Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רמזים וגימטריאות’

 "הבן הרשע"

בציורי ארבעת הבנים. 

 הגדה של פסח,  אמשטרדם תע"ב 1712

אוסף ההגדות של בית אריאלה מחולק לשנים. הגדות אומנותיות, כאלו שיש בהם עם איורים ותמונות, נמצאות בספריית אחד העם. הגדות עם פירושים נמצאות בספריית הרמב"ם.

ההגיון שעומד מאחורי חלוקה זו נובע מההבדל בין פרשנות  לאומנות.  הפרשנות היא פרי רעיונותיו של הלומד והאומנות פרי כשרונו  של האומן.  האומנות אין לה גבולות של שפה ומקום. מקורות השראותיו של האומן יכולות להיות גם ממקורות זרים. 

מחקרים  על ציורי הגדות של פסח שנעשו על ידי חוקרי האומנות היהודית חושפים את המקורות מהם הועתקו הציורים. לעיתים אלו ציורי תנ"ך, שצוירו ע"י אמנים  נוצרים, ומצאו את דרכם אל ההגדות של פסח.

דוגמא מעניינת היא הגדת אמשטרדם תע"ב 1712, שיצאה במהדורת  פקסימילה על ידי הוצאת מקור בשנת תשל"ג 1973. להגדה צורפה חוברת דקיקה ובה  מבוא  "על ציורי הגדת אמשטרדם ומקומם בתולדות אמנות הדפוס העברי" מאת פרופ' בצלאל נרקיס (האוניברסיטה העברית, ירושלים).

אני מצטט מתוך החוברת:

פרופ' רחל וישניצר, מחשובי חוקרי האמנות היהודית קבעה עוד בשנת 1931 את המקורות העיקריים מהם שאב האמן של "הגדת אמסטרדם". היא הצביעה על ציורי התנ"ך של מתיאוס מריאן מבזל, משנת 1625-30 כעל המקור הנוצרי לציורי ההגדה, והראתה כיצד עיבד האמן נושאים מסוימים מהתנ"ך של מריאן לנושאים אחרים בהגדה. לדוגמא: "צורת חכמים מסובין בבני ברק ומספרים ביציאת מצרים כל הלילה" לקוח מתוך תאור סעודת יוסף ואחיו במצרים.

בסעודת יוסף ואחיו השתתפו אחד עשר איש לעומת זה בסעודת "ליל הסדר" בבני ברק השתתפו כמחצית מכמות האנשים – חמשה במספר.  המתבונן בתמונה יכול להתרשם כי  רק בצד אחד של השולחן יושבים חמשה אנשים…

דוגמא נוספת  היא ציורי  ארבעה בנים בהגדה זו.

"ארבעה בנים  דברי תורה" מצורפים מתמונות שונות של "תנ"ך מריאן": התם למשל הוא העתק דמותו של שאול הנמשח למלך ע"י שמואל. ואילו הרשע הנו חייל הנס מן המגיפה במצור על שכם… [שם]

מאמר שפרסמתי בעיתון הצופה ז"ל  ( מיהו "הבן הרשע" , גיליון ערב פסח תש"ס 2000)  עסק בתופעה מיוחדת זו ביחס ל"בן הרשע",  שבהגדות קדומות מצוייר  בדמות חייל טיפוסי לתקופה ולמקום בו נדפסה ההגדה.

ייתכן כי כאן  רמוז המאבק לארוך הדורות בין ישראל לעשו. ב"הגדה  של פסח" מוזכר מאבק  על ירושת ארץ ישראל בין ישראל לעשו כמפתח להבנת שעבוד מצרים.   מצוטט  שם הפסוק " ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו, ויעקב ובניו ירדו מצרימה".

מעניינת נקודת מבטו  של ר' אליעזר אשכנזי, בפירושו מעשה ה',  הנדפס בתוך הגדת אמשטרדם הנ"ל, על "ארבעת הבנים".

בפירושו משווה הוא את ארבעת הבנים לבניו ונכדיו של אברהם אבינו לפי ההתאמה הבאה: יצחק – חכם, יעקב – תם, עשו – רשע, ישמעאל – שאינו יודע לשאול.

כהשלמה לדברי ר' אליעזר אשכנזי  אפשר לסמוך מה שמצאתי   בגנזי כתבי היד של  ספריית הרמב"ם, במחברת  כתב ידו של  ר' מנחם מתתיהו הכהן, בעל  ספר "רמזים וגימטריאות" (ירושלים תרצ"ח 1938).  גם שם מובע רעיון  דומה, שארבעת הבנים הם בניו של אברהם אבינו, אב המון גויים. הוא מצא לזה רמז:  החישוב המספרי (גימטריה)  המשותף ל "חכם, רשע, תם, אינו יודע" הוא 1235 –  שווה בערכו  ל"זהו יצחק , עשו, יעקב, ישמעאל".

"הבן הרשע" הינו אדמוני לבוש אדרת שיער, שכל מטרתו לצוד ציד כמיטב המסורת של שונאי ישראל.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: