Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

"אנשי הצבא היוצאים למלחמה"

(במדבר פרק  לא פסוק כא)

רשימה לפרשת מטות-מסעי

 

לפני שנים רכשתי במכירה פומבית כרזה גדולה שכותרתה:

הכרזה מכילה תפילה שנאמרה בבתי כנסיות להצלחת חיילי צבא רומניה, והיא דו-לשונית. עברית מול רומנית.

מבקש למקד את תשומת לבכם לשורות בתפילה ובהן שימוש מושאל בפסוקי תהלים, עם שינויים המתבקשים בעקבות הכנסת אמצעי לחימה חדשים לשדה המלחמה.

פרק כ' בתהלים פותח בפסוק "יענך ה' ביום צרה". פרק זה מתאים להיאמר בשעת צוקה ומלחמה.

בהמשך הפרק מובעת התפילה:

אלה ברכב ואלה בסוסים

ואנחנו בשם ה' נזכיר.

המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד.

———————————————

ובתפילה שלפנינו בשורות יז-יט ישנה מקבילה לפסוקים הנ"ל.

אלה בחיל-רב ואלה בכלי תותח

אלה ברכבי-ברזל ואלה במגדלי-אש הפורחים באויר

ואלה בסוסים.

ואנחנו בשם אלקים נזכיר.

המה יכרעו ויפולו ואנחנו  נקום ונתעודד.

אמנם גם סוסים עדיין משתתפים במערכה אבל מחבר התפילה כבר מכיר בחידושים הטכנולוגים האחרונים.

רכבי ברזל – הטנקים,  ומגדלי -אש הפורחים באויר אלו מטוסי הקרב.

הטנק המודרני הראשון יוצר על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. גם מטוסי הקרב הופיעו לראשונה באותה מלחמה.

 


נאמנותם של יהודי רומניה למדינתם איננה מוטלת בספק.

במהלך מלחמת העולם הראשונה יהודים נלחמו בצבא הרומני ושלמו מחיר יקר עבור נאמנותם למולדת. ראו נא כאן.

מצת הזיכרון בבית הקברות ב Suceava לחיילים היהודים הגבורים שנפלו במלחמת העולם הראשונה. המקור כאן.


 

להערכתי, זמנה של תפילה זו  שלהי מלחמת העולם הראשונה.

בסיס לקביעת התאריך בכל מסמך היסטורי הוא הזכרת המלך (או השליט). במסמך שלפנינו הוא פרדיננד הראשון, מלך רומניה שעלה לכסאו ב – 10 אוקטובר 1914 ומלך עד מותו בשנת 1927.

משמעות היסטורית נוספת אפשר למצוא בשורה הבאה (שורה לה):

"כי גבולי ארצנו יתרחבו ושבו כל בניה לגבולה, והיתה לרומניה גדולה.

לגוי אחד חזק ואיתן, ללאום אחד תחת שבט אדוננו מלכנו פערדינאנד הראשון ירום הודו".

"רומניה הגדולה" היא הוא ביטוי המתאר את רומניה שבין שתי מלחמות העולם, כאשר בהסכמים שנחתמו  בתום מלחמת העולם הראשונה זכתה רומניה לשטחים נוספים ואליה סופחו  טרנסילבניה ובסרביה, שטחים בהם חיו תושבים רומניים.

 

נ. ב. התנצלות.

הצילומים של הכרזה המלווים את הרשימה נעשו בזמנו באיכות לא טובה. לצערי, כעת אין בידי האפשרות להפיק מחדש צילומים איכותיים.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"

מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה (רש"י)

במדבר פרק כז, פסוק ז. 

 

לעתים נדמה ששאלת מקומן של הנשים ביהדות היא שאלה חדשה, שעלתה על הפרק בעידן המודרני.

ולא היא.

לפניכם דפים מחיבור מיוחד: אוסף כל מימרות חז"ל על האישה וסידורן בשני פרקים: בעד ונגד.

"מסכת נשים" נדפסה בעיר לייפציג בשנת תרס"ב (1902).

החיבור מכיל חמשה דפים בלבד בפורמט ענק (28×39 ס"מ).  ניכרת ההשקעה ביופיה החיצוני של ההדפסה, בבחירת גופנים ועיצוב הספר ביד אומן.

החיבור הוא דו לשוני: עברית וגרמנית. צידו העברי מעוצב בצורת דף גמרא עם פירוש, והוא מחולק לשני פרקים: מילין דרבנן (=דברי חכמים) בשבחה של האשה ובגנותה של האשה.

החלק הלועזי הוא מקוצר. נוספה לו הקדמה על מעשה הספר (גם כאן דפי הספר מימין לשמאל!). לפי הנכתב בשער הספר הלועזי, לפנינו חיבור אחד מסדרה של "אבני ציון בספרות העולמית בכתבים מקוריים"*.

עותק של החיבור נמצא במאגר hebrewbooks  והוא לקוח מספריית חב"ד בניו יורק.

הסריקה השבלונית של הספרים במאגר hebrewbooks (ובדומיו) בצבעי שחור-לבן מאבדת את יופיו של הספר המתבטאת בצבעוניותו ובפורמט האלבומי שלו.

 

 

מחבר הספר: מרדכי (מוריץ) חמיצר (1847-1917).

הפרטים שהצלחתי לאסוף על המחבר מעלים דמות של איש ספר. היה מנהל המחלקה האוריינטלית בבית הדפוס וההוצאה לאור דרוגולין (Drugulin) בעיר לייפציג, גרמניה. הוא היה אספן של כתבי יד וספרים עתיקים ולאחר פטירתו ספרייתו נתרמה לספריה הלאומית. בנו רפאל היה אמן  ופסל  ואף אייר את ספר הילדים העברי הראשון בגרמניה.  נכד בנו הוא  החידונאי דן חמיצר. כנראה שהכישרון (האמנותי) עובר במשפחה מדור לדור.

מתוך הפירוש של המחבר ניכר שהיה בר אוריין, אם כי לא מצאתי סמך לכך.

בחתימת הספר, המחבר מסכם את 'המלצותיו' בחרוזים בשורות מקבילות עברית מול ארמית.

יפה היא שורת הסיכום של הספר:

הכל מן האשה.

ואידך – פירושא הוא, זיל גמור. (=והשאר, פירוש הוא, לך ולמד !).

תודה ליעל דינר, ספרנית ב"בית אריאלה", על עזרתה בתרגום ההקדמה לספר.

שבת שלום

אבישי

—————————-

*

להלן מכתב שקבלתי מקורא ותיק, ובו הבהרה חשובה.

אבישי שלום

כרגיל הרשימות שאתה כותב והנושאים המועלים בהן מעניינות וייחודיות, כולל רשימה זו.

נראה לי, בהסתמך על ההערה בשער הגרמני " Sonderabdruck aus “  של "מסכת נשים" , שחיבור זה איננו יצירה העומדת לעצמה בתוך "סדרה" של ספרים (כפי שציינת בהערתך) – אלא הינה תדפיס בעל כמה עמודים מתוך ספר אחד ויחיד (העורך: Johannes Baensch-Drugulin), שנדפס בפורמט גדול (בקיטלוג מצוינים 41 ס"מ) ובהידור רב, שנושאו הוא אבני דרך – ובשפת המקור – בספרות העולמית. ראה הקיטלוג בקטלוג הספריה הגרמנית כאן

שבת שלום

סיני אלכסנדרוביץ' 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"הן עם לבד ישכון ובגוים לא יתחשב"

רשימה לפרשת בלק

שירות המענה האינטרנטי של ספריית הרמב"ם מביא עמו 'ערך מוסף' לספריה בצורת שאלות המחכימות אותנו.

הנה אחת מהשאלות שהגיעו אלינו לפני כמה שבועות.

מכבר אני תמה אם ההנחה כי הראש היהודי יותר חכם משל אומות העולם, היא פולקלור או שיש לה ביסוס תורני כל שהוא.

מצאתי והנה החזו"א זצ"ל כותב באגרותיו ח"א אגרת פד:

ב… מצא לנחוץ – שלא נטעה ח"ו – להגיד קבל עם שילדי ישראל אינם טובים בכשרונותיהם מיתר ילדי העמים, ובשקר הזה כרוכים כל השקרים שבחוברת זו, אבל עם אחד ותורה אחת אי אפשר להחליפם, וכל האלילים כליל יחלפו, וישראל לעולם עומד. ע"כ.

בהערה בשולי העמוד כתבו העורכים:

נ"ב על שער חוברת אחת, שדנה מרן זללה"ה לקבורה. ע"כ.

הרי לנו התייחסות של החזו"א לענין. אבל הדברים מחוסרים הבנה שכן לא ידוע לנו מה היא החוברת שעליה השיג החזו"א, מה נתחדש בה ועל מה מצא לנכון לדונה לקבורה.

האם תוכלו לסייע בבירור הענין?

עמוד מתוך ספר אגרות חזון איש, חלק ראשון. ירושלים תשט"ו (1955)

אודה ולא אבוש שלא ידעתי להשיב על שאלתו. לא היה באגרת קצה חוט לזיהוי .

"מאחורי הפרגוד" שמעתי שמדובר בחוברת "הנמוקים בעד הנהגת השמוש בכתב הלטיני בכתיבת העברית", שנדפסה בתל אביב בשנת תרצ"ה (1935) .

מחבר החוברת הוא אנונימי.  שמו מופיע בשער:  ר. מ. ד.  בכל הקטלוגים אין פענוח לראשי תיבות אלו.

טענת מחבר החוברת בעד וויתור על שימוש באותיות אלפבית העברי לטובת האלפבית הלטיני הנוהג בעולם.

אחד הטוענים בעד ה"לטיניזציה" של העברית היה זאב ז'בוטינסקי, שראה בכך הקלה גדולה ללומדי עברית בגיל מבוגר. ראו על כך במאמרו של יוחנן ארנון "עברית באותיות לטיניות בעיני ז'בוטינסקי".

חוברת זו מצויה בגנזי ספריית הרמב"ם, אך מפאת השיפוצים אצלנו אין לי גישה פיזית אליה.

פניתי לידידי דודי בן נעים מספריית בר אילן ובקשתי שיחפש בתוך החוברת על מה ולמה יצא קצפו של מרן החזון איש?

בעזרתו האדיבה והמקצועית הוא איתר בחוברת שתי התייחסויות .

האחת רלוונטית מבחינת התוכן וההערה הנספחת לה מאד פוגענית.

השניה רלוונטית מבחינת הציטוט המדוייק, אך לא סביר שאליה התייחס ה"חזון איש".

 

אף שאיננו יודעים כיצד הגיעה חוברת זו לידי החזון איש,  ברורה היא עמדתו של החזון איש בשאלה האם יש כשרון יהודי מיוחד, או בלשון כותרת הרשימה "ראש יהודי".

לסיום, יפים הם שורות החיתום של  האגרת :

"עם אחד ותורה אחת אי אפשר להחליפם

וכל האלילים כליל יחלפו,  וישראל לעולם עומד"

שבת שלום

אבישי

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

"ואת הנחלים ארנון ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער*"

[במדבר פרק כא פסוק טו]

* ער הוא גם שמו של יישוב… ואפשר שעיקר עניינה של 'ער' במואבית הוא עיר (דעת מקרא).

 

קירות ספריית הרמב"ם היו מעוטרים בפוסטרים של שערי ספרים יפים. הפוסטרים הוכנו על ידי צלם אומנותי  לרגל חגיגות ששים שנה לספריה בשנת תשנ"ו (1996).

באחד מהשערים מצויירת תמונת פנורמה של העיר פרנקפורט דאודר. עיר זו בנויה על נהר אודר, המשמש נתיב מים מרכזי במרכז ובמזרח אירופה.

תמונה זו קבועה בשער של חמשה חומשי תורה שהודפסו בעיר פרנקפורט דאודר בשנת תק"ו (1746).

 

 ברשת האינטרנט ניתן למצוא תמונות היסטוריות אחרות של העיר. אפשר להשוות את המשותף (צריחי המגדלים, הגשר) ואת השונה בין התמונות.

 

המקור כאן.

 

המקור כאן

 

הדפוס העברי בפרנקפורט דאודר התקיים ברציפות מאות שנים והודפסו בו יותר ממאתיים וחמישים כותרים.

מדוע נפתח דפוס עברי בעיר פרנקפורט דאודר ? מה סוד הצלחתו ?

על אף שהיתה קהילה יהודית פעילה בעיר (עותק כתב יד של ספר הקהילה מהמאה השבע עשרה היה שמור בספריית הרמב"ם) לא זו הסיבה להקמת הדפוס.

מיקומה של העיר על נהר אודר, עורק תחבורה ראשי, בוודאי הקל על הפצת הספרים לשוק היהודי באזורים נרחבים באירופה. אך מהיכן באה היוזמה?

הסיבה הראשונית היא משום היותה של פרנקפורט דאודר עיר – אוניברסיטאית. התקיימה בה אוניברסיטה ובה מחלקה ללימודי תיאולוגיה. במסגרתה  פעלו בה פרופסורים נכריים שעסקו בכתבים עבריים. היוזמה להקמת  בית הדפוס התחילה כיוזמה אקדמאית ואחר כך קבלה גוון מסחרי.  מסחר שהניב רווחים רבים עם מחזור שנתי ענק.

בית הדפוס היה בבעלות פרטית של פרופסורים מהאוניברסיטה. זאת תופעה ייחודית לדפוסי פרנקפורט דאודר. סימן לדבר הם התארים דוקטור ופרופסור המופיעים בצמוד לשמות המדפיסים.

"בבית האדון יוחנן קריסטוף בעקמן דאקטור ופרופעסר בעיר הגדולה והמהוללה פרנקפורט דאדרה". מתוך שער "נקודות הכסף" שנת תל"ז (1677)

 

"בדפוס של האדון דאקטר ופראפעסר גרילא". מתוך שער "כתנות אור" שנת תקי"ד (1754)

 

"בבית ובדפוס האדון דאקטאר ופראפעסר עלסנר". מתוך שער "עצי עדן" שנת תקס"ב (1802)

 

 

פרטים נוספים על תולדות בית הדפוס בפרנקפורט דאודר ראו נא בספרו המונומנטלי של  ח"ד פרידברג על "תולדות הדפוס העברי: בערים אלה שבאירופה התיכונה" (אנטורפן תרצ"ה 1935). בפרק המוקדש לפרנקפורט דאודר מתוארת בהרחבה המחלוקת על הדפסת התלמוד עם מדפיסי אמשטרדם בין השנים תע"ד-תפ"ז (1714-1727).  למקורות נוספים ראו נא כאן וכאן (באנגלית).

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת-כָּל-הָעֵדָה אֶל-פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד…

(במדבר  פרק טז, פסוק יט)

על חופש הדעה ועל הגבלת זכות הדיבור

רשימה לפרשת קורח

מנקודת מבטי על פרשת קורח אני מתפעל מחופש הדיבור וזכות ההתקהלות שנשמרה לקורח במחלוקתו על משה רבנו.  גם כיום אנחנו מכירים משטרים טוטליטרים או מלוכנים בהם מי שמביע דעה כנגד המנהיג או מזלזל בכבודו מוצא להורג או גולה לבית סוהר. והנה במדבר סיני היתה אפשרות לקורח להקהיל את כל העדה כנגד משה רבנו ולא הופעלו כנגדו משטרה או בריונים מטעם השלטון…

ברשימתי הפעם אגע דווקא בבעייתיות של "חופש הדעה והביטוי" ועל המגבלות המוצעות  עליו, כדי שלא יהפך לדמגוגיה והסתה פרועה בראש כל חוצות . נזכור כי הפרעות וההרג שהיו כנגד היהודים בארצות שונות התחילו ממסע שיסוי ציבורי וצעקות "מוות ליהודים" שנשמעו ברחובות.

%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%941

"הר הארגזים" באולם ספריית הרמב"ם

במסגרת השיפוצים  ב"בית אריאלה"*  העברנו את כל הספרים של ספריית הרמב"ם לאחסון זמני בארגזים. סך הכל נארזו כאלף ושמונה מאות [!] ארגזים. לאחר פינוי כל הספריה מצאתי על הרצפה הריקה דף מקופל שנשר מאחד הספרים.

הדף הוא העתק מכתב ארוך המופנה ל "אדון השר ! "

כותב המכתב מציג את עצמו בפתיח "אני הח"מ חיים  לייבאוויש תושב עיר פיאטרא מחוז ניאמץ אשר במדינת רומעניען"

תאריך כתיבת המכתב  1898.

 

 

תורף דברי האגרת היא הצעת חוק הגבלת חופש הביטוי לפרלמנט הצרפתי, מתוך ראייה את האנטיסעמיטיזמוס (= אנטישמיות) כרעה חולה חברתית שפשטה ופשעה בכל מדינות אירופה.

הכותב מזכיר את עלילת הדם בהונגריה ("טיססא-עסלאר" בין השנים 1882-1883) ואת משפט דרייפוס, שהיה באותה עת בשלב הערעור על גזר דינו.

לפניכם קטע מהמכתב:

"עקסעלענץ ! התגמול הטוב ביותר אשר תוכל לתת לכבוד הלאום העברי הוא לפי חות דעתי שתואיל בטובך להעריך בבתי המחוקקים של הרעפאבליקע  הצרפתית הצעת חוק "לרסן העברת גבול החופש האזרחי"… ושתיעשה לחוק קבוע אשר ירסן את האנארכיזמוס ואת האנטיסעמיטיזמוס… צרפת היא ערש הציוואליזאציע הנאורה, בשלה  נצחון היסודות: חופש, אחוה ושווי הזכיות. אם מאתה יצא חוק לרסן את הגבול יביא לה כבוד גדול ויחקו אותה כל המדינות הנאורות…  לא הבינו החופש להיות סרסורים מדיחים כאשר קרה באלמיר, בבעהמען ובגאליצען נצול הרכוש ורציחת נפש… לא הבינו החופש לגדף את כבוד השופטים ואת משטרי הפקידות… לא הבינו לתת חופש המעשי להנשחתים ובני תרבות רעה לערער את מוסר העם ולהפריע לישרת לב האזרחים… כל איש ישר ישאל לנפשו: "האם לקרוא בראש הומיות פאריז "מוות ליהודים" אין זה חטאת מרי? האם הללו אינם נותנים יד לפושעים?"
 —————————–
השאלות מחכות למענה.

הכותב חוזר במכתבו על תואר הכבוד "עקסעלענץ", שמשמעותו בשפת יידיש הוא  "הוד רוממותו", תואר השמור לקיסרים ולנכבדים מהשורה הראשונה.

אני מסיק מכאן שבוודאי היתה זאת אישיות רמת  מעלה.

למי יועד המכתב? האם לשר צרפתי?

מדוע הכותב – תושב רומניה – כותב לשר צרפתי?
המכתב פה ושם התלכלך אך עדיין אפשרי לקוראו בבירור ברוב המקומות. הרי הוא לפניכם כאן.
קראו, תיהנו, ותוסיפו  דעת.

 

 שבת שלום
אבישי
תוספת:
על האחווה היהודית סביב פרשת דרייפוס והתגייסות יהודי רומניה לתמיכה כתב חיים גרוסמן רשימה מרגשת בכתב העת "קשר" גליון 46 (אביב 2014). הרשימה שכותרתה "גלויה מרומניה אל לוסי דרייפוס בצרפת" נסובה על גלויה שנשלחה בשלהי שנת 1898 מרומניה לאשתו של דרייפוס. לקריאת הרשימה ראו נא כאן.  (תודה לחנוך ג.  על ההפניה). 
—————————–
 * בשעה טובה משפצים את הקומה שלנו ב"בית אריאלה" כחלק משיפוץ כללי שהבניין עובר אחרי שלושים שנה מהקמתו. ספריית הרמב"ם עברה עם חלק קטן מהספרים לאולם קטן למשך השנה הקרובה. אנחנו מקבלים קהל באותו בניין בקומה מינוס 1. אנחנו ממשיכים לתת שירות ממוחשב מהמאגרים השונים ומקצת הספרים שעמנו.
———————————————————————————————————————————————————————————————————————-
  • מדור תרבות ב"בית אריאלה" מציע לציבור הרחב קורסים מעניינים בנושאים שונים. מתוכם שני קורסים עוסקים בלימוד המקורות. ההרשמה נפתחה. מהרו והרשמו !


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה, והביאותי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה: ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה"

(במדבר, פרק יגד פסוקים לא-לב)

רשימה לפרשת שלח

פסוקים אלו מתארים את עונשם של בני ישראל אחרי חטא המרגלים.

לדעתי, יש בהם גם נחמה. 

אתם לא תבואו – אבל ילדיכם ונכדיכם כן יבואו.

במקום אחר, על "בשורת הבנים" בני ישראל קדו והשתחוו (שמות יב, כז וברש"י שם).

על חשיבות הקשר בין הדורות ועל ההמשכיות שבין אב לבניו ונכדיו נוכחתי השבוע, כשהזדמן תחת ידי כרך אחד של גמרא ישנה ממחסני הספריה. דרכו הגעתי לקשר דורות של משפחה אחת בישראל.

 

לפניכם שער ממסכת יבמות, דפוס אמשטרדם, תקט"ו (1755).

בתחתית השער הקפתי במסגרת אדומה את הכיתוב הידני הבא:

"זאת נתנה לי במתנה מאת כבוד אא"ז (=אדוני אבי זקני) המונח (אולי צ"ל המנוח) נפתלי צ"ה (צבי הירש) מצענצמין ז"ל. הק' נפתלי צ"ה  מווארשא"

 

מידע נוסף קיים בדף הכריכה הפנימית המלא ב"קשקושים", בהם רישומי בעלות רבים.

מתוכם דליתי את הציטטות הבאות:

"זה הספר  נתונה במתנה להרב ר' נפתלי דאווידזאהן מאת

זקנו הרב צבי הירש צענצמינער הוא נתן במתנה לכל נכדיו אשר ילדה

[בת…?] ש"ס אחד בדפוס אמשטרדם [ו…?] אלף ז"ה (=זהובים) על ספר תורה"

ומתחתיו כיתוב נוסף:

"זה הגמרא וכל הי"ב כרכים שייך להרב החריף שלשלת

יוחסין המשכיל כבוד שמו ותפארתו נפתלי יצחק דאווידסאהן".

ניצתה בי סקרנות לדעת מי הוא הגביר "צבי הירש צענצמינער" ומי הם נכדיו למשפחת דאווידסאהן ?

בעזרת מאמר שהופיע בחוברת "סיני" עה (ניסן-אלול תשל"ד 1974)  על "חסידות וחסידים בווארשא", פרי עטו של פרופ' אברהם רובינשטיין הגעתי לספר אודות משפחת דוידזון (באידיש).

הספר כולו סרוק וניתן לצפיה ברשת. ראו נא כאן.

מייסד המשפחה הוא מכובדנו צבי הירש. מוצאו היה מסענצמין הסמוכה לקראקא. הוא היה בנקאי ועשיר מופלג, גר בורשה ושם נפטר בשנת תקע"ב (1811).

לצבי הירש "צנצמינר"  היה בן בשם ישראל, ששינה שם משפחתו על שם אביו, "הירשזאהן" (בן הירש).  בן זה זכה לחתן מיוחד במינו, רבי שלמה איגר, בנו של רבי עקיבא איגר זצ"ל.

בתו של צבי הירש נישאה לרב חיים דוידזון, שהיה אב"ד בוורשה.

מצבת ר' חיים דוידסון. נפטר בן 94 שנים! תאריך פטירתו: תרי"ד (1854)

לרב חיים היה בן נפתלי, שהוא נכד לצבי הירש צנצמינר. הוא כנראה* בעליו של הספר מסכת יבמות מהתלמוד הבבלי.

כשנפטר צבי הירש חילק מרכושו הרב לצדקה, ואף נדב סכום הגון להדפסת ספרי מחותנו רבי עקיבא איגר.

גם דאג  לכל נכדיו והבטיח לכל אחד נדוניה 200 טלר ("דרשה-געשאנק" – דורון דרשה), וש"ס ומשניות וספר תורה.

קטע מצוואת צבי הירש צנצמינר. לקוח מהספר על משפחת דוידסון, עמ' 15.

כפי שראינו למעלה הבטחה זו קוימה למהדרין.

על הכרך של מסכת יבמות שהתגלגל לספריית הרמב"ם נכתב:

"זה הספר  נתונה במתנה להרב ר' נפתלי דאווידזאהן מאת

זקנו הרב צבי הירש צענצמינער הוא נתן במתנה לכל נכדיו אשר ילדה

[בת…?] ש"ס אחד בדפוס אמשטרדם [ו…?] אלף ז"ה (=זהובים) על ספר תורה".

 

שבת שלום

אבישי

——-

*

על גבי הכריכה הפנימית כתוב שבעליו הוא "נפתלי יצחק דאווידסאהן" לעומת הכתוב בשער הספר "נפתלי צ"ה (=צבי הירש)".  בנוסח  המצבה המצ"ב כתוב רק רבי נפתלי ותו לא. אינני יודע כיצד ליישב זאת.


נ.ב. להלן רישום בעלות שמצאתי באחד מספרי "בית אריאלה":

של הרב הגאון האמתי הצדיק המפורסם

כקש"ת (=כבוד קדושת שם תורתו) מוהר"ח (=מורנו הרב חיים) דוד זאהן זצ"ל שהי' אבד"ק (=אב בית דין קהילת) ווארשא

 

  • נ.ב. מדור תרבות ב"בית אריאלה" מציע לציבור הרחב קורסים מעניינים בנושאים שונים. מתוכם שני קורסים עוסקים בלימוד המקורות. ההרשמה נפתחה. מהרו והרשמו !


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

וכי תבואו מלחמה בארצכם…

[במדבר  פרק י פסוק ט]

רשימה לפרשת בהעלותך

מלחמות גוררות בעקבותיהן שיבוש מהלך החיים הסדיר.

כך נוכחתי השבוע במהלך מחקר קטן שערכתי בעקבות שאלה ביביליוגרפית שהתעוררה במהלך קיטלוג עותק ישן של משניות "מנחת יצחק", שערך  יצחק זאלער (זלר) בוורשה.

יצחק זאלער היה דמות מיוחדת במינה. לפרנסתו עבד כשען. עסק בצורכי ציבור, היה נשיא "קרן ארץ ישראל של בית החסידים של סקרנביץ", וחיבר ספרים תורניים.

רחוב גענשא בורשא, בו היתה חנותו של ה"שען ר' יצחק זאלער". שימו לב לשעון בצד ימין. אולי הוא מעיד על חנות השעונים במקום. (התמונה לקוחה מ"ויקיפדיה" הפולנית)

 

במיוחד התפרסם ספרו "שערי יצחק": הסברת היהדות לבני הנעורים בשפת האידיש, שהיה פופולרי מאד בפולין ואף זכה להוצאה חדשה בעברית בארץ בשנת תשכ"א (1961) בתוספת הערות של ר' בנימין יהושע זילבר (ר' בנימין הצדיק).

ייחודן של משניות "מנחת יצחק" הוא בליקוט דברי תורה חסידיים וסידורם על סדר המשניות. בכך המשניות הופכות גם לספר מוסר ולהדרכה בעבודת השם.

שער פנימי. דפוס ורשה, שנת תרע"ג (1913)

בסוף הספר נוסף קונטרס קצר בן שני דפים שהם מעין דרשת "הדרן", לחבר את סוף סדר זרעים  להתחלת סדר מועד הבא אחריו. לצפיה בקונטרס זה ראה נא כאן.

מחבר הדרוש הוא "מכבוד המנוח המה"ג (המאור הגדול) הג' (הגאון) ראש ישיבה דפה ווארשא הרב ר' רפאל זאב זצלל"ה".

יצאנו לחפש בכל וורשה היהודית, קהילה עצומה ותוססת חיים תורניים, מי הוא ר' רפאל זאב, ראש ישיבה ?

לאחר חיפוש ובדיקה (ראה נספח)  הגענו למסקנה שמדובר בר' רפאל זאב סקולוב, חתנו של בעל "חלקת יואב" ותלמידו של "אבני נזר".

אותו רבי רפאל זאב נפטר בגיל צעיר בג' חשוון שנת תרע"ח (1918).

כיצד ייתכן שספר שיצא בשנת תרע"ג (1913)  יזכיר אותו בברכת המתים ("זצלל"ה = זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) ?

מכאן הגענו להשערה שספר זה היה מוכן להדפסה בשנת תרע"ג (1913) אך הפצתו התעכבה עד אחרי גמר המלחמה ואז נוסף לו הקונטרס הנ"ל.

חיזוק להשערתנו מצאנו בהודעה שנדפסה בצד השער ובו מוצע למכירה גם ספרו "שערי יצחק". מהדורתו הראשונה של ספר זה נדפסה רק בשנת תרע"ה (1915).

הנה דוגמא אחת, מני רבות, של הפסקת שטף החיים באילוצי המלחמה.

שבת שלום

אבישי

—–

נספח:

לשאלת זיהויו של ר' רפאל זאב נעזרתי רבות ברעי חנוך גוטליב.

תמיכה בזיהוי.

א. בתחילה נקטנו בדרך של חיפוש אחר שם זה בעיר ורשה בכל המאגרים. כל המובאות שמצאנו היו של ר' רפאל זאב סוקולוב, חתנו של ר' יואב יהושע  וינגרטן, מחבר ספר "חלקת יואב", תלמידו המובהק של  ה"אבני נזר" (האדמו"ר מסוכטשוב, חתנו של האדמו"ר מקוצק). ר' רפאל זאב היה מחוגי החסידים , אליהם השתייך גם ר' יצחק זאלער.

ב. ר' יוסף לייכטר, איש 'הספריה הלאומית' אף הוא הציע זיהוי זה. הוא נסמך על שני מקומות בפירושו שרבי יצחק זאלער מזכיר את רבי רפאל זאב. במשנה של ראש השנה: ראש בית דין אומר מקודש וגם במסכת מנחות פרק י בקשר לספירת העומר. בשני המקומות אלו דברי תורה שנאמרו בשמו של ה'אבני נזר'. בנוסף בקונטרס מזכיר ר' רפאל זאב דברי תורה ששמע מפי רבי יוסף ענגיל, שגם הוא למד אצל האבני נזר.

ספיקות בזיהוי.

א. בבית המכירות הפומביות "אסופה" נמכרו 100 דפים כתבי יד מחידושי תורה של ר' רפאל זאב סוקולוב. בהערה שהוסיפו  בקטלוג המכירה  נכתב: " ותלמיד הגאון בעל "אבני נזר", מזכירו בחידושים כאן בתואר "רבינו". בקונטרס הנדפס לפנינו מוזכר ספר "אבני נזר" (וכן ספרו "אגלי טל") ללא תואר "רבינו".

ב. התייעצתי עם הרב דוד אברהם מנדלבוים, שהוציא לאור בשנת תשנ"ד (1994) את הספר "זכרון שלמה" בו נדפס מחדש הקונטרס "פרפראות לחכמה", שהוא כנראה מחדושי הגאון רבי רפאל זאב זצ"ל.

הוא חווה דעתו הגדולה, כי הסגנון של הקונטרס הזה שונה מסגנון הקונטרס "פרפראות לחכמה". עוד הוסיף והעיר שלספר משניות ע"פ  מנחת יצחק  יש הסכמת בעל "חלקת יואב", אך אינו מציין את הקונטרס  מחתנו.

אודות ר' רפאל זאב.

  1. תשובה אליו בספר שו"ת אבני נזר, חלק יו"ד סימן ע.
  2. צילום מצבתו ומודעת פטירה  באשכול "ישיבות פולין" (אחרי מלחמת העולם הראשונה) בפורום אוצר החכמה.
  3. העתיק חידושים של רבנים  ופרסמם בחוברות "שערי תורה" בשנת תרע"ד (1914). ראו נא כאן וכאן. גם הערות משלו נדפסו כאן (וחתימתן רפאל זאב הלוי).
  4. הערותיו לספר "חמדת שלמה" נדפסו בקובץ בית אהרן וישראל גל' קסב, אב-אלול תשע"ב. (כתב היד בהערות אלו שונה מכתב ידו שנמכר ב"אסופה").
  5. חתם פרנומרנטן לספר מלחמות יהודה לר' צבי יהודה ממלוק. פיוטרקוב תרס"ח 1908 (תודה לרא"י קצנלבוגן).

ברחוב פאווא מס' 51 שכנה הישיבה שעמד בראשה ר' רפאל זאב .

 

——————————

לפני חתימת הרשימה שלח לי חנוך מודעת פרסום, שנדפסה  בחוברת  שערי תורה (ורשה, כסלו תרע"ג), ובה המחבר מודיע על הדפסת  חוברת ראשונה על מסכת ברכות. סביר להניח כי לא השלים את שלושת חוברת זרעים ואת הוצאת סדר מועד במלואו עוד באותה שנה.

ברישומי מפעל הביבליוגרפיה מופיעה רק המהדורה על כל סדר זרעים בשנת תרע"ו. נזכור שהדרוש של ר' רפאל זאב היה "לנעוץ סוף זרעים בתחילת מועד". אם כן הוא, הרי כאן סמך נוסף לאיחור הדפסת סדר מועד. כלומר תחילה נדפס סדר זרעים בשנת תרע"ו ואחריו סדר מועד בשנת תרע"ח.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: