Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘שואה’

בע"ה

איכה 

רשימה לתשעה באב

לפני כחודשיים הופיעה בקטלוג בית המכירות "Refaeli – רפאלי" תמונת שער ספר "שתי הלחם" (דפוס וואנזיבק תצ"ג 1733).

מה שייחד את התמונה היתה חותמת ענקית הפרוסה על כל דף השער.

התמיהה – למי חותמת זו שייכת? מדוע נחתמה על גבי השער?

רעי חנוך גוטליב מצא ספר נוסף עם חותמת זהה.

ספר "מצל מאש" (דפוס פרעסבורג 1878) שנמכר בחודש פברואר שעבר בבית המכירות  "ברנד".

החותמת השניה ברורה יותר וניתנת לקריאה.

בתוך המסגרת  כתוב:

David Perle

BRESLAU

1917

התמיההמי הוא דוד פרלה ? מה קרה בשנת 1917 ?

שיטוט ברשת שעשה חנוך העלה שלל מסמכים ועובדות על חייו ומשפחתו של דוד פרלה. נעשה זאת בסדר כרונולגי הפוך – מהסוף להתחלה.

דוד פרלה נרצח במחנה המוות אושוויץ.

כך מופיע ב"דף-עד" שמלאה קרובת המשפחה מרטין פארלי (פרלה) ב"יד ושם" בשנת תשט"ז 1956.

באתר  holocaust.cz , המרכז נתונים על קורבנות השואה, מצאנו פרטים נוספים על דוד פרלה והדרך שעשה מעירו ברסלאו עד מותו.

א. דוד נולד ב – 1878 28.10.

ב. בתאריך 11.6.1943 גורש בטרספורט מספר IX/5 לגטו טרזינשטט.

ג. בתאריך 1944 28.10. גורש בטרנספורט שמספר 1084 לאושוויץ. שם נרצח.

ד. דוד נרצח ביום הולדתו ה – 66. עמו נספתה אף רעיתו ליליאן.

DAVID PERLE

מזעזע לקרוא את הנתונים על המשלוחים. כמה נרצחו וכמה שרדו !

בברסלאו דוד גר עם משפחתו המורחבת ברחוב Schwertstrasse מספר 6.

תמונה ישנה של בית מס 7 ברחוב Schwertstrasse . שם הרחוב היום הוא Nabycińska. יש לציין כי ברסלאו נחרבה במלחמה (כמו עוד כמה ערים גרמניות) ונבנתה מחדש. המקור כאן.

פרט זה דלינו מרשימה שמית של מתפללי בית הכנסת בשנת 1933.

המקור כאן

אביו אברהם משה (מוריץ) היה אדם אמיד. ברשותו עסק סיטונאי למוצרי אריזה. נפטר בשנת 1915. ראו נא כאן צו הירושה לארבעת בניו בתאריך 25 לינואר 1915.

כותרת דף העסק של אברהם פרלה בברסלאו. המקור כאן.

דוד עסק אף הוא במסחר. כנראה צלחה דרכו כי  באתר ב Central Jewish Library ישנן התכתבויות שונות אודות תרומות נדיבות מאד שנתן דוד למוסדות הקהילה בשנים 1916-1917 לאחר פטירת אביו. ראו דוגמאות כאן וכאן.

נחזור לחותמות הספרים. אנחנו משערים שחותמות אלו מצויות היו על ספרים שנתרמו על ידי  דוד למוסד כלשהוא בשנת 1917, אולי לזכר אביו שנפטר שנתיים קודם.

בשנה זו תשע"ט 2019 – מאה ושתיים שנים לאחר התאריך הנקוב בחותמת (1917) ושבעים וחמש שנים לאחר הרצחו – שני ספרים מאוצרותיו הגיעו למכירות פומביות.

ספרים אלו, בחותמתם, מספרים לנו את סיפורו של דוד פרלה ואת הסיפור של העם היהודי בגלותו ובגאולתו.

שבת שלום

צום תשעה באב קל ומועיל.

אבישי


תוספת:

מכתב שהגיע מדוד פרלה, ירושלים.

אבישי שלום

קבלתי בהתרגשות את התכתובת לגבי ספר שתי הלחם. ראשית מדובר בדוד של אבי אליעזר פרלה שעל שמו אני קרוי. ברשותי ספר נוסף עם החותמת הנ"ל וידוע לי על ספר נוסף כנ"ל. אינני יודע אם המידע שברשותי נכון. אך לי סופר פעם שדוד פרלה היה אספן ספרים והוא שלח את האוסף לאנגליה בשנת 37 על מנת להצילו. כשסבי שמעון פרלה נפטר בשנת 62 הוא נקבר בבית הקברות בקרית שאול ועל קברו יש שלט ההנצחה לאחיו דוד.

שער ספר שו"ת מעיל צדקה, פרג תקי"ז 1757.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

המשך…

Read Full Post »

בע"ה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: 

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ 

בראשית פרק יב פסוק א

רשימה לפרשת לך -לך

רשימה זו נכתבה בעזרתו של  חנוך גוטליב.

 

התמונה המופיעה לפניכם שמורה עמי זמן רב. ממתינה עד שיגיע זמנה לפרשת "לך-לך".

 שער חוברת "…לך -לך…"* שנדפסה בלודז' בשנת 1946, מיד לאחר המלחמה והשואה.

פרטי ההוצאה: לאדזש : צענטראלער יידישער היסטארישער קאמיסיע ביים צענטראל-קאמיטעט פון פוילישע יידן, 1946.

הסבר לתמונה מופיע בסוף הספר באידיש, וכך כתוב בתרגום לעברית:

"תמונת השער היא העתק מצילום מקורי של "אויסזידלונג" ("לך – לך") מגטו לודז'".

מהו אויסזידלונג (Aussiedlung) ?

 עקירת אוכלוסין ממקום ישובם; לימים – כינוי הסוואה לגירוש יהודים מן הגיטאות למחנות-השמדה. [ע"פ רשימת מושגים: בית לוחמי הגיטאות]

מחבר "לך-לך" הוא המשורר שמחה בונים שיוביץ'. אחד הבודדים שחש בזמנו כי ה"לך-לך" של יהודי לודז' הוא למיתה ולשחיטה. בשנת 1942 הוא כתב על כך פואמה (שיר ארוך בחרוזים) לבתו. פואמה זו נמצאה בחורבות הגטו לאחר המלחמה. המחבר, רעייתו ובתו היחידה נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש.

רשיון עבודה בגטו של שמחה בונים שיוביץ. חתומה ע"י ראש היודנרט רמקובסקי. המקור כאן.

 

ב'דף עד' לזכרו של שיוביץ ב"יד ושם" נכתב, כי היה דור שמיני לרבי שמחה בונים מפשיסחא, שעל שמו קרוי. כי הוסמך לרב אך  נעשה חילוני, והיה סופר בלודז'.

המקור כאן

 

רעי חנוך גוטליב תרגם  קטע אחד מהפואמה. קטע קצר שנוגע לנו ולפרשת השבוע "לך -לך":

אולם הגיע יום הרוע  / שעה רעה באה / ואני חייב ללמד אותך, ילדה קטנה / את הפרשה הנוראה "לך לך" /

אבל איך אפשר להשוות / ל"לך לך" המדמם היום? /

"ויאמר ה ' לאברם / לך לך מארצך / ומולדתך / ומבית אביך / אל הארץ אשר אראך / ואעשך לגוי גדול…"/

עתה יצא הגוי הגדול / אל דרך לא נודעת / חולה ועיף – ספינות שבורות / שלא תגענה אל החוף

המקור באידיש (עמ' 41 בחוברת) ומולו הצעת התרגום שנסתייעה בתרגום קודם לאנגלית.

ההשוואה בין "לך – לך" של אברהם אבינו לארץ ישראל לבין "לך-לך" של גטו לודז' היא השוואה הפוכה.
שמחה בונים שיוביץ וכל משפחתו וקהילתו הולכים למחנות המוות ואברהם אבינו הולך לארץ החיים,
אל מקומנו שלנו בארץ ישראל.
————————————
בשנה האחרונה נפטר בשיבה טובה מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ. נצר למשפחת רבנים ענפה.
הכרתיו היטב מביקוריו הרבים אצל בניו יואל ועמי בפדואל.
היה אדם עממי. איש בשיעור קומה (תרתי משמע). אוהב ישראל במידה בלתי מצויה.
שגור היה בפיו פירוש מקורי לפסוק  "לך-לך".  "לך – לך"   – לשלך.
לבקשתו חוקק משפט זה על מצבתו.
נאים הדברים כשלעצמם ומתאימים לרשימתנו. תנצב"ה.

מצבת ר' מרדכי שלמה מובשוביץ זכרונו לברכה. שימו לב לרישום המיוחד: "לך לך" לשלך

שבת שלום

אבישי

 


*חוברת "...לך לך…" (לודז' 1946) נסרקה בשלמותה ועומדת לרשות הציבור.  ראו נא כאן.

תרגום אנגלי חלקי של הפואמה מופיע באתר YIVO.

על הפואמה ועל מחברה, אני ממליץ בחום לקרוא את שכתב דוד הירש רוסקיס,  בתוך מאמרו "ביאליק בגיטאות" עמ' 82-85.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

הנחת תפילין בלילה: רשימה ליום השואה

משואה לתקומה

ידידי אהרלה' מאירוביץ המליץ לי בחום על הספר "סיפורו של החסיד האחרון" –  ר' ישראל יצחק קיהן זצ"ל, אחרון חסידי האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה הי"ד (מודיעין, שחר זאב קיהן, תשע"ז 2017).

מעטפת הספר

 

מתוך הספר המומלץ בחרתי לעסוק בסיפור אחד מיוחד על הנחת תפילין באחת ממחנות "גרוס-רוזן".

סיפור שמעלה לשיא את משמעות הקיום היהודי בצל צלמות ואת העוז והגבורה הרוחנית שם.

לסיפור ישנו המשך. לאחר הנחת התפילין בברכה על ידי המחבר ובעקבותיו רבים נוספים נוצר רעש בצריף שהביא אליו את הגרמנים ימ"ש. התפילין הוחרמו תוך כדי "הבטחה" שמחר יישרפו במסדר הבוקר  בפני מאות היהודים.

ביוזמתו של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ייצרו מייד במחנה "תפילין דמה" מעץ, ישראל יצחק קיהן הסתכן וחדר באישון לילה לחדר מפקד המחנה והחליף את התפילין המקוריות באלו המדומות.

לקריאת הסיפור כולו מתוך הספר "החסיד האחרון" ראו נא כאן.

כיצד הגיעו התפילין למחנה ומה עלה בגורלן – מספר נכדו של בעל התפילין (רב צבאי במילואים) חיים מרקוביץ. ראו נא "התפילין ששרדו".

———————————————————————————–

בסיפור הנ"ל ישראל יצחק קיהן מניח ראשון מכולם תפילין בברכה בשעת לילה. זו היתה הרגשתו. לא מתוך בירור הדברים ופסיקת הלכה.

לימים סיפר נכדו הרב זאב שחר קיהן את סיפור המעשה לרב אייל קרים שליט"א (כיום הרב הצבאי הראשי). הרב אישר לו, שהיה לסבא על מה להסתמך, כפי שמופיע בספרו "קשרי מלחמה".

כך מובא בספר "החסיד האחרון":

 

מעטפת הספר

 

לפניכם נוסח השאלה וסיכום התשובה. כפי שתראו במקורות המובאים בהערות נסמכת תשובה זו על גדולי האחרונים.

את תשובתו המלאה של הרב קרים ניתן לראות באתר "דעת".

תשובת הרב משה פיינשטיין, עליה מסתמך הרב קרים (מקור 12), עוסקת ביהודי שחי ארה"ב ויוצא לפרנסתו בעוד חושך, טרם עלות השחר. (ראו נא אגרות משה, חלק אורח חיים א סימן י)

מרשימה תגובתו של הסבא (ישראל יצחק קיהן) לאסמכתא ההלכתית שקיבל מהרב קרים. בספר "סיפורו של החסיד האחרון" מובאת הפסקה הבאה:

"שמחתי מאד לשמוע את הדברים הללו. לא מפני שחשתי שאולי עשיתי מעשה שאינו נכון, אלא מפני שמשמח לשמוע שישנם רבנים בימינו העוסקים בשאלות הלכתיות מורכבות מעין אלו ומסייעים לחיילינו להתמודד במציאות המורכבת והנפלאה של צבא ההגנה לישראל, הצבא של עם ישראל בארץ ישראל כחלק מהתהליך הגדול של שיבת ציון השלישית".

אשרינו שזכינו לחיות בדור הזה, דור של "שיבת ציון השלישית", דור ששאלותיו באות ממציאות של תקומה ולא של שואה.

שבת שלום

אבישי

——————————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ עַל-מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא-יָדַע אֶת-יוֹסֵף"

רשימה לפרשת שמות

 

לידיצה הוא שמו של כפר בצ'כיה שנהרס עד היסוד כפעולת תגמול של הנאצים ימ"ש על חיסול קצין בכיר שלהם ופושע מלחמה בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השניה.

מעשה זה עורר בשעתו  גל של מחאות בעולם ואף הופקו  סרטים על הטרגדיה של תושבי המקום .

 

אנדרטת "הילדים של לידיצה" (מתוך "ויקיפדיה")

מה הקשר בין הרס "לידיצה" לבלוג "עם הספר"?

שאלת השנאה והאנטישמיות בעולם איננה יורדת מסדר היום. החל מפרעה הרשע ועד ימינו אנו.

לשנאה זו פנים רבות. חלקם גלויות – פרעות ורציחות – וחלקם סמויות – דיפלומטיות – ועטופות בשלל תירוצים ואינטרסים.

 

באחד התיקים בספריית הרמב"ם מונח תכריך של דפים בודדים בהדפסת סטנסיל. בדפים אלו יש מבחר מדרשותיו של הרב פנחס המבורגר*, יליד ירושלים למשפחה מיוחסת, שירד לארה"ב מחמת המצב הכלכלי בארץ ישראל בשלהי שנות העשרים של המאה הקודמת, וכיהן שם ברבנות בקהילות שונות במשך עשרות שנים. דפים אלו הם טיוטא של ספר "אמרי פינחס הלוי", שלא זכה להגיע לדפוס.

נוסח עמוד השער של הספר

דרשה אחת ארוכה  ונוקבת נשא הרב פינחס המבורגר בחג פסח בשנת תש"ה (1945) בבוסטון ובה האשים את הממשל בארה"ב ואת הנשיא רוזוולט על שתיקתם בזמן השואה. הוא השווה אותם "לבכור השבי" (ראה רש"י, שמות פרק יא פסוק ה), ששמחו לאידם של היהודים !

בנספח לאותה דרשה מספר הכותב כי בסוף הדרשה "קיבל על הראש" מנשיא הקהילה, בטענה שאל לו לרב להתערב בפוליטיקה, והוא לא נשאר חייב לו וענה ל'כסיל כאיוולתו'.

בפסקה אחת מאותה דרשה מתייחס להשוואה בין הרס לידיצה לרצח היהודים בשואה.

 

"… הנה נראה עכשיו איזה הפסד גרמו יהודי גרמניא, להגרמניא הארורה,, הלוא מלבד שהיהודים עזרו לפתח את הטעכניקע החדישה של גרמניא זו, הלוא הם הי' מסורים בלב ונפש להגרמניא הארורה, עד שהתבוללו בתוכם, והיהודים הגרמנים, הי' רגילים להגיד, שארץ ישראל שלהם, היא: גרמניא, וברלין, הי' מחליפים בעד עיה"ק ירושלים, ומה שילמו ליהודים הרוצחים הארורים, ע"ז שהראו פאטריוטות כזו לגרמניא, שממנה יצאתה אש-המלחמה, והציתה את כל העולם, על היהודים אשר בתוכם. או למשל תקחו יהודי – פולאניא, קראתי סטאטיסטיקא כזו; שמספר היהודים בפולאניא, הגיעו עד כעשרה אחוזים מהאוכלוסיא הכללית של פולניא, אבל המסים לקופות הממשלה, הגיע עד כדי חמישים אחוזים מההכנסה הכללית של כל פולאניא, ואותם הדברים הם, גם בשאר ארצות אירופא, איפוא שהיהודים הי' נחתים שם, בכל ארץ וארץ, העשירום ופיתחו את המסחר והתעשי' וכו' ושילמו להם בקאנצטראציע – לאגערס, ואזרחי המדינות ההם שימשו בתור כלבי – מישוש – וחיפוש, בעד החיות –טרף הגרמניים. א"כ אנו רואים מזה, מה עשינו להארצות ההם, ואיזה תשלום-גמול השיבו לנו בעד טובותינו. ועכשיו נראה איך התיחסו אלינו אל העמים המתימרים להיות הדימוקראטים הלוחמים בעד חופש-העולמי. כמה פעמים התחננה היהדות העולמית לפני הדימקראטים הללו כביכול, שהם ימחו לכל הפחות נגד גרמניא, המשמידה נשים וטף, באופן כה אכזרי, שמעולם לא נשמע רצח כזה באופן כזה, נגד נשים וטף, ומה ענו על כל התחנונים שלנו, אלה הדימוקראטים, שעלניו [שעלינו] לדעת שהמלחמה היא לא מלחמה יהודית, ז"א שעליהם להתחשב עם הטף והנשים, אלא היא מלחמה עולמית ואע"פ שהיטלר ימח"ש אמר לא פעם בפומבי, שעיקר מלחמתו ושינאתו היא פנוי' כלפי היהודים. ואחרי זה, שגם הדימוקראטים כבר שמעו, מפי המשמיד ימ"ש,  שעיקר מלחמתו היא נגד  היהודים, אז התנצלו הדעמוקרא[ט]ים ואמרו: שהם מפחדים למחות נגד הגעז – קאמערס, מפני שהם חוששים, שעי"ז שהם ימחו נגדו, אז יתרגז גם עליהם, אבל בימים ההם, קרה אסון אחר, מושבה קטנה  בטשעכסלאוקיא, ושמה "ליציטא", ששם ג"כ נכנסו הרוצחים הללו, והרגו בלי רחם, את כל תושבי המושבה הזאת, שהי' כמאתים איש ואשה, אבל תומ"י כשנודע ע"ד הרצח הזה, להדעמוקראטים שלנו, אז כבר לא חששו פן, ואולי, מחאתם, והבעת דעתם, ירגיז את הרוצחים הללו, והם מחו נגד הרצח הזה בשם האנושיות, ואני רוצה לשאול, כמה חיוך וגיחוך, גרמו הדעמוקראטים שלנו, לאלו שעדיין נשאר אצלם איזה זיק  אנושית, שבשעה שהחיות רמסו וטרפו חמשה מיליונים יהודים, ובתוכם נשים ועוללים ויונקים, במיתות משונות כאלו, אז לא נזכרו הדעמוקראטים ע"ד איזה מושג, ששמו הוא: אנושיות".

—————————

בדיוק השוואה כזאת – בין לידיצה לשואה – ראיתי גם בספר שאלות ותשובות "משנה הלכות" (חלק יט, תשע"ה 2015). בסופו נדפס מחדש קונטרס "פרסומי ניסא" ובו רשם המחבר, הרב מנשה קליין זצ"ל, את שעבר עליו בימי השואה במחנות. הרב מנשה קליין (שחי רוב שנותיו אחר המלחמה בארה"ב עד שעלה ארצה)  עורך חשבון נוקב עם האומות הנאורות שלא באו לעזרתנו.  רוזוולט, נשיא ארה"ב דאז, מכונה "רשע".

משנה הלכות. חלק יט. עמוד תשעד

 

גם כיום, מדינת ישראל זוכה ליחס "מיוחד" במשפחת העמים. יחס שלילי, כמובן. אנחנו מותקפים בכל זירה בינלאומית.  גם מדינות שעזרנו להם בחקלאות, ברפואה ובעת אסונות טבע מפנות אלינו גב בפורומים שונים. מדוע?

שאלה זו אשאיר פתוחה. שורשיה עמוקים ורב הנסתר על הנגלה.

שבת שלום

אבישי


להרחבה נוספת, ראו נא מאמר מקיף ומעניין שכתב פרופסור יוסף גורני, "בין לידיצה למיידניק", ("קשר", גיליון  34 אוניברסיטת תל אביב, אביב 2006) ובו סקר  את יחס העיתונות בעולם באותן שנות שואה לרצח היהודים ובהשוואה לאחרים.

*

פינחס המבורגר היה נכד אחיו של הרב משה יעקב חרל"פ. מראשוני תלמידי ישיבת "מרכז הרב".

מתוך ספר לקוטי הראי"ה (תשנ"א) לרב משה צבי נריה, עמ' 187

בראש קונטרס "אמרי פינחס" הנ"ל מופיעים מכתב ברכה מהרא"י קוק (תרצ"ג) והסכמות מהרב איסר זלמן מלצר (תש"ו), הרב שלמה דוד כהנא (תש"ו), מד"ר היל גורדון (תש"ה) ומכתב הסכמה ארוך מהרב משה יעקב חרל"פ (תש"ד). מכתב זה צוטט על ידי הרב משה צבי נריה בספרו לקוטי הראי"ה (תש"ן) בהשמטת הפתיח והחתימה.

מתוך "לקוטי הראי"ה (תש"ן) עמ' 419


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"לשום שמו שם" (יב, כא)

רשימה לשבת פרשת "ראה"

במחסן הספריה מצאתי כרכים בודדים של תלמוד בבלי, שנדפס  בוילנה בין השנים תרס"ז – תרע"א (1907-1911), על ידי האלמנה והאחים ראם.

באופן בולט במיוחד ובאותיות אדומות נרשם בדפי השער את שם הבעלים: שלמה מענדעלאוויטש.

מנדל3

מנדל2

 

 

 

 

 

 

 

 

————————–

לא זוכר שראיתי בספר אחר חותמת כזאת, בולטת וחריגה בגודלה .

הסתקרנתי. מי הוא שלמה מנדלביץ' ?

אספתי פיסות מידע נוספות מתוך כריכות הספרים, בתקוה שבצירוף כולם תיפתר התעלומה.

הרי הן לפניכם:

  1.  שתי חותמות אישיות.

מנדל2א

 

מנדל4T

שם אביו היה  חיים אליעזר והוא  גר בזאלעשט.

רישום האותיות הלועזיות מורכב מאותיות וצירופים הטעונים פענוח*.

M.M. – כנראה ראשי תיבות של מחוז מרמרוש (רומניה)

צירוף אחד חוזר בשני החותמות באופן דומה: MARAGYULAFALUA / M. GUALAFALU

————————————

2.

מנדל7א

שלמה מנדלביץ' היה גבאי החברה משניות דק"ק זאלעשט.

————————————-

3. רישום לידה

מנדל5

שלשה ימים לפני ראש השנה של שנת תרע"א (1911) נולד לו בן ושמו נתנאל.

—————————————-

4.    רישום בעלות

מנדל1ג

"זה הגמרא שייך להנגיד החסיד איש יקר רוח חו"ב ה"ה כש"ת מו"ה שלמה  מענדעלאוויטש נ"י".

———————————

עם הנתונים האלו נגשתי לחפש בגוגל.

מצאתי רשומה קצרה ב MyHeritag.

שלמה סולומון מנדלוביץ, נולד ב-1889

שלמה סולומון מנדלוביץ נולד בשנת 1889, לחיים אליעזר מנדלוביץ ולשרה פסיה מנדלוביץ.

שלמה נישא לרייזל רוזה מנדלוביץ לבית דרומר.

רייזל נולדה בשנת 1890.

היו להם 7 ילדים: בן ציון מנדלוביץ', שרה פסיל מנדלוביץ ו-5 ילדים נוספים.

—————————————————

בעקבות המידע החדש על שמות הילדים נסיתי צירופים שונים בגוגל, עד שמצאתי אתר מרשים ומלא תכנים לזכרו של בן ציון מן (תרפ"ז-תשע"ד,1927-2014).

בן ציון מן הוא בן ציון מנדלוביץ, ששרד לבדו מכל משפחתו את השואה.

בתוך סיפורו האישי שזורים פרטים על אביו, ר' שלמה,  חייו ומותו.

מתוך האתר:

בן ציון מן  נולד למשפחה שהשתייכה לחסידות סאטמר והוא היחיד מכל המשפחה ששרד את השואה. ב-1948 עלה לארץ ישראל, נלחם במלחמת העצמאות ונפצע ברגלו…  

ילדותו

 בן ציון נולד בתאריך כ"ד בכסלו תרפ"ז, 18 בדצמבר 1927.
הוריו, שלמה ורייזל מנדלוביץ, התגוררו בעיירה אוקנה-שוגאטאג הנמצאת במחוז מרמרוש ברומניה, לא הרחק מהעיר סיגט. הקהילה היהודית בעיירה מנתה כמאתיים וחמישים נפשות. הוריו השתייכו לחסידות של הרבי מסיגט וגם לזרם החסידי סאטמר. הם גידלו שבעה ילדים: נתנאל, יחיאל, רפאל, שרה-פסיה, בן ציון, משה ופנחס. למשפחה הייתה חנות כלבו ובנוסף הם מכרו שתיה חריפה, טבק ודברי טקסטיל. היחסים עם המקומיים היו טובים ולאביו היה קשר תמיד עם מפקד המשטרה המקומית, שהתגורר בשכנות אליהם. הכל התקיים על מי מנוחות עד שפרצה מלחמת העולם השנייה וגם אז היה נראה שהמלחמה לא תגיע אליהם. באמונה ובתקווה הם קיוו שהמלחמה תסתיים והסכנה לא תפגע בהם. רק בתחילת שנת 1944 החלו הגרמנים להתקדם לעבר הונגריה ורומניה ואז כבר היה בלתי אפשרי להימלט מהאזור.

פרוץ מלחמת העולם השנייה

בתאריך 19 במרץ 1944 פלשו הנאצים להונגריה וסביבתה. בכ"ג בניסן תש"ד קיבלו יהודי העיירה הודעה מהשלטונות שתוך ארבעה ימים הם נדרשים לעזוב את בתיהם ולעבור לגטו ברבשט. באיסרו חג של פסח הם נאלצו לעזוב את הבית ולקחת עימם דברי לבוש וכסף ולמצוא מקום ללון בבתי היהודים בברבשט. הצפיפות הייתה גדולה ולמזלה של המשפחה האב שלמה הספיק למכור את ביתם ולקבל סכום כסף, שתמורתו הם קנו דברי מזון לתקופה בה שהו בגטו. הגרמנים אסרו על היהודים לצאת מתחומי הגטו וכך הם שהו בתנאים קשים במשך כחודש. בתאריך כ"ד באייר, 17 במאי, הם נלקחו לעיר סיגט ולאחר כיום הם הועלו על רכבות בדרך לפולין.

נסיעה האחרונה

למחנה אושוויץ-בירקנאו הם הגיעו בבוקרו של יום כ"ד באייר תש"ד. הייתה המולה ברמפה אליה הורדו היהודים בכוח ובאלימות. מיד הם הופרדו לטור של נשים ולטור של גברים והחלה הסלקציה. ברגעים אלה בן ציון היה ליד אביו והוא הבחין באמו ובאחותו שרה ובאחיו פנחס נשלחים לטור אחורי. אביו גער בו מדוע הוא אינו קורא להם שיבואו אך תוך זמן קצר נשלח אביו שמאלה. בן ציון החל לרוץ אחריו אך הוחזר ע"י החיילים. הוא שוב החל לרוץ אחרי אביו והפעם הוחזר באלימות למקומו. היות והוא היה נער.

הוא נשלח לטור הימני. רק כעבור שעות ספורות הבין כי הטור שמאלה נועד למוות ואילו הטור הימני נועד לעבודה ולחיים. במחנה אושוויץ שהה כשבוע ימים ולאחר מכן נשלח לעבודות כפייה בהנחת פסי רכבת, בחיתוך עצים ובהמשך בעבודות מטבח במחנה של הצבא הגרמני. בחודש פברואר 1945 הסתיימה המלחמה בניצחון צבא בנות הברית.

ללא משפחה

בתאריך 10 בפברואר 1945 בן ציון הנער השתחרר ממחנה העבודה ויחד עם קבוצת יהודים הם התגוררו בבית נטוש בעיירה קטנה. לאחר מספר שבועות הם נדדו בדרכים ובחודש יולי 1945 בן ציון הצליח להגיע חזרה לעיירה אוקנה-שוגאטאג מתוך תקווה לפגוש בני משפחה שאולי נותרו בחיים. הוא פתח מחדש את חנות הכלבו המשפחתית והתפרנס ממכירת מוצרים לבני העיירה. במשך כשנתיים הוא שהה בבית ילדותו הגדול והריק וקיווה לראות מישהו מבני משפחת אך לשווא. איש לא חזר מהמלחמה. בגיל 20 הוא החליט לנסות לעלות לארץ ישראל, והצליח להגיע באוניית מעפילים לחופי ארץ ישראל אך האונייה הוחזרה ע"י הבריטים לקפריסין ולאחר מספר שבועות הוא הפליג שוב בספינת מעפילים עד לחופי ארץ ישראל והגיע לנמל יפו.

תמונת נתנאל מנדלוביץ ז"ל, אחיו של בן ציון, שתאריך לידתו נרשם על ידי אביו בכרכי התלמוד (ראה לעיל רישום לידה: פריט 3). 

 יחיאל מנדלביץ', אחיו של בן ציון

הצטערתי להיווכח, כי לפני שנה נפטר בן ציון, כך שנבצר ממני להביא לפניו את הגמרות, שאביו רכש בגולה ושמו רשום עליו באותיות מודגשות.
לאתר לזכרו של בן ציון מן ראו נא כאן.
———————————————–

שבת שלום וחודש טוב

אבישי

[פורסם ביום חמישי כח מנחם אב תשע"ה, 13 אוגוסט 15]

 

*חברי חנוך גוטליב צועד מידי שבוע בעקבות הרשימה, חוקר ומעשיר את ידיעותי. אני מקווה שיענה להצעתי למסד באופן קבוע ורציף תוספת והשלמה לרשימותי. 

שלום רבי אבישי,

סיפור מאוד מעניין ותגלית לא פחות מעניינת.

איך הגיעו הגמרות לספריה?

אחר העיון כמה דברים –

  1. MARAGYULAFALUA / M. GUALAFALU – זה למעשה אותו דבר. (השני הוא קיצור MARA זה שם האזור יש שם הרבה דברים שמתחילים במרה) – זה השם ההונגרי של ז'ליושט.

ראה בטבלה למטה שמות המקומות הרלוונטיים מתוך טבלה מקיפה יותר –

Jewish Hungarian Romanian Yiddish Page הערות שלי – ח.ג
Berbest Bádfalva Berbesti ברבשט 56 אצלנו מופיע bardflau

יש כמה Berbesti ובמרמורש זה ממש קרוב.

Julest Máragyulafalva Giulesti ז'יולשט 65 מקום מגוריו של שלמה מנדלביץ

סמוך מאוד לאוקנה שוגטאט

Okna Sugatag Aknasugatag Okna Sugatag אוקנה-שוגאטאג 67

Inline image 1

  1. אכן M.M זה מחוז מרמרוש בהונגרית – Máramaros megye
  1. בחותמת כתוב שהיה שלמה גבאי בזיולשט. גם חתימת MARAGYULAFALUA מעידה על זיולשט. אע"פ שבאתר המשפחה נאמר שגר באוקנה-שוגטאט (אולי בגלל שזיולשט הוא כפרון קטן ואוקנה עיירה ומאוד קרובים)
  2. על העיירות אפשר לקרוא בספר מרמורש (כולל סופן בזמן הנאצים) (ז'יולשטברבשט אוקנה-שוגטאט)
  3. הגירוש בזמן הנאצים לגטו ברברשט – הוא למעשה ל Berbesti עיירה מעט צפונית.
  4. רישום לידתו של שלמה סלמון מנדלביץ – הוריו אליעזר ושרה פסיה – תאריך הולדתו כה אב התרמט – ממש השבוע לפני 126 שנים – מתנת יום הולדת יפה נתת לר' שלמה מנדלביץ.Inline image 2

Inline image 1

שבת שלום,

חנוך

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: