Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘צפת’

בע"ה

"בעון מטר לא נתך ארצה"

{ו} כִּי-זֶ֛ה שְׁנָתַ֥יִם הָֽרָעָ֖ב בְּקֶ֣רֶב הָאָ֑רֶץ וְעוֹד֙ חָמֵ֣שׁ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אֵין-חָרִ֖ישׁ וְקָצִֽיר:

{ז} וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱ-לֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַֽחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה. (בראשית, פרק מה)

 

רשימה לפרשת ויגש

בחלום פרעה היו שני מרכיבים: הפרות השמנות והרזות והשיבולים המלאות והדקות.

רבי משה בן נחמן בפירושו מסביר, שהפרות מסמלות את החרישה  והשבולים את הקצירה. ללמד כי "אין חריש וקציר" במצרים.

חתני, הרב מאיר פטנה,  סיפר שבאתיופיה כל החרישה נעשתה בעזרת פרות בלבד.

פירוש הרמב"ן לתורה

"אין חריש" כי מפני מיעוט המים בנהר הנילוס נשארה הקרקע יבשה וקשה לחרישה, ו"אין קציר" כי גם מה שנזרע באה רוח קדים ושדפה הכל.

כך הוא במצרים וכך הוא בארץ ישראל הסמוכה לה. לכן יוסף מציע למשפחת יעקב אבינו תמיכה כלכלית ופתרון זמני במצרים עד יעבור זעם.

גם בתקופות מאוחרות, הבצורת שבאה ממיעוט גשמים ומפגעי טבע שונים בארץ ישראל הביאה בעקבותיה קריאה למגבית חירום מארצות אחרות.

כאן נבחנה הערבות הדדית בין קהילות ישראל בכלל, והמחוייבות שלהן ליהודים אשר חיו בארץ ישראל בפרט.

לאחרונה אני עוסק בפענוח של מסמכים שונים שנמצאו בתיק אריה טויבר בספריית "אחד העם" בבית אריאלה. עבודתי מוקדשת לטובת גיליון מיוחד של ספרני היהדות שיצא בע"ה לזכרו של יוחנן ארנון ז"ל, מנהלה המיתולוגי של ספריה זו.

אחד המסמכים המעניינים הוא קריאה ליהודי אירופה להציב קופות ייעודיות לטובת קהילת צפת. חתומים עליה הרב שמואל העליר ועמו הממונים האשכנזים לקהילה זו.

כותרת האיגרת ושורות הפתיחה

השורות הפותחות את האגרת מחמיאות לנמענים:

ראשי אלפי ישראל מוסדות דור ודור העמודים והמכונות מלכי ארץ ורוזנים נטעי נעמנים הפרתמים ושרי המדינות כולם אנשים שבחן של ישראל מקצוי ארץ וים רחוקים מארבע פנות והמה חכמים מבחר עצמים האנשים האלה שלמים עם בינות הלא המה הגבירים הרמים

שרים ויועצי ארץ גבורים לעמוד בפרץ פרנסים גזברים ממונים ועל צבא החכמים השלמים הרבנים המובהקים וכל העוסקים עם הצבור לשם שמים אשר אור להם בערי אטלייא ואירופא וצרפת עיר עיר מדינה ומדינה אתה ה'

תשמרם תושיבם לנצח כנהר שלום ובמשכנות " כי"רא " [=כן יהי רצון אמן].

האגרת נשלחה בשנת תרל"ה (1875), שהיתה שנה שחונה ומיעוט גשמים בה.

וכדברי האגרת:

טובה גם להבא לעשות ולתקן קופות גדולות בשם עי"ק צפת ת"ו ואז ינוח לנו ולא יראה עוד…

 … הוא הדבר כי מלבד שהן בעון מטר לא נתך ארצה ויצא אדר ולא ירדו [גשמים]…

שורות מתוך האגרת של ראשי קהילת צפת. שימו לב לשורה האחרונה!

כל מלאכת הצבת קופות, שליחת שליחים וגיוס תרומות למען תושבי ארץ ישראל בערי הקודש השונות  היא פרשיה מורכבת ומעורבים בה אינטרסים שונים. התעודה משקפת מתח מתמיד ומתמשך בין ערי הקודש על כספי התמיכה ואופן חלוקתם, בעיקר בין ירושלים והסמוכה עליה, חברון, לבין ערי הגליל, צפת וטבריה.

כאמור עוד חזון למועד לפרסום מלא של התעודה.

 תודה לד"ר רבקה אמבון על עזרתה. רבקה כתבה את עבודת הדוקטורט על "הרב שמואל הלר (1803-1884) ומקומו בקהילה היהודית בצפת"  (אוניברסיטת תל אביב, 2016). 

שבת שלום

אבישי

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 


נ.ב.

ההרשמה נמשכת…

מודעות פרסומת

Read Full Post »

 

רשימה לפרשת פרשת חיי שרה

 

– שבת חברון –

בס"ד

בספריית הרמב"ם מצוי הקונטרס המצורף בזה, שעניינו כתב מחאה  נגד שליחות נפרדת לחסידי חב"ד שבחברון.  הקונטרס מתוארך לשנת תקפ"א (1821). עותק נוסף נמצא בספריה הלאומית.

כתב המחאה נכתב על ידי השד"ר משה בן צבי חיים, שנשלח לאסוף כספים בקהילות אירופה לטובת היישוב האשכנזי  בארץ ישראל (צפת, טבריה וחברון),  ומצא עצמו מתעמת עם שליח מיוחד של העיר חברון, שבא לשם אותה מטרה.

הקונטרס נדפס ללא שער וכנראה יועד כפניה אישית לגדולי הדור. בסוף הפתיח של הקונטרס  נשאר מקום פנוי להוספה של שם הנמען (כמוהר"ר…) . ייתכן והכוונה היתה לשלוח זאת למספר רבנים במקביל.

רובו ככולו של הקונטרס מכיל בירורי הלכה בשאלות של  אחריות ציבורית, שינוי נוהג קיים וכפיה של מיעוט על ידי הרוב. אך מצויים שם גם תיאורים של המצב הכלכלי הקשה של יהודי ארץ ישראל באותה עת, שנזקקו לתרומות יהודי חוץ לארץ, כדי  "לתת לחם לפי הטף".

על הפרשה וקטעים נבחרים מהקונטרס ראה: א' יערי: 'שלוחי ארץ ישראל'. ירושלים תשכ"א, עמ' 682-679.

 

עמוד פותח

מסמך מלא-2עותקמסמך מלא-3מסמך מלא-4מסמך מלא-5

דף סוגר1

 

בעניין עקרוני זה – תלות יהודי ארץ ישראל בקיומם ופרנסתם בבני חוץ לארץ – מפתיעה גישת הרב נתן גשטטנר זצ"ל, רב שיכון אגודת ישראל בבני ברק, בספרו "מאור התורה – להורות נתן", המתנגדת לכך באופן נחרץ . בספרו הוא קובע, שמצות ישיבת ארץ ישראל כורכת עמה שתהיה פרנסתו  מושפעת מארץ ישראל ולא יהיה זקוק להשפעת חוץ לארץ, ועל זה נאמר "כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה".

ראה על כך בהרחבה בספר מאור התורה – להורות נתן, חלק ויקרא, עמ' רלו-רלח.

 

שבת שלום

אבישי

 

—————————-

תגובות:

א. חלופי מכתבים קצרים עם הרב יעקב אפשטיין, שומריה:

1.אבישי שלום

נדמה לי שהתנאי שיתפרנס מא"י מופיע כבר באבני נזר ועוד כמה אחרונים. 

שבת שלום יעקב

 

2. שלום הרב יעקב

אתה צודק בדבריך . ה"להורות נתן" מצטט את האבני נזר ונסמך עליו. ברם ההערה נגעה לאיש. האבני נזר מוכר בנטייתו לאהבת הארץ ויחס של חיבה לציונות. הרב גשטטנר היה רב בני ברקי, חמור סבר ונוטה לחומרה בפסיקותיו. לכן כתבתי שהופתעתי למצוא בדבריו שלילה מוחלטת של הזדקקות לתמיכה ('חלוקה') מחוץ לארץ.

שבת שלום אבישי

 

3. אבישי שלום!

הרב גשטטנר חי בדור אחר וצריך להביט גם בראי הדורות.

  כ"ט יעקב

 

4. 

נא באר דבריך. גם היום הישיבות מתפרנסות מתרומות בחו"ל, וכן תרבות השנורר חיה ובועטת.

שב"ש אבישי

 

5.

ה'חלוקה' לא היתה לישיבות אלא 'סוכנות סעד' לדיירי א"י. ההתנגדות היתה ש'בעלי בתים' שצריכים להתפרנס מיגיע כפיהם לא יתפרנסו ממתנות מחו"ל. הרי המשולחים מא"י לא היו לכלכלת ישיבות אלא לתושבי הערים, והוא היה עפ"י ארצות המוצא 'כולל הו"ד' וכו' ולכך היתה ההתנגדות. צריך לשבוע מטובה ולא ממי התמצית של יהודי חו"ל.  אני חושב שהרב גשטטנר סבר שצריכים להתפרנס בארץ ולא על משלוח תרומות כמו שרוב היהודים החיים בארץ…

בימי האב"נ לא היה שום בסיס כלכלי ליהודים בארץ ורוב ישראל חיו על 'חלוקה' והיתה בכך גבורה וראיה שונה לגמרי מרוב הרבנות בחו"ל, שהיתה בדעה שהעיקר להיות בארץ אפילו ללא פרנסה ותוספת ישוב הארץ.

שבת שלום יעקב

 

 

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: