Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘תדפיסים’

בע"ה

לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם.

במדבר פרק כה פסוק יב

רשימה לפרשת פינחס

שער תדפיס מאמר שנדפס בקובץ לכבוד פרופ' טור סיני בשנת תשי"ז (1957). בראש השער הקדשת המחבר: לספריית הרמב"ם, בזכר טוב, ניסן

בספריית הרמב"ם מאות תדפיסים. מה הם תדפיסים?

תדפיסים הם דפים בודדים המהודקים יחדיו ובהם מאמר בודד שנדפס בבמה כלשהיא. צורתם כמי שנתלשו מתוך חוברות או ספרים שבהם נדפסו.

פעם היה מקובל לתת כמות גדולה של תדפיסים לכל כותב של מאמר כדי לחלק  בין מכריו. סוג של  "שכר סופרים".

גם אני כשכתבתי מאמרים לכתב העת "המעין", לפני כשלושים וחמש שנים, קבלתי בדואר מעטפה עבה ובה עשרות עותקים של המאמר. עותקים המונחים כאבן שאין לה הופכין במשרדי.

מה החשיבות לתדפיסים של מאמרים שנדפסו כבר בבמות שונות?

יש להם ערך אם יש בהם הקדשות של המחבר או הערות ותיקונים בכתב ידו על הנדפס.

שער ידני (חסר במקצת) בכתב ידו של המחבר' בנימין ליפקין.  מצורף לתדפיס מאמר "סמכות החקיקה של הציבור". נדפס בחוברת "סיני". שבט-אדר תש"ט (1949).

בגיליון "סיני" חודש ניסן-אלול  תש"ט (1949) פרסם ר' בנימין ליפקין מאמר על "סמכות החקיקה של הציבור". הימים הם ימיה הראשונים של המדינה והנושא רלוונטי מאד. ר' בנימין היה עילוי ונמנה על צוות תלמידי החכמים במכון הרי פישל בירושלים.  הוא נפטר צעיר וכתביו כונסו לספר "בני בנימין" שהמכון הוציא לאור בשנת תשנ"ו (1996). גם מאמר זה על סמכות החקיקה של הציבור חזר ונשנה שם.

שער הספר. דברי שבח מופלגים לזכרו נכתבו בהקדמת הספר. ראו נא כאן.

בספריית הרמב"ם יש תדפיס של המאמר ב"סיני" עם הערות בכתב יד המחבר.

מעניין לראות שרוב גדול של ההערות נכנסו לתוך המאמר במהדורא בתרא – בספר "בני בנימין" ומיעוטן נותרו בחוץ.  ברשימה נעסוק בהערה אחת כזאת.

בדף המצורף להלן, מתוך פרק ז של המאמר, יש חמש הערות. מהן קצרות ומהן ארוכות. רובם ככולם שובצו במהדורה בתרא.

דווקא ההערה הארוכה מכולם, זו שנמצאת בשולי העמוד משמאל, לא נכנסה למאמר המכונס בספר !

 

אמנם כשבודקים את המאמר עצמו רואים שישנה השמטה גם בגוף המאמר, שאליה מתייחסת ההערה.

יש כאן השמטה מכוונת, שאומרת דרשני !

נצטט את ההשמטה מגוף המאמר:

(ולחינם העיר על זה ווייס ב"דור דור ודורשיו" ג, ע' 217-225: הרי כמה גזירות ותקנות נתחדשו אחר חתימת התלמוד)

וההערה הנוספת בצידה:

אמנם א"ה וויס מעיר שם  שאנו מוצאים בספרות הגאונים ועוד אחרי חתימת התלמוד לימודים חדשים וכו', וע"ז יש לדון במקו"א,  ואנו בדיוננו זה בשטח התקנות באנו להעיר שע"ז אין איש חולק שאפשר לתקן ולגזור אחר חתימת התלמוד ואין זה בכלל הוספה ע"ד התלמוד.

יש להניח בסבירות גבוהה שההשמטה המאוחרת נעשתה בשל הזכרת החכם אייזיק הירש וייס וספרו "דור דור ודורשיו".

תמונת א"ה ווייס. המקור: ויקיפדיה

א"ה וייס היה מורה לתלמוד ב"בית המדרש" בוינה. נפטר בשנת תרס"ה (1905).  הרוצה להכירו יקרא את ערכו ב"ויקיפדיה".

שיטתו של א"ה וייס ב"דור דור ודורשיו" בוקרה בחריפות על ידי ר' יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות ראשונים".

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: