Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רבנים’

בע"ה

ביטול מלאכה

על הלוויה המונית

רשימה לפרשת יתרו

במסגרת עבודתי במגבלות הקורונה בביתי (במקביל נאור, עוזרי הנאמן, מגיע לספריה ונותן שירותי סריקה מדהימים) אני סורק כרטיסיות אישים מאוספי ר' ראובן מרגליות.

בצמוד לאחת הכרטיסיות, זו של הרב אברהם צבי פרלמוטר, מצאתי תמונה ישנה בעיתון, שהדהדה את אירועי השבוע בישראל.

כן… תמונה של רחוב עמוס באנשים המלווים את הרב בדרכו האחרונה !

תופעה זו, בצל מגפת הקורונה, היא עצב רגיש בחברה הישראלית ומעוררת תמיהה. במילים אלו אני מבקש לסגור כאן את הדיון האקטואלי.

מי היה הרב אברהם צבי פרלמוטר, ובמה זכה להלוויה גדולה שכזאת?

הרב היה זקן רבני וורשה וחבר הסים -הפרלמנט- הפולני. חיבר ספר שאלות ותשובות "דמשק אליעזר" (פיוטרקוב תרס"ה 1905). על עותק ספר זה בספריית הרמב"ם נשמרה חותמתו.

בשער ספרו ובחותמתו חוזר מוטיב שכנראה ליווה את הרב אברהם צבי פרלמוטר כל ימי חייו. מוטיב זה גם חקוק במצבה על קברו.

"עבד נרצה לעדת ישראל".

בתחילת פרשת השבוע הבאה נפגש עם פרשת עבד נרצע, שעובד עבודת עולם. אך כאן, להבדיל, הרב נרצה מרצונו.

כלשון הגמרא: שררה אני נותן לכם ? — עבדות אני נותן לכם ! (הוריות דף י).

הכיתוב על המצבה בבית הקברות בורשה. המקור: כאן

מצוות לווית המת חשובה במסורת היהודית. כך נפסק בהלכות הלווית המת:

מת בעיר, כל בני העיר אסורין במלאכה, שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו, בר נידוי הוא. (שו"ע, יו"ד סי' שמג סעיף א)

זה נכון לכל אדם ועל אחת כמה וכמה למלמד תורה ברבים, שאין לו שיעור.

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים (=מי שלימד לאחרים) — אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו. (שו"ע, יו"ד  סי' שסא סעיף א)

ובגמרא מובא טעמו בשם רבי יוחנן: נטילתה -כנתינתה. מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא. (כתובות דף יז.)

על תולדות ר' אברהם צבי הדפיס בנו משה פרלמוטר ספר כשלש שנים אחר פטירתו (אנטורפן תרצ"ג 1933). הספר כתוב באידיש. בספר מופיעות הודעות שפורסמו מייד לאחר פטירת ר' אברהם צבי. מודעות אלו מתארות את הנפטר והקוראות לקהל המקומי להשתתף בהלוויתו.

בקשה שנתמלאה כפי שמעיד הצילום הנ"ל.


מפני שתמונתו של הרב היא ייצוגית ומרשימה, ובנוסף באחד מקטלוגי המכירות הפומביות נכתב שתמונותיו של הרב נדירות הן, אני מצרף כאן תמונות נוספות וקישוריות לתמונות ברשת.

תמונות נוספות:

כאן, כאן, כאן וכאן תמונה נוספת מהלוויה.

נ.ב.

תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו הברוכה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בס"ד

על ישראל ועל רבנן

רשימה לפרשת בשלח

בפרשתינו מסופר על המן שירד מן השמיים. פרשת המן היא סימן ומופת לפרנסתו של האדם. אם זכה – באה לו בריוח ובלא טרחה.

האדמו"ר ר' ישראל טאוב, מייסד חסידות מודזיץ', בספרו "דברי ישראל" כותב, שמי שדבק בתורה זוכה שכל ישראל מתפללים לפרנסתו. אנחנו מתפללים בקדיש: "על ישראל ועל רבנן ועל כל מאן דעסקין באורייתא (=על ישראל ועל תלמידי חכמים ועל אלו שעוסקים בתורה) יהון לכון  חיין אריכין ומזוני רויחי (=יהיו לכם חיים ארוכים ומזונות בריוח)", כי התורה והפרנסה קשורים זה בזה.

 

"דברי ישראל". פרשת בשלח.  מהדורה חדשה, ניו יורק, תשס"ח 2008

———————————————————————————-

הפואמה הבאה מצאתיה בעת שעזרתי לקטלג את אוסף שורץ בבית אריאלה.

כותרתה "על ישראל ועל רבנן" ובין שורותיה  מוצאים מניפה רחבה של סוגי רבנים.

בראש הדף ובחתימתו נכתב שם הכותב והקדשה קצרה:

D. SIDERSKY— PARIS / דוד סידרסקי

________________________________

Dedicated to the Very Reverend Mr. Dr. JOSEPH HERZ

Chief Rabbi of England

[מוקדש לרב הנערץ ד"ר יוסף הרץ, הרב הראשי לאנגליה]

תמונת הרב ד"ר יוסף צבי הרץ. מתוך ספר היובל לכבודו. לונדון תש"ג 1943

הרב ד"ר יוסף צבי הרץ כיהן כרב ראשי באנגליה בין השנים 1913-1946.

א. הראל פיש בהקדמתו "זכרונות מבית הרב" לספר של אביו, ("יריעות שלמה". ירושלים, תשד"מ 1984), מתאר את קשייו של רב באנגליה. במקרים רבים הוא נמצא בצבת לחצים בין האריסטוקרטיה היהודית  – שחשוב לה הניראות החיצונית – לבין ערכי הליבה היהודית. ראו נא כאן. כמדומני שמתח זה ברבנות אנגליה קיים עד היום.

א. הראל פיש משבח את הרב הרץ, שהיה למדן ואיש אשכולות ובעל אישיות תקיפה, שנלחמה נגד ההתבוללות ובעד כל יוזמה יהודית- לאומית. הרב הרץ היה שותף לפעילות שקדמה להצהרת בלפור.

שלושת הבתים האחרונים בפואמה מוקדשים לרבנות בארצות המערב בכלל ולצרפת ואנגליה בפרט.

 

כותרת:

על ישראל ועל רבנן

1

פגשתי בחיים רבנים שונים, / חריפים ובקיאים, חוקרים ודרשנים; / חרדים ומתונים, חפשים וציונים, / נפרדים בדרכיהם וכלם רבנים.

2

ראיתי צעירים מתפלפלים בהלכה, / וזולתי תלמודם בל ידרשו מאומה; / ולעומתם צדיקים מפזרים ברכה, / ופדיון לחישתם שקל התרומה.

3

על פתחי נדיבים יסובב צדיק תמים, / מחבר מקבץ כסף להדפיס חבורו; / והוא אחד הדרשנים המפורסמים, / אבל שתיקתו יפה מדבורו.

4

ראיתי רב מטעם הממשלה, / מין מיוחד שאין דוגמתו זולתו; / נואם ברוסית על אמונה והשכלה, / ויתרומם כשר בקרב בני עדתו.

5

שם חבר רבנים בארצות הנאורים, / עוזבים מסורה קדומה ודורשים תקונים; / כך דרך המטיפים הדוקטורים, / לקצץ נטיעות בתפלות ובתחנונים.

6

ראיתי חכמים בצפון אפריקה, / צנועים מסתפקים בהסכמת בטלנים; / דרשנים שיודעים את ערך השתיקה, / והם גם חזנים, שוחטים ודינים.

7

במושבות הספרדים ישנם רבנים, / צועדים קדימה בלי מורא ופחד; / מדברים על לב כל איש בלי בושת פנים, / לאסף המפוזרים ולקבצם יחד.

8

ובארצות המערב רבנים שונים, / עומדים על משמרתם להחזיק במסורה; / אמנם כלם חכמים, כלם נבונים, / ואולי גם כלם יודעים את התורה……

9

ופעולתם אל תהי קלה בעינינו, / בארצות פרציה אנגליה ודומיהם; / לעצור בשטף, להגן על דתנו, / ולקרוא דברי תורה באזני שומעיהם.

10

ויוצאים מן הכלל רבנים מפורסמים, / שערכם רב וגדולה השפעתם; / דבריהם נשמעים בקהל חכמים, / ואישיותם תתרומם על כהונתם.

 

ערה"ש תרצ"א לפ"ק           דוד סידרסקי

—————————————————-

דוד סידרסקי היה דמות יוצאת דופן.

הוא ערך את ספר "אמרי בינה" לסבו הגדול רבי ישראל סלנטר, עוד בימי חיותו של סבו (נדפס בורשה תרל"ח 1878. ראו נא כאן)

כל ימיו עסק במדעים. בן דודו הגדול ר' חיים עוזר, ה"אחיעזר", כתב לו אגרת לחתונתו (בגיל חמישים!)  וכינה אותו "שלם במדעים".

מתוך ספר "אחיעזר" – אגרות.  [בהערה למטה נפלה טעות. צ"ל מנכדי הגר"י סלנטר זצ"ל]

 בקטלוג Bibliothèque nationale de France (BnF)  רשומים 51 פרסומים על שמו.  ראו נא כאן.

בשנת 1913 פרסם מאמר על חישובי הלבנה לרמב"ם (בצרפתית). ראו נא כאן.

——————————-

מדוע נכתבה פואמה זאת? מה טיבם של הקשרים בין דוד סידרסקי לרב הרץ?

זאת לא אדע. אשמח לקבל פרטים נוספים מקוראי רשימה זו.

שבת שלום

אבישי

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"והיו עיניך רואות את מוריך"

רשימה לחג סוכות, תשע"ו

לפני מספר שנים  רציתי להעשיר את אוסף הספרייה בתמונות של רבנים בני זמננו. עליתי לירושלים בימים של לפני חג סוכות ורכשתי כרזות המיועדות לתליה בסוכה, אשר בהן ישנן מקבץ של תמונות כאלו.

לפניכם שתי כרזות. שתיהן מאותו בית היוצר, חברת "מלכות וקסברגר", שלה זכויות רבות בתחום קישוטי סוכה ובפריטי קישוט יהודיים נוספים.

שתי כרזות זהות בעיצוב, שוות בטקסטורה,  אך שונות בתוכן.

השוו נא ותיווכחו.

סוכות1

 

xufu,2

התמונות מכילות כל אחת מקבץ רבנים מרשים.

התמונה הראשונה מכילה רבנים ספרדים בלבד!

התמונה השניה מכילה אדמו"רים חסידים ורבנים אשכנזים בלבד!

על שתיהן מתנוססת הכותרת: "והיו עיניך רואות את מוריך".

כל תמונה וקהל היעד שלה.

תמהתי לעצמי, וכי לא יכולה להיות תמונה משותפת של רבנים ספרדים ואשכנזים ? תמונה שתבטא הערכה הדדית, כבוד לתלמידי חכם ולתורתם, בלא הבדל עדתי?

כמאמר חכמינו:  "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" [ויקרא כג, מב],  מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת (מסכת סוכה, דף כז).

במסגרת עלון בתי הכנסת "שבת בשבתו" פרסמתי בעבר רשימה ובה הבאתי את דעתו של הרב אביגדור נבנצל שליט"א על החלוקה המדומה בלימוד תורה בין אשכנזים לספרדים.

לקריאת הרשימה  "פוסק אחד לכלל ישראל", ראו נא כאן.

חג שמח !

אבישי

תגובות:

 1.

בס"ד

לכבוד אבישי שלום רב

מכיון שהבאת תמונות של רבנים ספרדים ואשכנזים וכאבת את כאבך מדוע אין משהו שמאגד את הכל הריני לצרף לך תמונה שנעשתה לפני מספר שנים ופורסמה בהרבה מקומות בארץ העורך של התמונה זה הרב רפאל יעקובוב הטלפון שלו מצורף בתחתית התמונה

אגב אורחא האיש שבמרכז התמונה הוא צירף את עצמו על דעת עצמו בתקווה שהוא יזכה להיות גם ת"ח גדול במקור האיש שבמרכז התמונה לא מופיע שם

בברכה
הרב יגאל אלון – רב,  מו"ץ בבית הוראה אפיקי מים, ומוסמך לכהן כדיין  yigal1alon@gmail.com

תמונה של הרבנים ושלי

2.

יישר כוח על הבלוג.
מן הסתם אתה מכיר את הפלקט הזה, אך ייתכן שלא, הוא די חדש…
אושפיזות.
אגב, שים לב ליוזמות: תנועת נשים חרדיות לשוויון הזדמנויות וכו'
והנה במשנתן של נשים חרדיות אלה, יש מקום לאשכנזיות עם ספרדיות, ליטאיות עם חסידיות. ובראש כולן – כורדית.
 מועדים לשמחה,
ראובן
אושפיזות

 

3.

ראה נא מה שכתב אורי אורבך ז"ל על כרזות הסוכה ואחדות ישראל
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/209469

גם ל"מלכות וקסברגר" יש כרזות מקבצות גלויות ראה
http://www.mwaxb.co.il/media/catalog/product/cache/1/small_image/9df78eab33525d08d6e5fb8d27136e95/7/3/739_copy.jpg

ועוד יותר ראה
http://www.mwaxb.co.il/media/catalog/product/cache/1/image/9df78eab33525d08d6e5fb8d27136e95/1/2/1223_copy.jpg

 !ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת

 מועדים לשמחה

חנוך.

השבתי לו:

שלום
יישר כחך.
הוספתי לי שמחת חג בראותי את הקישוריות לכרזות הנוספות ששלחת.

אבישי

4. 

תודה רבה לך מהנה מאד!
אשמח לקבל תצלום משיחת הרב נבנצל שהבאת במאמרך בעלון אם אפשר. אוסיף לציין שגם הרב נחום רבינוביץ בספר שו"ת שלו (שיח נחום אולי – אינו תחת ידי כעת) כתב דברים דומים כשנשאל האםה על מושבה חדשה לבחור ברב ספרדי או אשכנזי בדוקא ואמר להם שהמושג שנשתרשה שאשכנזים הולכים רק עם הרמ"א ואילו הספרדים דוקא עם מר"ן אינה אלא אגדה! ע"ש ותרוה נחת.
משה
5. 
לרב אבישי שלום,
יישר כוח, הדברים מעניינים ומעוררים לחשיבה כתמיד. עיינתי בכרזה הראשונה עם רבני הציבור החרדי-ספרדי, ולאחר מכן בכרכזה השנייה עם רבני הציבור החסידי-אשכנזי (אגב, היכן "גדולי הדור" הליטאים?) וחשבתי שאגיע לכרזה שלישית עם גדולי הדור של הציונות-הדתית…
האם העדר הכרזה נובעת ממדיניות המו"ל-ים, או מגישתו של הציבור הדתי-לאומי, שפחות נוהג לתלות את תמונות רבותיו (לפחות בחייהם), על קירות ביתו ודפנות סוכתו? האם טוב עושים?
אגב, עת כיהנו פאר הרבנים שפירא ואליהו זצ"ל כרבנים ראשיים, כן היה מי שהוציא את תמונתם המשותפת ככרזה לסוכה.
מועדים לשמחה,
יונה

 

————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בס"ד

המרגל האחרון

מה ניתן ללמוד מספרו של המרגל ד"ר מרקוס קלינברג?

המרגל האחרון: מרקוס קלינברג. [אוטוביוגרפיה]. תל אביב. ספריית מעריב. תשס"ז 2007

 אני פורע כאן חוב ישן. באחת הרשימות הראשונות שפרסמתי בבלוגי (בואו של צדיק, מאי 2011)  הבטחתי להביא תיאורים של רבנים חשובים כפי שמופיעים ב"במות" בלתי צפויות.  וכך סיימתי  את רשימתי :

ברשימות הבאות אני מקוה להביא בפניכם  דוגמאות נוספות ל"פנינים" שכאלו. והנה לפניכם "קדימון" לרשימה הבאה.

מי היה מעלה בדעתו למצוא תיאור מרתק  על ביתו ואורח חייו של צדיק בגליציה דווקא בספרו של המרגל מרקוס קליינברג  ("המרגל האחרון". תל אביב תשס"ז 2007).  מתברר  שמרקוס (הוא מרדכי) היה נכדו של הרב משה חיים  קלינברג, הרב מקששוביצה. רב מפורסם, שהיה בנם של אדמו"רים ונכדו של  הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מקומרנה.  אותו מרקוס גדל כילד אצל סבו והוא אף הקדיש לו פרק בזכרונותיו . נשאיר זאת לרשימה הבאה.

אתמול גלשתי לפורום "משפחות סופרים" באתר "אוצר החכמה". שם נפתחה קבוצת דיון בנושא: רבנים שנהגו להתפלל ביחידות, ובקשו  מידע על רבנים שהעדיפו להתפלל ביחידות בביתם ונמנעו ללכת לבית הכנסת ולהשתתף בתפילות  עם הציבור.  כמובן, מדובר ביוצאי דופן, שהרי  מעלת התפילה במניין ובבית הכנסת ידועה לכל.

נזכרתי אז בחובי  הישן ובספרו של מרקוס קליינברג.

מי היה האיש?

מרקוס קליינברג היה מרגל ישראלי שהעביר מידע סודי לרוסיה. במסגרת עבודתו כסגן מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה נחשף לסודות כמוסים, אותם העביר למפעיליו במשך עשרות שנים. הוא היה קומוניסט בהשקפותיו ופעל, לדבריו, ממניעים אידיאולוגיים.  משפטו התקיים בדלתיים סגורות והוא חי עשרות שנים בכלא בזהות שאולה. בגיל שמונים השתחרר מהכלא לאחר שנטען כי מצבו הבריאותי התדרדר עד כדי סכנה לחייו. אחד מתנאי השחרור היה כי יסתובב עם מלווה  לכל מקום. כך הגיע הוא לספריית "בית אריאלה" והיה מבקר קבוע במחלקת העיתונות.

לימים הפליג למדינת הים, לצרפת,  והאריך ימים, בניגוד לתחזיות הרופאים.  שם כתב את ספרו האוטוביוגרפי ובו מגולל הוא את סיפורו האישי : כיצד ילד יהודי , צאצא למשפחה מיוחסת בישראל, נתפס לקומוניזם והגיע למעמד המפוקפק של  מרגל בכיר.

זכרונותיו של מרקוס מפליגים אחורה לימי ילדותו. כאשר אביו חלה ואושפז בבית חולים בוינה, הועבר מרקוס (מרדכי) הצעיר לחזקת סבו. תיאור חי של פרק חייו זה מופיע בספרו בפרק 2: הרב משה חיים קלינברג (עמ' 27-52).

ברשותכם אביא צילום של שני קטעים:

הראשון, עוסק בסדר יומו ובמקום תפילתו של סבו ביום-יום. 

השני,  מתאר את סבו  בשבתות וחגים.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: