Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘קוצים’

בע"ה

קוצי תשעה באב

יום אחד לפני צום תשעה באב התגלגלה לידי בספריה חוברת דקיקה על שמות צמחי ארץ ישראל. חיבור מילוני מקורי הנותן שמות עבריים לצמחי הארץ בהתבסס גם על ידע עממי. המחבר אפרים רבינוביץ (לימים: הראובני). השנה תרע"ז (1917).  החוברת, הגם שאינה תורנית, מופיעה במאגר Hebrew Books.

בעמוד האחרון של שמות הצמחים ראיתי צמח 'חדש' בשם קוצי תשעה באב.

מי הוא הצמח העונה לשם המיוחד זה ומדוע נקרא כך?

ברשימת הצמחים שבאתר "נאות קדומים", שהוקמה על ידי בנו נגה הראובני, מופיע שמו הבוטני – לכיד קוצני – בצד שמו במקורות קוצי תשעה באב.

המקור: כאן

 

נזכרתי מעשה בילדותי בשטיבל של חסידי ראדז'ין בחיפה.

נוהגים היינו, ילדי השטיבל, לקטוף בערב תשעה באב 'גולגלך', פירות עץ האזדרכת, ולהביא שקיות מלאות מהם לבית הכנסת. במהלך קריאת איכה היינו זורקים אותם על המתפללים. משתדלים לקלוע לכובעם או לתוך חולצתם. לא פעם זה היה נגמר בצעקות או בשפיכת מים עלינו וגירושנו מהשטיבל.

אינני יודע מה מקור המנהג המוזר הזה שכילדים התלהבנו ממנו. ברי לי שהוא עתיק יומין והובא לשטיבל מהשטיבלים החסידיים שחרבו באירופה בזמן השואה.

היום קראתי בזכרונותיו של בן ציון גולד, יהודים ויהדות בפולין לפני השואה (ירושלים, כרמל, תשס"ט 2009).  ושם מספר הוא על מנהג זה בתשעה באב בעיר ראדום בה נולד וגם מצאתי טעם בדבריו.

"מעשי המשובה של הילדים ריככו את חומרת האבל של תשעה באב. בשעת קריאת מגילת איכה, כשהמבוגרים ישבו על הקרקע כמנהג האבלים, ניסו הילדים להסיח את דעתם והשליכו על זקניהם זרעים קיצוניים." (עמ' 47).

בני יצחק הראה לי שבספר אליה רבה על שלחן ערוך לר' אליהו שפירא, נפטר בשנת תע"ב 1712, מופיעה הסתייגות ממנהג זה.

בשלחן ערוך, הלכות תשעה באב סימן תקנט סעיף ה כתב מרן כי בשעת הקינות אסור לספר דבר…". הוסיף וכתב על זה ב'אליה רבה':

וכ"ש [וכל שכן] שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות וזורקין זה לזה בבה"כ [בבית הכנסת].

 

כנראה שמנהג זה לא התבטל בדורות הבאים כי גם המשנה ברורה מביאו בלשונו ועוד מוסיף עליו:

סימן תקנט סעיף ה

(כב) אסור לספר דבר – וכל שכן שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות, וזורקין זה לזה בבית הכנסת.  ועוון גדול הוא, דאפילו שלא בתשעה באב אסור להראות קלות בבית הכנסת, וכל שכן בתשעה באב ובשעת קינות, שעם ישראל מקוננים על בית ד' שנחרב ועל עמו שנפזרו בכל העולם.

כמדומני שמנהג זה נדיר מאד כיום במחוזותינו.

אודה למי שייספר שאצלו בבית הכנסת או השטיבל נהגו כך אמש.

 

בציפיה לישועה ולבניין בית המקדש בימינו.

אבישי

 


תוספת:

מכל התשובות הרבות שקבלתי עולה שתופעה זו, שהייתה רווחת בהרבה בתי כנסת בארץ ויסודה במנהג ישן-נושן, נעלמה בבת אחת – בדור אחד, ונראית לנו כיום מוזרה. הלוא דבר הוא !

להרחבה במקורות נוספים ראו נא גם מדור התגובות לרשימה זו.

מגוון  תשובות שקבלתי:

  1. א.ט. כתב:
לבקשתך, אמש ובעיקר היום, נהגו כך הילדים בבית הכנסת שהתפללתי – קהילות החסידים בטבריא.
מאז שאני זוכר עצמי בכל בית כנסת שהתפללתי בשלושים שנות חיי בתשעה באב [בעלזא בתל אביב, לעלוב בירושלים] נהגו כך הילדים. אציין שבירושלים הילדים זורקים 'בובקעס' מסוג קשה ביותר הלא הם האיצטרובלים בעודם קטנים ועגלגלים.
2. ישראל ר. כתב:

גם לי זכור שאספנו בערב תשעה באב את הבובקעס. בבית הכנסת בשכון פאג"י בירושלים היו זוקים למרות שלא היה לרוחם של רב בית הכנסת, הרב בנימין זאב יעקבזון זצ"ל ושל ההונגרים (ואבי ז"ל בתוכם) שבין המתפללים. מאידך, ההונגרים שאבות אבותיהם הגיעו לארץ וכבר נקראו "סאברעס" ("צברים" – בעברית) בבית הכנסת בבתי הונגרים בירושלים, היו זורקים.

היום אני חושב, שרק "מספרים" על זה אבל אינני מכיר בתי כנסת שזורקים בהם בובקעס.

3. דוד א. כתב:

אני גם זוכר מנהג זה מילדותי שלי בראשית שנות השישים. בערב תשעה באב, בבית הכנסת הגדול שבשדרות סמאטס בתל אביב, היינו הילדים זורקים חרולים כאלה על המתפללים

4. יהודה י. כתב:

בילדותי הייתי מתפלל בבית הכנסת דחסידי ויז'ניץ בבית שמש
ושם נהגו במנהג זה
5. יהודה ז. כתב:
בית הכנסת בו היינו מתפללים בילדותינו- בית כנסת מוהליבר בבני ברק (כיהנו שם ברבנות: הרב אליהו שולזינגר [מחבר יד אליהו על הירושלמי], הרב שלום צוקרמן [אחיו של הרב אברהם צוקרמן מכפר הרוא"ה], הרב זאב זלצר – זכרונם לברכה, ויבדלו לחיים ארוכים הרב יהושע מגנס [חתנו של הרב שלום צוקרמן], וכיום הרב אהוד שפירא לאוי"ט), נהגנו גם כן כך בילדותינו. אצלנו קראו לזה: בומקלך.
לילד שהיה לו גם קנה חלול (ממתכת או מפלסטיק) ובאמצעותו היה נושף את ה"בומקלה" על מישהו אחר, היה נחשב יותר!!
6. חנוך ג כתב:
אצלנו בשיכון הפועהמ'ז ביד אליהו הילדים זרקו בונקלך/גולגלך. זכרוני שאבי ע'ה היה מן הלוחמים נגד זה.
ב'ה לא ראיתי מעין זה כבר עשרות שנים.
יה"ר  שנזכה לבניין שלם.
7. איל ד. כתב:
מרתק.
אני בעד חידוש המנהג. כאן, עכשיו ולאלתר.
8. יחיאל ו. כתב:
גם אני זוכר מצעירותי בבני ברק [הגעתי לארץ בגיל 14] את המנהג של זריקת  בובקעס  בתשעה באב. כל הרחובות היו מלאים מהבובקעס. בבית כנסת שלנו ירחי כלה שע"י ישיבת פוניבז זה היה המנהג הפשוט, ומי יעיז להתנגד למנהג ישראל. סיפרו לי שבאחד התלמודי תורה בעיר, המלמד בחן את תלמידיו מה הן החגים, והאחד מהן מנה גם את תשעה באב בתור חג. ולשאלת המלמד ענה התלמיד בתמימותו בגלל שזורקים בובקעס.. כבר הרבה שנים שבחוגי הליטאים המנהג הזה כבר לא קיים.
9. שמואל א. כתב:
גם אני ואחי התאום וכל חבריי בשיכון הפועל המזרחי שבגבול שכונת שפירא וקריית שלום
נהגנו להשליך את קוצי תשעה באב על מתפללי בית הכנסת והשתדלנו מאוד לכוון ולפגוע.
זה היה חלק מ"מצוות היום". כילדים חשבנו שבקצת מכאוב שבפגיעה אנחנו מסייעים
למתפללים לחוש באבל, ולא זכור לי שהמבוגרים התרעמו עלינו על כך..

10. יוסי ל. כתב:

גם אני זוכר מילדותי. ביקרתי אצל סבי ר' יהודה אהרן לייכטר ז"ל בקרית אתא (אז כפר אתא). סבי התפלל בשטיבל של גור. וגם שם אספו הילדים מלא חופניים מפרי האזדרכת ונמטירו אותם על המקוננים, שישבו על ספסלים הפוכים ברחבה שלפני השטיבל.

11. נתנאל ר. מספר:

היה זה לפני שנים רבות.קיץ שנת תשל"ג. הייתי- התארחתי אצל סבי וסבתי  בשכונת בתי רנד בירושלים, אותה ייסד זקני רבי מנדל רנד.
זו השכונה בה ביליתי שנים הרבה מחיי הצעירים . בערב ט באב קטפנו אני וחברי מבתי מונקטש הסמוכה כמות נכבדה של בובקעס מעץ הברוש בגינת השכונה. בליל ט באב אני לא זרקתי אבל היו שזרקו.
ולמעשה: עד לפני שלושים שנה הילדים היו יוצאים לאסוף בובקעס. היו שחיפשו קטנים ורכים המהדרין היו מחפשים גדולים וקשים…  ובט' באב היו מתרכזים בפינות בית הכנסת ובכניסה, משם היו מקיימים מנהג אכזרי זה. באותו הזמן היו הופכים את השולחנות בבית הכנסת והיו יושבים בתוכם. שם גם היו הילדים מחביאים את אוצרותיהם. עם קניית השרפרפים וגדילת ילדי השכונות מסביב וכן קצת חינוך ותרבות שבאה לעולם…ברוך ה' מנהג זה נעלם.
נתנאל רוזנבליט.
נ.ב. אם  נלך שבעים שנה אחורה, אבי רבי מנחם מנדל שליט"א מספר: היו שעשו זאת לשם קצת שמחה והיו שעשו זאת באכזריות. הוא עוד זוכר איך אדם מבוגר זרק בובקעס בכוח רב ופגע בבעל הקורא רבי פישל גרובר תיכף צמחה חבורה על המצח ענקית, נורא!
12. שמחה ש.
לר' אבישי

כיון שלא ראיתי את הרשימה שלך על "קוצי תשעה באב"
ושם ראיתי את בקשתך לעדויות על זריקת בונקעלך ב-תשעה באב.
גם אצלנו בשיכון ה' בבני ברק-בבית הכנסת בו גדלתי
ונראה לי שהיה זה בכל השכונה-נהגו במנהג הזה
היו מנסים להשיג צינור פלסטיק שבו מכניסים את חוטי החשמל-צינור קשיח
ולעתים גם קצת בעיגול ואיתו היו יורים את הבונקעלך
אינני זוכר בוודאות, אבל בימי נערותי הייתי מתארח רבות אצל דודתי שגרה במושב יסודות
זהו מושב של פא"י(ז"ל) במועצה איזורית נחל שורק. זהו ישוב של אנשים יראים ושלימים מה שנקרא.
והייתי שם כמה פעמים בתקופה של ט' באב-ונדמה לי שגם שם היה מנהג זה נהוג
בברכה
שמחה

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: