Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

בע"ה

וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱ-לֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.

[בראשית פרק כח פסוק יז]

רשימה לפרשת ויצא

ברשותו של חותני, הרב פרופסור רפאל וינברג, מצוי סידור תפילה בכתב יד ישן.

לאחרונה העביר את כתב היד לבני יצחק וביקש שיחקור את כתב היד.

נא התבוננו בשני הדפים מתוך הסדור. מה קופץ לעיניכם? במה הוא שונה מכל דף בסידור אחר?

ובכן… צדקתם… הניקוד !

הניקוד הוא ניקוד עליון. כלומר נמצא מעל האותיות ולא כמקובל מתחתיהם.

ניקוד עליון נקרא ניקוד בבלי והוא שונה מהניקוד שלנו שנקרא ניקוד טברייני.

בניקוד בבלי גם אין סימן ניקוד 'סגול'. שימו לב לניקוד של צמד המילים "דרך אמת".

בקמץ/פתח ולא בסגול כמקובל היום:

  דֶּרֶךְ אֱמֶת

ניקוד בבלי נהג בתימן מקדמת דנא ורק במאות השנה האחרונות הוא התחלף בהדרגה לנקוד טברייני.

כל זאת למדתי ממאמרו של הרב יוסף קפאח זצ"ל על "ניקוד, טעמים ומסורת בתימן" (נדפס בתוך כרך שני של כתביו. ירושלים, תשמ"ט 1989):

הרב קפאח מציין כי המעבר בתימן מהניקוד העליון לתחתון היתה הדרגתית. תחילה בצנעא וסביבותיה ואחריה בשאר כפרי תימן ועריה הרחוקים. לנתון זה ישנה השפעה על הנסיון לתארך את גילו של הסידור כתב היד הנ"ל.

וזאת למה?

בין דפי הסידור מצוי דף נפרד, כתוב ערבית-יהודית בניב תימני מקומי.

כדי לפענחו פניתי לעזרתו של הרב הדיין אבירן הלוי. אף הוא פנה לרב עזרא קורח, שהוא תלמיד חכם מופלג ובר סמכא גדול בתרגום מערבית. התרגום לקמן הוא מעשה ידיו.

הרב קורח טרח לציין כי השפה הלא מתורגמת היא ניב מקומי, כפי הנראה מדרום תימן, הגם שיש שם מלים שמתאימות רק למרכז תימן.

 

הדף כנראה חסר חשיבות כשלעצמו. אין לו קשר לסידור או לדברים שבקדושה.

אבל ייתכן ונותן לנו את האיזור בו נכתב גם הסידור – דרום תימן.

כזכור הרב קפאח כתב כי  מהפכת התרגום הגיע לאיזורי הספר בתימן באיחור של מאות שנים. לפיכך אם נרצה להסתייע ב"ניקוד העליון", כדי לתארך את הסידור העתיק, כי אז ייתכן והסידור איננו עתיק כל כך.

—————————

פענוח הדף ותרגומו.

עמוד1 – מקור:

לק"י

ומעוצ֗ה יצחק יבלג סו"ה יחיא סעיד רשט"ו

אבו"ב וכל"א ר"ש

חבית חקק לך אני בעת את֗ום וזקר דהב ומכיאלין

ותרה וצלך וכלצ כרה ודוד ש"ע כותוב ועלא מנשד

ונתה יא עם יחיא נסינא לעצ֗ם ולקישמה ולטבק מא חסבנהום

ושלום עב"ב ומ"ב

ולגורה פלנוץ ד֗י ענד בנשיבה חק למחפה

תרגום:

לק"י

ומעוצה יצחק דורש בשלום סו"ה יחיא סעיד רשט"ו

אבו"ב וכל"א ר"ש

חפצתי לברר לך שמכרתי השום ודמוי זהב ושתי מדות…

……………………………………………….

ואתה דוד יחיא שכחנו העצמות והצנון והטבק לא חישבנו אותם

ושלום עב"ב ומ"ב

… החצי אשר אצל … של ….


עמוד 2 – מקור:

מן זוהרה ונתה יאבה ולכום עפרה קהותכום מדי חקת לעיד ולא מא יכול מלא אבא צ֗כרכום מן זוהרה

ונתי ימה סעותש תסוקי תובי לכן מנסאד מנסר עיני

סגלה קלבי ולא וסוקי די ענדיש כלה וכא

סלם כרה וזות הדה ונתה יא עם יחיא וצלך אלמצ֗כור נפדה ע"ב לא יגס סאעה ולא שי ורקה סוקהא יסמח

ולמצ֗כור כלה ביד שוך

ושלום

תרגום:

מן זוהרה ואתה אבא …………………………

…… לחג ולא מה לאכול…. …. מן זוהרה

ואת אמא……. שתוליכי בגדי,  אבל ……………. 

נדבת לבי ולא והוליכי מה שאצלך כולו …

שילם שכר… זה ואתה דוד יחיא הגיע לך הנזכר

שלח … לא ישאר שעה ואם יש פיתקה הוליכנה ימחל ….

והנזכר כולו ביד ….

ושלום

—————-

שבת שלום

אבישי

 

נ.ב.

ברכת מזל טוב, שפע ברכות ואיחולים לבתי יקרת ולבח"ל רועי לבית מועטי לחתונתם.

ימלא ה' משאלות לבכם לטובה.

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.

בראשית פרק כג פסוק ב

רשימה לפרשת חיי שרה

אברהם אבינו הוא ראשון המספידים. אחריו לאורך הדורות באו אלפים ורבבות.

ספר "הלכות גדולות", שחובר בתקופת הגאונים, פותח את "הלכות הספד" כך:

ומאן דשכיב ליה מיחייב למספדיה ולמיקבריה, דהכי אשכחינן באברהם בעידנא דשכיבא ליה שרה בכייה וספדה וקברה, דכתיב (בראשית כג) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה.

תחילת פרק הלכות הספד בספר "הלכות גדולות"

[תרגום: ומי שמת לו מת – חייב להספידו ולקוברו, שכך מצינו באברהם בזמן שמתה שרה בכה עליה וספדה וקברה, שכתוב (בראשית כג) ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה].

הספדים נרשמו בעבר בארבעת כרכי "מפתח ההספדים", שהוציא דובער ווכטשטיין בין השנים תרפ"ב-תרצ"ג (1922-1933). ווכטשטיין היה ספרן בספריית הקהילה בוינה ורשם את ההספדים שראה בספריה זו. יש להניח שמאז ועד היום נדפסו עוד מאות רבות של הספדים.

אף אני אוסיף הספד לא ידוע שמצאתי בגנזי ספריית הרמב"ם. ההספד מודפס על דף בודד שהיה מקופל שנים רבות. עקבות קיפולו ניכרים בסריקה.

המספיד הוא הרב יהושע פאלק (וולפסון) שהיה רב בקהילת פאלטשען ברומניה.

ההספד נישא בשנת תר"נ (1890) על קברו של יוסף סיגלער, מנכבדי הקהילה ועשיריה.

בניו של יוסף הדפיסו את ההספד למזכרת.

תוכן ההספד לשבחו של הנפטר שעסק בגמילות חסדים בגופו ובממונו. בניין בית החולים [שפיטאל] עומד בזכותו. עוד סיפר המספיד על יוסף סיגלער, כי לאחר שהוקם בית החולים "עמד על המשמר באישון לילה לדלג בלאט על שערי השפיטאל לבקר את משרתי בית השפיטאל אם עומדים הם על משמרתם ואם שומרים הם מועדי הרצעפטין לרגעיהם".

הרב יהושע פאלק הקדיש בראש ספרו "תורת האדם" (ירושלים תרע"ג 1913)  שני עמודים: "פותחין בכבוד אכסניא בפתיחת ספרי להיות לזכרון דברי ימי עירנו פאלטישען ורבניה וגדוליה מאז הוסדה עד עתה".

ידיעה מעניינת מופיעה בזכרונות אלו, כי העיר היתה בהשפעה חב"דית  וכי התפללו בעיר בנוסח חב"ד ומנהגיה.

ברשימה זו מוזכר גם הנספד יוסף סיגלער ש"עוד היה בימי".

סוף ההקדמה לספר "תורת האדם"

טבעם של הספדים לעורר את השומעים לבכיה.

"וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ"

לפעמים הבכי בא מחמת ההרגשה, שהדורות הקודמים טובים היו מאלו הנשארים.

הרב יהושע פאלק מסיים את זכרונותיו על נכבדי עירו באלו המילים:

"ווי לשופרא דבלי בארעא. חבל על דאבדין ולא משתכחין. ואין אחד מבעלי כיסין עתה מתחזק עמנו על אלה. איש לבצעו מקצהו. ועמא דארעא אזלא ודלדלא. ה' ירחם".

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"…כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק"

בראשית פרק כא פסוק י

רשימה לפרשת וירא

בפרשיות השבוע ישנו מאבק בין ישמעאל ליצחק אבינו על ירושת אברהם והארץ.

הרשימה השבועית עוסקת בנוכחות של ישמעאל בהלכה.

כך לשון הטור בחלק אורח חיים סימן ח, הלכות ציצית:

…וסדר עטיפתו פירשו הגאונים כעטיפת ישמעאלים…

מדוע עטיפת הישמעאלים? האם יש קשר פנימי בין מצוות ציצית לישמעאלים?

ראשית נציין שהלכה זו אינה ברורה ונחלקו בה הפוסקים האם עטיפת הישמעאלים כוללת גם את כיסוי העיניים.

לכאורה זו שאלה שבמציאות? נלך ונראה את הישמעאלים כיצד עטיפתם?

כך סבר הרב מאיר מאזוז שליט"א, ראש  ישיבת "כסא רחמים". במכתב המצ"ב נוקט עמדה ברורה, שאין לכסות את העיניים, ולימד זכות על הפוסקים האשכנזים בחיבוריהם (משנה ברורה, קיצור שלחן ערוך) "שלא ראו עטיפת ישמעאלים  מימיהם".

 

כך הוא גם ההלכה בספר "בני חי", שחברו הרב יצחק בוחניך, מחכמי תוניסיה, ויצא במהדורה מאוירת על ידי מכון הרב מצליח (שעל יד ישיבת כסא רחמים)  בשנת תשל"ט. באיורים אלו יש תמונה והסבר על דרך השלילה. "עטיפה כזו – טעות".

 

מעניין שזו גם גישתו של רבי יחזקאל הלברשטם משינובה (גליציה) , בנו בכורו של ר' חיים מצאנז ואדמו"ר חשוב בפני עצמו. הוא ביקר בארץ ישראל בשנת תרכ"ט 1869. מסופר שכשהגיע לארץ התבטא בזאת הלשון:

"כל ביאתי לארץ ישראל כדאית היתה אך ורק לראות את הישמעאלים בגלימותיהם, ומזה לדעת סדר עטיפת הטלית כהלכתה".

"דברי יחזקאל" תשנ"ט.ליקוטים, עמ' שי-שיא.

נחזור לשאלה בה פתחנו:

מדוע עטיפת הישמעאלים? האם יש קשר פנימי בין מצוות ציצית לישמעאלים?

החכם הירושלמי רבי נח גד וינטרוב בספרו "ענות חן" (ירושלים, תשי"ג 1953) מסביר שהציצית היא בחינת ארץ ישראל. כשם שאוחזים כנפות הציצית כך נאחזים בכנפות הארץ.  פעולת עטיפת הציצית כישמעאלים קשורה, אפוא, בירושת הארץ לבני יצחק אבינו.

"ענות חן" עמוד ו


  • להרחבה. ראו נא מאמרו של הרב יוסף עזרא זליכה, שו"ת באופן עטיפה בטלית, בקובץ "פעמי יעקב", גליון לב, ניסן תשנ"ה (1995). ראוי לציון פסקת הסיום בדבריו, שנותן טעם במציאות לדעה החולקת.

שבת שלום

אבישי

Read Full Post »

בע"ה

וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה מִמִּלְחָמָה

ספר יהושע, פרק יד פסוק טו.

רשימה לפרשת לך לך

האדם הגדול בענקים
אמר רבי:

זה אברהם.

[ילקוט שמעוני, שם פרק כג]

חכמינו רואים באברהם אבינו דמות ענקית. יחיד ומיוחד.

במדרש קהלת רבה  אף הפליגו ואמרו כי "ראוי היה אברהם להבראות תחילה, שנאמר: "האדם הגדול בענקים הוא" – הוא תכלית הבריאה, הוא ה"אדם".

אברהם אבינו היה גם פורץ דרך וגם שמרן.

ראש וראשון למאמינים ועל אמונתו שמר ועמד בנסיונות כל ימיו.


השימוש בתארים מופלגים בספרות הרבנית היא תופעה מצויה. שאלת "הגדולים" מצויה תדיר  לפתחנו. מי הוא גדול ומי הוא ענק ?

ובכל זאת יש דמויות שבלי ספק הטביעו חותם של גדלות.

רבי שלמה בן אדרת, הרשב"א (מחכמי ספרד. 1235-1310 בערך, למניינם), היה אחד מענקי הדורות, וזכה לתארים מופלגים בדומה לאברהם אבינו.

כך הוא מכונה בשער ספר "תולדות אדם" – אחד מקבצי שאלות ותשובות של הרשב"א.

שער ספר שאלות ותשובות לרבי שלמה בן אדרת (רשב"א). דפוס למברג תקע"א 1811. עותק ספריית הרמב"ם

האדם הגדול בענקים / שושנת העמקים / ועוקר הרים / כבודו בדור דורים

תיאור זה חוזר ונשנה בהסכמה לספר (שנדפסה בעמוד האחרון!).

מבין חכמי הראשונים מיוחד הרשב"א בתשובותיו. אלפי תשובות כתב רשב"א בחייו. תשובות אלו הנן עוגנים הלכתיים לדורות.

מפליא שתשובותיו נדפסו חלקים חלקים במשך כחמש מאות שנה: מתחילת הדפוס ועד ימינו !

תופעה זו הביאה את פרופ' שמחה עמנואל לכתיבת מאמר ייחודי שפורסם בגליון 13 של JSIJ (הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר אילן). המאמר כולו פתוח לקריאה כאן. לפניכם הפתיח למאמר:

הרשב"א העניק לנו מורשת ספרותית-תורנית כאחד הענקים.  מורשת זו כוללת פירושים למסכתות בש"ס, ספרי הלכה ושו"ת בכל תחומי הדעת. כספרן בספרייה תורנית גדולה -ספריית הרמב"ם- אני נפגש בגדולה זו יום-יום.

שבת שלום

אבישי

—————————————————-

להרחבה על מסכת חייו, חיבוריו ופעלו של הרשב"א:

רבי שלמה בן אדרת – הרשב"א / ישראל מ. תא-שמע. ראו נא כאן.

קווים לדמותו של הרשב"א / מנחם ברונפמן. ראו נא כאן.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com


בואו ללמוד !

מודעה:

ניתן לקבל הודעה באמצעות הדואר האלקטרוני על כל רשימה סמוך להופעתה.

באופן זה לא נספחים פרסומות, שאינן רצויות ואינן מתאימות לאופי הבלוג. 

נא לשלוח בקשה אלי בכתובת הספריה.

Read Full Post »

בע"ה

אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו

(בראשית ו, ט)

קצת על "קצות החושן"

רשימה לפרשת נח

נפתח בסיפור קצר ולא ידוע. שמעתיו הבוקר מר' דוד אנגל. הסיפור מלפני חמישים שנה.

למורנו הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, היה שיעור קבוע במוצאי שבת ב"קצות" (ספר קצות החושן על שלחן ערוך חושן משפט), שהוא ספר יסוד בלימוד תורה לעומק ובחריפות. לר' אברום – כך הוא בפי תלמידיו –  היה כוח פלפול עצום והיה כל שיעור כותש דק דק את דברי הקצות. באחת השבתות שינה בסגנונו וקרא את דברי הקצות וביארם ללא קושיות. שאלו אותו מדוע נהג כך? ולא השיב. בעת רצון נענה ואמר כי נגלה אליו בחלום מחבר ספר "קצות החושן" וטען כנגדו: מדוע כותש הוא דבריו? משום כך ר' אברום שינה מדרכו.

—————————-

השבוע, עת סדרתי את מחסן הספריה, נפגשתי בכרכי "קצות" מדפוסים ישנים. בשער כל הכרכים מופיע התיאור "צדיק תמים הי' בדורותיו". חשבתי שהוא דבר נפלא. כי אנחנו מכירים את כותב ה"קצות" כמי שיש לו ראש חריף, והנה מדגישים כאן את צדקותו. שבתי וקראתי את תולדותיו, שחי בעוני גדול, את ענוותנותו ואת צדקותו.

מתוך שער המהדורה הראשונה. למברג תקמ"ח (1788). מקור: אתר hebrewbooks

במחשבה שניה (ואולי שלישית ורביעית…), אני חושב שהתואר "צדיק תמים הי' בדורותיו" מתייחס לאביו הרב יוסף הכהן,  כיון שהתיאור מופיעה במהדורה הראשונה, שנדפסה בחיי המחבר בשנת תקמ"ח (1788), כשהוא רק בן ארבעים ושלש.

על אביו כתב המחבר בהקדמתו כי היה "מריה דעובדן (בעל מעשים) וחד מבני עליה".


ספר ה"קצות" הוא אבן שואבת ללמדנים. בספריית הרמב"ם מצוי עותק של הספר מדפוס ישן עם הערות והשגות ארוכות בכתב יד. לספר ה"קצות" ישנם שני חלקים. לפנינו סט שמורכב כך:

א. חלק ראשון. בשער כתוב שנדפס בלמברג בשנת תקנ"ז (1797). ברם זה אינו נכון. לפי קטלוג מפעל הביבליוגרפיה, הספר נדפס באחד מדפוסי רוסיה  בשנת תקע"ז (1817).

ב. חלק שני. דפוס דיהרנפורט בשנת תקע"ט (1819).

נציג תחילה את שערי הספרים וחותמות הבעלים הזהים בשני החלקים. אחר כך נקדיש מקום לפסקה אחת ב"קצות" .

 

על שערי שני הספרים חתימות של שני בעלים.

הראשון רשם בראש דף השער:

"את אבן החותם תתן על קצות החושן למען לא יזח החושן ממני […] באתי עה"ח

[…] דובלאא (=דוב בן לאדוני אבי) אברהם אבלי סגל זצל"ה".

אני משער שהכוונה לרבי דוב בעריש סגל בן רבי אברהם סגל מטיסמניץ.

על פי "אוצר הרבנים" (ערך 4569) היה רב בטשטרקוב בשנת תק"ע (1810).

אביו היה דמות ידועה. ראו נא אודותיו כאן וכאן.

השני חתם בכמה מקומות: "דוד צבי  מווישגראד", "דוד צבי המכונה אש נ"י".

על פי "אוצר הרבנים" (ערך 5202) היה דוד צבי א"ש רב בטעטינג בשנת ת"ר (1840). אחיו הוא ר' מאיר א"ש, מחבר ספרי אמרי אש ואמרי בינה.

———————————————————————————–

בעותק ספריית הרמב"ם מצויים הערות ארוכות מכתב ידו של הרב דוב הנ"ל בשני חלקי הספר.

ההערות בחלק השני קשות לקריאה כי הדיו נמרח. ייתכן היום באמצעים טכנולוגיים אפשר לפענחן.

לעומתן בחלק הראשון שפר חלקנו וניתן לקרוא ולפענח את הכתוב בקלות יחסית.

בעמוד שלפנינו שלש הערות. אחת בשולי העמוד משמאל. השניה רואים את סופה בתחתית העמוד אך רובה נסתרת בצילום והיא כתובה בשוליים הפנימיים. השלישית והקצרה רשומה לאורך בין שני טורי ה"קצות".

נציין כי תוכן ההערות כולן הוא השגות כנגד דברי ה"קצות" !

הנה ראו סגנון ההערה השלישית:

לא עלה בתיקו רק איבעיא לא איפשיטא ועיין ש"ך סי' שמ"ו סק ח' נ"מ לדינא

 

רשימה זו עסקה קצת ב"קצות החושן" וקצת על תמימות ופלפול.

כך הוא לימוד התורה, שבתחילתה נעשים כאויבים זה לזה וסופה אהבה.

שבת שלום

אבישי

——————————————————————————————————-

נספח:

 מכאן ואילך זו למדנות, המחייבת החזקת ראש ורקע מוקדם. 

במה עוסק ה"קצות" בדף הנ"ל ?

הסמ"ע (=ספר מאירת עיניים) מביא תשובת הר"ן (=רבינו נסים)  כדלקמן:

וכתב הר"ן בתשובה סי' י"ט, על ראובן שהשאיל לשמעון ספר אחד ושמעון הניח בידו ספר אחר למשכון, ובאו שוללים בבית שניהן ושללו מהם אותם הספרים, לימים החזירו לראובן אותו ספר שהיה ממושכן ביד ראובן משמעון. והשיב שחייב להחזיר לשמעון, דאין שמעון חייב באונסו של  ספר של ראובן שהיה בידו.

כלומר, היו כאן חלופי ספרים בין ראובן (המשאיל) לשמעון (השואל). שני הספרים נלקחו באונס מידי המחזיקים בהם. לאחר מכן החזירו רק ספר אחד (זה של שמעון) לידי לראובן. פסק הר"ן שצריך להשיבו לבעליו, כי שמעון לא חייב להשיב לראובן את הספר שלו כי נאנס.

השאלה שלכאורה עולה מפסק זה היא שבדיני שומרים כל שואל חייב באונסין?

והתשובה המופיעה בשו"ת הר"ן תלויה בדין "פרוטה דרב יוסף".

"פרוטה דרב יוסף" היא מחלוקת רבה ורב יוסף אם שומר אבידה דינו כשומר חינם או כשומר שכר, היות שהיה פטור מלתת צדקה אם בא בעת שמטפל בחפץ, כדין עוסק במצוה פטור מן המצוה. לרב יוסף דינו כשומר שכר.

לפי הגמרא, שואל חייב באונסין כי כל ההנאה שלו. טוען הר"ן, היות שלהשאיל ספר ללמוד בו הוא מצוה, גם למשאיל שקיבל משכון לשמירה עבור ההלוואה, יש הנאה  מדין "פרוטה דרב יוסף".

הש"ך במקום תמה על הסמ"ע, היות  פוסקים שלא כדעת רב יוסף להלכה, הרי כאן יש לנו דין שואל שחייב באונסין ?

ה"קצות" (אות לד) יוצא להגנת הסמ"ע בכמה טעמים וסובר שהלכה זו של הר"ן תהיה מקובלת גם על דעת רבה, החולק על רב יוסף. אחת הסברות שמעלה ה"קצות" מפקיעה כאן את דין שואל מעיקרא. הוא נסמך על הכלל כי "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובעצם טובת ההנאה של השואל (שאינו צריך לשכור את הספר בכסף) היא צדדית. ראיה לדבר מביא מסוגיה במסכת בבא מציעא,  בה מסתפקת הגמרא על מי ששאל בגד "כדי ליראות בה", כדי שיחשבו שהוא עשיר, האם זו נחשבת  הנאה ודין שואל לו. הגמרא נשארת בתיקו ולהלכה אנחנו פוטרים אותו.

על דברי ה"קצות" האלו, כאן באה ההערה השלישית והקצרה של המשיג:

לא עלה בתיקו רק איבעיא לא איפשיטא ועיין ש"ך סי' שמ"ו סק ח' נ"מ לדינא

כנראה וצריך להגיה בהערתו ועיין ש"ך סי' שמ"ו סק ה'.

כך הוא לשון הש"ך שם. (ה) לרבעה כו'. עיין בסמ"ע ס"ק ט"ז שמביא אבעיות דש"ס ומסיים בתיקו כו' וזה אינו אלא בש"ס ובפוסקים הוא בעיא דלא איפשטא אבל לא סלקא בתיקו ונ"מ דאם תפס המשאיל אין מוציאין מידו אבל אי הוי סלקו בתיקו מוציאין מידו וכמש"ל סי' כ"ה ס"ב לדעת הרא"ש וטור וכן כתבתי שם בשם רש"ל (וכן כתבתי לקמן ס"ס שצ"א לדעת הטור ע"ש) וכ"כ הטור כאן להדיא ואף לענין אונסין אי תפס לא מפקינן מיניה שוב הארכתי בזה בספרי תקפו כהן:


 

מוזמנים להצטרף ללומדים!

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.

רשימה לפרשת בראשית

רשימה זו מחולקת לשניים. בתחילה אביא ציטוט על אחוות אחים. כמשקל נגד למריבת קין והבל – כי אפשר גם אחרת.

לאחריה נרחיב בפרשיה עלומה הקשורה למחבר.

א.

"שער המלך" לר' יצחק נוניס, מחכמי אזמיר, הוא אחד מספרי הפירושים החשובים על משנה תורה לרמב"ם. הוא נדפס לראשונה בשלוניקי בשנת תקל"א (1771). מהדורה שניה נדפסה בברין בין השנים תקס"א-תקס"ג (1801-1803) ובה נוספו חידושים בשם "טעם המלך" מאת הרב ברוך ייטלס.

שער ספר "שער המלך"כם "טעם המלך". ברין תקס"א-תקס"ג (1801-1803). עותק ספריית הרמב"ם

בגב השער של החלק השני מופיעה הכותרת: "חותם אהבה" לכבוד אחי הצעיר ממני בימים התורני המהולל המשכיל כהר"ר בצלאל נר"ו. אחי הנחמד !

 

ר' ברוך מהלל את האחווה בין האחים, גם בהיותם בשדה. אצטט שורות אחדות מההקדשה:

"… הן אתך אחי הלכתי אחוז יד לשיח בשדה. ישבנו  תחת צללי צאלים. ותחת אלון ואלונה המתקנו סוד.  דברנו מימים הראשונים חלפו הלכו להם עלמים היינו חף מכל פשע. כל רואינו שמחו בנו. כי הקנאה לא לבש חרב. להפיל חללים במו אופל ולארוב במסתרים לירות חץ ותאמר: הלא כמתלהלה אני… כהנה וכהנה הי' רגשת לבבינו".

ב. 

כשהתחלתי לברר אודות המחבר ר' ברוך ייטלס (תקכ"ב-תקע"ד 1762-1813)  מצאתי שהיה דמות מוערכת מחד גיסא ומושמצת מאידך גיסא.

בחוברת "מוריה" (גליון אלול תשל"ט) נדפסה אגרת ובה קווים לדמותו של בעל "טעם המלך". לאגרת קדם מבוא של המערכת ובה נכתב בשבחו:

ברם פרשה אחת מעיבה על הדמות. מחלוקת שהיה בין ר' ברוך לר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה".

ר' ברוך אף חיבר תחת שם בדוי חוברת בשם "האורב", וינה תקנ"ה 1795, בה התפלמס עם ר' שמואל.

אחת מספיחיה של המחלוקת היתה האשמה של ר' שמואל כנגד ר' ברוך, שגנב ממנו דברי תורה והדפיס אותם בספר "טעם המלך".

האשמה זו הופיעה בלי ציון שמות בספר שאלות ותשובות נודע ביהודה, מהדורה תנינא, חלק אורח חיים תשובה צא.

תחילת תשובה צא בשו"ת נודע ביהודה תניינא. דפוס פראג תקע"א (1811)

"בהאי עניינא דרשתי פה בבה"כ מייזיל בשבת הגדול שנת תקנ"א… ואעפ"כ איש אחד שלח בו יד להתלבש עצמו מה שהיה בכח השגתו לתפוס". תחילת תשובה צא בשו"ת נודע ביהודה תניינא. דפוס פראג תקע"א (1811)

בקובץ "כרם שלמה" (באבוב) בחוברת אלול תשמ"ה (1985) פרסמו הערות בכתב ידו של ר' שמואל לנדא על העותק הפרטי של ספר "שער המלך" עם חידושי "טעם המלך". בהערות אלו יש אמירות חריפות מאד כנגד ר' ברוך. בין השאר נחשף שם כי הוא החשוד בגניבה.

מתוך "גליון ספר שער המלך מהגאון מוה"ר שמואל סג"ל לנדא אבד"ק פראג זצ"ל", בתוך חוברת "כרם שלמה". "גנבא גניב וטעמו טעם", כי מים גנובים ימתקו. (הרוצה לקבל את כל ההערות המופיעות ב"כרם שלמה", נא יפנה אלי לפי הכתובת הרשומה בסוף הרשימה).

המקור הבא מפתיע. לדעתי יש לראותו על רקע המאבק בהשכלה בהונגריה.

האם ר' ברוך העתיק לספרו גם  חלקים גדולים מכתב יד של ר' יהונתן אייבשיץ שהיה ברשותו?

אבקש מקהל הקוראים, כי גם לאחר קריאת הציטוט ידונו את ר' ברוך לכף זכות ולא יאמינו לחשד זה.

דברים חמורים אלו רשומים בספר "מראש צורים" (יומן מסע של מרדכי אפרים פישל זוסמן-סופר, ירושלים תשס"ד 2004)  מפי מהרי"ץ דושינסקי, שהיה רב בהונגריה ואחר כך כיהן כראב"ד העדה החרדית בירושלים.

בסוף הקטע נזכר כי ר' ברוך ייטלס התחבר למשכילים שבדור.

האם היה ר' ברוך ייטלס משכיל?

מפאת קוצר היריעה אני מבקש לא להידרש לשאלה זו ברשימתי. נסתפק בזכרון דמותו כאחד מחכמי פראג המובהקים.

שבת שלום

אבישי

——————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

אחת שאלתי מאת ה' 

רשימה ערב יום הכיפורים

שער ספר "קב הישר" לר' צבי הירש קאידנובר. דפוס אורטה קואי (ליד קושטא). שנת תקפ"ב 1822. עותק אוסף רבין בספריית הרמב"ם. המביא לבית הדפוס יהודה ירושלמי (לפי א. יערי. "ירושלמי" הוא תיאור לחכם קראי שעלה לרגל לירושלים)

בספריית הרמב"ם אוסף מיוחד הכולל דפוסים נדירים ודפוסי מזרח רבים שמקורו בספרי ד"ר יעקב רבין, כפי שמעידה החותמת הנלוית לכל ספר.

ד"ר יעקב רבין היה יליד פרוסקורוב (לימים חמלניצקי), עיירה ליד קמניץ פודולסק, שנודעה בעטיו של פוגרום גדול שבו נטבחו באכזריות 1800 יהודים בשנת תרע"ט 1919. אביו הרב עוזר היה מורה צדק בעיירה (על פי שו"ת מהרא"ש סימן נג) ודור עשירי לרבנים. הוא נרצח באותן פרעות (על פי אנציקלופדיה לציונות דתית, ערך: רבין, ישראל אברהם). בשנת תרפ"א 1921 המשפחה עלתה ארצה. יעקב עסק ברפואה במושבות. בכתב העת "הרופא העברי" פרסם מאמרים על ענייני רפואה של חכמינו בעלי התוספות וכותבי ספרי שאלות ותשובות לאורך הדורות.

יעקב נפטר בי"ג חשון תשמ"ז 1987 ומקום קבורתו בקרית שאול. אשתו מרים נפטרה לפניו בשנת תשמ"ג 1983. בנם הוא המשורר עוזר רבין. מכיון שאשתו מוזכרת בחותמת ההקדשה בברכת המתים, יש להניח שספריית יעקב רבין הוקדשה לספריית הרמב"ם בין השנים תשמ"ג-תשמ"ז 1983-1987.

על ייחודו של האוסף ישנה מסורת בידי כפי שקבלתי ממנהל ספריית הרמב"ם הקודם הרב ראובן אליצור.  ד"ר יעקב רבין היה רופא, שטיפל בחולים. לרבים מהם לא היה בידם יכולת כלכלית לשלם עבור הטיפול והתרופות. תמורת התשלום נעשתה בספרים ישנים.

שער ספר "מעיל צדקה" לר' אליהו הכהן. דפוס אזמיר. שנת תצ"א 1731. עותק אוסף רבין בספריית הרמב"ם

על החשיבות שיש במעמד כלכלי איתן, עמד האדמו"ר ר' ישראל ממודזיץ בפירושו המקורי לבקשת דוד המלך בספר תהלים:

אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש.

בתפילת יום כפורים אנחנו נסמכים על שלשה יסודות: תשובה, תפילה וצדקה.

שניים מהם: תשובה ותפילה – הן דברים התלויים בנו.

השלישי: צדקה – אין הדבר בידינו, כי צריכים לזה השפעת עושר מאת ה'.

אחת שאלתי מאת ה' -שיתן לי יכולת ממון די הצורך לעשות צדקה. 

המקור: קונטרס "תפארת ישראל". חוברת ב. אייר תשי"ב.עמ' לו

שנזכה להיות מהנותנים ולא מהמקבלים.

חתימה טובה !

אבישי


בעקבות הרשימה.

ד"ר רינה חבלין, קרובת משפחה של ד"ר יעקב רבין, שלחה לי תמונה שלו, ש"גזרה" מסרט משפחתי. תודתי נתונה לה.

האיש המבוגר בצד ימין הוא ד"ר רבין.

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: