Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פאה’

בע"ה

פאת נגב

רשימה לפרשת תרומה

וְעָשִׂיתָ לּוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב; וְנָתַתָּ, אֶת-הַטַּבָּעֹת, עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת, אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו. שמות פרק כה פסוק כו.

וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת.שמות פרק כז פסוק ט.

המילה פאה מופיעה בפרשת השבוע בשני מקומות. פעם ראשונה במעשה השולחן ופעם שניה בחצר המשכן.

האם באותה משמעות?

במילון אבן שושן בערך "פאה" כותב שאלו שתי הבנות:

  1. קצה, פינה, זוית: "ארבע הפאות אשר לארבע רגליו" (מעשה השולחן).
  2. צד, עבר: "ורוחב החצר לפאת…" (מעשה החצר).

ספר "פאת נגב" נדפס בשלוניקי בשנת תקנ"ז (1797).

מדוע נקרא הספר בשם מיוחד זה?

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מחבר הספר הוא ר' נסים גבאי, מרבני קושטא, שחי סביבות השנים תפ"ד-תקנ"ד (1724-1794). לאחר פטירתו יצאו לאור ספרו שו"ת פאת נגב. המו"ל בהקדמתו מבאר כי נגב רומז לשם המחבר: נסים גבאי, וזאת היא פאת תורתו וכטיפה מן הים מכל אשר עשה ופעל בחייו. 

שם הספר נקרא על פי המשמעות הראשונה של פאה כקצה. אנחנו נוסיף ונאמר שבעותק ספריית הרמב"ם אחת מפאותיו (=צדדיו) של הספר פגומה כפי שרואים בתמונה שצרפנו.

פתחנו בפאות אשר לשולחן לחם הפנים. לפנינו התמונה הקלאסית של השלחן, כפי שמופיעה בכל התמונות בספרים ובאתרים. שימו לב למיקום הטבעות הנושאות את המוטות (הבדים) בקצוות השולחן.

מעטפת ספר אוצר המשכן. קרית גת תשס"ז. מחבר: הרב מנחם מקובר. הטבעות בקצה.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בפירושו "העמק דבר" על התורה, שונה במעשה השולחן מכל המקובל על שאר המפרשים.

לפי פירושו ישנו הבדל משמעותי במיקום הטבעות ובמספר האנשים הנושאים את השולחן. הטבעות ממוקמות במרכז השולחן, בכל צד של השולחן היתה טבעת אחת ומוט אחד, ולכן נדרשו שמונה אנשים לשאת את השולחן !

כנראה הנצי"ב יסביר באותה משמעות את כל הפאות בפרשת תרומה, והיא המשמעות השניה מלשון צד ועבר.

כך הוא נוסח הנצי"ב בפירושו לפסוק:

המקור אתר דעת.

 

שבת שלום

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: