Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘עקידת יצחק’

רשימה לפרשת וירא

ההשפעה של עקדת יצחק על עם ישראל לדורותיו מופיעה במקומות לא צפויים.

דורסיני

זאב דורסיני נמנה על קומץ הגיבורים, אנשי גדוד העבודה,  שעלו ליישב את אדמות עמק חרוד וייסדו את הקיבוצים עין חרוד ותל יוסף בשנת תרפ"א (1921) על אדמות גוש נוריס מזרח. חבל ארץ זה היה מלא בביצות, ויתושי הקדחת הדביקו אותם במחלת המלריה. יותר מכל נפגעו הילדים. תסמיני המחלה הופיעו בבתו הבכורה. המלצת הרופא היתה לעזוב את העמק, אם הם חפצים שבתם תחיה.  זאב דורסיני התלבט באחריות ההורית שלו מול האחריות האישית ליישוב הארץ והכריע כאברהם אבינו, לעקוד את בתו.

התיאור של חבוטי הנפש שלו מופיעים בספר זכרונותיו  "מגדות הדניפר למעין חרוד" (תל אביב, תשל"ד 1974). מפאת מגבלות של מקום  אצטט רק משפטים ספורים.

"מחשבות רבות מתרוצצות בקרבי ואני חש כי הנני נקרע לגזרים באין יכולת להחליט בדבר. ואולי הטיל עלי הגורל להביא קרבן כה יקר על מזבח בנין המולדת ? מבלי משים עולה בלבי זכר עקידת יצחק. אולי גם אני הועמדתי בנסיון לבחון את נאמנותי למולדת… ולא לחשוך את בתי, את יחידתי… ואם כך הדבר – אעמוד בגורלי ולא אסוג…" (עמ' 112)

המעוניינים לקרוא את כל הסיפור מראשיתו, ראו נא כאן. מומלץ !

ספרתי על "מציאה" זו לשכני בפדואל, הרב זיו הכהן פארן, שידעתי שהוא בן קיבוץ יפתח אשר בגליל העליון. הוא חייך חיוך גדול ואמר לי: זאב דורסיני היה סבי ואני הייתי נכדו האהוב, על ברכיו גדלתי.

ממנו שמעתי על ביקורו של הרב קוק בעין חרוד. לא קל היה לרב קוק המפגש עם החלוצים, שלא שמרו על מטבח כשר (בלשון המעטה). לבקשתי העלה הרב זיו על הכתב את סיפור המעשיה, כפי ששמע מסבו.

כחמש שנים לפני פטירתו של סבי זאב דורסיני עליו השלום,  סח לי באחד הערבים המשותפים.

הדבר היה כאשר  קבוצת חלוצים מעליה שלישית  נאחזו בגבעה ליד מעיין חרוד. מתיישבים  אלה עברו עוד פעמיים עד שקבעו מקומם  על גבעת קומי מקומו היום של קיבוץ עין חרוד מאוחד.

ימים קשים ותקופה קשה הייתה כ-עשרה מחברי הנקודה נפטרו מהקדחת  וחום הקיץ הכביד ביותר על העולים מרוסיה הקרה, עם זאת המורל היה גבוה.

זה היה בשעות הצהרים המוקדמות, אומר סבא, ראינו מכונית פאקרד שחורה  פונה מהכביש הראשי שעבר לאורך העמק ופונה אלינו דרומה לרגלי הר הגלבוע, מקום המחנה. מתוכה יוצא אדם תמיר, 'ספודי' לראשו וזקן הדור על פניו ולידו עוד אדם במגבעת.

אנו נהגנו לאכול ארוחה חמה בשעות הצהרים המאוחרות, לאחר השכמת בוקר ועבודה מפרכת בהעמקת תעלות ניקוז לביצת נחל חרוד ושתילת עצי אקליפטוס (שצורכים הרבה מים) לאורך הביצה.

מנהג נוסף נהגנו לקיים בשגרת המחנה – לרקוד. היינו רוקדים כל פעם שהיינו נפגשים: בצהרים, לאחר הארוחה, בערב, לאחר ארוחת ערב, ובכל עת מזדמנת… הלב התרונן בכל עת ובכל הזדמנות נתנו לו ביטוי בריקוד הורה ושירה. כל אחד ואחד היה חדור תחושה  עוצמתית של גודל השעה  ועל זכותנו האדירה של "לבנות ולהבנות בה"…

והיכן רוקדים כאשר השמש של העמק יוקדת?  באוהל "חדר האוכל" – שני אוהלים הודים מחוברים זה לזה. אוהל זה היה הגבוה מכל אוהלי המחנה והגדול שבכולם. והיה מתוח בין שני תרנים נישאים.

והנה והאורח המשונה, שהגיע אלינו עם עוזרו, הציג עצמו בשם 'אברהם קוק', ונשאר עומד לידנו כאשר חודש הריקוד שהופסק לצורך קבלת האורחים… בכל עוזו בריקוד הורה ושירה הבוקעת מהגרונות. והנה  לפתע  נכנס האורח לבין הרוקדים והצטרף לריקוד הסוער…  לאחר שנים שלושה סיבובי הורה מהירים, פנה לרב, בעל ה'ספודי', גר צדק, שהיה אחד מאנשי הקבוצה, ואמר לו: "אתה יודע מה היה פה אתמול בלילה? הם שחטו כאן חזיר ופשטו את עורו – כאן… כאן ליד התורן". ובאמת  הייתה ביצה אדומה  לרגלי התורן, (זה היה המקום הנוח ביותר לתלות את הגופה ולהפשיטה…), אשר סביבו רקדו כל העת… הריקוד נפסק!

ענה לו הרב בשאלה:

"הם מיבשים ביצות בארץ?" ענה הגר: "כן",  הם מיישבים את ארץ ישראל?"  ענה הגר "כן".

"אם כן אני ממשיך לרקוד איתם"… וחזר  למעגל הריקוד בהתלהבות עזה…

                                                זיו הכהן פארן, נכד לזאב דורסיני, עליו השלום.

————————————————————————–

מקבץ התמונות הבאות צולמו בראשית ימי ההתיישבות החלוצית בעמק חרוד. הן נסרקו מתוך חוברת קטנה ודקיקה בשם:

Nuris, eine neue jüdische Arbeiter-Siedlung in Palästina.

 [נוריס, התיישבות עובדים יהודים חדשה בפלסטינה].

החוברת כוללת 7 עמודי טקסט ו 16 עמודים  של צילומים, ובה דיווח מפורט על ההתיישבות בגוש נוריס מזרח, הוא עמק חרוד. החוברת נדפסה בגרמניה בשנת 1923 על ידי קרן היסוד.

נוריס גדוד העבודהנוריס טרקטוריםנוריס אהליםנוריס סוסים

 

שבת שלום

אבישי

 

————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בס"ד

סדרת זוטות: 9

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם  דף נוסף מן הפנקס.

כריכות צבעוניות

כשהתחלתי לעבוד בספריית הרמב"ם לפני כעשרים שנה היה מקובל ל'הפשיט' את הספרים מכריכות הנייר הצבעוניות שהיו  עטופים בהם. ולהעמיד את הספרים  על המדף כשהם אפרוריים, חסרי חן וגוון.  הספרן דאז אמר לי  כי הכריכות מתבלות ונקרעות מהר ולכן אין טעם לשומרם עם הספר. לימים כשקבלתי עלי את תפקיד מנהל הספריה שניתי את המדיניות ועכשיו אנחנו משמרים את הספר בכריכתו הצבעונית. לטעמי זה מוסיף לוית חן לספר  ומכניס צבע למדפי הספריה.

כשאני רואה ספרים והם מכורכים בכריכות נאות, הדבר משמח את לבי.

הנה דוגמאות  ישנות לכריכה צבעונית שראיתי באוספי הספריה ובהם הכורך השתמש בדוגמאות של  עטורי פרחים.

א.

ספר  "אורח חיים", פירוש לפרקי אבות, שחברו  החכם התוניסאי רבי כמוס חדאד, ונדפס בבית הדפוס המשובח  של  דוד עידאן באי ג'רבה בשנת תרפ"ו (1926) .

בספריית הרמב"ם שני עותקים ובשניהם עטורי פרחים שונים בכל כריכה.

עותק 1:

פרחים1

פרח5

עותק 2:

פרחיםא3

7

יש לציין שהמחקרים על תולדות הדפוס אינם קובעים בוודאות אם ומתי  ספרים נכרכו בבית הדפוס (כולם או חלקם) . ייתכן  שפעולה זו בוצעה רק כשהגיעו הספרים לידי הקונים ונעשתה לפי בחירתם וטעמם האישי. נראה לי שבמקרים רבים ניתנה אפשרות לכריכה  על ידי בתי הדפוס כשירות לקונה. הערתי על כך במאמרי 'כריכות בנות הים', בתוך "אשה חכמת לב":  מנחת זכרון לד"ר שרה פרנקל, ירושלים תשע"א, עמ' 95-102 (ראה שם הערה 13).

כאמור ספר "אורח חיים" הנ"ל נמצא בספריית הרמב"ם בשני עותקים. תופעה יוצאת דופן נמצאת בעותקי הספריה. בשני העותקים נוסף אחרי 3 הדפים הראשונים  דף הלקוח מספר  "זרע השלום" לר' עקב בן שלום גאתו הכהן, והוא הדף האחרון בספר "זרע השלום" (דף מא). לא מצאתי  קשר כלשהוא בינו לספר "אורח חיים",  וכנראה שנכרך בטעות. גם ספר זה נדפס בג'רבה,  בבית הדפוס של השותפים דוד עידאן ויעקב חדאד.   בקטלוג הספריה הלאומית נרשמה שנת הדפסת ספר "זרע השלום" : [תרפ"ח 1928]. אם כנים דבריהם, נראה שכמות מסויימת של עותקים נשמרה בבית הדפוס ונכרכה שנתיים מאוחר יותר בכריכות צבעוניות, אולי כדי למשוך עיני קונים חדשים.

פרחיםאשעמוד

ב.

באוסף 'ספרים שמורים' שלנו ראיתי מדרש רבה, קראקא  שס"ח (1608), בכריכה יפהפיה,

על רקע מוזהב מובלטים קשוטי פרחים.

אין לי ידיעה מתי נעשתה הכריכה: האם בסמוך להדפסת הספר או בשנים מאוחרות יותר .

פרחים קרקוב3

פרחים קרקוב4

בספר זה, בדף  השער מצדו האחורי, מצוי איור מקסים ונדיר מאד.

אברהם יערי, בספרו דגלי המדפיסים (ירושלים תש"ד 1944)  כותב שמצא איור זה רק בספר אחד, וגם הוא מדפוסי קראקא (שערי אורה.  ש"ס 1600).  הוא  מציין שתמונה זו של "האיל", היא פרט מתמונה גדולה יותר של עקידת יצחק, שנדפסה בספר ארבעה טורים (קראקא  שעג-שע"ה 1613-1615).

לפניכם האיור סרוק מעותק הספריה ולצדו התמונה הגדולה, מתוך ספרו של אברהם יערי, דגלי המדפיסים: דגל מס' 47.

פרחים קרקוב10

פרחים9

ג.

אור החמה לר' אבהם אזולאי, פרמישל תרנ"ז (1897)

בספר זה נעשתה כריכה יפה רק לפס הצר בגב הכריכה, הנראה לעיני כל.

הספר עומד על המדף בין ספרים אחרים ונדמה לך שכריכתו כולה נאה עד שאתה נוטלו לידך…

צבע

צבע2

ד.

חק לישראל. וינה תרע"ו (1816)

כריכה נאה עם רישום בעלים משנת 5577 (1817). 

חק1

לפני דף השער נוסף דף  עם איור מזרחי ופסוקים מעוטרים במסגרת נאה.

חק2

ה.

לקוטי אמרי אל. בגדד תרצ"ב (1932).

 

צבעוני2צבעוני1

הספר נדפס במטבעת אלישע שוחט.

צבעוני3א

אשמח לקבל  מידע על ספרים  ישנים עם כריכות צבעוניות  ולפרסם זאת בהמשך.

——————————————————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: