צבעוניות בשערים

בע"ה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה

רשימה לפרשת חוקת

אחת המחשבות שלי בעתיד לעשות תערוכה בספריה לספרים בהם נדפסו אותיות אדומות.

אני אוהב שערים צבעוניים אלו ואוסף אותם אחד לאחד במצלמתי.

אינני יודע אם לכך יש ערך ביבליוגרפי. מהמעט שהצצתי בשערי ספרים עתיקים בלטינית תופעה זו מצויה שם מאד.

שער ספר "משפט המלך". ספר שכולו נכתב לטינית – למעט שתי המילים 'משפט המלך' בדף השער. נכתב על ידי Wilhelm Schickard. דפוס לפסיא 1624. עותק ספריית הרמב"ם

בספרים שלנו התופעה מצויה הרבה פחות. האם מפני שאותיות אדומות מייקרות את ההדפסה? האם יש כאן קושי טכני לביצוע?

ראו נא את הדוגמא  הבאה, המבליטה את קשיי הביצוע.

שער "ספר פרי מגדים", דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). הספר בפורמט גדול נדפס באותיות אמשטרדם.

שער ספר "פרי מגדים" לר' יוסף תאומים. ספר יסודי בלימוד ההלכה. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). עותק ספריית הרמב"ם

האותיות האדומות של עמוד השער נראות מהצד השני. בוודאי זו תקלה של המדפיס.

אותיות אדומות הן גם פטנט שיווקי. בשל כך ניתן למצוא שהמדפיסים מבליטים דווקא נתון שמיועד למשוך את הקונים. אולי יש בו מימד של הטעיה.

ראינו דוגמא אחת לעיל ב"פרי מגדים" שנדפס בו אמשטרדם באותיות 'קידוש לבנה'. מקום הדפוס המקורי -פ' דאדר- נכתב בקיצור ובאותיות של 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.

דוגמא נוספת בספר "גדולי תרומה", דפוס זולקוב תקס"ט (1809). בשערו באותיות מודגשות מופיע כמו שנדפס "בויניציאה". מקום הדפוס הנכון רשום בלועזית באותיות קטנות.

גדולי תרומה, דפוס זולקוב תקס"ט (1809). פירוש ר' עזריה פיגו לספר התרומות. עותק ספריית הרמב"ם

מבקש לסיים בדוגמא מאוחרת, שהפתיעה אותי מעט.

ספר "אגלי טל" על מלאכות שבת נחשב לספר בסיסי בין עוסקי התורה במסכת שבת והלכותיה.

חיבר את הספר בעל ה"אבני נזר", האדמור מסוכצ'וב, שהיה חתנו של האדמו"ר מקוצק.

הדפסה ראשונה של הספר בשנת תרס"ה (1905) בפיעטרקוב. עותק ממנה מונח לפני. הספר ומקום ההדפסה הובלטו באדום, ויפה עשו. הספר חזר ונדפס בשנת תרצ"א. אינני יודע אם בהוצאה זו השתמשו בצבע האדום.

מהדורה שלישית נדפסה בשנת תש"ט (1949) על אדמת גרמניה. מהדורה זו היא מדפוסי שארית הפליטה. בגב השער מופיעות הנצחות לקרובי המשפחה שנחנקו בתאי הגזים (כך הלשון שם). מהדורה זו מונחת בביתי ירושה מסב אשתי, הרב יצחק נפתלי וויינברג זצ"ל.

ספרי "שארית הפליטה" מצטיינים בדרך כלל בפשטותם ובאיכות הדפסה גרועה.

ולכן הופתעתי מעט למצוא שער איכותי עם אותיות אדומות.

שער "אגלי טל". [גרמניה] תש"ט (1949). עותק פרטי.

שבת שלום

אבישי

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

זואולוגיה בשער ספר ישן

 

זואולגיה בשער ספר ישן

רשימה לפרשת וארא

כִּ֣י אִם-אֵֽינְךָ֘ מְשַׁלֵּ֣חַ אֶת-עַמִּי֒ הִנְנִי֩ מַשְׁלִ֨יחַ בְּךָ֜ וּבַֽעֲבָדֶ֧יךָ וּֽבְעַמְּךָ֛ וּבְבָתֶּ֖יךָ אֶת-הֶֽעָרֹ֑ב וּמָ֨לְא֜וּ בָּתֵּ֤י מִצְרַ֨יִם֙ אֶת-הֶ֣עָרֹ֔ב וְגַ֥ם הָֽאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁר-הֵ֥ם עָלֶֽיהָ.  (שמות פרק ח, יז)

"את הערוב". כָּל מִינֵי הַחַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּעַרְבּוּבְיָא, וְהָיוּ מַשְׁחִיתִים בָּהֶם [רש"י]

ספר "חק יעקב" על הלכות פסח נדפס פעמיים בחיי המחבר, הרב יעקב  ריישר (נפטר בשנת תצ"ג 1733). הראשונה בשנת תנ"ו (1696) בדעסוי בדפוס משה בן שמחה בונם, והשניה בשנת תפ"ד (1724) ביעסניץ בדפוס ישראל בן אברהם. ברם דא עקא, המביא לדפוס של המהדורה השניה ערך שינויים והוסיף מדעתו משפטים בטקסט המקורי, ולא נודע כי בא אל קרבו. הספר חזר ונדפס פעמים הרבה, לפעמים לפי מהדורת דעסוי ולפעמים לפי מהדורת יעסניץ. מיודעי הרב יחיאל דוב ולר, שההדיר את הפירוש במסגרת מפעל שלחן ערוך של מכון ירושלים – שלוחת חולון, כתב מאמר מקיף על כך בקובץ "זכור לאברהם" (תשנ"ג 1993). ראו נא כאן.

הפעם אני מבקש לעסוק בשער המיוחד של המהדורה השניה. וליתר דיוק באיורי תחריט עץ המופיעים במסגרת השער ויוצרים את אחד השערים היפים שראיתי בספריה.

שער מהדורת יעסניץ תפ"ד (1724). דפוס ישראל בן אברהם. עותק ספריית הרמב"ם

 

בשער הספר  אפשר למנות ששה צמדים של חיות וצפורים.

כדי לזהות את בעלי החיים המופיעים בשער פניתי ל"ספארי"  ברמת גן ובקשתי את עזרתם.

הנחת העבודה היתה שהצייר צייר בעלי חיים שהיו מוכרים לו. כלומר אנחנו רוצים לאתר בעלי חיים שאיזור התפוצה שלהן הוא מרכז אירופה, לפי שיעסניץ היא עיר בגרמניה.

מכלל זה יש להחריג את האריות, המופיעים בתחתית מסגרת השער.

לשמחתי נענתה לאתגר

 קרן שלחה לי זיהוי אפשרי, המותאם לבעלי חיים באירופה. היא ציינה כל בעל חי בתוך מלבן הסמוך אליו בדף השער.

כדי לפתוח את  הקישורים שבתוך המלבנים, המכילים גם תמונות, נא ראו כאן קובץ בפורמט PDF.

נציין  שייתכן ובציור ישנם שני סוגי איילות, ומופיעים בו  סנאי אירופאי, ציפורי שיר וגם ארנבת.

 

עוד שתי הערות קצרות:

1. לא מצאתי ספר נוסף מבית דפוס זה (או אחר) ובו מופיע שער מיוחד זה.

2. בעותק הסרוק ב"אוצר החכמה" מופיע שער נטול מסגרת. כך שייתכן ולא כל עותקי הספר עוטרו בשער זה.

 

שבת שלום

אבישי

---

לאחר פרסום הבלוג הגיע אלי מכתבו של איתי מאור, תלמיד כיתה ח'.

התרשמתי מהרצינות שבה התייחס לזיהוי החיות ואני משתף אתכם במכתבו:

הנדון : זיהוי חיות על כריכת ספר ישן

שלום רב . אני שמעתי שאתם זקוקים לעזרה בזיהוי החיות על הכותרת ולכן אעזור . אני מסכים עם רוב  הדברים שנאמרו על זיהוי החיות על השער מלבד לכמה דברים .

ראשית , בעניין מכפילי הפרסה . אמנם נראה בציור שאלו מכפילי פרסה אך איורים ישנים של חיות אינם מדויקות במיוחד . ייתכן שמדובר בחמור מבוית שצורת הפרסות שלו צוירה לא נכונה . מבנה הגוף הכללי מזכיר חמור  [ אין   מין של איילה שנראה כך ]ולכן אני חושב כך .

בעניין הארנבת ברור שמדובר בבעל חיים ממשפחות הארנבות אך נראה כי צויר לארנבת סוג של רעמה סביב הצוואר uשערות ארוכות על ראשו. רעמות כאלו אופייניות לגזע של ארנבון  אירופאי  הגזע נקראה Lionhead rabbit  . מקור הגזע באירופה וגם עם הוא לא היה קיים באותה תקופה בה נכתב הספר לחיות מבויתות כמו הארנבון האירופאי נוטה להיות מגוון רחב בסוג וצבע הפרווה . לסיכום העובדה שרעמות כאלו קיימות רק אצל ארנבוני מחמד מעידה על כך שמדובר בארנבון אירופאי ולא בארנבת.

זה מול זה להשוואה:

ארנבון אירופאי

 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

בדפוס האדון דוקטור ופרופסור

בע"ה

"ואת הנחלים ארנון ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער*"

[במדבר פרק כא פסוק טו]

* ער הוא גם שמו של יישוב… ואפשר שעיקר עניינה של 'ער' במואבית הוא עיר (דעת מקרא).

 

קירות ספריית הרמב"ם היו מעוטרים בפוסטרים של שערי ספרים יפים. הפוסטרים הוכנו על ידי צלם אומנותי  לרגל חגיגות ששים שנה לספריה בשנת תשנ"ו (1996).

באחד מהשערים מצויירת תמונת פנורמה של העיר פרנקפורט דאודר. עיר זו בנויה על נהר אודר, המשמש נתיב מים מרכזי במרכז ובמזרח אירופה.

תמונה זו קבועה בשער של חמשה חומשי תורה שהודפסו בעיר פרנקפורט דאודר בשנת תק"ו (1746).

 

 ברשת האינטרנט ניתן למצוא תמונות היסטוריות אחרות של העיר. אפשר להשוות את המשותף (צריחי המגדלים, הגשר) ואת השונה בין התמונות.

 

המקור כאן.

 

המקור כאן

 

הדפוס העברי בפרנקפורט דאודר התקיים ברציפות מאות שנים והודפסו בו יותר ממאתיים וחמישים כותרים.

מדוע נפתח דפוס עברי בעיר פרנקפורט דאודר ? מה סוד הצלחתו ?

על אף שהיתה קהילה יהודית פעילה בעיר (עותק כתב יד של ספר הקהילה מהמאה השבע עשרה היה שמור בספריית הרמב"ם) לא זו הסיבה להקמת הדפוס.

מיקומה של העיר על נהר אודר, עורק תחבורה ראשי, בוודאי הקל על הפצת הספרים לשוק היהודי באזורים נרחבים באירופה. אך מהיכן באה היוזמה?

הסיבה הראשונית היא משום היותה של פרנקפורט דאודר עיר – אוניברסיטאית. התקיימה בה אוניברסיטה ובה מחלקה ללימודי תיאולוגיה. במסגרתה  פעלו בה פרופסורים נכריים שעסקו בכתבים עבריים. היוזמה להקמת  בית הדפוס התחילה כיוזמה אקדמאית ואחר כך קבלה גוון מסחרי.  מסחר שהניב רווחים רבים עם מחזור שנתי ענק.

בית הדפוס היה בבעלות פרטית של פרופסורים מהאוניברסיטה. זאת תופעה ייחודית לדפוסי פרנקפורט דאודר. סימן לדבר הם התארים דוקטור ופרופסור המופיעים בצמוד לשמות המדפיסים.

"בבית האדון יוחנן קריסטוף בעקמן דאקטור ופרופעסר בעיר הגדולה והמהוללה פרנקפורט דאדרה". מתוך שער "נקודות הכסף" שנת תל"ז (1677)

 

"בדפוס של האדון דאקטר ופראפעסר גרילא". מתוך שער "כתנות אור" שנת תקי"ד (1754)

 

"בבית ובדפוס האדון דאקטאר ופראפעסר עלסנר". מתוך שער "עצי עדן" שנת תקס"ב (1802)

 

 

פרטים נוספים על תולדות בית הדפוס בפרנקפורט דאודר ראו נא בספרו המונומנטלי של  ח"ד פרידברג על "תולדות הדפוס העברי: בערים אלה שבאירופה התיכונה" (אנטורפן תרצ"ה 1935). בפרק המוקדש לפרנקפורט דאודר מתוארת בהרחבה המחלוקת על הדפסת התלמוד עם מדפיסי אמשטרדם בין השנים תע"ד-תפ"ז (1714-1727).  למקורות נוספים ראו נא כאן וכאן (באנגלית).

שבת שלום

אבישי

 

---

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

"יודע נגן"

בע"ה

וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל:  הוּא הָיָה–אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. 

בראשית פרק ד פסוק כא

 

מקום הוצאה: דיהרנפורט. דפוס: שבתי משורר. שנת הוצאה: תנ"ב 1692. עותק ספריית הרמב"ם.

שער הספר היפהפה מצוי בספריו של המדפיס שבתי משורר מפראג בבית הדפוס שהקים בעיר דיהרנפורט.

בראש השער מופיע דמות המחזיקה במסגרת ועליה רשומים תווי נגינה.

שבתי משורר ידוע גם כר' שבתי בס, מחבר ספר "שפתי חכמים" על פירוש רש"י ו"שפתי ישנים", שהוא רשימת כל הספרים שנדפסו באות עברית עד ימיו.

בצעירותו היה חזן בבתי כנסת, ושמו – שבתי משורר – מעיד עליו שהיה קרוב אל הנגינה. לכן אין להתפלא שבשערי ספריו מופיעים תווי נגינה כדגל המדפיס.

האם יש משמעו לתווים שנדפסו? האם אפשר לנגן מנגינה על פי התוים ולזהות את מקורה?

חנוך גוטליב, שעוזר לי במחקרי, מצא שסטפן רייף (Stefan Reifׂׂ) עסק בשאלה זו במאמר שפרסם ב Studies in Bibliography and Booklore. Vol. 10, No. 1/2 (Winter, 1971/72), pp. 57-61

סטפן טוען שהמנגינה מתאימה לפיוט "יגדל א-להים חי", וזאת על פי  שער ספר "מנהגים" שהדפיס שבתי משורר בשנת תע"ד (1714).  בין שורות התוים בשער זה רשומות המילים: "יגדל א-להים חי".

"יגדל א-להים חי" הוא פיוט המופיע בכל הסידורים ונהוג לאומרו בקהילות ישראל בתפילת שחרית או בערבי שבת וחג.

עמוד מתוך ספר "שערי ספרים עבריים". צפת, תשכ"ט 1969. המחבר: א. מ. הברמן

התוים  כתובים בסגנון מיוחד (MEDIEVAL STYLE – סגנון ימי ביניים), וכש"מתרגמים" לתווים שלנו זה מתאים בקצב ל"יגדל".

כך הוא העיבוד המודרני של סטפן רייף לתווים:

היות ואני חסר בינה בתחום המוזיקאלי פניתי בשאלה זו לידידי ושכני  המוסיקולוג עמיחי קופל (ראו עליו כאן).

בקשתי ממנו שינסה לנגן את המנגינה על פי התוים העתיקים.

במהלך חג סוכות התקשר עמיחי אלי והשמיע לי דרך שפורפרת הטלפון צלילים שהפיק מן התוים.

וכך כתב לי:

הצלחתי לנגן מנגינה שיש בה קו מלודי הגיוני (שאותה אני לא מזהה) למרות שקשה לשחזר בדיוק את המנגינה כי אין חלוקה לתיבות רגילות ומשקל מוסיקלי (כל שורה מסומנת כתיבה בפני עצמה אבל היא מאוד ארוכה וזה לא ממש מסייע). המנגינה נשמעת כמו משהו חגיגי (היא מאוד פשוטה על כל פנים).

בהמשך שלח עמיחי  שתי הקלטות. האחת רק מלודיה של המנגינה (מהירות הנגינה משוערת וגם ללא דגשים של משקל שלא מופיעים בתווים),  בשניה הוא צירף הרמוניה משוערת בסולם מז'ורי על פי תווי המלודיה.

לשמיעת הקלטה 1 לחץ כאן.

לשמיעת הקלטה 2 לחץ  כאן.

תודתי והערכתי  נתונה לעמיחי.

 

שבת שלום

אבישי

---

נ.ב.

סוגיה מעניינת היא הימצאותו של שער זהה עם תוי נגינה  בספר "סדר היוצרות"  שנדפס על ידי אורי וייבש באמשטרדם בשנת תמ"ב (1682). מה שהביא למחלוקת בין החוקרים אם אכן שער זה הוא המצאה של שבתי משורר. שאלה זו סבוכה היות ולספר הנ"ל יש טפסים עם שערים שונים. הרברט זפרן (Herbert Safrenׂׂ) במאמר שפרסם ב Judaica Librarianship מעלה השערה ששבתי בס  נטל עמו חומר מדפוס באמשטרדם והדפיס אותו מחדש בדיהרנפורט בשינוי השער. להשערה זו יש תימוכין בהימצאות שינויים טיפוגרפים קלים בין העותקים השונים. "סדר היוצרות" הוא חלק מ"סדר התפילות לכל השנה" (אך נדפס גם בנפרד). ראו נא כאן וכאן (עמוד 299).

לקריאת מאמרו של הרברט זפרן (באנגלית) עיינו נא כאן.

---

תגובות:

אברהם יעקב הלוי קצנלנבוגן שלח אלי תמונת השער הבאה, הלקוחה מתוך סדור מה"ר שבתי סופר, שהוציא יצחק  סץ (בלטימור, תשמ"ז 1987). בשער הספר כתוב (בכתב יד?) בשורה הראשונה: יגדל א-להים חי, ובשורה השניה: וישתבח נמצא ואין עת אל וגו'. הסידור גם הוא מדפוס שבתי משורר בדיהרנפורט. נדפס בשנת ת"נ (1690).  פרטיו ברשומת הספריה הלאומית כאן.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

פתח לי שער

לקראת השנה החדשה – תשע"ד –  הבאה עלינו לטובה פרסמתי רשימה במדור "עלי ספר" האחרון (שבת בשבתו, פרשת נצבים-וילך, כ"ה אלול  תשע"ג) ובה עסקתי באמנות בשערי ספרים.

השערים בספרות התורנית הם יצירה עצמאית ומבחינות מסויימות הנם "ספר בפני עצמו". עמוסים בטקסטים וברמזים, ולפעמים אף צריכים  פירוש רש"י כדי לפענח את הכתוב בהם.

מהבחינה החזותית,  ישנם שערים יפים, המושכים את העין. שערים אלו הם תופעה השייכת לעבר.

כיום  נדירים השערים המצויירים והמאויירים בספרות התורנית.

כמתנה לחג ולשנה החדשה הבאה עלינו לטובה בע"ה, אני משתף אותכם בשערים יפים מבתי הדפוס של  אמשטרדם,  הידועים ביופיים הפנימי והחיצוני.

השערים כולם לקוחים מאוספי ספריית הרמב"ם.

שנה טובה ומבורכת !!!

 

 

 

אבק סופרים. אמשטרדם: דפוס נתנאל פואה, תס"ד 1704 ‬

תיקון ספר תורה. אמשטרדם : דפוס א’ עטיאש, תצ"ב 1742

‫התשב"ץ.  אמשטרדם: דפוס נפתלי הירץ לוי, תצ"ח 1738

מכלל יופי.  אמשטרדם : דפוס דוד תרתאס, תמ"ד 1684

זכרון משה.  אמשטרדם: דפוס ליב זוסמנש, תקכ"ה 1765

 

 

——————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »