בע"ה. כו תשרי, תשפ"ד.
תהילים פרק פג
א שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.
ב אֱ-לֹהִים אַל-דֳּמִי-לָךְ; אַל-תֶּחֱרַשׁ וְאַל-תִּשְׁקֹט אֵ-ל.
ג כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ, יֶהֱמָיוּן; וּמְשַׂנְאֶיךָ, נָשְׂאוּ רֹאשׁ.
ד עַל-עַמְּךָ, יַעֲרִימוּ סוֹד; וְיִתְיָעֲצוּ, עַל-צְפוּנֶיךָ.
ה אָמְרוּ–לְכוּ, וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי; וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד.
ו כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו; עָלֶיךָ, בְּרִית יִכְרֹתוּ.
ז אָהֳלֵי אֱדוֹם, וְיִשְׁמְעֵאלִים; מוֹאָב וְהַגְרִים.
ח גְּבָל וְעַמּוֹן, וַעֲמָלֵק; פְּלֶשֶׁת, עִם-יֹשְׁבֵי צוֹר.
ט גַּם-אַשּׁוּר, נִלְוָה עִמָּם; הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי-לוֹט סֶלָה.
י עֲשֵׂה-לָהֶם כְּמִדְיָן; כְּסִיסְרָא כְיָבִין, בְּנַחַל קִישׁוֹן.
יא נִשְׁמְדוּ בְעֵין-דֹּאר; הָיוּ דֹּמֶן, לָאֲדָמָה.
יב שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵימוֹ, כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב; וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע, כָּל-נְסִיכֵימוֹ.
יג אֲשֶׁר אָמְרוּ, נִירְשָׁה לָּנוּ– אֵת, נְאוֹת אֱ-לֹהִים.
יד אֱ-לֹהַי, שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל; כְּקַשׁ, לִפְנֵי-רוּחַ.
טו כְּאֵשׁ תִּבְעַר-יָעַר; וּכְלֶהָבָה, תְּלַהֵט הָרִים.
טז כֵּן, תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ; וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.
בְּרֵאשִׁית
מתחילים מחדש.
שני עמודי "בראשית", שלקטתי השבוע בעת סידור מדף "מדרשים" במחסן ספריית הרמב"ם.
העמודים צולמו בנייד האישי במהלך אחד הימים הבודדים שהגעתי לספריה השבוע. הספריה סגורה לקהל. בשאר הימים אני 'צפוף' עם הנכדים שהגיעו אלינו לשהות ממושכת (בת תושבת שדרות ועוד אלו שבעליהן גוייסו) ומשתדל לעזור בבית.
אחד מן אוספי המדרשים הידועים הוא "מדרש שמעוני" המיוחס לר' שמעון מפרנקפורט. הפריטים הבאים לקוחים ממהדורות שונות של ספר חשוב זה, המעידים כי למדו בספר זה מתחילתו ועד סופו.
א. מי הוא זה?
בסמוך ל"בְּרֵאשִׁית", בכתב יפה ומיוחד כתוב:
"זה הספר שייך / להנגיד והקצין / מוהר"ר חיים / מרדכי במוה"ר / שמעריל נר"ו"
להלן דף השער של הספר. "ילקוט שמעוני". מקום הדפוס: פולנאה. שנת הדפסה: תקס"ה 1805. הספר מכיל 450 דף.
שימו לב לרישום הידני, מעל המילים ילקוט שמעוני רשום חיים מרדכי — במו"ה ז"ל […]
ב. מהדורה אחרת של " ילקוט שמעוני", מרשימה ועבת כרס, למעלה מ 500 דפים – נדפסה בעיר פרנקפורט בשנת תמ"ז (1687). הכרך שלנו כרוך בכריכת עץ עתיקה עם סוגר מתכת.
גם כאן ישנו רישום בעלות ישן בדף הראשון ובסמוך למילה הפותחת "בְּרֵאשִׁית".
"קניתי [… ….] י"ח שבט תקכ"ב בעד […] וואלף […] בלא"א […] ראובן"
מעניין ומיוחד הוא הרישום בדף האחרון.
"ויותר מכולם למדתי בזה אנכי הצעיר ישעי' במוהר"ר צבי
הירש נר"ו [מלייפניע?] ולע"ע פה גריסהאבר […] בחודש
אני לדודי ודודי לי תק"ד".
ד"ר יעקב צ' מאיר, בספרו החדש "דפוס ראשון": מהדורת התלמוד הירושלמי ונציה רפ"ג 1523 וראשית הדפוס העברי (ירושלים, מאגנס, תשפ"ב 2022), מקדיש את הפרקים האחרונים על השפעתם של המדפיסים על דפוסי החשיבה שלנו. וכך הוא מסיים את ספרו: "בטוחני שכל אחד מהקוראים של אחרית דבר זו, חניכי 500 שנות הדפוס, מכיר את התחושה שמרגע שרכש עותק של ספר הרי החיבור מצוי בכיסו ועתה אין הוא חייב לקוראו. שמשעה שהש"ס יושב בארון, שוב אין לנו צורך לסיימו, הרי "שלנו" הוא, רכושנו הוא. את זיכרוננו הפקדנו בחפץ. אשליה זו היא חלק מאופן עיצובו המכוון של הספר הנדפס מראשיתו, כמוצר צריכה שיוקרתו באה לו בשל משמעותו המטפיזית".
כל מי שהחזיק את אחד מעותקי ילקוט שמעוני הנ"ל,המרשימים בגודלם הפיזי, יסכים עם דבריו של יעקב מאיר. הספר כיום הפך להיות חפץ (עיין ערך: מכירות פומביות) !
הערכה גדולה למי שהתחיל מ"בראשית" והגיע בלימודו עד הסוף, מכריכה לכריכה !
שבת שלום
בשורות טובות.
"עם ישראל חי"
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
אם כבר ומשום אל תמנע טוב מבעליו אשלים:
צילום 2:
במו"ה שמעריל
בצד:
נתן בן זלאטע
רבקה בת זיסעל
צילום 3:
הק' שמואל במ"י זצ"ל חה"מ פסח ת"ץ [1730]
צילום 4:
קניתי מעזבון ר' בער אלי' מגריסהבר בעד …
וואלף שמש ..
צילום 5:
מלייפניק.. י' [יום] ב' בחודש אני לדודי….
אגב העיירה "גריסהבר" ובגרמנית קריגסהבר היא היום חלק מהעיר אוגסבורג. בבית הקברות דקריגסהבר קבורים כמה מגדולי ישראל כמו הגר"י עטהויזן מחבר אור נעלם ואור לו בציון רבה של פפערשא הסמוכה שגם היא היום שכונה באוגסבורג.
בברכה מרובה
יהודה אהרן הלוי הורוויץ
ירושלים
—————————-
יישר כח. אבישי
לייפניק הוא עיר רבנותו של הרב ברוך פרענקיל תאומים מח"ס ברוך טעם
צ”ל שמעריל, לא שלועריל. והשני קנה את הספר בעד ה’ זהו’בים וחצי
————–
תודה. אבישי