בע"ה, ערב שבת פרשת "וישב" תשפ"ג.
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו–בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן
בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רָגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף (רש"י)
נדודי כרך שולחן ערוך
כרך זה מסדרת"שולחן ערוך" חלק יורה דעה נדפס בפורמט קטן. בשולי העמוד הראשון מופיעה חותמת גדולה.
לא שייכת. מגושמת ומכתימה. באותיות קריליות ענקיות. כיצד הגיעה לספר קודש זה?
כדי לנסות ולפענח את החותמת פניתי לעזרת חברי המומחים, החברים עמי בקבוצת ווטסאפ מקצועית. כמה טוב שיש חברים… להלן מה שהשיבו לי:
שלום לאבישי ולכולם, סביר שמדובר בחותמת של איזה מוסד יהודי, ועל כן יתכן ששתי האותיות
הראשונות הן Комитет еврейской , כלומר הוועד היהודי, והאות השלישית מתארת את ההגדרה
של אותו ועד. בהצלחה. נתן שיפריס
———————————–
האותיות פה ברורות: КЕБ, ככל הנראה ראשי תיבות ברוסית.
סביר להניח ששתיים האחרונות הן еврейская библиотека, כלומר ספרייה יהודית,
והראשונה מבטאת את שם המקום כגון Киевская (של קייב).
אולי נתן צודק וזה Комитет еврейской бедноты – ועד האביונים היהודים.
היה גוף כזה בשנות ה-20 וה-30, עזר למחפשי עבודה.
עקרונית אפשר שהיתה להם גם ספרייה. אלכסנדר גולדין.
————————————
מה היו נדודי הספר ? כיצד הגיע לאן שהגיע?
על גבי הכריכה הפנימית נרשם:
זאת נדב ר' משה צבי בהרב הגאון חנוך זונדל זצ"ל ראפפאפארט, ביום שבנו אהרן אריה הגיע לבר מצוה. יום ד' י"ג מנחם אב שנת תרנ"ד לפ"ק.
יש לנו כאן שלשה דורות. הסב הרב הגאון חנוך זונדל, הבן משה צבי, והנכד אהרן אריה למשפחת רפפורט.
נצא למסע קצר בעקבות הרישום הנ"ל.
את הסבא מצאתי ב"יהדות ליטא" (תל אביב תשכ"ז 1967) חלק שלישי עמ' 306. היה מרבני העיירה וילקי בפלך קובנה בשנת תרל"ב (1872). העיירה שכנה 30 ק"מ מקובנה על גדות נהר הניימן. גרו בה סוחרי עצים גדולים, שהיו משיטים ממנה על גבי הנהר עצים לפרוסיה המזרחית.
גייסתי לעזרתי את רעי החוקר חנוך גוטליב לנסות לאתר את הבן והנכד.
הוא מצא במפקדי אוכלוסין של ליטא את שלשת הדורות כדלקמן:
במפקד של שנת 1863 חנוך זונדל היה בן 46 ובנו משה הירש בן 9.
במפקד של שנת 1874 חנוך זונדל בן 56 ובנו משה צבי בן 19.
במפקד בשנת 1899 משה צבי בן 45 ועל בנו אריה לייבא כתוב שנולד בשנת 1881.
לפי ההקדשה לעיל בר המצוה של אהרון אריה היתה בשנת תרנ"ד (1894), שלש עשרה שנה אחרי הולדתו בשנת 1881.
כפי שחנוך העיר, כנראה התאריך בהקדשה מאוחר בשבועות מספר לתאריך המדוייק של בר המצוה.
לסיכום:
תחנות נדודי כרך בודד של "שולחן ערוך" אינן ידועות. ניתן לשער שחלק זה של שלחן ערוך נידב לבית כנסת כלשהוא בליטא (במחוז קובנה?) כמתנת בר המצוה, ומשם התגלל בדרך לא דרך לספריה במוסד יהודי כלשהוא ושם הוחתמה בחותמת המוסד, כהצעת חברי המלומדים.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 