Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ראשי תיבות’

בע"ה

ראשי תיבות כ"י

רשימה לפרשת תרומה

העיסוק בראשי תיבות הוא מקצוע מתפתח. במשך הדורות נוספים שימושים לראשי התיבות, וספרים חדשים יוצאים לאור ובהם מבחר רחב יותר של אפשרויות לראשי תיבות ישנים וגם נוספים ראשי תיבות חדשים לרשימות.

את רשימתי השבוע אקדיש לראשי התיבות "כ"י".

על פי רשימה ביבליוגראפית המופיעה בסוף ספרו של ברוך קרוא (קרופניק) "לכסיקון ראשי תיבות", תל אביב תש"ה (1945), הספר העתיק ביותר ובו רשימת ראשי תיבות בעברית הוא משנת 1613.

ספר זה מצוי לצפיה בgoogle books ומשם לקחתי את הצילומים הבאים.

כפי שתראו ל"כ"י" יש פענוח יחיד: כנסת ישראל.

שער הספר משנת 1613

עמוד מהספר משנת 1613

בבית הכנסת שלנו בקהילת פדואל מחלקים מתנה לבני המצוה סט ספרים "העמק דבר", פירוש התורה לרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין).

חברי הגבאי הוותיק אבי בלוך מוסיף הקדשה אישית לכל בן מצוה. הוא בוחר פסקה מפירושו של הנצי"ב לאותה פרשה ועליה מוסיף את ברכת הקהילה.

השבוע פנה אלי בתמיהה על ראשי תיבות לא ברורים המופיעים בפרשתנו.

על הפסוק "… ופניהם איש אל אחיו, אל הכפרת יהיו פני הכרובים" (פרק כה פסוק כ) כתב הנצי"ב:

כ"י אלו מה פיצוחם?

האם כנסת ישראל?  … לא נראה מתאים.

בדקתי במהדורה חדשה של פירוש הנצי"ב (ירושלים, תשס"ה) ומצאתי שם נוסח אחר:

תמהתי מהו הנוסח הנכון? האם הגיהו במהדורה מאוחרת את הנוסח הישן ועל סמך מה?

בדיקה  והשוואה בין שתי המהדורות (המופיעות במאגר "אוצר החכמה") מעלה עשרות מקומות נוספים בפירוש הנצי"ב עם תופעה זהה: כ"י הופך ל"כביכול".

הלכתי אצל ספרי "ראשי תיבות" לסוגיהם השונים והופתעתי עד מהרה לגלות שאין כאן חידוש כלל !

הנה בספרו של אברהם יצחק שטרן (סיגט, תרפ"ו 1926) זו האפשרות הראשונה מני רבות:

מחברים רבים וקדומים כבר עשו שימוש בר"ת אלו. דוגמא אחת מתוך "ספר הגירושין"  למקובל רבי משה קורדוברו (נפטר בשנת ש"ל 1570). בני ברק, מהדורת הרב משה צוריאל, תשע"א (2011):

 

אבקש את עזרת הקוראים והלומדים:

כיצד הפך "כביכול" לכ"י? מתי, היכן ועל שום מה?

שבת שלום

אדר שמח!

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בראשי תיבות.

בשבוע שעבר  שיגרתי מכתב  קצר בדוא"ל {בדואר אלקטרוני} לעמיתה המנהלת ספריה ציבורית אי-שם.  במכתבי השתמשתי בראשי תיבות מצויים: ספה"ל {=ספריה הלאומית} וחתמתי שב"ש {=שבת שלום}.

קבלתי מיידית תשובה  נוזפת: אתה גם מדבר בראשי תיבות? או רק כותב???

שאלתי: ספה"ל=ספריה הלאומית. לא ברור?

ונעניתי:  ברור מאד, רק שכל שורה אני צריכה להפעיל את גלגלי מוחי בפיענוחים…

מתברר, אפוא, ששימוש בראשי תיבות הוא סוג של  כתב חידה  ומפריע לרצף הקריאה.

כל המצוי בספרותינו  התורנית לדורותיה יודע עד כמה השימוש בראשי תבות היה נפוץ והוליד בעקבותיו מחקרים, תהיות וטעויות לא מועטות.

 מיודענו פרופ'  יעקב שפיגל  הי"ו {=ה' יחייהו וישמרהו} כתב על כך סדרת מאמרים  מרתקת בקבצי "ישורון" . מאמריו מכילים, כדרכו בקודש, ידיעות רבות בהיקף עצום. 

הפניה ביבליוגארפית:  ר' יעקב שמואל שפיגל. השימוש בקיצורים ובראשי תיבות שאינם שכיחים. ישורון כרך י'. ניו יורק-ירושלים, תשס"ב,  עמ'  תתיד ואילך. מטעמים ידועים לא מופיע שם תוארו האקדמי, ואף בתואר "הרב", כאחד הכותבים האחרים בקובץ,  לא זכה להיעטר. אלל"ב אלל"כ [*]

פרופ' שפיגל אמר לי כי בע"ה ספרו החדש,  שיהיה המשך לשני חלקי "עמודים בתולדות  הספר העברי",  יכלול פרק מקיף על השימוש ראשי תיבות ועל ספרות העזר לפענוח ראשי התיבות.

[* אלל"ב אלל"כ  = אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה]

כולם מכירים ספרי עזר לראשי תיבות. אחד הטובים שבהם הוא  "אוצר ראשי תיבות" של שמואל אשכנזי ודב ירדן (ירושלים, ראובן מס, תשכ"ה 1965).  ספרים אלו נותנים מענה לפיצוח ראשי תיבות. אמנם במקרים רבים  רשומים מספר אפשרויות שונות לאותן ראשי תיבות ועל המעיין לנסות להתאים את האפשרות הסבירה למקרה שלו.

מכיון שראשי תיבות הינם קוד פנימי, הברור למי שמצוי באותה סוגיה, נדפסו גם רשימות ראשי תיבות לתחומים מסויימים. נביא שתי דוגמאות :

1. ראשי תיבות וקיצורים בספרות החסידות והקבלה / מאת הרב עדין שטיינזלץ. ‬תל-אביב : ספרייתי, [תשכ"ח, 1968]. 47 עמ'.

2.  בית העמרמי : ראשי תיבות / מאת  שאול אזייני .  ירושלים:  תשל"ו.    ‫ [2], כז ע’, 220 עמודות, 4 עמ’.  מכיל ראשי תיבות המופיעות בספרות, במסמכים ובכתבי יד של רבני המערב הפנימי ‬ (חכמי צפון אפריקה).

אם נהיה ממוקדים יותר, נראה שיש ספרים  שבתוכם נדפס לוחות ראשי תיבות. לוחות  אלו נכונים באופן ייחודי לספר המסויים  ונועדו לפרשן את הנכתב באותו ספר.

דת כלולה1

לאחרונה הגיע לידי  בספרייה סט "דת כלולה":  חמשה חומשי תורה,  שנדפסו בעיר  מץ  בדפוס משה מאיי’, בין השנים  תקכ"ו-תקכ"ז (1767-1766). הסדרה כולה מאופיינת בהדפסה איכותית , ויש בה  וריאנטים קישוטיים מיוחדים .

החומשים כוללים את הפירוש המלא של  שפתי חכמים על רש"י. בראש כל כרך נדפסה רשימת ראשי תיבות:

שפתי חכמים3

כשנארגן את ראשי התיבות לשתי קבוצות, האחת ראשי תיבות מקובלים בכל הספרים והשניה   ראשי תיבות של חכמים המיוחדים לספר "שפתי חכמים", ניווכח כי  יש רוב גדול לרשימת ראשי התיבות  של הקבוצה השניה.

יש להניח גם שרק מי שמצוי בפרשני רש"י לדורותיהם היה מצליח לנחש לבדו את הראשי – תיבות.  שהרי כאן:  הרמ"א אינו הרמ"א של השו"ע ומהר"ן אינו ר' נחמן  מברסלב.  לכן הוספתי ליד כל מחבר פרטים מזהים.

להלן חלוקת ראשי התיבות לקבוצות:

1.

ר"ל – רצה לומר

רל"ת או רצ"ל – רצונו לתרץ

דק"ל – דקשה ל[רש"י]

2.

הרא"א – ר' אהרן אלרעי [לא מצאתי. כנראה ובמקום אלרעי צ"ל אלרבי, וכוונתו לר' אהרן  בן גרשון אלרבי. פירושו נדפס לראשונה בקושטא  רפ"ד (1624)]

מהרמ"ש – ר' מאיר שטערין [אב"ד אמשטרדם לקהילת האשכנזים . ה"שפתי חכמים" מביא בחיבורו דברים ששמע מפיו.  דפוס ראשון של שפתי חכמים נדפס באמשטרדם ת"ם (1680)]

מהר"ן – מוהר"ר נתן [ר' נתן שפירא חיבר את "אמרי שפר" על פירוש רש"י. נדפס לראשונה בלובלין בשנת שנ"א (1591)]

ג"א – גור אריה [המהר"ל מפרג. פירושו לרש"י נדפס לראשונה בפרג של"ח  (1578)]

נח"י – נחלת יעקב [ פירושו של ר' יעקב סולניק נדפס לראשונה בקרקוב  בשנת שצ"ט (1639). מהדורה חדשה יצאה על ידי ר' מרדכי יעקב קופרמן. ירושלים תשנ"ג (1933) בצירוף מבוא]

הרא"ם – ר' אלי' מזרחי [גדול פרשני רש"י. מחכמי קושטא. פירושו נדפס לראשונה בקושטא  רפ"ה בערך (1625)]

רמ"א – ר' משה אלבילה [ר' משה אלבילדא [!] מגולי ספרד.  פירושו לרש"י נדפס לראשונה בקושטא  שנת רפ"ד 1524]

רש"א – ר' שמואל אלמשונינו [ ר' שמואל אלמושנינו [!] היה  מחכמי ספרד. פירושו לרש"י נדפס לראשונה בקושטא  שנת רפ"ד 1524. מהד' חדשה  הוציא משה פיליפ, פתח תקוה  תשנ"ח, בצירוף מבוא]

דב"ט – דבק טוב [ פירושו של  ר' שמעון אושנבורג נדפס לראשונה בונציה  שמ"ח (1588).

צד"ל – צדה לדרך [ פירושו של ר' ישכר בר איילנבורג נדפס לראשונה בפרג שפ"ג (1623)]

רי"ק – ר' יעקב קניזל   [פירושו לרש"י נדפס לראשונה בקושטא  שנת רפ"ד (1524). מהד' חדשה  הוציא משה פיליפ, פתח תקוה  תשנ"ח, בצירוף מבוא]

מהרר"ה – מהור"ר הענדל [פירושו  של ר' מנוח הענדל ב"ר שמריה הובאו בתוך ספר קצור מזרחי, פרג שס"ד (1704)]

מהרש"ל – ר' שלמה לוריא [פירושו  של ר' שלמה לוריא הובאו בתוך ספר קצור מזרחי, פרג שס"ד, (1604),  בספר יריעות שלמה ,פרג שס"ט (1709) ובספר מנחת יהודה, לובלין שס"ט (1709)]

ה"מ –  הואיל משה [פירושו של ר' משה מת נדפס לראשונה בפרג  שע"ב (1611)].

קצ"מ – קיצור מזרחי  [פירושו של ר' יצחק  בן נפתלי הכהן (המלוקט מפירושים קודמים) נדפס לראשונה בפרג  שס"ד (1604)].

——————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: