Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רישומי בעלות’

בע"ה

 כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי…

בראשית לב, ה

רשימה לפרשת וישלח

שנות חייו של יעקב בצלו ובשכנותו של לבן הרמאי לא היו קלות. בסופן יצא יעקב וידו על העליונה.

הטור השבועי מוקדש לרישומים בספרים כנגד אותם השואלים שלא מדעת. ישנה הרבה תמימות ברישומים אלו ובזה יופיים.

על עותק ישן של ספר לחם תרומה, שנדפס בפיורדא בשנת תקמ"א 1781, מופיעים רישומים רבים.

הגדלתי קטע מהדף וסימנתי בו שלשה קטעים.

הארוך שביניהם, המתוחם בריבוע, הוא רישום בעלות.

הקצר, המתוחם במשושה, הוא נסיון קולמוס

והממוצע, המתוחם באליפסה,  ספק אם הוא תחילתו של רישום בעלות או נסיון קולמוס.

— בגלל הסקרנות נתחיל דווקא מהרישום שאני מסופק בו [האליפסה].

אחר שאכלתי פת שחרית אמרתי לכתוב על הספר הלז

שהוא שייך להרב המאו"ה מו"ה אלימלך…

התוכן הוא רישום בעלות, אבל הביטוי "אחרי שאכלתי פת שחרית" אומר דרשני. מה הקשר? האם יש לו משמעות?  אולי הוא שרבוט בעלמא, לנסות את הקולמוס?

  — נסיון קולמוס [המשושה]

פיטום הקטרת

(על שימוש במילים אלו כנסיון הקולמוס, כתב אלי שטרן בבלוגו "נוטריקון")

—  רישום בעלות [המרובע]:

אע"פ שאמרו חכמים שאסור לכתוב על הספר

אבל משום סימנא בעלמא מותר מפני שיש אנשי בליעל

שקונים ספרים בלא מעות רק בחמשה אצבעות [וכשא…]

וכשאולין אומרים והוא טעות ועושים הכל במזימה

וסוברים שיהיה להם לימים ימימה לכן חתמתי שמי [הנעי…]

[הנעימה] כדי שיהיו לה לבושה ולכלימה שייך [ל…]

הרב המאו"ה חריף ובקי משנתו קב ונקי אשר שמו נודע

בשערים בשמי מרומים דולה ומשקה תורה לרבים

כבוד שם תפארתו [משה אלימלך?] אב"ד ור"מ […]

לא הצלחתי  לזהות את הרב משה אלימלך (?) ומקום כהונתו כאב"ד.  ואני מבקש את עזרתכם בפענוח.


בשער ספר "נטע שעשועים" (זולקוב תקפ"ט 1829)  ישנן חותמות בעלות של אברהם מאיר הארין שו"ב טארנא.

נוסף להן בדף הקודם רישום בעלות ידני של בעל הספר:

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם

הק' אברהם מאיר הארין

שו"ב טארנא 

ומילה אחת שאומרת הכל…

שלי. נקודה. 

שבת שלום

אבישי

———————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

בע"ה

"כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר-יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר–אַךְ, בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא; וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבֹא בָּאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם"

במדבר פרק לא, פסוק כג.

רשימה לפרשת מטות

בפרשת השבוע מסופר על כלי שלל שהובאו למחנה ישראל אחרי המלחמה עם המדיינים. על כלים אלו נצטוו בני ישראל להעביר אותם הכשרה כיון שבושלו בהם מאכלים אסורים.

בפסוקים אלו נקבעו כמה כללי יסוד של דיני הכשרות היהודיים.

בבסיס ההלכה מונחת הקביעה שיש בליעה על ידי חום. כלומר אם מאכל של איסור בושל בכלי כשר לא ניתן להשתמש בכלי היות שבדפנותיו נבלע טעם איסור. אם נבשל שוב בסיר זה יפלט טעם האיסור הבלוע בדפנותיו וייתן טעם פסול במאכל החדש. הכשרת הכלי הוא לפי צורת השימוש שהשתמשו בו.

הלכה זו  נוגעת לא רק לכלים אלא גם למגע בין מאכלים שונים. מגע חם בין מאכל כשר למאכל טרף יאסור את המאכל הכשר לאכילה, היות שבלע טעם איסור.

ההלכה מתייחסת למצב בו מאכל אחד הוא צונן והשני חם.  במקרה כזה יש עדיפות למצב של המאכל התחתון. אם הוא חם אזי שני המאכלים אסורים. אם הוא צונן די בהסרה כדי קליפה.

ההגדרה ההלכתית קובעת כי "תתאה גבר" (בארמית) = "התחתון גובר" (בעברית).

כך נפסק בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן צא סעיף ד:

בשר וחלב רותחין שנתערבו יחד ואפילו בשר צונן לתוך חלב רותח או חלב צונן לתוך בשר רותח הכל אסור משום דתתאה גבר.

אבל חלב רותח שנפל על בשר צונן או בשר רותח שנפל לתוך חלב צונן קולף הבשר ושאר הבשר מותר,

ואם נפלו זה לתוך זה צוננין מדיח הבשר ומותר.

לדיון בטעמים להלכה זו, ראו נא כאן  פרק מתוך ספר "נחלת יהושע" לר' יהושע אסטנבולי (ירושלים, תשס"ב 2002).

——————————

השבוע מצאתי כתוב בשער ספר "מעון הברכות" (דיהרנפורט, תקע"ו 1816) את הביטוי  "תתאה גבר".

הקפתי אותו בעיגול ירקרק והגדלתי אותו כפי שתראו בתמונות הבאות.

מדוע נכתב כאן ?

האם עוסקים אנו בדיני כשרות ?

 

 

הספר "מעון הברכות" הוא פירוש למסכת ברכות, הראשונה בסדר התלמוד הבבלי.

אין כאן דיני כשרות.

השימוש בביטוי "תתאה גבר" הוא שימוש מושאל בלבד.

בעליו הנוכחיים של הספר – אברהם הלוי המכונה בראמבערגע  (כנראה לו החותמת A.M. LEVYׁׁׂׂׂ) – מחק את שם הבעלים הקודמים. הוא העביר קו על שמם וכתב את שמו מתחת.

"תתאה גבר" – הספר שייך למי ששמו כתוב אחרון, בשורה התחתונה. אולי כוונתו למאוחר בסדר הדורות.

 

שבת שלום

אבישי

——————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

לא תגנוב !

רשימה לפרשת יתרו

עשרת הדברות כוללות ציוויים בסיסיים בהלכות בין אדם לחברו: לא תרצח, לא תנאף, לא תחמוד  וגם לא תגנוב.

ישנם שני סוגי גנבים: אלה המועדים לכך – הגנבים המקצועיים – וכאלה שזו להם מעידה חד-פעמית, שלא עמדו בפיתוי רגעי.

כנגד אלו האחרונים נכתבו בשערי ספרים על ידי מחזיקיהם 'הערת אזהרה', לאמר: השמר לך 'עלות בהר ונגוע בקצהו'.  הערות אלו מכונות גם 'רישומי בעלות', והן נכתבו בלשון מליצית ובסגנון אישי.

ידידי ר' אלי שטרן, בעליו של בלוג נוטריקון, אוסף רישומים כאלו, וברשותו מגוון מרשים ונכבד.

הדוגמא שלפנינו מיוחדת בכך שיש לה שני נוסחים בספר אחד. אם לדייק הרי לפנינו: טיוטה ונוסח סופי .

ספר החינוך מונה את תרי"ג (613) המצוות על שלל טעמיהן ופרטיהן. במהדורת אמשטרדם שנת תפ"א (1721), הוא נדפס בפורמט קטן עם שער מיוחד. במסגרת השער מצויירים דוד וגוליית והמאבק ביניהם, שהוכרע בחלוקי נחל שקלע דוד במצחו של גוליית.

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a%d7%912

 

בעותק  הספרייה בגב דף השער מופיעות השורות הבאות המתאימות עם תוכן הספר:

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a3%d7%90

 

שש מאות ושלוש עשרה צווי ואזהרה

סבותיהם וטעמיהם לכל אודיע

גם צווי לא תגנוב בל נעדרה

ולמה נאסרה לך גנב אציע

לא נתן אל תגנוב למנה

ואתה  תפרידם, תציבם לבדנה

 

כפי הנראה, לא עלה יפה הניסיון ולא מצא חן בעיני רושם השורות, והוא העביר קו כפול (X) על השורות.

לטעמי האישי, שתי השורות האחרונות לא ברורה בהן משמעות המליצה והן אכן הוחלפו בנוסח שני.

הנוסח החדש מופיע בדף לפני השער:

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a1%d7%90

שש מאות ושלוש עשרה צווי ואזהרה

סבותיהם וטעמיהם, אודיעך על נכונה

גם מצות לא תגנוב לא נעדרה

עתה אתה, איש חסר תבונה

אל תגע בי ידך, אל תגנבני

כפי שרואים מהחותמות, העותק שלנו היה מונח בספרייתו של מרדכי גורדון מביאליסטוק*.

האם הוא מחברם של שורות מחורזות אלו ?

שבת שלום

אבישי

 


*

על מרדכי גורדון מצאתי את האזכורים הבאים בעזרת גוגל ספרים. מתוכם למדתי כי הוא חי במחצית השניה של המאה התשע עשרה (למניינם). היה איש אמיד מאד, פעיל בצרכי ציבור ותומך ב"חובבי ציון".

1. ברשימת המנויים על ספר הדעות והמדות (ורשה, 1865)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f1

2. ברשימת המנויים על ספר משא קרים (ורשה, 1878)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f3

3. בתוך "כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל" (תל אביב 1932)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f4

4. בספר "בתוך ראשית התחיה" (תל אביב 1935)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f5

5. בפנקס ביאליסטאק (ניו יורק, 1949)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f2

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: