Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ציורים’

בע"ה

לאן נעלמו הציורים בהגדת "שארית הפליטה" ?

רשימה לשבת הגדול

 

דפוסי "שארית הפליטה" קרובים ללבי. מדובר בספרים שנדפסו אחרי השואה על אדמת גרמניה. רובם ככולם דפוסי צילום באיכות גרועה. לא בכולם מופיעה דפוסת של שנה ומקום. לפני שנים רבות חיזרתי אחריהם בטרם ירדו לתהום הנשייה ויטמנו בגניזות בתי הכנסת, וערכתי רשימה כוללת של ספרים אלו, שנדפסה  בכתב עת "המעיין" (דפוסי שנחאי ו"שארית הפליטה").

באוסף ההגדות, שהגיעו מ"ספריית אחד העם", משכה את לבי ההגדה הנ"ל. בשער המעטפת שלה נרשם כי נדפסה במינכן בשנת תש"ז (1947) , בהוצאת המחלקה לתרבות של מרכז "מזרחי" ו"תורה ועבודה" של שארית הפליטה בגרמניה.

זו היא הגדה עממית, עם ספורי הפלאות ומשלים באידיש, כדרך רוב הפרסומים המיועדים ל"שארית הפליטה".

כשפתחתי את ההגדה קפצו לנגד עיני חללים ריקים המופיעים בתוך דפי ההגדה. היה לי ברור שחסרות כאן התמונות, שהיו בהגדה המקורית.

אמנם יהודי "שארית הפליטה" של השואה הנוראה יצאו לחירות, אך זו היתה דלה ומסכנה. בליל הסדר הם ישבו מול הגדה של פסח, כשבמקום ציורים המרחיבים דעתו של אדם – ישנם חללים ריקים.

 

 

השערתי הראשונה הייתה שתמונות אלו לא הועתקו בגלל קשיים טכנולוגיים, שאיפיינו את איכות ההדפסה הגרועה בכל דפוסי "שארית הפליטה".

חיפשתי אחר הגדה המקורית. מצאתי באוספי "אחד העם" הגדה עם מאפיינים עממים דומים. היא נדפסה בהוצאת "האחים לוין-עפשטיין" בורשה, ומתוארכת לשנת תרפ"ה 1925 בערך. היא רשומה ב"אוצר ההגדות" מס' 2980. ואכן במקומות הריקים נמצאו הציורים.

יצויין שאין זאת ההגדה המקורית אלא טיפוס קרוב לה.

בדפדוף ב"אוצר ההגדות"  למדתי שציורים אלו הודפסו לראשונה במחצית השניה של המאה התשע עשרה למניינם ומאז הועתקו בהגדות רבות. זהות הצייר לא ידועה.

כפי שתראו, בהגדה זו איכות התמונות היא כל כך ירודה. החושך רב על האור, ואתה יכול רק לנחש מה אמור להופיע בתמונה המקורית.

תמונות אלו  מבטאות את העניות והדלות של חיי היהודים בגולת פולין בשנים שבין שתי מלחמות עולם.

ואולי זאת  היתה הסיבה מדוע לא הועתקו התמונות בהגדת "שארית הפליטה"?

 

"יציאת מצרים". במרכז התמונה שני שומרים (מצריים?). אך מה היה מצוייר בצד ימין של התמונה?

 

בזכות הכותרת (באידיש) על הציור, אנחנו יודעים לנחש מה מצוייר בתמונה. חניית עם ישראל בתחתית הר סיני !

 

שבת שלום

חג פסח כשר ושמח

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ.

דברים פרק כ, פסוק ו

רשימה לפרשת שופטים 

 

בפירוש רש"י לתלמוד הבבלי מופיעים פה ושם תרשימים. מי יודע כמה תרשימים  יש בש"סים שלפנינו?

אם חפשתם אתגר  לילדים לימי החופש, תנו להם את עשרות כרכי הש"ס הגדולים ובקשו שיעברו דף-דף ויחפשו את התרשימים. כך עשה ידידי ר' אלי גניאור, ששם לו למטרה לחקור את התפתחותם של  הציורים ברש"י בדפוסי התלמוד השונים.

הוא ביקש זאת מנכדו  משה יהודה, שמנה אותם במהלך יומיים רצופים  (הוא פתח את כל הדפים של ה״חתן ש״ס״ של אביו), וסיכם שהמספר עלה ל103. כנראה הוא פספס אחד כי ישנם 104 ציורים  בפירוש רש״י לתלמוד בבלי במהדורת ווילנה.

עכשיו, שימו לב לעובדה המפתיעה הבאה:

בכל הדפוסים הישנים של התלמוד (מדפוס בומברג עד דפוס בערמן) נשמטו הציורים בגמרא, רש"י ותוספות ונשאר מקומם חלק, מלבד סוטה מג. שישנו הציור ברש"י.  (הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ, בחיבורו "מאמר על הדפסת התלמוד"):

כלומר, בכל מהדורות התלמוד  החל ממהדורת בומברג, שיצאה בוונציה ב-1520, ועד למהדורת בערמן, שיצאה בפרנקפורט על האודר בשנות התשעים של המאה ה-17, אין מוצאים תרשימים על דפי התלמוד. המדפיסים השמיטו את הציורים והשאירו מקום חלק, כדוגמא שלפניכם.

%d7%93%d7%a3

דף ממסכת עירובין.  אמשטרדם ת"ד (1644)

התרשים היחיד מופיע במסכת סוטה דף מג ע"א, על צורת הכרם.

נושא הדיון הוא על השב מהמלחמה בגלל שנטע כרם ולא חללו, הנלמד מפסוק בפרשת השבוע המופיע בכותרת הרשימה לעיל.

המשנה מגדירה כרם כמטע שיש בו לפחות לחמשה עצים.

רש"י מוסיף, שעל העצים לעמוד בסדר מיוחד: "הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, הֲרֵי זֶה כָרֶם".

כדי להמחיש את צורת העמדה של העצים הוסיף רש"י מילה אחת "כזה". כלומר כמו  הציור  הרשום שם.

 

%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%98%d7%94

דף ממסכת סוטה. ונציה ר"פ (1520)

כאמור זהו התרשים היחיד המופיע במהדורה הראשונה של התלמוד שהדפיס בומברג בונציה בשנת ר"פ (1520).

מהדורה זו היתה מהדורת בסיס לכל המהדורות שאחריה.

אותו ציור יראה משוכלל יותר במהדורת התלמוד, הוצאת  וגשל, שנדפס בירושלים בשנת  תשס"ח (2008):

%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%98%d7%942

מחקר  של תרשים זה, בגלגוליו השונים בדפוסי הש"ס,  ידגים עניינים רבים השייכים לטיפול בתרשימים בטקסטים הלכתיים, הן בכתבי יד והן בדפוס.

אלי גניאור כתב על כך בגיליון החדש (גליון לט)  של ספרני היהדות.

הנושא מרתק. יש בו שילוב של למדנות וטכנולוגיה. מומלץ בחום!

שבת שלום

אבישי

————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

 "הבן הרשע"

בציורי ארבעת הבנים. 

 הגדה של פסח,  אמשטרדם תע"ב 1712

אוסף ההגדות של בית אריאלה מחולק לשנים. הגדות אומנותיות, כאלו שיש בהם עם איורים ותמונות, נמצאות בספריית אחד העם. הגדות עם פירושים נמצאות בספריית הרמב"ם.

ההגיון שעומד מאחורי חלוקה זו נובע מההבדל בין פרשנות  לאומנות.  הפרשנות היא פרי רעיונותיו של הלומד והאומנות פרי כשרונו  של האומן.  האומנות אין לה גבולות של שפה ומקום. מקורות השראותיו של האומן יכולות להיות גם ממקורות זרים. 

מחקרים  על ציורי הגדות של פסח שנעשו על ידי חוקרי האומנות היהודית חושפים את המקורות מהם הועתקו הציורים. לעיתים אלו ציורי תנ"ך, שצוירו ע"י אמנים  נוצרים, ומצאו את דרכם אל ההגדות של פסח.

דוגמא מעניינת היא הגדת אמשטרדם תע"ב 1712, שיצאה במהדורת  פקסימילה על ידי הוצאת מקור בשנת תשל"ג 1973. להגדה צורפה חוברת דקיקה ובה  מבוא  "על ציורי הגדת אמשטרדם ומקומם בתולדות אמנות הדפוס העברי" מאת פרופ' בצלאל נרקיס (האוניברסיטה העברית, ירושלים).

אני מצטט מתוך החוברת:

פרופ' רחל וישניצר, מחשובי חוקרי האמנות היהודית קבעה עוד בשנת 1931 את המקורות העיקריים מהם שאב האמן של "הגדת אמסטרדם". היא הצביעה על ציורי התנ"ך של מתיאוס מריאן מבזל, משנת 1625-30 כעל המקור הנוצרי לציורי ההגדה, והראתה כיצד עיבד האמן נושאים מסוימים מהתנ"ך של מריאן לנושאים אחרים בהגדה. לדוגמא: "צורת חכמים מסובין בבני ברק ומספרים ביציאת מצרים כל הלילה" לקוח מתוך תאור סעודת יוסף ואחיו במצרים.

בסעודת יוסף ואחיו השתתפו אחד עשר איש לעומת זה בסעודת "ליל הסדר" בבני ברק השתתפו כמחצית מכמות האנשים – חמשה במספר.  המתבונן בתמונה יכול להתרשם כי  רק בצד אחד של השולחן יושבים חמשה אנשים…

דוגמא נוספת  היא ציורי  ארבעה בנים בהגדה זו.

"ארבעה בנים  דברי תורה" מצורפים מתמונות שונות של "תנ"ך מריאן": התם למשל הוא העתק דמותו של שאול הנמשח למלך ע"י שמואל. ואילו הרשע הנו חייל הנס מן המגיפה במצור על שכם… [שם]

מאמר שפרסמתי בעיתון הצופה ז"ל  ( מיהו "הבן הרשע" , גיליון ערב פסח תש"ס 2000)  עסק בתופעה מיוחדת זו ביחס ל"בן הרשע",  שבהגדות קדומות מצוייר  בדמות חייל טיפוסי לתקופה ולמקום בו נדפסה ההגדה.

ייתכן כי כאן  רמוז המאבק לארוך הדורות בין ישראל לעשו. ב"הגדה  של פסח" מוזכר מאבק  על ירושת ארץ ישראל בין ישראל לעשו כמפתח להבנת שעבוד מצרים.   מצוטט  שם הפסוק " ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו, ויעקב ובניו ירדו מצרימה".

מעניינת נקודת מבטו  של ר' אליעזר אשכנזי, בפירושו מעשה ה',  הנדפס בתוך הגדת אמשטרדם הנ"ל, על "ארבעת הבנים".

בפירושו משווה הוא את ארבעת הבנים לבניו ונכדיו של אברהם אבינו לפי ההתאמה הבאה: יצחק – חכם, יעקב – תם, עשו – רשע, ישמעאל – שאינו יודע לשאול.

כהשלמה לדברי ר' אליעזר אשכנזי  אפשר לסמוך מה שמצאתי   בגנזי כתבי היד של  ספריית הרמב"ם, במחברת  כתב ידו של  ר' מנחם מתתיהו הכהן, בעל  ספר "רמזים וגימטריאות" (ירושלים תרצ"ח 1938).  גם שם מובע רעיון  דומה, שארבעת הבנים הם בניו של אברהם אבינו, אב המון גויים. הוא מצא לזה רמז:  החישוב המספרי (גימטריה)  המשותף ל "חכם, רשע, תם, אינו יודע" הוא 1235 –  שווה בערכו  ל"זהו יצחק , עשו, יעקב, ישמעאל".

"הבן הרשע" הינו אדמוני לבוש אדרת שיער, שכל מטרתו לצוד ציד כמיטב המסורת של שונאי ישראל.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »