בע"ה
"עוז ואמונה"
רשימה לחג פסח

הרב אחיעד אטינגר בשער ישיבת "עוז ואמונה" בשכונת "נוה שאנן". המקור: אתר הישיבה.

הרב אחיעד אטינגר ברחובות שכונת "נוה שאנן". המקור כאן.
גיבור השנה בעיני הוא הרב אחיעד אטינגר הי"ד.
גיבור בחייו – אב לשנים עשר ילדים. גר במשך תשע שנים בשכונת "נוה שאנן" בתל אביב והקים בה את ישיבת "עוז ואמונה".
גיבור במותו – בעת שנסע מביתו בעלי שבשומרון לישיבתו בשכונת "נוה שאנן" בתל אביב סב על עקבותיו כדי להלחם במחבל.
שכונת "נוה שאנן" הוקמה בשנת תרפ"א 1921 בדרומה של תל אביב כשכונה עצמאית ובשנת תרפ"ד 1924 סופחה לעיר תל אביב.
השכונה ידעה ימים יפים אך נסיבות הזמן (כגון בניית התחנה המרכזית הישנה והחדשה) גרמו לשינוי בתדמיתה עד שנהפכה בשנים האחרונות למשכנם של עובדים זרים רבים (קיצור תולדות השכונה ראה באתר עיריית תל אביב).
לכבודו ולזכרו של הרב אחיעד אני מגיש שני מסמכים שכתב רבה הראשון של שכונת נוה שאנן, הרב מאיר חנוך בן ישי. המסמכים מצויים בתיק בארכיון הספריה ובו חלופי מכתבים הקשורים לרבנותו של הרב בן ישי בשכונה זו בשנים הראשונות להקמתה.
מסמך אחד עוסק בשמירת שבת והשני הוא טופס מכירת חמץ.
א. דיווח על מצב שמירת השבת בשכונה. תרצ"ד 1934.
בניגוד לניראות כיום, העיר תל אביב בעשורים הראשונים להקמתה היתה עיר מסורתית ובה כבדו התושבים את השבת ושמירתה ברשות הרבים. כך עולה מדיווח מפורט שכתב הרב בן ישי בנידון.

ב"ה
נוה-שאנן, יום כ"ג לחדש מרחשון תרצ"ד.
הרב
מ. ח. בן –ישי
נוה שאנן.
לכב' הרבנים הגאונים שליט"א, הרבנים הראשיים כאן
העתקה נשלחה לועד משמרת השבת שבת"א.
ר.מ.נ.
א)
בתשובה למכתבכם מיום ז' לח"ז, שקבלתיו זה שלשום, אשר בו נתבקשתי להמציא לכם אינפורמציא על מצב שמירת השבת בשכונתי ועל האמצאים שאני אוחז בהם ושאני אומר לאחוז בהם למען הצל את השבת מחללה, הנני מתכבד להודיע, כי-בדרך כלל- אין לי להתלונן על חילול שבת בשכונתי, חוץ מבשתתי הנקודות דלמטה, אשר מקורן בפירצה הכללית התל-אביבית, וכ"ז שלא תגדר הפירצה במקורה בת"א הרי כל עמלי בנקודות האלה לריק. הפתגם: "לא עכברי גנבא אלא חורא גנבא" ידוע.
ב)
מיום דרכה רגלי על אדמת נוה-שאנן ועד היום הזה לא פסק פי מלהטיף ולחזור ולהטיף על גודל קדושת השבת ועל ערכה לבני ישראל. כמעט שאין שבת (לעתים לא רחוקות גם בימות החול) אשר הקהל לא ישמע מפי דברים דוקרים כלפי פורצי גדר ומפירי ברית, והודות לעמלי הרב הזה כבר פסקה השקאת הגנים בשבת זה רבות בשנים; כבר אין שטיחת בגדים נגד השמש (שהיה תחלה כעין מנהג קבוע) בשבת; כבר אין קול צריחת הגמופונים בשבת; כבר אין הוצאת סחורות מן החניות בשבת.
ג)
בכל מקרה של התפרצות מצד איזה יחיד אני ממהר לשלוח אנשים אל המקום והפירצה נחנקת באבה. כשיש צורך אני מזמין את המתפרצים אלי הביתה וכמעט כולם נשמעים וצייתים, והכל מסתדר בע"ה באין קול ואין צוחה.
ד)
פעם אחת באה תלונה מצד ועד משמרת השבת שבת"א על אחד האופים מנ"ש שאין ציית לתקנות הועד במאפיה שלו, הוא הוזמן אלי והבטיח לציית מהיום ההוא והלאה וגם שלם קנס לקפת הועד משמרת השבת כידוע מתוך דו"ח של משמרת השבת.
ה)
מזמן לזמן הנני יוצא בעצמי בהדי פניא דמעלי שבתא והנני מפקח על סגירת החניות בזמנן בע"ש,והיות ושונא אני את ההתנקשויות ואת הקטטות הנני נוהג להקדים ולהודיע לבעלי החניות למען ימהרו ויסגרו את חנויותיהם לפני צאתי ואני יוצא ומוצא כבר את החנויות סגורות בלי רעש ובלי קול.
ו)
לפני זמן מה יצא רינון על החנונים שבנ"ש, הזמנתי אלי את כל בעלי החנויות שבנ"ש לישיבה (ועד משמרת השבת שלח גם הוא ביאת כחו לישיבה) וסוף דבר שחתמו כולם על כתב התחייבות לשמור על קדושת השבת בכל היקפה; לבקשתם יצאתי בכרוז אל הקונים שיכינו להם כל צרכי שבת במועד הראוי ולא ילחצו על החנונים בשעה מאוחרת דוקא (גליון אחד מטופסי הכרוז רצוף בה).
ז)
היה מקרה בת"א בבית מרזח שע"י האופירה מוגרבי שהעיז לחלל את השבת בעסקו בפרהסיא. לרגלי העובדא, כי הבעל המשכיר הוא הד"ר של שכונת נוה-שאנן, ד"ר שיפר, נתבקשתי להשפיע על בית המרזח באמצעית הד"ר שיפר בעל הבית, המשכיר; כתוצאה מזה המציא לי הד"ר שיפר תעודה בכתב מבעל בית המרזח השוכר, כי הוא מתחייב בקנס למנוע כל דבר חילול שבת בפרהסיא; ולא דבר קל היה הדבר הזה להוציאו לפועל ועכ"ז הסתדר בע"ה עצהיו"ט; עצם התעודה שמורה עמע ולועד משמרת השבת שלחתי העתקה ממנה.
ח)
בזמן האחרון התפרץ אחד לעסוק בבנין ביתו בשבת; היה נראה שנצטרך לאחוז נגדו אמצעי כפי', כי הראה א"ע קשה כברזל, ביחוד היה זה ענין עם קרקפתא דלא מנח תפילין ומומר לשתות, אבל סוף דבר נענה גם הוא והבטיח שלא לחלל את השבת בפרהסיא !
ט)
יש מקרים בנ"ש בחלבנים שמכרו את בהמותיהם או שיצאו מנ"ש מתוך הלחץ שלחצתי עליהם.
י)
אפשר היה לקבל ספוק מלא ממצב מנוחת השבת שבנ"ש לולא שתי הנקודות דלמטה ה"ה: 1) מכוניות תל-אביביות עוברות דרך רחובות נ"ש ו2)מחלקי החלב המובילים חלב לת"א דרך רחובות נ"ש וזה אחריו גם חלול שבת בצנעא לבעלי הפרות ברפתים, ונגד הפירצה הזו אני חסר אונים ואין בכחי לעשות דבר כ"ז שלא תסתם הפירצה במקורה בת"א. שנים שלמות נלחמתי נגד זה אבל ללא תועלת, יש לא ענין עם עמי הארץ ועל טענותי אליהם הם עונים לי: "מדוע בת"א מותר ובנ"ש אסור" ואין הסברותי עושות רושם בזה.
אנשים שאני משתמש בהם לעניני השבת הם : א) ה' הרצק; ב) ה' זימן; ג) ה' מרדכי כהן; ד) ה' קוגל; ה) ה' חולודנקו; ו) ה' גולומבורסקי; וז) ה' בלומנקרנץ.
החותם בכל הכבוד מאיר חנוך בן ישי רב בנוה שאנן.
הערה: אין אני מחזיק טובה לעצמי בדברים [שפרטתים] למעלה ואני רואה אותם כחובה אלמנטרית שלי, וגם אין אני מזכיר אותם לשם פירסום ואין אני אלא עונה על מכתבכם שקבלתי, ולולא מכתבכם זה לא הייתם שומעים את הדברים האלה מפי עד היום.
———————————————-
ב. טופס מכירת חמץ. תרצ"ט 1939
במסגרת תפקידו של הרב מאיר חנוך בן-ישי כרב שכונת נוה שאנן, הוא מכר את החמץ של תושבי השכונה לגוי בערב פסח. כפי הרשום בשטר, החמץ נמכר ליוחנן (יוהן) ריפר מרחוב לוינסקי 71 בתל אביב.
הרב יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל, באחת משיעוריו, ציין שחג הפסח הוא חג ה"לומדישה" ביותר מבין הימים טובים. וכהכנה לו צריך ידע רב בתחומי הלכה שונים. כדוגמא לכך אמר: כדי למכור חמץ צריך להיות מומחה בחושן משפט, שהרי שטר מכירת חמץ הוא קשה להבינה על פי דין במסגרת כל דיני ממונות… ("סיפור יציאת מצרים והתשובה לבן החכם: שיעור מפי השמועה ממרן הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל". מתלמידו הרב שלמה זאב פיק. בקובץ אבני משפט (רחובות) ג תשס"ד עמ' 191-203).
גם שטר זה שלפניכם ארוך ועמוס בפרטים. שלחתי שטר זה לעיונו של הרב מרדכי אליהו רפאלי, שכתב ספר על "מכירת חמץ" (ירושלים תשס"ה). בשיחה טלפונית אמר לי, כי מחבר השטר היה תלמיד חכם עצום, ויש בשטר חידוש בעניין של קניין דבר שלא בא לעולם.
אני הקפתי במסגרת אדומה את המחוייבות של הרב מאיר חנוך בן-ישי לתושבי השכונה. הרב מכר את החמץ של כולם, גם אלו שלא הגיעו לפניו למכור את חמצם.
"… וגם את המקומות אשר בהם נמצא החמץ של האנשים היושבים בנוה שאנן ובסבי-בותי' שלא באו עד עכשיו למכור את חמצם לאיזו סבה שהיא"
"… והן של אותם האנשים בנוה שאנן וסביבותיה שלא מכרו את חמצם עד עכשיו…"


וע"ז בעה"ח (=ועל זה באתי על החתום) יום שני בשבת בארבעה עשר יום לחדש ניסן בשעה חמישית ביום שנת חמשת אלפים ושש מאות ותשעים ותשע לבריאת העולם למנין שאנו מונין כאן בנוה שאנן, תל אביב, ארץ ישראל והכל שריר וקים.
נאום מאיר חנוך ב"ר פסח ז"ל בן ישי רב דפ"ק נוה שאנן
חג פסח כשר ושמח
מלא עוז ואמונה.
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
Read Full Post »