Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘שיעורי תורה’

בע"ה

וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע… וְאִם-בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ…

(ויקרא פרק יג  פסוקים ג-ד)

רשימה לפרשת תזריע 

שיעור "כתם". מתוך ספר "לחם ושמלה" יורה דעה סימן קצ. ד"צ לבוב תרכ"א (1861)

שני שיעורים נאמרו: אחד בנגעים ושני בדיני כתמים, ושניהן כגריס.

במסכת נגעים אומרת המשנה בפרק ששי:

משנה א
גּוּפָהּ שֶׁל בַּהֶרֶת – כִּגְרִיס הַקִּלְקִי מְרֻבָּע.
מְקוֹם הַגְּרִיס תֵּשַׁע עֲדָשׁוֹת.
מְקוֹם עֲדָשָׁה אַרְבַּע שְֹעָרוֹת.
נִמְצְאוּ, שְׁלשִׁים וְשֵׁשׁ שְֹעָרוֹת.
———————————
במסכת נדה אומרת המשנה בפרק שמיני:
משניות א-ב
הרואה כתם על בשרה כנגד בית תורפה – טמאה…
עד כמה היא תולה? רבי חנניה בן אנטיגנוס אומר: עד כגריס של פול.
———————————
מקובל על הראשונים, שגריס הקלקי וגריס של פול – שיעור אחד הוא.

כיצד מודדים שיעור זה?

בשאלה מורכבת זו דן הרב יונה לאנדסופר בספרו "מעיל צדקה" תשובה כ"ז.

תשובה זו היתה לאבן פינה בכל דיון בשאלה משמעותית זו לטהרת אשה לבעלה (דיני "כתמים").

לאחר כל החשבונות מגיע הרב יונה למסקנה אותה הוא מציג בשרטוט, לכאורה לאמר: "כזה ראה וקדש".

ברם ההסתמכות על שרטוטים  יכולה להיות בעייתית.

ספר "מעיל צדקה" מצוי בשתי מהדורות וותיקות. הפוסקים עמדו על כך שבשתי מהדורות השרטוטים אינם תואמים !

מהדורה ראשונה נדפסה בעיר פראג, בה חי המחבר ונפטר בגיל צעיר, בשנת תקי"ז (1756)

שו"ת "מעיל צדקה". מהדורת פראג תקי"ז (1756). עותק ספריית הרמב"ם

והשניה בעיירה  סדילקוב בשנת תקצ"ה (1835).

שו"ת "מעיל צדקה", מהדורת סדילקוב תקצ"ה 1835. עותק ספריית הרמב"ם

הסבר השרטוטים: בדיני כתמים (להבדיל מדיני נגעים) לא משנה צורת הכתם אלא השטח הכולל שלו. כלומר אין זה משנה אם הכתם עגול, רבוע, מעויין או משולש. הגריס הוא גרעין/גרגיר קטניות. בטבלה בחלק התחתון מצויירים שני עגולים. מפני שהרב יונה לאנדסופר הסתפק באיזה גודל גריס (בינוני /גדול) עסקה המשנה הוא הציע שתי אפשרויות. אנחנו נוקטים להלכה כשיעור המצוייר בעיגול הימני (מסומן בתוכו באות ה).

כאמור, הפוסקים עמדו על כך שבשתי מהדורות השרטוטים אינם תואמים !

יש הפרש של כשני מ"מ בין שתי העיגולים הנ"ל לטובת מהדורת סדילקוב. זה אינו הרבה אבל יכול להיות משמעותי לדינא.

כתב על כך המומחה לענייני שיעורים, הרב אברהם חיים נאה, בספרו "שיעורי תורה" (ירושלים, תש"ג 1943):

הרב נאה סבר, שצדק המדפיס הראשון בפראג, וכי שיעור הגריס הוא "רוחב ערך 21 מלימ"ט".

כהצעה שימושית הציע להשתמש במטבע שהיתה נפוצה בעת הדפסת ספרו:  "כרוחב המיל הא"י"

 

1 מיל ארץ ישראלי. קוטר 21 מ"מ. מקור: ויקיפדיה

הרב מרדכי אליהו, במהדורה ראשונה של ספרו "דרכי טהרה" (ירושלים תשד"ם 1984) סבר שגודל הגריס רק 19 מ"מ.

וכמטבע העוברת לסוחר, שאיתה אפשר למדוד, הציע את האסימון.

"דרכי טהרה" (מהדורה ישנה) עמ' כא

בילדותינו שימש אותנו האסימון לשיחות באמצעות הטלפונים הציבוריים בעת שלמדנו בפנימיות. מי מהנוער של היום מכיר זאת?

אמש בעת ניקוי  המזווה בביתי לפסח מצאתי שני אסימונים. פריט אספני לכל הדעות.

 

אכן במהדורה החדשה של ספר "דרכי טהרה" (ירושלים, תשע"א 2011) הרב מרדכי אליהו אינו מזכיר את האסימון,

וכבוד הרב חוזר להשתמש בשיטה הישנה של השרטוטים !

"דרכי טהרה" (מהדורה חדשה), עמוד בסוף הספר.

שיטתו של הרב נסים קרליץ, בספרו "חוט שני" על הלכות נדה (בני ברק תשע"ח 2018), ששיעור גריס 18 מ"מ. ועל זה כותב:

"ודע דמה שמצוייר גודל הגריס בשו"ת מעיל צדקה בספר המצוי בינינו, אין הוא השיעור האמיתי, מפני שצילמו את הספר והקטינו אותו, ובמקור הספר מעיל צדקה היה השיעור גדול יותר [וכהיום  הדפיסו את הספר בציור המקורי]" (עמ' קנב-קנג)

נראה שהרב נסים קרליץ אינו מתייחס למהדורת סדילקוב תקצ"ה (1835) שהצגנו לעיל, כי אז לא השתמשו בטכנולוגיה של צילום, אלא למהדורה מאוחרת. הבעייתיות של הסתמכות על צילומים ברורה, ולמרות זאת גם הרב קרליץ מוסיף שרטוט זה:

לסיכום:

חישוב שטח הגריס, ככל חישוב שטח, נמדד במידת המילימטר*.

אך "טוב מראה עיניים" מנתון יבש של כך וכך מילימטר, ולכן נוספו שרטוטים כנלווים (ולא כמחליפים!) בספרי הלכה רבים.

שבת שלום

אבישי

 


*

גם הרא"ח נאה וגם הרב נסים קרליץ מסתמכים על הציור של ה"מעיל צדקה", ובכל זאת הרא"ח נאה גורס שקוטר הכתם הוא 21 מ"מ ואילו הרב קרליץ כותב ששיעורו הוא 18 מ"מ. הייתכן?

הצעתי היא, שההבדל נובע מהשאלה אם מחשבים בציורו של ה"מעיל צדקה" את עובי הקו שבציור. בדפוס הראשון ציורו השרטוטים במכחול גס. הרא"ח נאה שיער את ההיקף החיצוני והרב קרליץ את הפנימי. במדידות שערכתי עובי הקוים בשני צדדי העיגול הוא כשנים-שלשה מ"מ. מה דעתכם?


תוספת:

בס"ד כ"ח באדר שני תשע"ט

לידידי היקר אבישי

בהתייחס לטורך השבועי, רצ"ב כמה פירורים להשלמת הטור השבועי על הגריס.

"והוא כמטבע שישה צל כסף … ויוצאה כעת בעשרה צל אעסט' וועהרונג…" (מתוך ספר "לחם ושמלה")

במשפט הזה מוזכרים שתי מטבעות שונות, צל' ו- ווערונג

ובכן צל הכוונה לקיצור של "צלם" כיוון שהיה מוטבע צלב על המטבע הנקרא קרוייצר הוא כונה על ידי היהודים צלם או בקיצור צל'.

התמונה לקוחה מויקיפדיה בערך Kreuzer  (בגרמנית) מטבע משנת 1776

ניתן לראות בצד שמאל את הצלב המוטבע על הקרוייצר

https://en.wikipedia.org/wiki/Kreuzer

את המידע למדתי מאבי מורי הרב ישראל נ"ע שהיום היורציי"ט שלו.

—————————————————

    1. אעסט' וועהרונג – הכוונה לווערונג אוסטרי Oesterreichische Waehrung
      בשנות ה- 60 וה-70 של המאה ה-19 אכן היה מושג בארצות ההבסבורגיות (הונגריה, אוסטריה, וגליציה וכו') Österreichische Währung= הילך אוסטרי.  הילך הכוונה למטבע חוקי העובר לסוחר.

 

  • הערה ערב הפסח – מצינו בשטרות למכירת חמץ את הראשי תיבות אעס"וו וראשי תיבות אלו פשרם וורונג אוסטרי חוקי – Authorisierte Oesterreichische Waehrung

 

את סעיפים 3 ו- 4 למדתי מידידי ומורי ר' יעקב לוינגר יבדל לחיים טובים וארוכים.

 

בברכה,

ערן רביב – רבבה


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

Read Full Post »

בע"ה

"מצות ציטרון"

רשימה לליל הסדר

בין מאות ההגדות באוסף שלנו, בספריית הרמב"ם (בית אריאלה), מצויה הגדה אחת פשוטה שנדפסה על ידי האחים לעווין-עפשטיין בוורשה. שנת ההדפסה לא צויינה בשער הספר, כנראה כי הגדות אלו חזרו ונדפסו מידי שנה. על פי "אוצר ההגדות" היא משנות תרפ"-, כלומר נדפסה במהלך שנות העשרים למאה הקודמת למניינם.

מה שמיוחד בעותק שלנו שיש עליו רישום בעלות בעמוד הפתיחה. בהגדה זו השתמש רב חשוב, מנקיי הדעת בירושלים, הרב יצחק שלמה זילברמן. הרב מוכר כמייסד "שיטת זילברמן" בתלמודי התורה. קשה לצמצם במילים ספורות את אישיותו, שהיתה מעמיקה ומיוחדת. הרב שימש תלמידי חכמים וחקר אחר האמת בכל אשר עשה.

אחת הסוגיות הסבוכות ורבת המחלוקת בין פוסקי ההלכה קשורה למדידות שיש לבצע כיום, כדי לקבוע מה היא הכמות המינימאלית הנדרשת כדי לצאת ידי חובת מצות אכילת מצה ומרור. מקובל כי באכילת מצה, שהיא מצווה הכתובה בתורה – "בערב תאכלו מצות", יש מקום לנקוט בה כדעות המחמירות. מעניין לראות שהרב זילברמן לא נקט את "שיעור חזון איש" לחומרא, אלא העתיק את דעתו של הרב חיים נאה (שמשקף מסורת של דורות קודמים).

בכריכה הפנימית כתב הרב:

(כפי מה שהעלה בס' שיעורי תורה לרא"ח נאה)/  שיעור רביעית 27 דרהם מים. 86.4 גרם/  כזית מצה (כחצי ביצה בלי קליפתה 8 דרהם ויש להוסיף/  כנגד הדבוק בשיניים דרהם 1) 28.8 גרם./  כזית מרור (למי שא"א לאכול כנ"ל) מעלי חזרת 17.3 [גרם]/  ומקלח החזרת 19.2 גרם והוא פחות מעט משליש ביצה/  בקליפתה ונכון להוסיף קצת כנ"ל.

כאמור בשורה הראשונה, יש כאן הסתמכות על הרב חיים נאה בספרו "שיעורי תורה". המהדורה המלאה נדפסה לראשונה בירושלים בשנת תש"ז. ראו נא את הפרק המתאים  כאן.


מעל ארון המטבח בביתי, יושבת ומחכה בסבלנות קופסה מלאה מצות יד לליל הסדר.

בתמונה שעל הקופסה ישנו פירוט תכולה אפשרית: רש"מ/רש"י/קמח מלא/ציטרון.

אני יכול להעיד משנה שעברה כי המצות שלי הם דקות וטעימות, אך הן אינן  רש"מ/רש"י/קמח מלא/ציטרון, היות ואין סימון וי במשבצת הייעודית.

אנחנו מכירים תפילין של רש"י ושל ר"ת (רבינו תם),  אך מה הם מצות רש"י ומי החולק כנגדו בשם רש"מ?

התשובה היא שפענוח ראשי התיבות כאן נוגע לאופן טחינת החטים למצה: האם באמצעות ריחיים של מכונה או ריחיים של יד.

שורת מאמרים נכתבה בקובץ הוותיק "בית אהרון וישראל" של חסידות קרלין-סטולין על הנידון הנ"ל (ראו נא כאן, כאן וכאן). מסקנת הכותבים היא שטחינה בריחיים של יד זו חומרא רחוקה.

פתרנו את חידת רש"מ/רש"י. אך מי יודע מהו הידור "ציטרון" ?

בחיפושי במאגרים וברשת מצאתי שני מקומות בהם מוזכרים מצות אלו, שהן דקות במיוחד, ושניהם עוסקים בשיעורם למצות אכילת מצה.

לעובי של המצות ישנה השלכה על כמות המצות הנדרשת לקיום מצוות אכילת מצה.

  1. במדריך לפסח של הרב משה ויא.
  2. בספר "אבני שש" לרב יעקב שמשון שפירא:

אבני שש. הרב יעקב שמשון שפירא. ביתר עלית. תשע"ו (2016). מקור ראה נא כאן.

 

מדוע נקראו מצות אלו "ציטרון" – לא אדע !

האם זה שם של איש או שם מקום ?

האם זהו ביטוי באידיש (ציטרי"ן = לימונים) או בשפה אחרת ?

אשמח לקבל תשובות מקהל הקוראים.

 

חג פסח כשר ושמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: