Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רות דרייפוס’

?????????????

בע"ה

"לקוח את ספר התורה הזה… "

                                                                        [דברים, פרק לא פסוק כו]

רשימה לפרשת וילך

בספריית הרמב"ם שמורים עותקים של מסכתות בודדות מדפוסים ישנים. דפוסים ישנים אלו 'נדחו' משימוש עקב הדפסת מהדורות חדשות, נאות ומשובחות  מהם.

אף על פי כן חיבה יתירה יש באותן מסכתות, שלמדו והשתמשו בהם דורות של לומדים כמות שהן.

אחד מבתי הדפוס בהם הדפיסו את התלמוד היה בזולצבך, עיר קטנה בבאווריה סמוכה לנירנברג.  שתי מהדורות הודפסו שם. אחת המכונה "זולצבך אדום" בין השנים  תקט"ו-תקכ"ג (1755-1763) והשניה המכונה "זולצבך שחור" בין השנים תקכ"ו-תק"ל (1766-1770). ולמה מכונה הראשונה "זולצבך אדום" והשניה "זולצבך שחור"? משום שסימן היכר מובהק בין המהדורות הוא צבע האותיות של מקום הדפוס בעמוד השער.

משתי המהדורות ישנם כרכים בודדים בספריית הרמב"ם. אני מבקש להתמקד בשער של מסכת אחת  מ"זולצבך אדום" וברישומי הבעלות שבראש דף השער.

?????????????

בטרם נפענח את הכתוב בראש השער בכתב יד, שימו לב לחותמת הנמצאת משמאל ובה מופיע באותיות לועזיות שם בעלים מיוחד "DreYfuss" – דרייפוס.

נשמע מעניין, כי השם דרייפוס מוכר לכולנו מפרשה היסטורית מפורסמת.

דרייפוס שלנו שמו הפרטי היה יעקב ב. והוא חי בעיר Endingen – אנדינגן הנמצאת במדינת Schweiz – שוויץ.

חיפוש במרשתת אחר דרייפוס השוויצרי העלה תוצאה אחת מעניינת.

 רות דרייפוס (בגרמנית: Ruth Dreifuss; נולדה ב-9 בינואר 1940) הייתה נשיאת שווייץ מ-1 בינואר 1999 עד 31 בדצמבר 1999. היהודיה הראשונה, כמו גם האישה הראשונה בתפקיד זה.

דרייפוס נולדה ב-1940, בעיר סנט גאלן שבסנט גאלן (קנטון) במזרח שווייץ, למשפחה יהודית. אביה, זיגי דרייפוס (1899 – 1956) הגיע לשם מאנדינגן שבקנטון ארגאו בצפון המדינה, שם חיה משפחתו מאז המאה ה-17. אנדינגן הייתה אחת משתי עיירות בלבד, בהן הורשו יהודים לחיות בשווייץ עד האמנסיפציה של 1866. (מתוך ערך רות דרייפוס בויקיפדיה)

אם כן, מסכת זאת היתה שייכת לבן משפחתה של נשיאת שוויץ לשעבר, גב' רות דרייפוס, שמוצא משפחתה מהעיירה אנדינגן.

בשורות הספורות הנ"ל כלול מידע נוסף, המתאר את האנטישמיות בשוויץ, שבא לידי ביטוי בהגבלות  על תעסוקה ובצמצום שטח המחיה של היהודים לשתי עיירות קרובות.

במשך השנים הוגבלו היהודים במספרם ובניידותם. ב-1678 החליט בית המחוקקים השווייצרי לרכז את מעט היהודים ששרדו בשווייץ, באזור מצומצם אחד – עמק הנהר סורב, החופף פחות או יותר לאזור קנטון ארגאו שבשווייץ של היום. ב-1776 הוחלט לצמצם עוד יותר את האזור המותר להתיישבות יהודים ונקבעו שתי עיירות בלבד בתוך עמק הנהר סורב, שבהן הותר ליהודים להתיישב – אנדינגן ולנגנאו. (מתוך ערך יהדות שוויץ בויקיפדיה)

נעבור כעת לשורות בראש השער הכתובות בכתב יד:

שורה עליונה: שייך להאלוף והקצין כש"ת יוסף טריוואז פע"ק [?] מלענגנוי"

שורה שניה: […] יו' גי'[?]  אייר תקצ"ט האב גיקויפט מן […] יוסף טריווץ בעד

שורה שלישית: יב' […]* וחצי, אני הק' יעקב טריווץ מענדינגען.

 לפנינו גלגולו של ספר, שהתרחש בתוך הקהילה הקטנה של יהודי שוויץ, שהתרכזה בשתי עיירות סמוכות.

הספר היה רכושו של האלוף והקצין יוסף טריוואז תושב לנגנאו (לענגנוי). בשנת תקצ"ט (1839) הוא נרכש (האב גיקויפט) בידי יעקב טריווץ מהעיירה הסמוכה אנדינגן. משם התגלגל לידיו של יעקב דרייפוס, מאבותיה של של נשיאת שוויץ, רות דרייפוס.

נספח:

— נכתב בעזרתו הברוכה  של רעי חנוך גוטליב —

אחת התגובות המעניינות שקבלתי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל היתה של  Pinney Stieglitz (ראה במדור תגובות). הוא כתב שדרייפוס זה וריאנט גרמני לשם המשפחה בצרפתית טריבס. מקור השם היא העיר טרואה Troyes, עירו של רש"י.

לאחר בדיקה אכן יש אסמכתאות רבות לקביעה זו.  ראו נא מפורשות  כאן.

יוצא, אפוא, שכנראה יעקב ב. דרייפוס קיבל את הספר בירושה  מזקנו [?]יעקב טרייוץ (=טרייבס) שקנה אותו משאר בשרו יוסף טריוואז (=טרייבס).

 מדובר בשתי קהילות קטנות שחיו בבידוד ולהן בית עלמין משותף אחד,  האם נצליח לאתר את בעליו הקדומים של הספר?

רישום המצבות של ביה"ק באנדינגן-לנגנאו נמצא באתר Jewishgen, ברשימה שמות של כ 2700 קברים. מתוכם כ 600 (!!!) ממשפחת דרייפוס. אין TREVETS ברשימות !

בהנחה  שדרייפוס הוא טריווס/טריבס הרי נפתחו לנו אפשרויות חדשות.

חנוך ריכז את השמות הרלוונטיים לתאריכים שאנו עוסקים בהם (סביב שנת תקצ"ט 1839 המוזכרת לעיל בשער הספר, כשנה בה נרכש הספר מיוסף ליעקב טריווץ).

ברשימה מופיעים שני יוסף אפשריים ויעקב יחיד. כל זאת בהנחה סבירה שעד סוף ימיהם חיו בלנגנאו/אנדינגן ושם נקברו .

%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a11

%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a1-3

*

רעי חנוך גוטליב בדק ומצא שהמטבע החוקי בשוויץ באותה עת היה פרנק, שחולק לעשרה  Batzen.

מוצע לפענח את הכתוב "בעד י"ב בהץ וחצי"

 

 


%d7%a1%d7%91-%d7%a2%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%91

?????????????

       דף מתוך תלמוד בבלי. מסכת בבא בתרא. דפוס "זולצבך אדום". תקכ"ג (1763)


שבת שלום

וחתימה טובה

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: