Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘שאינו יודע לשאול’

ארבעה בנים א

מ. אריה (מאייר): הגדה של פסח, ‫ תל אביב, תשי"ט (1959). ‬

רשימה לפרשת מצורע

ידידי ורעי  דוד בן נעים מספריית אוניברסיטת בר אילן אצר תערוכה על ציורי  ארבעת הבנים בהגדה של פסח. כל צייר ודרכי הבעתו. לצפיה במצגת התערוכה ראו נא כאן.

באחת ההגדות ישנו שימוש בצמחים כמעבירי מסרים.

הבן הרשע עומד ליד שיח הצבר הקוצני ואילו הבן החכם עומד לצד עץ ברוש ומצדו השני מין ירק.

עמידתו של הבן החכם ליד עץ הברוש, שהוא מין ממיני הארזים, הזכירה לי שאלה  יפה בפרשת השבוע ושוברה בצידה.

בטהרת המצורע כתוב:

וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. (ויקרא פרק יד)

רש"י במקום מסביר שצמחים אלו (ארז ואזוב)  מסמלים את נגע המצורע  ואת דרכי הריפוי.

הארז הגבוה והתמיר מסמל את האדם בגאוותו ובגסות רוחו.

האזוב הנמוך והשפל מסמל את התיקון לנגע המצורע, שישפיל עצמו כאזוב.

שואל ה"שפת אמת": למה לי ארז ?  למה לא די בלקיחת האזוב, שהוא הביטוי לתיקון החטא?

לשאלה זו עונה הרבי ר' שמחה בונים מפשיסחא, שכל אחד חייב שיהיה גם עץ ארז וגם אזוב.  מחד, מודעות עצמית והכרת ערכו ומאידך , ענווה ושפלות.

ובלשונו:

כי צריכים לשני עניינים. ענווה ושפלות כאזוב וכשני תולעת. ומאידך, צריך גדלות כעץ ארז שלא יפול בייאוש בעצת היצר, על דרך שאמרו חז"ל: לפיכך כל אחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. (מתוך ספר "קול שמחה", לקוטי תורות של ר' שמחה בונים מפשיסחא).

הבן החכם – המייצג את האיש השלם – צריך שיהיה לידו גם עץ ארז/ברוש וגם אזוב.

בהגדה זו ישנן גם תמונות נוספות של הבנים: תם ואינו יודע לשאול. דימוי הצומח הצמוד אליהם מעורר למחשבה.

 

ארבעה בנים גארבעה בנים ד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התייעצתי עם חברי הגנן ר' מאיר פלדהיים ובקשתי שיזהה לי את הצמחים השונים, וכך השיב לי:

לפי התמונה של דף  ההגדה ששלחת לא נראה שיש כאן כוונה לקשור בין צמח בוטני ספציפי לכל אחד מארבעת הבנים, והציורים של השיחים אינם מאפשרים זיהוי מוגדר לאיזשהו צמח. אלא ציור כללי של צמחיה שאמורה בצורתה לבטא משהו: קוצים של צבר ליד הרשע, עלים חלקים – תמימים ללא פרחים ליד התם, ברוש (גבוה?) ליד החכם ושני ברושים וכמה שיחים ליד זה שאינו יודע לשאול…,  אני לא מצליח לראות כאן משהו ברור יותר.

למה ברוש מסמל את החכם?

אולי בגלל שראשו בשמיים ובגלל ישרותו , ואולי מי שערך את ההגדה הזו הכיר את השיר "ואני ראיתי ברוש", שיר נפלא.

 

יש לכם הסברים לצמחים השונים ?

אשמח שתכתבו לי לספריית הרמב"ם (הכתובת בסוף הרשימה!)

שבת שלום וחג פסח  כשר שמח !

אבישי

 

תגובות:

א.

  1. ברוש – הגמרא במגילה מדמה את מרדכי לברוש (תחת הנעצוץ יעלה ברוש" ובעקבות זאת גם במעוז צור ("כרות קומת ברוש")..
  2. קושיית ה"שפת אמת" הזכירה לי הסברים ל"מתחיל בגנות ומסיים בשבח".

פסח כשר ושמח

אורי

ב.

כדאי לעיין בשיר הברוש והלהבה
שתי תנועות בנפש
שתי תפיסות
ואולי שני בנים

יפה. יישר כח

חנוך

 

שני יסודות  /  זלדה       (מתוך: "שירי זלדה")

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש

כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה

כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן

כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל

אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים

הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה

בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף

בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת

בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן

בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת

בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.

לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת

אֶת הַמִּמְסָד

שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה

וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ

בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.

הַבְּרוֹש שוֹתֵק,

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת

אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין

הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.

תודה ושבת שלום

 ג  

.חכם אבישי, שלום  וברכה, ראשית, יישר כח על העלונים שבהם אתה מעשיר אותנו

באשר לקשר בין החכם לברוש – ואולי: 1. כי הברוש הוא עץ מעצי א"י, בניגוד לארז הלבנון. 2. הוא מובא כסמל להפרחת המדבר ("אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" יש' מ"א י"ט , וכן כי הוא מועיל לאדם באשר ממנו עושים רהיטים "רהיטנו ברותים" – שיה"ש), בדומה לת"ח שמעשיר את שומעיו. 3. ממקלות הברוש עשו מין כלי שיר – ("וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים"-שמ"ב ו' ה'), ות"ח מילותיו כ"שיר
.השירים". 4. ואולי גם כי הברוש הזכיר לו את ה"ראש"-ואין ראש אלא ראש ת"ח
תודה ושבת שלום
 משה

ד.

ר' אבישי יקירי,
שלום וברכה,
יישר כח על העיון המעניין בתמונות ההגדה.
התמונות של החכם והרשע, הזכירו לי מאד תמונות דומות ממגילת אסתר. כתבת על מרדכי שנמשל לברוש בדברי הפסוק, ולפי זה המן הרשע נמשל לנעצוץ,
וכך מצאתי בויקיפדיה:   ttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A5:

נעצוץ

הגה מצויה

נעצוץ הוא צמח קוצני. במאה ה-20 הוא זוהה עם הגה מצויה, עם עץ האלון, או עם החוח

על פי המסורת, ההגה המצויה הינה הנעצוץ. זהו "עשב רע" המפריע לחקלאים ולגננים, ופוצע את המרחיקים אותו. לכן נבחר לייצג את הצמח שיוחלף בברושים – כפי שאכן קרה בחקלאות בראשית ההתיישבות היהודית החדשה.

יש הסוברים כי דווקא צמח החוח, הדומה מעט במבנהו לברוש – הוא הנעצוץ, כמו שהסרפד דומה במידה מסוימת להדס מוקטן, אלא שזה קטן ומזיק, וזה גדול, ריחו טוב, והוא משמש למצווה.

מעניין שצמח הצבר, תוכו מתוק….
 יישר כח,
שבת שלום,
חג כשר ושמח!
איתן
ה. 
ראיתי שיש שכינו את הפילוסוף היהודי (השנוי במחלוקת) שפינוזה, "בן הקוץ", שכך תרגום שם משפחתו. ראו נא בפורום ספרים וסופרים, בקבוצת דיון על ר' שם טוב גפן:
שפינוזה

 

———————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: