Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פדואל’

בע"ה

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

מסכת אבות פרק חמישי

רשימה לפרשת בראשית

והפטרת "מחר חודש" – ראש חודש חשון

שער ספר "ישועה בישראל" דפוס פרנקפורט ת"פ (1720). מחברו הוא יהונתן בן יוסף. עותק ספריית הרמב"ם

ספר "ישועה בישראל" עוסק באסטרונומיה יהודית בעקבות הלכות קידוש החודש לרמב"ם. בשער הספר בצד שמאל למטה דיוקן יוצא דופן של יהונתן בן שאול.

אסטרונומיה היא מהנושאים המסובכים בהלכה. זמן "בין השמשות" הוא חלק מתחום זה.

"בין השמשות" מציין את זמן המעבר שבין יום ולילה, ולזה יש השלכות הלכתיות רבות: בתפילות, בשמירת שבת, בברית המילה ביום השמיני ועוד.

אחד ההיבטים המעניינים והלא מוכרים בקביעת זמן בין השמשות קשור לאחידות ההלכה.

הדוגמא שאביא היא מהיישוב פדואל בשומרון בו אני מתגורר. תחילה נתבונן במציאות ולאחריה נביא את הפסק ההלכתי.

המבנה המורפולוגי של הרי השומרון יוצרים בו שלוחות הרים המוקפות בגאיות וערוצי נחלים עמוקים.

פדואל שוכנת על רכס בולט (עליו ממוקמת תצפית נוף מדהימה בשם "המרפסת של המדינה") ובה שתי שכונות מרכזיות על גבעות נפרדות. בכל שכונה ממוקם בית כנסת. יש הפרשי גובה משמעותיים בין שני בתי הכנסת (המסומנים בעיגול כתום). בית הכנסת הוותיק שעל שיא ההר -"אהל רבקה" – גבוה בכארבעים (40) מטר מרעהו בשכונה הנמוכה – בית הכנסת "מאור יוסף".

האם נתונים אלו משפיעים על זמן הזריחה והשקיעה הנראית?

פדואל ממעוף הציפור. צילם: שמואל פולק

שכני וידידי שמואל פולק ערך את החישובים המתאימים, עיבד אותם לנוסחאות ולפיהן נראה שהזריחה הנצפית בבית הכנסת על ההר קודמת ב 4.5 דקות!

הסבר לדף: הפרש הגובה – 40 מ'. מרחק ההסתרה מרכס ההרים הקרוב 2 ק"מ. ההפרש הזויתי 20 אלפיות (קצת יותר ממעלה אחת). השמש זורחת בקצב של 14 שניות לאלפית ולכן 20 אלפיות יתנו הפרש של 4.5 דקות בשעת הזריחה.

לאור הנתונים הנ"ל, האם תפילת ותיקין, עם הנץ החמה, תיערך בזמנים שונים בשני בתי הכנסת בפדואל?

רבינו החיד"א בספרו "ברכי יוסף": הערותיו לשלחן ערוך אורח חיים, (מהדורה ראשונה בשנת תקל"ד 1774), כתב דברים ברורים:

  1. מונין לפי ראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר.
  2. וכן נתפשט המנהג בירושלים ובחברון מזמן גאוני הדורות שלפני דורנו.

ברכי יוסף. אורח חיים סימן שלד. אות ז. בדין מילה בשבת. צילום מהדורת ירושלים תש"נ (אוצר החכמה)

הוכחה נאה ראיתי בהקדמה של "לוחות חי" (הנקראים גם "בכורי יוסף") ברשת. בהקדמה זו יש חדושים מפליגים בדיני לוחות הזמנים בערים הענקיות ברחבי העולם, אך קודם להם סקירה על הבעיות בקביעת זמני היום.

ההוכחה נמצאת בתלמוד בבלי במסכת יומא דף לז.

המשנה מספרת בשבחה של הילני המלכה, ש"אף היא עשתה נברשת של זהב על פתח של היכל" (בבית המקדש). במקור תנאי המובא בגמרא מסופר: "בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע". כלומר, השמש בזריחתה היו קרניה מפזזות על נברשת הזהב וניצוצות יוצאים ממנה. כך גם מי שלא ראה את השמש הבחין בנברשת הזהב שהיתה במקום בולט וידע על זריחת החמה. הגמרא מביאה את דברי אביי, שסימן זה לא היה לכהנים אלא "לשאר עמא דבירושלים" (=לשאר העם בירושלים). מדברי הראשונים מוכח שהכוונה לכלל תושבי ירושלים ולא לאלו שנמצאים בתוך המקדש (ריטב"א). והלא ידוע שירושלים הקדומה בתקופת בית שני שכנה בכיוון נחל קדרון וגיא בן-הינום. ואף כי הורחבה לכיוון צפון, רוב תושביה גרו במקומות נמוכים מהר הבית. ובכל זאת קביעת רגע הזריחה נקבע לפי המקום הגבוה בעיר – שער ההיכל. מכאן ראיה שהמקום הגבוה בעיר הוא הקובע.

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

"בין השמשות", במשנה במסכת אבות, הוא מטפאורה לחיבור שבין נס לטבע, בין ששת ימי הבריאה לעולם החוקי שאנחנו חיים בתוכו.

כשם שמציאות "בין השמשות" היא זמן דמדומים, שיש בה מזה ומזה, כך החיבור בין נס לטבע אינו מובהק וחד משמעי, ופעמים רבות מה שנקרא טבע יש בו מן הנסי ולהפך.

שבת שלום

אבישי

==========

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

קריאה בחומש

רשימה לשבת פרשת אמור, ל"ג בעומר תש"פ

אנחנו בע"ה בסיומה של תקופה מיוחדת במינה בה התפללנו בחצרות וברחובות.

ביישוב שבו אני דר לפי הוראת הרב המקומי לא הוצאנו את ספרי התורה מבית הכנסת עד השבת האחרונה. היות וכך הווה, לא קראנו בתורה כמה שבתות בספר תורה המקודש.

חילוף לדבר, נהגנו לעשות זכר ולקרוא את הפרשה מתוך חומש מודפס ללא שבעה עולים לתורה, "שלא תשתכח תורת קריאה".  המקור לכך נמצא בספר תניא רבתי לאחד מן הראשונים ונפסק להלכה בהלכות קריאת ספר תורה (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קמג, ב"מגן אברהם" אות ב). קריאה זו אינה מעיקר הדין ולכן גם אין מברכין את ברכות ההפטרה לאחריה (שם סימן רפד סעיף א).

השימוש בחומשים ללימוד תורה יומי, "חק לישראל", נפוץ  בעשרות רבות של מהדורות. בחומשים אלו ישנו סדר לימוד הכולל חלק מהפרשה, פרק משנה וגמרא ומובאה מהזוהר.

סדר הלימוד "חק לישראל"  מיוחס להאר"י הקדוש, שכך היה נוהג מידי יום ביומו, לפי עדות תלמידו ר' חיים ויטאל.

הרב החיד"א הוסיף אף לימוד הלכה פסוקה ומוסר וכך הוא הסדר בחומשים המודפסים "חוק לישראל".

לכבוד ל"ג בעומר, יום הילולא של רבי שמעון בר יוחאי, הנה לפניכם שער יפה בחומש שנדפס בורשה [תרס"ט 1909].

המיוחד בשער הינן התמונות המצויירות בו, שנטועות הנה ב"עולם הסוד" ובלימוד "חוק לישראל".

האר"י ז"ל, ר' חיים וויטאל, ר' חיים יוסף דוד אזולאי.

 

נ.ב.

בשולי השער מצד ימין מופיע הכיתוב:

זה החומש שייך להנגיד החסיד המפורסם לשבח ולתהלה מאיר דוד … [שם משפחה לא ברור].

רישום זהה נכתב גם בעפרון בדף השער. אשמח לעזרה בזיהוי שם בעלים זה.


 

שעת הדחק דקורונה העלתה בפנינו שאלות הלכתיות שאינן מצויות באורח חיינו הרגיל. הנה אחת מהן:

תקנת הקריאה בתורה וותיקה היא מאד. לפי הירושלמי משה רבנו תקן לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות וימים טובים. מאוחרת ממנה היא הקריאה בתורה בימים שני וחמישי ובשבת בתפילת המנחה שהיא מתקנת עזרא הסופר. האם לפי הנימוק "שלא תשתכח תורת קריאה" – הוא רק על הקריאה הראשית בשבת ותו לא?

מלשונו של "פרי מגדים", חלק אשל אברהם, עולה שכך הוא גם בקריאות הקטנות (שני וחמישי ותפילת מנחה בשבת) שכך כתב : ובישוב שאין מנין, אפשר טוב לקרות בלא ברכה, שלא תשתכח תורת קריאה, ושלא ילכו ג' ימים בלא תורה (סי' קמג אות ב).

בתפילה של מנחה עלתה השאלה, כיצד לנהוג עם הקדישים שלפני שמונה עשרה, כי אין מקום לשני קדישים סמוכים. בשבת רגילה אנחנו מפסיקים בין הקדישים בקריאה בתורה במנחה, שהיא  מתקנת עזרא, אבל כעת אנחנו קוראים רק כ"זכר לדבר"?

סיכום הדעות השונות מצאתי באתר ויקישיבה בלשונית "מיקרופדיה", בה מופיעים תמציות של ערכים הלכתיים. זהו פרוייקט חדש  מבית היוצר של ה"אנציקלופדיה התלמודית".

.

שאלה בלתי מצויה זו יש בה דעות שונות.

 אנא כתבו אלי מה עשו במניינכם בתפילת מנחה של שבת.

ב"ה חזרנו לעבודה, ללא קהל בינתיים, אבל עונים במייל בכתובת המצורפת בסוף הרשימה.

שבת שלום

ל"ג שמח

אבישי

—————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

נפלה ההחלטה… הבלוג החדש שלי ייקרא "עם הספר" (עם בחיריק). הרעיון נפל במחשבתי סמוך לפורים והוא נסמך על הפסוק במגלת אסתר:
וּבְבֹאָהּ, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, אָמַר עִם-הַסֵּפֶר, יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר-חָשַׁב עַל-הַיְּהוּדִים עַל-רֹאשׁוֹ; וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת-בָּנָיו, עַל-הָעֵץ.ברשימות שאכתוב בע"ה אני רוצה לשתף אתכם במחשבות טובות ובהגיגי רוחי. ההשראה באה מתוך ועם התעסקותי בספרים בעבודתי המיוחדת כמנהל ספריית הרמב"ם.

אני גם מניח שרוב הקוראים בקריאה ראשונה זיהו כאן דווקא את אחד מתארי עם ישראל: "עם הספר" ( עם בפת"ח). מתאים לי שתבחרו מה שתרצו. כך או כך.

עמנו ניכר בחברת הלומדים, שהייתה מאז ומעולם במרכז הוויית החיים היהודית הקהילתית. אנחנו מתכנסים ללימוד משותף סביב ספר תורה מידי שבת בשבתו בבית הכנסת, בליל הסדר כל משפחה מסיבה יחדיו וקוראת מתוך ההגדה של פסח וכד'.

דוגמא נהדרת וציורית למקום המכובד של הספרים בחיינו היא תמונת המצב במכולת השכונתית במקום בו אני גר (ראה לשונית "אודות"). בין מדפי הממתקים לארגזי הירקות נפגוש ספרים חדשים למכירה.
ואם אתה ממתין בתור לקופה, בינתיים תוכל גם לרפרף במבטך על הרבי-מכר שנוספו בשבוע האחרון לשולחן התצוגה.

אשריך ישראל – שאלו הם מכולותיך!

Read Full Post »

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: