Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘תל אביב’

בע"ה

"ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח"

                                                          (בראשית פרק מא, 45)

צפנת פענח – מפרש הצפונות, ואין ל'פענח' דמיון במקרא (רש"י)

באחד מאוספי בית אריאלה ראיתי את הכרוז הבא, המבשר על בואו מאמריקה של הרב בנימין מרגליות, בעל צפנת פענח.

הרבה כוחות טמירים וסגולות מצויים בר' בנימין לפי הכתוב בכרזה. הוא מומחה בחכמת היד, בקי בסגולות ורפואות וקורא מחשבות בני אדם. כל מי שיבוא לבקרו "בלי לספר את השאלה, כי הוא בעצמו יגיד לו".  אפילו אלו שאינן מאמינים ימצאו תועלת רבה.

%d7%a6%d7%a4%d7%a0%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%97-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a9%d7%98%d7%a9

מי הוא הרב בנימין מרגליות? מתי חי?  במה זכה לכוחות טמירים?

יצאנו להתחקות אחרי האיש.

בתחתית הכרזה מצאנו את המפתח לפתרון במשפט הבא.

כל מי שמביא עמו המודעה הזאת, יקבל במחיר פעוט את ספרי "אמתחת בנימין". 

ספר אמתחת בנימין נדפס בניו יורק בשנת תרצ"ב (1932) וברובו הוא אוטוביוגרפיה של המחבר לרגל הגיעו לגיל שבעים (70).

עותק לצפיה קיים במאגר Hebrebooks.

(אין להחליפו עם ספר אמתחת בנימין, ענייני סגולות ורפואות, שחברו בנימין בינוש בן יהודה ליב, ונדפס בוילהרמשדורף, תע"ו ‬(1716))

%d7%90%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa

שער הספר. מועתק ממאגר Hebrewbooks.

המעיין בספר יראה שחייו של ר' בנימין לא היו נוחים ופשוטים, בלשון המעטה, ואולי זה בבואה לדלות היהודים במזרח אירופה בשלהי המאה התשע עשרה.

המחבר היה  יליד הוסיאטין בגליציה  בשנת תרי"ט (1859), נעוריו עשה ברומניה. לארה"ב היגר בשנות בגרותו כשהוא נשוי+2.

בספריה הלאומית מופיע פרסום נוסף שלו משנת תרע"ה (1915), המכיל [16]  עמודים בלבד.

%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa

 

שימו לב אל השימוש שעושה המחבר  בבקשת הממ"ן. היא מופיעה בשער "אמתחת בנימין", במכתבו בעד נשיא ארה"ב רוזוולט, [לצפיה במכתב זה ראו נא כאן], ובשער "משא בנימין", בבקשה על מפלת וארשא. בקשת  הממ"ן בנויה באופן שכל המילים בבקשה מתחילים באות מ"ם. ר' ידעיה הפניני, משורר ימי ביינימי ידוע, השתמש בזה בספרו "בחינת עולם". 

ידידי חנוך גוטליב מצא ב"מסע בזמן", אוסף האפמרה של של הספריה הלאומית, את הדפים הבאים. אלו מלמדים כי  ר' בנימין מרגליות גר בירושלים בשכונת אחוה בשנת תרצ"ה (1935), וכינויו "המגלה טמירין ובעל עצה טובה".

 

%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d

%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d1

נמצנו למדים שהכרזה הנ"ל על "צפנת פענח" נתפרסמה כנראה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

במה היה כוחו של המחבר? אולי בנבואה?

ראו את העמוד הבא ובו "נוטריקון שדרשתי ונבאתי…"

 

%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%90%d7%94

כל היודע פרטים נוספים על האיש, ר' בנימין מרגליות, נא יודיעני.

 

חנוכה שמח

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

 

כרזות על שמירת שבת בתל אביב.

— לשבת בראשית —

לפני שנים רבות חשבתי להעמיד  בספריה תערוכה על שמירת השבת בתל אביב.

לצורך זה פניתי לארכיון העירוני וצלמתי כרזות  הנמצאות  שם, כחלק מאוסף גדול של מודעות שברשותם.

תקופת פרסום הכרזות הינה שנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת (למניינם).

לפניכם שתי דוגמאות מאוסף זה .

1.

שבת1

המסר חד וחלק. מעניין אם הפרסומאים של היום היו ממליצים על סגנון כזה.

 

2.

 

שבת2

בשולי המודעה  נקוב תאריך בכתב יד: כ"ח אלול תרצ"ג (1933).

קהל נכבד !

על פי דרישת עירית תל אביב לא נמכר יותר כרטיסי-ישיבה  בשביל כסאות המנוחה שעל שפת הים, בימי שבת וחגים… למנוע בעד חילול שבת בעיר העברית הראשונה.

 

היו זמנים… 

 

חורף טוב !

אבישי.

 

———-

הוספות משל הקוראים.

א.

חנוך גוטליב :

שני מקורות שמדברים בשבת התל אביבית של פעם…

ענג־שבת בתל־אביב (א.ל גרוסמאן "הדואר״ גליון כ"ב ניו־יורק ט' בניסן תרפ"ה)

שבת. השמים והארץ, כל צבא מעלה ודרי מטה, הכל אומדים: שבת היום! שעתים, או יותר, לפני שקיעת האור וגסיסת החול, משמיע קול שופר בראש כל חוצות תל־אביב: בואו ונצא לקראת שבת המלכה! מוסיפים מחול על הקדש. אין לך סביבה עברית בכל כדור הארץ, שתהיה רוח האומה יונקת ממנה כבתל אביב. העיר היחידה שכל תושביה עברים הם. אין לך מקום בכל העולם כולו שמשמרים את השבת כבתל־אביב, העיר היחידה בתבל שהיא כולה עברית! בגולה, רוב הצבור העברי שובת את שבתו ביום הראשון, ובארץ – ככתוב: יום השביעי שבת" בנכר יש הורים שובתים וחוגגים את שבתם ומועדם והבנים מחללים! ובמולדת – כמה שנאמר: "אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך וגרך״! כך, אף מי שאינו בן־ברית ויש לו משרה בבית־מסחר עברי, או עומד הוא במשא־ומתן עם העברי, בטל הוא ממלאכתו ושובת את שבתו בשבת וביום הראשון הוא עובד. כל בתי־המסחר סגורים, ומי שמאחר אחרי התקיעה לסגור את חנותו, ענשו בידי אדם: השוטר כותב פרוטוקול והשופט מענש… תל־אביב, העיר הצעירה, היא היחידה בתבל, שביום חמדה שורה בה מנוחה, שלוה והשקט: חמור לא גוער, סוס לא צוהל, אבטומוביל לא צורח, וגלגל עגלה אינו מנסר באויר. שבת המלכה פורשת בכנפיה־קודש צל־מנוחה, מנוחת אמת, על פני תל אביב. ומה נאוה היא, העיר הצעירה, השוכנת על חוף תכלת ים, תחת שמים כחולים־עמוקים ומלאים רזא דשבת, והחמה התמה שופכת אור־זהבה על הכמהים למנוחה שלמה, על המטיילים ברחובות השקטים, על השרים בקול צעיר ורענן מתוך רטט הנשמה הכמהה לחיים, על החולמים הבונים וטווים מחוטי־נוגה את הממשיות ותכנה, ועל המתדבקים בקודשא־בריך הוא, אשר נתן לנו מתנה טובה-ושבת שמה!

ובשעת בין השמשות, בשעה שהבנים והבנות יצאו לטייל על שפת הים, והאבות והאמהות מתכוננים ללוות את שבת המלכה, מתוך תפלה חרישה לאלהי אברהם׳ יצחק ויעקב ־ בשעה זו, במסיבת עונג שבת״, בני היכלא מתענגים על דברי תורה וחכמה ושיחות חולין של תלמידי־חכמים. המסיבה הראשונה של הסעודה השלישית בשם ,עונג שבת״, נתייסדה בתל־אביב, בהשפעתו של משוררנו ח. נ. ביאליק. הסיסמה של המסבה היא להשפיע על הנוער בנוגע לקדושת היום, ומתוך כך מדברים על רעיונות ומנהגים חדשים גם ישנים, אף על הדברים העומדים על הפרק ועל אנשים בעלי אישיות מסוימה, מסבות מעין אלה הולכות ומתרבות בתל־אביב, בירושלים ועוד, ובשעת שקיעה, נשמות הצמאות לדבר ה׳ נוהרות אל מרכז הנקודה אשר בקונסרבאטריה ״שולמית": נקודת אור וכח הרוחני שבעצם נשמת המשורר ח.נ ביאליק. ובני היכלא דכסיפין ל"עונג שבת״, השותים בצמא את דברי המשורר שהם בבחינת "טל שמים״ המפרה את המוח ומעודד את הניצוץ הקדוש – בשירה וזמרה הם מלוים את שבת המלכה. והנשמות מרטטות מתוך הרגשה בסוד של "זעיר אנפין״, בשעה שהחזן מבדיל בין קודש לחול – נסתלקה הנשמה היתרה!

 

שבת (מתוך "שבת", יעקב פיכמן, ספר השבת עמ' 527)  – … תל־אביב היא עיר חילונית, עיר שהיא כולה מודרנית, אבל ביום הששי אחר הצהרים השבת הולכת ומשתלטת בכל פנה. זרם החיים הולך ונפסק ושקט יורד על הרחובות הרועשים. כלה אופן עגלה מן השוק ושאון אוטו משתתק. הרחובות כאילו הולכים ומשתטחים, כאילו הולכים ורחבים. במורד רחוב אלנבי, סמוך לשפת הים, המגרש, בטרם ימלא טיילי־שבת, מתפנה לשעה קלה, והוא מלבין כלו, כמו אור ירד עליו. על הים נתלים, כוילאות־שבת שקופים, רקומי תכלת, עבי־שקיעה צחים. כמחיצה דקה הם תלויים מן הרקיע ועד המים הרוגעים. הים התכנס בחוגו ונח מנוחת היום הקדוש. והאיש היושב אז על שפת הים מרגיש באויר, בדממה הטובה, במלמול המים רוך של שבת. אכן מה נעמתם ערבי שבתות, על שפת ים המולדת!  (יעקב פיכמן 1881- 1958, משורר עברי, מהאבות המייסדים של הספרות העברית החדשה. היה מצעירי הסופרים העבריים בדור שלאחר ביאליק)

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

חדש בספריית הרמב"ם

פנקס הפרוטוקולים של בית כנסת "בית אל" (רחוב פרישמן 23), שכונת תל-נורדאו

IMG_4729IMG_4737

בית הכנסת "בית אל" נחנך בשנת תרצ"ד (1934) והיה מבתי הכנסת המפוארים בתל אביב. התפללו בו מאות גברים, נשים וילדים. התקיימו בו מדי יום ארבעה מניינים בשחרית בימות החול ושניים בשבת ושיעורי תורה רבים. כיהנו בו פאר הרב לוי גרוסמן זצ"ל והרב חיים פרדס זצ"ל. לפני התיבה עברו חזנים מהשורה הראשונה: רזניק, אקרמן, אשל, גרינבלט, בראון ועוד, בליווי של  מקהלות מפורסמות.

מודעות בעיתונות על פעילות בית הכנסת

בשנים האחרונות הלך בית הכנסת והתמעט ממתפלליו כמעט לחלוטין ולא נותר בו איש ממתפלליו הוותיקים. המקום שינה את צביונו וציבור צעיר ושונה החל נוטל בו חלק.

בימים אלו ספר הפרוטוקולים הופקד למשמרת בספריית הרמב"ם על מנת שיישמר בה ויתאר למעוניינים את ההיסטוריה של ימיו המפוארים של בית הכנסת שנוסד לפני כשמונים שנה.

ספר הפרוטוקולים של בית הכנסת כולל את התנהלותו של בית הכנסת בין השנים תרצ"ד – תשל"ג (1934-1973). והוא מקפל בתוכו את ניהול ענייניו השוטפים וגם את התייחסותו לענייני הכלל.

הספר מכיל כ 380 דפים. רובם בכתיבת יד וחלקם בהדפסת סטנסיל. הוא מכיל פרוטוקלים של ישיבות הנהלה ואסיפות כלליות.

בית אל2

חלקו הארי של הספר עוסק בתפעול השוטף של בית הכנסת, בבחירת רח"ש [= ראשי תיבות: רב, חזן, שרת] ובקידום יוזמות  לשיפור בתי הכנסת בצדדיו הפיסיים והרוחניים.

המעיין בין דפי הספר ימצא הד רב לאירועי הימים בתל אביב בפרט ובארץ ישראל כולה: טרור לפני הקמת המדינה, מלחמות ישראל, קליטת עליה וכו'.

בחרתי לשתף אתכם בשתי טעימות  (ואי"ה נרחיב בעתיד) .

1. בחירות לרבנות העיר תל אביב

לאחר פטירת הרב שלמה אהרונסון, רבה האשכנזי של תל אביב, בחודש ניסן תרצ"ה (1935), נערכו בחירות למציאת רב חדש, עמית לרב בן ציון חי עוזיאל הרב הספרדי.  בתי הכנסת הגדולים של העיר שלחו 21 צירים לאסיפת הבחירות. לבית הכנסת "בית אל" היה נציג. ועד ההנהלה של בית הכנסת התכנס להחליט באיזה מועמד לבחור. שלשה מועמדים עמדו לבחירה:

א. הרב מ"א עמיאל, אבד"ק אנטורפן

ב. הרב ד"ר י"א הרצוג, רב ראשי באירלנד

ג. הרב י"ד סולוביציק, רב דבוסטון דאמריקא.

ההמלצה שהתקבלה היתה לתמוך במועמדותו של הרב הרצוג. (לבסוף נבחר הרב עמיאל כרב ראשי).

בית אל3א

2. "בית הכנסת היה מלא פליטים מיפו"

האספה הכללית לא נתקיימה  בין השנים  תש"ז-תש"ט (1947-1949) לרגל המצב ומשום שבית הכנסת היה מלא פליטים מיפו ! 

פרישמןא

3. סדרי תפילה ביום הזיכרון וביום העצמאות

בכ"ח ניסן תשי"ב (1952)  כונסה ישיבת הנהלה  ועל סדר היום:

א. עריכת אזכרה לגבורי מלחמת הקוממיות.

ב. חגיגת יום העצמאות.

נקבעו שיתקיים רק מניין אחד, "לפי הסדר שנקבע על ידי הרבנות הראשית" .

בית אל9

———————————————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

Read Full Post »

האופניים

פרוייקט תל-אופן של עיריית תל אביב עלה לאחרונה לכותרת בהקשר לחג יום הכיפורים. אפשר לכנותו "פולמוס האופניים" התל אביבי . הטענה היתה שעיריית תל אביב תאפשר השכרת אופניים ביום הכפורים עצמו. אך מה שהתחיל בכלי התקשורת בקול רם הפך במהרה לקול דממה, כשהובהרו העובדות והתברר שלא כצעקתה.
בהקשר זה נשמעה טענה בכלי תקשורת חרדים על חלול קדושת יום הכפורים ברכיבה על אופניים.
בא נעשה קצת סדר בדברים.
סוגיית רכיבה אופניים בשבת וחג היא סוגיה הלכתית מרתקת, היות והמצאת האופניים באה לעולם רק במחצית המאה התשע עשרה למניינם. דיווש האופניים היא פעולה מיכנית ולא חשמלית ובכך שונה היא מנסיעה באוטו או שימוש בכל אמצעי חשמלי אחר.
אינני יודע מי הראשון שנדרש לשאלה זו מבין הרבנים. אחד מהראשונים היה הרב יוסף חיים מבגדד ה"בן איש חי" (כ"ז באב ה'תקצ"ד 1834 – י"ג באלול ה'תרס"ט 1909) שהשבוע חל יום הזכרון שלו. בספרו "רב פעלים" נשאל על כך. השאלה הגיעה מבומביי שבהודו ומעניין לראות את הלשון הציורית לתיאור השאלה.

הרב דן בשאלה בצדדיה השונים ולבסוף פסק שמותר לרכב על אופניים רק בתוך העיר, ובלבד שיזהר שלא להכניס רוח בגלגלים שאז מתקן הוא את האופניים בשבת !

ואף שרבנים חלקו עליו ודעתם לאסור מטעמים שונים, אי אפשר לבטל את כובד משקלו ההלכתי של ה"בן איש חי", שהיה מגדולי הפוסקים הספרדים בדורות האחרונים, ולדון את רוכבי האופניים ברותחין כדין מחללי יום הכפורים רח"ל.
לעניות דעתי, אם היתה אפשרות להחליף את כל תנועת המכוניות בתוך העיר באופניים בכל שבת ומועד יש בזה רווח גדול גם מנקודת מבט יהודית.

התמונה משנת 1898. לקוחה מתוך אתר "מסעות בגארדרובה"

[נ. ב. על היחס ב"רחוב החרדי" לרכיבה על אופניים מנקודת מבט סוציולוגית ראה נא רשימתו של יאיר אטינגר http://www.haaretz.co.il/israel-for-bikes/1.1829254%5D

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל

 בס"ד

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל היה רב ראשי לתל אביב יפו משנת תשל"ג (1973) ועד פטירתו בי"ב אדר תשנ"ח (1998). בימים אלו הגיעו לספריית הרמב"ם כמאה ספרים נבחרים מספרייתו הפרטית של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל. בספרייתו של הרב היו ספרים מסוגים שונים: חלקם ישנים מאד וחלקם ספרים חדשים, ששלחו לו מחברים בני זמננו.  חלק מהספרים מתייחדים בהקדשות שנכתבו  ע"י מחברי הספרים, ביניהם רבנים מפורסמים.

הקדשת הרב משה מלכה. רב ראשי בפתח תקוה ומחבר שו"ת מקוה המים

הקדשת הרב יונה מצגר, כיום הרב הראשי לישראל

הקדשת הרב יהושע ממן, חבר בית הדין הגדול, מחבר שו"ת עמק יהושע

באוסף ישנם גם שתי הקדשות  שכתב הרב עובדיה יוסף שליט"א על ספריו, שמסר במתנה לרב חיים דוד הלוי זצ"ל. הקדשות אלו  נכתבו בתקופות שונות ויש בהם כדי ללמד על הערכה שרחש הרב עובדיה לרח"ד הלוי.

היכרות רבת שנים היתה לרב עובדיה ולרב חיים דוד, עוד מתקופת לימודיהם המשותפת בישיבת "פורת יוסף" אצל ראש הישיבה הרב עזרא עטיה זצ"ל, בימים שטרם הקמת המדינה.

לימים, משעלה הרב עובדיה יוסף מכהונת רב ראשי לתל אביב אל כהונת רב ראשי לישראל,  ביקש שיבוא להחליפו במשרת רב הראשי לתל אביב.

היו להם חילוקי דעות בענין הציונות. הרב חיים דוד הלוי, תלמידו המובהק של הראשל"צ הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, היה ציוני לכתחילה ואילו  הרב עובדיה איננו ציוני בהחלט.

יצויין שהרב חיים דוד הלוי  חלק על הרב עובדיה  בעניני הלכה שונים, אף כי בוודאי הכיר בגדלותו ההלכתית.

בשני מקומות בלבד מזכיר הרב עובדיה בספריו את הגרח"ד הלוי .

1. שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' לו :

גם בספר מקור חיים החדש להרה"ג ר' חיים דוד הלוי שליט"א (בח"ג עמוד ש"ח) פסק להתיר.

(יש להעיר שבאותו כרך בסי' נג הוזכר הרב ח"ד הלוי בעילום שמו: אמנם ראיתי במאמר של חכם אחד שהובא בקובץ "תחומין" חלק ד')

2. ספר הליכות עולם ח"א עמ' שנב:

וכן ראיתי לידידי הרה"ג ר' חיים ד. הלוי בשו"ת מים חיים (סי' ז).

כשנפטר הרב הלוי צוה הרב יוסף  להכניס את המיטה להיכל ישיבת "פורת יוסף" – מה שלא מקובל –  ובא לתל אביב לאזכרה במלאת שנה.

[ידיעות אלו קבלתי מהרב אחיה אמיתי, חתנו של הגרח"ד, המכהן כרב קיבוץ שדה אליהו, אשר בעמק בית שאן, ותשואות חן חן לו]

להלן ההסכמות:

א.

על ספרו שאלות ותשובות  "יביע אומר", שנדפס בשנת תש"ך (1960), כתב הרב עובדיה:

לכבוד ידידי הרה"ג המפורסם גבור במלחמתה של תורה

שמן תורק שמו כש"ת מה"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב דראשון לציון

בכבוד רב והוקרה וידידות נצח

עובדיה יוסף

 ב.

על ספרו שאלות ותשובות "יחוה דעת" חלק ראשון, שנדפס בשנת תשל"ז (1977) כתב הרב עובדיה:

כבוד ידינו עוז הרב הגאון המפורסם

כש"ת כמהר"ר חיים ד. הלוי שליט"א

הרב הראשי  וראב"ד לת"א-יפו

ברוב כבוד ויקר

עובדיה יוסף.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת  ישנים וחדשים לא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

 

חלקים נרחבים  מתוך הקטלוג האחרון של  בית המכירות הפומביות "קדם" הוקדשו לצמיחתה של "עיר הפלאות" תל אביב. יפה עשו בעלי בית המכירה שייחדו פרק (אמנם צנוע) לחיי הקודש בתל אביב. בפרק זה הוצעו למכירה מסמכים הקשורים לבתי כנסת בעיר ולפעולות רוחניות שונות (כדוגמת אגודת עונג שבת) שנעשו בה.

 המעיין בקטלוג כולו ימצא חומרים נוספים רלוונטיים לנושא. לדוגמא, הוצע לרבים  מכתבו של מאיר דיזנגוף, ראש העיריה הראשון של תל אביב, לרב הראשי הרב אברהם יצחק קוק על שמירת השבת.  במענה לפנייתו של הרב קוק מצהיר דיזנגוף כי "בעיקר תמימי דעים אנחנו… כי צריך להזהר מלחלל שבת בפרהסיה, וגם דאגנו תמיד שלא תעשה כל מלאכה ביום שבת קדש, ורק לצרכים חיוניים והכרחיים כמו הספקת מים לתושבים… אנו משתמשים בעבודת 'גוי-שבת'…" (פריט מס'  207).

כרזה. מאוספי ספריית הרמב"ם

ההיסטוריה של חיי הקודש בתל אביב  ענפה ורחבה. היא מכילה אישים ומוסדות. חצרות אדמו"רים ופעילות תרבותית ענפה. אין ספק שאנחנו כתובת רלוונטית לפניות בנושאים אלו. הנה  השבוע קבלתי  בדואר האלקטרוני בקשה :

אני מתעניינת לגבי השטיבל של חסידות אמשינוב שהייתה בתל- אביב.

הבנתי ממכון "ת"א של מעלה" שיש ספר שנקרא "אהל יוסף", מאת הרב דוד הלחמי ז"ל.

האם אפשר לבקש סריקה של הדפים הרלוונטיים בספר שמספרים על הקמתו של שטיבל זה?

הבקשה נענתה במהירות וביעילות ע"י הספרן שהיה במשמרת (נאור).  כעבור יום הגיעה הבעת התודה ושוברה בצדה:

 המון תודה.

ממש נחמד לדעת שיש "אנשים טובים באמצע הדרך".

יש גם חומר על חסידות מודז'יץ שהייתה ברחוב דיזנגוף בתל אביב?

 

לי, כמנהל  ספריית הרמב"ם, בתוך "בית אריאלה" הספריה המרכזית של העיר תל אביב, ישנה התלבטות עקרונית.

מהי מוטת הכנפיים של הספריה?  האם אנחנו רוצים ויכולים להיות גם ארכיון?

וכפועל יוצא מכך:

האם  עלי לרכוש  מכתבים, כרזות ותמונות המייצגים את חיי מוסדות דת השונים (בתי כנסת, ישיבות, חצרות אדמו"רים) בבניינן ובחורבנן?

אנחנו בעידן חדש. שם המשחק הוא שיתוף: פרוייקטים  מרהיבים של  סריקות  מאוספים מיוחדים ומפעלים שאפתניים של ספריות דיגיטליות. הכל זמין  ברשת לכול.

– דווקא לעת הזאת גדלה החשיבות של הייחוד המקומי.  בהקשר זה מיצוב הספריה כ"מרכז  לתיעוד המורשת  המקומית" הוא אחת מהאפשרויות שצריכות להיבחן.

מודעה. מאוספי ספריית הרמב"ם

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים

 פרטים נוספים פנה אלינו  rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: