עלי ספר – יום העצמאות
עם הוספות
לראשונה התוועדתי לסיפור, על מסכת חגיגה שהופיעה בצורת אישה, בתוך כתבי ה"חפץ חיים", קונטרס "תורת הבית" פרק ששי. סיפור מופלא.
ידידי ר' יוסף לייכטר, המכהן כמקטלג ספרות רבנית בספריה הלאומית הפנה את תשומת לבי להערתו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל בספרו ניצוצי אור ובו מקבילות נוספות לסיפור:
הרב מרגליות מציין לשלשה מקורות:
1. הרב יוסף יעבץ, ממגורשי ספרד, בפירושו למסכת אבות – פרק חמישי משנה יט. "כל מחלוקת שהיא לשם שמים וכו׳ ".
"…והטו אזנכם לאותו מעשה דמסכת חגיגה , והוא כי איש אחד לא היה יודע אלא מסכת
חגיגה, והיה חוזר אותה כל ימיו ולא היה פוסק ממנה אפי׳ שעה קלה אלא עוסק
במלאכתו וקורא בפיו, ובשעת פטירתו לא היה אדם בביתו, ושלח השי״ת מלאך בצורת
אשה והרימה קול בכיה גדולה אישי אישי, עד שנקבצו כל העם למרירות קולה, ואמר
לסם אישי זה שכבדני ולא עזבני כל ימיו כבדוהו וקברוהו בכבוד נדול. והיו אומרים
לה מה שמך, אמרה חגיגה , ואחר סתימת הנולל נסתלק מפניהם. ותמהו כל העולם
וחקרו על מעשהו , ומצאו שהיה קורא כל ימיו באותה המסכתא…" (תודה למשה, שהעמידני על מקומו. ראו במדור תגובות)
2. הרב יוסף קארו בספרו "מגיד מישרים".
"אני המשנה המדברת בפיך. אני נשמתא דמשנה, דאנא ומשנתא ואנת מתיחדין כחדא. לכן אהדרותך יהא תדיר למשניותי, ולא תפריד מחשבתך אפי' רגעא חדא, ואתלוה תדיר בהדך ולא אשבקינך לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי, ופוק חזי איך אוקרית ומאי עבדית לההוא גברא דאוליף מסכת חגיגה, בר מחולקא דיהבית ליה בההוא עלמא"
[תרגום: אני המשנה המדברת בפיך. אני נשמת המשנה, שאני והמשנה ואתה מתאחדין כאחד. לכן חזרותיך יהיו תדיר למשניותי, וא תפריד מחשבתך אפילו רגע אחד, ואתלוה תדיר איתך ולא אעזוב אותך לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, וצא וראה איך כיבדתי ומה עשיתי לאותו אדם שלמד מסכת חגיגה, חוץ מחלק שאתן לך בעולם הבא…]
3. שאלות ותשובות "שואל ומשיב" לר' יוסף שאול נתנזון. מצוטט בתוך דברי הרב מרגליות הנ"ל. שם מובא מנהג ללמוד מסכת חגיגה ליום הפטירה (יארצייט), ללא הזכרת סיבה.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים לא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
עם הספר 