Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

תצוגה מקדימה(נפתח בטאב חדש)

בע"ה, תשרי תשפ"ב

בדיקת מזוזה בשנת שמיטה

מה אפשר למצוא בכרך של חומש משומש ומָהוּהַּ המונח במרתפי הספריה?

לייב9

שער חומש ויקרא, מהדורת פרנקפורט דאודר תק"ו 1746. עותק ספריית הרמב"ם. 

שימו לב לכיתוב הקטוע בתחתית השער: משה בן […].

 בדף העוקב אחרי דף השער מצאנו את הכיתוב הבא:

לייב 10א

[…] סיון תרא (?) בדקתי כל המזוזות שבביתי ובחנות והאוצר

חוץ ממזוזת החנות העומדת ברחוב הקבועה באבן לא יכלתי

להוציאה כי הרב […] נרו אמר לי שאין להחמיר בה

כל כך כי דעת הרמב"ם זל שהחנות פטורה ממזוזה

 

הק' משה בן לאא"מ ליב בן הירץ בן ליב בן מאיר* בן שמואל […]

בן ליב בן זעליגמאן שנת (תרב?)

ובעפרון נכתבו השורות הנוספות: 

[…] חשון תריב לפ"ק

קבעתי מזוזת חדשות בפתח הבית לרחוב

העיר ולפתח החצר

Moses Lob Muinz

 

———————————

מי הוא אותו משה בן ליב ?  

אמנם שער הספר פגום אך למזלי נשמר עמדי עותק של חומש במדבר ושם מופיעה בתחתית הספר הכיתוב המלא (השוו נא לשער הספר הנ"ל).

משה בן כ"ה (כבוד הרב) ליב מענץ

נציין שהשער צולם על ידי בעל מקצוע במסגרת תערוכה שעשינו בעבר בספריה. אף כתבנו לפני זמן רב על שער זה בבלוגנו, ראו נא כאן

לייב6

רעי חנוך גוטליב מצא ב GENI את שושלת המשפחה ואת תמונת "איש המזוזות", משה בן ליב מענץ

 

——————————————————————————————————–

*  

יש להבדיל בין הרב לייב מענץ (בן מאיר) לרב לייב מענץ (בן שמעון), שהיה גם רב וגם רופא, וכיהן ברבנות בעיר מינץ (מענץ, מגנצא). שניהם בני אותו גיל ובני אותו חבל ארץ.

תשובה מעניינת של הרב הרופא משנת ת"ע (1710) נמצאת בשו"ת שב יעקב. הוא נשאל האם אפשר לסמוך על חוות דעת רפואית להלכה.

לייב1

שאלה זו אקטואלית גם כיום. האם הרפואה היא מדע מדוייק או נשענת על הסתברות וסברות?

מעניין שהרב ליב סבר שהרפואה אינה מבוססת דיה להסתמך עליה. 

הרב יוסף שאול נתנזון, מגדולי המשיבים, בספרו יד שאול-יוסף דעת דן בשאלה זו והסתמך גם על דברי הרב הרופא לייב מענץ.

לדבריו יש לסמוך על דברי הרופאים רק בשאלות של פיקוח נפש מחמת הספק. אך בשאלות שנוגעות להלכות טהרת אשה לבעלה וכד' אין להם נאמנות. 

‏‏לייב3א

———————————————-

שנת שמיטה בפתחנו. 

חוץ מהלכות הקשורות לארץ ולעבודת האדמה – ישנה נקודה צדדית המוזכרת בהלכה והיא דווקא מהמצוות שאינן תלויות בארץ: מצוות מזוזה.

בשלחן ערוך (יורה דעה, סימן רצ"א, א) מובאת ההלכה הנוגעת לבדיקת המזוזות. על החובה לפתוח את בית המזוזה ולעיין בה, לראות שלא דהה הכתב ולא נפסלה המזוזה מחמת רטיבות, בפרט במזוזה חיצונית בבפתח הבית.

מזוזה ביתית צריכה בדיקה פעמיים בשבע שנים.

מזוזה המותקנת במבני ציבור נבדקת רק פעמיים ביובל – חמישים שנה.

ליב7

קראתי פעם שראוי לסמוך מועד הבדיקה אל קריאת פרשת ביעור מעשרות בחג פסח של השנה השלישית והשביעית – שנת השמיטה.

מי שלא עשה זאת בשש השנים האחרונות , מוזמן בשנה השביעית להזדרז ולבדוק !

חתימה טובה.

צום קל ומועיל

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, ערב ראש השנה תשפ"ב 

תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.

לפני שנים קראתי בזכרונותיו של רופא, שחי בירושלים לפני מאה וחמישים שנה, על זקן ירושלמי שצם ששה ימים רצופים – מראשון עד ששי – והתפעלתי מאד.

צום5אאצום5ב

 

מתוך: ד"ר ברנהרד נוימן. עיר הקודש ויושבי בה. ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ט 1949 עמ' מ-מא.

 

לאחרונה הגיעה לספריה חוברת זכרון לר' שלמה פנחס חפוטא זצ"ל, בנו בכורו של הרב אברהם חפוטא שליט"א ראש ישיבת הרמב"ם. 

חפוטא3

 

והנה בהספדו של האבא על קברו של בנו מופיעים דברים דומים, פלאי פלאות. 

"… פעם אחת הוא לא אוכל. מה יש לך? מתברר שהוא קיבל על עצמו תענית של שבוע, ממוצאי שבת עד ערב שבת, לא אכל ולא שתה. אני פחדתי עליו שהוא לא יחזיק מעמד, תענית שבוע ימים, היה בעל כוחות אדירים". 

ובדבריו בסוף השבעה עוד הוסיף על כך:

"… והתחילו לספר עליו, ואני נדהם. מה… אבא לא יודע? – לא ידעתי כלום מזה, דוגמא שאני תפסתי אותו פעם בבחרותו, שהוא צם ממוצאי שבת עד כניסת השבת, זה צום ידוע לצדיקים, אבל צריך לזה כוחות אדירים, לא לאכול ולא לשתות שבוע ימים, זה היה באמצע שבוע והבן שלי הוא חלוש, אמרתי לו מה אתה עושה? הוא אומר אני סתם קבלתי עלי את השבוע הזה אני לא יכול להפר את זה, אני השבוע בצום. אתה שבוע שלם בצום?! זה סכנת נפשות, הוא סיים את הצום, בשבת, אבל אני חשבתי זהו, יותר לא תפסתי אותו עוד, בא תלמיד שלמד אצלי אדם נאמן, שלמד אצלי בישיבה, והוא היה איתו בקשרים, אז הוא אמר לי שהוא יודע שבכל חודש אלול היה עושה את התענית הזאת והוא הרגיש בו, והיה מבקש אותו אל תגלה לאף אחד, אני מבקש ממך שאף אחד לא ידע. אמרתי לו עשה את זה עוד פעמים? אמר לי כן, בחודש אלול היה עושה פעם אחת".

אמרתי, נחזר אחר מקור צומות מיוחדים אלו ומי נהגו בצומות אלו?

בשו"ת אדרת תפארת חלק ששי (ירושלים תשע"ג 2013), שחברו ר' אברהם דורי, מצאתי את שחפשתי. רשימת מקורות עניפה על צומות ארוכים כאלו. מהם עולה כי המקור לצום זה הוא בספר הידוע "חמדת ימים" (חמ"י), ספר המכיל הנהגות קבליות.

צום4

אנחנו חלושי הכח נאזור חיילים לצום יום אחד,  בראותנו את גבורי הכח, הצמים שבוע שלם!


צום9

זכרון ילדות. ב"מחזור רבא" הישן הוסיפו פירוש לנאמר בצעקה בסוף תפילת "ונתנה תוקף": "תשובה ותפילה וצדקה- מעבירין את רוע הגזרה". מעל כל מילה נכתב פירושה: תשובה=צום, תפילה=קול, צדקה=ממון.

סכום האותיות (גימטריה) של צום/קול/ממון שווה. בכל מילה סכומה הוא 136.

וסכומם של שלשת המילים ביחד = (136*3) 408, שהיא הגימטריה של המילה זאת. "בזאת יבא אהרן אל הקודש", נקרא בתורה ביום הכיפורים, עת הכהן הגדול נכנס פעם בשנה אל קודש הקודשים.

גם אנחנו מתכוננים בזאת: בצום, בקול, ובנתינת ממון לצדקה.

יהי רצון מלפני אדון כל, שיקבלו צומותינו ותפילותינו וצדקותינו לרצון בעשרת ימי התשובה הבאים עלינו לטובה, לבשר טוב על עמנו וארצנו בשנת תשפ"ב הבאה עלינו לטובה.

כתיבה וחתימה טובה

אבישי

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, אלול תשפ"א. 

"עשה למען תינוקות של בית רבן"

(מתוך סליחות לימים נוראים)

על "בית המדרש תינוקות של בית רבן"

שער מסכת ברכות, דפוס פרג בשנת תק"ץ (1830). מקושט בעץ תאנה נושא פירות בתוך עציץ. עליהם נלוה פסוק ומאמר חכמינו ז"ל.

"נוצר תאנה יאכל פריה" [משלי כ"ז]

"מה תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים

אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם" [עירובין נ"ד]

 

בית רבן1ב

בעותק ספריית הרמב"ם – חותמת בעלות עגולה. חותמת זו מופיעה גם באחד מדפי הספר.

הכיתוב מסביב: בית המדרש תינוקות של בית רבן. ובאמצע: ת"ת.

בית רבן 3ב

בית רבן2 ב

 

רעי חנוך גוטליב מצא בעיתון "הצפירה" משנת תרמ"ח (1888) פרטים על ת"ת (=תלמוד תורה) "תינוקות של בית רבן", שנוסד שנה קודם בוורשה. בשנתו השניה למדו בו כשלש מאות תלמידים.

ידועות הדפסות של כרכים בודדים מהש"ס לשימוש התלמידים.

אין זה המקרה שלפנינו. כל הש"ס נדפס בפרג, וכל כרך הוא בפורמט גדול מאד וכבד-משקל. 

יד המקרה -או תורם אלמוני- שדווקא פריט מסדרה זו היה מונח בבית מדרש 'תינוקות של בית רבן'. 

 נזכור את מאמר חכמינו הנזכר בשער הגמרא, כי דברי תורה משולים לעצי התאנה, שפירותיהן מתוקים ומצויים למי שמעיין בהן. 

שבת שלום

אבישי 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, אלול תשפ"א.

א.

יום פטירתו של מנהלה הראשון של הספריה הרב ראובן מרגליות חל בתאריך ז' אלול. ר' ראובן זצ"ל היה בקי נפלא בנגלה ובנסתר ומחבר ספרים מעוררי פליאה בהיקפם.

הספריה שלנו קיבלה את התהודה והתהילה שלה הודות לר' ראובן. "הספריה של רב' ראובן מרגוליס" בפי הוותיקים. 

לפניכם הקדשה שקיבל ובה תמצית אישיותו הספרנית.

כותב ההקדשה דוצנט חיים ליפשיץ, היה אסיר ציון, ממייסדי "חוג הראי"ה", ומפקח ארצי לתרבות תורנית. 

ב"ה לספריית הרמב"ם

ולנשר הגדול המרחף עפ"נ אוצר הספרים,

צנא דמלא ספרא (=סל מלא ספרים)

הגאון מוה"ר ראובן מרגליות שליט"א

בהדרת כבוד ויקר

חיים ליפשיץ

ת"א-יפו

אור לכז בשבט תש"ך

מרגליות1

ב.

 השבוע מלאו 50 שנה לפטירתו של רבי ראובן זצ"ל. ידוע הפולמוס שהיה לו בשנת תש"א (1941) עם פרופ' גרשם שלום לאחר שהאחרון פרסם על "שבתאותו" של ר' יהונתן אייבשיץ. נאמתי וכתבתי על כך בעבר כאן

לפניכם שתי טיוטות של רשימות בכתב ידו של ר' ראובן מאותם ימים ובהן ביטויים בחריפות יתירה ובזלזול רב כנגד פרופסור גרשם שלום. לא קל היה לי לפרסם זאת, ואולי אני טועה. 

מר' חנניה ויינברגר, בן אחותו של ר' ראובן, שמעתי כי השניים השלימו ביניהם וג"ש אף ביקר בביתו של רא"מ. 

בטיוטא הראשונה הרב מרגליות מראה את חוסר הידע של גרשם שלום  במקורות והסתמכותו על ספרי עזר.

עמוד 1.

הפרופיסור לקבלה ופעולתו המדעית

יושב לו פרופיסור בהר הצופים ומגיד בכל סמסטר אי אלה דפים "זוהר" לפני חצי תריסר בחורים ובחורות שנרשמו ללמוד "קאבאלא", חוק הוא באוניברסיטה כי כל מתלמד מוכרח להרשם בכמה מחלקות למען קבל תעודת גמר ומגיסטר, בחרו אחדים מהסטודנטים-ות את הרע במיעוטו ונרשמו במקצוע שאין מתעניין בו, והפרופיסור ושומעיו משתעמים. זה שנים שהוא מחפש נושא לקנות בו עולמו בספרות, נוהג שבעולם כל בוגר באוניברסיטה כותב איזה דיסרטציה מחקר על איזה נושא לשם קבלת התואר, אבל פרופיסור כבר ילך לפניו שמו שרכש ע"י עבודות מקיפות במקצועו, ספרים רבי הערך נכס לדורות. הפרופיסור שלנו עודנו מתכונן לכך, כבר הכין אפילו כרטיסיה מילולית הזוהר, למען יוכל למצוא מאמר הנצרך לו ע"י המון פתקאות שהוכנו, אבל עוד לא הומצא המפתח להפתקאות עצמן, וביחוד הלוא אי אפשר לאכות נהמא בנהמא נחוצה קונקורדנציה תלמודית ומדרשית אז אפשר שימצא איזה הקבלה, בלעדה איך אפשר לנסות לכתוב איזה דבר… שהלב יודע מרת נפשו כי אינו לא במקרא ולא בתלמוד. ספרי עזר מצויים אמנם למדי בספרייתו אבל כמו… להפרופיסור אינו מוצא אשר יבקש, פתגמי התלמוד נרשמו בלשון זר לו עד אשר אינו יודע איך לחפש אותם, וגם במעט שיעלה אחרי חפש מחופש גם בו אינו בוטח, מפחד הוא מעין רואים, יודע הוא נפש קוראיו כי בקבלה הוא יכול להגיד להם ככל העולה על רוחו בבטחון גמור שאיש לא יבקר אחריו, תלמידי חכמים שיודעים פרק בקבלה הן לא יטפלו בדבריו, חבריו באוניברסיטה מפחדים להכנס לעולם המסתוריןואינם מתעניינים בתגליותיו, אבל כשינסה כוחו בעבודה הזקוקה להשוואות מתלמוד ומדרש מפחד הוא כי יראו עד היכן אי ידיעתו מגעת וידינו קל וחומר בעצמם, אם בנגלה כך בנסתר לא כל שכן–

ובכן סבב לו הפרופפיסור בספריות העולם והעתיק אי-אלה קטעים מכתבי יד, שברובם לא היה חסרון כלל לספרות ולמדע היהדות אלמלי נשארו גם הלאה בגניזות, כבוד מחברי הקקטעים במקומם מונח אבל כמותם רבים הם בספרי קבלה מודפסים, הסיכום המחודש על יסוד הקטעים שפרסם הוא קטן ודל,  וההערות המועטות שהואיל לצרף להטכסטים [המשך בעמוד 2] על פי ספרי עזר המה מלאים שבושים גסים ומגוחכים…

פולמוס עם גרשום שלום

ומקוצר יד לתת עבודה יסודית בקבלה פנה – ובצדק – לפרשה אחרת, לתנועת "שבתי צבי", ובאמת מעט מאד אשר אנחנו יודעים על מהות הכת ההיא והשקפת עולמה, הקרובים אליה בזמן השתדלו להכיח אותה ולא הרבו לדבר על יסודיה והלך נפשה רק על תעלוליהם ומשיבותיהם, ובכן החומר בכת"י אשר בספריות הוא מעניין, אבל מי שאיננו חושב להיות רק מו"ל כי אם שהפרסום מכת"י יחשב כעבודה מדעית הרי צריך להיות בקי קצת בספרות שממנה נשאבו הציטטות שבכת"י. והנה הדפיס הפרופ. בקובץ על יד ב (סדרה חדשה, ירושלים תרצ"ז) אגרת מגן אברהם מארץ המערב שחוברה כנראה [?] בידי אברהם מיכאל קרדוזו, בהקדמתו הקצרה הוא אומר מכיון שהספר נכתב בטעם יפה ובבהירות רבה לא הארכתי בביאורים והסתפקתי בציון מקורותיו בדברי רז"ל, כדאי לבחון שנים שלשה עמודים ולראות איך נעשתה המלאכה. בעמ' מ: כאשר זה מפורסם באמרם ז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליה מלמעלה, ומציין הפרופ. "חולין צ"ז ב" והנה בחולין צ"ז מדובר בהלכות רבות בענין ביטול בששים, מין במינו, כבוש כמבושל ועוד, אבל אין שם זכר למאמר אגדי זה, אין זאת אומרת שאין מאמר כזה בתלמוד, ישנו וישנו במסכת זו אלא בדף ז' ע"ב, אבל כיצד בא הפרופיסור לציון זה "חולין צ"ז ע"ב" [?] פתחתי הספר אוצר לשון חכמים של פערלא ע' 29 והנה במספר 351 מצויין לנכון חולין צ"ז: ובכן נפתרה חידת הבקיאות. לעומת זה באותו עמוד: דהא קיימא לן דלא עביד קוב"ה ניסא לשקרא, פה אין כבר כל ציון, יכולים אנו לתאר לנו יגיעת המו"ל בחפשו בספרי עזר ערך "קיימא לן" "לא" "דלא" וכמוהם, יגע ולא מצא, אלא שלא עלתה על דעתו שבמקור הדברים נאמרים בלשון תמיה "עביד הקב"ה ניסא לשקרא?" ברכות נ"ח ע"א…

בטיוטא השניה, בדפים הבאים, נפגש עםהמשך הפולמוס סביב השבתאות. ג"ש טען שרבי יהונתן אייבשיץ היה שבתאי נסתר. כנגדו כתב רא"מ קונטרס שהפריך את ראיותיו. בעקבות זאת פורסם ע"י ג"ש קונטרס תגובה חריף בשם "לקט מרגליות". בטיוטא זאת ישנה תגובה ל"לקט מרגליות" של ג"ש.

משום מה, טיוטא זאת, בכתב ידו של ר' ראובן מרגליות, נכתבה בגוף שלישי.

קטעים מתוך טיוטא ראשונה מצאתי בחבור "לפולמוס המחודש על שבתאותו של רבי יונתן אייבשיץ" (ירושלים תש"ב 1942) מאת א. השילוני, הוא  יצחק רפאל. החיבור הנ"ל מצדד ברב מרגליות וכנגד גרשם שלום. ברור שיצחק רפאל ראה טיוטות אלו ואף העתיק מהם. וצריך עוד להתיישב ולהתבונן בדבר. 

דוגמא לדבר מסוף חבורו של יצחק רפאל מצולם הדף הבא, שזהה לנוסח בעמ' 3 בקונטרס כתב היד לעיל. 

שג2א 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, אלול תשפ"א

ספר של ספריית ישיבת יח"ל

[רשימה לכבוד תלמידי הישיבות ששבו לספסל לימודיהם השבוע עם תחילת "זמן אלול" ]

 

אחת הישיבות הגדולות והנודעות באירופה היתה ישיבת חכמי לובלין

הר"מים היו תלמידי חכמים מן השורה הראשונה, גדולי עולם. 

אחד מהם היה הרב אריה צבי פרומר, מחבר ספרי "ארץ צבי". נספה בשואה. 

בעותק שלנו מצאנו רישום ידני בפתיח של ספר חידושי המאירי על מסכת עירובין (דפוס ורשא, תרע"ג 1913).

כותב הרישום הוא הבחור אלכסנדר זישא הוכגילרנטר מקוטנא. תלמיד הישיבה שאף הוא נספה בשואה. 

הוא הוביל אותנו להערה בכתב ידו של ר' אריה צבי. 

בדף מ"ט יש כאן הערה של מרן הגה"צ הר"מ שליט"א

המאירי2

בדף מט  מדפי הספר אכן מצאנו את הערה שעליה חתום שמו של הר"מ ארי' צבי. כך הוא נוסח הערה ראשונה:

ק' לפ"ז (= קשה לפי זה) ממלאה אשה קדרה של בשר אע"פ שאי"צ (=שאינה צריכה) אלא לחתיכה א' (=אחת) בביצה יז.

והרי בשר ל"ש (=לא שייך) טעם זה שחשוב כדבר א' (=אחד) כמ"ש (=כמו שכתוב) לעיל וכחולין טו: וצ"ע

ארי' צבי

המאירי4א

 

מעניין שעל ספר שהוא רכוש הספריה של ישיבת חכמי לובלין נוספו הערות וחידושים בכתב יד.

חדושי המאירי

———————————————

בגנזי ספריית הרמב"ם ישנה תמונה שלקוחה מטקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה בל"ג בעומר שנת תרפ"ד (1924).

התמונה אינה לקוחה מבמת הכבוד וכד'. היא דווקא מראה את ההתגודדות מסביב. את החצר האחורית.

פתיחת יחל יחיאל קסטנברג1

וכך הכיתוב מאחורי התמונה בכתב ידו של הספרן ר' ראובן מרגליות.

לקורות חייו של הרב יחיאל קסטנברג ראוי להקדיש רשימה נפרדת. על רבנותו בראדום היתה מחלוקת והתערבו בה רבנים חשובים. ראו נא כאן וכאן. נספה בשואה.

הרב זאב דוב אלתר מאיר לא כיהן ברבנות. עסק בממסחר וחיבר ספרים ומאמרים על היהדות בעיתונות. עלה ארצה בתרצ"ב (1932). חי בתל אביב. נפטר בשנת תשכ"ו (1966)

הרב שלמה שיקלר, היה מרבני גליציה. הספיד את הרב מאיר שפירא מייסד וראש ישיבת יח"ל כאן . נספה בשואה.


שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה, כה לחודש מנחם אב תשפ"א

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה

רשימה לפרשת ראה

לפניכם שער ספר תלמוד ירושלמי על סדר נזיקין עם פירוש פני משה. מהדורה ראשונה.

בשער הספר מופיע שתאריך השלמתו היה השבוע לפני 251 שנה בדיוק.

ותהי השלמת מלאכתו ביום ג' שהוכפל בו כי טוב לחודש מנחם

לסדר ולפרט ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה לפ"ק. 

ירושלמי אמשטרדםב3

אני 'אספן' של מודעות התנצלות בפני הגויים המצויות בספרים עתיקים וישנים.

אחת יפה ומיוחדת נדפסה בספר הנ"ל, שנדפס בליוורנו בשנת תק"ל 1770.

מודעא

כל מקום שנזכר בחיבור הזה גוי או עכו"ם אין הכוונה כי אם על אותן אשר מלפנים היו. אבל אלו שבזמנינו אינם בכלל

וכאשר הבאתי בריש מסכת ע"ז* דברי רבי יוחנן דחולין הנוכרים בזמן הזה לאו עובדי ע"ז אלא מנהג אבותיהן בידיהן.

ומצווים אנו להתפלל בשלומה של מלכות כאשר אנחנו עושים בשבתות וימים טובים מברכים ומתפללים בעד אריכות ימיו

ושנותיו ושלומו וטובותיו של אדונינו S. A. R. […] Archiduque PEDRO LEUPOLDO Primero

Gran Duque de Toscana ובימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן.

—————————————————————–

[ Sua/Sua Altezza Reale הוד מעלתו המלכותית = .S. A. R]

[ארכידוכס = Archiduque]

[הראשון =Primero]

[הנסיך הגדול של טוסקנה=Gran Duque de Toscana]

פדרו ליאופולד* היה הנסיך הגדול של דוכסות טוסקנה [ Gran Duque de Toscana ] בין השנים 1765-1790. נסיכות זו במרכז איטליה היתה עצמאית מאות בשנים ובה נמצאת העיר ליוורנו. בעיר זו פעלה קהילה יהודית אמידה. היא גם היתה מרכז חשוב ומפורסם של הדפסת ספרי קודש ובה נדפס ספרנו זה.

זכה פדרו ליאופולד, להיזכר לטובה בספר זה, שנדפס בליוורנו בשנת 1770 למניינם בעת כהונתו .

שבת שלום

אבישי


*

פני משה מסכת עבודה זרה פרק א הלכה א
והאידנא נהוג עלמא היתר אפי' ביום אידם משום דקים להו לרבנן בגוייהו דלא אזלי ומודו דכל הני דאיתסר בזו המסכת מיירי בעובדי עכו"ם וע"ז ממש. וכדאמרינן בפ"ק דחולין דעכו"ם שבחוצה לארץ לאו עובדי עכו"ם הן אלא מנהג אבותיהם בידיהם.

[תוספת]

פדרו ליאופולד היה בנו של פרנציס שהיה ראשון משושלת בסבורג-לוריין ששלטה בטוסקנה (אחרי שושלת מדיצי). הוא היה דוכס טוסקנה בין השנים 1765 – 1790. הוא היה רפורמיסט, היה חסיד מתון של אבסולוטיזם נאור , התנגד לעונשים קיבוציים והרשאון שביטל את עונש גזר דין מוות. לאופולד פיתח ותמך ברפורמות חברתיות וכלכליות רבות. חיסון לאבעבועות שחורות הופך לזמין באופן שיטתי, ונוסד מוסד מוקדם לשיקום עברייני נוער. ליאופולד גם הציג רפורמות קיצוניות במערכת ההזנחה והטיפול הבלתי אנושי באנשים הנחשבים לחולי נפש.

בימיו זכו היהודים ליחס מתקדם ולזכויות שלא ניתנו להם קודם (יש מאמר על זה, נגיש בחלקו וגם כאן עמ' 319-320) 

מ 1790-1792 הפך לקיסר רומא הקדושה, מלך הונגריה ובוהמיה, ודוכס אוסטריה. אז העביר את השלטון בטוסקנה לבנו, פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה, לאופולד עצמו מת שנתיים מאוחר יותר.

מקורות עליו ותמונות:  כאןציור שלו, פסל שלו עם עיטורים מפוסלים של השגיו כאן.

תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו בהכנת הרשימה ובכתיבת תוספת זו. 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה.

יצאנו לדרך.

"משחק "אתגר הכתר" פתוח !

אתגר הכתר

בתוך מרחב ספריית הרמב"ם מותקנות עמדות בהן מוצפנים חלקי פאזל של "כתר ארם צובא". על מנת להצליח במשימה ולפתור את סודו של ה"כתר" – נדרשים שיתוף פעולה וחשיבה מחוץ לקופסא.


למי מיועד המשחק ?

לבני הנעורים, למי שצעיר ברוחו. בין גילים 90-9.

מתאים לקייטנות הורים, למשפחות, לבני/בנות בר מצווה, לחברה' שמחפשים אתגר.

משך הפעילות: כשעה (תלוי בכם…).

מספר משתתפים: 2-8.

מחיר: 50 ש"ח לכל קבוצה.

לתיאום מועד שנוח לכם כתבו אלי: rambaml1@gmail.com

אתגר הכתר תמונה1א


מחכים לכם.

להתראות !

אבישי

טל' לבירורים. 0528850112


 

Read Full Post »

בע"ה

קַח אֶת-הַמַּטֶּה, וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו 

מי מריבה

 רשימה לפרשת חוקת

פרשת מי מריבה, שבעטיה לא נכנס משה לארץ ישראל, זכתה לפירושים רבים.

רבי אפרים מלונטשיץ בפירושו "כלי יקר" על אתר מוצא מקום למשנה חינוכית היפה לשעה ולדורות. כשמדובר בנוער בוגר אז טוב להגיד מוסר מאשר להכות. שכנוע עדיף על איום.

רב ישראל סלנטר6

בספריית הרמב"ם בשער עותק ספר "נועם ירושלמי", וילנא תרכ"ו 1866, מופיע חותמת עגולה מיוחדת.

מפני שייכותה העקיפה למייסד תנועת המוסר היא מובאת כאן.

נועם ירושלמי1

וכך נוסח הכיתוב בה:

בעיגול החיצוני.

שייך לרב ומ"ץ מיכל פיינשטיין ולבהמ"ד שלו

בעיגול הפנימי.

הס' לבה"כ שזכה בדין

במרכז החותמת.

בזארעצי בווילנא

נועם ירושלמי3

חותמת זו הופיעה גם בקטלוג בית המכירות "אור הגנוז" כאן.

בחותמת זו מידע על דמות רבנית ועל בית מדרש ובית כנסת מיוחדים.

  1. על הרב מיכל פיינשטין.

ר' מיכל פיינשטיין שימש כמורה צדק (מו"ץ) בוילנה במשך כעשרים שנה, לאחר מכן היגר לארה"ב, שם שימש ברבנות עד פטירתו בשנת תרפ"א (1921). כך הוא נוסח מצבתו:

פיינשטיין1

2. על בית הכנסת בזארעצי בווילנא

באתר www.uzupiorespublika.com מופיעה תמונת בית הכנסת בזארעצי (כיום) וסיפור המקום. הרי הם לפניכם:

זרצ'ה הוא אחד הפרברים העתיקים ביותר של וילנה, שמופיע במקורות הכתובים כבר במאה ה-15. על פי מפקד הבתים משנת 1887 היו בזרצ'ה 80 בניינים בבעלות היהודים. בשל הצפיפות בבית הקברות היהודי הישן בשניפישוק בשנת 1829 נרכשה חלקת אדמה לבית העלמין היהודי החדש בפאתי זרצ'ה. במקום זה (ברחוב אוז'ופיו 36 ו-38) על המדרון של נחל וילניה עד 1840 היה בית הכנסת מעץ וממול בכיכר היה שוק של זרצ'ה. באותו המקום בשנת 1841 נבנה בית הכנסת החדש מאבן בעל קומה אחת. בשנת 1915 בו הותקן חשמל. לבית הכנסת זה הייתה חשיבות מיוחדת ליהודי וילנה.

  • כאן הרב המפורסם ישראל סלנטר (1883-1810), מייסד תנועת המוסר, הקים את הישיבה בווילנה ובין השנים 1849-1840 היה מנחה הישיבה. המונח מוסר פירושו לחיות וללמוד באופן חרוץ ביותר על פי הכללים והחוקים של היהדות. תנועת המוסר יצרה שיטות חינוכיות להשתלמות האדם הרוחנית.
  • בשנת 1846 בזמן שהותו בווילנה ביקר בבית הכנסת זה סר מוזס (משה) מונטפיורי, ברון ובנקאי אנגלי, הנדבן והשדלן הגדול שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בכל העולם. 
  • הדרך מהרובע היהודי של וילנה לבית העלמין של זרצ'ה היה לאורך רחובות אוז'ופיו וקריביו הנוכחיים, אותו היו מכנים כ"דרך המתים". תהלוכות הלוויה היו עוצרות ליד בית הכנסת זה כדי לכבד את זכרו הנפטר. מכאן את בני הקהילה המכובדים ביותר היו נושאים על הידיים. משנת הקמת בית הקברות של זרצ'ה ב-1830 ועד 1939 נקברו בו על פי הערכה מעל 70 אלף איש. 
  • בית הכנסת של זרצ'ה הוא מקום התרחשות העלילה העיקרי של רומן "העגונה" של חיים גראדה, סופר האידיש, יליד וילנה, אחד מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

בזמן כיבוש ליטא הנאצי בשנת 1941 בית הכנסת נסגר וב-1942 נהרס קשות. אחרי המלחמה בתקופה הסובייטית המבנה שוחזר אבל כבר כבית דירות. ב-2012 נערכו חפירות ארכיאולוגיות של המקום, ולאחר מכן שינו את המבנה לבית פרטי. בפנים נשמרו כמה שרידים של עיטור קירות בית הכנסת. רוב היהודים של זרצ'ה נספו בשואה.

הזיכרון ההיסטורי של בית הכנסת של זרצ'ה נתמך ונשמר על ידי קהילת אוז'ופיס וממשלת רפובליקת 2020 (C)ליטא.

בית כנסת וילנא

אף כיום נשמר בזארעצי אשר בווילנא כבוד ליהודי המקום. ובשלטים בכניסה למקום מופיעה גם שפת האידיש.

רב ישראל סלנטר3

עדיין נשארו לי שאלות פתוחות.

1.האם בית הכנסת, שבו החלה פעילותו הפומבית של הרב ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר – הוא אותו מקום המופיע בחותמת ושבו כיהן הרב מיכל פיינשטין זצ"ל ?

2. "הס' [=הסמוך?] לבה"כ שזכה בדין". מה הכוונה שזכה בדין

שבת שלום

אבישי

נ.ב. תודה לרעי חנוך גוטליב על השותפות בבלוגי.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

דבש תמר

רשימה לפרשת קורח

 "אַף לֹא אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ…"

דברי קטיגוריה של דתן ואבירם אל משה רבינו.

יאיר שרקי שידר סדרת כתבות מעניינות (בערוץ 2) בשם "ברוקלין של קודש": מסע בקהילות החרדיות באמריקה. הסדרה גם ניתנת לצפיה באתר המיועד לציבור החרדי "ככר השבת". 

הפרק השני הוא על קרית יואל / "מסע בעיר הענייה ביותר בארצות הברית". 

קטע 1 (דקה 10:15) : 

יאיר מתארח בביתו של אחד מפרנסי העיר. בכניסתו לבית מוזג המארח כוס חלב ואז מופיע הדיאלוג הקצר הבא.

המארח: ארץ זבת חלב ודבש ! (-אמריקה).

יאיר: אבל ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש ?

המארח: האדמו"ר מסאטמר אמר שלקרית יואל יש קדושה מארץ ישראל.

קטע 2 (דקה 11:27): 

 תושבי המחוז מצביעים בעד הפרדה מוניציפאלית של קרית יואל מהמחוז. ושם חדש יינתן לה: Palm Tree – עץ התמר.

על שום מה ? כי שם משפחת שושלת אדמו"רי סאטמר הוא טייטלבוים = עץ תמר.

בספריית הרמב"ם ישנו ספר "דבש תמר", שחיבר בן לאותה משפחה מפוארה – משפחת טייטלבוים מהונגריה. 

מחבר הספר, ר' דוד בן שלמה טייטלבוים, מסביר בהקדמתו את סיבת בחירת שם הספר:

"והנה קראתי לספרי בשם דבש תמר על שמי דוד ושם אבי ר' שלמה ושם משפחתי לבית טייטילבוים."

דבש – ראשי תיבות דוד בן שלמה. 

תמר – טייטילבוים

דבש תמר1

שער הספר. המחבר: דוד טייטלבוים. דפוס ורשה תרנ"ז 1897. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

עותק הספר "דבש תמר" המונח בגנזי הספריה היה שייך לרב יעקב וויזענפעלד. 

בקובץ "עץ חיים" של חסידות באבוב פורסמו הגהותיו בגליונות כמה ספרים, ובראשם תיאור קצר של תולדות המחבר.

תמר4

דבש תמר2

בספר זה נוספו כמה הערות קצרות שלו. אחת מהם קשורה לשם הספר.

על דברי מחבר הספר בהקדמתו – 

והנה קראתי לספרי בשם דבש תמר על שמי דוד ושם אבי ר' שלמה ושם משפחתי לבית טייטילבוים.

תמר5

 באה כאן הערת ר' יעקב ויזנפלד בכתב ידו –

עיין שו"ת ח"ס או"ח ס'קצז בתשו' להגה"ק הר"מ טייטלבוים מאוהעל שכינה אותו וקראו שם תמר פילפול ארוך בזה.

ההערה מפנה אותנו לספר שאלות ותשובות חתם סופר (לר' משה סופר), חלק או"ח (אורח חיים) תשובה קצז. 

 התשובה שם מופנית לרב משה טייטלבוים, מייסד "חסידות סאטמר". החתם סופר נשאל ממנו על שינוי נוסחי התפילה. בפתח דבריו ה"חתם סופר" משנה את שם הכותב – המפורסם לכל בשמו הרב משה טייטלבוים – לרב משה תמר

תמר 7

החתם סופר בפתח דבריו קושר את שינוי השם לשאלה שהעסיקה אותו:

"בקראי שם תמר ועניינו מה שצריך לי עיון, מאי דפשיטא לחז"ל דדבש דכתיב בשבחי א"י בשבעת המינים שהוא דבש תמרים?" והוא מאריך בתשובתו על דרך הפשט ועל דרך תורת הקבלה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

תגרי לוד

רשימה לפרשת שלח ולכבודה של לוד ותושביה

תגר6א

שער הספר. דפוס זולקווא תצ"ט (1739). עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר

[במדבר יג, יז]

רש"י: הוא היה הפסולת של ארץ ישראל שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואח"כ מראין את השבח.

הסבר: משה מתווה את דרך המרגלים. תחילה יעלו דרך הנגב, איזור לא פורה, ואחר כך יגיעו אל איזור ההר ויתרשמו מטוב הארץ. כדרך הסוחרים המראים תחילה את הסחורה הפשוטה ואחרי זה משביחים את מקחם ומראים את הסחורה המשובחת.

המקור לדברי רש"י הוא במדרש תנחומא. המדרש דורש את שם ארץ כנען. כנען בתנ"ך היא מילה מקבילה לסוחר. דוגמא לדבר, במזמור אשת חיל בספר משלי: "סדין עשתה ותמכור / וחגור נתנה לכנעני".

סוגיה תלמודית מעניינת וקשה ללימוד בפרק הזהב (פרק רביעי במסכת בבא מציעא) נקראת סוגיית "תגרי לוד". הסוגיה דנה בהלכות אונאה. מה דינה של סחורה שנמכרה במחיר גבוה ממחיר השוק. הגמרא דנה בשני מרכיבים: 1. מה ההפרש הכספי המצדיק ביטול העסקה: ששית מעל המחיר או יותר (שליש לדעת ר' טרפון). 2. מה טווח הזמן שבו הלקוח יכול להתחרט: עד זמן שיראה לקרובו / לתגר ויתייעץ עמם או כל היום כולו.

תגרי לוד העדיפו – זמן חרטה קצר על פני הפרש כספי מורחב עד לשליש מחיר השוק. סגירת העסקה בזמן קצר היא קריטית לקיומה. זו ראיה מפוקחת של סוחרים !

כך הוא לשון המשנה.

האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע – שתות למקח. עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו.

הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע – שליש למקח, ושמחו תגרי לוד.אמר להם: כל היום מותר לחזור. אמרו לו :יניח לנו רבי טרפון במקומינו וחזרו לדברי חכמים.

אחרי הקדמה זו, בואו ונתבונן בשער היפהפה של הספר עם השם המיוחד "הלכה אדם מישראל".

בספריה שני עותקים מהספר שונדפס בשנת תצ"ט (1739) בעיר זולקווא. הספר עוסק בחידושים על מסכתות מהתלמוד הבבלי שלימד הרב ישראל בן יעקב מזלוזיץ' ונלקטו על ידי תלמידי הרב המחבר אחרי פטירתו בגיל צעיר (47 שנים).

תגר6א

בשער מצויין "שהצגנו בחיבור זה הרבה דברים חריפים גדולים ונוראים על כמה מסכתות, וזה יוצא מן הכלל ללמד דעת את העם פלפול ארוך עמוק מי ימצאנו בשיטת תגרי לוד

בדף ך' מדפי הספר, בתוך הדיון בסוגיית "תגרי לוד" ובדיני אונאה מופיע הפסקה הבאה:

ואמר המעתיק יוסף יאסקא בן הרב המחבר. נהירא כד הוינא טליא (= זכור לי בבירור כשהייתי ילד קטן) על ברכי אבי ז"ל בהיות עדיין שבת אבי בק"ק זלאזיץ למד הלכה סוגיא הנ"ל עם החריפו' הנ"ל משך ארבעה שבועות בקיבוץ תלמידי' חשובין אשר נאספו עליו ממרחקי' כמפורסם לכל והעלה אבי ז"ל השגה על ביאור אביו זקינו ברש"י ראשוני' דסוגיא הנ"ל וזה דבריו…

תגר2

שנזכה להיות –

סוחרים מעולים בלימוד התורה ופלפולה.

תגרנים טובים בקדושת הארץ ויישובה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן

חומש במדבר, פרק יפסוק לה

רשימה לפרשת בהעלותך. 

אמרי שהם חותמת

אמרי שהם חותמת 2א

מתוך שער ספר "אמרי שהם". המחבר: ר' משה בן דן שהם, תלמיד הבעש"ט. נדפס בקולומיי בשנת תר"מ (1880).

בעותק הספריה חותמות עגולות בדף השער —

חבורה משניות דק"ק קרעטשיניב

ואזהרה בצידן —

אסור חמור להוציא ספר מביהמ"ד

דחבורה משניות הישינה דק"ק קרעטשיניף

מי שלקח ספר מהארגז יחזירו למקומו

היום אצלנו הספרים מונחים בארונות. אז בקרעטשיניף הם היו מונחים בארגז.

מה בין ארון לארגז ? בגודל ? בצורה ? בעיצוב ? בניידות ? או בייעוד ?

האם יש שינויי בין רובדי לשון הקודש לדורותיה?

אשמח לקבל תשובות והפניות במייל הרשום בסוף כל רשימה בבלוגי.

————————————————————————-

בבית המקדש בקודש הקודשים היו ארון וארגז !

תניא: משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר (שמואל א ו, ח) ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך. [מסכת הוריות דף יב].

בצד ארון הברית עמדו עוד ארבעה פריטים. בוודאי כל אחד מספר לנו מסר משמעותי לדורות. שלושה מתקופת משה רבנו והמשכן במדבר סיני: שמן המשחה, צנצנת המן, מקלו של אהרון. הרביעי – ארגז מימי מלחמות ישראל והפלישתים בארץ ישראל.

סיפור חזרת ארון ברית ה' מידי הפלישתים הוא סיפור ניסי. פרשה הראויה לעיון כמסופר בספר שמואל פרק ה ופרק ו. בתחילה עת נשבה ארון ה' נאמר "כי גלה כבוד מישראל". לאחר המכות שהוכו ערי פלישתים ואלוהיהם, חזר הארון לבדו ועמו ארגז ובו הניחו סרני פלישתים חמשה טחורי זהב וחמשה עכברי זהב. אז נאמר "ונתתם כבוד לא-להי ישראל".

קוים להשוואה בין המסופר על הפלישתים בספר הנביאים לימינו – ראו נא את שלימד הרב צב"י טאו בספרו "לאמונת עתנו" חלק ראשון כאן.

שבת שלום

אבישי

נ.ב. הספרן בספריית הרמב"ם נאור נ"י הראה לי את שכתב פרופסור מנחם צבי קדרי מאונ' בר אילן בספרו " מילון העברית המקראית" בהגדרת ארגז.

.ארגז3א

שתי נקודות:

  1. הזהירות: כלי קיבול בלתי ידוע….

2. ההשערה: …שהמילה שאולה מלשון פלישתים ר' לעף, פלורה ב, 29


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

פלישתים עליך !

לדמותו הפולמוסית של אליעזר לצרוס גולדשמידט

רשימה בימי מבצע "שומר החומות"

אליעזר לצרוס גולדשמידט (תרל"ב-תש"י 1871-1950) היה דמות יוצאת דופן. כשרוני ומלומד, שזכה להערכה רבה על תרגום התלמוד לגרמנית. אך בד בבד עם עבודתו המדעית היה גם איש פולמוס ומחלוקת.

דף השער של "פלישתים עליך". 23 דפים. ברלין 1927. בראש הדף הקדשת המחבר למאיר הילדסהיימר (?)

במחסן הספריה מונח לו חיבור שכותרתו ! Philister uber Dich. אינני קורא בשפה הגרמנית ומה שמשך אותי לעיין בקונטרס היו מילים ספורות בעברית בעמוד השער: ארי שאמרת נעשה שועל (מסכת בבא קמא דף קיז עמוד א).

מחבר הקונטרס לצרוס גולדשמידט היה מוכר לי ממקום אחר. מהסיפור על חיבור קדום שכביכול מצא ובו טקסט קבלי קדם ספר הזוהר. לימים הודה שזייף זאת כמהתלה על חשבון המדע. (כעדות אלימלך רימלט. מעשה נערות של ר' אליעזר גולדשמידט. ארשת שנה א עמ' 480 ואילך) .

בזכרונותיו ישנו תיאור בל ייאמן על הפולמוסים שעברו עליו במשך קורות חייו הספרותיים הסוערים. בתוך דבריו מצאתי את החוברת שלנו… כאשר שמעון ברנפלד ביטל את עבודת התרגום של גולדשמידט בראשיתו בא הוא חשבון עמו במחברת שכותרתה "פלישתים עליך"

ביטוי זה "פלישתים עליך" לקוח מסיפור שמשון והפלישתים בספר שופטים פרק טז . מתחבר הוא למאורעות ימים אלו.

———————————————————————————————————————

ביום הולדתו השבעים של גולדשמידט נערכה לכבודו חגיגה גדולה באולם האקדמיה המלכותית בלונדון. עותק ממנשר ברכה שנמסר לו נמצא מקופל בגנזי הספריה. חתומים עליו פרופסורים לתיאולוגיה. בזכרונותיו הנ"ל, שנדפסו בקובץ ארשת שנה ב, מובא תרגום של המנשר. אך עמוד אחרון נעדר. דווקא עמוד זה מעניין במיוחד. הוא מכיל חרוזים באקרוסטיכון שמו – בארמית!

תמונה גולדשמידט 

גולדשמיד שער

גולדשמיד דף אחרון

לקריאת ששת עמודי המנשר ראו נא כאן.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com


Read Full Post »


 אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא

רשימה לפרשת במדבר

בעותק ישן ודי מרופט של ספר "בת עיני" המצוי במחסן שלנו ראיתי חתימת בעלים. זו תופעה שכיחה. בספרים רבים מצויה חתימת בעלים.

שער ספר "בת עיני". מחבר: ישכר דוב בער מגזע צבי. מקום הדפסה: דובנה. שנת הדפסה: תקנ"ח 1798. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

רישום קצר של זהות הבעלים מופיעה בסוף הספר :

הצעיר יעקב צבי באב"ד בלאאמו"ר הגאון מוהר"ר שמחה באב"ד.

בת עיני6א

אך ראו זה פלא, איך תפחה לה חתימה נוספת בראש הספר לרשימת יוחסין קלאסית של ענף למשפחת באב"ד.

 במשפחת באב"ד שושלות רבנים ארוכות. באב"ד הוא ראשי תיבות : בן – אב בית דין. כלומר בן וממשיך מסורת אבותיו ברבנות ודיינות.

כדרכם של רשימות יוחסין, הרשימה מתחילה מדור אחרון ופונה אחורה כלפי מעלה. לכן ישנו רצף דורות קרובים מדוייק ואחר כך רק הזכרה בדילוגים של אבות המשפחה המפורסמים.

ברשימה הבאה תראו שישנם חמשה דורות רצופים מיעקב צבי (-שמחה-שמואל-אברהם אריה-יהושע העשיל מחבר ספר שו"ת יהושע) עד יצחק באב"ד ראבד"ק לבוב. מיצחק ישנו דילוג ארבע דורות למעלה עד הנשר הגדול ר' העשיל אבד"ק קראקא, שהיה נכדו של ר' יצחק מפוזנן, רבו של הרמ"א.

זאת הרשימה:

חתמתי את שמי כאן. ויעזור ויגין ויושיע לכל / החותם בו. הק' יעקב צבי באב"ד בלא"א מוהר"ש / באב"ד ז"ל אבד"ק טרעמבוולא בהגא' מו"ץ דק' בראד / מוהר"ר שמואל אב"ד בראד בהג' מוהר"ר אברהם ארי' / באב"ד אבד"ק מיקולניץ בהגאון הגדול רשכב"ה מוה"ר / יהושע העשיל באב"ד אבד"ק טארניפאל בעהמח"ס יהושע שו"ת / בהגאון הגדול רשכב"ה מוהר"ר יצחק באב"ד ראבד"ק / לבוב דור רביעי לרבינו הנשר הגדול הרב רבי / ר' העשיל זצ"ל אבד"ק קראקא נכד הגאון מוהר"ר יצחק / מפוזנן זצ"ל רבו של הרמ"א. ואבי הרב הנ"ל הי' בן הרב / מו"ה הרב שמואל הנ"ל הי' חתן הגאון הגביר המפורסם מוהר"ר / יצחק הלוי איש הרוויטץ דור שלישי מרבינו הגאון מוהר"ר / יצחק הלוי איש הרוויטץ זצ"ל אבדק"ק אה"ו ודק"ק בראד זכר / כולם לברכה לחיי העולם הבא /

שתי הערות בצד:

1. ר' יצחק מכונה ראבד"ק לבוב. אך כותבי תולדות המשפחה (ראה כאן מתוך ספר הנעים בעריכת גדליה שמואל באב"ד. ירושלים תש"נ 1990) מציינים שהיה רק מנכבדי העיר בראד.

2. בספרו של מאיר וונדר על חכמי גליציה מופיעה מפה המתארת ענף אחר של משפחת באב"ד. דרך מפה זו אפשר למצוא חלק מהרבנים שברשימה שלנו ולהשלים את החוליות החסרות מר' יצחק באב"ד -שהוא דור רביעי- עד להרבי ר' העשיל.

שבת שלום

חג שבועות שמח

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com


Read Full Post »

בע"ה.

רשימה לפרשת בהר-בחוקותי.

בין ל"ג בעומר ליום ירושלים וחג שבועות.

שתפתי חבר בהרהורי:

במקום מירון – ירושלים.

במקום ל"ג בעומר – חג שבועות.

במקום ר' שמעון – עליה לרגל.

תארו את הצפיפות והדוחק. סמטאות העיר העתיקה יכילו את הבאים?

השיב לי: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש…עומדים צפופים ומשתחוים רווחים… ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים. [מסכת אבות פרק ה משנה ]

אמרתי לו: אין סומכים על הנס. [ירושלמי יומא פרק ראשון הלכה ד]


ספורי נסים

נס 1

ספר התשב"ץ. מחבר: ר' שמעון בן צמח דוראן. נפטר באלגיר בשנת ר"ד 1444.

ואומרים כי עדיין נשאר מהניסים שהיו בירושלים, שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה, ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר משלוש מאות איש, כולם הם נכנסים שם ויושבים רווחים, כי עדיין היא בקדושתה, וזה סימן גאולה שלישית. [ספר התשבץ חלק שלישי סימן רא]


נס 2

חתם סופר. מחבר ר' משה סופר. נפטר בפרשבורג (סלובקיה) בשנת ת"ר 1839.

יובן דלמ"ש (דלפי מה שכתב) בתשבץ ח"ג סס"י ר"א דגם בזמנו נראה נס בזה בבה"כ (בבית הכנסת) שבירושלים בבואם שם בחג השבועות כל סביבותיהם ולא צר להם, וה' יודע כי עיני ראו בח"ל (בחוץ לארץ) דבר זה ולא אוכל לפרש מפני פריצי עמנו, וא"כ (ואם כן) מאי רבותא דעשרה נסים נעשו בבהמ"ק (בבית המקדש) ?…

הערת המהדיר:

הג"ר (הגאון רבי) שלמן זלמן עהרנרייך אב"ד (אב בית דין) שאמלוי… ציין שמפורסם בעולם מתלמידיו הגאונים הקדושים, שזה היה בבית מדרשו של מרן בפ"ב (בפרשבורג) שהיה קטן מאד מהכיל וכו' והיה שם מועט מחזיק את המרובה. (תשובות חת"ם סופר. ירושלים, מהדורת מכון חתם סופר, תשס"ח 2008)

יהי רצון בעזרת ה' שלא נזקק לנסים !!!

בשורות טובות

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לכבוד ל"ג בעומר

בשנת תרצ"ה (1935) קיבל הרב בן ציון עוזיאל מכתב זועם מא. פנחסי על הופעת הכנר אמיל האוזר ב"אוהל שם". פנחסי טען כי אמיל הוא מומר ומסיונר ונשוי לנוצרית. המכתב נסרק בקטלוג הספריה וניתן לצפיה כאן. בעקבות מכתבו פנה הרב עוזיאל להנהלת "אהל שם" וביקש לבדוק את הטענות*. ובמידה שאכן כך הוא ביקש למנוע הופעתו.

[*נ.ב. נראה שאינו אמת. האוזר היה נשוי לד"ר הלנה כגן. ראו ערכו כאן.]

מומר2

מאוספי ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

שאלת מעמדו של המומר העסיקה את חכמי ישראל במשך דורות.

מי שהמיר דתו והתנצר האם הוא יהודי? האם קידושיו קידושין והוא דורש חליצה? הוא יורש את הוריו? האם מותר ללוותו וללוות ממנו בריבית? ועוד שאלות כיוצא בזה.

שאלה זו עלתה במלוא חריפותא בפרשת "האח דניאל". יהודי שהמיר דתו בטרגדיית השואה וחפץ לעלות לארץ בכוח חוק השבות.

בפסק דין שניתן בבית הדין העליון בשנת תשי"ח 1958 ונכתב ע"י השופט על ידי משה זילברג, מוצגת העמדה ההלכתית כי יהודי מומר – יהודי הוא! אך למרות זאת נפסק כי אין הוא זכאי לעלות ארצה בכוח חוק השבות.

עמדת היהדות מורכבת ואינה חד משמעית. בעקבות אותו מעשה כתב הרב שמואל היבנר  בכתב עת "הדרום" (חוברת ז, תשי"ח 1958) מאמר מקיף על "ישראל שהמיר את דתו – מהו?". המאמר בוחן את סוגיית המומר בהלכה בדינים השונים ושורת הסיכום בסופו היא "מכל התרכובת הנ"ל יצא לנו המומר בעל דו פרצופין".

אחד המקורות החשובים בסוגיה זו היא המחלוקת בגמרא (מסכת קידושין דף לו.) בין רבי יהודה לרבי מאיר בשאלה: מי קרוי בנים.

תניא: "בנים אתם לה' אלהיכם" – בזמן שאתם נוהגים מנהג בנים – אתם קרוים בנים. אין אתם נוהגים מנהג בנים – אין אתם קרוים בנים, דברי ר' יהודה.

רבי מאיר אומר: בין כך ובין כך אתם קרוים בנים שנאמר (ירמיהו ד, כבבנים סכלים המה ואומר (דברים לב, כבנים לא אמון בם ואומר (ישעיהו א, דזרע מרעים בנים משחיתים ואומר (הושע ב, א) והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני א-ל חי.

בני יצחק נ"י הראה לי בספר פסקיו של הרב הרצוג דיון ארוך בשאלת קבורת יהודי שלקח לו אשה נוכרית ומת ללא הבעת חרטה ותשובה (חלק יורה דעה סימן קכא: בדין קבורת מומר). בתוך דבריו כותב הרב הרצוג שרבי שמעון בר יוחאי סבר כרבי מאיר. זאת על פי דבריו ב"ילקוט שמעוני" דברים (רמז תתצא).

א"ר שמעון בן יוחאי:
ראה בכמה לשונות חיבבן הקב"ה, קרא אותן בנים וחזר וקרא אותם עם קדוש בפרשה זו, ושלשה פעמים יחד שמו עליהן בפרשה זו: בנים אתם לה' אלהיכם, כי עם קדוש אתה לה', ובך בחר ה' אלהיך…

מומר6

לאור המדרש מסיק הרב הרצוג: "ואומר אני שרבי שמעון סובר כרבי מאיר שהרי לרבי יהודה "בנים אתם" הוא לא לשון חיבה, אלא למעט בא כשאינן נוהגים מנהג בנים, ואין זה לשון חיבה כלל".

לקראת ל"ג בעומר, יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי לגנזי מרומים, נאה לצרף יחדיו את רבי מאיר וחברו רבי שמעון בר יוחאי לדעה אחת.

ל"ג שמח

שבת שלום

אבישי.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה.

רשימה ליום הזיכרון וליום העצמאות

הקמת המדינה הביאה בכנפיה שאלות הלכתיות חדשות עם מוטת כנפיים רחבה, שאלות ללא תקדימים. מציאות חדשה בשטח. גדולי ההוראה שבדורנו נדרשים לחוות את דעתם הרחבה.

חקוק בי זכרון ילדות. מלחמת יום הכיפורים בשנת תשל"ד 1973. הייתי אז בן 11 בכיתה ו. ההפתעה, הדאגה, בן של ידיד ההורים שהיה בין הנופלים. לאחר שנים של לימוד בישיבת מרכז הרב התגייסתי לצבא כתצפיתן במוצב החרמון ועשיתי שנות מילואים ארוכות בתפקיד זה. בשנותי האחרונות בצבא המילואים עברתי הסבה ליק"פ [=יחידת קבורה פיקודית]. אולי משום הרקע שלי אני מתרגש כל פעם מהסיפור הבא. 

הסיפור מופיע בשני פרקים. סיפור על רב תלמיד חכם גדול בתפקיד רב צבאי במלחמה. סיפור על שימוש תלמידי חכמים שלו. המספר הוא הרב יהושע בן מאיר. במלחמת יום הכיפורים היה רב אוגדה שלחמה ברמת הגולן. ביום הראשון של חג סוכות עמד בפני דילמה הלכתית שלא הכרנו עד כה: האם לפנות גופות חללים משדה הקרב בעיצומו של קדושת החג. בהעדר תקשורת היה עליו לקבל את החלטה לבד. באותה שעה נדר שלא ילך לביתו לפני שיפנה להרב שלמה זלמן אוירבך וישאל לדעתו. ואם טעה – קיבל על עצמו שלא יפסוק יותר הלכה לעולם.

אחרי שבועות רבים של לחימה יצא לחופשה ראשונה וקיים את נדרו. חלק ראשון של הסיפור פורסם על ידו בקובץ הציונות הדתית בעריכת שמחה רז, תשס"ב 2002.  פסקאות מהסיפור לפניכם. ממליץ לקרוא את המקור המלא והמפורט כאן

הרב בן מאיר4אהרב בן מאיר4בהרב בן מאיר4גהרב בן מאיר4והרב בן מאיר4דהרב בן מאיר4ה


לסיפור חלק נוסף. מה עוד עשה הרב יהושע בן מאיר באותו לילה. לאחר הבירור ההלכתי בביתו של רבי שלמן זלמן אויערבך פסע הרב לביתו של הרב צבי יהודה קוק לבירור אמוני. השעה 2:00 לפנות בוקר!

סיפר הרב יהושע בן מאיר: במלחמת יום כיפור שימשתי כרב צבאי באוגדה ברמת הגולן. זו היתה מלחמה נוראה… בישיבת מרכז הרב חונכנו שהגאולה הולכת ומתקדמת… ואילו במלחמה זו היתה תחושה של נסיגה, המכה היתה נוראית והכאב עז. חשתתי באותם ימים צורך עז בבירור אמוני עמוק… לאחר חודשיים של לחימה בשטח בתנאים קשים קבלתי שחרור קצר. הגעתי לירושלים. השעה היתה מאוחרת מאד, שתיים בלילה. אולם חשתי צורך עז לדבר עם הרצי"ה…. נקשתי בהיסוס על דלת הבית ברחוב עובדיה.

הרב בן מאיר2

הספר הראשון שהוציא הרב צבי יהודה היה פירוש רבינו בחיי על התורה, שבסוף פרשת שמות מפרש את דברי משה "למה הרעותה לעם הזה…" שם הוא מציין במפורש שבגאולה העתידה יהיו קשיים רבים. הרב הוציא מהר"ל וכוזרי ומדרש… לאחר שעתיים של שיחה חשתי שאני יוצא מחוזק, חמוש בכוחות להמשך הדרך. (מתוך "הוא היה אומר". ירושלים תשע"ב עמ' 118)

איזו עוצמה. הלכתית. אמונית.

עצמאות שמח.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת שמיני

בשיא פרשת השבוע – עת שנחנך המשכן – מתו נדב ואביהו, שני בני אהרן.

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ה'…

מייד לאחריה באה הציווי:

 יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד–וְלֹא תָמֻתוּ…

מסמיכות זאת באה ההבנה הזאת:

"תני רבי ישמעאל: לא מתו שני בניו של אהרן אלא מפני שנכנסו שתויי יין".

האם שתיית יין היא שלילית?

הכל כנראה עניין של מידה וכמות.

בכניסה למקדש אסור לשתות אפילו כוס יין המכילה רביעית (86 סמ"ק) יין !

ליין תפקיד חשוב בשמחה.

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַבאֱנוֹשׁ.

——————

התמונה הבאה שמורה במגירות הישנות של שלחן הספרן. היא חלק מאיסוף תמונות של רבנים שאפיין את תקופת הרב מרגליות.

אין פרטים על התמונה. נוכל רק לנחש ממראה העיניים כי מדובר באירוע של שמחה.

שתי סיבות ברורות:

  1. המנגנים. שני ה"כלי זמרים" העומדים מימין ומנגנים בכנורות.
  2. הרמת כוסות "לחיים" על ידי הגברים. ראו נא את כוסות היי"ש שבתמונה.

מהות האירוע אינו ידוע. אחת האפשרויות שמדובר בשעת שידוכין וכתיבת תנאים.

o עיגול ירוק – הזוג יושב ליד השולחן. ביניהם מפריד הרב הזקן (מי הוא?) , ידו מונחת על ספר או פנקס.

o עיגול אדום – המחותנים. אבי החתן והכלה

o עיגול סגול – הכלה ואמה

האם יש לכם הצעה טובה אחרת?

ועוד הערה אחת. שימו לב למגוון הכובעים. מברטים ועד צילינדרים.

בעיני התמונה היא שמחה וגם עצובה. היא מייצגת עולם שהיה ונעלם. עברו שנות דור (ליתר דיוק: דורות) מאז צילומה וגם בעטיה של השואה הנוראה נחרב כל העולם ההוא.

שבת שלום

אבישי


נ.ב. חנוך ג. כתב :

נראה לי כי זה הרוגוצ'ובי. הכובע, צורת הפאות, פסוקת הזקן ובכלל.

שמתי עכשיו תמונה ליד תמונה ואכן כך נראה הדבר.

מה דעתכם?

————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"שקופים"

רשימה לחג הפסח

לאחרונה קבלנו לספריית הרמב"ם את אוסף ההגדות הגדול של"בית אריאלה" שהיה מונח בספריית אחד העם. להבדיל מהאוסף שלנו, שבו הגדות עם פירושים, באוסף זה שלל הגדות מאויירות, הגדות עם תרגום לשפות זרות וגם הגדות שונות ומשונות. על אחת מהן "הגדת אפיקומן" שעיצב יגאל תאנה, אני מבקש להתעכב.

המיוחד בהגדה זו שעל העמוד האחרון (המודבק על פנים המעטפת האחורית) צורף "חלון" שקוף המכיל פרוסה קטנה של מצת מכונה. כל הדפים שלפניו, כולל המעטפת הקדמית, נחתכו במרכזם, כך שבחלל שנוצר בכל דף ניתן לראות את המצה .

יגאל יצר שלשה טיפוסים של הגדה שכזאת: הגדת אפיקומן, הגדת כוס של אליהו והגדת הים.

בהגדת אפיקומן משולבת מצה אמיתית תוצרת מצות אביב. בהגדת כוס של אליהו יש צורה של גביע ממולא ביין אדום מיקבי ראשון לציון ובהגדת הים – אלמנט של גל ים ובו טובעים חיל פרעה. שתי ההגדות הראשונות מצויות באוסף שלנו. ההגדה השלישית – הגדת הים – לא מצאתי רישום שלה בשום מקום (אתגר לאספני ההגדות…).

נשוב להגדת אפיקומן. כולנו קראנו את ההגדה בליל הסדר. בכל הגדה משולבות הוראות פעולה. בכל המקומות כשאנחנו מרימים את הכוס, מופיעה ההוראה: "מכסים את המצות, מגביהים את הכוס". כך הוא כאשר אומרים "והיא שעמדה" וכן ב"ברכת השיר" סמוך לסעודה.

טעם הדבר "כדי שלא יראה הפת בושתו" (משנה ברורה, סימן תע"ד אות עח). כלומר, הלחם חשוב יותר מן היין ולכן קודם לו בברכתו, ואם אנחנו מעדיפים את היין מן הראוי שהלחם יהיה מכוסה, כדי שלא יתבייש.

תמהתי לעצמי, מה יעשה מי שמשתמש ב"הגדת אפיקומן"? האם החלון השקוף נחשב כיסוי של המצה?

שאלה זו נידונה בפוסקים בהלכות שבת כאשר מכסים את החלות קודם הקידוש. האם חלה העטופה בשקית ניילון שקופה תחשב מכוסה? לדעת רוב הפוסקים התשובה חיובית. ראו נא את הפסקה הבאה הלקוחה מגליון "אליבא דהלכתא" (אדר תשע"א 2011) של חברת אהבת שלום. בטוב טעם כתוב הסבר יפה: שאין הטעם "כלפי הפת" אלא "כלפינו", שלא ננהג באופן של "מביישים" וכשאנחנו עושים "פעולת כיסוי" סגי (-מספיק) .

להסבר זה ישנה השלכה מעשית-מוסרית בהלכות "דרך ארץ". כך מסופר בגיליון הבא של "אליבא דהלכתא".

"סיפר לי הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, שהיה מעשה באיזה שמחה שנערכה בשבת באולם, ועל הלחמניות של כל המוזמנים לא היה כיסוי, וכשבעל השמחה רצה להתחיל לקדש קם אחד וצעק לו: איך אתה מתחיל לעשות קידוש, האם אינך יודע דצריך קודם לכסות את החלות? ולא השכיל דבעצם כל מה שאנו נוהגים לכסות את החלות לפני הקידוש הוא שנשריש בנו לא לבייש את הזולת".

אם בבני אדם עסקינן, הביטוי "שקופים" בשיח הציבורי מתייחס לאלו שאנחנו פוגשים אותם בתפקידים זוטרים ולא נותנים להם את היחס הראוי. במובן מסויים אלו "עבדים" מודרנים. אלו המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי.

הרב ליאור אנגלמן כינס סיפורים קצרים בספרו "שקופים" (ירושלים, הוצאת בית אל תשע"ה 2015). הסיפור, הנושא את שם הספר -שקופים- בקובץ המצויין, קולע בדיוק למסר הנ"ל – "לא לבייש את הזולת".


חג כשר ושמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

עוד ינובון בשיבה

רשימה לפרשת ויקרא

במחסן הספריה נחשפתי השבוע לפריט מיוחד: דף כפול המכיל את פרק צ"ב בספר תהלים באותיות נאות.

התמקדתי בטבעיות בפסוקים המודגשים בצבע אדום. מתי נדפס דף זה ? מה הסיפור שלו ?

בדף האחורי נרשמה הודעה בשפה הגרמנית, כי דף זה נדפס בברלין על ידי חברת שונצינו (Soncino) למשתתפים בערב החגיגי לכבוד גיאורג ליפשיץ בתאריך 9 לאפריל 1932. האם הוא חגג יום הולדת 70 או אולי 80?

מי הוא גיאורג ליפשיץ?

מעט פרטים מצאתי עליו באוסף שבדרון בספריה הלאומית. תמונה וקורות חיים בקצרה שהדפיסה אשתו ג'ני.

גיאורג היה תעשיין בתחום הכימיה, שפעל בהתנדבות בפרוייקט הלבשה לטובת עניי הקהילה. הוא גם היה ביבליופיל וחבר באגודת שונצינו (Soncino).

מה שהפתיע אותי היה תאריך לידתו: 30 ביוני 1875. כלומר בשנת 1932 הוא היה בן 57. היכן הוא "עוד ינובון בשיבה"? אולי קפצה עליו הזקנה?

נושא הגיל הביולוגי אינו בהכרח גם הגיל המנטלי. אחד הדברים שעושים אנשים זקנים לאנשים צעירים הוא המשחק עם הילדים הקטנים (כמו בסדרה על גן 80 וארבע). יש על כך מדרש פלאי ששמעתי מהרב מתניה אריאל, ראש ישיבת דרך חיים, בשבת הורים לתלמידי שיעור א'.

לפי המדרש על הפסוק "עוד ינובון בשיבה", בשונה מכל אדם ששיניו נושרות בזקנותו הרי כאן צומחות לזקן ניבים (=שיניים) חדשות וזה משמעות הכתוב "עוד ינובון בשיבה". צמיחת שיניים מחדש מסמלת את השיבה לילדות.

למדרש זה שתי נוסחאות. אחת עוסקת באברהם אבינו והיא מובאת במדרש לקח טוב על תהלים וחוזרת ונשנית בילקוט שמעוני. והשניה מקוצרת על התנא רבי יהושע בן קרחה. בספר "ערכי תנאים ואמוראים" לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר משפירא, מבעלי התוספות באשכנז.

נציג את המדרש תחילה ואחר כך את הנוסח בערכי תנאים ואמוראים:

ר' יהושע בן קרחה אמר העלה ניבין בן מאה שנה, והוליד בן למאה שנה. מעשה באחד שהיה עושה דייתיקי (צוואה) ואמר לא יהא בני יורש מאומה משלי עד שיעשה שוטה, הלך ר' יוסי בר יהודה ורבי לשאול את המעשה הזה לר' יהושע בן קרחה והוציאו מחוץ, וראה אותו מרגיע על ידיו ועל רגליו, ונמה נתון לתוך פיהו, והוא נמשך אחר בנו, וכיון שראו אותו הטמינו עצמן, והכניסו אצלו, שאלו אותו המעשה התחיל משחק ואמר להם חייכם זה המעשה ששאלתם עכשיו הגיעני, אמר להם מכאן שאדם רואה בנים כאילו משתטה הוא.

עוד ינובון בשיבה רבי יהושע בן קרחה העלה ניבין. פירוש ניבין, שן דחלב. בן מאה ושמונה עשרה שנה, והוליד בן כשהיה בן מאה ושלשים שנה

ליל הסדר הוא חג משפחתי רב-דורי. מתכנסים יחדיו כדי לספר ביציאת מצרים. עיקר המצוה היא לספר לבן/לבת הקטנים. להעביר את המסרים מותאמים לגיל ולהבנה של הילדים. חשוב לדבר "בגובה העיניים" של הילדים ולשתף אותם בחוויות של ליל הסדר.

זה האתגר ושכרו בצדו. נשארים רעננים וצעירים.

שבת שלום

וחג פסח כשר ושמח.

אבישי

נ.ב. תודה ליעל דינר, אחראית ארכיון תיאטרון בבית אריאלה, על עזרתה בתרגום משפת לוע"ז.

—————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אשר לשלמה

רשימה לפרשיות ויקהל-פקודי.

וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְ-הוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קׇדְשֵׁ֣י דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְ-הוָֽה. (מלכים א פרק ז)

פסוק זה שהוא פתיח לחנוכת בית המקדש בימי שלמה המלך, פותח את הפטרת פרשת פקודי. אך השנה לא נקרא הפטרה זו עקב הפטרת "פרשת החודש".

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר" אשר לשלמה" נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס"ו (1906), וחזר ונדפס במהדורה מפוארת על ידי ר' יעקב תורג'מן בשנת תשע"ו (2015). המחבר של הספר, ר' שלמה אבן דנאן, שימש כראב"ד בעיר פאס במרוקו.

כתובת המחבר בעיר פאס כפי שמופיעה במהדורה ראשונה בסוף ההקדמה

כדרכם של מהדורות חדשות הוסיף המהדיר מבוא מקיף על המחבר ושיטתו וממנה גם פינה לחיי היהודים במרוקו.

אני מבקש להעיר בקצרה על השמטה אחת קטנה במהדורה החדשה.

בסוף סימן כג בספר "אשר לשלמה" מופיע תאריך כתיבת התשובה:

"דברי החו"פ (החונה פה) כיבראלטאר (גיברלטר)… דהאי שתא (בזאת השנה) תרנ"ז (1897) הישר בעיני ה' לפ"ק (לפרט קטן)".

מקובל בספרות הרבנית לרשום את השנה גם בגימטריה. "הישר בעיניעולה בחישוב ערכם המספרי של האותיות ל 657 = שנת תרנ"ז

האם זו דרך כבוד להשתמש בפסוק ובו שם ה' לצורך מידע כגון לציון השנה?

בשאלה זו דן ר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", ותשובתו היתה שבדיעבד זה כשר. התשובה נדפסה בשו"ת נודע ביהודה תניינא יו"ד סי' קפא. רבו החולקים עליו ומתירים זאת לכתחילה. (על סוגיה זו כתב פרופסור יעקב שפיגל בספרו עמודים בתולדות הדפוס העברי: בשערי הדפוס. ראה נא כאן).

ר' חזקיה מדיני מחברון, בעל ספר "שדי חמד", כתב הסכמה שנדפסה בראש הספר. בסופה  מתייחס לחתימת סימן כ"ג בספר, ורואה בה פסק בשאלה הלכתית זו. הערה זו נשמטה במהדורה החדשה.

וכך כתב ר' חזקיה מדיני בסוף הסכמתו:

"בתכשיטין שבפנים ראתה עיני בסוס"י (בסוף סימן) כ"ג והוא פסק דינו של רב משרשיא רח"מ רחמתיים הרה"ג ן' נאים יחיה כימי השמים מטמין ברמ"ז פרט השנה הישר בעיני ה', חפץ חיים למען דעת טעמיה דרב אי משום דלא חייש מר לחומרת הגאון מוהרש"ל (מורנו הרב שמואל לנדא) שבנו"ב (שבנודע ביהודה) תניינא יו"ד סי' קפ"א כלל או משום דשניא דא (ששונה זו) דאין השם מן המניין ובדדמי לדמוהרש"ל חיישי לה רבנן (ובדומה לדברי מוהרש"ל חוששים לו חכמים)? ואני הדל כתבתי בספרי (העומד עתה במכבש הדפוס) במערכת ה' סוף אות ל"ה דמוכח מכמה ספרי דבי רב דרבנן קשישאי לא חיישי לה ומשתמשים בשמות הקדושים לרמז פרט השנה. ואולי גם כן דעת הרב הפוסק יפרח כמו ששונה לפ"ק. דברי פי חח"מ הי"ו".

נפלא לראות איך ר' חזקיה מדיני כ"מסכים" עבר על הספר ומצא לנכון להתייחס לחתימת אחת התשובות, ובה מצא מקום לשאלה שדן בה בספרו ההולך ונדפס "שדי חמד" בעת כתיבת הסכמתו בשנת תרס"א 1901.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

פאת נגב

רשימה לפרשת תרומה

וְעָשִׂיתָ לּוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב; וְנָתַתָּ, אֶת-הַטַּבָּעֹת, עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת, אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו. שמות פרק כה פסוק כו.

וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת.שמות פרק כז פסוק ט.

המילה פאה מופיעה בפרשת השבוע בשני מקומות. פעם ראשונה במעשה השולחן ופעם שניה בחצר המשכן.

האם באותה משמעות?

במילון אבן שושן בערך "פאה" כותב שאלו שתי הבנות:

  1. קצה, פינה, זוית: "ארבע הפאות אשר לארבע רגליו" (מעשה השולחן).
  2. צד, עבר: "ורוחב החצר לפאת…" (מעשה החצר).

ספר "פאת נגב" נדפס בשלוניקי בשנת תקנ"ז (1797).

מדוע נקרא הספר בשם מיוחד זה?

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מחבר הספר הוא ר' נסים גבאי, מרבני קושטא, שחי סביבות השנים תפ"ד-תקנ"ד (1724-1794). לאחר פטירתו יצאו לאור ספרו שו"ת פאת נגב. המו"ל בהקדמתו מבאר כי נגב רומז לשם המחבר: נסים גבאי, וזאת היא פאת תורתו וכטיפה מן הים מכל אשר עשה ופעל בחייו. 

שם הספר נקרא על פי המשמעות הראשונה של פאה כקצה. אנחנו נוסיף ונאמר שבעותק ספריית הרמב"ם אחת מפאותיו (=צדדיו) של הספר פגומה כפי שרואים בתמונה שצרפנו.

פתחנו בפאות אשר לשולחן לחם הפנים. לפנינו התמונה הקלאסית של השלחן, כפי שמופיעה בכל התמונות בספרים ובאתרים. שימו לב למיקום הטבעות הנושאות את המוטות (הבדים) בקצוות השולחן.

מעטפת ספר אוצר המשכן. קרית גת תשס"ז. מחבר: הרב מנחם מקובר. הטבעות בקצה.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בפירושו "העמק דבר" על התורה, שונה במעשה השולחן מכל המקובל על שאר המפרשים.

לפי פירושו ישנו הבדל משמעותי במיקום הטבעות ובמספר האנשים הנושאים את השולחן. הטבעות ממוקמות במרכז השולחן, בכל צד של השולחן היתה טבעת אחת ומוט אחד, ולכן נדרשו שמונה אנשים לשאת את השולחן !

כנראה הנצי"ב יסביר באותה משמעות את כל הפאות בפרשת תרומה, והיא המשמעות השניה מלשון צד ועבר.

כך הוא נוסח הנצי"ב בפירושו לפסוק:

המקור אתר דעת.

 

שבת שלום

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

השבת אבידה

כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ

שמות פרק כג, פסוק ד

רשימה לפרשת משפטים

הרמב"ם ידוע בסידור המדוייק של ההלכות המופיעות בספרו "משנה תורה" על פי חלוקה ראשית לארבעה עשר ספרים וחלוקה פנימית לנושאי משנה.

הלכות אבידה מופיעות בספר נזיקין של "משנה תורה". לפניכם עמוד השער הפותח את ספר נזיקין כפי שנדפס בונציה, דפוס יושטיניאן, שנת ש"י (1550). שימו לב לחלוקה לנושאי המשנה.

משנה תורה לרמב"ם. ונציה, דפוס יושטיניאן, שנת ש"י (1550). עמוד השער הפותח את ספר נזיקין. המקור כאן.

צירוף של "הלכות גניבה" ולאחריה "הלכות גזילה ואבידה" תמוה. האם לא היה נכון יותר לאחד בכותרת אחת את "הלכות גניבה וגזילה" ולהשאיר את "הלכות אבידה" בנפרד?

שאלה זו שאל הרב יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד חיפה, בספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם.

בתשובתו הרב רוזנטל מחלק עקרונית בין איסור גניבה שבו המעשה אסור לבין איסור גזילה שתוצאותיו אסורות.

מה המשמעות של חלוקה זו ומה טעמה?

נראה לי ההסבר הבא:

הגוזל את חבירו, כמי שלוקח לעצמו את אבדת חבירו, פוגע בממון של אחר ועליו להשיבו. אבל הגונב מחברו מוסיף פשע על חטאו, כי מחנך עצמו לחיים כפולים. פעם גנב – תמיד גנב (כסיפור המאלף של נחמה ליבוביץ). כאן האדם הולך לאיבוד.

החלוקה הנזכרת בין גניבה לגזילה מצויה גם בספר בנין אפרים לרב אפרים בורודיאנסקי סימן כ"ו, בו מוזכרים גם נפקותות מעניינות כדלקמן.

  1. דברי בג בג אומר: אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל.

2. הדרשה בתלמוד על צדקותו של איוב מהפסוק (איוב כט, יג) ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין. ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן.

אל המקורות הנ"ל הגעתי דרך בני הלומד בישיבת "דרך חיים" בשעלבים והובאו בשיעורו של הרב מאיר ברקוביץ שליט"א בישיבה.

להרחבה:

ראו משנת יעקב על משנה תורה ספר נזיקין, הלכות גניבה כאן, בנין אפרים סימן כ"ו כאן.

——————————————————–

בימים אלו נכנס ד"ר אורי אליס לתפקידו כמ"מ מנהל מחלקת הספריות של תל אביב. נאחל לו הצלחה בתפקידו. אורי כתב דוקטורט על "הליכה לאיבוד". בהרצאה קצרה ומקסימה של שבע דקות אורי מציג כאן את נושא עבודתו, ומסביר כיצד ספרי הילדים ומשחקי המחבואים הם אב טיפוס להבנה של הצורך האנושי ללכת לאיבוד ולהימצא מחדש.

במישור אחר, הרב אייל ורד, בספרו עד שמצאה: מסע של חיפוש ומציאה פנימה והחוצה, מוצא עומק במשחק המחבואים ליחס בין האדם לאלוקיו. קראו ותהנו.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

ביטול מלאכה

על הלוויה המונית

רשימה לפרשת יתרו

במסגרת עבודתי במגבלות הקורונה בביתי (במקביל נאור, עוזרי הנאמן, מגיע לספריה ונותן שירותי סריקה מדהימים) אני סורק כרטיסיות אישים מאוספי ר' ראובן מרגליות.

בצמוד לאחת הכרטיסיות, זו של הרב אברהם צבי פרלמוטר, מצאתי תמונה ישנה בעיתון, שהדהדה את אירועי השבוע בישראל.

כן… תמונה של רחוב עמוס באנשים המלווים את הרב בדרכו האחרונה !

תופעה זו, בצל מגפת הקורונה, היא עצב רגיש בחברה הישראלית ומעוררת תמיהה. במילים אלו אני מבקש לסגור כאן את הדיון האקטואלי.

מי היה הרב אברהם צבי פרלמוטר, ובמה זכה להלוויה גדולה שכזאת?

הרב היה זקן רבני וורשה וחבר הסים -הפרלמנט- הפולני. חיבר ספר שאלות ותשובות "דמשק אליעזר" (פיוטרקוב תרס"ה 1905). על עותק ספר זה בספריית הרמב"ם נשמרה חותמתו.

בשער ספרו ובחותמתו חוזר מוטיב שכנראה ליווה את הרב אברהם צבי פרלמוטר כל ימי חייו. מוטיב זה גם חקוק במצבה על קברו.

"עבד נרצה לעדת ישראל".

בתחילת פרשת השבוע הבאה נפגש עם פרשת עבד נרצע, שעובד עבודת עולם. אך כאן, להבדיל, הרב נרצה מרצונו.

כלשון הגמרא: שררה אני נותן לכם ? — עבדות אני נותן לכם ! (הוריות דף י).

הכיתוב על המצבה בבית הקברות בורשה. המקור: כאן

מצוות לווית המת חשובה במסורת היהודית. כך נפסק בהלכות הלווית המת:

מת בעיר, כל בני העיר אסורין במלאכה, שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו, בר נידוי הוא. (שו"ע, יו"ד סי' שמג סעיף א)

זה נכון לכל אדם ועל אחת כמה וכמה למלמד תורה ברבים, שאין לו שיעור.

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים (=מי שלימד לאחרים) — אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו. (שו"ע, יו"ד  סי' שסא סעיף א)

ובגמרא מובא טעמו בשם רבי יוחנן: נטילתה -כנתינתה. מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא. (כתובות דף יז.)

על תולדות ר' אברהם צבי הדפיס בנו משה פרלמוטר ספר כשלש שנים אחר פטירתו (אנטורפן תרצ"ג 1933). הספר כתוב באידיש. בספר מופיעות הודעות שפורסמו מייד לאחר פטירת ר' אברהם צבי. מודעות אלו מתארות את הנפטר והקוראות לקהל המקומי להשתתף בהלוויתו.

בקשה שנתמלאה כפי שמעיד הצילום הנ"ל.


מפני שתמונתו של הרב היא ייצוגית ומרשימה, ובנוסף באחד מקטלוגי המכירות הפומביות נכתב שתמונותיו של הרב נדירות הן, אני מצרף כאן תמונות נוספות וקישוריות לתמונות ברשת.

תמונות נוספות:

כאן, כאן, כאן וכאן תמונה נוספת מהלוויה.

נ.ב.

תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו הברוכה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ב"ה

מלחמת אין ברירה

רשימה לפרשת בשלח

תחילת הפרשה:

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱ-לֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱ-לֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה. {שמות פרק יג, פסוק יז}

סוף הפרשה:

וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱ-לֹהִים בְּיָדִי.וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה. {שמות פרק יז, פסוקים ח-י}

בתחילת הפרשה ישנו חשש מבוסס שעם ישראל לא ירצה להלחם. לעומתו בסוף הפרשה – מלחמת עמלק – ישראל נלחמים ומנצחים. לא בורחים ולא נסים בחזרה למצרים. מדוע?

שאלה זו שואל ר' משה בן נחמן (הרמב"ן), מגדולי מפרשי התורה.

כדי לחדד את השאלה, נזכיר את מלחמת דוד בגוליית. מדוע דוד לא פחד לצאת בידיים חשופות מול גוליית הענק?

מלחמה זו מתוארת בתרשים יפה שנדפס בשער ספר "ילקוט שמעוני" דפוס פרנקפורט דמיין בשנת תס"ט (1709).

בצילום מוגדל אפשר לקרוא גם הפסוק המלווה את התרשים בתחתיתו ומספר את הסיפור כולו.

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי. {שמואל א פרק יז פסוק מ}

המקור: קטלוג ברנד מכירות פומביות כאן.

הרמב"ן בפירושו מחלק בין שני סוגי מלחמה.

א. מלחמה מתוך שנאה.

ב. מלחמה על כיבוש הארץ.

מלחמת עמלק היתה מתוך שנאה. מלחמה 'על כל הקופה'. אין לאן לברוח. מלחמת "אין ברירה". האויב לא ירפה. לעומתה מלחמת כיבוש הארץ מיד הכנעני אינה הכרחית. אפשר לשוב מצרימה.

לענ"ד, יש קוי דמיון למלחמה בעמלק ומלחמת דוד בגוליית. כדברי דוד על גוליית: "כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱ-לֹהִים חַיִּים?". זו מלחמה אידיאולוגית. אין על מה להתפשר. אין לאן לברוח. עוצמות החיים והאמונה מתגלים לעת הזאת.


שכני ורעי פרי פויירשטיין העמידני על אי סדר בדברי רש"י בפרשתינו. תופעה שהזכרנו ברשימה בשבוע שעבר – חוזרת שוב !

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱ-לֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱ-לֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה. {שמות פרק יג, פסוק יז}

רש"י:

בראותם – מלחמת וירד העמלקי והכנעני וגו׳ (במדבר י״ד:מ״ה), אם הלכו דרך ישר היו חוזרין. אם כשהקיפו דרך מעוקם, אמרו: נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר י״ד:ד׳), אם הוליכן בפשוטה, על אחת כמה וכמה.
פן ינחם – יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב.

שימו לב לדבורי המתחיל של רש"י. מקדים את המאוחר (בראותם) למוקדם (פן ינחם).

גם כאן מפרשי רש"י, המזרחי והמהר"ל, עומדים על כך שיש סיבה לחילוף סדר דבורי המתחיל ברש"י.

כותב המהר"ל:

… הפך הפירוש כדי שיהיה דבוק פן ינחם אצל ושבו מצרימה, כאלו כתוב בראותם מלחמה פן ינחם ושבו מצרימה, כי פי' ינחם – יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב.

הדגש בפסוק הוא ההתחרטות על עצם היציאה והמחשבה לשוב מצרימה. עקרון ששב ועולה בהמשך הפרשה, ומתאים לדברי הרמב"ן שהבאנו לעיל.

שבוע טוב

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

חדש מפני ישן תוציאו

רשימה שבועית מספריית הרמב"ם

מה הוא הספר העברי הנדפס הראשון ?

הספר הראשון בו מופיע תאריך ולכן ידוע מתי נדפס הוא פירוש רש"י לתורה, שנדפס ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475. ייתכן וקדמו לו ספרים בעילום התאריך שנים ספורות קודם. מדובר על כעשרים שנה מאוחר לתחילת הדפוס בהדפסת הספר הראשון על ידי יוהאן גוטנברג בשנת 1455 באותיות לטיניות.

הביבליוגרף ישעיהו וינוגרד ושותפו משה רוזנפלד בכרכי "אוצר הספר העברי" תעדו את כל הספרים מראשית הדפוס בשנת רכ"ט (1469) והלאה. בעקבות תגלית מעניינת מאד ביקש וינגרוד ז"ל לעדכן את תוכנת "אוצר הספר העברי" ובמקום התאריך הקודם הידוע שנת רכ"ט (1469) נכתב כעת שנת ר"ד (1444).

צילום שלשה עמודים מגליון הדפוס. באמצעי שבהם כתוב: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ב'י'ל'א'ו'. הסריקות באדיבות משה רוזנפלד

מתוך כריכות ספר עתיק הוצאו שני גליונות דפוס המכילים 32 עמודים קטנים ובהם פיוטים וסליחות. בעקבות סימני מים ותיעוד ארכיוני תוארכו עמודים אלו לשנה משוערת ר"ד (1444) ומקום ההדפסה באביניון (צרפת).

כלומר לפנינו עדות לספר עברי כעשר שנים לפני גוטנברג !

כתבה מפורטת על כך פורסמה ב"ידיעות אחרונות". המעוניינים לקבלה נא לפנות אלי בכתובת הספריה.

על חשיבות המהדורות הראשונות, כמו פירוש רש"י על התורה, נוכחתי שבת שעברה במהלך שיעור קצר שהעברתי באחד ממנייני החצרות בשכונתי.

במה דברים אמורים ?

המהר"ל ב"גור אריה" מעיד על שינוי מוזר בסדר דבורי המתחיל בפירוש רש"י על הפסוק: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְ-הוָה לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.(פרק ו פסוק יב).

כך הוא נראה במהדורה הראשונה בדפוס רג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475:

המקור: מאגר ספרים סרוקים של הספריה הלאומית כאן.

שימו לב !

רש"י מקדים לפרש את סוף הפסוק – ואני ערל שפתים – לתחילתו – ואיך ישמעני פרעה !

 

המהר"ל מסביר זאת על פי ביאורו של ר' אליהו מזרחי אודות ה'קל וחומר' שישנו בפסוק: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה. הלוא בני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה? עונה על כך המזרחי, שהתורה היא זו שמעידה שבני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה, אך משה רבינו סבר שהבעיה היתה רק בכך שהוא ערל שפתים. סוף הפסוק "אני ערל שפתים" מאשש את הקל וחומר.

על כך כתב המהר"ל:

"לפיכך הפך רש"י הפירוש ואני ערל שפתיים קודם איך ישמעני פרעה, מפני שעל ידי זה הוי קל וחומר שפיר".

להפתעתי בחומש שהבאתי עמי לשיעור – הוצאת בלום. ירושלים תשמ"ג 1983 – סדרו את רש"י מחדש, כפי סדר הפסוק וכך הוא גם באתרי אינטרנט שונים (ראו כאן וכאן).

צילום ממהדורת א. בלום. ירושלים תשמ"ג (1983)

לפעמים המדפיסים רצו לתקן ונמצאו מקלקלים.

כדאי הוא לחזור לדפוסים קדומים ולראות שאין זו טעות. "חדש מפני ישן תוציאו"

שבת שלום

אבישי

————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

גניזת הכריכות

וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן.[ז, יא]

וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה [ח, יד]

רשימה לפרשת וארא

איננו יודעים כיצד פעלו חרטומי מצרים: אם מעשה כשפים (הטעיה) או מעשה שדים. כך או אחרת, המצריים ייחסו להם כוחות על טבעיים.

באחת משנותי הראשונות כמנהל הספריה פגשתי את התופעה של "גניזת הכריכות". דפים אבודים שהוטמנו בתוך כריכות כשימוש משני בהם.

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם

אחת מהמיוחדות שב"מציאות" שגיליתי בספריית הרמב"ם היו דפים  שהוטמנו בתוך כריכת ספר "ישמח משה" שנדפס באזמיר בשנת תל"ה (1675).

בדפים אלו היו איורים צבעוניים מעשה ידי אומן. שרשרת של בנות הים עם שברי אותיות עבריות.

מצד שמאל למטה קצה זנבה של בת הים. מצד ימין אותיות: גדו [ל?].

בנות הים הן דמויות מיתולוגיות בדמות חצי דג וחצי אשה. יורדי הים האמינו כי הופעתן הוא סימן לסערה או לאסון מתקרב.

אף כי פה ושם במקורות היהודיים הוזכרו בנות הים ("הסירנה"), ברור שאינן מוטיב יהודי ושאלת המצאותן על אותם דפים נותרה בלתי פתורה.

[למעוניינים בהרחבה, כתבתי על כך מאמר בספר "אשה חכמת לב", ספר הזכרון לד"ר שרה פרנקל, ירושלים תשע"א עמ' 95-102. ראו נא כאן]

——————————————————-

בשבוע זה נלב"ע עזרא גורודצקי. ממנו למדתי פרק בהלכות פירוק כריכות.

עזרא היה אספן ונדבן. מאוספיו תרם לספריה הלאומית. לפני כשתים עשרה שנה בא במיוחד מירושלים לתל אביב והדגים לי כיצד הוא מפרק כריכות. בבלוג הספריה הישן הופיעה הרשימה הבאה ובסופה מעשה הפירוק בתמונות. יהי זכרו ברוך.

כריכות ספרים ישנות

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

    במהלך שנות עבודתי כמנהל ספריית הרמב"ם בבית אריאלה, הספרייה התורנית-מדעית של תל אביב, נחשפתי לתופעה מיוחדת: ספרים שבתוך כריכתם טמונים "אוצרות" הממתינים לחשיפתם מאות בשנים. כורכי ספרים השתמשו בדפים כתובים ומצויירים לרפד כריכות ספרים חדשים, ובזכותם נשמרו לנו פיסות וקטעים מיצירות בני זמנם, שחלקם הם ייחודיים ונדירים. תופעה זו חוצה יבשות וגבולות. אין לה כללים. זה סוד יופיה. ככל מציאה הבאה בהיסח הדעת.

    מלאכת פירוק הכריכות מחייבת מומחיות רבה. יש להפריד בין הדפים הדבוקים בעדינות רבה. תחילה מטבילים את הכריכה בתמיסה של מים ואלכוהול, בשלב הבא 'מקלפים' את הדפים הדבוקים ומניחים לייבוש. לבסוף, יש לצרף את פיסות הנייר אחת לאחת ולזהות את הממצאים.

    לאחרונה זכינו לארח את מר עזרא גורודצקי, אספן ונדבן ירושלמי, שלמעלה מששים שנה הוא מפרק כריכות ספרים ומחפש אחר דפים אבודים. עזרא הדגים לנו, הלכה למעשה, פירוק כריכה של ספר מאוצרות הספרייה.

בתוך כריכת ספר "פרי מגדים" שנדפס בזולקווה בשנת תקנ"ו (1796) נמצאו דפים מן התלמוד הבבלי וקטעים ממחזור תפלה. קטעים אלו כוללים פיוטים לשבתות מיוחדות ולחגים, הגדה של פסח, תהלים, מגילת אסתר ועוד

    צפו נא בתמונות המתארות את התהליך כפי שנתפשו במצלמתו של עמיתי הספרן דודי בן נעים.

 שבת שלום וחודש מבורך

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְ-הֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל

לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת יְהֹ-וָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ

שמות פרק ה פסוק ב

רשימה לפרשת שמות

השבת אנחנו פותחים בלימוד של חומש שמות.

המעבר בין חומש בראשית לשמות הוא מעבר מאד משמעותי באמונה בה'.

בכל חומש בראשית אלוקים נוכח כדבר טבעי ופשוט אף אצל מלכי אומות העולם. כך יוסף אומר לפרעה: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה". ובאותה מטבע לשון משיב לו פרעה: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו". (עפ"י שיעורי חומש לר"ש וולבה).

בחומש שמות צריכים לניסים כדי להוכיח את מציאות אלוקים. אלוקים לא נוכח דרך הטבע (בשם ש-די). פרעה לא מכיר אותו.

בסוף רשימתי נעסוק בהתבוננות בעניינים עמוקים אלו.

נפתח בשער ספר "דברי יוסף" וממנו נשתלשל הלאה.

שער ספר שאלות ותשובות "דברי יוסף". המחבר: הרב יוסף אירגאס. דפוס ליורנו תק"ב (1742). עותק ספריית הרמב"ם

בשולי דף השער מופיע:

זה הספר להרב

המופלא כמהר"ר

יוסף אירגאס

זלה"ה

הכותב אבי"ע

ס"ט

מי הוא אבי"ע ?

כל המצוי בספרות ראשי התיבות יודע שאבי"ע אלו ראשי תיבות של ארבע העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. על פי סדר השתלשלות העולמות בעולמה של ספרות הקבלה.

אך כאן אין פענוח זה מתאים. אנחנו מחפשים אחר חכם מסויים שכתב את שמו באופן זה.

אלו ראשי התיבות של הרב אברהם בן יצחק ענתיבי (תקכ"ה-תרי"ח 1765-1858). רבה של חלב במשך ארבעים שנה עד פטירתו.

כך עולה מחתימה מפורשת בדף השער:

הצעיר אברהם

ענתיבי 

ס"ט

ובחתימה נוספת בראש הדף שבה אפשר לזהות את שם המשפחה בבירור "ענתיבי"

מי הוא אותו הרב המופלא רבי יוסף אירגאס?

הרב יוסף אירגאס היה מקובל שחי באיטליה בין השנים תמ"ה-ת"ץ (1683-1730). התפרסם בשל ספרו הקבלי החשוב שומר אמונים, בו הוא מתווכח עם רבי עמנואל חי ריקי שהיה ממצדדי ה"צמצום כפשוטו". ספרו של אירגאס נחשב ספר יסוד בקבלה ולמייצג הבולט ביותר של מצדדי ה"צמצום שלא כפשוטו" (ע"פ ערכו באתר ויקיפדיה)

בתפיסתו הקבלית הסביר את תורת הצמצום בכתבי האר"י כמשל היוצא מידי פשוטו, והיה בר פלוגתא של בן דודו, בן עירו, החכם המקובל עמנואל חי ריקי, מחבר 'משנת חסידים'. (ע"פ ערכו באתר החכם היומי).

שער פנימי בספר "שומר אמונים". מהדורה ראשונה. אמשטרדם תצ"ו (1736). המקור כאן (פריט 30).

לקריאת דברי ר' יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים", ראו נא כאן.

מה היא סוגיית הצמצום, עליה נחלקו רבים וטובים?

הנושא רחב ועמוק. להלן סיכום תמציתי מאתר ויקישיבה:

הגדרה

הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים… והנה אז צמצם את עצמו אין סוף…"

האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?

ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.

צמצום כפשוטו

ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב" הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו" משום שלא יתכן לומר שהבורא מצוי גם בדברים "הגשמיים, השפלים, הבלתי נכבדים ואף הנבזים". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[3].

צמצום לא כפשוטו

לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם רבי אברהם אירירא (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) כותב כך.

תורת החסידות צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה". במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת חסידות חב"ד והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוטו. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בצורה חריפה וקשה מאוד על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו… לא בדעת ידברו…". כמו כן, גם רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן.

————————————————————–

לפרשנויות השונות של "הצמצום" יש נגיעה לסוגיית המפגש האישי עם אלוקים בתוך הטבע ומחוצה לו. סוגיה שעומדת בלב לימוד התורה בחומשי בראשית ושמות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.

בראשית פרק מט פסוק כג

רשימה לפרשת ויחי

יוסף, שיצא מבור האסורים ועלה למלוכה, משמש קרן אור ותקווה למי שמצוי בתנאים קשים.

זהו המוטיב המרכזי בבלדה שכתב הרב יואב מלכה על יהונתן פולארד אחרי 18 שנים בבית כלא פדרלי בתנאים מחמירים וקשים. הבלדה פורסמה בחוברת שיצאה מטעם  מכון התורה והארץ (כפר דרום, תשס"ו 2006)

כך הפזמון החוזר:

מי שהעלה את יוסף מן הבור

יעלה את יהונתן אל האור.

 

שער ערכת הדרכה בנושא יהונתן פולארד. הוצאת "מכון התורה והארץ. כפר דרום. תשס"ו 2006

במהלך שנות ישיבתו הארוכה של יהונתן פולארד בבתי כלא בארה"ב "אימץ" אותו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב פעל למענו ב"חלונות הגבוהים" ונסע לבקר אותו 7 פעמים בבית הסוהר.

אחת הפעמים האלו הולידה סיפור מדהים על הרב מרדכי אליהו.

אני באופן בסיסי מפקפק באמינות סיפורי מופתים, אבל סיפור זה נאמן עלי משתי סיבות.

  1. משום מספר הסיפור, הרב שמואל זעפרני שהיה הרל"ש של הרב מרדכי אליהו, ומשום שמספר זאת לפרטי פרטיו במבט אישי.
  2. משום שסיפור זה נכתב ופורסם בחיי הרב מרדכי אליהו בספר "דורש טוב לעמו" שחיבר הרב זעפרני. הספר יצא בירושלים בשנת תשס"ח (2008). הרב אליהו הסתלק לבית עולמו בשנת תש"ע (2010).

נא הגדילו את התמונות הבאות. קראו והגיבו. הייתכן?!

(לקריאה והורדה של הסיפור בקובץ אחד ראו נא כאן.)

 

שנזכה לבשורות טובות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

על הניסים

רשימה לחנוכה תשפ"א

לאחר האירוע הלבבי שקרה לי וההחייאה המוצלחת ב"ה, אני חש שנעשה לי נס. אך מה הוא נס? זו שאלה במישור המחשבתי ובמישור ההלכתי. מנעד המקרים הוא רחב ומחייב התבוננות. מהקצה האחד, אנחנו בתפילה מודים "על נסיך שבכל יום עמנו", ומהקצה השני, עומדת ברכת "שעשה לי נס במקום הזה".

אין כמו חג החנוכה כדי להבין זאת. אנו חוגגים יחדיו את נס פך השמן ונס הנצחון במלחמה – מעטים מול רבים.

בחיים שלנו – ביום יום – הגבולות וההגדרות שבין נס וטבע אינם מוחלטים.

דוגמא אחת מעולם הספר לשימוש קליל במטבע לשון זה.

בשנת ת"ש (1940) נדפס בירושלים קונטרס "אוצר לשון המדרש": ספר המתאימות (קורקונדאציא) למדרש רבה.

המחבר: אברהם מרדכי הורוויץ*.

הקונטרס מכיל כתשעים עמודים. הוא כולל רק את אות א', כרך א. ומגיע עד אמצעיתו של ערך "לאולם" ולא נשלם.

בעותק ספריית הרמב"ם נוסף דף "קול קורא" מטעם הועד להוצאת הספר, לבקשת תמיכה כספית למחבר ולמפעלו.

והנה השורות המבקשות את הנס:

בראותינו כי עבודת קודש זו נזנחת מחוסר אמצעים מינימלים ומנוחת הנפש הדרושים להרב הנז' להמשכת העבודה, מלאה לבנו דאגה וחרדה לגורל העבודה, שהיא עבודה ענקית לכל הדורות, לטובת המדע ודורשיו. לא יאומן כי יסופר בדור אחרון, כי אכן יד איש אחד עשתה את כלם. ועוזר על ידו בנו המשכיל כבן  14 15 שנה. כידוע לחבר את הקונקורדנציא הראשונה לתנ"ך עסקו לפי המסופר חמש מאות איש, ובהביננו כי לא בכל דור יתרחש נס, ובשבות עבודה זו, תהיה האבידה אבידה לדורות !

ואנו פונים לכל אלה אשר לב להם להבין כי לא בכל דור יתרחש לנו נס, שיתנו ידם לביסוס מפעליו של הרב הורוויץ, ובראש ובראשונה להוציא לאור את "אוצר לשון המדרש על מדרש רבה".

הספר זכה להסכמות מכל חוגי הרבנים (וביניהם הרב קוק והרב דושינסקי) ומפרופסורים ידועי שם (דוד ילין, שמואל קליין).

אך הנס לא התרחש, ולמפעלו של הרב הורוויץ לא היה המשך.


*כך כתב הרב אברהם מרדכי על עצמו בשער ספר "הגט מתל אביב" (ירושלים, תשכ"ג 1963):

חנוכה שמח !

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ

רשימה לפרשת וישב – שבת חנוכה

על קול התור ומשיח בן  יוסף

ברשימה מופלאה המופיעה ב"שמועות הראיה" להרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, חורז הרב את מחלוקת יוסף ואחיו כמחלוקת אידיאולוגית שראשיתה בימי השבטים, עוברת לימי החנוכה ואחריתה בתקופה המשיחית.

העתקתי את ראשית הרעיון בזיקתו לחנוכה:

ללימוד השיחה כולה ראו נא כאן.

————————

"התור" הוא שמו של כתב עת שבועי שיצא לאור בירושלים ע"י הסתדרות המזרחי ובעריכת הרב יהודה ליב הכהן מימון בין השנים תרפ"א-תרצ"ו (1921-1936).

מקור השם הוא בפסוק בפרק שני של ספר "שיר השירים" המבשר עת בוא הגאולה:

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

שער גליון ראשון. עותק ספריית בית אריאלה

בדפדוף בכרך של שנת תרפ"א (1921, שנה ראשונה) נתקלו עיני בתופעה מוזרה: עשרות כתמים לבנים גדולים וקטנים המפוזרים לאורך הגליונות. שתי דוגמאות:

בדיקה של תופעה זו העלתה כי היא ביטוי לצנזורה שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על העיתונים אחרי פרעות שהתחילו בכ"ח ניסן תרפ"א ביפו ובהם נטבחו 14 יהודים.

הודעות על הטלת הצנזורה וסיומה הופיעו בהערות בשולי גליונות "התור" (גליון 29 / 47).

בין ההרוגים היו דוד צבי כצבורג – בן למשפחת רבנים ידועה – ומרדכי אסהודי, עולים חדשים ששהו בארץ שבועות ספורים.

מעניין לראות שבגליון אחד נפסלו ההספדים עליהם ובגליון שאחריו נדפסו אותם [?] הספדים.

 

.

 


חנכה שמח !

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת.

בראשית פרק לה פסוק ח

רשימה לפרשת וישלח

"ותמת דבורה" – מה ענין דבורה בבית יעקב? אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה. [רש"י]


הביטוי מינקת דבורה מתייחס לתפקיד האומנת, המגדלת את התינוק ומחנכתו לאורך ימים ושנים (על פי תרגום יונתן).

אני מבקש ברשימתי השבוע לעסוק במינקת מסוג אחר, זו המניקה את תינוק שאינו שלה. בדורות קודמים נשים שאינן יכולות להניק מסיבות שונות השתמשו בשירותי הנקה.

אמנם מתוך דאגה לחייו של תינוק, גזרו חכמים שאשה לא תנשא במשך 24 חודשים לאחר שהתאלמנה או התגרשה, אם היא אם לתינוק שאך נולד.

החשש הוא שהיא תכנס להריון מנישואיה השניים, חלבה יתמעט והתינוק יהיה בסכנת חיים. חכמים לא חילקו דבריהם ("לא פלוג") ואסרו גם אם התינוק נמסר למינקת והאם לא מניקה אותו. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך, אבן העזר סימן יג סעיף יא.

זו סוגיה הלכתית -"מינקת חבירו"- המעסיקה את בתי הדין ונכתבו עליה תשובות רבות. ישנם פרטים רבים בסוגיה זאת. על שולחנם של הדיינים בבתי הדין מגיעות שאלות ובהם בקשות להיתר בנסיבות כאלו ואחרות.

אחד הדיינים המצויינים העוסק בסוגיה זאת זמן ממושך הוא הרב אבירן יצחק הלוי שליט"א, המכהן בבית הדין האיזורי בבתל אביב. כבוד הרב פנה אלי כספרן וביקש שאשתמש במאגר העיתונות "הארכיון היהודי" המצוי בספריית הרמב"ם לאתר עבורו כתבות ישנות על מינקת והנקה.

חיפוש במאגר העלה מאות תוצאות, ולכן בקשתי הסבר נוסף למבוקש כדי שאוכל להתמקד בתוצאות הרצויות.

אקדים ואומר שכל המובא לקמן אינו הבסיס לדיון ההלכתי, אלא נקודת מבט על הלך מחשבתו המקורי של הדיין.

וכך כתב המבקש בחילופי המכתבים בינינו:

… יתכן כי ניתן לקבוע, ויש פוסקים שהעלו סברא זו, שיש חילוק גדול בין דורות ראשונים שלא היו כל תחליפים לחלב אשה, לדורינו בו ניתן להשיג בכ2000 ₪ מזון תינוקות לכל תקופת הינקות. ויש למצוא פתח להתיר את נישואי המניקות…

תודות מרובות על החומר בעניין הנקה.

אכן הכתבות העיתונאיות הללו מלמדות עד כמה היתה מסוכנת מסירת התינוק למינקת.

בכתבות עדות מפורשת על מינקת גויה שחנקה למות תינוק, כאשר לא שולם לה שכרה.

זה חשוב מאד, כי הדברים הללו כמעט לא מצאו ביטויים בספרות השו"ת, אף שכנראה עובדות אלו השפיעו הרבה על הרבנים המשיבים, לפחות אלו שנטו להחמיר.

עיתון "הצפירה" 15 בדצמבר 1899, עמ' 1165

באשר לדוגמא מ"הצפירה", היא חשובה. וזה שהמינקת גויה זה תוספת חשיבות. מהמאמר למדים על "הסחר בחלב אשה והסחר בהנקה", מה שהתחדש רק באירופה ובמאה הי"ח, והפך למקור פרנסה ומקצוע ממש. בעבר היתה זו עלפי רוב עזרה וולנטרית מצד בנות משפחה שכנות ומכרות, וכך היה למעשה בדרך כלל בארצות המזרח ובזמן חז"ל. מקצוע זה התבטל רק בראשית המאה הכ'.

מהמאמר למדים עד כמה היתה הנקה באמצעות אשה זרה, ולא נמנעו ממינקת גויה מסוכנת לתינוק, עד כדי סכנת נפשות. שהרי העולל נשלח למרחקים והתנתק מאמו הטבעית לתקופה ארוכה. כמובן, אשה זרה וכל שכן גויה ולעיתים אנטישמית, לא גילתה איכפתיות מקסימלית לחיי התינוק, וזאת בלשון נקיה.

עיתון "קול מחזיקי הדת" 42. 14 02 1902

לא רחוק לומר, שמסירה למינקת היה לעיתים – ויש אומרים על פי רוב – גזר דין מוות על התינוק. אבל מוות עקיף, ובזאת הקלה האם על מצפונה. היה זה בבחינת כי אמרה אל אראה במות הילד … ותשלך את הילד תחת אחד השיחים.

יש בזה להסביר מדוע היו מרבני אשכנז הונגריה פולין ועוד, שהתנגדו כל כך והחמירו מאד מאד בכל דין מינקת חבירו.

לא עלינו המלאכה לגמור. גם אם יהיה בידינו מדגם חשוב חדש ומקורי, זה יהיה תועלת גדולה להבנת המציאות, וממילא להכרעת ההלכה.

אציין שבהכרעת הדין, ששלח אלי הדיין, לא הוזכר ההיבט ההיסטורי הנ"ל. לפסק הדין ראו נא כאן.

הצדדים להיתר היו כולם מבוססים על מקורות הלכתיים קדומים.

שבת שלום

אבישי

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

בראשית כח.י

רשימה לפרשת ויצא

וַיֵּצֵא – לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה", וְלָמָה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָּהּ הוּא הֲדָרָהּ. יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָּהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן "וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם" (רות א,ז) הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (בראשית רבה סח,ו).

אם היינו מדמיינים היום, מהי יציאת צדיק שעושה רושם? כנראה היינו מציירים המון אנשים מלווים אישיות רמת דרג, הלבושה בגדי הוד והדר ונוסעת בשיירת רכבים.

לא כן היתה יציאת יעקב מבאר שבע…

הנה לפניכם תאור המראה את דמותו של הצדיק בפשטותו, מתהלך כאחד האדם בשיחו ושיגו עמהם.

תיאור מקסים זה נכתב על דמותו המיוחדת של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים", משולב בהספד על ר' לוי לוין-אפשטיין, איש תנועת המזרחי. (ראה ערכו באנצקלופדיה תדהר כאן)

קטע זה זה מצאתי באוסף קטעי עתונות של הרב ראובן מרגליות זצ"ל.

ההספד המלא של שמחה בונים פלדמן על ר' לוי לוין-אפשטיין. עיתון הצופה. תמוז תרצ"ח 1938

הנה הקטע הלקוח מתוך ההספד:

כפי המתואר בקטע הנ"ל ה"חפץ חיים" היה ידידו של ר' שמואל לוין, אביו של ר' לוי לוין-אפשטיין, מייסד הוצאת הספרים הידועה "לוין-אפשטיין".

אני משער שידידותם של השניים קשורה לימי נעוריהם המשותפים בווילנה.

ר' שמואל נפטר בשנת תרמ"ו (1885) בגיל 47. ה"חפץ חיים", כידוע, האריך ימים ונפטר בשנת תרצ"ג (1933).

מיוחדת היא מצבתו של ר' שמואל בוורשה.

בראש המצבה כתוב:

ושמואל שוכב בהיכל ה'

הרב ר' שמואל בהרב הצדיק מ' אליהו זאב הלוי לבית לעווין

המקור כאן

וברגליה חקוק:

צוה לפני מותו שלא לספר

בשבחו לכן לו דומיה תהלה

ר' שמואל הוציא לאור בשנת תרל"ח (1878) את ספרו של אחיו "דבר בעתו". אחיו זה ידוע בחיבורו "עליות אליהו" על הגאון ווילנא.


ר' לוי המשיך בעסק המשפחתי ואף העלה אותו לארץ ישראל וקבעו בירושלים.

על מצבתו בעיר רחובות נחקק:

פ.נ.

ר' לוי

בהרב ר' שמואל הלוי

לוין-אפשטין

מוציא לאור ומדפיס

דור תשיעי למהרש"א

בן אחר בן

לא הצלחתי לברר מתי ומדוע נוסף השם עפשטיין לשם המשפחה המקורי לוין והאם יש קשר למשפחת עפשטיין המיוחסת מגולי ספרד?

נ.ב. תשובה ניתנה בתגובה שכתב אריאל  -ראה לקמן במדור תגובות – והפנה למאמר שהתפרסם בישורון ה על ידי הרב אליעזר כצמן. מצד האם הם היו מיוחסים למשפחת עפשטיין המיוחסת ליוצאי גולת ספרד. ושם בהערה 6 מסופר מתי נוסף שם זה ומדוע:


אני מבקש להקדיש כמה שורות להוצאת הספרים "לוין-אפשטיין" הוורשאית, הוצאה ספרים פופלארית וידועה.

כך מופיע במאמרו של אברהם לויזון על הוצאות הספריות היהודיות בוורשה:

מיוחדת במינה הייתה הוצאת הספרים של "אחים לוין-אפשטיין ושותפיהם", שהדפיסה (החל משנת 1880) בעיקר ספרי-קודש, חיבורים מן הספרות העברית הישנה וספרי-רומ"ל (רבנים ומלומדים), אשר היו נפוצים במספר טפסים עצום. מלבד ספרות דתית הדפיסה הוצאת-הספרים בשנים האחרונות גם ספרות יפה בעברית ואידיש. הוצאת ספרי-רומ"ל נמשכת על-ידי יורשי הפירמה בארץ-ישראל, וגם כאן הוסיפו עליה שטחים חדשים בשטח הוצאת הספרים.

באחד מאתרי המכירות הפומביות נמכר קטלוג ספרים רשמי של הוצאה זו שנדפס בשנת תרס"ח (1908), ובו רשומים 400 פריטים שראו אור בהוצאה זו. שנת ההתחלה המופיעה בשער היא שנת תרכ"ה (1865).

המקור:Virtual Judaica כאן.

לעומת זאת, חיפוש בקטלוג מפעל הביבליוגרפיה מעלה, שלמעט ספר אחד "בן המלך והנזיר", שיזם ר' שמואל את הוצאתו ומימנו בשנת תרמ"ד (1884), כל שאר הפרסומים רשומים רק בשם "האלמנה לעווין-עפשטיין ובניה", כלומר אחרי פטירתו של ר' שמואל הנ"ל, וגם הם מועטים במספרם.


תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו בהכנת הרשימה.

עיריית תל אביב יצאה בסרטון בו עובדים ועובדות בעירייה קוראים לדבר איש לרעהו תוך כבוד הדדי.

"דבר ואהבת" כאן

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת תולדות

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים

וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.

רבי לוי אמר: משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה, וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו. כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים.
א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה. מיכן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מעונשו של זה.(מדרש בראשית רבה פרשה סג)

גיל 13 הוא גיל משמעותי ביהדות. אנחנו מצפים מכל נער ונערה שייקחו אחריות אישית לדרכם.

דוגמא יוצאת דופן מצאתי בספר הבא.

שער הספר. דפוס אלטונא תצ"ח 1738. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר "מקום שמואל" עוסק בשאלות ותשובות וחידושים על הש"ס. חברו ר' שמואל בן אלקנה, תלמיד חכם מילידי אלטונא-המבורג. חיבור זה מוזכר בספרי הפוסקים אחריו בכמה מקומות – בהלכות מלחמת הרשות (סי' ח), בדין יהודי מומר שהוא גוי לכל דבר (סי' יז) במנהגי סעודת ברית מילה (סימן פ) ועוד.

הספר מכיל למעלה ממאתיים דפים עמוסים בכתב רש"י.

בדף האחרון מופיעה התנצלות המגיה, החתומה על ידי "נאם פסח בן לא"א המנוח מוהר"ר אלקנה", אחי המחבר.

אני מבקש להתמקד בריבוע המופיע בחלק התחתון של עמוד זה.

מתברר כי היה שותף לעבודת ההגהה. נער צעיר שאך זה מלאו לו י"ג שנים!

זכרה לי אלהא לטובה אנכי הפעוט / כי היום נכנסתי לבר מצוה רהיט /לכבוד דודי הרב המחבר אני עט / ואיקץ משנתי ואירא הרבה מאוד ולא מעט / ואומר יש ה' במקו"ם הזה ואנכי לא ידעתי וע"ס ידעתי לא ישנתי ולא נתתי תנומה לעיני ולילה כיום יאיר לי /להעביר בחיפ'שי מהטעיות ממקו"ם הזה /… ועשיתי גם לוח הטעיות בעברי שנית ידי מריש' לסיפא ומסיפא לרישא דרשתי וחקרתי / … זכותו יעמוד לי בנעורי / מזקנן אתבונן אמרי / להגדל בתורה אתפלל לאלקי צורי / נאם כתינוק הבורח מבית הספר / לעשות מלאכת הקודש הנותן אמרי שפר / אלקנה בלא"א מוהר"ר פסח שליט"א

איזה יופי. נער צעיר כבן 13 עם מסירות ואחריות לעבודת הגהה סזיפית ומתישה ביום ובלילה.


נ.ב.

בעותק הספריה מצויה חתימת בעלים יפה בשולי סימן א.

אני מצליח לקרוא את תחילת החתימה: אשר חנן לי….

אשמח לעזרה בזיהוי המשך הכתוב ושם החותם.

(נ.ב. ראו נא במדור תגובות)

שבת שלום

אבישי

———————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱ-לֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ

בראשית פרק כג, פסוק ו

וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ

בראשית פרק לד פסוק ב

רשימה לפרשת חיי שרה

נשיא הוא תואר כבוד, המשמש בתנ"ך ליהודים ושאינם יהודים. בפרשתנו בני חת מכנים את אברהם אבינו "נשיא א-לוהים". כלומר: לא כדבריך – גר תושב – אלא אדם מכובד. איש רם ונישא.

צבי הירש לעהרן (נפ' תרי"ד 1853) היה בנקאי, ששלט ביד רמה בנעשה בארץ ישראל, בתוקף היותו האיש החזק בארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, ארגון ששלט על תזרים התרומות של יהודי העולם ליושבי הארץ הקדושה.

ר' יהודה הכהן, מחבר ספר "אהלי יהודה" (ירושלים, תר"ג 1843), שלח לר' צבי הירש לעהרן את ספרו, והוסיף הקדשה בה תואר ר' צבי הירש לעהרן בשבחים רבים. אחד מהם "נשיא הארץ".

שער ספר "אהלי יהודה". עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מתנה נתונה מאתי המחבר

למעלת עטרת תפארת צב"י

ישראל נשיא הארץ הרב המופלא

וכבוד ה' מלא כש"ת כמוהר"ר

צבי הירש לעהרן נר"ו

הצעיר יאודה בכ"ר

שלמה הכהן

הי"ו ס"ט

 


בשבועות האחרונים סובבים בתקשורת דיבורים על בחירת נשיא מדינת ארצות הברית.

במדף "דפוסי שארית הפליטה" בספריית הרמב"ם יוצא דופן עותק של חמשה חומשי תורה, שנדפס על ידי ועד ההצלה האמריקאי במינכן בשנת תש"ז 1947. בחומש זה שער והקדמה צבעונים.

בראש הספר מכתב מרגש ובו תודה מיוחדת לנשיא (President) הארי ס. טרומן. המכתב מעוטר בדגל האמריקאי.

בהקדמה הנוספת בלשון הקודש, למרבה הפליאה, נוסף לנשיא הארי טרומן גם התואר מוהר (מורנו הרב). האם זו פליטת קולמוס?

"ראש הממשלה הפרזידנט האהוב מוהר [!] הררי ס. טרומן"

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

רוח אדמה

רשימה לפרשת וירא

כב,ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ.

כב,יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה.

השבוע נפטר המורה הדגול שלי מכיתה ב', ר' חיים דב רובינשטיין ז"ל, שהרביץ בנו תורה בבית הספר "תורת אמת" של החינוך העצמאי בחיפה. הרשימה מוקדשת לזכרו.

המקור.אתר "בחדרי חרדים" כאן.

ספר "גירסת הנערים" נדפס בליוורנו בשנת תר"ד 1844 על ידי יצחק שמשון מלאך.

הספר מיועד ללימוד עם בני הנעורים. כולו ציטטות נבחרות מספרות חז"ל המובאות בספר "עין יעקב".

באותה שנה נדפס על ידי יצחק שמשון מלאך ספר שימושי נוסף בשם "סדר בני ישראל". בעותק הספריה שער הספר "סדר בני ישראל" נכרך בתוך הכריכה של "גירסת הנערים", כפי שנראה בתצלום הבא.

שער הספר והכריכה הפנימית. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

על תופעה זו, שימוש בדפי ספרים בכריכות, כתבתי בעבר כמה פעמים. ראו נא כאן, כאן וכאן.


בימים אלו אני אני עובד בביתי על צבר של קטעי עיתונים שהצטברו במרתף הספריה מחולקים לפי אישים. זאת היתה עבודה של הרב ראובן מרגליות, בראשית שנותיו כמנהל הספריה.

רבים מן האישים אינם דתיים. הם מייצגים דמויות מכל המרחב היהודי שחיו במאתיים השנים האחרונות.

אתמול נתקלתי בגזיר עיתון והוא ריתק אותי. בטרם נציג את גזיר העיתון נקדים ונציג את האישיות: וולף (זאב) לצקי-ברתולדי.

לצקי-ברתולדי היה ממקימי המפלגה הציונית-סוסיאליסטית (ס.ס.) יחד עם מורו נחמן סירקין. חברי המפלגה היו טריטוריאליסטים (בעד מציאת טריטוריה עבור העם היהודי, לאו דווקא בא"י). מדובר באישיות לא מפורסמת, אין עליה ערך ב"ויקיפדיה".

ספרו "ערדגייסט" (קייב 1916) הוא אוסף מסותיו של המחבר בענייני השעה והדור. ערדגייסט פירושו רוח אדמה. שם הספר מבטא את חשיבות ההצמדות לאדמה והמשמעות שלה לאדם ולעם היהודי.

שער הספר. כולו ניתן לצפיה באתר הספריה הלאומית. כאן

בקטע מתואר מפגש – חצי חשאי, אחרי נסיון המהפכה בשנת 1905 נגד הצאר הרוסי – בבית כנסת קטן בוילנה. ככשהגיע תורו של לצקי-ברתולדי לנאום "הוא אינו מופיע… עד שמצאו אותו בפינה אחת ליד ארון, כשהוא מעיין ב"עין יעקב" בלה מיושן… זכורני כיצד נעקר מארון הספרים ולחש: מעין חיים, אוצרות, תורת עם..." 

קטע מעיתון "דבר" משנת 1940. הכותרת: "באמצע הדיסקוסיה" = באמצע הדיון / הוויכוח (הדיסקוס בלע"ז)

פתחנו ב"עין יעקב", ששימש מקור לספר לבני הנעורים וסיימנו ב"עין יעקב", שהיה מעיין חיים לאחד מהוגי הדעות בתנועה הציונית החילונית.

שבת שלום

אבישי


נספח:

לצקי-ברתולדי, כרוב המהפכנים הציונים, סבר שקיום מצוות הדת מזיקות לגאולת העם היהודי מהגלות.

במסה שכתב בספרו על "אפיקורסות יהודית" סיכם את דבריו כי אפיקורסות יהודית מחוברת לגאולה יהודית והיא נחוצה לה. כראיה לאישוש טענותיו ציטט בראש דבריו מספר "תנא דבי אליהו":

"דרכם של בני אדם אומרים תורה קודמת לעם

אבל אני הייתי אומר ישראל קדושים קודמים"

 

ערדגייסט עמ' 19. (ציטוט מדוייק מופיע בסוף הספר בכותרת: הבהרה).

ציטוט זה השתמש בו גם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, בדיון בכנסת.

לכך התייחס הרב רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב הראשי באותה עת. במכתב לשואל עמד על אי ההבנה בפשט דברי המדרש ועל התוצאות החמורות של ההבנה המוטעית בו. לקריאת כל דברי הרב הרצוג ראו נא כאן.

מתוך ספר "פסקים וכתבים" לרב הרצוג זצ"ל. שאלות ותשובות בדיני אורח חיים, חלק שני.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

ד"ר אליעזר הלוי – דמשק אליעזר 

רשימה לפרשת לך לך

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. [בראשית יד, יד-טו]

שְׁמוֹנָה עָשָׂר… – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ. [רש"י]

וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲ-דֹנָי יְ-הוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר [בראשית טו, ב]

 

מדבקה זאת מצאתי בספרייתו של חמי, הרב פרופ' רפאל וינברג נר"ו, על הכריכה הפנימית של "פירוש על פרקי אבות" לרבנו מנחם המאירי (וינה 1854).

הספר הוא ירושה מד"ר אליעזר הלוי (תקס"ט-תר"ן 1809-1889), שהיה עוזרו הקרוב של השר משה מונטיפיורי וליווה אותו בכל מסעיו בעולם.

ד"ר אליעזר הלוי היה איש מדע, בלשן וחוקר שפות עתיקות העומד בזכות עצמו. בנוסף לכל היה תלמיד חכם ומוסמך לרבנות.

לדעתי, התיאור המוצלח ביותר של מהלך חייו, סופר בשנת תרמ"ו 1886 בכתב עת "האסיף". ראו נא כאן.

המקור: עותק ספריית הרמב"ם

באתר הספריה הלאומית סרוק ספרון קצר "משא אליעזר", המתעד את נאומו של ד"ר אליעזר הלוי בבית הכנסת הגדול בוילנה, בעת מסעו עם מונטיפיורי למפגש עם הצאר הרוסי בשנת תר"ו 1846. במעמד הדרשה נכחו גם משה מונטיפיורי ואשתו יהודית. אליעזר הלוי מקדיש להם מילים אישיות בסוף דרשתו. ראו נא כאן.

המקור: אתר הספריה הלאומית

במדבקה רשומים דברי הערכה קצרים שכתב יעקב חיים, בנו של אליעזר הלוי. בסופם מופיעות שורות מחורזות.

משה הסיר חרפת עמו אשרהו

נלחם מלחמת אל ואתה משנהו

הוא עשה חיל ולו היית עזר

הכי נקרא שמך דמשק אליעזר

מתי חוברו שורות אלו?

בעקבות עלילת דמשק – פרשה שהסעירה את העולם היהודי, ובה הואשמו נכבדי מהקהילה היהודית בדמשק ורבניה ברציחת כומר נוצרי ומשרתו המוסלמי לצורך לקיחת הדם לאפיית המצות בשנת ת"ר (1840).

במסגרת המאמצים הבין-לאומיים, משה מונטיפיורי נסע לדבר עם שליט מצרים מוחמד עלי ועם הסולטן העו'תמאני. מאמצים אלו (ובעזרת אישים נוספים) נשאו פרי והאסירים (אלו שנותרו בחיים) שוחררו ומושל דמשק הוצא להורג.

בעת הגעתם חזרה ללונדון נערכה להם קבלת פנים וראשי הקהילות הגיש להם מכתבי ברכה ותהלה.

בקובץ "ציון" (פרנקפורט, תר"א 1841) הופיע לראשונה חרוזים אלו.

המקור: גוגל ספרים

ההשראה לדימויים של משה מונטיפיורי ואליעזר הלוי לקוחים מפסוקים בפרשתינו, ממלחמת אברהם בארבעת המלכים. אברהם רדף אותם בעזרת אליעזר עד דמשק. וכאן משה נלחם בעזרת אליעזר על עלילת דמשק.

שבת שלום

אבישי

—————–

נספח:

מי הוא החכם אדון מאיר יוסף מתושבי לונדון?

בימי חייו הארוכים (1761-1849) היה מורה, סוחר, עסקן ציבור, סופר ואוהב השפה העברית. ראו נא עליו אוסף מקורות כאן.

[תודה לרעי חנוך גוטליב]


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם.

בראשית פרק ט פסוק כ

רשימה לפרשת נח.

על "שתיית טוטי"ן" 

האם מחבר ספר "פרי מגדים" עישן נרגילה?

הכל התחיל מבני יצחק. בימי הקורונה זוכים אנו שהעתיק מקום לימודיו מהישיבה אל הבית. הוא שיתף אותי בשאלה על העישון בתקופות קדומות, כדי להבין טוב יותר פסק הלכה שראה בספר פרי מגדים.

שער הספר. מחבר: הרב יוסף תאומים. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח 1798. עותק ספריית הרמב"ם

נקדים קצת על תיאור מלאכת העישון ותולדותיה.

החומר העיקרי המשמש לעישון הוא הטבק. השימוש בטבק הגיע אלינו  אחרי גילוי יבשת אמריקה בשנת 1492. תחילה לספרד ומשם התפשט ברחבי העולם.

ניתן לעשן בצורות שונות: בנרגילה, במקטרת או בסיגריות.

נרגילה מהסוג המקובל במצרים. המקור: ויקיפדיה

רבי מרדכי בן יהודה הלוי ממצרים (אבי ה"גנת ורדים", נפ' תמ"ב 1682) הכיר את הנרגילה כחידוש. כך כתב על זה:

על שתיית העשן שמוצצים אותו דרך קנים חלולים, כי לא נמצא זה בספרי הפוסקים ז"ל לפי שלא היה בימיהם. כי מקרוב עלה עשן זה ונתפשט בכל העולם ורובם ככולם שותים אותו. (שו"ת דרכי נעם, ונציה תנ"ז 1697, סימן ט)

ציטוט מספר "דרכי נעם" [סימן ט] הוצאת מכון זכרון אהרן. מהדורה חדשה. מקור: אוצר החכמה.

אם כיום מקובל שהעישון מזיק לבריאות, לא כך סבר ה"פני יהושע" (תמ"א-תקט"ז 1680-1756) שכתב בחידושיו על הש"ס, כי מותר לעשן ביום טוב, היות ומדובר בעסק של רפואה: "ואם כן נראה דעישון הטובא"ק נמי הוי לבריאות הגוף לעכל המזון ולתאוות המאכל וכיוצא בזה". (שבת ל"ט ע"ב)

בהסתמך על פסק של ה"פני יהושע" כתב הרב יוסף תאומים (תפ"ז-תקנ"ב 1727-1792) בספרו "פרי מגדים" חלק משבצות זהב:

והנה אני רגיל לשתות טוטי"ן ביום טוב כמנהג עולם לרפואה, ובפרט כהיום ממש שוה לכל נפש, ולקרוע הנייר צריך מערב יום טוב. (אורח חיים סימן תקיא אות ב)

וכאן הבן שואל.

מה הוא "לשתות טוטי"ן"? טוטי"ן בערבית הוא טבק.

לשתות טוטי"ן – כנראה הכוונה לעשן נרגילה, שיש בה גם טבק וגם נוזל.

האם ה"פרי מגדים", שחי באשכנז, עישן נרגילה?

לדעתי, התשובה ברורה. ה"פרי מגדים" לא עישן נרגילה.

לשתות טוטי"ן הוא מושג מושאל לעישון מקטרת או סגריות.

מה עישן, אפוא, ר' יוסף תאומים, ה"פרי מגדים"?

בזה ישנה מחלוקת אחרונים.

בספר קצות השולחן לרב חיים נאה (חלק ז) כתב שה"פרי מגדים" עישן סיגריות. לצורך גלגול הטבק בנייר היה צריך לקרוע נייר מערב יום טוב לפי מידת הסיגריות. שהרי מלאכת קורע היא ואסורה בחג.:

מקור זה כנראה עמד גם לפני רבי משה לוי ז"ל, שהיה תלמיד חכם ומורה הוראה בישיבת כסא רחמים בבני ברק, בספרו תפלה למשה:

הסבר זה מוקשה. חיתוך נייר לפי מידה הוא מלאכת מחתך ולא מלאכת קורע.

(אמנם קושיה זאת מתורצת לפי חידושו של הרב משה לוי בספרו "מנוחת אהבה" פרק כא אות ד, שבמקום שעושה כלי אין דין מחתך. חידוש זה, שעליו המחבר כתב שלא מצא שקדמו לו  בפוסקים, אינו מקובל על הכל. ואפשר ליישב בעוד אופנים)

זאת ועוד, נייר לסיגריות הוא מוצר חדש, רק משלהי המאה ה-17. עיקר הפצתו במאה התשע עשרה. (כאן)

לכן נראה שמדובר בנייר שנחתך לצורך הבערת אש במקטרת וכפי שכתב (ה"כתב סופר) בחידושיו: "ולהדליק בנייר, עיין פרמ"ג סי' תקי"א [משב"ז סק"ב] שאסור לקרוע הנייר ביו"ט ", שמשמעו שהדליק את האש עם הנייר.

"כתב סופר". מסכת ביצה דף כג

כך או כך. הביטוי "לשתות טוטי"ן" שלקוח מתרבות המזרח, מעישון נרגילות, נדד אל הפסיקה האשכנזית, למרות ששם עישנו במקטרות או בסיגריות*.

שבת שלום

אבישי

תודה לבני על החברותא ולחנוך גוטליב שתמיד עומד לנו לעזר.

———————————–

*שו"ת האלף לך שלמה, לרב שלמה קלוגר, מגליציה (תקמ"ו-תרכ"ט 1786-1869)

**להרחבה: ראו נא מאמר מקיף על העישון של הרב דב לנדאו. "האם סיגריות צריכות הכשר לפסח". הובא באתר כושרות כאן.

————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

מסכת אבות פרק חמישי

רשימה לפרשת בראשית

והפטרת "מחר חודש" – ראש חודש חשון

שער ספר "ישועה בישראל" דפוס פרנקפורט ת"פ (1720). מחברו הוא יהונתן בן יוסף. עותק ספריית הרמב"ם

ספר "ישועה בישראל" עוסק באסטרונומיה יהודית בעקבות הלכות קידוש החודש לרמב"ם. בשער הספר בצד שמאל למטה דיוקן יוצא דופן של יהונתן בן שאול.

אסטרונומיה היא מהנושאים המסובכים בהלכה. זמן "בין השמשות" הוא חלק מתחום זה.

"בין השמשות" מציין את זמן המעבר שבין יום ולילה, ולזה יש השלכות הלכתיות רבות: בתפילות, בשמירת שבת, בברית המילה ביום השמיני ועוד.

אחד ההיבטים המעניינים והלא מוכרים בקביעת זמן בין השמשות קשור לאחידות ההלכה.

הדוגמא שאביא היא מהיישוב פדואל בשומרון בו אני מתגורר. תחילה נתבונן במציאות ולאחריה נביא את הפסק ההלכתי.

המבנה המורפולוגי של הרי השומרון יוצרים בו שלוחות הרים המוקפות בגאיות וערוצי נחלים עמוקים.

פדואל שוכנת על רכס בולט (עליו ממוקמת תצפית נוף מדהימה בשם "המרפסת של המדינה") ובה שתי שכונות מרכזיות על גבעות נפרדות. בכל שכונה ממוקם בית כנסת. יש הפרשי גובה משמעותיים בין שני בתי הכנסת (המסומנים בעיגול כתום). בית הכנסת הוותיק שעל שיא ההר -"אהל רבקה" – גבוה בכארבעים (40) מטר מרעהו בשכונה הנמוכה – בית הכנסת "מאור יוסף".

האם נתונים אלו משפיעים על זמן הזריחה והשקיעה הנראית?

פדואל ממעוף הציפור. צילם: שמואל פולק

שכני וידידי שמואל פולק ערך את החישובים המתאימים, עיבד אותם לנוסחאות ולפיהן נראה שהזריחה הנצפית בבית הכנסת על ההר קודמת ב 4.5 דקות!

הסבר לדף: הפרש הגובה – 40 מ'. מרחק ההסתרה מרכס ההרים הקרוב 2 ק"מ. ההפרש הזויתי 20 אלפיות (קצת יותר ממעלה אחת). השמש זורחת בקצב של 14 שניות לאלפית ולכן 20 אלפיות יתנו הפרש של 4.5 דקות בשעת הזריחה.

לאור הנתונים הנ"ל, האם תפילת ותיקין, עם הנץ החמה, תיערך בזמנים שונים בשני בתי הכנסת בפדואל?

רבינו החיד"א בספרו "ברכי יוסף": הערותיו לשלחן ערוך אורח חיים, (מהדורה ראשונה בשנת תקל"ד 1774), כתב דברים ברורים:

  1. מונין לפי ראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר.
  2. וכן נתפשט המנהג בירושלים ובחברון מזמן גאוני הדורות שלפני דורנו.

ברכי יוסף. אורח חיים סימן שלד. אות ז. בדין מילה בשבת. צילום מהדורת ירושלים תש"נ (אוצר החכמה)

הוכחה נאה ראיתי בהקדמה של "לוחות חי" (הנקראים גם "בכורי יוסף") ברשת. בהקדמה זו יש חדושים מפליגים בדיני לוחות הזמנים בערים הענקיות ברחבי העולם, אך קודם להם סקירה על הבעיות בקביעת זמני היום.

ההוכחה נמצאת בתלמוד בבלי במסכת יומא דף לז.

המשנה מספרת בשבחה של הילני המלכה, ש"אף היא עשתה נברשת של זהב על פתח של היכל" (בבית המקדש). במקור תנאי המובא בגמרא מסופר: "בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע". כלומר, השמש בזריחתה היו קרניה מפזזות על נברשת הזהב וניצוצות יוצאים ממנה. כך גם מי שלא ראה את השמש הבחין בנברשת הזהב שהיתה במקום בולט וידע על זריחת החמה. הגמרא מביאה את דברי אביי, שסימן זה לא היה לכהנים אלא "לשאר עמא דבירושלים" (=לשאר העם בירושלים). מדברי הראשונים מוכח שהכוונה לכלל תושבי ירושלים ולא לאלו שנמצאים בתוך המקדש (ריטב"א). והלא ידוע שירושלים הקדומה בתקופת בית שני שכנה בכיוון נחל קדרון וגיא בן-הינום. ואף כי הורחבה לכיוון צפון, רוב תושביה גרו במקומות נמוכים מהר הבית. ובכל זאת קביעת רגע הזריחה נקבע לפי המקום הגבוה בעיר – שער ההיכל. מכאן ראיה שהמקום הגבוה בעיר הוא הקובע.

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

"בין השמשות", במשנה במסכת אבות, הוא מטפאורה לחיבור שבין נס לטבע, בין ששת ימי הבריאה לעולם החוקי שאנחנו חיים בתוכו.

כשם שמציאות "בין השמשות" היא זמן דמדומים, שיש בה מזה ומזה, כך החיבור בין נס לטבע אינו מובהק וחד משמעי, ופעמים רבות מה שנקרא טבע יש בו מן הנסי ולהפך.

שבת שלום

אבישי

==========

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת

ויקרא פרק כג פסוק מב

חג הסוכות הבא עלינו לטובה מסמל את האחדות.

כיצד אשב בסוכה אחת עם מי שדעותיו וארחות חייו מנוגדים אֵלַי תכלית הניגוד?

היש לנו שפה אחת ולשון משותפת לדתיים וחילוניים בארצנו?

סיפור שמצאתי בספרו של משה בלוי "על חומותיך ירושלים" (תש"ו 1946, עמ' לג) על מפגש מעניין בין הרב יעקב אורנשטיין, מהלוחמים נגד אליעזר בן יהודה, לבין בר פלוגתיה.

רבני העדה החרדית. מתוך אוסף שמואלי דרור. אתר ישראל הנגלית לעין. המקור כאן


ודאי אותי לא תָדוֹן

על חָקרי את גורדוֹן

שונא ושנוא הרבנים. –

שכן אני עושה כוָָּנים

למלאכת השמים;

ואין כונתי אלא

להוציא נוזלים מן הסלע

להשקות העם הצמא למים.

ספרייתו הפרטית של ר' שאול חנה קוק נתרמה בשעתו לספריית הרמב"ם. באחד התדפיסים שנשלחו אליו ישנה הקדשה מחורזת.

כותב ההקדשה הוא אברהם אברונין, בלשן, חוקר לשון וחבר ועד הלשון העברית משנת תרפ"ו 1926.

המאמר עוסק בהיבט הלשוני של שירת יל"ג (יהודה ליב גורדון, נפ' תרנ"ב 1892. ממנהיגי ההשכלה ברוסיה).

יל"ג מכונה "שונא ושנוא הרבנים", ובצדק. יודע זאת כל מי שקרא את יצירותיו האנטי-דתיות והמלאות זלזול בפסיקה ההלכתית-רבנית. (מהמפורסמות שבהן: "ברבורים אבוסים", "קוצו של יו"ד" שהיתה חלק מתוכנית הלימודית בבתי ספר בארץ! על כך בקורתו הנוקבת של אברהם קריב, "על קוץ ישן")

אברהם אברונין מתנצל על עסוקו בדברי יל"ג:

ודאי אותי לא תָדוֹן על חָקרי את גורדוֹן שונא ושנוא הרבנים. –

שכן אני עושה כוָָּנים למלאכת השמים (מליצה ע"פ ספר ירמיהו ז, יח),

ואין כונתי אלא להוציא נוזלים מן הסלע להשקות העם הצמא למים.

האם קיבל ר' שאול חנה קוק התנצלות זאת? כנראה שכן, שהרי חוברת זאת מונחת באוצרותיו.

 

חג שמח

שבת שלום

אבישי

——————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

לרגל המצב הספריה סגורה עד אחרי החגים.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

יְ-הֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר.

דברים פרק לב פסוק יב

רשימה לפרשת האזינו – שבת שובה

פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה נדפס פעם ראשונה בפריס על ידי יחיאל בריל בשנת תרכ"ה (1865), על פי כתב יד עתיק שנמצא באחת הספריות שם.

שער מהדורה שניה. [ברסלוי] תרכ"ח 1868. עותק סרוק ב hebrewbooks

מאז הדפסתו חיבור זה שנוי במחלוקת בין מלומדי דורות האחרונים, האם אכן יצא מתחת ידו של הרמב"ם או שלפנינו ליקוט מדברי ראשונים? משנה אחרונה בין החוקרים מאששת את ההנחה הראשונית כי אכן הרמב"ם כתב פירוש זה.

המעוניינים ראו נא הפניות למאמרים בסוף הרשימה.

בסופו של כתב היד הוסיף והעתיק ר' שמואל שיקילי, חכם מפרובנס שביקר בארץ ישראל בשלהי המאה השלוש עשרה (למניינם), אגרת מכתב ידו של הרמב"ם. אגרת זאת מפורסמת כי בהמשכה משמע שהרמב"ם התפלל בירושלים בהר הבית כנגד פסיקתו ב"משנה תורה".

ברם אני מבקש להפנות אלומת אור לציטוט אחר מתוך אגרת זאת כפי שציטט רבינו החיד"א בספר "מחזיק ברכה":

 ואני ראיתי בשיטת ר"ה להרמב"ם [שיטה היא מילה מקבילה לפירוש. ר"ה – ראש השנה] בסופו איתא שם שהרמב"ם קיבל עליו להתבודד ביום הצרה בכל שנה וביום שלאחריו לשמוח, ולשון זה הביאו בספר חרדים, וכיוצא בזה נמצא שעשה בעל תוי"ט ועוד גדולים כאשר יצאו מצרה לרוחה.

החיד"א ראה את כתב היד וממנו ציטט. דברי החיד"א הובאו גם בפסקי "משנה ברורה".

התבודדות זאת – מדוע?

לשון זו מקורה בנס המיוחד שארע לר' משה בן מימון (הרמב"ם) בנסיעתו לארץ ישראל.

כך שח הרמב"ם במכתבו:

וביום שבת עמד עלינו נחשול שבים לטבעינו והיה זעף גדול בים ומנדרי שאהא אני יושב לבדי בעשירי באייר לא אראה אדם אלא מתפלל וקורא כל היום ביני לבין עצמי.  וכשם שלא מצאתי בים באותו היום אלא הקב"ה כך לא אראה אדם ולא אשב עמו אלא אם כן נאנסתי.

אגרת הרמב"ם. נדפסה בסוף ספר פירש הרמב"ם למסכת ראש השנה

לפני כחודש ומחצה זכיתי בחסדי שמיים להצלת חיי בעזרתם של שלוחי מצוה, שבטיפול מהיר ומקצועי טיפלו  בדום לבבי. כשחזרתי לביתי, בריא בגופי וברוחי, ברכתי בשם ומלכות ליד מטתי את הברכה המיוחדת השמורה למקרים שכאלו: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה (ע"פ פסק ה"נשמת אדם", סימן סה).

יהי רצון שנדע לבודד את הצרה מן השמחה. כדי לבוא מתוך כך להעצמת הכרת הטוב, "כיתרון אור מן החושך" (קהלת ב, יג).

חתימה טובה

ורפואה שלמה לכל החולים

אבישי

———————————————————————————————–

נספח:

מאמרים מחקריים על פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה.

ישראל תא-שמע. פירוש הרמב"ם לתלמוד – חידה ודרך פתרונה. שנתון המשפט העברי, כרך יד-טו.

דוד הנשקה. הרמב"ם כמפרש דברי עצמו. ספונות כרך כג.

אפרים קופפר. השלמות לפירוש רבינו משה בן מימון למסכת ראש השנה. סיני כרך נה.

שי ואלטר. בדיקת עדי החודש במשנת הרמב"ם ושאלת הפירוש לתלמוד למסכת ר"ה המיוחס לו. המעין. תשרי תש"ע.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

לרגל המצב הספריה סגורה עד אחרי החגים.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

.

Read Full Post »

בע"ה

כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ

דברים פרק לא פסוק כא

רשימה לפרשת נצבים-וילך

השבוע ברצוני לשתף אתכם במאמר שצלמתי ושמרתי אותו בקלסרי בביתי מלפני כשלושים שנה !

מאמר שהותיר עלי רושם ושתפתי אותו בקבוצת לומדים על נושא השכחה.

השאלה שדנו בה: האם יש ערך ללימוד תורה אם שוכח מה שלמד?

גדול המתנגדים ללימוד ללא זכירה עומד רבי שניאור זלמן מלאדי. בהלכות תלמוד תורה כתב :

וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום, כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין, כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח, אף שאח"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח, ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים. (פרק ב סעיף ד).

הדרישה לזכור כל מה שלומדים נשמעת לאוזן רגילה כדרישה בלתי מציאותית.

…עד שמצאתי את שיעורו של הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל: בענין הדרך ללמוד וללמד, לשמור על הלימוד ולקיימו, שנדפס בספר שיעוריו הראשון "לב המשפט" (ירושלים תש"ן 1990). מומלץ להוריד את המאמר למחשב כדי לקוראו בבהירות.

הרב מעמיד עקרון: דרך החזרה והשינון בלימוד היא להעביר את הידיעה מההכרה לתת הכרה, מזכרון פעיל לזכרון לא פעיל.

עקרון זה נלמד מר' ישראל סלנטר, מייסד שיטת לימוד המוסר. ר' ישראל הצביע על כך שישנן לאדם שני כוחות: בהיר וכהה. בלשוננו כיום: הכרה ותת הכרה.

"אור ישראל" לר ישראל סלנטר. מכתב שביעי

הרב הגרז"ן (כינוי של הרב הגאון רבי זלמן נחמיה בפי כל תלמידיו) הלך עם העיקרון של ר' ישראל צעד קדימה. ר' ישראל במכתבו הנ"ל השווה את תהליך הלמידה של אדם מבוגר לדרך למידת הקריאה לנער מתחיל. שאל הרב: כמה חזרות צריך ילד המתחיל לקרוא אותיות א"ב ולצרפן למילים עד שקריאתו שוטפת?

קראו במאמר ותראו שהחשבון עולה לחמש עשרה אלפים (15000!).  אמנם אין הרב הגרז"ן קובע מסמרות כמותיות אך בדרכו שלו מציע להעמיד כל לימוד על כללים קצרים, שעליהם יש לחזור פעמים רבות מייד ותכף ללימודו הראשון, עד שתחדור הידיעה לזכרונו הכהה ותעלה לפניו מאליה כשיצטרך לה.

הרב זלמן נחמיה גולדברג הסתלק לגנזי מרומים לפני כעשרים ימים בגיל 89 שנים.

במכתב תנחומים שכתב למשפחה הרב ברוך דוב פוברסקי, ראש ישבת פוניבז' וחברו לספסל הלימודים בצעירותו, מופיע ביטוי מיוחד שנאמר על הרב הגרז"ן מפי רבם אז, הרב כהנמן זצ"ל.

"ידועה היתה בישיבה אמרתו של רבנו הגאב"ד דפוניבז' כי מוחו של זלמן נחמי' מנגן ככינור".

המקור: פורום אוצר החכמה: משפחות סופרים וימות עולם: הגאון רבי נחמיה זלמן גולדברג זצ"ל. ראו נא כאן.

פירושים שונים ניתנו לאמרה יוצאת דופן זאת.

אולי יש כאן ביטוי לאהבת תורה של רבנו הגדול ולהתמדתו בה. כפי שמסופר בגמרא במסכת ברכות על דוד המלך .

אמר רבי שמעון חסידא: כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד וכיוון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.

משל ונמשל. נגינתו של הכינור ולימוד התורה של דוד המלך. ככינור המתנגן מאליו.

שבת שלום

אבישי

 

נ.ב. תודה לכל המאחלים והמברכים שאזכה לרפואה שלמה ולחזרתי לאיתני.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"תניא: רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" [מסכת מגילה דף כט]

שלום

לפני כשלש שנים כתבתי בפרשת "כי תבוא" על ספרים שהגיעו אלינו מחורבנן של ספריות בתי המדרש בחוץ לארץ. ספרים שעליהם מוטבעים חותמות של אותם "בתי מדרשות שבבל".

אז עסקנו בבית המדרש של קרן מורא סלומון לייפציגר בעיר ברסלאו.

השבוע נעסוק בחותמת נוספת המוטבעת בשולי אחד מהספרים הישנים  במחסני ספריית הרמב"ם.

חותמת פשוטה אבל ראויה להתייחסות.

בית החסידם

ס'אלכסנדרס

דפה גראדזיסק

העירה גרודז'יסק מרוחקת כשלושים ק"מ מוורשה. העיירה ידועה על שם מייסד חסידות גרודז'יסק, רבי אלימלך שפירא, שכיהן בה כאדמו"ר וממנו השתלשלה שושלת מפוארת, ומהם נציין בדור הקודם את ר' קלונימוס קלמיש שפירא (מחבר "אש קודש, "חובת התלמידים") והאדמו"ר החלוץ.

חצר חסידות אלכסנדר, היתה לצד חסידות גור, הגדולה בחסידויות בפולין.

האם ישנה משמעות שבעיירה שמרכזה חסידות גרודז'יסק היה שטיבל של חסידות אלכסנדר ?

בשנת 2018 יצא לאור ספר חדש החוקר את תנועת החסידות.

הספר הוא קובץ מפות ונקרא בשם: האטלס ההיסטורי של החסידות (הספר באנגלית).

מחברו הוא ההסטוריון הפולני מרצ'ין וודז'ינסקי. הספר יצא בהוצאת היוקרתית של אוניברסיטת פרינסטון. הרבה השתוקקתי לצרפו לאוספי הספרייה וטרם הצלחתי להשיגו.

בסקירה מצויינת של ד"ר דניאל רייזר למדתי רבות על חשיבות הספר למחקר החסידים והחסידות.

אחת המפות באטלס מתייחסת לפריסה של השטיבלאך ברחבי מזרח אירופה. המחבר אסף רשימה 2854 שטיבלאך, הפזורים ב- 858 מקומות ושייכים ל- 66 חסידויות והציב אותם על מפה אחת.

גם החותמת שלנו – שטיבלאך של אלכסנדר בגרודז'יסק – מצטרפת לאוסף הנתונים הגדול, שנותן לנו מושג על מידת השפעתה של כל חצר חסידית ותחומה הגיאגראפי.

אני ממליץ בחום לכל מי שמתעניין בנושא לקרוא את מאמרו ד"ר דניאל רייזר 'מן המרחב קראתי': החסידות בעין המפות. המאמר הופיע בחוברת ציון שנה פ"ד תשע"ט. ראו נא כאן !

מעטפת הספר

נוספות: קבלתי שתי הצעות לפענוח מתוקן של החותמת:

  1. פרופ' דוד אסף  מציע לקרוא את השורה השניה: מאלכסנדרס
  2. ישראל מציע לקרוא בשורה השניה אלכסנדר (העיגולים בראש ובסוף השורה, אינם חלק מהמילה, אלא קישוט).

 


 

לפני שבועיים ומחצה נדם ליבי ובחסדי ה' ושליחיו הנאמנים נצלתי ממיתה לחיים.

מאז אני נעדר מעבודתי בספריה ואני מודה לעוזרי הנאמן נאור שהעמיס כל עבודת הקודש על שכמו.

שבת שלום

בריאות טובה

אבישי

—————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

— כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר —

דברים פרק יב פסוק כ

רשימה לפרשת ראה

בספריית הרמב"ם כרוכים יחדיו שני ספרים ישנים:

א. שאלות ותשובות רבי ישראל מברונא. דפוס שלוניקי תקנ"ח 1798.

ב. חסד לאברהם לר' אברהם אזולאי. דפוס אמשטרדם תמ"ה 1685. ספר שעניינו קבלה.

עמוד אחרון מספר שו"ת מוהר"י ברונא ודף ראשון מספר חסד לאברהם.

בין דפי הספר ועל כריכותיו שני רישומי בעלות: תו-ספר וחותמת.

לדעתי, הם מייצגים שני קצוות.

מחד, אנשים של עשירות ואצילות ומאידך, אנשים של פשטות ועממיות. ושניהם אוהבי תורה ולומדיה. זה היופי בעם שלנו.

נתחיל מהסוף.

א. יחזקאל ששון (או שושן) היה מנקר בשר. עובד בבית המטבחיים ותפקידו בהפרדת החלב (חי"ת בצירה) והגידים מחלקי הבשר הכשרים לאכילה. לא מצאתי פרטים אודותיו*.

בדף השער הפותח ובעמוד החותם מופיעה החותמת שלו:

יחיאל ששון בן מנחם כהן

מנקר בשר

בחיפה

I. Shoshan Cohen Haifa

סתם "מנקר בשר" אינו תואר אצילות. זו עבודה חשובה אבל בדרך כלל עוסקים בה לשם פרנסה .

 

ב. על גבי הכריכה הפנימית הודבק תו הספר (Ex-Libris):

משפחת די פיג'וטו היתה משפחת סוחרים עשירה מאד – ולכן מופיעה ספינה במרכז כי הם עסקו בייבוא וייצוא של סחורות  – שעברה מליוורנו  באיטליה לעיר חלב בסוריה בשלהי המאה ה-18 למניינם. בני המשפחה כהנו כקונוסולים של מדינות שונות באירופה – ולכן מופיעים בתו הספר נשרים כמו אלו המסמלים את מלכות רוסיה ודומיה. מפאת קשריהם וכשרונותיהם אבי המשפחה רפאל פיג'וטו קיבל בשנת 1806 תואר אצולה מקיסר אוסטריה. בשל כך הוצמד לשם המשפחה תוספת "די" בצרפתית (הדומה ל"פון" בגרמנית").  על סיפורה המיוחד של המשפחה תוכלו להאזין בהרצאתו הקצרה והמעניינת של פרופ' ירון הראל באתר בית אבי חי על "משפחת (דה) פיג'וטו".

נציין שעל השדרה של הכריכה החיצונית – שידעה בעבר ימים יפים יותר – הוטבע בתחתיתו סמל (אצולה?) לא מזוהה.

אינני יודע מי הוא מ. ד. די פיג'וטו – שהיה בעליו של ספר זה וספרים רבים נוספים. חזקה שהיה אדם אמיד  ונשא בגאון את תואר האצולה המשפחתי.

—————–

מה ראינו?

באותו ספר החזיקו שניים באהבה ובאמונה. הראשון עטף אותו וכרכו בשיריאין והשני מן הסתם החזיק אותו בידיים חשופות.

כך הם דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה:

כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים – חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.

שבת שלום

אבישי

 

תוספת.

רעי ר' יוסף לייכטר שלח לי את תמונת מצבתו של יחזקאל ששון כהן.

המקור: אתר billiongraves כאן.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְ-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ

דברים פרק ח פסוק י

רשימה לפרשת עקב

פנה אלי ידיד, מושך בעט סופרים, ובפיו בקשה.

אני עובד כעת על ספר המבקש להוכיח  שהעולם הבא קיים, חי ונושם. זאת על בסיס סיפורים  שמקורם אמין ומעל לכל ספק. האם תוכל להפנות אותי לספרים וסיפורים  שמשרתים את הנושא הזה?

התמזל מזלי והיה באמתחתי סיפור שהתחדש לי השבוע בעקבות הסתלקות לבית עולמו של הרב אליעזר דוד פרידמן, מזקני וחשובי חסידות ויז'ניץ. איש אשכולות. שלחתי את הסיפור כדלקמן וקבלתי משוב: הסיפור ששלחת הוא יפיפה ואמין.

קראו והתרשמו.

אני מעתיק את המעשה כמו שהוא מאתר דרשו.

רבי מנדל שיינין זצ"ל, היה מגדולי השקדנים בישיבה ומטובי תלמידיו של "הסבא מסלבודקה", הגאון הצדיק רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל. לימים כיהן הרב שיינין כרב ביהמ"ד "חניכי הישיבות" בבני ברק עד לפטירתו בשנת תשל"ו.

היה זה בעת לימודיו בישיבה שבעיר חברון. יום אחד ישב התלמיד ר' מנדל בסמיכות ל"סבא", בעת שזה בירך ברכה אחרונה, "ברכת מעין שלוש". ה"סבא" ישב ובירך במתינות כמונה מעות את מילות הברכה, והבחור מנדל עשה אוזנו כאפרכסת ועקב אחר הברכה הנאמרת בכוונה עמוקה.

כל מילה שיצאה מפי הסבא היתה ספוגה ומלאה ביראת שמים, ותודה עמוקה ממעמקי הלב לבורא שנתן לנו מיפי פרות הארץ לשבוע ממנה. בעוד הסבא אומר את המילים המוכרות כל כך "ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה…" שמע התלמיד שהוא מוסיף נוסח לא מוכר: "ועל ברית ותורה שנתת לנו".

התלמיד הביט ברבו הגדול בפליאה. זו אינה הפעם הראשונה שהוא שומע את הסבא מברך את ברכת "על המחיה", פעמים רבות שמע אותו, עוד בישיבה בסלבודקה שבליטא מברך את הברכה. למיטב זכרונו תמיד אמר את הנוסח המקובל.

אמון על הכלל של 'לא הביישן למד' ו'תורה היא וללמוד אני צריך', החליט לגשת ולשאול, הרי חייב להיות הסבר לכך. מי שהכיר את הסבא ידע שהליכותיו מדוקדקות בתכלית הדיוק, אומר ועושה. ניגש אל ה"אלטער" והתבונן בו.

ה"אלטער" הביט בו מבעד למשקפיו העגולות ושאל: "וואס ווילט איהר? אתם רוצים משהו?"

"כן", עונה מנדל, "שמעתי את הברכה שהרב בירך בתוספת המילים 'ועל ברית ותורה', ורציתי להבין מדוע הוסיף ראש הישיבה מילים אלו בנוסח הברכה, מה המקור לכך?"

"ראיתי את הגירסה הזו במחזור ויטרי", השיב לו הסבא בחביבות, "און איהר קענט זיך אויך פיהרן אזוי" (וגם אתה יכול לנהוג כך).

תלמיד השומע מילים כאלו מפי רבו – אינו יכול לשנות מהם זיז כלשהו. זאת הוראה מפורשת מפי הסבא! מאותו יום ואילך קיבל על עצמו להוסיף "ברית ותורה" בנוסח ברכה אחרונה. כל חייו נהג ר' מנדל בהנהגה זו, ולא עוד אלא אף לימד את בניו, כולם גאונים מובהקים בתורה, על גרסה זו, בהוראה ברורה שיצאה מפי רבו, הסבא הצדיק מסלבודקה.

במרוצת השנים עבר ר' מנדל להתגורר בבני ברק, שם פתח את בית המדרש 'חניכי הישיבות'.

לאחר פטירתו של ר' מנדל בשנת תשל"ו, החל בנו הגאון רבי נחום שיינין שליט"א, אב"ד תל אביב, ללמוד משניות לע"נ אביו בכל ליל שבת בביהמ"ד 'חניכי הישיבות' בו כיהן אביו.

שבת אחת הגיעו למשנה במסכת ברכות (ג, ג), בנידון חיוב נשים בברכת המזון, האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן, והעמיקו בדברי רבי עקיבא איגר המדבר על העניין "שאינן לא בברית ולא בתורה". כיון שהזכיר את המילים "ברית ותורה", סיפר ללומדי בית המדרש, אגב אורחא, על מנהג אביו להזכיר "ברית ותורה" בברכה אחרונה של ברכת 'מעין שלוש', כפי ששמע מן הסבא מסלבודקה, שנהג כך על פי מחזור ויטרי.

הוא סיפר את המעשה ששמע מאביו לפי תומו, ולא תיאר לעצמו אלו ניצים יתעופפו בעקבות סיפור זה.

***

במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית ניגשו אל ר' נחום כמה מחשובי המתפללים, תלמידי חכמים מופלגים מצד עצמם, ומחזור ויטרי בידם. "ילמדנו רבינו" פתח אחד מהם, "היכן מובאת במחזור ויטרי גירסה זו?" חיפשנו רבות בהלכות סעודה וברכות הנהנין, ולא מצאנו את הגירסה של ברכה אחרונה עם המילים "ברית ותורה".

ר' נחום נבוך: "שמעתי זאת מאבי לא פעם אחת, אבל אודה על האמת שלא בדקתי במחזור ויטרי מבפנים, אתם מכירים את הכלל "אין בודקין מן המזבח ולמעלה"… אם הסבא מסלבודקה אמר לאבי שראה את הגירסה הזו במחזור ויטרי, אין לי ספק שכך היה. הסבא לא אמר דברים מליבו. גירסה זו מלווה אותי מאז ינקותי ומעולם לא פקפקתי בדבר. אלא מאי, נעלם הדבר? עלינו לברר מקחו של צדיק, ולהצדיק את גרסתו של הסבא מסלבודקה".

עמדו הוא והלומדים בבית מדרשו ועיינו עמו שוב במחזור ויטרי, בכמה מקומות הקשורים לעניין, אך לא מצאו בשום מקום היכן מוזכרת גירסה זו.

ר' נחום שב לביתו כשהוא תוהה ומשתומם. איך באמת קורה דבר כזה? הרי הסבא מסלבודקה אמר שראה גירסה זו במחזור ויטרי. אם הוא זצ"ל אמר כך, אין ספק שהדבר כתוב שם. אם כך, מדוע היא נעלמת מעינינו ואין מוצאים אותה?

כמה ימים התהלך ר' נחום וראשו בל עמו, על שאינו יודע להסביר את פשר המעשה המלווה אותו מאז ילדותו. הוא חיפש שוב ושוב במחזור ויטרי, אך חיפושיו היו לשווא. הוא לא מצא כלום. לאחר שעבר על הספר בכל מקום רלוונטי ולא מצא דבר, נואש ממציאת הגירסה. עוגמת נפש מילאה את ליבו מהעניין, וחלישות הדעת על כבוד הסבא מסלבודקה, שנראה כאילו טעה, חלילה, בדבר משנה.

***

באחד מלילות אותו שבוע, רואה ר' נחום בחלום את אביו המנוח, הגאון הצדיק ר' מנדל, בבהירות רבה, כפי שהיה נראה בחיי חיותו. ר' נחום התרגש ונפעם בחלום. זה זמן רב לא ראה את אביו בחלום, ואף אם ראה היה זה חלום מעורפל ומטושטש. כעת חש את אביו כאילו הוא חי ועומד לידו.

ניגש אל אביו והחל משוחח עמו כאילו חזר אביו לחיים.

לא עוברים אלא שניים ושלושה משפטים ור' נחום נזכר בדבר המטרידו. הוא פנה לאביו ושאל אותו בנושא המעיק כל כך על ליבו, גירסת "ברכת מעין שלוש" שנמצאת, או לא נמצאת במחזור ויטרי.

"סיפרתי בשמך, אבא, על מנהגו של הסבא מסלבודקה להזכיר 'ברית ותורה' בברכה אחרונה, כפי שאמר לך שראה במחזור ויטרי, והנה כמה תלמידי חכמים באו והעירו שאין במחזור בנוסח הברכה, שמץ שינוי מהגירסה המקובלת בידינו", התאונן הבן בחלום לפני אביו.

ר' מנדל הצביע על דמות שעמדה קרוב אליו.

"רואה אתה יהודי נכבד זה?"

"אכן" אמר ר' נחום למראה אדם בעל הדרת פנים מכובדת.

"אם כך, שאל אותו, הוא יודע".

ובמילים אלו נעלם.

ר' נחום מתעורר משנתו כשהוא חדור בתחושה עמוקה שהיה זה חלום אמת. החלום היה כה חי עד שחש באמיתתו.

הכלל של "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" ו"אין חלום בלא דברים בטלים", היה ידוע לו משכבר הימים, אך כעת חש שהחלום הינו אמת ואינו פרי דמיונו, או שראה דברים מהרהורי ליבו. הוא זכר את כל המדובר לפרטי פרטים, כאילו התרחשו הדברים במציאות.

והעיקר, הוא הכיר היטב את הרב נשוא הפנים שעמד ליד אביו, וזיהה אותו בוודאות, דמות חשובה מאד בבני ברק, הידועה בכל רחבי העולם החסידי, הלא הוא הגאון החסיד רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א שהתגורר לא הרחק מביתו…

ר' נחום הכיר את הגרא"ד פרידמן היטב, הוא החליט להכות על הברזל בעודו חם, יצר עמו קשר עוד באותו יום וקבע עימו פגישה. בהגיעו אליו, סיפר להגה"ח רבי אליעזר דוד את המעשה, כשהוא מתאר את הנהגת אביו כפי ששמע מהסבא מסלבודקה, המשיך וסיפר על שיעורו בליל שבת, שאלת האברכים, והחלום שחלם אמש.

הגרא"ד התפעל מאד מהחלום. "אין ספק, זהו חלום אמת! דבר פלא אומר לך, גם אני לא ידעתי עד לפני זמן קצר על נוסח זה המופיע במחזור ויטרי, ואם היית בא לשאול אותי עד לא מכבר, לא הייתי יודע מה לענות לך, אלא שממש בתקופה האחרונה עיינתי בספר "ליקוטי מהרי"ח" של הגה"צ רבי ישראל חיים פרידמן זצ"ל אב"ד ראחוב, ובהלכות 'ברכות הנהנין' הוא מביא גירסה זו בשם מחזור ויטרי (חלק ב' סימן נ"ט) בהלכות ליל הסדר.

ר' נחום נפעם. הלכות ליל הסדר? דבר כזה כלל לא עלה בדעתו. הוא מיהר לעיין במחזור ויטרי, ואכן מצא כי בהלכות ליל הסדר מובא נוסח ברכת 'מעין שלוש' על ארבע כוסות ששותים בליל הסדר, וכותב כך:

… לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולהודות לך עליה ועל ברית ותורה שנתת לנו. רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך וכו'.

ולבסוף כותב שם: "ברית ותורה צריך להזכיר בה בברכת הארץ" (ואגב, גם בספר "בירור הלכה" להג"ר ר' יחיאל אברהם זילבר זצ"ל בן הגאון ר' בנימין זילבר זצ"ל, מובא כי כך נהג הסבא מסלבודקה כפי שהעיד תלמידו רבי מנדל שיינין זצ"ל).

(יישר כח לסופר הרה"ח יאיר וינשטוק הי"ו, ששיתף אותנו בסיפור נפלא זה מאוצר גנזיו). מתוך 'תבונות' מקץ תשע"ז.


בשולי הסיפור אוסיף הערה.

  1. המעיין בלקוטי מהרי"ח יראה שהמקור לנוסח "ברית ותורה" בברכת מעין שלוש נסמכת גם על הראשונים: אבי עזרי, רוקח ואור זרוע. הראיה ממחזור ויטרי הובאה על תוספת מלכות בית דוד המופיעה שם.
  2.  במהדורה חדשה של מחזור ויטרי הוכח כי פסקה זו על – ברית, תורה ומלכות בית דוד- אינה מדברי בעל "מחזור ויטרי" אלא מחכם אחר ר' יצחק ב"ר דורבולו. (עליו ראו בכתבי ר' אברהם אפשטיין כאן). קטע זה נמצא רק בכתב יד אחד של מחזור ויטרי. כתב יד לונדון (=כי"ל).

הציטוט מתוך ספר לקוטי מהרי"ח. מהדורה חדשה. ירושלים תשע"ג. 2013

מחזור ויטרי. מהדורת גולדשמידט . מהדורה מתוקנת. ירושלים תשס"ט 2009.

 

אסיים בפסקה נהדרת, הדורשת התבוננות.

שבת שלום

אבישי

——————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

קוצי תשעה באב

יום אחד לפני צום תשעה באב התגלגלה לידי בספריה חוברת דקיקה על שמות צמחי ארץ ישראל. חיבור מילוני מקורי הנותן שמות עבריים לצמחי הארץ בהתבסס גם על ידע עממי. המחבר אפרים רבינוביץ (לימים: הראובני). השנה תרע"ז (1917).  החוברת, הגם שאינה תורנית, מופיעה במאגר Hebrew Books.

בעמוד האחרון של שמות הצמחים ראיתי צמח 'חדש' בשם קוצי תשעה באב.

מי הוא הצמח העונה לשם המיוחד זה ומדוע נקרא כך?

ברשימת הצמחים שבאתר "נאות קדומים", שהוקמה על ידי בנו נגה הראובני, מופיע שמו הבוטני – לכיד קוצני – בצד שמו במקורות קוצי תשעה באב.

המקור: כאן

 

נזכרתי מעשה בילדותי בשטיבל של חסידי ראדז'ין בחיפה.

נוהגים היינו, ילדי השטיבל, לקטוף בערב תשעה באב 'גולגלך', פירות עץ האזדרכת, ולהביא שקיות מלאות מהם לבית הכנסת. במהלך קריאת איכה היינו זורקים אותם על המתפללים. משתדלים לקלוע לכובעם או לתוך חולצתם. לא פעם זה היה נגמר בצעקות או בשפיכת מים עלינו וגירושנו מהשטיבל.

אינני יודע מה מקור המנהג המוזר הזה שכילדים התלהבנו ממנו. ברי לי שהוא עתיק יומין והובא לשטיבל מהשטיבלים החסידיים שחרבו באירופה בזמן השואה.

היום קראתי בזכרונותיו של בן ציון גולד, יהודים ויהדות בפולין לפני השואה (ירושלים, כרמל, תשס"ט 2009).  ושם מספר הוא על מנהג זה בתשעה באב בעיר ראדום בה נולד וגם מצאתי טעם בדבריו.

"מעשי המשובה של הילדים ריככו את חומרת האבל של תשעה באב. בשעת קריאת מגילת איכה, כשהמבוגרים ישבו על הקרקע כמנהג האבלים, ניסו הילדים להסיח את דעתם והשליכו על זקניהם זרעים קיצוניים." (עמ' 47).

בני יצחק הראה לי שבספר אליה רבה על שלחן ערוך לר' אליהו שפירא, נפטר בשנת תע"ב 1712, מופיעה הסתייגות ממנהג זה.

בשלחן ערוך, הלכות תשעה באב סימן תקנט סעיף ה כתב מרן כי בשעת הקינות אסור לספר דבר…". הוסיף וכתב על זה ב'אליה רבה':

וכ"ש [וכל שכן] שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות וזורקין זה לזה בבה"כ [בבית הכנסת].

 

כנראה שמנהג זה לא התבטל בדורות הבאים כי גם המשנה ברורה מביאו בלשונו ועוד מוסיף עליו:

סימן תקנט סעיף ה

(כב) אסור לספר דבר – וכל שכן שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות, וזורקין זה לזה בבית הכנסת.  ועוון גדול הוא, דאפילו שלא בתשעה באב אסור להראות קלות בבית הכנסת, וכל שכן בתשעה באב ובשעת קינות, שעם ישראל מקוננים על בית ד' שנחרב ועל עמו שנפזרו בכל העולם.

כמדומני שמנהג זה נדיר מאד כיום במחוזותינו.

אודה למי שייספר שאצלו בבית הכנסת או השטיבל נהגו כך אמש.

 

בציפיה לישועה ולבניין בית המקדש בימינו.

אבישי

 


תוספת:

מכל התשובות הרבות שקבלתי עולה שתופעה זו, שהייתה רווחת בהרבה בתי כנסת בארץ ויסודה במנהג ישן-נושן, נעלמה בבת אחת – בדור אחד, ונראית לנו כיום מוזרה. הלוא דבר הוא !

להרחבה במקורות נוספים ראו נא גם מדור התגובות לרשימה זו.

מגוון  תשובות שקבלתי:

  1. א.ט. כתב:
לבקשתך, אמש ובעיקר היום, נהגו כך הילדים בבית הכנסת שהתפללתי – קהילות החסידים בטבריא.
מאז שאני זוכר עצמי בכל בית כנסת שהתפללתי בשלושים שנות חיי בתשעה באב [בעלזא בתל אביב, לעלוב בירושלים] נהגו כך הילדים. אציין שבירושלים הילדים זורקים 'בובקעס' מסוג קשה ביותר הלא הם האיצטרובלים בעודם קטנים ועגלגלים.
2. ישראל ר. כתב:

גם לי זכור שאספנו בערב תשעה באב את הבובקעס. בבית הכנסת בשכון פאג"י בירושלים היו זוקים למרות שלא היה לרוחם של רב בית הכנסת, הרב בנימין זאב יעקבזון זצ"ל ושל ההונגרים (ואבי ז"ל בתוכם) שבין המתפללים. מאידך, ההונגרים שאבות אבותיהם הגיעו לארץ וכבר נקראו "סאברעס" ("צברים" – בעברית) בבית הכנסת בבתי הונגרים בירושלים, היו זורקים.

היום אני חושב, שרק "מספרים" על זה אבל אינני מכיר בתי כנסת שזורקים בהם בובקעס.

3. דוד א. כתב:

אני גם זוכר מנהג זה מילדותי שלי בראשית שנות השישים. בערב תשעה באב, בבית הכנסת הגדול שבשדרות סמאטס בתל אביב, היינו הילדים זורקים חרולים כאלה על המתפללים

4. יהודה י. כתב:

בילדותי הייתי מתפלל בבית הכנסת דחסידי ויז'ניץ בבית שמש
ושם נהגו במנהג זה
5. יהודה ז. כתב:
בית הכנסת בו היינו מתפללים בילדותינו- בית כנסת מוהליבר בבני ברק (כיהנו שם ברבנות: הרב אליהו שולזינגר [מחבר יד אליהו על הירושלמי], הרב שלום צוקרמן [אחיו של הרב אברהם צוקרמן מכפר הרוא"ה], הרב זאב זלצר – זכרונם לברכה, ויבדלו לחיים ארוכים הרב יהושע מגנס [חתנו של הרב שלום צוקרמן], וכיום הרב אהוד שפירא לאוי"ט), נהגנו גם כן כך בילדותינו. אצלנו קראו לזה: בומקלך.
לילד שהיה לו גם קנה חלול (ממתכת או מפלסטיק) ובאמצעותו היה נושף את ה"בומקלה" על מישהו אחר, היה נחשב יותר!!
6. חנוך ג כתב:
אצלנו בשיכון הפועהמ'ז ביד אליהו הילדים זרקו בונקלך/גולגלך. זכרוני שאבי ע'ה היה מן הלוחמים נגד זה.
ב'ה לא ראיתי מעין זה כבר עשרות שנים.
יה"ר  שנזכה לבניין שלם.
7. איל ד. כתב:
מרתק.
אני בעד חידוש המנהג. כאן, עכשיו ולאלתר.
8. יחיאל ו. כתב:
גם אני זוכר מצעירותי בבני ברק [הגעתי לארץ בגיל 14] את המנהג של זריקת  בובקעס  בתשעה באב. כל הרחובות היו מלאים מהבובקעס. בבית כנסת שלנו ירחי כלה שע"י ישיבת פוניבז זה היה המנהג הפשוט, ומי יעיז להתנגד למנהג ישראל. סיפרו לי שבאחד התלמודי תורה בעיר, המלמד בחן את תלמידיו מה הן החגים, והאחד מהן מנה גם את תשעה באב בתור חג. ולשאלת המלמד ענה התלמיד בתמימותו בגלל שזורקים בובקעס.. כבר הרבה שנים שבחוגי הליטאים המנהג הזה כבר לא קיים.
9. שמואל א. כתב:
גם אני ואחי התאום וכל חבריי בשיכון הפועל המזרחי שבגבול שכונת שפירא וקריית שלום
נהגנו להשליך את קוצי תשעה באב על מתפללי בית הכנסת והשתדלנו מאוד לכוון ולפגוע.
זה היה חלק מ"מצוות היום". כילדים חשבנו שבקצת מכאוב שבפגיעה אנחנו מסייעים
למתפללים לחוש באבל, ולא זכור לי שהמבוגרים התרעמו עלינו על כך..

10. יוסי ל. כתב:

גם אני זוכר מילדותי. ביקרתי אצל סבי ר' יהודה אהרן לייכטר ז"ל בקרית אתא (אז כפר אתא). סבי התפלל בשטיבל של גור. וגם שם אספו הילדים מלא חופניים מפרי האזדרכת ונמטירו אותם על המקוננים, שישבו על ספסלים הפוכים ברחבה שלפני השטיבל.

11. נתנאל ר. מספר:

היה זה לפני שנים רבות.קיץ שנת תשל"ג. הייתי- התארחתי אצל סבי וסבתי  בשכונת בתי רנד בירושלים, אותה ייסד זקני רבי מנדל רנד.
זו השכונה בה ביליתי שנים הרבה מחיי הצעירים . בערב ט באב קטפנו אני וחברי מבתי מונקטש הסמוכה כמות נכבדה של בובקעס מעץ הברוש בגינת השכונה. בליל ט באב אני לא זרקתי אבל היו שזרקו.
ולמעשה: עד לפני שלושים שנה הילדים היו יוצאים לאסוף בובקעס. היו שחיפשו קטנים ורכים המהדרין היו מחפשים גדולים וקשים…  ובט' באב היו מתרכזים בפינות בית הכנסת ובכניסה, משם היו מקיימים מנהג אכזרי זה. באותו הזמן היו הופכים את השולחנות בבית הכנסת והיו יושבים בתוכם. שם גם היו הילדים מחביאים את אוצרותיהם. עם קניית השרפרפים וגדילת ילדי השכונות מסביב וכן קצת חינוך ותרבות שבאה לעולם…ברוך ה' מנהג זה נעלם.
נתנאל רוזנבליט.
נ.ב. אם  נלך שבעים שנה אחורה, אבי רבי מנחם מנדל שליט"א מספר: היו שעשו זאת לשם קצת שמחה והיו שעשו זאת באכזריות. הוא עוד זוכר איך אדם מבוגר זרק בובקעס בכוח רב ופגע בבעל הקורא רבי פישל גרובר תיכף צמחה חבורה על המצח ענקית, נורא!
12. שמחה ש.
לר' אבישי

כיון שלא ראיתי את הרשימה שלך על "קוצי תשעה באב"
ושם ראיתי את בקשתך לעדויות על זריקת בונקעלך ב-תשעה באב.
גם אצלנו בשיכון ה' בבני ברק-בבית הכנסת בו גדלתי
ונראה לי שהיה זה בכל השכונה-נהגו במנהג הזה
היו מנסים להשיג צינור פלסטיק שבו מכניסים את חוטי החשמל-צינור קשיח
ולעתים גם קצת בעיגול ואיתו היו יורים את הבונקעלך
אינני זוכר בוודאות, אבל בימי נערותי הייתי מתארח רבות אצל דודתי שגרה במושב יסודות
זהו מושב של פא"י(ז"ל) במועצה איזורית נחל שורק. זהו ישוב של אנשים יראים ושלימים מה שנקרא.
והייתי שם כמה פעמים בתקופה של ט' באב-ונדמה לי שגם שם היה מנהג זה נהוג
בברכה
שמחה

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן

רשימה לפרשת דברים

לפני שנים נכנסתי לביתו של רב נכבד בתל אביב. עקב מעבר דירה זימן אותי לבחור ספרים מספרייתו העשירה לספריית הרמב"ם.

גלגלתי עמו שיחה על סופרים וספרים. לאחר התלבטות ארוכה שיתף אותי בסיפור הבא:

אחרי חתונתי באה הצעה לערוך את ספר חדושי רבינו חיים מטלז על הבבות. מדובר היה באוסף פתקים ודפים, שהיה צורך לערוך מפה ומשם. כדי לצרף לעניין אחד הייתי צריך להשלים משלי.

הציעו לי סכום גדול יותר אם אוותר על שמי כעורך הספר. הסכמתי כי באותה עת הייתי נצרך לכסף.

אכן כתבו "חבר תלמידים" בשער.

על זה נאמר: כשם שמקבלים שכר על הדרישה – כך מקבלים שכר על הפרישה.

 

שער הספר. בני ברק תשכ"ה 1965

 

הערה בגב שער הספר

———————————

בשבת שעברה נסתלק לבית עולמו באריכות ימים ושנים ר' שמואל אשכנזי.

איש ספר, בעל זכרון אדיר, שהיה כתובת לשאלות וחקירות בכל מכמני הספרים.

 

י"א טבת תרפ"ב – כ"ה תמוז תש"ף. מקור: ערכו ב"ויקיפדיה".

מיוחדים הם הספרים שקבצו בהם תלמידיו מרשימותיו ונקראו בשם "אלפא ביתא דשמואל זעירא".

כרך א: בעריכת שמואל אברהם תפלינסקי. תש"ס (2000). כרך ב (א-ב): בעריכת יעקב ישראל סטל. תשע"א (2011).

בהקדמה לחלק הראשון מופיעה רשימת הפרסומים של ר' שמואל אשכנזי.  סך הכל 295 פריטים כמניין "כי כבר רצה הא' את מעשינו".

אני מבקש להפנות תשומת לב לדברי המביא לבית הדפוס אודות סוגי הפרסומים, כפי ששמע מר' שמואל בעצמו:

"יש בהם אשר כתב בהם מאלף עד תו

ויש בהם אשר "רק" סגנן וערך בתוספת נופך משלו

ויש אשר "הסתפק" בהם בציון מ"מ ובהערות והארות זעיר שם וזעיר שם"

"יש בהם אשר כתב בהם מאלף עד תו",  למרות זאת בספרים אלו לא מופיע שמו כמחבר.

וכן כתב המלבה"ד: ידעתי גם ידעתי, כי יצאו מתחת ידו כמה וכמה ספרים ומאמרים שאינם חתומים בשמו…

 

אנחנו אמונים על דברי חכמינו: כל האומר דבר בשם אומרו – מביא גאולה לעולם (מסכת מגילה דף טו).

יש לברך על כל 'הרמת מסך' ונתינת התודה למי שכתב ותרם מידיעותיו לספר.

שבת שלום

אבישי


*סוֹפֵר צְלָלִים הוא כינויו של אדם הנשכר לכתוב ספר או נאומים עבור אדם אחר, כשהקרדיט לכתיבת הספר אינו ניתן לו אלא למי שמשלם לו. (מתוך: ויקיפדיה).


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן:  מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר.

פרק לד פסוק ז

רשימה לפרשת מטות – מסעי

אחת הסוגיות הגיאוגרפיות/התנ"כיות הסבוכות היא איתור המקומות המציינים את גבולי ארץ ישראל.

אנחנו מכירים ארבע מערכות של גבולות הארץ:

  1. גבולות ההבטחה בברית בין הבתרים (בספר בראשית).
  2. גבולות מצוות ירושת הארץ בפרשת מסעי (בספר במדבר).
  3. גבולות עולי מצרים.
  4. גבולות עולי בבל.

לכל גבול יש משמעות הלכתית.

אנחנו נתמקד ברשימתנו בצד הצפוני של גבול עולי מצרים.

הנקודה הצפונית המוזכרת בתנ"ך בכיבושי יהושע היא "בעל גד", הנמצאת בבקעת הלבנון. היא מוזכרת בשלשה מקומות בספר יהושע בפרקים יא-יג. לראשונה כאן:

מִן-הָהָר הֶחָלָק, הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד-בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר-חֶרְמוֹן; וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד, וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם (פרק יא פסוק י"ז).

בעל גד מזוהה כיום עם העיירה בעל בק בבקעת הלבנון צפונית מזרחית לבירות.

הרוצה להעמיק בסוגיה יפנה לספרו של יהודה לנדי "שלש ארצות לשביעית". ירושלים תשע"ד, בפרק על תחום עולי מצרים – הבנה גיאוגראפית. ראו נא כאן

תמונה מתוך ספר "שלש ארצות לשביעית".

כדרכנו בבלוג זה אנחנו מבקשים להסב את תשומת לבכם להארה ביבליוגרפית בספרותנו התורנית.

קבלתי השבוע בקשה מהרב אהוד אחיטוב נר"ו רב הישוב "בני דקלים", מרבני ההלכה של מכון התורה והארץ ורעי משכבר הימים לספסל הלימודים ב"מרכז".

הרב אהוד הפנה את תשומת לבי למחיקה בפירוש המשנה "מעשה ארג" לרבי מקומרנא, רבי יצחק אייזיק ספרין, כפי שנראה מעותק המצוי במאגר "אוצר החכמה". עותק זה הוא דפוס צילום שנעשה בניו יורק בשנת תשי"ד (1954).

התבקשתי לבדוק  בעותקי הספריה את המקור כפי שנדפס במהדורות הראשונות.

השויתי עם עותק שלנו במהדורת למברג תרל"ג (1873) ואכן שם אין מחיקה !

במה המדובר?

הפסקה עוסקת במעמד של העיר עכו ושל העיר בירות הנמצאים בגבול עולי מצרים. המחבר פוסק שיש בגבול עולי מצרים  קדושה – "קדוש יאמר לו" – באדמה וביושביה !

ועד היום מי שקונה קרקע בכיבוש מצרים כגון עכו ובראט  וכיוצא מה שהיא מכיבוש ראשון הרי הוא חל עליו קדושת ארץ ישראל מימות אברהם, קדוש יאמר לו, ולא נעבד  בשביעית אבל נאכל שלא גזרו שם על הספיחין

וזה יסוד מוסד לא יזיזו אותו כל הרוחת שבעולם, לישראל הקונה קרקע בכיבוש מצרים הרי הוא בקדושות הארץ לכל דבריה מן התורה, קדוש יאמר לו והנקבר שם הוא קבור בארץ ישראל

מדוע נמחקה "בראט" – היא העיר בירות – מהמהדורה המאוחרת?

האם סבר מאן-דהו שבירות אינה כלולה בתחום עולי מצרים והגבול עובר דרומית לה (כדעה המובאת בספר "אדמת קודש", שהגבול עובר בנחל הליטאני, קראו בפרק על תחום עולי מצרים – הבנה גיאוגראפית כאן)?

אשמח לשמוע את דעתכם!

הוסיפו תגובה לרשימה או כתבו נא אלי לכתובת הספריה  המופיעה למטה.

שבת שלום

אבישי

 


נספח:

איך הגיע הרב אהוד לכל זה? —סיפור בפני עצמו.

ראו נא מכתבו ובו השתלשלות העניינים:

 

ב"ה י"ד תמוז ה'תש"פ

לכבוד

… אבישי אלבויים שליט"א

שלום רב וברכת ה' עליכם

שמחתי לדבר אתך ואשמח גם להבא בעזרת השי"ת.

בהמשך לשיחתנו אקדים שאני עורך תשובה (כנראה טיוטה) שנשאל זקני הסבא רבה שלי. שמו היה רבי נתנאל חבובא זצ"ל והוא היה סבא ישיר של אבא שיח' שקרוי כשמו, הוא נולד הרבה אחרי  שסבו נפטר. הסבא רבה היה ראב"ד בדמשק עד שנת תר"ס כשבאותה שנה עלה לירושלים בה למד עם חכמי המקובלים ונפטר בשיבה טובה בשנת תרע"ז.

השאלה הייתה האם צריך לנהוג קדושת שביעית בפירות וירקות שגדלים בעיר בירות? כשלא ידוע מי השואל כשיתכן שזה אחד מבניו שידוע שהיה חי תקופה מסוימת בעיר בירות.

כפי הנראה השואל בשאלתו זכר שהתוס' יו"ט סבר שהעיר בירות היא בתחום עולי מצרים והסבא ע"ה כותב לו שהדברים אינם כתובים בתוס' יום טוב אלא בפירוש "מעשה אורג" כשהוא מצטט אותו מילה במילה, כפי שרואים בצילום של המהדורא הראשונה שנדפסה בניו יורק בברכת בנו של האדמו"ר, אך לא מצוין באיזו שנה.

הבעיה היא שדווקא המילה העיקרית "ברת" שסבא מצטט בשמו הושמטה מה במהדורת הצילום. (הדבר בולט שחסרה שם מילה כי יש רווח באמצע שורה). וכפי הנראה בעקבות אותה השמטה זו היא גם הושמטה גם במהדורות הבאות.

לענ"ד ברור שלפניו של הסבא הייתה המהדורא הראשונה, כי התשובה נכתבה לפני למעלה ממאה שנה, שהרי הוא נפטר לפני 103 שנה בירושלים, ועד פטירתו לא יצאה מהדורה נספת. כך שבין אם הוא כתב את התשובה בהיותו בדמשק ובין אם הוא כתב אותה כבר בירושלים, לא הייתה לו מהדורה אחרת.

ניסיתי באוצר החכמה אכן יש שם משניות בהוצאת המהדורה הראשונה, אך לא בסדר זרעים. כמו כן בדקתי בהיברובוקס ושם הם בכלל לא מופיעים. גם בספריה הלאומית לא מצאנו.

אשמח ואודה לך, אם תמצא אותו בספריית הרמב"ם ותשלח לנו צילום של "מעשה אורג" מס' שביעית פ"ו מ"א במהדורה הראשונה.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב  

——

ב"ה ל' תשרי א' דר"ח מר-חשוון ה'תשפ"א

לכבוד

ידידי ורעי

הרב אבישי אלבויים שליט"א

שלום וברכה שבוע טוב וחודש טוב וברכת ה' עליכם

זיהוי של "ברטא" כעיר בירות

כיוון שראיתי שיש המשך להתכתבות בנושא שהעלנו לפני כשלושה חודשים, מצ"ב בהמשך לשאלת הכותבים שלא ברור אם כן "ברטא" היא העיר בירות?

אכן זה נושא התשובה של מו"ז הרב נתנאל חבובא זצ"ל כשבתחילה הוא מתייחס בספקנות ש"ברטא" היא אכן בירות עם ההשלכות שיש לכך שלדעת המעשה אורג היא בתחום עולי מצרים.

אך לבסוף הקרבן נתנאל מאשש את דברי המעשה אורג לאור דבריו המפורשים בדברי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח, מהדורת בית המדרש להלכה בהתיישבות פרק יא כשבתחילה הוא דן היכן הוא הור ההר, ואז הוא כותב:

"לדעת זה ההר אי זה הוא ואנה הוא מקומו טרחתי זמן מרובה ויגעתי ומצאתי תהילות לאל דע כי מן ההר הסמוך לעכו והוא הר הכרמל ואל הצפון ימצאו קצת ראשים בים יבואו וגם בשטח הארץ כמו צור וצידון ובירות וכו'

וכן בהמשך דבריו שם ד"ה גבול צפון, כשהוא מתאר את הגבול הצפוני של ארץ ישראל, הוא מתייחס לזיהוי של "ברטא" כבירות:

"אל בירותא קורין לה היום בירות בתיו דגושא, ובפירקא דחסידי הוא שנזכר אלעזר איש ברתא".

לכן, אך טבעי הדבר שרבים מתלמידי החכמים שבכל הדורות העוסקים בגבולות הארץ בהלכה, הסתמכו על דברי הכפתור ופרח, ובוודאי בזיהוי מקומות מרכזיים שמבוססים על מסורת רבת שנים, כמו בנוגע לעיר בירות. ולכן גם טבעי הדבר שגם האדמו"ר מקאמרנא זצ"ל יקבל הנחת יסוד זה. ויהי רצון שנזכה בעזרת השי"ת לכוון לאמיתה של תורת אמת.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם.

במדבר פרק כה פסוק יב

רשימה לפרשת פינחס

 

 

שער תדפיס מאמר שנדפס בקובץ לכבוד פרופ' טור סיני בשנת תשי"ז (1957). התדפיס נשלח מקופל כמות שהוא בדואר ישראל. בראש השער הקדשת המחבר: לספריית הרמב"ם, בזכר טוב, ניסן

בספריית הרמב"ם מאות תדפיסים. מה הם תדפיסים?

תדפיסים הם דפים בודדים המהודקים יחדיו ובהם מאמר בודד שנדפס בבמה כלשהיא. צורתם כמי שנתלשו מתוך חוברות או ספרים שבהם נדפסו.

פעם היה מקובל לתת כמות גדולה של תדפיסים לכל כותב של מאמר כדי לחלק  בין מכריו. סוג של  "שכר סופרים".

גם אני כשכתבתי מאמרים לכתב העת "המעין", לפני כשלושים וחמש שנים, קבלתי בדואר מעטפה עבה ובה עשרות עותקים של המאמר. עותקים המונחים כאבן שאין לה הופכין במשרדי.

מה החשיבות לתדפיסים של מאמרים שנדפסו כבר בבמות שונות?

יש להם ערך אם יש בהם הקדשות של המחבר או הערות ותיקונים בכתב ידו על הנדפס.

שער ידני (חסר במקצת) בכתב ידו של המחבר' בנימין ליפקין.  מצורף לתדפיס מאמר "סמכות החקיקה של הציבור". נדפס בחוברת "סיני". שבט-אדר תש"ט (1949).

בגיליון "סיני" חודש ניסן-אלול  תש"ט (1949) פרסם ר' בנימין ליפקין מאמר על "סמכות החקיקה של הציבור". הימים הם ימיה הראשונים של המדינה והנושא רלוונטי מאד. ר' בנימין היה עילוי ונמנה על צוות תלמידי החכמים במכון הרי פישל בירושלים.  הוא נפטר צעיר וכתביו כונסו לספר "בני בנימין" שהמכון הוציא לאור בשנת תשנ"ו (1996). גם מאמר זה על סמכות החקיקה של הציבור חזר ונשנה שם.

שער הספר. דברי שבח מופלגים לזכרו נכתבו בהקדמת הספר. ראו נא כאן.

בספריית הרמב"ם יש תדפיס של המאמר ב"סיני" עם הערות בכתב יד המחבר.

מעניין לראות שרוב גדול של ההערות נכנסו לתוך המאמר במהדורא בתרא – בספר "בני בנימין" ומיעוטן נותרו בחוץ.  ברשימה נעסוק בהערה אחת כזאת.

בדף המצורף להלן, מתוך פרק ז של המאמר, יש חמש הערות. מהן קצרות ומהן ארוכות. רובם ככולם שובצו במהדורה בתרא.

דווקא ההערה הארוכה מכולם, זו שנמצאת בשולי העמוד משמאל, לא נכנסה למאמר המכונס בספר !

 

אמנם כשבודקים את המאמר עצמו רואים שישנה השמטה גם בגוף המאמר, שאליה מתייחסת ההערה.

יש כאן השמטה מכוונת, שאומרת דרשני !

נצטט את ההשמטה מגוף המאמר:

(ולחינם העיר על זה ווייס ב"דור דור ודורשיו" ג, ע' 217-225: הרי כמה גזירות ותקנות נתחדשו אחר חתימת התלמוד)

וההערה הנוספת בצידה:

אמנם א"ה וויס מעיר שם  שאנו מוצאים בספרות הגאונים ועוד אחרי חתימת התלמוד לימודים חדשים וכו', וע"ז יש לדון במקו"א,  ואנו בדיוננו זה בשטח התקנות באנו להעיר שע"ז אין איש חולק שאפשר לתקן ולגזור אחר חתימת התלמוד ואין זה בכלל הוספה ע"ד התלמוד.

יש להניח בסבירות גבוהה שההשמטה המאוחרת נעשתה בשל הזכרת החכם אייזיק הירש וייס וספרו "דור דור ודורשיו".

תמונת א"ה ווייס. המקור: ויקיפדיה

א"ה וייס היה מורה לתלמוד ב"בית המדרש" בוינה. נפטר בשנת תרס"ה (1905).  הרוצה להכירו יקרא את ערכו ב"ויקיפדיה".

שיטתו של א"ה וייס ב"דור דור ודורשיו" בוקרה בחריפות על ידי ר' יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות ראשונים".

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל"

רשימה לפרשת בלק

סימן לבית יהודי היא המזוזה בפתח.

יש הידור להניח בפתח הבית מזוזה גדולה, שנכתבה על ידי סופר אומן וירא שמיים.

גם בפתח ביתי יש מזוזה מהודרת. מזוזה שכתב אפרים איובי הי"ד תושב כפר דרום, שהיה נהגו האישי של הרב דרוקמן הי"ו ונרצח בכביש חוצה יהודה בואכה חברון בתאריך כ"ג בחשוון תשנ"ד  (7/11/1993). מזוזה זו הולכת עמי מדירתי הראשונה ועד היום.

מה יעשו העוברים דירה במזוזה מהודרת הקבועה בפתח והם חפצים לקחתם עימם?

האם מותר להעתיק את מזוזות מהבית הישן לביתם החדשה?

על כך תקראו בהערה הבאה.

השבוע הראה לי מר חנניה וינברגר הערה בכתב ידו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל. הערה המופיעה בשולי אחד מגליונות כתב העת "הפוסק" המונח על מדפי הספריה.

שער חוברת "הפוסק" שנה רביעית, חוברת כ"ז. תל אביב תש"ג (1943)

הרב ראובן מרגליות היה מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם וחנניה וינברגר הוא שאר בשרו הקרוב. ההערה אינה חתומה, אך שנים רבות של עבודה שמשקיע ר' חנניה בהדרת כתבי הרב ראובן הביאו אותו לזיהוי מיידי של מחבר ההערה.

ניסיון לקרוא את ההערה נתקל בקושי, היות ודפי החוברת חתוכים בצדם הימני וחסרות מילים. לצערנו, זה מעשה ידי הכורך שיישר את הדפים בסכין חד.

לאחר עיון, זו ההצעה שלי לנוסח השלם:

[ראה] בדעת [קדו]שים סת"ם [הל'] מזוזה סי' [רצ"א] שכתב [אך לה]חליף [מ]זוזה [כשי]וצא אף [ששוין] או לתת [שאי]נה חשובה [כל כ]ך במקום [הח]שובה אין חשש לכו"ע.

כדי להבין את ההערה, עלינו לפתוח תחילה את חוברת "הפוסק", שעליה נסובה הערתו של הרב ראובן.

השאלה שנשאלה הגיע מבסרביה שברומניה לרב הלל פוסק (שכיהן כרב בטטרונבר הסמוכה).

להלן נוסח השאלה והתשובה כפי שהעתקתי.

שאלה: 

הרב ישעיה מענדל גזר זצ"ל ארציז בעסרביה

בדין הסרת מזוזות מדירה לדירה.

ליד"נ הרב… פוסק נ"י. באתי אליך בשאלה אשר נחשדתי בעיני לפותרה, ובכן עליה דידיה קא רמינא נפשאי להשיבני דבר ברור: באלו הימים עלי להעתיק את מושבי לבית שקניתי, בבית משכני עתה יש לי מזוזות גדולות מהסופר הר' ישראל זצ"ל מטטרבונר ששלמתי בעדן במיטב כספי סכום רב.  וכאשר הדין  נותן לאיסור לקחת  המזוזות מדירה לדירה אחרת כמבואר בב"מ ק"ב, ורצוני לקבוע מזוזות אחרות  תמורתן ואלו הראשונים לקבוע בביתי החדש, אך זאת למפגע לי חשש הירושלמי: קרש שזכה בדרום לעולם בדרום, זכה בצפון לעולם בצפון אצל משכן, ומזה למדו אחרונים איסור החלפת הטלית מצד לצד, ובכן נבוך אני אם יש איסור ג"כ בזה לקחתן ממקומן  הראשון וליתן אחרים תמורתם, בינה זאת ידידי והשיבני חוו"ד.

 תשובת הרב הלל פוסק:

ב. ובדבר המזוזה ששאלת שהשכן היוצא מהדירה רוצה להחליפה, חוכך אנכי להחמיר אפי' בחליפין לאחלופי, ומדייק אנכי מלשון הר"ן ז"ל אפי' כשצריך אותה לבית אחר (פי' שאין בנמצא מזוזה אחרת) כיון דחיילה קדושת שכינה בבית זה אין לסלקה משם, (ויש דעות שהוא מבעה"ת וצריך לדקדק בלשונו) הריטב"א ז"ל עכ"ל. ולכן עצתי לבלי לזוז המזוזות ממקומן ובפרט במקום סכנה אין לנו לעשות שום ערמות וטצדקאות נגד זה.

הרב הלל פוסק פסק להחמיר. רבנים אחרים נטו להקל. הם סמכו על מה שנכתב בספר "דעת קדושים" לר' אברהם וורמאן.

בסימן מיוחד העוסק בדין "לקיחת המזוזות בעת מעבר דירה", בספר "אבני דרך" לרב אלחנן פרינץ, הביא את דעות הפוסקים להקל, על סמך דעת הרב בספרו "דעת קדושים".

וזה מה שרצה הרב ראובן מרגליות להגיד בהערתו:

ראה בדעת קדושים סת"ם הל' מזוזה סי' רצ"א שכתב: אך להחליף מזוזה כשיוצא אף ששוין או לתת שאינה חשובה כל כך במקום החשובה אין חשש לכו"ע.

אפשר להקל לדינא.

שבת שלום

אבישי

———————

הרשימה השבוע מוקדשת באהבה לבתי רננה וחתני הרב מאיר וילדיהם המתוקים: צור, רעי ותמה עם קביעת המזוזה בביתם החדש בעיר שדרות ת"ו.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה

רשימה לפרשת חוקת

אחת המחשבות שלי בעתיד לעשות תערוכה בספריה לספרים בהם נדפסו אותיות אדומות.

אני אוהב שערים צבעוניים אלו ואוסף אותם אחד לאחד במצלמתי.

אינני יודע אם לכך יש ערך ביבליוגרפי. מהמעט שהצצתי בשערי ספרים עתיקים בלטינית תופעה זו מצויה שם מאד.

שער ספר "משפט המלך". ספר שכולו נכתב לטינית – למעט שתי המילים 'משפט המלך' בדף השער. נכתב על ידי Wilhelm Schickard. דפוס לפסיא 1624. עותק ספריית הרמב"ם

בספרים שלנו התופעה מצויה הרבה פחות. האם מפני שאותיות אדומות מייקרות את ההדפסה? האם יש כאן קושי טכני לביצוע?

ראו נא את הדוגמא  הבאה, המבליטה את קשיי הביצוע.

שער "ספר פרי מגדים", דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). הספר בפורמט גדול נדפס באותיות אמשטרדם.

שער ספר "פרי מגדים" לר' יוסף תאומים. ספר יסודי בלימוד ההלכה. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). עותק ספריית הרמב"ם

האותיות האדומות של עמוד השער נראות מהצד השני. בוודאי זו תקלה של המדפיס.

אותיות אדומות הן גם פטנט שיווקי. בשל כך ניתן למצוא שהמדפיסים מבליטים דווקא נתון שמיועד למשוך את הקונים. אולי יש בו מימד של הטעיה.

ראינו דוגמא אחת לעיל ב"פרי מגדים" שנדפס בו אמשטרדם באותיות 'קידוש לבנה'. מקום הדפוס המקורי -פ' דאדר- נכתב בקיצור ובאותיות של 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.

דוגמא נוספת בספר "גדולי תרומה", דפוס זולקוב תקס"ט (1809). בשערו באותיות מודגשות מופיע כמו שנדפס "בויניציאה". מקום הדפוס הנכון רשום בלועזית באותיות קטנות.

גדולי תרומה, דפוס זולקוב תקס"ט (1809). פירוש ר' עזריה פיגו לספר התרומות. עותק ספריית הרמב"ם

מבקש לסיים בדוגמא מאוחרת, שהפתיעה אותי מעט.

ספר "אגלי טל" על מלאכות שבת נחשב לספר בסיסי בין עוסקי התורה במסכת שבת והלכותיה.

חיבר את הספר בעל ה"אבני נזר", האדמור מסוכצ'וב, שהיה חתנו של האדמו"ר מקוצק.

הדפסה ראשונה של הספר בשנת תרס"ה (1905) בפיעטרקוב. עותק ממנה מונח לפני. הספר ומקום ההדפסה הובלטו באדום, ויפה עשו. הספר חזר ונדפס בשנת תרצ"א. אינני יודע אם בהוצאה זו השתמשו בצבע האדום.

מהדורה שלישית נדפסה בשנת תש"ט (1949) על אדמת גרמניה. מהדורה זו היא מדפוסי שארית הפליטה. בגב השער מופיעות הנצחות לקרובי המשפחה שנחנקו בתאי הגזים (כך הלשון שם). מהדורה זו מונחת בביתי ירושה מסב אשתי, הרב יצחק נפתלי וויינברג זצ"ל.

ספרי "שארית הפליטה" מצטיינים בדרך כלל בפשטותם ובאיכות הדפסה גרועה.

ולכן הופתעתי מעט למצוא שער איכותי עם אותיות אדומות.

שער "אגלי טל". [גרמניה] תש"ט (1949). עותק פרטי.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ממשה עד משה לא קם כמשה

רשימה לפרשת קורח

ספר התשבי לר' אליהו בחור הוא מילון למילים המופיעות בתלמודים ובמדרשים. יש בו 712 ערכים (כמנין תשבי).

הספר נדפס לראשונה בשנת ש"א (1541) בעיר איזנא על ידי מדפיס נוצרי בשם פאול פגיוס.

ספר זה חזר ונדפס כמה פעמים. נציין את מהדורת הורדנא תקס"ה (1805) ומהדורת מרמורש-סיגט תר"ע (1910).

במהדורה אחרונה זו נוסף בעותק הספריה דף שהודבק לספר. על הדף נכתבה מחאה כנגד השמטה זדונית שנעשתה בתוך הקדמת המחבר.

 

ספר התשבי. דפוס מרמורש-סיגט תר"ע 1910. עותק ספריית הרמב"ם (בית ארילה)

שתי פסקאות במחאה זו. הסדר הנכון לקרוא ראשונה דווקא את זו שמופיעה שניה בעמוד.

V ובאמת ראוי שבני עמו יקראו עליו, כמו שאנו קוראין על רבנו משה בן מימון: ממשה עד משה לא קם כמשה. כך יאמרו עליו : מפאולוש עד פאולוש, לא קם כפאולוש.

השמטה זדונית בהוצאה זו ונמצא לנכון בתשבי הוצאת הוראדנא תקס"ה. פאולוש זה – מו"ל, מדפיס ומעתיק התשבי ללשון רומי – נזכר גם בשיר המחבר התשבי בסוף הספר דף צד, ב. והיה אחד מחסידי אומות העולם. זכרונו לברכה.

 

דברים כדורבנות !

הכותב הוא יהודה פריס-חורב, מהדיר ספרי קדמונים. ספרייתו הגדולה נתרמה לספריית הרמב"ם ובעותקים רבים ישנן הערות שלו. דוגמא ראו נא  כאן

מי הוא אותו פאולוש? מה טיבו?

אליהו בחור היה מומחה לדקדוק עברי. פרנסתו מצא כמגיה בבתי הדפוס וכמורה לעברית למלומדים נוצרים. התקופה היא תקופת הרפורמציה בנצרות במאה ה-16 למניינם. אחד מפטרוניו היה פאול (פאולוש)  פגיוס, שהיה כומר והקים בית דפוס בעיר איזנא.

סופו של אותו פגיוס שנרדף על ידי הקתולים וגופתו הוצאה מקברה ונשרפה ברבים. ראו נא כאן הקדשה שכתב בעברית ותיאור תולדותיו (באנגלית).

אחד ממפעליהם המשותפים של אליהו בחור ופאולוש פגיוס היה הדפסת ספרו של בחור "התשבי" בעברית עם תרגום לטיני, עמוד מול עמוד.

 

דף מספר התשבי. עמוד בעברית מול עמוד בלטינית. דפוס איזנא ש"א (1541). הועתק מאתר הספריה הלאומית.

בא ונבדוק יחדיו מה כתב אליהו בחור על פאולוש פגיוס, כפי שנדפס במהדורת הוראדנא תקס"ה.

שער ספר התשבי. דפוס הורדנא תקס"ה (1805). עותק ספריית הרמב"ם

ובבאי הנה תהיתי בקנקנו ומצאתיו מלא ישן ולא הוגד לי החצי מחכמתו וידיעתו ורבים שואבים מי תורתו  ודורש טוב לעמו נאה דורש ונאה מפרש ובאמת ראוי  שבני עמו יקראו עליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון ממשה עד משה לא קם כמשה כך יאמרו עליו מפאוליש עד פאולוש לא קם כפאולוש ובראתו הספר הזה אשר חברתי והכיר רב טובו ותועלתו נזדרז מאוד והעתיק אותו ללשון לאטין אשר קראו קדמונינו לשון רומי וחבר שתי הלשונות יחד עמוד לקראת עמוד לא העדיף ולא החסיר. ובכן הסכמנו להדפיסם יחד ונשים עיונינו עליו בכל מאמצי כחנו הוא מצד אחד ואני מצד אחר ונקרא איש אל אלהיו שיצלח את מלאכתנו…

בדפוס מרמרוש-סיגט השמיטו שני [!] קטעים.

ובבאי הנה תהיתי בקנקנו ומצאתיו מלא ישן ולא הוגד לי החצי מחכמתו וידיעתו ורבים שואבים מי תורתו  ודורש טוב לעמו נאה דורש ונאה מפרש [ובאמת ראוי  שבני עמו יקראו עליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון ממשה עד משה לא קם כמשה כך יאמרו עליו מפאוליש עד פאולוש לא קם כפאולוש] ובראותו הספר הזה אשר חברתי והכיר רב טובו ותועלתו נזדרז מאוד והעתיק אותו ללשון לאטין אשר קראו קדמונינו לשון רומי וחבר שתי הלשונות יחד עמוד לקראת עמוד לא העדיף ולא החסיר. ובכן הסכמנו להדפיסם יחד ונשים עיונינו עליו בכל מאמצי כחנו [הוא מצד אחד ואני מצד אחר ונקרא איש אל אלהיו] שנצלח את מלאכתנו…

לעניות דעתי, השמטה זו אינה השמטה זדונית  כקביעתו של יהודה דה פריס. 

שני המשפטים שהושמטו מתייחסים למהדורה קמא ואינם רלוונטים לקוראי הדפוס הנוכחי, שכולו עברית.

יש להניח שמשפטים אלו צורמים לאוזן של הקורא.

גם תיאור פאולוש כ'חסיד אומות העולם' טעון הוכחה. ראוי לציין שעל רקע תקופתו היה לו יחס מכובד ליהודים (ראו ערך פִילוֹשמיות  Philo-semitism) .

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

טובה הארץ מאד מאד

רשימה לפרשת שלח

הרב אליהו נחום פרוש-גליקמן (תרנ"ב-תשט"ז 1892-1956)

התמונה מתוך מדורו של מ. ירושלמי. "למשפחותם לבית אבותם". מוסף קהילות של עיתון המבשר.

השבוע נקלעתי למבוכה. הכל התחיל בקונטרס  קטן "עלים לדוגמא", מספר החקלאות בתלמוד, שראיתי במחסן שלנו. קונטרס של ארבעה עמודים. על פי הרישום במפעל הביבליוגרפיה הקונטרס נדפס בשנת תרע"ז 1917, עותק נוסף נמצא רק בספרייה הבריטית.  פריט נדיר.

בראש הקונטרס נרשם בעיפרון: מחירו חצי  בשליק.  מטבע שהיתה מקובלת בזמן שלטון התורכים. מה שמאשש את התאריך שנקבע.