Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘פרקי אבות’

בע"ה

ולא יהיה כקרח וכעדתו

(במדבר, פרק יז פסוק ה)

רשימה לפרשת קרח

קרח לא נבחר לכהן בכהונה גדולה.

בדימוי שלי, כמו מכרז אליו נגשו מספר מועמדים, ומי שלא זכה בתפקיד מערער על התוצאות ומבזה אותם. צריך לדעת להפסיד בכבוד.

ביישוב בו אני מתגורר – פדואל אשר בשומרון – מתקיימים סבבי לימוד בפרקי אבות מידי קיץ. אף הופקה חוברת המכנסת תוצרים מאותם מפגשים.

 

מבקש לשתף אתכם בפירוש נפלא למשנה במסכת אבות, שהתוועדתי אליו באחד המפגשים:

כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים.

ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים.

איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי

ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו. (פרק חמישי, משנה יז).

המתבונן במשנה רואה א-סימטריה בין "זו מחלוקת הלל ושמאי" מול "זו מחלוקת קרח וכל עדתו".

מול "מחלוקת הלל ושמאי" היה ראוי לומר "מחלוקת משה וקרח".

זו קושיה מפורסמת, אבל התירוץ הוא מקורי ומפתיע.

תירוץ זה נמצא ב"חסדי אבות" – פירושו של החיד"א לפרקי אבות. פירוש זה נדפס תחילה בסוף ספרו "שם הגדולים", חלק ראשון, (עליו כתבנו כאן) בליוורנו בשנת תקל"ד (1774).

מהדורה שניה של "שם הגדולים" עם תוספות נדפסה שם בשנת תקנ"ח (1798) בחיי המחבר. גם חלק "חסדי אבות" חזר ונדפס ונוספו בו פירושים אשר כונו בשם "ראשי אבות". החידושים הישנים והחדשים שולבו יחד בטקסט רציף. הקטעים החדשים סומנו באמצעות  "צורת יד".

מהדורות רבות של "חסדי אבות" נדפסו על פי המהדורה הראשונה ולא הובאו בהן פירושים אלו.

מהדורת ליוורנו תקנ"ח (1798). פירוש חדש מסומן ב"צורת יד". הצילום לקוח ממאגר אוצר החכמה.

 

כך הן השורות הפותחות, שצילומן לפניכם:

איזהו מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי וכו'

המפרשים דקדקו: דכי היכי דנקט הלל ושמאי – הוי ליה למימר זו מחלוקת קרח עם משה ?

ושמעתי מעטרת ראשי אבא מארי זלה"ה משם מורינו הרב הגדול קרובינו מהר"י זאבי זלה"ה בשום שכל במשנה, דלא נקט מחלוקת בית הלל ובית שמאי אלא הלל ושמאי …

פירוש זה שמע החיד"א מאביו ששמע זאת מקרוב משפחתו הרב יצחק זאבי.

אנחנו מכירים את הרב יצחק זאבי כחכם שחי בחברון ונשלח מטעמה פעמיים כשד"ר לערי אירופה.

שליחויות אלו מתוארות בספרו של אברהם יערי "שלוחי ארץ ישראל"  (עמ' 584  ואילך. ראה נא כאן).

ר' יצחק זאבי דייק שהוזכרו במשנה "הלל ושמאי" ולא "בית הלל ובית שמאי".

להלל ולשמאי היו שלוש מחלוקות בלבד לעומת עשרות רבות של בית הלל ובית שמאי, לפיכך האם לא היה מתאים יותר לייחס מחלוקת לשם שמים לבית הלל ובית שמאי?

התירוץ המדהים הוא, שאם נבדוק את שלוש המחלוקות של הלל ושמאי, המובאות בראש מסכת עדויות, נמצא כי ישנה דעה שלישית, דעת חכמים "לא כדברי זה ולא כדברי זה". הלכה כדברי חכמים, שהם הרבים!

והנה גם הלל וגם שמאי לא עמדו על דבריהם ולא שברו את הכלים. בזכות זאת נשמרו דבריהם לדורות.

הדברים מפורשים במשנה, שחור על גבי לבן.

זהו פירושו של ר' יצחק זאבי. (לצפיה בדברים במקורם, ראו נא כאן).

למדנו שגם הלל ושמאי וגם קרח ועדתו עמדו באותו מבחן. כולם הפסידו ב"מכרז" ולא הגיעו למקום הראשון.

זאת שעת מבחן לאהבת האמת ובירור מי כוונתו לשם שמים ומי לתועלת עצמית.

יש מי שזוכה בכל עולמו ויש מי שמפסיד את כל עולמו.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בס"ד

מדוע העלים נכד החפץ חיים את שם סבו משער ספרו?

ר' ישראל מאיר הכהן (קאגאן), ה"חפץ חיים", היה דמות ידועה בעולם היהודי בדורות האחרונים (*).

למרות שהתנהג בפשטות  ובצניעות היה איש קדוש ומורם מעם . הוא נפטר בחודש אלול שנת  תרצ"ג (1933) והוא בן 95 שנים.

תשע שנים לפני פטירתו הדפיס נכדו   הרב יוסף חיים כהן ספר "רעיונות על מסכת אבות". הספר נדפס בוילנה בשנת תרפ"ד (1924).

הספר נמצא בשני עותקים בספריית הרמב"ם. להפתעתי, מצאתי שישנם שני שערים שונים לספר. לכל עותק שער  שונה.

באחד מציין הוא את ייחוסו:

מאת יוסף חיים ב[ן] הגאון ר' אהרן הכהן

נכד אדמו"ר הגאון הצדיק ר' ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים" שליט"א.

חח2

כשראיתי שער זה קצת היתה לי פליאה שכתב המחבר כך על סבו בחייו "הגאון הצדיק", שהרי החפץ חיים היה ידוע בצניעותו וענוונתו.

בקובץ אגרות החפץ חיים  (בני ברק, תשמ"ו 1986) חלק שני אגרת קלד, [שנכתבה בשנת תרפ"ו !], גילה החפץ חיים את דעתו המסתייגת באופן גורף  מהוספת כינויים כאלו לשמו:

"כי אני משער ברור שאחד מהסבות שנתבטל נסיעתי אשתקד (לארץ ישראל – א. א.) היה עבור פרסום הגדול של מכתבי העתים וכדומה ובשם גאון וצדיק קראוני ולא אחד בי…"

והנה בעותק השני מופיע רק שם המחבר בשער. והתמיהה גדולה לאן נעלם ייחוסו ומשפחתו?

כך הוא נוסח השער:

מאת יוסף חיים כהן.

חח1

כאמור מדובר באותו הספר ובאותה המהדורה !

אין לי הסבר ברור לשינוי בשערים  ואני נותרתי עם שאלות בלבד:

האם נדפסו מלכתחילה שני טפסים שונים של השער [מדוע?]

או ששער אחד קדם למשנהו ?

מדוע נכדו של החפץ חיים הסתיר את ייחוסו לסבו צדיק הדור ?

אשמח לשמוע דעתכם.

לפרטים מלאים על משפחתו של החפץ חיים ראה בהרחבה באתר "תולדות ושורשים" של בנימין מפתח תקוה.

(*) נספח:

ספורים על  החפץ חיים

ששמעתי וקבלתי משכני וידידי יאיר פנטון נר"ו.

סיפורים שסיפרה לי אמי מורתי מינה פנטון (בת ר' יעקב חיים ואסתר טוקר)

 סיפור על סבתא שלי, אסתר טוקר ז"ל.

סבתא שלי, אסתר טוקר לבית גליקשטיין, גרה בעיר אווגוסטוב שבפולין. אביה ר' יוסף גליקשטיין היה מנכבדי הקהילה בן למשפחה אמידה אשר עסקו בבניה. ר' יוסף גליקשטיין היה מעביר בכל יום (!) 2 שיעורים, אחד בבוקר ואחד בערב, בביהכנ"ס 'לאנגה שול' שהיה ברחוב לאנגה.(בבית הורי נמצא הש"ס שבו למד ר' יוסף גליקשטיין סבא רבה שלי., עם תאריכים על כל גמרא בכל פעם שסיים אותה)בשנת 1917  הגיע החפץ חיים לאווגוסטוב לביתו של ר' יוסף גליקשטיין, ע"מ שיעזור בהפצת חלק ב' של המשנה ברורה. החפץ חיים  הסביר על חשיבותה הרבה של המשנה ברורה וביחד גלגלו פלפולי תורה. ר' יוסף גליקשטיין חלה אז במחלת הסרטן ולא יכל לתפקד כראוי. סבתי אסתר, שהיתה אז בת 17, שמעה את השיחה מחדרה. היא יצאה מן החדר ופנתה אל החפץ חיים וספרה על מצבו של אביה. אך המשיכה ואמרה שהיא זו שתדאג להפצה. היא תבקש מאביה שיכתוב לה למי ללכת, ויוסיף כמובן מספר מילים. החפץ חיים אמר כי  הספרים מאוד כבדים. ענתה סבתי אסתר, אל דאגה היא תשיג מריצה מחנות המכולת המשפחתית שנמצאת בסמוך לביתם ותעבור עם הספרים אצל מי שצריך.  החפץ חיים היה נרגש מדבריה (וכן מזה שבחורה מוכנה לעשות זאת, הן מבחינת הצניעות-להסתובב בחוץ, והן מבחינה פיזית) וברך אותה שתזכה להיקבר בארץ ישראל, בירושלים בהר הזיתים. כמובן שהברכה התקיימה, סבתא אסתר ז"ל עלתה לארץ  עם סבא יעקב והדוד יוסף ב1935 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, וזכתה להיקבר בשנת ה'תשל"ח (1978) בהר הזיתים.

 

סיפורים  על סבא שלי, ר' יעקב חיים טוקר ז"ל:

סיפור ראשון

סבי, ר' יעקב חיים טוקר נולד במינסק שבביילו-רוסיה (רוסיה הלבנה) [המקום עבר מספר פעמים משלטון פולני לשלטון רוסי].בשנת 1925 לערך, כשסבא היה בן 27, יצא ללמוד שחיטה בעיר ראדין, למשך שנתיים.  אז נודע לו על החפץ חיים, סבא כמובן היה מחובשי בית המדרש.כאן המקום לציין, שסבא היה חזן ידוע, מוהל, ושוחט.  (בארץ ישראל היה אף סופר סת"ם) סבא היה איש חזק מאוד !

שני דברים תמיד היו מרגשים את סבא ר' יעקב חיים  ז"ל עד כדי בכי עצום ללא יכולת להמשיך לדבר. זכיתי לראות זאת הרבה מאוד פעמים. הראשון: כשהיה מתחזן ושר את 'מזמור שיר חנוכת הבית' כשהיה מגיע למילים "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת, היודך עפר היגיד אמיתך?!" .  השני: כשהיה מנסה לספר משהו על החפץ חיים; כשסבא רק היה אומר את המילים "החפץ חיים"  הוא פשוט היה בוכה ונאלם ולא מצליח להמשיך!!. סבא היה אומר שהחפץ חיים היה ממש כמו מלאך אלוקים!  ההוד, קרינת פניו  ואני מוסיף שכמובן מתוך למדנותו האדירה.

סיפור שני

כשסבא ר' יעקב טוקר, הגיע לראדין, בערך בשנת 1925 לקח אותו מישהו מהקהילה אל החפץ חיים.  החפץ חיים שוחח עם סבא, ולקראת פרידה, ברך את סבי שיזכה לאריכות ימים.  סבא ז"ל חי עד גיל 96, נפטר בירושלים בשנת ה'תשנ"ב (1992).  בכל יומולדת, מגיל 80 ואילך, סבא היה תמיד מתרגש ובוכה. סבא היה אומר לגבורות הגעתי, והנה עוד שנה, בזכות ברכת החפץ חיים.

 

————————————————————————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

בס"ד

"אבי הישיבות".

לאחרונה התקבל בספריה הספר הבא:

‫ מחבר: ‬   ‫ אליאך, דב בן דוד צבי ‬
‫ כותר: ‬  אבי הישיבות : תולדות חייו ומשנתו של… רבנו חיים, מוולאז’ין, ראש תלמידי הגר"א ומייסד ישיבת וולאז’ין ; סיפורה של ישיבת וולאז’ין אם הישיבות/ מאת דב בהגה"צ דוד צבי אליאך. ‬
‫ מהדורה: ‬   ‫ מהדורה מורחבת ומשוכללת ‬
‫ הוצאה: ‬   ‫ ירושלים : מכון "מורשת הישיבות", תשע"ב. ‬
‫ תיאור: ‬   ‫ 719 ע’ : איורים, פורט’, פקס". ‬

כתיבה ביוגרפיה מפורטת של דמות היסטורית אינה מלאכה קלה.

הספר עב הכרס  "אבי הישיבות" על ר' חיים וולוז'ין, תלמידו הגדול של הגאון מווילנה ו"אבי הישיבות"  יצא במהדורה ראשונה  לפני כעשרים שנה וכעת זכה למהדורה שניה  "מורחבת ומשוכללת". המחבר, ר' דוב אליאך אף מציין בהקדמתו כי הספר נכתב  באיחור של מאה ושבעים שנה (מהדורה ראשונה, ומאה תשעים במהדורה הנוכחית).  למרות מרחק הזמן מצליח המחבר להחיות את דמותו של ר' חיים ולספר את סיפור חייו בשלל גוונים.

מהדורה חדשה זו איננה  צילום של מהדורה קמא, כמקובל היום בשוק הספרים. כאן ישנה עריכה חדשה. שונה סדר הפרקים ונוסח הספר מחדש.

אני מבקש לעמוד על הבדל קל שמצאתי, ולדבר בשבחו של המחבר שתיקן מה שראוי היה.

בפירוש לפרקי אבות בשם  "לזכר לישראל"  (דפוס וילנה והורדנה, תקצ"ד 1834) לר'  יחיאל מיכל בן צבי הירש מנישחיז, מובא סיפור על ר' חיים מוולוז'ין , תלמידו הגדול של הגאון מווילנה. הסיפור הוא עדות מכלי ראשון. ר' יחיאל מיכל היה אחד מהתלמידים הראשונים בישיבה שייסד  ר' חיים  וזכה לצקת מים על ידי רבו  במשך שבע שנים.

[לדמותו של ר' יחיאל מיכל מנישחיז ראה : יצחק ריבקינד. ראש ישיבה אלמוני בוולוזי'ין. בתוך ספר טורוב. בוסטון תרצ"ח]

הרקע לסיפור הוא שידוך לבתו של ר' חיים שמתעכב  בגלל שלא יושרו כל ההדורים בפגישה מוקדמת בין המחותנים. היות ומשפחת החתן גרה בזעלווע, שהיא עיירה בריחוק מקום לוולוז'ין , מקום מושבו, מבקש ר' חיים מאשתו הרבנית, כשהיא נוסעת ליריד הקרוב בענייני מסחר, שתואיל לסור ולהיכנס  למחותנים המיועדים ולנסות להגיע לעמק השווה כדי לגמור את השידוך לטובה.  כאמור ר' חיים נשאר באותה העת מוולוז'ין וכמובן בתנאים של הימים ההם לא היה לו מושג  מה קורה  עם רעיתו בעת נסיעתה: היכן היא ומה מעשיה בכל זמן נתון. והנה הפלא ופלא ברגע מסויים אמר ר' חיים לתלמידים כי מגיע לו מזל טוב על השידוך לבתו.  בלשונו המקורית:  "שמעתי ממורי הרב הגאון מוהר"ח מוולאזין, שאמר כשעשה שידוך עם בתו ולא גמר השידוך בוואלאזין מצד השוואה אלא הרבנית גמרה בזעלווע, ובהיותו בוואלאזין אמר: ידעתי שבשעה זו נגמר השידוך בזעלווע, וכתב השעה וכן היה !"

כששאלו את ר' חיים מניין ידע בוודאות גמורה לכוון את השעה שהורמו כוסיות לחיים  ונסגר השידוך בריחוק מקום ממנו. השיב להם שידע זאת על פי המשנה בפרקי אבות:  "בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך". כיון שר' חיים הסכים באותו רגע לבטל רצונו, להתפשר עם הצד השני בדרישותיו, אז ידע שבוודאי נתהפך גם רצון מחותנו לעשות כרצונו, וכך אכן היה באותו רגע.

ומסיים תלמידו ר' יחיאל מיכל , שכך אמר להם ר' חיים: "שזה הוא עצה טובה לכל אדם".

ועכשיו להבדל  בין שני נוסחאות הסיפור במהדורות השונות. הבדל קטן אך בעל משמעות לאניני דעת.

השאלה היא על מי נאמר  במשנה "בטל רצונך מפני רצונו"?

א. לקב"ה.

ב. האדם שכנגדך.

כלומר, האם יש כאן נוהל "בין  אדם למקום" או "בין אדם לחברו" ?

בנוסח המהדורה הישנה התשובה היא א. לקב"ה.

בנוסח המהדרה החדשה התשובה היא ב. האדם שכנגדך.

ראו נא סריקות העמודים הרלוונטיים עם הגדלה וסימון של הפסקה המתאימה.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: