Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רבי ישראל סלנטר’

בע"ה

קַח אֶת-הַמַּטֶּה, וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו 

מי מריבה

 רשימה לפרשת חוקת

פרשת מי מריבה, שבעטיה לא נכנס משה לארץ ישראל, זכתה לפירושים רבים.

רבי אפרים מלונטשיץ בפירושו "כלי יקר" על אתר מוצא מקום למשנה חינוכית היפה לשעה ולדורות. כשמדובר בנוער בוגר אז טוב להגיד מוסר מאשר להכות. שכנוע עדיף על איום.

רב ישראל סלנטר6

בספריית הרמב"ם בשער עותק ספר "נועם ירושלמי", וילנא תרכ"ו 1866, מופיע חותמת עגולה מיוחדת.

מפני שייכותה העקיפה למייסד תנועת המוסר היא מובאת כאן.

נועם ירושלמי1

וכך נוסח הכיתוב בה:

בעיגול החיצוני.

שייך לרב ומ"ץ מיכל פיינשטיין ולבהמ"ד שלו

בעיגול הפנימי.

הס' לבה"כ שזכה בדין

במרכז החותמת.

בזארעצי בווילנא

נועם ירושלמי3

חותמת זו הופיעה גם בקטלוג בית המכירות "אור הגנוז" כאן.

בחותמת זו מידע על דמות רבנית ועל בית מדרש ובית כנסת מיוחדים.

  1. על הרב מיכל פיינשטין.

ר' מיכל פיינשטיין שימש כמורה צדק (מו"ץ) בוילנה במשך כעשרים שנה, לאחר מכן היגר לארה"ב, שם שימש ברבנות עד פטירתו בשנת תרפ"א (1921). כך הוא נוסח מצבתו:

פיינשטיין1

2. על בית הכנסת בזארעצי בווילנא

באתר www.uzupiorespublika.com מופיעה תמונת בית הכנסת בזארעצי (כיום) וסיפור המקום. הרי הם לפניכם:

זרצ'ה הוא אחד הפרברים העתיקים ביותר של וילנה, שמופיע במקורות הכתובים כבר במאה ה-15. על פי מפקד הבתים משנת 1887 היו בזרצ'ה 80 בניינים בבעלות היהודים. בשל הצפיפות בבית הקברות היהודי הישן בשניפישוק בשנת 1829 נרכשה חלקת אדמה לבית העלמין היהודי החדש בפאתי זרצ'ה. במקום זה (ברחוב אוז'ופיו 36 ו-38) על המדרון של נחל וילניה עד 1840 היה בית הכנסת מעץ וממול בכיכר היה שוק של זרצ'ה. באותו המקום בשנת 1841 נבנה בית הכנסת החדש מאבן בעל קומה אחת. בשנת 1915 בו הותקן חשמל. לבית הכנסת זה הייתה חשיבות מיוחדת ליהודי וילנה.

  • כאן הרב המפורסם ישראל סלנטר (1883-1810), מייסד תנועת המוסר, הקים את הישיבה בווילנה ובין השנים 1849-1840 היה מנחה הישיבה. המונח מוסר פירושו לחיות וללמוד באופן חרוץ ביותר על פי הכללים והחוקים של היהדות. תנועת המוסר יצרה שיטות חינוכיות להשתלמות האדם הרוחנית.
  • בשנת 1846 בזמן שהותו בווילנה ביקר בבית הכנסת זה סר מוזס (משה) מונטפיורי, ברון ובנקאי אנגלי, הנדבן והשדלן הגדול שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בכל העולם. 
  • הדרך מהרובע היהודי של וילנה לבית העלמין של זרצ'ה היה לאורך רחובות אוז'ופיו וקריביו הנוכחיים, אותו היו מכנים כ"דרך המתים". תהלוכות הלוויה היו עוצרות ליד בית הכנסת זה כדי לכבד את זכרו הנפטר. מכאן את בני הקהילה המכובדים ביותר היו נושאים על הידיים. משנת הקמת בית הקברות של זרצ'ה ב-1830 ועד 1939 נקברו בו על פי הערכה מעל 70 אלף איש. 
  • בית הכנסת של זרצ'ה הוא מקום התרחשות העלילה העיקרי של רומן "העגונה" של חיים גראדה, סופר האידיש, יליד וילנה, אחד מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

בזמן כיבוש ליטא הנאצי בשנת 1941 בית הכנסת נסגר וב-1942 נהרס קשות. אחרי המלחמה בתקופה הסובייטית המבנה שוחזר אבל כבר כבית דירות. ב-2012 נערכו חפירות ארכיאולוגיות של המקום, ולאחר מכן שינו את המבנה לבית פרטי. בפנים נשמרו כמה שרידים של עיטור קירות בית הכנסת. רוב היהודים של זרצ'ה נספו בשואה.

הזיכרון ההיסטורי של בית הכנסת של זרצ'ה נתמך ונשמר על ידי קהילת אוז'ופיס וממשלת רפובליקת 2020 (C)ליטא.

בית כנסת וילנא

אף כיום נשמר בזארעצי אשר בווילנא כבוד ליהודי המקום. ובשלטים בכניסה למקום מופיעה גם שפת האידיש.

רב ישראל סלנטר3

עדיין נשארו לי שאלות פתוחות.

1.האם בית הכנסת, שבו החלה פעילותו הפומבית של הרב ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר – הוא אותו מקום המופיע בחותמת ושבו כיהן הרב מיכל פיינשטין זצ"ל ?

2. "הס' [=הסמוך?] לבה"כ שזכה בדין". מה הכוונה שזכה בדין

שבת שלום

אבישי

נ.ב. תודה לרעי חנוך גוטליב על השותפות בבלוגי.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

  משלוח מנות בין איש לאשתו ובין אדם לעצמו

"תורה של פורים"

לפני כשנה הגיעו ימי חג הפורים באמצע ימי השבעה על אמא הכ"מ [=הריני כפרת משכבה].

לפי ההלכה ישבתי בביתי, נוהג אבלות בצנעא, ולא יצאתי מביתי למעט לתפילות ולקריאת מגילה.

באותה עת עלתה בדעתי השאלה, האם אדם רשאי לשלוח מנות לאשתו ולצאת בכך ידי חובה.

הלא משלוח מנות הוא "איש לרעהו", וכי אין רעות גדולה וחשובה מזו שבין בני הזוג?

כעת שלחתי שאלה זו למכובדי הרב יעקב אפשטיין, מחבר סדרת הספרים "חבל נחלתו" (שמונה עשר כרכים, בירורי הלכה המקיפים את כל תחומי החיים), ובקשתי לשמוע חוות דעתו על האפשרות שאתן משלוח מנות לאשתי (על מנת שלא יהיה לי חלק בזה), האם יוצאים בכך ידי חובה?

מסקנת דבריו היא שלא נתקנה מצווה זו לאשתו ולבני ביתו הסמוכים על שולחנו. לתשובתו המפורטת ראו נא כאן.

בתוך תשובתו של הרב אפשטיין הובאה גם דעת הרב הגדול האדר"ת, הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים, שבשעת הצורך, כדוגמת זוג בטיול בסוף העולם…, ייתן איש את משלוח המנות לאשתו ויצא בכך ידי חובתו. וכך סבר וכתב האדר"ת:

"לעניות דעתי  נראה דאם אין לו למי לשלוח ישלח לאשתו, דגם כן נקראת ריעו, כמו שכתוב  [מלאכי ב, י"ד] "חברתך ואשת בריתך" – ויקנה לה על מנת שלא תהא לו רשות במתנתו…"

הערות הרב האדר"ת נדפסו בקובץ "מקבציאל" גליון ל' עמוד קיג.

לא אכחד, שאף שקיימתי בפורים שעבר משלוח מנות כדין על ידי שליח לשכני ורעי, התלהבתי מהרעיון לתת משלוח מנות לאשתי. השכמתי קום ובטרם חזרה אשתי מקריאת המגילה חכתה לה הפתעה על שולחן המטבח – משלוח מנות אישי !

סיפרתי על כך לרב אלישע וישליצקי, שבא לנחמנו למחרת פורים. בסגנונו המיוחד ענה כנגדי, שיתר על כן חושב הוא שעל האדם לשלוח משלוח מנות גם לעצמו !

הרב אלישע הוסיף כי זו מחלת הדור, שחסרה לו הכרת ערך עצמו ואהבה עצמית מתוך ענווה, ולכן הצעתו בחג פורים ישלח כל אחד משלוח מנות לעצמו…

תורף דבריו נשענים על אמירה שנונה, שמייחסים אותה לרב ישראל סלנטר מייסד תנועת המוסר, כי במצוות "ואהבת לרעך כמוך" כלולה גם אהבת עצמו. כי אם אינו מכיר את מעלותיו ואינו אוהב את עצמו – מה טעם לצוותו  על "ואהבת לרעך – כמוך"?

הבטחתי לרב אלישע, שאחפש את המקור לאמירה זו של רבי ישראל סלנטר. יגעתי אך לא מצאתי.

אמנם פנינה אחרת מצאתי בשמו, על מעלת הרעות שבין איש לאשתו, שהיא – ורק היא – קיום מצוות "ואהבת לרעך – כמוך" כפשוטה.

מתוך ספר "שערי תשובה" עם ביאור "דלתי תשובה" לרב יצחק בן שושן. קרית ספר, תשס"ג (2003).

 

שבת שלום

חג פורים שמח !

אבישי

 

האיורים מתוך ספר "מועדי ישראל". שיקגו תש"ג 1943.

 

לעילוי נשמת אמי מורתי מרת פנינה אלבוים, שלימדה אותנו תורת חיים והקימה משפחה לתפארת.

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: