Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘רש"מ’

בע"ה

"מצות ציטרון"

רשימה לליל הסדר

בין מאות ההגדות באוסף שלנו, בספריית הרמב"ם (בית אריאלה), מצויה הגדה אחת פשוטה שנדפסה על ידי האחים לעווין-עפשטיין בוורשה. שנת ההדפסה לא צויינה בשער הספר, כנראה כי הגדות אלו חזרו ונדפסו מידי שנה. על פי "אוצר ההגדות" היא משנות תרפ"-, כלומר נדפסה במהלך שנות העשרים למאה הקודמת למניינם.

מה שמיוחד בעותק שלנו שיש עליו רישום בעלות בעמוד הפתיחה. בהגדה זו השתמש רב חשוב, מנקיי הדעת בירושלים, הרב יצחק שלמה זילברמן. הרב מוכר כמייסד "שיטת זילברמן" בתלמודי התורה. קשה לצמצם במילים ספורות את אישיותו, שהיתה מעמיקה ומיוחדת. הרב שימש תלמידי חכמים וחקר אחר האמת בכל אשר עשה.

אחת הסוגיות הסבוכות ורבת המחלוקת בין פוסקי ההלכה קשורה למדידות שיש לבצע כיום, כדי לקבוע מה היא הכמות המינימאלית הנדרשת כדי לצאת ידי חובת מצות אכילת מצה ומרור. מקובל כי באכילת מצה, שהיא מצווה הכתובה בתורה – "בערב תאכלו מצות", יש מקום לנקוט בה כדעות המחמירות. מעניין לראות שהרב זילברמן לא נקט את "שיעור חזון איש" לחומרא, אלא העתיק את דעתו של הרב חיים נאה (שמשקף מסורת של דורות קודמים).

בכריכה הפנימית כתב הרב:

(כפי מה שהעלה בס' שיעורי תורה לרא"ח נאה)/  שיעור רביעית 27 דרהם מים. 86.4 גרם/  כזית מצה (כחצי ביצה בלי קליפתה 8 דרהם ויש להוסיף/  כנגד הדבוק בשיניים דרהם 1) 28.8 גרם./  כזית מרור (למי שא"א לאכול כנ"ל) מעלי חזרת 17.3 [גרם]/  ומקלח החזרת 19.2 גרם והוא פחות מעט משליש ביצה/  בקליפתה ונכון להוסיף קצת כנ"ל.

כאמור בשורה הראשונה, יש כאן הסתמכות על הרב חיים נאה בספרו "שיעורי תורה". המהדורה המלאה נדפסה לראשונה בירושלים בשנת תש"ז. ראו נא את הפרק המתאים  כאן.


מעל ארון המטבח בביתי, יושבת ומחכה בסבלנות קופסה מלאה מצות יד לליל הסדר.

בתמונה שעל הקופסה ישנו פירוט תכולה אפשרית: רש"מ/רש"י/קמח מלא/ציטרון.

אני יכול להעיד משנה שעברה כי המצות שלי הם דקות וטעימות, אך הן אינן  רש"מ/רש"י/קמח מלא/ציטרון, היות ואין סימון וי במשבצת הייעודית.

אנחנו מכירים תפילין של רש"י ושל ר"ת (רבינו תם),  אך מה הם מצות רש"י ומי החולק כנגדו בשם רש"מ?

התשובה היא שפענוח ראשי התיבות כאן נוגע לאופן טחינת החטים למצה: האם באמצעות ריחיים של מכונה או ריחיים של יד.

שורת מאמרים נכתבה בקובץ הוותיק "בית אהרון וישראל" של חסידות קרלין-סטולין על הנידון הנ"ל (ראו נא כאן, כאן וכאן). מסקנת הכותבים היא שטחינה בריחיים של יד זו חומרא רחוקה.

פתרנו את חידת רש"מ/רש"י. אך מי יודע מהו הידור "ציטרון" ?

בחיפושי במאגרים וברשת מצאתי שני מקומות בהם מוזכרים מצות אלו, שהן דקות במיוחד, ושניהם עוסקים בשיעורם למצות אכילת מצה.

לעובי של המצות ישנה השלכה על כמות המצות הנדרשת לקיום מצוות אכילת מצה.

  1. במדריך לפסח של הרב משה ויא.
  2. בספר "אבני שש" לרב יעקב שמשון שפירא:

אבני שש. הרב יעקב שמשון שפירא. ביתר עלית. תשע"ו (2016). מקור ראה נא כאן.

 

מדוע נקראו מצות אלו "ציטרון" – לא אדע !

האם זה שם של איש או שם מקום ?

האם זהו ביטוי באידיש (ציטרי"ן = לימונים) או בשפה אחרת ?

אשמח לקבל תשובות מקהל הקוראים.

 

חג פסח כשר ושמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: