בע"ה. ערב שבת קודש פקודי. תשפ"ד 2024
"כזה"
התורה כולה מכילה מילים ואותיות. לא ציורים.
לעיתים קרובות אנו מחפשים המחשה תלת מימדית של המשכן וכליו או של בגדי הכהן הגדול – כדי לראות ולהבין.
תניא: רבי יוסי ברבי יהודה אומר, ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים וראה משה ועשה כמותם…
תנא דבי רבי ישמעאל: שלשה דברים היו קשין לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו ואלו הן מנורה וראש חדש ושרצים. מנורה דכתיב (במדבר ח, ד) וזה מעשה המנורה…. (מסכת מנחות דף כט עמוד א).
ומי לנו גדול כמשה רבינו.
——————————————————————-
גם לומדי הגמרא יסכימו שישנם סוגיות בהם איור או שרטוט טוב יעזור להבין את הסוגיה בקלות. ידידי אלי גנאור eli genauer חוקר את השתלשלות הציורים במהדורות השונות של התלמוד (בפרט בפירושי רש"י). את ממצאיו מפרסם באנגלית באתר THE SEFORIM BLOG. שלשה ממאמריו תרגמנו ללשון הקודש בגליונות ספרני היהדות לב, לט.
אלי עוקב אחרי הופעת המילה "כזה" בפירוש רש"י במהדורות השונות של הש"ס. "כזה" פירושו שיש כאן ציור. מעניינים המקרים בהם אין ציור מודפס אבל המדפיסים השאירו מקום ריק, כנראה להשלמה ידנית של הציור.
דוגמא כזאת ראיתי בגנזי הספריה במסכת יומא דף יז, דפוס בומבירגי בשנת ש"ח 1548.
אינני יודע מי השלים את האיורים בכתב יד בעותק הספריה. בשער הספר ישנם רישומי בעלות כפולים ומשולשים משנת תקפ"ט (1729). הרישומים דהו וקשים לקריאה. אם ניעזר ברישום הלועזי הבולט, אולי [?] מחזיק הספר היה הרב מאיר ווייל, שהיה ראב"ד ברלין והמדינה, ש"ב של ר' עקיבא איגר, עימו עמד בקשרי מכתבים ותשובות.
שער מסכת יומא. ונציה ש"ח 1548. עותק ספריית הרמב"ם.
ההערה מימין לציור: לפי משמעות הקושי בתוס'. האם זו הסיבה להוספת ציור שני?
נ.ב. תוספת עש"ק שמיני תשפ"ד.
ראיתי השבוע דוגמא נוספת ל"כזה". במסכת בבא בתרא דפוס ונציה, במברגי הראשון, שפ"א 1521. גם שם (כמו במסכת יומא הנ"ל) מצויים חללים ריקים ליד המילה "כזה" בדפים לא מעטים. ברובם לא הושלמו הציורים בכתב יד מאוחר יותר. רק בדף אחד ראיתי במסכת זו השלמות והרי הן לפניכם.
שנזכה לראות בעינינו – "כזה" – מקדש שלם על מכונו בתפארתו.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
כתיבת תגובה