Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘שמואל אשכנזי’

בע"ה

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן

רשימה לפרשת דברים

לפני שנים נכנסתי לביתו של רב נכבד בתל אביב. עקב מעבר דירה זימן אותי לבחור ספרים מספרייתו העשירה לספריית הרמב"ם.

גלגלתי עמו שיחה על סופרים וספרים. לאחר התלבטות ארוכה שיתף אותי בסיפור הבא:

אחרי חתונתי באה הצעה לערוך את ספר חדושי רבינו חיים מטלז על הבבות. מדובר היה באוסף פתקים ודפים, שהיה צורך לערוך מפה ומשם. כדי לצרף לעניין אחד הייתי צריך להשלים משלי.

הציעו לי סכום גדול יותר אם אוותר על שמי כעורך הספר. הסכמתי כי באותה עת הייתי נצרך לכסף.

אכן כתבו "חבר תלמידים" בשער.

על זה נאמר: כשם שמקבלים שכר על הדרישה – כך מקבלים שכר על הפרישה.

 

שער הספר. בני ברק תשכ"ה 1965

 

הערה בגב שער הספר

———————————

בשבת שעברה נסתלק לבית עולמו באריכות ימים ושנים ר' שמואל אשכנזי.

איש ספר, בעל זכרון אדיר, שהיה כתובת לשאלות וחקירות בכל מכמני הספרים.

 

י"א טבת תרפ"ב – כ"ה תמוז תש"ף. מקור: ערכו ב"ויקיפדיה".

מיוחדים הם הספרים שקבצו בהם תלמידיו מרשימותיו ונקראו בשם "אלפא ביתא דשמואל זעירא".

כרך א: בעריכת שמואל אברהם תפלינסקי. תש"ס (2000). כרך ב (א-ב): בעריכת יעקב ישראל סטל. תשע"א (2011).

בהקדמה לחלק הראשון מופיעה רשימת הפרסומים של ר' שמואל אשכנזי.  סך הכל 295 פריטים כמניין "כי כבר רצה הא' את מעשינו".

אני מבקש להפנות תשומת לב לדברי המביא לבית הדפוס אודות סוגי הפרסומים, כפי ששמע מר' שמואל בעצמו:

"יש בהם אשר כתב בהם מאלף עד תו

ויש בהם אשר "רק" סגנן וערך בתוספת נופך משלו

ויש אשר "הסתפק" בהם בציון מ"מ ובהערות והארות זעיר שם וזעיר שם"

"יש בהם אשר כתב בהם מאלף עד תו",  למרות זאת בספרים אלו לא מופיע שמו כמחבר.

וכן כתב המלבה"ד: ידעתי גם ידעתי, כי יצאו מתחת ידו כמה וכמה ספרים ומאמרים שאינם חתומים בשמו…

 

אנחנו אמונים על דברי חכמינו: כל האומר דבר בשם אומרו – מביא גאולה לעולם (מסכת מגילה דף טו).

יש לברך על כל 'הרמת מסך' ונתינת התודה למי שכתב ותרם מידיעותיו לספר.

שבת שלום

אבישי


*סוֹפֵר צְלָלִים הוא כינויו של אדם הנשכר לכתוב ספר או נאומים עבור אדם אחר, כשהקרדיט לכתיבת הספר אינו ניתן לו אלא למי שמשלם לו. (מתוך: ויקיפדיה).


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בס"ד

רשימה לפרשת "תרומה"

נתחיל בסיפור על ניסיון להתרים כספים בקהילתו של רש"ר הירש, אחר כך נתגלגל ממנו לעיסוק בפתגם הידוע: "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".

לקוח מספר "זכרון אברהם משה" (ירושלים, תשט"ו 1955). עמוד אחרון

לקוח מספר "זכרון אברהם משה" (ירושלים, תשט"ו 1955). עמוד אחרון

 

כל הרוצה לעמוד על גלגוליו של ניב או פתגם מפורסם כדאי לו שילך לספריו של ר' שמואל אשכנזי "אלפא ביתא דשמואל זעירא", בעריכת יעקב ישראל סטל, וימצא שם שולחן ערוך, שהכל כלול בו. לערך "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" מוקדשים עשרים עמודים.

ההסבר המקובל למשמעות הפתגם הוא שבכל ארון קודש בבית כנסת יהיו כמה וכמה ספרי תורה, אך בדרך כלל יקראו באופן רציף בספר אחד והשאר יהיו מונחים בהיכל. לזה יש מזל ולמשנהו חוסר מזל.

בשם האדמו"ר אמרי אמת מגור, שהיה ברשותו אוסף גדול של ספרים וכתבי יד, מובא הסבר אחר. הרבה כתבי יד מונחים בגנזי ספריות  ולא זכו שיצאו לאור בדפוס. לא תמיד יש לזה הסבר מניח את הדעת. וגם על זה נאמר "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל".

בהמשך להסבר זה  הייתי מצביע על עובדה מעניינת. יש כתבי יד שזוכים לצאת לאור באותה שנה על ידי מהדירים שונים, כל אחד בלי ידיעתו של השני. כאילו  יד ההשגחה העלימה את כתב היד  עד שהתהפך  מזלו ואז זוכה להידפס באותה עת פעמיים.

דוגמא אחת הבאתי במאמר הראשון שלי, שהדפסתי בגיליון כתב העת "המעין" (טבת, תשמ"ה 1985) על  "מהדורה גנוזה של  שו"ת "נשאל דוד" לרבי דוד אופנהיים.

דוגמאות נוספות תמצאו  בפורום מטפחת סופרים ועיטור ספרים (באתר אוצר החכמה), אשכול: "חיבורים שנדפסו באותה שנה על ידי מהדירים שונים".

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

"היכל" או "ארון" ?

לשאלת קדמותו של הפתגם.

מקרה נוסף, הקשור קשר הדוק לפתגם הנ"ל, הוא סיפור כתב היד של תשובות הגאונים. כתב יד זה, שזמן כתיבתו המשוער הוא המאה הט"ו למניינם, היה בספרייתו הפרטית של הברון דוד גינצבורג בפטרבורג. ספריה  זו הולאמה על ידי הרוסים אחרי המהפכה הבולשביקית ונבלעה כולה ב"ספריית לנין" במוסקבה. במשך שנים כתב היד החשוב נעלם ממקומו. אחרי קריסת השלטון הקומיניסטי הגיעו צילומי כתבי היד ארצה ובתוכם זוהה כתב היד זה.  שני חוקרים עבדו במקביל על פרסום כתב היד, ובאותה שנה יצאו שתי מהדורות מודפסות שונות של כתב היד. אחת של שמחה עמנואל בהוצאת מכון אופק בירושלים, והשניה על ידי אלעזר הורביץ בניו יורק. שתיהם בשנת תשנ"ה (1995). הוא אשר אמרנו: "הכל תלוי במזל…"

תשובות שער עמנואלתשובות שער הורוויץ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

עד כאן סיפור שיגרתי של כתב יד, שהגיע זמנו ומזלו להיגאל.

ברם בתוך כתב היד ישנו חידוש משמעותי לפתגמינו.

זוכרים  את הסיפור  על רש"ר הירש בו פתחנו את רשימתנו?

סופו של הסיפור מלמד אותנו, שמקורו של הפתגם הוא בספר הזוהר. כך מובא בכל הספרים שעוסקים במקורות הפתגם.

בספרות המחקרית מופיעה הערה ביקורתית אודות הביטוי "אפילו ספר תורה שבהיכל".  נטען בה שפתגם זה מאוחר והוא "ימי ביניימי". וזאת למה ? כי "היכל" במשמעות של "ארון קודש"  מופיע רק בימי הביניים ואינו לשון משנה או תלמוד. מכאן גם ההשלכות על זמן כתיבתו של ספר הזהר ועל מקורותיו. (יהודה ליבס, "כיצד נחבר ספר הזהר".  מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ח, עמ' 21)

בקובץ תשובות הגאונים הנ"ל, שנדפס לראשונה בשנת תשנ"ה (1995) מופיע נוסח אחר בשם מדרש פסיקתא דרב כהנא (ואינו במהדורות הפסיקתא שלפנינו). הנוסח הוא כדלקמן:

????????????????????????????

"ארון" ולא "היכל" !

מי שעלה על שינוי זה וחשיבותו הוא מיודענו ר' שמואל אשכנזי, שזכה להערה מיוחדת שהוסיף בשבילו עמנואל במהדורתו:

קטע

מכאן שפתגם זה מקורותיו עתיקים.

 

שבת שלום

אבישי

 

—————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: