Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘תנועת ההשכלה’

בע"ה

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.

רשימה לפרשת בראשית

רשימה זו מחולקת לשניים. בתחילה אביא ציטוט על אחוות אחים. כמשקל נגד למריבת קין והבל – כי אפשר גם אחרת.

לאחריה נרחיב בפרשיה עלומה הקשורה למחבר.

א.

"שער המלך" לר' יצחק נוניס, מחכמי אזמיר, הוא אחד מספרי הפירושים החשובים על משנה תורה לרמב"ם. הוא נדפס לראשונה בשלוניקי בשנת תקל"א (1771). מהדורה שניה נדפסה בברין בין השנים תקס"א-תקס"ג (1801-1803) ובה נוספו חידושים בשם "טעם המלך" מאת הרב ברוך ייטלס.

שער ספר "שער המלך"כם "טעם המלך". ברין תקס"א-תקס"ג (1801-1803). עותק ספריית הרמב"ם

בגב השער של החלק השני מופיעה הכותרת: "חותם אהבה" לכבוד אחי הצעיר ממני בימים התורני המהולל המשכיל כהר"ר בצלאל נר"ו. אחי הנחמד !

 

ר' ברוך מהלל את האחווה בין האחים, גם בהיותם בשדה. אצטט שורות אחדות מההקדשה:

"… הן אתך אחי הלכתי אחוז יד לשיח בשדה. ישבנו  תחת צללי צאלים. ותחת אלון ואלונה המתקנו סוד.  דברנו מימים הראשונים חלפו הלכו להם עלמים היינו חף מכל פשע. כל רואינו שמחו בנו. כי הקנאה לא לבש חרב. להפיל חללים במו אופל ולארוב במסתרים לירות חץ ותאמר: הלא כמתלהלה אני… כהנה וכהנה הי' רגשת לבבינו".

ב. 

כשהתחלתי לברר אודות המחבר ר' ברוך ייטלס (תקכ"ב-תקע"ד 1762-1813)  מצאתי שהיה דמות מוערכת מחד גיסא ומושמצת מאידך גיסא.

בחוברת "מוריה" (גליון אלול תשל"ט) נדפסה אגרת ובה קווים לדמותו של בעל "טעם המלך". לאגרת קדם מבוא של המערכת ובה נכתב בשבחו:

ברם פרשה אחת מעיבה על הדמות. מחלוקת שהיה בין ר' ברוך לר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה".

ר' ברוך אף חיבר תחת שם בדוי חוברת בשם "האורב", וינה תקנ"ה 1795, בה התפלמס עם ר' שמואל.

אחת מספיחיה של המחלוקת היתה האשמה של ר' שמואל כנגד ר' ברוך, שגנב ממנו דברי תורה והדפיס אותם בספר "טעם המלך".

האשמה זו הופיעה בלי ציון שמות בספר שאלות ותשובות נודע ביהודה, מהדורה תנינא, חלק אורח חיים תשובה צא.

תחילת תשובה צא בשו"ת נודע ביהודה תניינא. דפוס פראג תקע"א (1811)

"בהאי עניינא דרשתי פה בבה"כ מייזיל בשבת הגדול שנת תקנ"א… ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו מה שהיה בכח השגתו לתפוס". תחילת תשובה צא בשו"ת נודע ביהודה תניינא. דפוס פראג תקע"א (1811)

בקובץ "כרם שלמה" (באבוב) בחוברת אלול תשמ"ה (1985) פרסמו הערות בכתב ידו של ר' שמואל לנדא על העותק הפרטי של ספר "שער המלך" עם חידושי "טעם המלך". בהערות אלו יש אמירות חריפות מאד כנגד ר' ברוך. בין השאר נחשף שם כי הוא החשוד בגניבה.

מתוך "גליון ספר שער המלך מהגאון מוה"ר שמואל סג"ל לנדא אבד"ק פראג זצ"ל", בתוך חוברת "כרם שלמה". "גנבא גניב וטעמו טעם", כי מים גנובים ימתקו. (הרוצה לקבל את כל ההערות המופיעות ב"כרם שלמה", נא יפנה אלי לפי הכתובת הרשומה בסוף הרשימה).

המקור הבא מפתיע. לדעתי יש לראותו על רקע המאבק בהשכלה בהונגריה.

האם ר' ברוך העתיק לספרו גם  חלקים גדולים מכתב יד של ר' יהונתן אייבשיץ שהיה ברשותו?

אבקש מקהל הקוראים, כי גם לאחר קריאת הציטוט ידונו את ר' ברוך לכף זכות ולא יאמינו לחשד זה.

דברים חמורים אלו רשומים בספר "מראש צורים" (יומן מסע של מרדכי אפרים פישל זוסמן-סופר, ירושלים תשס"ד 2004)  מפי מהרי"ץ דושינסקי, שהיה רב בהונגריה ואחר כך כיהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים.

בסוף הקטע נזכר כי ר' ברוך ייטלס התחבר למשכילים שבדור.

האם היה ר' ברוך ייטלס משכיל?

מפאת קוצר היריעה אני מבקש לא להידרש לשאלה זו ברשימתי. נסתפק בזכרון דמותו כאחד מחכמי פראג המובהקים.

שבת שלום

אבישי

——————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

קנין כסף

חותמות "חברת תועלת"

(רשימה לפרשת משפטים)

חותמות שעל גבי ספרים מעוררות סקרנות. מאחוריהם עומד מוסד או איש שאליו היה שייך הספר. מי היו? מה הסיפור מאחורי החותמת?

אוספי חותמות וניתוחם יכולים לתת גם חתכי אורך ורוחב היסטוריים. כך היא רשימתו של ראובן גפני על "חתימה קהילתית" – חותמות בתי כנסת בארץ ישראל בעת החדשה ("אריאל". גליון תשע"ז, 2017, עמ' 134-158).

חותמת אחת יפה היא נשוא מחקרנו. חותמת זו שייכת לחברת תועלת באמשטרדם. 

 

קנין כסף לחברת תועלת באמסטרדם,  כ"ה לחודש אלול ה'תק"פ ליצירה. דמי מחירו 5 f. שואל קאסטער, שומר הספרים.  N.45, מבוא לשון ארמית

חתימות נוספות של "חברת תועלת" מצאנו באוסף הספרים הנדירים של הביבליוגרף שמעון בריסמן שבאוניברסיטת וושינגטון (סנט-לואיס).

לצפיה באתר המקורי ולתוספת הסבר (באנגלית) ראו נא כאן

מי היתה חברת "תועלת" ואלו ספרים נאספו בספריית החברה?

בחרתי בהגדרה קצרה המופיעה בקטלוג מכירות של "יודאיקה ירושלים":

"חברת תועלת" נוסדה באמשטרדם בשנת 1820, על ידי המשכילים ההולנדים, שומרי מסורת וחובבי שפת עבר. לחברה היה אוסף ספרים חשוב".

המקור: קטלוג יודאיקה ירושלים. תשמ"ז.

 

המושג "המשכילים ההולנדים" זוקק ביאור. אף כי תנועת ההשכלה בגרמניה כבר היתה קיימת ישנה הבחנה ברורה במחקר בין תנועה זו לבין המשכילים ההולנדים של "חברת תועלת". החברים ההולנדים אמנם לקחו לעצמם את לימוד השפה העברית והתנ"ך כמשימה אך לא היו להם כל דרישות לשינויים וריפורמה בחינוך וכד'.

החברה התקיימה ופעלה כעשרים שנה ולאחר פירוקה הועבר אוסף הספרים ובו מאות פריטים לרשות הסימנריום המקומי.

מאמר מקיף ויסודי על פרשה זו כתבה פאולה טוייהאוט-קינינג, "כתבי  החברה האמסטרדמית "תועלת" וההשכלה בגרמניה", בתוך מחקרים על תולדות יהודות הולנד כרך חמישי. ירושלים, המרכז לחקר יהדות הולנד באוניברסיטה העברית, תשמ"ח (1988). הרוצה לקרוא את המחקר הנ"ל ישלח נא בקשה אלי לפי כתובת המייל של ספריית הרמב"ם המופיעה בסוף הרשימה.

בחותמות של "חברת תועלת" בצד החתימה האישית נכתב גם תיאור שחוזר על עצמו: "שומר הספרים".

שומר הספרים הוא כנראה הספרן של ימינו, מי שבידו המפתח והאחריות לאוצר הספרים.

הנה דוגמא לשימוש בביטוי זה בספר "שיר אמונים" (אסיפת בקשות, פזמונים ושירים), אמשטרדם תקנ"ג (1793):

 

ש"י עגנון עשה שימוש בביטוי זה בסיפורו "מעשה עזריאל משה שומר הספרים", בקובץ סיפורי פולין בתוך "אלו ואלו" עמ' 315-319.

עזריאל משה מכיר את שמות הספרים ומיקומם בארונות בית המדרש ומשם כל חכמתו.


נספח:

חותמת חברת "תועלת" מצויה בספריית הרמב"ם על עותק ספר "מבוא הלשון הארמית", פרג תקע"ג (1813). המחבר: יהודה בן יונה ייטלש.

בפתח הספר, באופן חריג, המחבר מפנה שאלה פתוחה לקהל קוראיו. השאלה היא על תרגום אונקלוס לפסוק מפרשת השבוע פרשת משפטים.

הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" מתורגם באונקלוס "לא תיכלון בשר בחלב". השאלה היא מדוע סטה אונקלוס מפשט הכתוב וממסורת חכמינו ז"ל האוסרים בישול של בשר בחלב?

הרב רפאל בנימין פוזן ז"ל בספרו "פרשגן", ביאור מקיף על תרגום אונקלוס (ירושלים, תשע"ד 2014), ליקט תשובות שונות לשאלה זו. לצפיה ראו נא כאן.


שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

עם לבן גרתי

גרתי בגימטריא תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים (רש"י)

רשימה לפרשת וישלח

השבוע נפרדתי מהחומשים עם התרגום והביאור של משה מנדלסון ותלמידיו והעברתי אותם לאוסף החדש של ספרי ההשכלה בבית אריאלה.

ספרים אלו שכנו כל השנים במחסני ספריית הרמב"ם ולא על מדפי הספריה הפתוחים לקהל.

נדמה לי שהסיבה להשארת הספרים במחסן היא המחלוקת על מעמדו של משה מנדלסון ועל כשרות כתביו לבוא בקהל.

הגישה הרווחת בציבור הדתי, שמנדלסון עצמו ובעקבותיו חומשי ה"ביאור" אינם חלק מהיהדות האורתודוקסית. עם גישה זו התפלמס רפאל בנימין פוזן ז"ל ב"המעין" (גליון תשרי תשס"ט 2008) בתגובתו  "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?".  לענייננו חשובים דבריו (בהערה 14) על גדולי ישראל שהשתמשו בחומשי ה"ביאור".

%d7%9e%d7%a021

אנקדוטה הקשורה להתנגדות לחומשי ה"ביאור", מצאתי בספר "המרד" שכתב מנחם בגין על שנות שירותו במחתרת כמפקד האצ"ל.

כאשר מנחם בגין הסתתר במרכז תל אביב, ברחוב יהושע בו נון, הוא היה מחופש ליהודי דתי בשם ישראל ססובר. ככזה פקד מנחם בגין את בית הכנסת הסמוך בקביעות.

מחוסר ידיעה הביא עמו בשבת לבית הכנסת חומש עם "הביאור", וכמעט חשף בכך את תחפושתו.

על מה שקרה עמו קראו בקטע המצורף:

 

%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f2
%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f1%d7%90

%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f%d7%91

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

שורשיה של תופעת החילון בעם ישראל נעוץ בתנועת ההשכלה. זו עשתה את צעדיה הראשונים במאה ה-18 למניינם.  האם בספריה תורנית ראוייים להימצא ספרים שכתבו ראשוני המשכילים ?

פרופ' שמואל פיינר, מומחה בעל שם עולמי בחקר תנועת ההשכלה, ערך השבוע  חיפוש אחר ספרי השכלה ישנים בספריית הרמב"ם, במסגרת רצון להקים בעתיד אוסף ספרי השכלה בספריית "בית אריאלה".  במהלך שיטוטיו באולם הקריאה של ספריית הרמב"ם שלף מאחד מהדפים את  ספרו הפילוסופי של הרמב"ם*  "מורה נבוכים" עם פירוש "גבעת המורה" . מהדורת ברלין, שנת  תקנ"א 1791.

בשער הספר לא מצויין מי חיבר את הפירוש "גבעת המורה" אך בסיום הקדמת המבאר חתם הוא בשורות אלו:

קורא משכיל אהובי

תדע שמי ושם אבי

בהתבוננך במלת שב"י

שב"י הוא שלמה בן יהושע. שמו המקורי של שלמה מימון, פילוסוף יהודי  בן דורו של המגיד ממזריטש, שעזב את העולם הדתי ו'התמשכל '.

סיפור חייו מסופר ביומנו האישי "חיי שלמה", שיצא לאחרונה מחדש [תל אביב, ידיעות אחרונות-ספרי חמד. 2009].

העותק במצב מצויין מונח בין כל המהדורות השונות של ה"מורה נבוכים" בספריית הרמב"ם.

פרופ' פיינר מצא עוד  עשרות ספרים השייכים לתקופת ההשכלה הקדומה.

מציאה נוספת [ונדירה ביותר !] של ספר השייך לחוגי ההשכלה הוא קונטרס "עלים לתרופה" שנדפס באמשטרדם בשנת תקל"ח (1778). מדובר בהדפסה של  דוגמא מביאור  משה מנדלסון (רמבמ"ן)  לתורה עם הקדמה מעניינת מאת תלמידו שלמה דובנא.  הקונטרס נדפס לצורך החתמת מנויים, אך תכנית זו  לא הושלמה באותה עת . ‬

למרות פרישתו של שלמה דובנא, הביאור נדפס ע"י מנדלסון בשנת תק"מ (1880)  לאחר שהצליח לאסוף חותמים רבים שאפשרו את המימון של ההוצאה. הדפסת הביאור נחשבת לאחד ממפעלי המו"לות המוצלחים ביותר.

מנהלה הקודם של הספריה, הרב ראובן אליצור, היה איש חרדי. בקובץ מאמריו, שנדפס בספר הזכרון לזכרו  "דגל מחנה ראובן" [בני ברק תשע"א] בולטת הנטיה לפסול כל ספר שנזרקה במחברו מינות של השכלה. אמנם גם בימיו שמרה הספריה על אוסף ספרי ההשכלה. כנראה מתוקף הגדרתה של ספריית הרמב"ם  כספריה תורנית-מדעית ומתוך יחס של כבוד לקודמיו בתפקיד.

ספריית הרמב"ם פתחה את שעריה בעבר גם  לספרים שחברו משכילים  וספרים אלו שמורים באוצרותיה עד היום .

בשולי הדברים. נדמה לי שיש חידוש דבר,  שהגרש"ז אוירבך, פוסק הלכה מובהק, למד "מורה נבוכים". במאמרו 'טעם גודל החיוב לשמח חתן וכלה' (בתוך קובץ חכמת שלמה א, תשס"א)  כותב על "חוש המישוש שחרפה הוא למין האנושי",  כנוסח ושיטת אומות העולם ואינו כך גישת קדושת התורה. הרמב"ם במורה נבוכים (מאמר ג, ח) מצטט אמרה זאת בשם אריסטו,  ווהרמב"ם מקבלו כגישה נכונה. האם ה"מורה נבוכים" הוא המקור לציטוט שמביא הגרש"ז בשם חכמי אומות העולם?

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: