Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘קבלה’

בע"ה, ערב שבת קודש "כי תשא" תשפ"ג

וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו.

שמות פרק לד פסוק ל

השבוע סיימתי לסדר את מדור הקבלה במחסני הספריה (אחרי השיפוץ הגדול של בית אריאלה נותרו זנבות ארוכים של אי-סדר במחסנים). 

לצערי, בספרות הקבלה אינני מבין ולא זכיתי להיכנס בשעריה. 

"… והנה קרן אור פניו ויראו מגשת אליו". 

 בעותק הספריה של הספר הקבלי "קרניים", המיוחס לרבי אהרן הזקן מקרדינה, דפוס זיטומיר תקס"ה 1805, הוסיף אלמוני בדף השער עצות למעיין בספר זה:

הרבה חכמה בספר זה אשר לא ידע איש

כיון שיש כאן עמוק א"א"י בלא עיון רב ודו"ק

[א"א"י  – אי אתה יכול]

                                                                 ————————————————————

[אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ודו"ק]

בעמוד הבא הוא חוזר ושונה :

ואתה המעיין אל תסמוך על

רוחב שכלך ואל רוב בקאותך ואל

תהי' כמתנמנם ונרדם אך חזק ואמץ ותדקדק היטב בדברי הקדוש

בעל הקרניים

                           ואז תצליח ותשכיל

                           והשם יראנו נפלאות מתורתו

                                                            אמן

אמן. כן יהי רצון. 

הערה. ספר "קרניים" נחשב ספר סתום מצד תוכנו. יש שטענו שהספר חובר בידי מפרשו ר' שמשון מאוסטרופולי.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְ-הֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל

לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת יְהֹ-וָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ

שמות פרק ה פסוק ב

רשימה לפרשת שמות

השבת אנחנו פותחים בלימוד של חומש שמות.

המעבר בין חומש בראשית לשמות הוא מעבר מאד משמעותי באמונה בה'.

בכל חומש בראשית אלוקים נוכח כדבר טבעי ופשוט אף אצל מלכי אומות העולם. כך יוסף אומר לפרעה: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה". ובאותה מטבע לשון משיב לו פרעה: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו". (עפ"י שיעורי חומש לר"ש וולבה).

בחומש שמות צריכים לניסים כדי להוכיח את מציאות אלוקים. אלוקים לא נוכח דרך הטבע (בשם ש-די). פרעה לא מכיר אותו.

בסוף רשימתי נעסוק בהתבוננות בעניינים עמוקים אלו.

נפתח בשער ספר "דברי יוסף" וממנו נשתלשל הלאה.

שער ספר שאלות ותשובות "דברי יוסף". המחבר: הרב יוסף אירגאס. דפוס ליורנו תק"ב (1742). עותק ספריית הרמב"ם

בשולי דף השער מופיע:

זה הספר להרב

המופלא כמהר"ר

יוסף אירגאס

זלה"ה

הכותב אבי"ע

ס"ט

מי הוא אבי"ע ?

כל המצוי בספרות ראשי התיבות יודע שאבי"ע אלו ראשי תיבות של ארבע העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. על פי סדר השתלשלות העולמות בעולמה של ספרות הקבלה.

אך כאן אין פענוח זה מתאים. אנחנו מחפשים אחר חכם מסויים שכתב את שמו באופן זה.

אלו ראשי התיבות של הרב אברהם בן יצחק ענתיבי (תקכ"ה-תרי"ח 1765-1858). רבה של חלב במשך ארבעים שנה עד פטירתו.

כך עולה מחתימה מפורשת בדף השער:

הצעיר אברהם

ענתיבי 

ס"ט

ובחתימה נוספת בראש הדף שבה אפשר לזהות את שם המשפחה בבירור "ענתיבי"

מי הוא אותו הרב המופלא רבי יוסף אירגאס?

הרב יוסף אירגאס היה מקובל שחי באיטליה בין השנים תמ"ה-ת"ץ (1683-1730). התפרסם בשל ספרו הקבלי החשוב שומר אמונים, בו הוא מתווכח עם רבי עמנואל חי ריקי שהיה ממצדדי ה"צמצום כפשוטו". ספרו של אירגאס נחשב ספר יסוד בקבלה ולמייצג הבולט ביותר של מצדדי ה"צמצום שלא כפשוטו" (ע"פ ערכו באתר ויקיפדיה)

בתפיסתו הקבלית הסביר את תורת הצמצום בכתבי האר"י כמשל היוצא מידי פשוטו, והיה בר פלוגתא של בן דודו, בן עירו, החכם המקובל עמנואל חי ריקי, מחבר 'משנת חסידים'. (ע"פ ערכו באתר החכם היומי).

שער פנימי בספר "שומר אמונים". מהדורה ראשונה. אמשטרדם תצ"ו (1736). המקור כאן (פריט 30).

לקריאת דברי ר' יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים", ראו נא כאן.

מה היא סוגיית הצמצום, עליה נחלקו רבים וטובים?

הנושא רחב ועמוק. להלן סיכום תמציתי מאתר ויקישיבה:

הגדרה

הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים… והנה אז צמצם את עצמו אין סוף…"

האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?

ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.

צמצום כפשוטו

ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב" הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו" משום שלא יתכן לומר שהבורא מצוי גם בדברים "הגשמיים, השפלים, הבלתי נכבדים ואף הנבזים". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[3].

צמצום לא כפשוטו

לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם רבי אברהם אירירא (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) כותב כך.

תורת החסידות צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה". במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת חסידות חב"ד והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוטו. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בצורה חריפה וקשה מאוד על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו… לא בדעת ידברו…". כמו כן, גם רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן.

————————————————————–

לפרשנויות השונות של "הצמצום" יש נגיעה לסוגיית המפגש האישי עם אלוקים בתוך הטבע ומחוצה לו. סוגיה שעומדת בלב לימוד התורה בחומשי בראשית ושמות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

  •  בע"ה

"ולא תחללו את שם קדשי, ונקדשתי  בתוך בני ישראל, אני ה' מקדשכם"

במדבר פרק כב פסוק לב

רשימה לפרשת אמור, ערב ל"ג בעומר

דפוס יוהניסבורג (תרי"ט 1859)

אחד מן הוויכוחים המשמעותיים ביהדות הוא בין בעלי האמונה התמימה לאלו הדבקים באמונה הבאה אחרי מחקר.

 בימי הביניים הויכוח היה בין המצדדים בלימודי הפילוסופיה למתנגדים לה, ובתקופות מאוחרות נסב הויכוח סביב השפעות הקבלה ומנהגיה.

בקטגוריה של הספרים המצדדים בקבלה ושוללים את חכמת הפילוסופיה בולט ספרו של רבי אביעד שר שלום באזילה, "אמונת חכמים", שנדפס לראשונה במנטובה בשנת ת"ץ (1730), וזכה למהדורה חדשה רק אשתקד (הוצאת "זכרון אהרן", ירושלים תשע"ו 2016). על מהדורה זו וספיחיה ראו נא כאן בפורום מטפחת ספרים ועיטור סופרים.

בספריית "אחד העם" בבית אריאלה מצאתי עותק "אמונת חכמים" ובו שתי הערות בכתב יד שנכתבו על שוליים שהורחבו במיוחד לצורך זה.

הערה ראשונה נוגעת לאחד המסכימים, נחמיה בן יעקב הכהן, שהסכמתו נשמטה במהדורה החדשה של "זכרון אהרן". האם הוא נחמיה חיון שר"י [=שם רשעים ירקב, כלשון ההערה] השבתאי?

בשאלה זו עסקו בפורום הנ"ל ועל כן אנחנו פטורים מלהרחיב בזאת.

 ההערה השניה ארוכה ופולמוסית.

מתנגדי הפילוסופיה הביאו הוכחה מגירוש ספרד, שדווקא פשוטי העם בעלי האמונה התמימה מסרו את הנפש ולא המירו דתם לעומת השכבה המשכילה שלא עמדה בניסיון.

כך כתב רבי יוסף יעבץ החסיד, ממגורשי ספרד,  בספרו אור החיים וממנו הועתק לספרים רבים. כך גם מוזכרת עדותו  בספר "אמונת חכמים" שלנו.

ומאידך מתנגדי הקבלה הצביעו על שבתי צבי ותלמידיו שהמירו דתם כתוצאה מעיסוק יתר בקבלה והדמיונות שבאו בעקבותיו. לטענה זאת מתייחסת ההערה הבאה.

ההערה מתייחסת לכתוב מתחת לפס המסומן !

רבי אביעד שר שלום מזכיר בספרו לשבח את יעקב בן חיים, שיצא ללחום נגד המצדדים בדעה ש"קרי" ו"כתיב" בחומש נובעים מספקות שהיו לפני אנשי כנסת הגדולה.

הוא עצמו מתאר את יעקב בן חיים "והוא היה בקי מאד בגמרא ובפוסקים ובסתרי תורה".

שורה זו מסומנת בטקסט בקו עליון.

מעשה באחד שקרא כמו שהיא כתובה בפני גדולי הדור הרבנים ה"ר יצחק אבוהב וה"ר אברהם ואלאנסי וה"ר שמואל ואלאנסי  בנו ז"ל והתרו בו שיקרא  כפי המסורת ולא רצה ונדוהו והורידוהו מהתיבה עכ"ל. והנה המעיינים בפילוסופיאה כחשו כל זה ועמד להלחם כנגדם כמהר"ר יעקב בן חיים והוא היה בקי מאד בגמרא ובפוסקים ובסתרי התורה ג"כ…

אבל מה נעשה ואנחנו יודעים שאותו יעקב בן חיים, שהיה מגיה הראשון של מקראות גדולות, בסוף ימיו המיר את דתו?

[על כך קראו במאמרו המלומד של פרופ' יעקב שמואל שפיגל הי"ו על "הכיצד מוזכר אלישע בן אבויה במשנה והעיון בספר שמחברו יצא לתרבות רעה", קובץ מאורות ליהודה (אלקנה, תשע"ב) עמ' 395 ואילך]

כאן מצא בעליו של הספר מקום  לגבות את חובו והעיר בחריפות:

האיש הזה הבקי בסתרי תורה ומקנא לכבוד בעלי התלמוד  אשר טרח המחבר להעתיק כל לשונו למען נלך באורחותיו ולא בארחות הרד"ק האפודי והר"י אברבנאל ויתר  הפילוסופים החולקים על חז"ל. האיש הזה היה מגיה בבית דפוס  של הנוצרי דניאל בומבורגי בוויניצאה ואחרי שהדפיס שם מקראות גדולות המיר את דתו ועתה אם  ממגורשי ספרד המירו את דתם רק אלה שלמדו פילוסופיא (כמו שכתב המחבר בפרק הקודם) ומדוע זה עשה החסיד הזה הבקי בסתרי תורה ולא בפילוסופיא ואולי ע"פ הסוד כשבתי צבי ותלמידיו ! – זה פרי האמונה הטפלה של המחבר החכם !!

כנראה שהוכחה אמפירית אין לנו. הניסיון מוכיח שיש  הצלחות גדולות וגם כישלונות מועטים בשתי הדרכים.

לפיכך, הוויכוח חוזר לדפי הספר.

ל"ג שמח

שבת שלום

אבישי


נספח:

חלופי מכתבים עם מכובדי, פרופסור בנימין בראון.

1.
שלום אבישי,
אולי תמצא עניין במאמר ישן שלי, מצ"ב.
שבת שלום,
בני

2. 

למכובדי, שלום וברכה .
קראתי את מאמרך ובוודאי אשוב ואשנה. במאמרך אתה מעמיד מול האמונה התמימה את אמונת הדעת המפוצלת לשניים: הפילוסופיה והקבלה. אני ברשימתי העמדתי את הקבלה בצד האמונה התמימה וכנגדם את הגישה המחקרית – פילוסופית.
מהמעט שאני מבין, הקבלה כשמה מחייבת את הלומד לקבל. כלומר ההתבטלות בפני מסורת הקבלה הוא  תנאי לכל לימוד שכזה.
אמנם לא רציתי לעמת את האדם החוקר מול הקבלה ולכן כתבתי ברשימתי שהויכוח הוא על מנהגי הקבלה והשפעותיה ולא על עצם המסורת הקבלית.  מתנגדי הקבלה עליהם כתבתי אינם המשכילים החילונים של מהפכת ההשכלה אלא תלמידי חכמים מאמינים כדוגמת הנודע ביהודה.
אשמח לשמוע את דעתך בכל עת.
שבת שלום
אבישי
3.  
שלום אבישי,
כדעתך טען באזני גם ידיד שלי לפני שנים. אני בהחלט מבין את ההגיון של עמדה זו. מדובר בשני חתכים של חלוקה, שבכל אחד מהם הגיון אחר: החתך שלפי מקורות האמונה (חושים ושכל לעומת 'קבלה' או מסורת) והחתך שלפי 'אופי' האמונה: אמונה שיש לה תמונת עולם כוללת או  אמונה המוותרת על כך.
שבת שלום,
בני
4. 

תודה. הרבה למדתי ממאמרך.

שבת שלום
אבישי

————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: