Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רכבת’

בע"ה. רשימה לפרשת תולדות. כסליו תשפ"ב.

בעותק ספריית הרמב"ם של ספר "קרן יהושע", דפוס פיוטרקוב תרס"ו 1906, מצאתי את החותמת הבאה בשנים מדפי הספר. וכך הוא נוסח החותמת:

חותם בה"מ הגדול הסמוך לאייזינבאהן ביאליסטאק

בהמ ביאליסטוק6ד

ביאליסטוק היא עיר ידועה ובה קהילה יהודית גדולה. אך מה הוא "אייזינבאהן" שבית המדרש הגדול סמוך ובטל אליו?

מכיון ש"אייזין" ביידיש הוא ברזל, אני מניח שהכוונה לכלי תחבורה שעשוי מברזל, כלומר הרכבת.

נראה שבית המדרש הנ"ל היה סמוך לתחנת הרכבת של ביאליסטוק. הופעת הרכבת במחצית הראשונה של המאה ה-19 (למניינם) היתה חידוש עצום והשפעתה על חיי הכלכלה היו ניכרים. מקומות שבהם עברה הרכבת התפתחו מאד ולעומתם כאלו שלא זכו לכך דעכו. בביאליסטוק היתה צומת של מסילות ברזל. [ראה על כך "בין שתי ערים (טיקטין וביאליסטוק) ולאן נעלמה הרכבת" מאת בנימין זאב וכסלר].

—————————————————————————————————-

שני הפוסקים המובהקים הבאים מזכירים את האייזנבאהן – רכבת באופן עקיף ומעניין ותוך כדי דיון הלכתי בנושאים שעל הפרק.

  1. הרב שלמה קלוגר (תקמ"ו-תרכ"ט 1785-1869) היה מהתנגדים למעבר ממצות יד למצות מכונה בפסח. היו לו נימוקים רבים וביניהם גם נימוק סוציאלי, שעניים רבים מתפרנסים לפני החג מהאפיה הידנית. מבצבצת מדבריו אחת הטענות כנגדו והיא שהוא לא מעודכן בחידושי הטכנולוגיה ו'כי העולם התקדם' וכדומה. הדוגמא לכך היא האייזינבאהן-הרכבת. בספרו "שאלות ותשובות האלף לך שלמה" מגיב על טענה זו: 

"ותמה אני על כבודו איך הביא ראיה מן האייזינבאהן למאשין ומה ענין שמיטה אצל הר סיני, בדבר הרשות יכול אדם לעשות כרצונו איזה מלבוש שייטב לו אבל בדבר מצוה אין לנו רק מנהג הראשונים ואבותינו הקדושים"

בהמ ביאליסטוק4ג

2. הרב יוסף שאול נתנזון (תק"ע-תרל"ה 1810-1875) עוסק באריכות בהטעמת החיוב ליום טוב שני בחגים השונים. כידוע יום זה נקבע מספק בעת שקדשו על פי הראיה של הירח ולא כעת שיש בידינו לוח שנה מסודר. הרב נתנזון כותב בספרו "שואל ומשיב" כי  עם המצאת הטלגרף והרכבת קצב החיים השתנה, ולכן עוד יום חג הוא הפסד משמעותי של יום חול.

"שעכשיו שמשתמשים בהטעליגראף ובאייזינבאהן ביום אחד נוכל לבוא למקום רחוק ואם כן תרבה ההפסד". בהמ ביאליסטוק3ב


לבסוף אוסיף כאנקדוטה מה שכתב בספר "קרן יהושע" בסוף רשימת הפרענומעראנטן (=המנויים מראש) הקצרה בסוף ספרו:

"ואתנפל ואתחנן לפני אלופי הנרשמים שנתנו לי פראנומעראנטען על ספרי ולא הדפסתי את שמם מטעם שלא הבנתי חתימתם…"

קרן יהושע2ב

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם.

Read Full Post »

בס"ד

טו טו טו רכבת באה…

בטור הדו-שבועי שלי בעלון "שבת בשבתו כתבתי  על "הרכבת" מנקודת מבט יהודית.

הרכבות חוללו מהפך של ממש בכל עולם התעבורה.  עד המצאת הרכבת (במחצית המאה ה-19 למניינם) נסעו בעגלות וסוסים. הרכבתאפשרה נסיעה מהירה ובטוחה למרחקים עצומים.  מהפכת התחבורה היא מקבילה למהפכה התעשייתית  ואינה נופלת ממנה בחשיבותה.

ברשימתי התייחסתי  לספרון שפירסם רב באחת העיירות בליטא לפני   יותר ממאה שנה  וייועד לנוסעי הרכבות. המחבר מוצא בחידושי הרכבת  מסרים רוחניים.  כך נלמד הערכת זמן מהדיוק של הרכבת, נדע לעמוד על מהיותם של החיים מחלופי הרכבות זו מול זו או נלמד על חשיבות הציות  ממודעות "אסור לעשן" המפוזרות בקרונות וכולן נשמעין להם.

מעניין שגם תופעות שליליות כדוגמת הכייסים  והטרמפיסטים (ללא כרטיס) מהווים  מסר עקיף בעבודת ה'.

הספרון נדפס במספר מהדורות ובשלש שפות: עברית, יידיש ואשכנזית ושלושתן נמצאות בספריית הרמב"ם.

עותק ספריית הרמב"ם עם הקדשת המו"ל, נכד המחבר

לתועלת הרבים סרקתי את פרקי המוסר לקובץ אחד, להנאתכם ולאולפנכם !

[נסרקו הכריכה ודף השער (מוקטנים)  ועמודי פרקי המוסר]

ראו נא קישורית:

ספר תפלת הדרך, ונלוה אליו איזו פרקים בדברי מוסר השייכים להנוסעים במסילת הברזל, ואשר יקראו בשם ארחות חיים… מאתי חיים צבי הירש במוהר"י  ברודא… וילנא תרע"ג (1913)

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: