Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רבנות’

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "חוקת" תשפ"ב

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם

במדבר פרק כ פסוק יד

בקבץ "התורה והמדינה", כרך רביעי אלול תשי"ב (1952), הופיעה הברכה הבאה מטעם רבני הפועל מזרחי.

ההר האדום התורה והמדינה1

הברכה לרב מרדכי דוידוביץ להתמונתו לרב במושב ההר-האדום (ראס אל אחמר) צדה את עיני.

אינני מכיר מושב בשם זה. היכן הוא?

באטלס שמות היישובים והמקומות בישראל (ירושלים, משרד ראש הממשלה, תשס"ד 2004. עורכת: חנה ביתן) מצאתי את התשובה. ההר האדום הוא שמו הקודם של מושב "כרם בן זמרה" במרומי הגליל.

ההר האדום אטלס2

מושב כרם בן זמרה מזוהה עם מקום רבנותו של הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל. בספר "רב הכותל", שנכתב על קורות חייו של הרב גץ, ישנו תיאור נרחב על עלייתו למושב והנהגתו את הקהילה שם בשנותיו הראשונות והקשות. גם זיהוי קברו של ר' יוסי בן ר' זמרא והסבת שם המושב על שמו נזקפים לזכותו.

פניתי אל אשתו של מרא דאתרא במקום בו אני גר (פדואל בהרי השומרון) הרבנית מרים יששכר שגדלה במושב דלתון, הסמוך לכרם בן זמרא, ושאלתיה אם ידוע לה שם המושב מלכתחילה "ההר האדום" ואם דמותו של הרב דוידוביץ מוכרת לה?

באדיבותה אמרה לי כי זכור לה שהוריה כינו את המושב בשמו הערבי "ראס אל אחמר", דהיינו ההר האדום. בגינתה יש אבנים שהובאו מאותו הר ומונחים בה לקישוט. אך שמו של הרב דוידוביץ לא היה מוכר לה. היא התקשרה לדודתה המבוגרת (למעלה משמונים שנה כ"י) הגרה בכרם בן זמרה, ואף לה לא היה מוכר שם זה.

ההר האדום1א

אם כן, מיהו הרב מרדכי דוידוביץ, שזכה לברכת הדרך מרבני הפועל המזרחי?

מאיר וונדר בספרו "עיניך רואות" (ירושלים תשס"ט 2009) כותב:

ההר האדום וונדר

 פרטי המידע הבאים מספרים כי היה תלמיד ר' יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר !

בספר זכרון לקהילת מאמארויש (תלאביב תשמ"ג 1983) מופיע הפסקה הבאה:

הר אדום מאמארוש

בעיתון המודיע נדפסו דברי זכרון במלאת שנה לפטירתו. ראו את המסופר על ביקורו אצל האדמור מסאטמר בניו יורק:הר אדום המודיע2א

תמונתו מופיעה בספר אסיפת מכתבים אל ה"אמרי סופר" (האדמו"ר מערלוי) המצוי במאגר "אוצר החכמה".

ההר האדום אסיפת1

ההר האדום אסיפת

נראה לנו היום מוזר שרב חסידי, תלמיד האדמו"ר מסאטמר, זוכה לברכת הדרך מרבני הפועל המזרחי.

אולי זו מזכרת מימים ראשונים – אחרי השואה ובעת קיבוץ הגלויות הגדול ?

עם זאת, כנראה שמינוי הרב דוידוביץ לרב מושב ההר האדום לא האריך ימים, אם בכלל יצא לפועל.

שבת שלום

אבישי

——–

מנחם אב תשפ"ב.  תוספת.

ההר האדום עלמא

התגלגל לידי ספר "הנביא מסן-ניקנדרו". המחבר: פנחס לפיד. ירושלים, הוצאת ראובן מס תשי"ב 1952. הספר מתאר את פרשת התגיירותם של קבוצת מקומיים מכפר נידח בדרום איטליה עד עלייתם ארצה והשתקעותם במושב עלמא בגליל העליון, "ראס אל אחמר" ! מושב עלמא ומושב כרם בן זמרא הם שכנים.


הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בס"ד

מסמר בלי ראש

בניגוד למשפט המקובל כי רב הוא "מסמר בלי ראש", במקרים רבים רב מחליף את מקום רבנותו. הסיבות לכך מגוונות. ניתן לדמות את הסיבות לפירוד בין רב לקהילתו  בדומה לעילות אפשריות  לגירושין : הקדיחה תבשילו או מצא אחרת נאה הימנה (משנה סוף גיטין. כך רב יכול לעבור קהילה  באחת משתי סיבות: א. שלילית: מפני צרות שעשו לו או מחלוקות עליו בקהילה הקודמת ב. חיובית:  שקיבל הצעה טובה יותר ברוחניות או בגשמיות.

רבנים הם גם מחברי ספרים. בשער הספר יופיע בדרך כלל תוארו של הרב ומקום כהונתו בזמן הדפסת הספר. לעיתים אף נוספה כתובתו של הרב בגב דף השער ככתות להשגת הספר או לכתיבה הערות למחבר.

מה יעשה כבוד הרב  עם העותקים, שלא נמכרו עד שעבר למקומו  החדש ? האם ישנה את שער הספר?

הפתרון הפשוט הוא מחיקת שם המקום הקודם ו/או הדבקת מדבקה על שם המקום, ובא לציון גואל.

ברשימתי הבאה אציין ספרים שמצאתי בהם פתקאות מודבקים בע"ה וקצת ארחיב אודותם.

הרשימה בע"ה תתעדכן בהמשך כל אימת שאמצא ספר נוסף בספריה (כפי שעשיתי ברשימת "גנוב הוא מאתי"). אתם מוזמנים לעדכן אותי בדוגמאות נוספות לכתובת דואר אלקטרוני : rambaml1@gmail.com

1.  כתר המלך. ורשה תרנ"ו (1896)

המחבר: הרב כתריאל אהרן נתן.

המחבר התמנה כרב בעיר אוגוסטוב  (Augustów)  בצפון מזרח פולין, בסמוך לביאליסטוק, בשנת תר"ל (1870)  במקום  חותנו והוא בן עשרים ושמונה. חמישים ושתיים שנה, לסירוגין, שימש כרב ואב"ד של הקהילה. כפי המסופר בספר  הזכרון לקהילת אוגוסטוב (תל אביב, תשכ"ו 1966, עמ'  98-100)  בשל חילוקי דיעות בעיר על תיפקודו של הרב יצא ר' כתריאל את העיר בשנת תרמ"ז (1877) ועבר לכהן תחילה בבודקי  ואחר כך בסופוצקין. כעבור שבע עשרה שנה (בשנת תרס"ד 1904)  נתפייסו  שני הצדדים והרב כתריאל הוחזר ברוב כבוד לרבנותו הקודמת.

ספר כתר המלך הוא על חיבור "משנה תורה" לרמב"ם כולו, מהלכות יסודי התורה ועד הלכות מלכים. xספר זה  התייחד  בהרחבה שדן המחבר בהלכות קודשים.הספר מחולק לשני חלקים ולכל חלק שער נפרד. בספריית הרמב"ם שני עותקים של הספר. אחד –  מודפס עליו  "החונה בעיר סאפאטקין"  (בשער ובחתימת ההקדמה).  והשני   – עם מדבקה "אגסטאוו", המופיעה, משום מה, רק בחתימת ההקדמה ובשער השני.

זה לעומת זה:

כתר המלך שער חלק שני

 

כתר המלך2

כתר המלך הקדמה חתימה

כתר המלך הקדמה  קצר2

2. מאירת עינים. פרסקוב תרע"ד (1914)

המחבר: הרב יחיאל מיכל טריבוך (מרגלית)

בעותק ספריית הרמב"ם המחבר הוסיף בכתב ידו:

אח"כ רב בנאראווליע ובהאפיטהעוויטש (פלך מינסק).

המחבר מציין גם שהחליף את שם משפחתו:

כיום שם משפחתי מרגלית, רב בנוה שאנן חיפה.

בלי ראש

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

התמונה לקוחה מאתר torahmusings.com

התמונה לקוחה מאתר torahmusings.com

מדוע התפטר הרב חיים הליר מתפקידו כרב העיר לומז'ה ?
בימים אלו של מערכת בחירות סוערת לתפקיד רב ראשי חזרתי לעסוק בפרשיה היסטורית מסקרנת מן העבר ולגירסאות השונות אודותיה.
העיר לומז'ה בפולין התהדרה בעבר בשורת רבנים מפורסמים שכהנו בה. רבנים שבהמשך דרכם התפרסמו בכל תפוצות ישראל , כדוגמת הרבנים: יהושע ליב דיסקין, אליהו חיים מייזל, מלכיאל טננבוים ועוד.
פרשה מיוחדת היא בחירתו של הרב חיים הליר כרב בלומז'ה בשלהי שנת תרע"ב (1912) והסתלקותו מתפקידו לאחר מספר חודשים בלבד !
על גובה אישיותו תעיד המצבה שעל קברו ובה מכונה "הגאון החסיד, רבם של ישראל".
heller.

להלן הגירסאות השונות:
1. יום טוב לוינסקי ב"ספר זיכרון לקהילת לומזה (תל אביב תשי"ג 1952) תולה זאת בלזות שפתיים של רכלנים, ש"הודיעו" לכבוד הרב כי את משרתו קנה חותנו העשיר תמורת כספים שפיזר לטובתו בקרב בעלי בתים משפיעים.
הלר1

2. א. י. בראז'יז'ינסקי במאמר שפרסם ב"הצופה" ,במלאות 75 שנה לרב חיים הלר, "הרב פרופ. חיים הלר – איש האשכולות" כותב:
"כבן שלושים נתקבל לרב בעיר הפלך לומזה, שעל כסא רבנותה ישבו גאונים ומפורסמים מדור דור. אולם לתמהון מכיריו הרבים לא האריך לשבת על כסא הרבנות בלומזה, כי קיים בעצמו: "ושנא את הרבנות", הוא ראה ברבנות ובכל הכרוך בה, "ביטול תורה", שכן דרכי הציבור שללו ממנו את עתו וזמנו ואת היכולת לעסוק בדברי עיון ולהפיץ את מעיותיו חוצה, משום כך התפטר למורת רוחו של חותנו ושל כל בני המשפחה.
3. עדות מכלי ראשון נותן לנו הרב סולוביצ'יק זצ"ל במסת ההספד הנפלאה "פלטת סופריהם", על ידיד נפשו ר' חיים הליר. ההספד נדפס בספרו "בסוד היחיד והיחד" עמ' 268-294.
הלר2

הסיבות שהביאו אותו לקבלת ההחלטה, יהיו אשר יהיו, הן עדות לקשיים שיש לרב בישראל, שרוצה להיות נאמן לעצמו ורחוק מפוליטיקות.

***********************
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

 בס"ד

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל היה רב ראשי לתל אביב יפו משנת תשל"ג (1973) ועד פטירתו בי"ב אדר תשנ"ח (1998). בימים אלו הגיעו לספריית הרמב"ם כמאה ספרים נבחרים מספרייתו הפרטית של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. בספרייתו של הרב היו ספרים מסוגים שונים: חלקם ישנים מאד וחלקם ספרים חדשים, ששלחו לו מחברים בני זמננו.  חלק מהספרים מתייחדים בהקדשות שנכתבו  ע"י מחברי הספרים, ביניהם רבנים מפורסמים.

הקדשת הרב משה מלכה. רב ראשי בפתח תקוה ומחבר שו"ת מקוה המים

הקדשת הרב יונה מצגר, כיום הרב הראשי לישראל

הקדשת הרב יהושע ממן, חבר בית הדין הגדול, מחבר שו"ת עמק יהושע

באוסף ישנם גם שתי הקדשות  שכתב הרב עובדיה יוסף שליט"א על ספריו, שמסר במתנה לרב חיים דוד הלוי זצ"ל. הקדשות אלו  נכתבו בתקופות שונות ויש בהם כדי ללמד על הערכה שרחש הרב עובדיה לרח"ד הלוי.

היכרות רבת שנים היתה לרב עובדיה ולרב חיים דוד, עוד מתקופת לימודיהם המשותפת בישיבת "פורת יוסף" אצל ראש הישיבה הרב עזרא עטיה זצ"ל, בימים שטרם הקמת המדינה.

לימים, משעלה הרב עובדיה יוסף מכהונת רב ראשי לתל אביב אל כהונת רב ראשי לישראל,  ביקש שיבוא להחליפו במשרת רב הראשי לתל אביב.

היו להם חילוקי דעות בענין הציונות. הרב חיים דוד הלוי, תלמידו המובהק של הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, היה ציוני לכתחילה ואילו  הרב עובדיה איננו ציוני בהחלט.

יצויין שהרב חיים דוד הלוי  חלק על הרב עובדיה  בעניני הלכה שונים, אף כי בוודאי הכיר בגדלותו ההלכתית.

בשני מקומות בלבד מזכיר הרב עובדיה בספריו את הגרח"ד הלוי .

1. שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' לו :

גם בספר מקור חיים החדש להרה"ג ר' חיים דוד הלוי שליט"א (בח"ג עמוד ש"ח) פסק להתיר.

(יש להעיר שבאותו כרך בסי' נג הוזכר הרב ח"ד הלוי בעילום שמו: אמנם ראיתי במאמר של חכם אחד שהובא בקובץ "תחומין" חלק ד')

2. ספר הליכות עולם ח"א עמ' שנב:

וכן ראיתי לידידי הרה"ג ר' חיים ד. הלוי בשו"ת מים חיים (סי' ז).

כשנפטר הרב הלוי צוה הרב יוסף  להכניס את המיטה להיכל ישיבת "פורת יוסף" – מה שלא מקובל –  ובא לתל אביב לאזכרה במלאת שנה.

[ידיעות אלו קבלתי מהרב אחיה אמיתי, חתנו של הגרח"ד, המכהן כרב קיבוץ שדה אליהו, אשר בעמק בית שאן, ותשואות חן חן לו]

להלן ההסכמות:

א.

על ספרו שאלות ותשובות  "יביע אומר", שנדפס בשנת תש"ך (1960), כתב הרב עובדיה:

לכבוד ידידי הרה"ג המפורסם גבור במלחמתה של תורה

שמן תורק שמו כש"ת מה"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב דראשון לציון

בכבוד רב והוקרה וידידות נצח

עובדיה יוסף

 ב.

על ספרו שאלות ותשובות "יחוה דעת" חלק ראשון, שנדפס בשנת תשל"ז (1977) כתב הרב עובדיה:

כבוד ידינו עוז הרב הגאון המפורסם

כש"ת כמהר"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב הראשי  וראב"ד לת"א-יפו

ברוב כבוד ויקר

עובדיה יוסף.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: