כִּי-מִשַּׁשְׁתָּ אֶת-כָּל-כֵּלַי, מַה-מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי-בֵיתֶךָ
כִּי-מִשַּׁשְׁתָּ אֶת-כָּל-כֵּלַי, מַה-מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי-בֵיתֶךָ…
בראשית פרק לא פסוק לז
בהשראת הפסוק הנ"ל, הלקוח מדברי יעקב אבינו ללבן הרמאי, אני מביא שני רישומי בעלות רלוונטים.
המשותף להם החשש מנטילת הספר בלי רשות. במילה אחת: גניבה.
- על שער ספר פסיקתא זוטרתא. דפוס ונציה שנת ש"ח 1546.
- על שער ספר ילקוט שמעוני. דפוס ונציה בשנת שכ"ו 1566.
אך למותר לציין שרישומי הבעלות מאוחרים לתאריך הדפסת הספר, ייתכן במאות שנים.
1.
זה החופץ שלי במקנת כספי אני
הדל הצעיר עואץ מוסא ברטי / [באבת ?]
הקורא בו ישמח והגונבו ימח
לפי הרושם מצורת הכתיבה ומשמו של הכותב, אני משער שהחותם הוא מארץ תימן.
2.
לה' הארץ ומלואה נאום יששכר בר […]משה נפתלי זצ"ל [מאגנצען?]
חתמתי על זה הילקוט. כדי שלא יבוא ריק ומלוקט.
ואת זה לכד ולקט. ויהא זה הספר נקט. ע"כ חתמתי
בזה […] כי אין זה לקט. שאנן ושק"ט [תט"ו 1655] לפ"ק
בפרק ארבעים ואחת שבמדרש "פרקי דרבי אליעזר" מסופר שלפני מתן תורה פנה ה' לבני עשו ובני ישמעאל והציע להם את עשרת הדברות.
בני עשו סרבו לקבל את "לא תרצח". בני ישמעאל סרבו לקבל את "לא תגנוב" (בגניבת נפשות. כלומר: חטופים!).
ר' טרפון אומ' זרח הקב"ה ובא מהר סיני ונגלה על בני עשו, שנאמר ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו ואין שעיר אלא בני עשו, שנאמר וישב עשו בהר שעיר. אמ' להם הקב"ה: מקבלים אתם עליכם את התורה? אמרו לו: ומה כתוב בה? אמר להם: לא תרצח! אמרו לו: אין אנו יכולין לעזוב את הדבר, שבירך יצחק את עשו שאמר לו ועל חרבך תחיה. ומשם חזר ונגלה על בני ישמעאל, שנאמר הופיע מהר פארן ואין פארן אלא בני ישמעאל, שנאמר במדבר פארן. אמ' להם הקב"ה: מקבלים אתם את התורה? אמרו לו: ומה כתוב בה? אמר להם: לא תגנוב! אמרו לו: אין אנו יכולין לעזוב את הדבר שעשו אבותינו, שגנבו את יוסף והורידוהו למצרים שנאמר כי גונוב גונבתי מארץ העברים.
לצערינו, נטלו בני ישמעאל אומנות בני עשו בידם. ועל זה נאמר "כלה שעיר וחותנו".
שבת שלום
אבישי
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף לסדרה חדשה בספריית הרמב"ם שתעסוק בעשרת הדיברות.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
rambaml1@gmail.com
שלום עליך ר' אבישי,
א.
אם יורשה לי, דומני שבחתימה על ילקוט שמעוני כתוב בשורה השלישית כך:
בזה פאה כי אין זה לקט.
כלומר הבעלים חתם בפאה של השער, כי אין זה לקט.
כך המילה לקט מחורזת עם שאר השורות שכתב המחבר.
ב.
צדקת – עואץ הוא שם של יהודי תימן.
ברטי – מהעיר או מהכפר ברט:
https://teman.org.il/content/14476
בברכה רבה
לך ולעם ישראל הנלחם עם אויביו
יוסף אביב"י
——————-
בע"ה
שלום למכובדי ר' יוסף שליט"א.
תודה. שמחתי לקרוא את הערותיך. ההשלמה של המילה החסרה "פאה" לא עלתה בידי ואני אתקן זאת ברשימתי (וברשותך אוסיף דבריך כתגובה, שידעו – זאת מנלן.)
בשורות טובות, כי עוד אבינו חי.
אבישי
ערב טוב. כתל אביבי, אולי אתה זוכר את בית החסידים דגור ברח' הקישון 33, זה היה שטיבל יוקרתי של חסידים בני עליה של גור. בלשונם: שארפע=חריפים.
הם נהגו להטביע על הספרים שלהם חותמת: גנוב מבית החסידים דגור, רח' הקישון 33 תל אביב.