Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רבנות’

בס"ד

מסמר בלי ראש

בניגוד למשפט המקובל כי רב הוא "מסמר בלי ראש", במקרים רבים רב מחליף את מקום רבנותו. הסיבות לכך מגוונות. ניתן לדמות את הסיבות לפירוד בין רב לקהילתו  בדומה לעילות אפשריות  לגירושין : הקדיחה תבשילו או מצא אחרת נאה הימנה (משנה סוף גיטין. כך רב יכול לעבור קהילה  באחת משתי סיבות: א. שלילית: מפני צרות שעשו לו או מחלוקות עליו בקהילה הקודמת ב. חיובית:  שקיבל הצעה טובה יותר ברוחניות או בגשמיות.

רבנים הם גם מחברי ספרים. בשער הספר יופיע בדרך כלל תוארו של הרב ומקום כהונתו בזמן הדפסת הספר. לעיתים אף נוספה כתובתו של הרב בגב דף השער ככתות להשגת הספר או לכתיבה הערות למחבר.

מה יעשה כבוד הרב  עם העותקים, שלא נמכרו עד שעבר למקומו  החדש ? האם ישנה את שער הספר?

הפתרון הפשוט הוא מחיקת שם המקום הקודם ו/או הדבקת מדבקה על שם המקום, ובא לציון גואל.

ברשימתי הבאה אציין ספרים שמצאתי בהם פתקאות מודבקים בע"ה וקצת ארחיב אודותם.

הרשימה בע"ה תתעדכן בהמשך כל אימת שאמצא ספר נוסף בספריה (כפי שעשיתי ברשימת "גנוב הוא מאתי"). אתם מוזמנים לעדכן אותי בדוגמאות נוספות לכתובת דואר אלקטרוני : rambaml1@gmail.com

1.  כתר המלך. ורשה תרנ"ו (1896)

המחבר: הרב כתריאל אהרן נתן.

המחבר התמנה כרב בעיר אוגוסטוב  (Augustów)  בצפון מזרח פולין, בסמוך לביאליסטוק, בשנת תר"ל (1870)  במקום  חותנו והוא בן עשרים ושמונה. חמישים ושתיים שנה, לסירוגין, שימש כרב ואב"ד של הקהילה. כפי המסופר בספר  הזכרון לקהילת אוגוסטוב (תל אביב, תשכ"ו 1966, עמ'  98-100)  בשל חילוקי דיעות בעיר על תיפקודו של הרב יצא ר' כתריאל את העיר בשנת תרמ"ז (1877) ועבר לכהן תחילה בבודקי  ואחר כך בסופוצקין. כעבור שבע עשרה שנה (בשנת תרס"ד 1904)  נתפייסו  שני הצדדים והרב כתריאל הוחזר ברוב כבוד לרבנותו הקודמת.

ספר כתר המלך הוא על חיבור "משנה תורה" לרמב"ם כולו, מהלכות יסודי התורה ועד הלכות מלכים. xספר זה  התייחד  בהרחבה שדן המחבר בהלכות קודשים.הספר מחולק לשני חלקים ולכל חלק שער נפרד. בספריית הרמב"ם שני עותקים של הספר. אחד –  מודפס עליו  "החונה בעיר סאפאטקין"  (בשער ובחתימת ההקדמה).  והשני   – עם מדבקה "אגסטאוו", המופיעה, משום מה, רק בחתימת ההקדמה ובשער השני.

זה לעומת זה:

כתר המלך שער חלק שני

 

כתר המלך2

כתר המלך הקדמה חתימה

כתר המלך הקדמה  קצר2

2. מאירת עינים. פרסקוב תרע"ד (1914)

המחבר: הרב יחיאל מיכל טריבוך (מרגלית)

בעותק ספריית הרמב"ם המחבר הוסיף בכתב ידו:

אח"כ רב בנאראווליע ובהאפיטהעוויטש (פלך מינסק).

המחבר מציין גם שהחליף את שם משפחתו:

כיום שם משפחתי מרגלית, רב בנוה שאנן חיפה.

בלי ראש

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

התמונה לקוחה מאתר torahmusings.com

התמונה לקוחה מאתר torahmusings.com

מדוע התפטר הרב חיים הליר מתפקידו כרב העיר לומז'ה ?
בימים אלו של מערכת בחירות סוערת לתפקיד רב ראשי חזרתי לעסוק בפרשיה היסטורית מסקרנת מן העבר ולגירסאות השונות אודותיה.
העיר לומז'ה בפולין התהדרה בעבר בשורת רבנים מפורסמים שכהנו בה. רבנים שבהמשך דרכם התפרסמו בכל תפוצות ישראל , כדוגמת הרבנים: יהושע ליב דיסקין, אליהו חיים מייזל, מלכיאל טננבוים ועוד.
פרשה מיוחדת היא בחירתו של הרב חיים הליר כרב בלומז'ה בשלהי שנת תרע"ב (1912) והסתלקותו מתפקידו לאחר מספר חודשים בלבד !
על גובה אישיותו תעיד המצבה שעל קברו ובה מכונה "הגאון החסיד, רבם של ישראל".
heller.

להלן הגירסאות השונות:
1. יום טוב לוינסקי ב"ספר זיכרון לקהילת לומזה (תל אביב תשי"ג 1952) תולה זאת בלזות שפתיים של רכלנים, ש"הודיעו" לכבוד הרב כי את משרתו קנה חותנו העשיר תמורת כספים שפיזר לטובתו בקרב בעלי בתים משפיעים.
הלר1

2. א. י. בראז'יז'ינסקי במאמר שפרסם ב"הצופה" ,במלאות 75 שנה לרב חיים הלר, "הרב פרופ. חיים הלר – איש האשכולות" כותב:
"כבן שלושים נתקבל לרב בעיר הפלך לומזה, שעל כסא רבנותה ישבו גאונים ומפורסמים מדור דור. אולם לתמהון מכיריו הרבים לא האריך לשבת על כסא הרבנות בלומזה, כי קיים בעצמו: "ושנא את הרבנות", הוא ראה ברבנות ובכל הכרוך בה, "ביטול תורה", שכן דרכי הציבור שללו ממנו את עתו וזמנו ואת היכולת לעסוק בדברי עיון ולהפיץ את מעיותיו חוצה, משום כך התפטר למורת רוחו של חותנו ושל כל בני המשפחה.
3. עדות מכלי ראשון נותן לנו הרב סולוביצ'יק זצ"ל במסת ההספד הנפלאה "פלטת סופריהם", על ידיד נפשו ר' חיים הליר. ההספד נדפס בספרו "בסוד היחיד והיחד" עמ' 268-294.
הלר2

הסיבות שהביאו אותו לקבלת ההחלטה, יהיו אשר יהיו, הן עדות לקשיים שיש לרב בישראל, שרוצה להיות נאמן לעצמו ורחוק מפוליטיקות.

***********************
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

 בס"ד

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל היה רב ראשי לתל אביב יפו משנת תשל"ג (1973) ועד פטירתו בי"ב אדר תשנ"ח (1998). בימים אלו הגיעו לספריית הרמב"ם כמאה ספרים נבחרים מספרייתו הפרטית של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. בספרייתו של הרב היו ספרים מסוגים שונים: חלקם ישנים מאד וחלקם ספרים חדשים, ששלחו לו מחברים בני זמננו.  חלק מהספרים מתייחדים בהקדשות שנכתבו  ע"י מחברי הספרים, ביניהם רבנים מפורסמים.

הקדשת הרב משה מלכה. רב ראשי בפתח תקוה ומחבר שו"ת מקוה המים

הקדשת הרב יונה מצגר, כיום הרב הראשי לישראל

הקדשת הרב יהושע ממן, חבר בית הדין הגדול, מחבר שו"ת עמק יהושע

באוסף ישנם גם שתי הקדשות  שכתב הרב עובדיה יוסף שליט"א על ספריו, שמסר במתנה לרב חיים דוד הלוי זצ"ל. הקדשות אלו  נכתבו בתקופות שונות ויש בהם כדי ללמד על הערכה שרחש הרב עובדיה לרח"ד הלוי.

היכרות רבת שנים היתה לרב עובדיה ולרב חיים דוד, עוד מתקופת לימודיהם המשותפת בישיבת "פורת יוסף" אצל ראש הישיבה הרב עזרא עטיה זצ"ל, בימים שטרם הקמת המדינה.

לימים, משעלה הרב עובדיה יוסף מכהונת רב ראשי לתל אביב אל כהונת רב ראשי לישראל,  ביקש שיבוא להחליפו במשרת רב הראשי לתל אביב.

היו להם חילוקי דעות בענין הציונות. הרב חיים דוד הלוי, תלמידו המובהק של הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, היה ציוני לכתחילה ואילו  הרב עובדיה איננו ציוני בהחלט.

יצויין שהרב חיים דוד הלוי  חלק על הרב עובדיה  בעניני הלכה שונים, אף כי בוודאי הכיר בגדלותו ההלכתית.

בשני מקומות בלבד מזכיר הרב עובדיה בספריו את הגרח"ד הלוי .

1. שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' לו :

גם בספר מקור חיים החדש להרה"ג ר' חיים דוד הלוי שליט"א (בח"ג עמוד ש"ח) פסק להתיר.

(יש להעיר שבאותו כרך בסי' נג הוזכר הרב ח"ד הלוי בעילום שמו: אמנם ראיתי במאמר של חכם אחד שהובא בקובץ "תחומין" חלק ד')

2. ספר הליכות עולם ח"א עמ' שנב:

וכן ראיתי לידידי הרה"ג ר' חיים ד. הלוי בשו"ת מים חיים (סי' ז).

כשנפטר הרב הלוי צוה הרב יוסף  להכניס את המיטה להיכל ישיבת "פורת יוסף" – מה שלא מקובל –  ובא לתל אביב לאזכרה במלאת שנה.

[ידיעות אלו קבלתי מהרב אחיה אמיתי, חתנו של הגרח"ד, המכהן כרב קיבוץ שדה אליהו, אשר בעמק בית שאן, ותשואות חן חן לו]

להלן ההסכמות:

א.

על ספרו שאלות ותשובות  "יביע אומר", שנדפס בשנת תש"ך (1960), כתב הרב עובדיה:

לכבוד ידידי הרה"ג המפורסם גבור במלחמתה של תורה

שמן תורק שמו כש"ת מה"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב דראשון לציון

בכבוד רב והוקרה וידידות נצח

עובדיה יוסף

 ב.

על ספרו שאלות ותשובות "יחוה דעת" חלק ראשון, שנדפס בשנת תשל"ז (1977) כתב הרב עובדיה:

כבוד ידינו עוז הרב הגאון המפורסם

כש"ת כמהר"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב הראשי  וראב"ד לת"א-יפו

ברוב כבוד ויקר

עובדיה יוסף.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: