Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

בע"ה.

רשימה ליום הזיכרון וליום העצמאות

הקמת המדינה הביאה בכנפיה שאלות הלכתיות חדשות עם מוטת כנפיים רחבה, שאלות ללא תקדימים. מציאות חדשה בשטח. גדולי ההוראה שבדורנו נדרשים לחוות את דעתם הרחבה.

חקוק בי זכרון ילדות. מלחמת יום הכיפורים בשנת תשל"ד 1973. הייתי אז בן 11 בכיתה ו. ההפתעה, הדאגה, בן של ידיד ההורים שהיה בין הנופלים. לאחר שנים של לימוד בישיבת מרכז הרב התגייסתי לצבא כתצפיתן במוצב החרמון ועשיתי שנות מילואים ארוכות בתפקיד זה. בשנותי האחרונות בצבא המילואים עברתי הסבה ליק"פ [=יחידת קבורה פיקודית]. אולי משום הרקע שלי אני מתרגש כל פעם מהסיפור הבא. 

הסיפור מופיע בשני פרקים. סיפור על רב תלמיד חכם גדול בתפקיד רב צבאי במלחמה. סיפור על שימוש תלמידי חכמים שלו. המספר הוא הרב יהושע בן מאיר. במלחמת יום הכיפורים היה רב אוגדה שלחמה ברמת הגולן. ביום הראשון של חג סוכות עמד בפני דילמה הלכתית שלא הכרנו עד כה: האם לפנות גופות חללים משדה הקרב בעיצומו של קדושת החג. בהעדר תקשורת היה עליו לקבל את החלטה לבד. באותה שעה נדר שלא ילך לביתו לפני שיפנה להרב שלמה זלמן אוירבך וישאל לדעתו. ואם טעה – קיבל על עצמו שלא יפסוק יותר הלכה לעולם.

אחרי שבועות רבים של לחימה יצא לחופשה ראשונה וקיים את נדרו. חלק ראשון של הסיפור פורסם על ידו בקובץ הציונות הדתית בעריכת שמחה רז, תשס"ב 2002.  פסקאות מהסיפור לפניכם. ממליץ לקרוא את המקור המלא והמפורט כאן

הרב בן מאיר4אהרב בן מאיר4בהרב בן מאיר4גהרב בן מאיר4והרב בן מאיר4דהרב בן מאיר4ה


לסיפור חלק נוסף. מה עוד עשה הרב יהושע בן מאיר באותו לילה. לאחר הבירור ההלכתי בביתו של רבי שלמן זלמן אויערבך פסע הרב לביתו של הרב צבי יהודה קוק לבירור אמוני. השעה 2:00 לפנות בוקר!

סיפר הרב יהושע בן מאיר: במלחמת יום כיפור שימשתי כרב צבאי באוגדה ברמת הגולן. זו היתה מלחמה נוראה… בישיבת מרכז הרב חונכנו שהגאולה הולכת ומתקדמת… ואילו במלחמה זו היתה תחושה של נסיגה, המכה היתה נוראית והכאב עז. חשתתי באותם ימים צורך עז בבירור אמוני עמוק… לאחר חודשיים של לחימה בשטח בתנאים קשים קבלתי שחרור קצר. הגעתי לירושלים. השעה היתה מאוחרת מאד, שתיים בלילה. אולם חשתי צורך עז לדבר עם הרצי"ה…. נקשתי בהיסוס על דלת הבית ברחוב עובדיה.

הרב בן מאיר2

הספר הראשון שהוציא הרב צבי יהודה היה פירוש רבינו בחיי על התורה, שבסוף פרשת שמות מפרש את דברי משה "למה הרעותה לעם הזה…" שם הוא מציין במפורש שבגאולה העתידה יהיו קשיים רבים. הרב הוציא מהר"ל וכוזרי ומדרש… לאחר שעתיים של שיחה חשתי שאני יוצא מחוזק, חמוש בכוחות להמשך הדרך. (מתוך "הוא היה אומר". ירושלים תשע"ב עמ' 118)

איזו עוצמה. הלכתית. אמונית.

עצמאות שמח.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת שמיני

בשיא פרשת השבוע – עת שנחנך המשכן – מתו נדב ואביהו, שני בני אהרן.

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי ה'…

מייד לאחריה באה הציווי:

 יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד–וְלֹא תָמֻתוּ…

מסמיכות זאת באה ההבנה הזאת:

"תני רבי ישמעאל: לא מתו שני בניו של אהרן אלא מפני שנכנסו שתויי יין".

האם שתיית יין היא שלילית?

הכל כנראה עניין של מידה וכמות.

בכניסה למקדש אסור לשתות אפילו כוס יין המכילה רביעית (86 סמ"ק) יין !

ליין תפקיד חשוב בשמחה.

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַבאֱנוֹשׁ.

——————

התמונה הבאה שמורה במגירות הישנות של שלחן הספרן. היא חלק מאיסוף תמונות של רבנים שאפיין את תקופת הרב מרגליות.

אין פרטים על התמונה. נוכל רק לנחש ממראה העיניים כי מדובר באירוע של שמחה.

שתי סיבות ברורות:

  1. המנגנים. שני ה"כלי זמרים" העומדים מימין ומנגנים בכנורות.
  2. הרמת כוסות "לחיים" על ידי הגברים. ראו נא את כוסות היי"ש שבתמונה.

מהות האירוע אינו ידוע. אחת האפשרויות שמדובר בשעת שידוכין וכתיבת תנאים.

o עיגול ירוק – הזוג יושב ליד השולחן. ביניהם מפריד הרב הזקן (מי הוא?) , ידו מונחת על ספר או פנקס.

o עיגול אדום – המחותנים. אבי החתן והכלה

o עיגול סגול – הכלה ואמה

האם יש לכם הצעה טובה אחרת?

ועוד הערה אחת. שימו לב למגוון הכובעים. מברטים ועד צילינדרים.

בעיני התמונה היא שמחה וגם עצובה. היא מייצגת עולם שהיה ונעלם. עברו שנות דור (ליתר דיוק: דורות) מאז צילומה וגם בעטיה של השואה הנוראה נחרב כל העולם ההוא.

שבת שלום

אבישי


נ.ב. חנוך ג. כתב :

נראה לי כי זה הרוגוצ'ובי. הכובע, צורת הפאות, פסוקת הזקן ובכלל.

שמתי עכשיו תמונה ליד תמונה ואכן כך נראה הדבר.

מה דעתכם?

————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

"שקופים"

רשימה לחג הפסח

לאחרונה קבלנו לספריית הרמב"ם את אוסף ההגדות הגדול של"בית אריאלה" שהיה מונח בספריית אחד העם. להבדיל מהאוסף שלנו, שבו הגדות עם פירושים, באוסף זה שלל הגדות מאויירות, הגדות עם תרגום לשפות זרות וגם הגדות שונות ומשונות. על אחת מהן "הגדת אפיקומן" שעיצב יגאל תאנה, אני מבקש להתעכב.

המיוחד בהגדה זו שעל העמוד האחרון (המודבק על פנים המעטפת האחורית) צורף "חלון" שקוף המכיל פרוסה קטנה של מצת מכונה. כל הדפים שלפניו, כולל המעטפת הקדמית, נחתכו במרכזם, כך שבחלל שנוצר בכל דף ניתן לראות את המצה .

יגאל יצר שלשה טיפוסים של הגדה שכזאת: הגדת אפיקומן, הגדת כוס של אליהו והגדת הים.

בהגדת אפיקומן משולבת מצה אמיתית תוצרת מצות אביב. בהגדת כוס של אליהו יש צורה של גביע ממולא ביין אדום מיקבי ראשון לציון ובהגדת הים – אלמנט של גל ים ובו טובעים חיל פרעה. שתי ההגדות הראשונות מצויות באוסף שלנו. ההגדה השלישית – הגדת הים – לא מצאתי רישום שלה בשום מקום (אתגר לאספני ההגדות…).

נשוב להגדת אפיקומן. כולנו קראנו את ההגדה בליל הסדר. בכל הגדה משולבות הוראות פעולה. בכל המקומות כשאנחנו מרימים את הכוס, מופיעה ההוראה: "מכסים את המצות, מגביהים את הכוס". כך הוא כאשר אומרים "והיא שעמדה" וכן ב"ברכת השיר" סמוך לסעודה.

טעם הדבר "כדי שלא יראה הפת בושתו" (משנה ברורה, סימן תע"ד אות עח). כלומר, הלחם חשוב יותר מן היין ולכן קודם לו בברכתו, ואם אנחנו מעדיפים את היין מן הראוי שהלחם יהיה מכוסה, כדי שלא יתבייש.

תמהתי לעצמי, מה יעשה מי שמשתמש ב"הגדת אפיקומן"? האם החלון השקוף נחשב כיסוי של המצה?

שאלה זו נידונה בפוסקים בהלכות שבת כאשר מכסים את החלות קודם הקידוש. האם חלה העטופה בשקית ניילון שקופה תחשב מכוסה? לדעת רוב הפוסקים התשובה חיובית. ראו נא את הפסקה הבאה הלקוחה מגליון "אליבא דהלכתא" (אדר תשע"א 2011) של חברת אהבת שלום. בטוב טעם כתוב הסבר יפה: שאין הטעם "כלפי הפת" אלא "כלפינו", שלא ננהג באופן של "מביישים" וכשאנחנו עושים "פעולת כיסוי" סגי (-מספיק) .

להסבר זה ישנה השלכה מעשית-מוסרית בהלכות "דרך ארץ". כך מסופר בגיליון הבא של "אליבא דהלכתא".

"סיפר לי הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א, שהיה מעשה באיזה שמחה שנערכה בשבת באולם, ועל הלחמניות של כל המוזמנים לא היה כיסוי, וכשבעל השמחה רצה להתחיל לקדש קם אחד וצעק לו: איך אתה מתחיל לעשות קידוש, האם אינך יודע דצריך קודם לכסות את החלות? ולא השכיל דבעצם כל מה שאנו נוהגים לכסות את החלות לפני הקידוש הוא שנשריש בנו לא לבייש את הזולת".

אם בבני אדם עסקינן, הביטוי "שקופים" בשיח הציבורי מתייחס לאלו שאנחנו פוגשים אותם בתפקידים זוטרים ולא נותנים להם את היחס הראוי. במובן מסויים אלו "עבדים" מודרנים. אלו המצויים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי.

הרב ליאור אנגלמן כינס סיפורים קצרים בספרו "שקופים" (ירושלים, הוצאת בית אל תשע"ה 2015). הסיפור, הנושא את שם הספר -שקופים- בקובץ המצויין, קולע בדיוק למסר הנ"ל – "לא לבייש את הזולת".


חג כשר ושמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

עוד ינובון בשיבה

רשימה לפרשת ויקרא

במחסן הספריה נחשפתי השבוע לפריט מיוחד: דף כפול המכיל את פרק צ"ב בספר תהלים באותיות נאות.

התמקדתי בטבעיות בפסוקים המודגשים בצבע אדום. מתי נדפס דף זה ? מה הסיפור שלו ?

בדף האחורי נרשמה הודעה בשפה הגרמנית, כי דף זה נדפס בברלין על ידי חברת שונצינו (Soncino) למשתתפים בערב החגיגי לכבוד גיאורג ליפשיץ בתאריך 9 לאפריל 1932. האם הוא חגג יום הולדת 70 או אולי 80?

מי הוא גיאורג ליפשיץ?

מעט פרטים מצאתי עליו באוסף שבדרון בספריה הלאומית. תמונה וקורות חיים בקצרה שהדפיסה אשתו ג'ני.

גיאורג היה תעשיין בתחום הכימיה, שפעל בהתנדבות בפרוייקט הלבשה לטובת עניי הקהילה. הוא גם היה ביבליופיל וחבר באגודת שונצינו (Soncino).

מה שהפתיע אותי היה תאריך לידתו: 30 ביוני 1875. כלומר בשנת 1932 הוא היה בן 57. היכן הוא "עוד ינובון בשיבה"? אולי קפצה עליו הזקנה?

נושא הגיל הביולוגי אינו בהכרח גם הגיל המנטלי. אחד הדברים שעושים אנשים זקנים לאנשים צעירים הוא המשחק עם הילדים הקטנים (כמו בסדרה על גן 80 וארבע). יש על כך מדרש פלאי ששמעתי מהרב מתניה אריאל, ראש ישיבת דרך חיים, בשבת הורים לתלמידי שיעור א'.

לפי המדרש על הפסוק "עוד ינובון בשיבה", בשונה מכל אדם ששיניו נושרות בזקנותו הרי כאן צומחות לזקן ניבים (=שיניים) חדשות וזה משמעות הכתוב "עוד ינובון בשיבה". צמיחת שיניים מחדש מסמלת את השיבה לילדות.

למדרש זה שתי נוסחאות. אחת עוסקת באברהם אבינו והיא מובאת במדרש לקח טוב על תהלים וחוזרת ונשנית בילקוט שמעוני. והשניה מקוצרת על התנא רבי יהושע בן קרחה. בספר "ערכי תנאים ואמוראים" לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר משפירא, מבעלי התוספות באשכנז.

נציג את המדרש תחילה ואחר כך את הנוסח בערכי תנאים ואמוראים:

ר' יהושע בן קרחה אמר העלה ניבין בן מאה שנה, והוליד בן למאה שנה. מעשה באחד שהיה עושה דייתיקי (צוואה) ואמר לא יהא בני יורש מאומה משלי עד שיעשה שוטה, הלך ר' יוסי בר יהודה ורבי לשאול את המעשה הזה לר' יהושע בן קרחה והוציאו מחוץ, וראה אותו מרגיע על ידיו ועל רגליו, ונמה נתון לתוך פיהו, והוא נמשך אחר בנו, וכיון שראו אותו הטמינו עצמן, והכניסו אצלו, שאלו אותו המעשה התחיל משחק ואמר להם חייכם זה המעשה ששאלתם עכשיו הגיעני, אמר להם מכאן שאדם רואה בנים כאילו משתטה הוא.

עוד ינובון בשיבה רבי יהושע בן קרחה העלה ניבין. פירוש ניבין, שן דחלב. בן מאה ושמונה עשרה שנה, והוליד בן כשהיה בן מאה ושלשים שנה

ליל הסדר הוא חג משפחתי רב-דורי. מתכנסים יחדיו כדי לספר ביציאת מצרים. עיקר המצוה היא לספר לבן/לבת הקטנים. להעביר את המסרים מותאמים לגיל ולהבנה של הילדים. חשוב לדבר "בגובה העיניים" של הילדים ולשתף אותם בחוויות של ליל הסדר.

זה האתגר ושכרו בצדו. נשארים רעננים וצעירים.

שבת שלום

וחג פסח כשר ושמח.

אבישי

נ.ב. תודה ליעל דינר, אחראית ארכיון תיאטרון בבית אריאלה, על עזרתה בתרגום משפת לוע"ז.

—————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

אשר לשלמה

רשימה לפרשיות ויקהל-פקודי.

וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְ-הוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קׇדְשֵׁ֣י דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְ-הוָֽה. (מלכים א פרק ז)

פסוק זה שהוא פתיח לחנוכת בית המקדש בימי שלמה המלך, פותח את הפטרת פרשת פקודי. אך השנה לא נקרא הפטרה זו עקב הפטרת "פרשת החודש".

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר" אשר לשלמה" נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס"ו (1906), וחזר ונדפס במהדורה מפוארת על ידי ר' יעקב תורג'מן בשנת תשע"ו (2015). המחבר של הספר, ר' שלמה אבן דנאן, שימש כראב"ד בעיר פאס במרוקו.

כתובת המחבר בעיר פאס כפי שמופיעה במהדורה ראשונה בסוף ההקדמה

כדרכם של מהדורות חדשות הוסיף המהדיר מבוא מקיף על המחבר ושיטתו וממנה גם פינה לחיי היהודים במרוקו.

אני מבקש להעיר בקצרה על השמטה אחת קטנה במהדורה החדשה.

בסוף סימן כג בספר "אשר לשלמה" מופיע תאריך כתיבת התשובה:

"דברי החו"פ (החונה פה) כיבראלטאר (גיברלטר)… דהאי שתא (בזאת השנה) תרנ"ז (1897) הישר בעיני ה' לפ"ק (לפרט קטן)".

מקובל בספרות הרבנית לרשום את השנה גם בגימטריה. "הישר בעיניעולה בחישוב ערכם המספרי של האותיות ל 657 = שנת תרנ"ז

האם זו דרך כבוד להשתמש בפסוק ובו שם ה' לצורך מידע כגון לציון השנה?

בשאלה זו דן ר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", ותשובתו היתה שבדיעבד זה כשר. התשובה נדפסה בשו"ת נודע ביהודה תניינא יו"ד סי' קפא. רבו החולקים עליו ומתירים זאת לכתחילה. (על סוגיה זו כתב פרופסור יעקב שפיגל בספרו עמודים בתולדות הדפוס העברי: בשערי הדפוס. ראה נא כאן).

ר' חזקיה מדיני מחברון, בעל ספר "שדי חמד", כתב הסכמה שנדפסה בראש הספר. בסופה  מתייחס לחתימת סימן כ"ג בספר, ורואה בה פסק בשאלה הלכתית זו. הערה זו נשמטה במהדורה החדשה.

וכך כתב ר' חזקיה מדיני בסוף הסכמתו:

"בתכשיטין שבפנים ראתה עיני בסוס"י (בסוף סימן) כ"ג והוא פסק דינו של רב משרשיא רח"מ רחמתיים הרה"ג ן' נאים יחיה כימי השמים מטמין ברמ"ז פרט השנה הישר בעיני ה', חפץ חיים למען דעת טעמיה דרב אי משום דלא חייש מר לחומרת הגאון מוהרש"ל (מורנו הרב שמואל לנדא) שבנו"ב (שבנודע ביהודה) תניינא יו"ד סי' קפ"א כלל או משום דשניא דא (ששונה זו) דאין השם מן המניין ובדדמי לדמוהרש"ל חיישי לה רבנן (ובדומה לדברי מוהרש"ל חוששים לו חכמים)? ואני הדל כתבתי בספרי (העומד עתה במכבש הדפוס) במערכת ה' סוף אות ל"ה דמוכח מכמה ספרי דבי רב דרבנן קשישאי לא חיישי לה ומשתמשים בשמות הקדושים לרמז פרט השנה. ואולי גם כן דעת הרב הפוסק יפרח כמו ששונה לפ"ק. דברי פי חח"מ הי"ו".

נפלא לראות איך ר' חזקיה מדיני כ"מסכים" עבר על הספר ומצא לנכון להתייחס לחתימת אחת התשובות, ובה מצא מקום לשאלה שדן בה בספרו ההולך ונדפס "שדי חמד" בעת כתיבת הסכמתו בשנת תרס"א 1901.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

פאת נגב

רשימה לפרשת תרומה

וְעָשִׂיתָ לּוֹ, אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב; וְנָתַתָּ, אֶת-הַטַּבָּעֹת, עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת, אֲשֶׁר לְאַרְבַּע רַגְלָיו. שמות פרק כה פסוק כו.

וְעָשִׂיתָ, אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן–לִפְאַת נֶגֶב-תֵּימָנָה קְלָעִים לֶחָצֵר שֵׁשׁ מָשְׁזָר, מֵאָה בָאַמָּה אֹרֶךְ, לַפֵּאָה, הָאֶחָת.שמות פרק כז פסוק ט.

המילה פאה מופיעה בפרשת השבוע בשני מקומות. פעם ראשונה במעשה השולחן ופעם שניה בחצר המשכן.

האם באותה משמעות?

במילון אבן שושן בערך "פאה" כותב שאלו שתי הבנות:

  1. קצה, פינה, זוית: "ארבע הפאות אשר לארבע רגליו" (מעשה השולחן).
  2. צד, עבר: "ורוחב החצר לפאת…" (מעשה החצר).

ספר "פאת נגב" נדפס בשלוניקי בשנת תקנ"ז (1797).

מדוע נקרא הספר בשם מיוחד זה?

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מחבר הספר הוא ר' נסים גבאי, מרבני קושטא, שחי סביבות השנים תפ"ד-תקנ"ד (1724-1794). לאחר פטירתו יצאו לאור ספרו שו"ת פאת נגב. המו"ל בהקדמתו מבאר כי נגב רומז לשם המחבר: נסים גבאי, וזאת היא פאת תורתו וכטיפה מן הים מכל אשר עשה ופעל בחייו. 

שם הספר נקרא על פי המשמעות הראשונה של פאה כקצה. אנחנו נוסיף ונאמר שבעותק ספריית הרמב"ם אחת מפאותיו (=צדדיו) של הספר פגומה כפי שרואים בתמונה שצרפנו.

פתחנו בפאות אשר לשולחן לחם הפנים. לפנינו התמונה הקלאסית של השלחן, כפי שמופיעה בכל התמונות בספרים ובאתרים. שימו לב למיקום הטבעות הנושאות את המוטות (הבדים) בקצוות השולחן.

מעטפת ספר אוצר המשכן. קרית גת תשס"ז. מחבר: הרב מנחם מקובר. הטבעות בקצה.

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), בפירושו "העמק דבר" על התורה, שונה במעשה השולחן מכל המקובל על שאר המפרשים.

לפי פירושו ישנו הבדל משמעותי במיקום הטבעות ובמספר האנשים הנושאים את השולחן. הטבעות ממוקמות במרכז השולחן, בכל צד של השולחן היתה טבעת אחת ומוט אחד, ולכן נדרשו שמונה אנשים לשאת את השולחן !

כנראה הנצי"ב יסביר באותה משמעות את כל הפאות בפרשת תרומה, והיא המשמעות השניה מלשון צד ועבר.

כך הוא נוסח הנצי"ב בפירושו לפסוק:

המקור אתר דעת.

 

שבת שלום

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

השבת אבידה

כִּ֣י תִפְגַּ֞ע שׁ֧וֹר אֹֽיִבְךָ֛ א֥וֹ חֲמֹר֖וֹ תֹּעֶ֑ה הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֶ֖נּוּ לֽוֹ

שמות פרק כג, פסוק ד

רשימה לפרשת משפטים

הרמב"ם ידוע בסידור המדוייק של ההלכות המופיעות בספרו "משנה תורה" על פי חלוקה ראשית לארבעה עשר ספרים וחלוקה פנימית לנושאי משנה.

הלכות אבידה מופיעות בספר נזיקין של "משנה תורה". לפניכם עמוד השער הפותח את ספר נזיקין כפי שנדפס בונציה, דפוס יושטיניאן, שנת ש"י (1550). שימו לב לחלוקה לנושאי המשנה.

משנה תורה לרמב"ם. ונציה, דפוס יושטיניאן, שנת ש"י (1550). עמוד השער הפותח את ספר נזיקין. המקור כאן.

צירוף של "הלכות גניבה" ולאחריה "הלכות גזילה ואבידה" תמוה. האם לא היה נכון יותר לאחד בכותרת אחת את "הלכות גניבה וגזילה" ולהשאיר את "הלכות אבידה" בנפרד?

שאלה זו שאל הרב יעקב ניסן רוזנטל, אב"ד חיפה, בספרו "משנת יעקב" על הרמב"ם.

בתשובתו הרב רוזנטל מחלק עקרונית בין איסור גניבה שבו המעשה אסור לבין איסור גזילה שתוצאותיו אסורות.

מה המשמעות של חלוקה זו ומה טעמה?

נראה לי ההסבר הבא:

הגוזל את חבירו, כמי שלוקח לעצמו את אבדת חבירו, פוגע בממון של אחר ועליו להשיבו. אבל הגונב מחברו מוסיף פשע על חטאו, כי מחנך עצמו לחיים כפולים. פעם גנב – תמיד גנב (כסיפור המאלף של נחמה ליבוביץ). כאן האדם הולך לאיבוד.

החלוקה הנזכרת בין גניבה לגזילה מצויה גם בספר בנין אפרים לרב אפרים בורודיאנסקי סימן כ"ו, בו מוזכרים גם נפקותות מעניינות כדלקמן.

  1. דברי בג בג אומר: אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל.

2. הדרשה בתלמוד על צדקותו של איוב מהפסוק (איוב כט, יג) ברכת אובד עלי תבא ולב אלמנה ארנין. ברכת אובד עלי תבא מלמד שהיה גוזל שדה מיתומים ומשביחה ומחזירה להן.

אל המקורות הנ"ל הגעתי דרך בני הלומד בישיבת "דרך חיים" בשעלבים והובאו בשיעורו של הרב מאיר ברקוביץ שליט"א בישיבה.

להרחבה:

ראו משנת יעקב על משנה תורה ספר נזיקין, הלכות גניבה כאן, בנין אפרים סימן כ"ו כאן.

——————————————————–

בימים אלו נכנס ד"ר אורי אליס לתפקידו כמ"מ מנהל מחלקת הספריות של תל אביב. נאחל לו הצלחה בתפקידו. אורי כתב דוקטורט על "הליכה לאיבוד". בהרצאה קצרה ומקסימה של שבע דקות אורי מציג כאן את נושא עבודתו, ומסביר כיצד ספרי הילדים ומשחקי המחבואים הם אב טיפוס להבנה של הצורך האנושי ללכת לאיבוד ולהימצא מחדש.

במישור אחר, הרב אייל ורד, בספרו עד שמצאה: מסע של חיפוש ומציאה פנימה והחוצה, מוצא עומק במשחק המחבואים ליחס בין האדם לאלוקיו. קראו ותהנו.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

ביטול מלאכה

על הלוויה המונית

רשימה לפרשת יתרו

במסגרת עבודתי במגבלות הקורונה בביתי (במקביל נאור, עוזרי הנאמן, מגיע לספריה ונותן שירותי סריקה מדהימים) אני סורק כרטיסיות אישים מאוספי ר' ראובן מרגליות.

בצמוד לאחת הכרטיסיות, זו של הרב אברהם צבי פרלמוטר, מצאתי תמונה ישנה בעיתון, שהדהדה את אירועי השבוע בישראל.

כן… תמונה של רחוב עמוס באנשים המלווים את הרב בדרכו האחרונה !

תופעה זו, בצל מגפת הקורונה, היא עצב רגיש בחברה הישראלית ומעוררת תמיהה. במילים אלו אני מבקש לסגור כאן את הדיון האקטואלי.

מי היה הרב אברהם צבי פרלמוטר, ובמה זכה להלוויה גדולה שכזאת?

הרב היה זקן רבני וורשה וחבר הסים -הפרלמנט- הפולני. חיבר ספר שאלות ותשובות "דמשק אליעזר" (פיוטרקוב תרס"ה 1905). על עותק ספר זה בספריית הרמב"ם נשמרה חותמתו.

בשער ספרו ובחותמתו חוזר מוטיב שכנראה ליווה את הרב אברהם צבי פרלמוטר כל ימי חייו. מוטיב זה גם חקוק במצבה על קברו.

"עבד נרצה לעדת ישראל".

בתחילת פרשת השבוע הבאה נפגש עם פרשת עבד נרצע, שעובד עבודת עולם. אך כאן, להבדיל, הרב נרצה מרצונו.

כלשון הגמרא: שררה אני נותן לכם ? — עבדות אני נותן לכם ! (הוריות דף י).

הכיתוב על המצבה בבית הקברות בורשה. המקור: כאן

מצוות לווית המת חשובה במסורת היהודית. כך נפסק בהלכות הלווית המת:

מת בעיר, כל בני העיר אסורין במלאכה, שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו, בר נידוי הוא. (שו"ע, יו"ד סי' שמג סעיף א)

זה נכון לכל אדם ועל אחת כמה וכמה למלמד תורה ברבים, שאין לו שיעור.

מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת. למאן דמתני לאחרים (=מי שלימד לאחרים) — אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים מתבטל בשבילו. (שו"ע, יו"ד  סי' שסא סעיף א)

ובגמרא מובא טעמו בשם רבי יוחנן: נטילתה -כנתינתה. מה נתינתה בששים רבוא אף נטילתה בששים רבוא. (כתובות דף יז.)

על תולדות ר' אברהם צבי הדפיס בנו משה פרלמוטר ספר כשלש שנים אחר פטירתו (אנטורפן תרצ"ג 1933). הספר כתוב באידיש. בספר מופיעות הודעות שפורסמו מייד לאחר פטירת ר' אברהם צבי. מודעות אלו מתארות את הנפטר והקוראות לקהל המקומי להשתתף בהלוויתו.

בקשה שנתמלאה כפי שמעיד הצילום הנ"ל.


מפני שתמונתו של הרב היא ייצוגית ומרשימה, ובנוסף באחד מקטלוגי המכירות הפומביות נכתב שתמונותיו של הרב נדירות הן, אני מצרף כאן תמונות נוספות וקישוריות לתמונות ברשת.

תמונות נוספות:

כאן, כאן, כאן וכאן תמונה נוספת מהלוויה.

נ.ב.

תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו הברוכה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ב"ה

מלחמת אין ברירה

רשימה לפרשת בשלח

תחילת הפרשה:

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱ-לֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱ-לֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה. {שמות פרק יג, פסוק יז}

סוף הפרשה:

וַיָּבֹ֖א עֲמָלֵ֑ק וַיִּלָּ֥חֶם עִם־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּרְפִידִֽם׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱ-לֹהִים בְּיָדִי.וַיַּ֣עַשׂ יְהוֹשֻׁ֗עַ כַּאֲשֶׁ֤ר אָֽמַר־לוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם בַּעֲמָלֵ֑ק וּמֹשֶׁה֙ אַהֲרֹ֣ן וְח֔וּר עָל֖וּ רֹ֥אשׁ הַגִּבְעָֽה. {שמות פרק יז, פסוקים ח-י}

בתחילת הפרשה ישנו חשש מבוסס שעם ישראל לא ירצה להלחם. לעומתו בסוף הפרשה – מלחמת עמלק – ישראל נלחמים ומנצחים. לא בורחים ולא נסים בחזרה למצרים. מדוע?

שאלה זו שואל ר' משה בן נחמן (הרמב"ן), מגדולי מפרשי התורה.

כדי לחדד את השאלה, נזכיר את מלחמת דוד בגוליית. מדוע דוד לא פחד לצאת בידיים חשופות מול גוליית הענק?

מלחמה זו מתוארת בתרשים יפה שנדפס בשער ספר "ילקוט שמעוני" דפוס פרנקפורט דמיין בשנת תס"ט (1709).

בצילום מוגדל אפשר לקרוא גם הפסוק המלווה את התרשים בתחתיתו ומספר את הסיפור כולו.

וַיִּקַּח מַקְלוֹ בְּיָדוֹ וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט וְקַלְּעוֹ בְיָדוֹ וַיִּגַּשׁ אֶל הַפְּלִשְׁתִּי. {שמואל א פרק יז פסוק מ}

המקור: קטלוג ברנד מכירות פומביות כאן.

הרמב"ן בפירושו מחלק בין שני סוגי מלחמה.

א. מלחמה מתוך שנאה.

ב. מלחמה על כיבוש הארץ.

מלחמת עמלק היתה מתוך שנאה. מלחמה 'על כל הקופה'. אין לאן לברוח. מלחמת "אין ברירה". האויב לא ירפה. לעומתה מלחמת כיבוש הארץ מיד הכנעני אינה הכרחית. אפשר לשוב מצרימה.

לענ"ד, יש קוי דמיון למלחמה בעמלק ומלחמת דוד בגוליית. כדברי דוד על גוליית: "כִּי מִי הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כִּי חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱ-לֹהִים חַיִּים?". זו מלחמה אידיאולוגית. אין על מה להתפשר. אין לאן לברוח. עוצמות החיים והאמונה מתגלים לעת הזאת.


שכני ורעי פרי פויירשטיין העמידני על אי סדר בדברי רש"י בפרשתינו. תופעה שהזכרנו ברשימה בשבוע שעבר – חוזרת שוב !

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱ-לֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱ-לֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה. {שמות פרק יג, פסוק יז}

רש"י:

בראותם – מלחמת וירד העמלקי והכנעני וגו׳ (במדבר י״ד:מ״ה), אם הלכו דרך ישר היו חוזרין. אם כשהקיפו דרך מעוקם, אמרו: נתנה ראש ונשובה מצרימה (במדבר י״ד:ד׳), אם הוליכן בפשוטה, על אחת כמה וכמה.
פן ינחם – יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב.

שימו לב לדבורי המתחיל של רש"י. מקדים את המאוחר (בראותם) למוקדם (פן ינחם).

גם כאן מפרשי רש"י, המזרחי והמהר"ל, עומדים על כך שיש סיבה לחילוף סדר דבורי המתחיל ברש"י.

כותב המהר"ל:

… הפך הפירוש כדי שיהיה דבוק פן ינחם אצל ושבו מצרימה, כאלו כתוב בראותם מלחמה פן ינחם ושבו מצרימה, כי פי' ינחם – יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב.

הדגש בפסוק הוא ההתחרטות על עצם היציאה והמחשבה לשוב מצרימה. עקרון ששב ועולה בהמשך הפרשה, ומתאים לדברי הרמב"ן שהבאנו לעיל.

שבוע טוב

אבישי


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

חדש מפני ישן תוציאו

רשימה שבועית מספריית הרמב"ם

מה הוא הספר העברי הנדפס הראשון ?

הספר הראשון בו מופיע תאריך ולכן ידוע מתי נדפס הוא פירוש רש"י לתורה, שנדפס ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475. ייתכן וקדמו לו ספרים בעילום התאריך שנים ספורות קודם. מדובר על כעשרים שנה מאוחר לתחילת הדפוס בהדפסת הספר הראשון על ידי יוהאן גוטנברג בשנת 1455 באותיות לטיניות.

הביבליוגרף ישעיהו וינוגרד ושותפו משה רוזנפלד בכרכי "אוצר הספר העברי" תעדו את כל הספרים מראשית הדפוס בשנת רכ"ט (1469) והלאה. בעקבות תגלית מעניינת מאד ביקש וינגרוד ז"ל לעדכן את תוכנת "אוצר הספר העברי" ובמקום התאריך הקודם הידוע שנת רכ"ט (1469) נכתב כעת שנת ר"ד (1444).

צילום שלשה עמודים מגליון הדפוס. באמצעי שבהם כתוב: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ב'י'ל'א'ו'. הסריקות באדיבות משה רוזנפלד

מתוך כריכות ספר עתיק הוצאו שני גליונות דפוס המכילים 32 עמודים קטנים ובהם פיוטים וסליחות. בעקבות סימני מים ותיעוד ארכיוני תוארכו עמודים אלו לשנה משוערת ר"ד (1444) ומקום ההדפסה באביניון (צרפת).

כלומר לפנינו עדות לספר עברי כעשר שנים לפני גוטנברג !

כתבה מפורטת על כך פורסמה ב"ידיעות אחרונות". המעוניינים לקבלה נא לפנות אלי בכתובת הספריה.

על חשיבות המהדורות הראשונות, כמו פירוש רש"י על התורה, נוכחתי שבת שעברה במהלך שיעור קצר שהעברתי באחד ממנייני החצרות בשכונתי.

במה דברים אמורים ?

המהר"ל ב"גור אריה" מעיד על שינוי מוזר בסדר דבורי המתחיל בפירוש רש"י על הפסוק: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְ-הוָה לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.(פרק ו פסוק יב).

כך הוא נראה במהדורה הראשונה בדפוס רג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת רל"ה 1475:

המקור: מאגר ספרים סרוקים של הספריה הלאומית כאן.

שימו לב !

רש"י מקדים לפרש את סוף הפסוק – ואני ערל שפתים – לתחילתו – ואיך ישמעני פרעה !

 

המהר"ל מסביר זאת על פי ביאורו של ר' אליהו מזרחי אודות ה'קל וחומר' שישנו בפסוק: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה. הלוא בני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה? עונה על כך המזרחי, שהתורה היא זו שמעידה שבני ישראל לא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה, אך משה רבינו סבר שהבעיה היתה רק בכך שהוא ערל שפתים. סוף הפסוק "אני ערל שפתים" מאשש את הקל וחומר.

על כך כתב המהר"ל:

"לפיכך הפך רש"י הפירוש ואני ערל שפתיים קודם איך ישמעני פרעה, מפני שעל ידי זה הוי קל וחומר שפיר".

להפתעתי בחומש שהבאתי עמי לשיעור – הוצאת בלום. ירושלים תשמ"ג 1983 – סדרו את רש"י מחדש, כפי סדר הפסוק וכך הוא גם באתרי אינטרנט שונים (ראו כאן וכאן).

צילום ממהדורת א. בלום. ירושלים תשמ"ג (1983)

לפעמים המדפיסים רצו לתקן ונמצאו מקלקלים.

כדאי הוא לחזור לדפוסים קדומים ולראות שאין זו טעות. "חדש מפני ישן תוציאו"

שבת שלום

אבישי

————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

גניזת הכריכות

וַיִּקְרָא֙ גַּם־פַּרְעֹ֔ה לַֽחֲכָמִ֖ים וְלַֽמְכַשְּׁפִ֑ים וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם־הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן.[ז, יא]

וַיַּעֲשׂוּ־כֵ֨ן הַחַרְטֻמִּ֧ים בְּלָטֵיהֶ֛ם לְהוֹצִ֥יא אֶת־הַכִּנִּ֖ים וְלֹ֣א יָכֹ֑לוּ וַתְּהִי֙ הַכִּנָּ֔ם בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה [ח, יד]

רשימה לפרשת וארא

איננו יודעים כיצד פעלו חרטומי מצרים: אם מעשה כשפים (הטעיה) או מעשה שדים. כך או אחרת, המצריים ייחסו להם כוחות על טבעיים.

באחת משנותי הראשונות כמנהל הספריה פגשתי את התופעה של "גניזת הכריכות". דפים אבודים שהוטמנו בתוך כריכות כשימוש משני בהם.

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם

אחת מהמיוחדות שב"מציאות" שגיליתי בספריית הרמב"ם היו דפים  שהוטמנו בתוך כריכת ספר "ישמח משה" שנדפס באזמיר בשנת תל"ה (1675).

בדפים אלו היו איורים צבעוניים מעשה ידי אומן. שרשרת של בנות הים עם שברי אותיות עבריות.

מצד שמאל למטה קצה זנבה של בת הים. מצד ימין אותיות: גדו [ל?].

בנות הים הן דמויות מיתולוגיות בדמות חצי דג וחצי אשה. יורדי הים האמינו כי הופעתן הוא סימן לסערה או לאסון מתקרב.

אף כי פה ושם במקורות היהודיים הוזכרו בנות הים ("הסירנה"), ברור שאינן מוטיב יהודי ושאלת המצאותן על אותם דפים נותרה בלתי פתורה.

[למעוניינים בהרחבה, כתבתי על כך מאמר בספר "אשה חכמת לב", ספר הזכרון לד"ר שרה פרנקל, ירושלים תשע"א עמ' 95-102. ראו נא כאן]

——————————————————-

בשבוע זה נלב"ע עזרא גורודצקי. ממנו למדתי פרק בהלכות פירוק כריכות.

עזרא היה אספן ונדבן. מאוספיו תרם לספריה הלאומית. לפני כשתים עשרה שנה בא במיוחד מירושלים לתל אביב והדגים לי כיצד הוא מפרק כריכות. בבלוג הספריה הישן הופיעה הרשימה הבאה ובסופה מעשה הפירוק בתמונות. יהי זכרו ברוך.

כריכות ספרים ישנות

מאת אבישי אלבוים \ מנהל ספריית רמב”ם

    במהלך שנות עבודתי כמנהל ספריית הרמב"ם בבית אריאלה, הספרייה התורנית-מדעית של תל אביב, נחשפתי לתופעה מיוחדת: ספרים שבתוך כריכתם טמונים "אוצרות" הממתינים לחשיפתם מאות בשנים. כורכי ספרים השתמשו בדפים כתובים ומצויירים לרפד כריכות ספרים חדשים, ובזכותם נשמרו לנו פיסות וקטעים מיצירות בני זמנם, שחלקם הם ייחודיים ונדירים. תופעה זו חוצה יבשות וגבולות. אין לה כללים. זה סוד יופיה. ככל מציאה הבאה בהיסח הדעת.

    מלאכת פירוק הכריכות מחייבת מומחיות רבה. יש להפריד בין הדפים הדבוקים בעדינות רבה. תחילה מטבילים את הכריכה בתמיסה של מים ואלכוהול, בשלב הבא 'מקלפים' את הדפים הדבוקים ומניחים לייבוש. לבסוף, יש לצרף את פיסות הנייר אחת לאחת ולזהות את הממצאים.

    לאחרונה זכינו לארח את מר עזרא גורודצקי, אספן ונדבן ירושלמי, שלמעלה מששים שנה הוא מפרק כריכות ספרים ומחפש אחר דפים אבודים. עזרא הדגים לנו, הלכה למעשה, פירוק כריכה של ספר מאוצרות הספרייה.

בתוך כריכת ספר "פרי מגדים" שנדפס בזולקווה בשנת תקנ"ו (1796) נמצאו דפים מן התלמוד הבבלי וקטעים ממחזור תפלה. קטעים אלו כוללים פיוטים לשבתות מיוחדות ולחגים, הגדה של פסח, תהלים, מגילת אסתר ועוד

    צפו נא בתמונות המתארות את התהליך כפי שנתפשו במצלמתו של עמיתי הספרן דודי בן נעים.

 שבת שלום וחודש מבורך

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְ-הֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל

לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת יְהֹ-וָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ

שמות פרק ה פסוק ב

רשימה לפרשת שמות

השבת אנחנו פותחים בלימוד של חומש שמות.

המעבר בין חומש בראשית לשמות הוא מעבר מאד משמעותי באמונה בה'.

בכל חומש בראשית אלוקים נוכח כדבר טבעי ופשוט אף אצל מלכי אומות העולם. כך יוסף אומר לפרעה: "בלעדי, אלוקים יענה את שלום פרעה". ובאותה מטבע לשון משיב לו פרעה: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו". (עפ"י שיעורי חומש לר"ש וולבה).

בחומש שמות צריכים לניסים כדי להוכיח את מציאות אלוקים. אלוקים לא נוכח דרך הטבע (בשם ש-די). פרעה לא מכיר אותו.

בסוף רשימתי נעסוק בהתבוננות בעניינים עמוקים אלו.

נפתח בשער ספר "דברי יוסף" וממנו נשתלשל הלאה.

שער ספר שאלות ותשובות "דברי יוסף". המחבר: הרב יוסף אירגאס. דפוס ליורנו תק"ב (1742). עותק ספריית הרמב"ם

בשולי דף השער מופיע:

זה הספר להרב

המופלא כמהר"ר

יוסף אירגאס

זלה"ה

הכותב אבי"ע

ס"ט

מי הוא אבי"ע ?

כל המצוי בספרות ראשי התיבות יודע שאבי"ע אלו ראשי תיבות של ארבע העולמות: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. על פי סדר השתלשלות העולמות בעולמה של ספרות הקבלה.

אך כאן אין פענוח זה מתאים. אנחנו מחפשים אחר חכם מסויים שכתב את שמו באופן זה.

אלו ראשי התיבות של הרב אברהם בן יצחק ענתיבי (תקכ"ה-תרי"ח 1765-1858). רבה של חלב במשך ארבעים שנה עד פטירתו.

כך עולה מחתימה מפורשת בדף השער:

הצעיר אברהם

ענתיבי 

ס"ט

ובחתימה נוספת בראש הדף שבה אפשר לזהות את שם המשפחה בבירור "ענתיבי"

מי הוא אותו הרב המופלא רבי יוסף אירגאס?

הרב יוסף אירגאס היה מקובל שחי באיטליה בין השנים תמ"ה-ת"ץ (1683-1730). התפרסם בשל ספרו הקבלי החשוב שומר אמונים, בו הוא מתווכח עם רבי עמנואל חי ריקי שהיה ממצדדי ה"צמצום כפשוטו". ספרו של אירגאס נחשב ספר יסוד בקבלה ולמייצג הבולט ביותר של מצדדי ה"צמצום שלא כפשוטו" (ע"פ ערכו באתר ויקיפדיה)

בתפיסתו הקבלית הסביר את תורת הצמצום בכתבי האר"י כמשל היוצא מידי פשוטו, והיה בר פלוגתא של בן דודו, בן עירו, החכם המקובל עמנואל חי ריקי, מחבר 'משנת חסידים'. (ע"פ ערכו באתר החכם היומי).

שער פנימי בספר "שומר אמונים". מהדורה ראשונה. אמשטרדם תצ"ו (1736). המקור כאן (פריט 30).

לקריאת דברי ר' יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים", ראו נא כאן.

מה היא סוגיית הצמצום, עליה נחלקו רבים וטובים?

הנושא רחב ועמוק. להלן סיכום תמציתי מאתר ויקישיבה:

הגדרה

הצמצום הוא מושג העוסק בתהליך שקדם לבריאה, אשר במהלכו צמצמה האלוקות את עצמה ובכך פינתה מקום על מנת לאפשר קיום של מציאות מחוצה להּ, כפי שכתב רבי חיים ויטאל: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים… והנה אז צמצם את עצמו אין סוף…"

האם הצמצום הוא כפשוטו או לא כפשוטו?

ישנן שתי אסכולות בין חכמי המקובלים בהבנת הצמצום. ישנם האומרים כי כאשר המקובלים, ובראשם האר"י דברו על הצמצום, הם התכוונו כי הצמצום הוא כפשוטו, כלומר שבאמת אור אין סוף הסתלק מאותם עולמות ואיננו נמצא בהם, וישנם כאלה הסוברים כי אינו כפשוטו, היינו שהוא עדיין נמצא בתוך העולמות מצדו, אולם מצד העולמות הוא אינו נמצא בהם, כלומר, אינו מתגלה בהם.

צמצום כפשוטו

ככל הנראה הראשון שכתב בפירוש כי הצמצום המוזכר בכתבי האר"י הינו כפשוטו היה רבי עמנואל חי ריקי, מגדולי מקובלי איטליה. בספרו "יושר לבב" הוא כותב: "החס על כבוד קונו צרך להעלות על לבו מחשבת צמצום זה כפשוטו" משום שלא יתכן לומר שהבורא מצוי גם בדברים "הגשמיים, השפלים, הבלתי נכבדים ואף הנבזים". כך גם סבר רבי יהונתן אייבשיץ בספרו "שם עולם"[3].

צמצום לא כפשוטו

לאבי שיטה זו נחשב רבי יוסף אירגאס (תלמידו של רבי עמנואל חי ריקי) אשר בספרו "שומר אמונים" (הקדמון) מתפלמס המפרשים את הצמצום כפשוטו, ומכריע "כי כל הרוצה להבין ענין הצמצום בפשוטו ממש הרי הוא נופל בכמה שבושים וסתירות של רוב עיקרי האמונה". הוא מונה עשר הוכחות לכך. גם רבי אברהם אירירא (תלמיד רבי ישראל סרוג תלמיד האר"י) כותב כך.

תורת החסידות צידדה באופן מובהק ומוחלט בפרשנות זו, שכן לשיטתה האלוקות נמצאת בכל דבר ו"לית אתר פנוי מיניה". במיוחד, ידועה שיטה אשר הצמצום אינו כפשוטו בתורת חסידות חב"ד והתנגדות חזקה נגד הבנה של צמצום כפשוטו. רבי שניאור זלמן מלאדי כתב בצורה חריפה וקשה מאוד על אלו שהבינו שהצמצום כפשוטו: "שגגת מקצת חכמים בעיניהם, ה' יכפר בעדם, ששגו וטעו בעיונם בכתבי האריז"ל והבינו ענין הצמצום הנזכר שם כפשוטו… לא בדעת ידברו…". כמו כן, גם רבי נחמן מברסלב בספרו ליקוטי מוהר"ן.

————————————————————–

לפרשנויות השונות של "הצמצום" יש נגיעה לסוגיית המפגש האישי עם אלוקים בתוך הטבע ומחוצה לו. סוגיה שעומדת בלב לימוד התורה בחומשי בראשית ושמות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים.

בראשית פרק מט פסוק כג

רשימה לפרשת ויחי

יוסף, שיצא מבור האסורים ועלה למלוכה, משמש קרן אור ותקווה למי שמצוי בתנאים קשים.

זהו המוטיב המרכזי בבלדה שכתב הרב יואב מלכה על יהונתן פולארד אחרי 18 שנים בבית כלא פדרלי בתנאים מחמירים וקשים. הבלדה פורסמה בחוברת שיצאה מטעם  מכון התורה והארץ (כפר דרום, תשס"ו 2006)

כך הפזמון החוזר:

מי שהעלה את יוסף מן הבור

יעלה את יהונתן אל האור.

 

שער ערכת הדרכה בנושא יהונתן פולארד. הוצאת "מכון התורה והארץ. כפר דרום. תשס"ו 2006

במהלך שנות ישיבתו הארוכה של יהונתן פולארד בבתי כלא בארה"ב "אימץ" אותו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב פעל למענו ב"חלונות הגבוהים" ונסע לבקר אותו 7 פעמים בבית הסוהר.

אחת הפעמים האלו הולידה סיפור מדהים על הרב מרדכי אליהו.

אני באופן בסיסי מפקפק באמינות סיפורי מופתים, אבל סיפור זה נאמן עלי משתי סיבות.

  1. משום מספר הסיפור, הרב שמואל זעפרני שהיה הרל"ש של הרב מרדכי אליהו, ומשום שמספר זאת לפרטי פרטיו במבט אישי.
  2. משום שסיפור זה נכתב ופורסם בחיי הרב מרדכי אליהו בספר "דורש טוב לעמו" שחיבר הרב זעפרני. הספר יצא בירושלים בשנת תשס"ח (2008). הרב אליהו הסתלק לבית עולמו בשנת תש"ע (2010).

נא הגדילו את התמונות הבאות. קראו והגיבו. הייתכן?!

(לקריאה והורדה של הסיפור בקובץ אחד ראו נא כאן.)

 

שנזכה לבשורות טובות.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

על הניסים

רשימה לחנוכה תשפ"א

לאחר האירוע הלבבי שקרה לי וההחייאה המוצלחת ב"ה, אני חש שנעשה לי נס. אך מה הוא נס? זו שאלה במישור המחשבתי ובמישור ההלכתי. מנעד המקרים הוא רחב ומחייב התבוננות. מהקצה האחד, אנחנו בתפילה מודים "על נסיך שבכל יום עמנו", ומהקצה השני, עומדת ברכת "שעשה לי נס במקום הזה".

אין כמו חג החנוכה כדי להבין זאת. אנו חוגגים יחדיו את נס פך השמן ונס הנצחון במלחמה – מעטים מול רבים.

בחיים שלנו – ביום יום – הגבולות וההגדרות שבין נס וטבע אינם מוחלטים.

דוגמא אחת מעולם הספר לשימוש קליל במטבע לשון זה.

בשנת ת"ש (1940) נדפס בירושלים קונטרס "אוצר לשון המדרש": ספר המתאימות (קורקונדאציא) למדרש רבה.

המחבר: אברהם מרדכי הורוויץ*.

הקונטרס מכיל כתשעים עמודים. הוא כולל רק את אות א', כרך א. ומגיע עד אמצעיתו של ערך "לאולם" ולא נשלם.

בעותק ספריית הרמב"ם נוסף דף "קול קורא" מטעם הועד להוצאת הספר, לבקשת תמיכה כספית למחבר ולמפעלו.

והנה השורות המבקשות את הנס:

בראותינו כי עבודת קודש זו נזנחת מחוסר אמצעים מינימלים ומנוחת הנפש הדרושים להרב הנז' להמשכת העבודה, מלאה לבנו דאגה וחרדה לגורל העבודה, שהיא עבודה ענקית לכל הדורות, לטובת המדע ודורשיו. לא יאומן כי יסופר בדור אחרון, כי אכן יד איש אחד עשתה את כלם. ועוזר על ידו בנו המשכיל כבן  14 15 שנה. כידוע לחבר את הקונקורדנציא הראשונה לתנ"ך עסקו לפי המסופר חמש מאות איש, ובהביננו כי לא בכל דור יתרחש נס, ובשבות עבודה זו, תהיה האבידה אבידה לדורות !

ואנו פונים לכל אלה אשר לב להם להבין כי לא בכל דור יתרחש לנו נס, שיתנו ידם לביסוס מפעליו של הרב הורוויץ, ובראש ובראשונה להוציא לאור את "אוצר לשון המדרש על מדרש רבה".

הספר זכה להסכמות מכל חוגי הרבנים (וביניהם הרב קוק והרב דושינסקי) ומפרופסורים ידועי שם (דוד ילין, שמואל קליין).

אך הנס לא התרחש, ולמפעלו של הרב הורוויץ לא היה המשך.


*כך כתב הרב אברהם מרדכי על עצמו בשער ספר "הגט מתל אביב" (ירושלים, תשכ"ג 1963):

חנוכה שמח !

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיַּחֲלֹ֤ם יוֹסֵף֙ חֲל֔וֹם וַיַּגֵּ֖ד לְאֶחָ֑יו וַיּוֹסִ֥פוּ ע֖וֹד שְׂנֹ֥א אֹתֽוֹ

רשימה לפרשת וישב – שבת חנוכה

על קול התור ומשיח בן  יוסף

ברשימה מופלאה המופיעה ב"שמועות הראיה" להרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, חורז הרב את מחלוקת יוסף ואחיו כמחלוקת אידיאולוגית שראשיתה בימי השבטים, עוברת לימי החנוכה ואחריתה בתקופה המשיחית.

העתקתי את ראשית הרעיון בזיקתו לחנוכה:

ללימוד השיחה כולה ראו נא כאן.

————————

"התור" הוא שמו של כתב עת שבועי שיצא לאור בירושלים ע"י הסתדרות המזרחי ובעריכת הרב יהודה ליב הכהן מימון בין השנים תרפ"א-תרצ"ו (1921-1936).

מקור השם הוא בפסוק בפרק שני של ספר "שיר השירים" המבשר עת בוא הגאולה:

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

שער גליון ראשון. עותק ספריית בית אריאלה

בדפדוף בכרך של שנת תרפ"א (1921, שנה ראשונה) נתקלו עיני בתופעה מוזרה: עשרות כתמים לבנים גדולים וקטנים המפוזרים לאורך הגליונות. שתי דוגמאות:

בדיקה של תופעה זו העלתה כי היא ביטוי לצנזורה שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על העיתונים אחרי פרעות שהתחילו בכ"ח ניסן תרפ"א ביפו ובהם נטבחו 14 יהודים.

הודעות על הטלת הצנזורה וסיומה הופיעו בהערות בשולי גליונות "התור" (גליון 29 / 47).

בין ההרוגים היו דוד צבי כצבורג – בן למשפחת רבנים ידועה – ומרדכי אסהודי, עולים חדשים ששהו בארץ שבועות ספורים.

מעניין לראות שבגליון אחד נפסלו ההספדים עליהם ובגליון שאחריו נדפסו אותם [?] הספדים.

 

.

 


חנכה שמח !

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת.

בראשית פרק לה פסוק ח

רשימה לפרשת וישלח

"ותמת דבורה" – מה ענין דבורה בבית יעקב? אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה. [רש"י]


הביטוי מינקת דבורה מתייחס לתפקיד האומנת, המגדלת את התינוק ומחנכתו לאורך ימים ושנים (על פי תרגום יונתן).

אני מבקש ברשימתי השבוע לעסוק במינקת מסוג אחר, זו המניקה את תינוק שאינו שלה. בדורות קודמים נשים שאינן יכולות להניק מסיבות שונות השתמשו בשירותי הנקה.

אמנם מתוך דאגה לחייו של תינוק, גזרו חכמים שאשה לא תנשא במשך 24 חודשים לאחר שהתאלמנה או התגרשה, אם היא אם לתינוק שאך נולד.

החשש הוא שהיא תכנס להריון מנישואיה השניים, חלבה יתמעט והתינוק יהיה בסכנת חיים. חכמים לא חילקו דבריהם ("לא פלוג") ואסרו גם אם התינוק נמסר למינקת והאם לא מניקה אותו. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך, אבן העזר סימן יג סעיף יא.

זו סוגיה הלכתית -"מינקת חבירו"- המעסיקה את בתי הדין ונכתבו עליה תשובות רבות. ישנם פרטים רבים בסוגיה זאת. על שולחנם של הדיינים בבתי הדין מגיעות שאלות ובהם בקשות להיתר בנסיבות כאלו ואחרות.

אחד הדיינים המצויינים העוסק בסוגיה זאת זמן ממושך הוא הרב אבירן יצחק הלוי שליט"א, המכהן בבית הדין האיזורי בבתל אביב. כבוד הרב פנה אלי כספרן וביקש שאשתמש במאגר העיתונות "הארכיון היהודי" המצוי בספריית הרמב"ם לאתר עבורו כתבות ישנות על מינקת והנקה.

חיפוש במאגר העלה מאות תוצאות, ולכן בקשתי הסבר נוסף למבוקש כדי שאוכל להתמקד בתוצאות הרצויות.

אקדים ואומר שכל המובא לקמן אינו הבסיס לדיון ההלכתי, אלא נקודת מבט על הלך מחשבתו המקורי של הדיין.

וכך כתב המבקש בחילופי המכתבים בינינו:

… יתכן כי ניתן לקבוע, ויש פוסקים שהעלו סברא זו, שיש חילוק גדול בין דורות ראשונים שלא היו כל תחליפים לחלב אשה, לדורינו בו ניתן להשיג בכ2000 ₪ מזון תינוקות לכל תקופת הינקות. ויש למצוא פתח להתיר את נישואי המניקות…

תודות מרובות על החומר בעניין הנקה.

אכן הכתבות העיתונאיות הללו מלמדות עד כמה היתה מסוכנת מסירת התינוק למינקת.

בכתבות עדות מפורשת על מינקת גויה שחנקה למות תינוק, כאשר לא שולם לה שכרה.

זה חשוב מאד, כי הדברים הללו כמעט לא מצאו ביטויים בספרות השו"ת, אף שכנראה עובדות אלו השפיעו הרבה על הרבנים המשיבים, לפחות אלו שנטו להחמיר.

עיתון "הצפירה" 15 בדצמבר 1899, עמ' 1165

באשר לדוגמא מ"הצפירה", היא חשובה. וזה שהמינקת גויה זה תוספת חשיבות. מהמאמר למדים על "הסחר בחלב אשה והסחר בהנקה", מה שהתחדש רק באירופה ובמאה הי"ח, והפך למקור פרנסה ומקצוע ממש. בעבר היתה זו עלפי רוב עזרה וולנטרית מצד בנות משפחה שכנות ומכרות, וכך היה למעשה בדרך כלל בארצות המזרח ובזמן חז"ל. מקצוע זה התבטל רק בראשית המאה הכ'.

מהמאמר למדים עד כמה היתה הנקה באמצעות אשה זרה, ולא נמנעו ממינקת גויה מסוכנת לתינוק, עד כדי סכנת נפשות. שהרי העולל נשלח למרחקים והתנתק מאמו הטבעית לתקופה ארוכה. כמובן, אשה זרה וכל שכן גויה ולעיתים אנטישמית, לא גילתה איכפתיות מקסימלית לחיי התינוק, וזאת בלשון נקיה.

עיתון "קול מחזיקי הדת" 42. 14 02 1902

לא רחוק לומר, שמסירה למינקת היה לעיתים – ויש אומרים על פי רוב – גזר דין מוות על התינוק. אבל מוות עקיף, ובזאת הקלה האם על מצפונה. היה זה בבחינת כי אמרה אל אראה במות הילד … ותשלך את הילד תחת אחד השיחים.

יש בזה להסביר מדוע היו מרבני אשכנז הונגריה פולין ועוד, שהתנגדו כל כך והחמירו מאד מאד בכל דין מינקת חבירו.

לא עלינו המלאכה לגמור. גם אם יהיה בידינו מדגם חשוב חדש ומקורי, זה יהיה תועלת גדולה להבנת המציאות, וממילא להכרעת ההלכה.

אציין שבהכרעת הדין, ששלח אלי הדיין, לא הוזכר ההיבט ההיסטורי הנ"ל. לפסק הדין ראו נא כאן.

הצדדים להיתר היו כולם מבוססים על מקורות הלכתיים קדומים.

שבת שלום

אבישי

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.

בראשית כח.י

רשימה לפרשת ויצא

וַיֵּצֵא – לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה", וְלָמָה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָּהּ הוּא הֲדָרָהּ. יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָּהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן "וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם" (רות א,ז) הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (בראשית רבה סח,ו).

אם היינו מדמיינים היום, מהי יציאת צדיק שעושה רושם? כנראה היינו מציירים המון אנשים מלווים אישיות רמת דרג, הלבושה בגדי הוד והדר ונוסעת בשיירת רכבים.

לא כן היתה יציאת יעקב מבאר שבע…

הנה לפניכם תאור המראה את דמותו של הצדיק בפשטותו, מתהלך כאחד האדם בשיחו ושיגו עמהם.

תיאור מקסים זה נכתב על דמותו המיוחדת של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים", משולב בהספד על ר' לוי לוין-אפשטיין, איש תנועת המזרחי. (ראה ערכו באנצקלופדיה תדהר כאן)

קטע זה זה מצאתי באוסף קטעי עתונות של הרב ראובן מרגליות זצ"ל.

ההספד המלא של שמחה בונים פלדמן על ר' לוי לוין-אפשטיין. עיתון הצופה. תמוז תרצ"ח 1938

הנה הקטע הלקוח מתוך ההספד:

כפי המתואר בקטע הנ"ל ה"חפץ חיים" היה ידידו של ר' שמואל לוין, אביו של ר' לוי לוין-אפשטיין, מייסד הוצאת הספרים הידועה "לוין-אפשטיין".

אני משער שידידותם של השניים קשורה לימי נעוריהם המשותפים בווילנה.

ר' שמואל נפטר בשנת תרמ"ו (1885) בגיל 47. ה"חפץ חיים", כידוע, האריך ימים ונפטר בשנת תרצ"ג (1933).

מיוחדת היא מצבתו של ר' שמואל בוורשה.

בראש המצבה כתוב:

ושמואל שוכב בהיכל ה'

הרב ר' שמואל בהרב הצדיק מ' אליהו זאב הלוי לבית לעווין

המקור כאן

וברגליה חקוק:

צוה לפני מותו שלא לספר

בשבחו לכן לו דומיה תהלה

ר' שמואל הוציא לאור בשנת תרל"ח (1878) את ספרו של אחיו "דבר בעתו". אחיו זה ידוע בחיבורו "עליות אליהו" על הגאון ווילנא.


ר' לוי המשיך בעסק המשפחתי ואף העלה אותו לארץ ישראל וקבעו בירושלים.

על מצבתו בעיר רחובות נחקק:

פ.נ.

ר' לוי

בהרב ר' שמואל הלוי

לוין-אפשטין

מוציא לאור ומדפיס

דור תשיעי למהרש"א

בן אחר בן

לא הצלחתי לברר מתי ומדוע נוסף השם עפשטיין לשם המשפחה המקורי לוין והאם יש קשר למשפחת עפשטיין המיוחסת מגולי ספרד?

נ.ב. תשובה ניתנה בתגובה שכתב אריאל  -ראה לקמן במדור תגובות – והפנה למאמר שהתפרסם בישורון ה על ידי הרב אליעזר כצמן. מצד האם הם היו מיוחסים למשפחת עפשטיין המיוחסת ליוצאי גולת ספרד. ושם בהערה 6 מסופר מתי נוסף שם זה ומדוע:


אני מבקש להקדיש כמה שורות להוצאת הספרים "לוין-אפשטיין" הוורשאית, הוצאה ספרים פופלארית וידועה.

כך מופיע במאמרו של אברהם לויזון על הוצאות הספריות היהודיות בוורשה:

מיוחדת במינה הייתה הוצאת הספרים של "אחים לוין-אפשטיין ושותפיהם", שהדפיסה (החל משנת 1880) בעיקר ספרי-קודש, חיבורים מן הספרות העברית הישנה וספרי-רומ"ל (רבנים ומלומדים), אשר היו נפוצים במספר טפסים עצום. מלבד ספרות דתית הדפיסה הוצאת-הספרים בשנים האחרונות גם ספרות יפה בעברית ואידיש. הוצאת ספרי-רומ"ל נמשכת על-ידי יורשי הפירמה בארץ-ישראל, וגם כאן הוסיפו עליה שטחים חדשים בשטח הוצאת הספרים.

באחד מאתרי המכירות הפומביות נמכר קטלוג ספרים רשמי של הוצאה זו שנדפס בשנת תרס"ח (1908), ובו רשומים 400 פריטים שראו אור בהוצאה זו. שנת ההתחלה המופיעה בשער היא שנת תרכ"ה (1865).

המקור:Virtual Judaica כאן.

לעומת זאת, חיפוש בקטלוג מפעל הביבליוגרפיה מעלה, שלמעט ספר אחד "בן המלך והנזיר", שיזם ר' שמואל את הוצאתו ומימנו בשנת תרמ"ד (1884), כל שאר הפרסומים רשומים רק בשם "האלמנה לעווין-עפשטיין ובניה", כלומר אחרי פטירתו של ר' שמואל הנ"ל, וגם הם מועטים במספרם.


תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו בהכנת הרשימה.

עיריית תל אביב יצאה בסרטון בו עובדים ועובדות בעירייה קוראים לדבר איש לרעהו תוך כבוד הדדי.

"דבר ואהבת" כאן

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

רשימה לפרשת תולדות

וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים

וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים.

רבי לוי אמר: משל להדס ועצבונית שהיו גדילים זה על גבי זה, וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחו. כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר י"ג שנה זה היה הולך לבתי מדרשות וזה היה הולך לבתי עבודת כוכבים.
א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה. מיכן ואילך צריך שיאמר: ברוך שפטרני מעונשו של זה.(מדרש בראשית רבה פרשה סג)

גיל 13 הוא גיל משמעותי ביהדות. אנחנו מצפים מכל נער ונערה שייקחו אחריות אישית לדרכם.

דוגמא יוצאת דופן מצאתי בספר הבא.

שער הספר. דפוס אלטונא תצ"ח 1738. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

ספר "מקום שמואל" עוסק בשאלות ותשובות וחידושים על הש"ס. חברו ר' שמואל בן אלקנה, תלמיד חכם מילידי אלטונא-המבורג. חיבור זה מוזכר בספרי הפוסקים אחריו בכמה מקומות – בהלכות מלחמת הרשות (סי' ח), בדין יהודי מומר שהוא גוי לכל דבר (סי' יז) במנהגי סעודת ברית מילה (סימן פ) ועוד.

הספר מכיל למעלה ממאתיים דפים עמוסים בכתב רש"י.

בדף האחרון מופיעה התנצלות המגיה, החתומה על ידי "נאם פסח בן לא"א המנוח מוהר"ר אלקנה", אחי המחבר.

אני מבקש להתמקד בריבוע המופיע בחלק התחתון של עמוד זה.

מתברר כי היה שותף לעבודת ההגהה. נער צעיר שאך זה מלאו לו י"ג שנים!

זכרה לי אלהא לטובה אנכי הפעוט / כי היום נכנסתי לבר מצוה רהיט /לכבוד דודי הרב המחבר אני עט / ואיקץ משנתי ואירא הרבה מאוד ולא מעט / ואומר יש ה' במקו"ם הזה ואנכי לא ידעתי וע"ס ידעתי לא ישנתי ולא נתתי תנומה לעיני ולילה כיום יאיר לי /להעביר בחיפ'שי מהטעיות ממקו"ם הזה /… ועשיתי גם לוח הטעיות בעברי שנית ידי מריש' לסיפא ומסיפא לרישא דרשתי וחקרתי / … זכותו יעמוד לי בנעורי / מזקנן אתבונן אמרי / להגדל בתורה אתפלל לאלקי צורי / נאם כתינוק הבורח מבית הספר / לעשות מלאכת הקודש הנותן אמרי שפר / אלקנה בלא"א מוהר"ר פסח שליט"א

איזה יופי. נער צעיר כבן 13 עם מסירות ואחריות לעבודת הגהה סזיפית ומתישה ביום ובלילה.


נ.ב.

בעותק הספריה מצויה חתימת בעלים יפה בשולי סימן א.

אני מצליח לקרוא את תחילת החתימה: אשר חנן לי….

אשמח לעזרה בזיהוי המשך הכתוב ושם החותם.

(נ.ב. ראו נא במדור תגובות)

שבת שלום

אבישי

———————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱ-לֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ

בראשית פרק כג, פסוק ו

וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ

בראשית פרק לד פסוק ב

רשימה לפרשת חיי שרה

נשיא הוא תואר כבוד, המשמש בתנ"ך ליהודים ושאינם יהודים. בפרשתנו בני חת מכנים את אברהם אבינו "נשיא א-לוהים". כלומר: לא כדבריך – גר תושב – אלא אדם מכובד. איש רם ונישא.

צבי הירש לעהרן (נפ' תרי"ד 1853) היה בנקאי, ששלט ביד רמה בנעשה בארץ ישראל, בתוקף היותו האיש החזק בארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם, ארגון ששלט על תזרים התרומות של יהודי העולם ליושבי הארץ הקדושה.

ר' יהודה הכהן, מחבר ספר "אהלי יהודה" (ירושלים, תר"ג 1843), שלח לר' צבי הירש לעהרן את ספרו, והוסיף הקדשה בה תואר ר' צבי הירש לעהרן בשבחים רבים. אחד מהם "נשיא הארץ".

שער ספר "אהלי יהודה". עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

מתנה נתונה מאתי המחבר

למעלת עטרת תפארת צב"י

ישראל נשיא הארץ הרב המופלא

וכבוד ה' מלא כש"ת כמוהר"ר

צבי הירש לעהרן נר"ו

הצעיר יאודה בכ"ר

שלמה הכהן

הי"ו ס"ט

 


בשבועות האחרונים סובבים בתקשורת דיבורים על בחירת נשיא מדינת ארצות הברית.

במדף "דפוסי שארית הפליטה" בספריית הרמב"ם יוצא דופן עותק של חמשה חומשי תורה, שנדפס על ידי ועד ההצלה האמריקאי במינכן בשנת תש"ז 1947. בחומש זה שער והקדמה צבעונים.

בראש הספר מכתב מרגש ובו תודה מיוחדת לנשיא (President) הארי ס. טרומן. המכתב מעוטר בדגל האמריקאי.

בהקדמה הנוספת בלשון הקודש, למרבה הפליאה, נוסף לנשיא הארי טרומן גם התואר מוהר (מורנו הרב). האם זו פליטת קולמוס?

"ראש הממשלה הפרזידנט האהוב מוהר [!] הררי ס. טרומן"

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

רוח אדמה

רשימה לפרשת וירא

כב,ג וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ.

כב,יב וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה.

השבוע נפטר המורה הדגול שלי מכיתה ב', ר' חיים דב רובינשטיין ז"ל, שהרביץ בנו תורה בבית הספר "תורת אמת" של החינוך העצמאי בחיפה. הרשימה מוקדשת לזכרו.

המקור.אתר "בחדרי חרדים" כאן.

ספר "גירסת הנערים" נדפס בליוורנו בשנת תר"ד 1844 על ידי יצחק שמשון מלאך.

הספר מיועד ללימוד עם בני הנעורים. כולו ציטטות נבחרות מספרות חז"ל המובאות בספר "עין יעקב".

באותה שנה נדפס על ידי יצחק שמשון מלאך ספר שימושי נוסף בשם "סדר בני ישראל". בעותק הספריה שער הספר "סדר בני ישראל" נכרך בתוך הכריכה של "גירסת הנערים", כפי שנראה בתצלום הבא.

שער הספר והכריכה הפנימית. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

על תופעה זו, שימוש בדפי ספרים בכריכות, כתבתי בעבר כמה פעמים. ראו נא כאן, כאן וכאן.


בימים אלו אני אני עובד בביתי על צבר של קטעי עיתונים שהצטברו במרתף הספריה מחולקים לפי אישים. זאת היתה עבודה של הרב ראובן מרגליות, בראשית שנותיו כמנהל הספריה.

רבים מן האישים אינם דתיים. הם מייצגים דמויות מכל המרחב היהודי שחיו במאתיים השנים האחרונות.

אתמול נתקלתי בגזיר עיתון והוא ריתק אותי. בטרם נציג את גזיר העיתון נקדים ונציג את האישיות: וולף (זאב) לצקי-ברתולדי.

לצקי-ברתולדי היה ממקימי המפלגה הציונית-סוסיאליסטית (ס.ס.) יחד עם מורו נחמן סירקין. חברי המפלגה היו טריטוריאליסטים (בעד מציאת טריטוריה עבור העם היהודי, לאו דווקא בא"י). מדובר באישיות לא מפורסמת, אין עליה ערך ב"ויקיפדיה".

ספרו "ערדגייסט" (קייב 1916) הוא אוסף מסותיו של המחבר בענייני השעה והדור. ערדגייסט פירושו רוח אדמה. שם הספר מבטא את חשיבות ההצמדות לאדמה והמשמעות שלה לאדם ולעם היהודי.

שער הספר. כולו ניתן לצפיה באתר הספריה הלאומית. כאן

בקטע מתואר מפגש – חצי חשאי, אחרי נסיון המהפכה בשנת 1905 נגד הצאר הרוסי – בבית כנסת קטן בוילנה. ככשהגיע תורו של לצקי-ברתולדי לנאום "הוא אינו מופיע… עד שמצאו אותו בפינה אחת ליד ארון, כשהוא מעיין ב"עין יעקב" בלה מיושן… זכורני כיצד נעקר מארון הספרים ולחש: מעין חיים, אוצרות, תורת עם..." 

קטע מעיתון "דבר" משנת 1940. הכותרת: "באמצע הדיסקוסיה" = באמצע הדיון / הוויכוח (הדיסקוס בלע"ז)

פתחנו ב"עין יעקב", ששימש מקור לספר לבני הנעורים וסיימנו ב"עין יעקב", שהיה מעיין חיים לאחד מהוגי הדעות בתנועה הציונית החילונית.

שבת שלום

אבישי


נספח:

לצקי-ברתולדי, כרוב המהפכנים הציונים, סבר שקיום מצוות הדת מזיקות לגאולת העם היהודי מהגלות.

במסה שכתב בספרו על "אפיקורסות יהודית" סיכם את דבריו כי אפיקורסות יהודית מחוברת לגאולה יהודית והיא נחוצה לה. כראיה לאישוש טענותיו ציטט בראש דבריו מספר "תנא דבי אליהו":

"דרכם של בני אדם אומרים תורה קודמת לעם

אבל אני הייתי אומר ישראל קדושים קודמים"

 

ערדגייסט עמ' 19. (ציטוט מדוייק מופיע בסוף הספר בכותרת: הבהרה).

ציטוט זה השתמש בו גם דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, בדיון בכנסת.

לכך התייחס הרב רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב הראשי באותה עת. במכתב לשואל עמד על אי ההבנה בפשט דברי המדרש ועל התוצאות החמורות של ההבנה המוטעית בו. לקריאת כל דברי הרב הרצוג ראו נא כאן.

מתוך ספר "פסקים וכתבים" לרב הרצוג זצ"ל. שאלות ותשובות בדיני אורח חיים, חלק שני.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

ד"ר אליעזר הלוי – דמשק אליעזר 

רשימה לפרשת לך לך

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן. וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו, וַיַּכֵּם; וַיִּרְדְּפֵם, עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק. [בראשית יד, יד-טו]

שְׁמוֹנָה עָשָׂר… – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: אֱלִיעֶזֶר לְבַדּוֹ הָיָה, וְהוּא מִנְיַן גִּימַטְרִיָּא שֶׁל שְׁמוֹ. [רש"י]

וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֲ-דֹנָי יְ-הוִה מַה-תִּתֶּן-לִי, וְאָנֹכִי, הוֹלֵךְ עֲרִירִי; וּבֶן-מֶשֶׁק בֵּיתִי, הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר [בראשית טו, ב]

 

מדבקה זאת מצאתי בספרייתו של חמי, הרב פרופ' רפאל וינברג נר"ו, על הכריכה הפנימית של "פירוש על פרקי אבות" לרבנו מנחם המאירי (וינה 1854).

הספר הוא ירושה מד"ר אליעזר הלוי (תקס"ט-תר"ן 1809-1889), שהיה עוזרו הקרוב של השר משה מונטיפיורי וליווה אותו בכל מסעיו בעולם.

ד"ר אליעזר הלוי היה איש מדע, בלשן וחוקר שפות עתיקות העומד בזכות עצמו. בנוסף לכל היה תלמיד חכם ומוסמך לרבנות.

לדעתי, התיאור המוצלח ביותר של מהלך חייו, סופר בשנת תרמ"ו 1886 בכתב עת "האסיף". ראו נא כאן.

המקור: עותק ספריית הרמב"ם

באתר הספריה הלאומית סרוק ספרון קצר "משא אליעזר", המתעד את נאומו של ד"ר אליעזר הלוי בבית הכנסת הגדול בוילנה, בעת מסעו עם מונטיפיורי למפגש עם הצאר הרוסי בשנת תר"ו 1846. במעמד הדרשה נכחו גם משה מונטיפיורי ואשתו יהודית. אליעזר הלוי מקדיש להם מילים אישיות בסוף דרשתו. ראו נא כאן.

המקור: אתר הספריה הלאומית

במדבקה רשומים דברי הערכה קצרים שכתב יעקב חיים, בנו של אליעזר הלוי. בסופם מופיעות שורות מחורזות.

משה הסיר חרפת עמו אשרהו

נלחם מלחמת אל ואתה משנהו

הוא עשה חיל ולו היית עזר

הכי נקרא שמך דמשק אליעזר

מתי חוברו שורות אלו?

בעקבות עלילת דמשק – פרשה שהסעירה את העולם היהודי, ובה הואשמו נכבדי מהקהילה היהודית בדמשק ורבניה ברציחת כומר נוצרי ומשרתו המוסלמי לצורך לקיחת הדם לאפיית המצות בשנת ת"ר (1840).

במסגרת המאמצים הבין-לאומיים, משה מונטיפיורי נסע לדבר עם שליט מצרים מוחמד עלי ועם הסולטן העו'תמאני. מאמצים אלו (ובעזרת אישים נוספים) נשאו פרי והאסירים (אלו שנותרו בחיים) שוחררו ומושל דמשק הוצא להורג.

בעת הגעתם חזרה ללונדון נערכה להם קבלת פנים וראשי הקהילות הגיש להם מכתבי ברכה ותהלה.

בקובץ "ציון" (פרנקפורט, תר"א 1841) הופיע לראשונה חרוזים אלו.

המקור: גוגל ספרים

ההשראה לדימויים של משה מונטיפיורי ואליעזר הלוי לקוחים מפסוקים בפרשתינו, ממלחמת אברהם בארבעת המלכים. אברהם רדף אותם בעזרת אליעזר עד דמשק. וכאן משה נלחם בעזרת אליעזר על עלילת דמשק.

שבת שלום

אבישי

—————–

נספח:

מי הוא החכם אדון מאיר יוסף מתושבי לונדון?

בימי חייו הארוכים (1761-1849) היה מורה, סוחר, עסקן ציבור, סופר ואוהב השפה העברית. ראו נא עליו אוסף מקורות כאן.

[תודה לרעי חנוך גוטליב]


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם.

בראשית פרק ט פסוק כ

רשימה לפרשת נח.

על "שתיית טוטי"ן" 

האם מחבר ספר "פרי מגדים" עישן נרגילה?

הכל התחיל מבני יצחק. בימי הקורונה זוכים אנו שהעתיק מקום לימודיו מהישיבה אל הבית. הוא שיתף אותי בשאלה על העישון בתקופות קדומות, כדי להבין טוב יותר פסק הלכה שראה בספר פרי מגדים.

שער הספר. מחבר: הרב יוסף תאומים. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח 1798. עותק ספריית הרמב"ם

נקדים קצת על תיאור מלאכת העישון ותולדותיה.

החומר העיקרי המשמש לעישון הוא הטבק. השימוש בטבק הגיע אלינו  אחרי גילוי יבשת אמריקה בשנת 1492. תחילה לספרד ומשם התפשט ברחבי העולם.

ניתן לעשן בצורות שונות: בנרגילה, במקטרת או בסיגריות.

נרגילה מהסוג המקובל במצרים. המקור: ויקיפדיה

רבי מרדכי בן יהודה הלוי ממצרים (אבי ה"גנת ורדים", נפ' תמ"ב 1682) הכיר את הנרגילה כחידוש. כך כתב על זה:

על שתיית העשן שמוצצים אותו דרך קנים חלולים, כי לא נמצא זה בספרי הפוסקים ז"ל לפי שלא היה בימיהם. כי מקרוב עלה עשן זה ונתפשט בכל העולם ורובם ככולם שותים אותו. (שו"ת דרכי נעם, ונציה תנ"ז 1697, סימן ט)

ציטוט מספר "דרכי נעם" [סימן ט] הוצאת מכון זכרון אהרן. מהדורה חדשה. מקור: אוצר החכמה.

אם כיום מקובל שהעישון מזיק לבריאות, לא כך סבר ה"פני יהושע" (תמ"א-תקט"ז 1680-1756) שכתב בחידושיו על הש"ס, כי מותר לעשן ביום טוב, היות ומדובר בעסק של רפואה: "ואם כן נראה דעישון הטובא"ק נמי הוי לבריאות הגוף לעכל המזון ולתאוות המאכל וכיוצא בזה". (שבת ל"ט ע"ב)

בהסתמך על פסק של ה"פני יהושע" כתב הרב יוסף תאומים (תפ"ז-תקנ"ב 1727-1792) בספרו "פרי מגדים" חלק משבצות זהב:

והנה אני רגיל לשתות טוטי"ן ביום טוב כמנהג עולם לרפואה, ובפרט כהיום ממש שוה לכל נפש, ולקרוע הנייר צריך מערב יום טוב. (אורח חיים סימן תקיא אות ב)

וכאן הבן שואל.

מה הוא "לשתות טוטי"ן"? טוטי"ן בערבית הוא טבק.

לשתות טוטי"ן – כנראה הכוונה לעשן נרגילה, שיש בה גם טבק וגם נוזל.

האם ה"פרי מגדים", שחי באשכנז, עישן נרגילה?

לדעתי, התשובה ברורה. ה"פרי מגדים" לא עישן נרגילה.

לשתות טוטי"ן הוא מושג מושאל לעישון מקטרת או סגריות.

מה עישן, אפוא, ר' יוסף תאומים, ה"פרי מגדים"?

בזה ישנה מחלוקת אחרונים.

בספר קצות השולחן לרב חיים נאה (חלק ז) כתב שה"פרי מגדים" עישן סיגריות. לצורך גלגול הטבק בנייר היה צריך לקרוע נייר מערב יום טוב לפי מידת הסיגריות. שהרי מלאכת קורע היא ואסורה בחג.:

מקור זה כנראה עמד גם לפני רבי משה לוי ז"ל, שהיה תלמיד חכם ומורה הוראה בישיבת כסא רחמים בבני ברק, בספרו תפלה למשה:

הסבר זה מוקשה. חיתוך נייר לפי מידה הוא מלאכת מחתך ולא מלאכת קורע.

(אמנם קושיה זאת מתורצת לפי חידושו של הרב משה לוי בספרו "מנוחת אהבה" פרק כא אות ד, שבמקום שעושה כלי אין דין מחתך. חידוש זה, שעליו המחבר כתב שלא מצא שקדמו לו  בפוסקים, אינו מקובל על הכל. ואפשר ליישב בעוד אופנים)

זאת ועוד, נייר לסיגריות הוא מוצר חדש, רק משלהי המאה ה-17. עיקר הפצתו במאה התשע עשרה. (כאן)

לכן נראה שמדובר בנייר שנחתך לצורך הבערת אש במקטרת וכפי שכתב (ה"כתב סופר) בחידושיו: "ולהדליק בנייר, עיין פרמ"ג סי' תקי"א [משב"ז סק"ב] שאסור לקרוע הנייר ביו"ט ", שמשמעו שהדליק את האש עם הנייר.

"כתב סופר". מסכת ביצה דף כג

כך או כך. הביטוי "לשתות טוטי"ן" שלקוח מתרבות המזרח, מעישון נרגילות, נדד אל הפסיקה האשכנזית, למרות ששם עישנו במקטרות או בסיגריות*.

שבת שלום

אבישי

תודה לבני על החברותא ולחנוך גוטליב שתמיד עומד לנו לעזר.

———————————–

*שו"ת האלף לך שלמה, לרב שלמה קלוגר, מגליציה (תקמ"ו-תרכ"ט 1786-1869)

**להרחבה: ראו נא מאמר מקיף על העישון של הרב דב לנדאו. "האם סיגריות צריכות הכשר לפסח". הובא באתר כושרות כאן.

————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

מסכת אבות פרק חמישי

רשימה לפרשת בראשית

והפטרת "מחר חודש" – ראש חודש חשון

שער ספר "ישועה בישראל" דפוס פרנקפורט ת"פ (1720). מחברו הוא יהונתן בן יוסף. עותק ספריית הרמב"ם

ספר "ישועה בישראל" עוסק באסטרונומיה יהודית בעקבות הלכות קידוש החודש לרמב"ם. בשער הספר בצד שמאל למטה דיוקן יוצא דופן של יהונתן בן שאול.

אסטרונומיה היא מהנושאים המסובכים בהלכה. זמן "בין השמשות" הוא חלק מתחום זה.

"בין השמשות" מציין את זמן המעבר שבין יום ולילה, ולזה יש השלכות הלכתיות רבות: בתפילות, בשמירת שבת, בברית המילה ביום השמיני ועוד.

אחד ההיבטים המעניינים והלא מוכרים בקביעת זמן בין השמשות קשור לאחידות ההלכה.

הדוגמא שאביא היא מהיישוב פדואל בשומרון בו אני מתגורר. תחילה נתבונן במציאות ולאחריה נביא את הפסק ההלכתי.

המבנה המורפולוגי של הרי השומרון יוצרים בו שלוחות הרים המוקפות בגאיות וערוצי נחלים עמוקים.

פדואל שוכנת על רכס בולט (עליו ממוקמת תצפית נוף מדהימה בשם "המרפסת של המדינה") ובה שתי שכונות מרכזיות על גבעות נפרדות. בכל שכונה ממוקם בית כנסת. יש הפרשי גובה משמעותיים בין שני בתי הכנסת (המסומנים בעיגול כתום). בית הכנסת הוותיק שעל שיא ההר -"אהל רבקה" – גבוה בכארבעים (40) מטר מרעהו בשכונה הנמוכה – בית הכנסת "מאור יוסף".

האם נתונים אלו משפיעים על זמן הזריחה והשקיעה הנראית?

פדואל ממעוף הציפור. צילם: שמואל פולק

שכני וידידי שמואל פולק ערך את החישובים המתאימים, עיבד אותם לנוסחאות ולפיהן נראה שהזריחה הנצפית בבית הכנסת על ההר קודמת ב 4.5 דקות!

הסבר לדף: הפרש הגובה – 40 מ'. מרחק ההסתרה מרכס ההרים הקרוב 2 ק"מ. ההפרש הזויתי 20 אלפיות (קצת יותר ממעלה אחת). השמש זורחת בקצב של 14 שניות לאלפית ולכן 20 אלפיות יתנו הפרש של 4.5 דקות בשעת הזריחה.

לאור הנתונים הנ"ל, האם תפילת ותיקין, עם הנץ החמה, תיערך בזמנים שונים בשני בתי הכנסת בפדואל?

רבינו החיד"א בספרו "ברכי יוסף": הערותיו לשלחן ערוך אורח חיים, (מהדורה ראשונה בשנת תקל"ד 1774), כתב דברים ברורים:

  1. מונין לפי ראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר.
  2. וכן נתפשט המנהג בירושלים ובחברון מזמן גאוני הדורות שלפני דורנו.

ברכי יוסף. אורח חיים סימן שלד. אות ז. בדין מילה בשבת. צילום מהדורת ירושלים תש"נ (אוצר החכמה)

הוכחה נאה ראיתי בהקדמה של "לוחות חי" (הנקראים גם "בכורי יוסף") ברשת. בהקדמה זו יש חדושים מפליגים בדיני לוחות הזמנים בערים הענקיות ברחבי העולם, אך קודם להם סקירה על הבעיות בקביעת זמני היום.

ההוכחה נמצאת בתלמוד בבלי במסכת יומא דף לז.

המשנה מספרת בשבחה של הילני המלכה, ש"אף היא עשתה נברשת של זהב על פתח של היכל" (בבית המקדש). במקור תנאי המובא בגמרא מסופר: "בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע". כלומר, השמש בזריחתה היו קרניה מפזזות על נברשת הזהב וניצוצות יוצאים ממנה. כך גם מי שלא ראה את השמש הבחין בנברשת הזהב שהיתה במקום בולט וידע על זריחת החמה. הגמרא מביאה את דברי אביי, שסימן זה לא היה לכהנים אלא "לשאר עמא דבירושלים" (=לשאר העם בירושלים). מדברי הראשונים מוכח שהכוונה לכלל תושבי ירושלים ולא לאלו שנמצאים בתוך המקדש (ריטב"א). והלא ידוע שירושלים הקדומה בתקופת בית שני שכנה בכיוון נחל קדרון וגיא בן-הינום. ואף כי הורחבה לכיוון צפון, רוב תושביה גרו במקומות נמוכים מהר הבית. ובכל זאת קביעת רגע הזריחה נקבע לפי המקום הגבוה בעיר – שער ההיכל. מכאן ראיה שהמקום הגבוה בעיר הוא הקובע.

"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

"בין השמשות", במשנה במסכת אבות, הוא מטפאורה לחיבור שבין נס לטבע, בין ששת ימי הבריאה לעולם החוקי שאנחנו חיים בתוכו.

כשם שמציאות "בין השמשות" היא זמן דמדומים, שיש בה מזה ומזה, כך החיבור בין נס לטבע אינו מובהק וחד משמעי, ופעמים רבות מה שנקרא טבע יש בו מן הנסי ולהפך.

שבת שלום

אבישי

==========

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת

ויקרא פרק כג פסוק מב

חג הסוכות הבא עלינו לטובה מסמל את האחדות.

כיצד אשב בסוכה אחת עם מי שדעותיו וארחות חייו מנוגדים אֵלַי תכלית הניגוד?

היש לנו שפה אחת ולשון משותפת לדתיים וחילוניים בארצנו?

סיפור שמצאתי בספרו של משה בלוי "על חומותיך ירושלים" (תש"ו 1946, עמ' לג) על מפגש מעניין בין הרב יעקב אורנשטיין, מהלוחמים נגד אליעזר בן יהודה, לבין בר פלוגתיה.

רבני העדה החרדית. מתוך אוסף שמואלי דרור. אתר ישראל הנגלית לעין. המקור כאן


ודאי אותי לא תָדוֹן

על חָקרי את גורדוֹן

שונא ושנוא הרבנים. –

שכן אני עושה כוָָּנים

למלאכת השמים;

ואין כונתי אלא

להוציא נוזלים מן הסלע

להשקות העם הצמא למים.

ספרייתו הפרטית של ר' שאול חנה קוק נתרמה בשעתו לספריית הרמב"ם. באחד התדפיסים שנשלחו אליו ישנה הקדשה מחורזת.

כותב ההקדשה הוא אברהם אברונין, בלשן, חוקר לשון וחבר ועד הלשון העברית משנת תרפ"ו 1926.

המאמר עוסק בהיבט הלשוני של שירת יל"ג (יהודה ליב גורדון, נפ' תרנ"ב 1892. ממנהיגי ההשכלה ברוסיה).

יל"ג מכונה "שונא ושנוא הרבנים", ובצדק. יודע זאת כל מי שקרא את יצירותיו האנטי-דתיות והמלאות זלזול בפסיקה ההלכתית-רבנית. (מהמפורסמות שבהן: "ברבורים אבוסים", "קוצו של יו"ד" שהיתה חלק מתוכנית הלימודית בבתי ספר בארץ! על כך בקורתו הנוקבת של אברהם קריב, "על קוץ ישן")

אברהם אברונין מתנצל על עסוקו בדברי יל"ג:

ודאי אותי לא תָדוֹן על חָקרי את גורדוֹן שונא ושנוא הרבנים. –

שכן אני עושה כוָָּנים למלאכת השמים (מליצה ע"פ ספר ירמיהו ז, יח),

ואין כונתי אלא להוציא נוזלים מן הסלע להשקות העם הצמא למים.

האם קיבל ר' שאול חנה קוק התנצלות זאת? כנראה שכן, שהרי חוברת זאת מונחת באוצרותיו.

 

חג שמח

שבת שלום

אבישי

——————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

לרגל המצב הספריה סגורה עד אחרי החגים.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

יְ-הֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר.

דברים פרק לב פסוק יב

רשימה לפרשת האזינו – שבת שובה

פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה נדפס פעם ראשונה בפריס על ידי יחיאל בריל בשנת תרכ"ה (1865), על פי כתב יד עתיק שנמצא באחת הספריות שם.

שער מהדורה שניה. [ברסלוי] תרכ"ח 1868. עותק סרוק ב hebrewbooks

מאז הדפסתו חיבור זה שנוי במחלוקת בין מלומדי דורות האחרונים, האם אכן יצא מתחת ידו של הרמב"ם או שלפנינו ליקוט מדברי ראשונים? משנה אחרונה בין החוקרים מאששת את ההנחה הראשונית כי אכן הרמב"ם כתב פירוש זה.

המעוניינים ראו נא הפניות למאמרים בסוף הרשימה.

בסופו של כתב היד הוסיף והעתיק ר' שמואל שיקילי, חכם מפרובנס שביקר בארץ ישראל בשלהי המאה השלוש עשרה (למניינם), אגרת מכתב ידו של הרמב"ם. אגרת זאת מפורסמת כי בהמשכה משמע שהרמב"ם התפלל בירושלים בהר הבית כנגד פסיקתו ב"משנה תורה".

ברם אני מבקש להפנות אלומת אור לציטוט אחר מתוך אגרת זאת כפי שציטט רבינו החיד"א בספר "מחזיק ברכה":

 ואני ראיתי בשיטת ר"ה להרמב"ם [שיטה היא מילה מקבילה לפירוש. ר"ה – ראש השנה] בסופו איתא שם שהרמב"ם קיבל עליו להתבודד ביום הצרה בכל שנה וביום שלאחריו לשמוח, ולשון זה הביאו בספר חרדים, וכיוצא בזה נמצא שעשה בעל תוי"ט ועוד גדולים כאשר יצאו מצרה לרוחה.

החיד"א ראה את כתב היד וממנו ציטט. דברי החיד"א הובאו גם בפסקי "משנה ברורה".

התבודדות זאת – מדוע?

לשון זו מקורה בנס המיוחד שארע לר' משה בן מימון (הרמב"ם) בנסיעתו לארץ ישראל.

כך שח הרמב"ם במכתבו:

וביום שבת עמד עלינו נחשול שבים לטבעינו והיה זעף גדול בים ומנדרי שאהא אני יושב לבדי בעשירי באייר לא אראה אדם אלא מתפלל וקורא כל היום ביני לבין עצמי.  וכשם שלא מצאתי בים באותו היום אלא הקב"ה כך לא אראה אדם ולא אשב עמו אלא אם כן נאנסתי.

אגרת הרמב"ם. נדפסה בסוף ספר פירש הרמב"ם למסכת ראש השנה

לפני כחודש ומחצה זכיתי בחסדי שמיים להצלת חיי בעזרתם של שלוחי מצוה, שבטיפול מהיר ומקצועי טיפלו  בדום לבבי. כשחזרתי לביתי, בריא בגופי וברוחי, ברכתי בשם ומלכות ליד מטתי את הברכה המיוחדת השמורה למקרים שכאלו: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה (ע"פ פסק ה"נשמת אדם", סימן סה).

יהי רצון שנדע לבודד את הצרה מן השמחה. כדי לבוא מתוך כך להעצמת הכרת הטוב, "כיתרון אור מן החושך" (קהלת ב, יג).

חתימה טובה

ורפואה שלמה לכל החולים

אבישי

———————————————————————————————–

נספח:

מאמרים מחקריים על פירוש הרמב"ם למסכת ראש השנה.

ישראל תא-שמע. פירוש הרמב"ם לתלמוד – חידה ודרך פתרונה. שנתון המשפט העברי, כרך יד-טו.

דוד הנשקה. הרמב"ם כמפרש דברי עצמו. ספונות כרך כג.

אפרים קופפר. השלמות לפירוש רבינו משה בן מימון למסכת ראש השנה. סיני כרך נה.

שי ואלטר. בדיקת עדי החודש במשנת הרמב"ם ושאלת הפירוש לתלמוד למסכת ר"ה המיוחס לו. המעין. תשרי תש"ע.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

לרגל המצב הספריה סגורה עד אחרי החגים.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

.

Read Full Post »

בע"ה

כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ

דברים פרק לא פסוק כא

רשימה לפרשת נצבים-וילך

השבוע ברצוני לשתף אתכם במאמר שצלמתי ושמרתי אותו בקלסרי בביתי מלפני כשלושים שנה !

מאמר שהותיר עלי רושם ושתפתי אותו בקבוצת לומדים על נושא השכחה.

השאלה שדנו בה: האם יש ערך ללימוד תורה אם שוכח מה שלמד?

גדול המתנגדים ללימוד ללא זכירה עומד רבי שניאור זלמן מלאדי. בהלכות תלמוד תורה כתב :

וגם עכשיו שנכתבה תורה שבע"פ ויוכל לעיין בספרים מה ששכח אין זה מועיל כלום, כי מיד ששכח עובר בלאו קודם שיעיין, כמו בימיהם שעובר בלאו בשעה ששוכח, אף שאח"כ יחזור וישאל מרבו וילמדנו מה ששכח, ועוד שמצות התורה לא תשתנה בשינוי הדורות ולא יחליף ולא ימיר דתו לעולמים. (פרק ב סעיף ד).

הדרישה לזכור כל מה שלומדים נשמעת לאוזן רגילה כדרישה בלתי מציאותית.

…עד שמצאתי את שיעורו של הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל: בענין הדרך ללמוד וללמד, לשמור על הלימוד ולקיימו, שנדפס בספר שיעוריו הראשון "לב המשפט" (ירושלים תש"ן 1990). מומלץ להוריד את המאמר למחשב כדי לקוראו בבהירות.

הרב מעמיד עקרון: דרך החזרה והשינון בלימוד היא להעביר את הידיעה מההכרה לתת הכרה, מזכרון פעיל לזכרון לא פעיל.

עקרון זה נלמד מר' ישראל סלנטר, מייסד שיטת לימוד המוסר. ר' ישראל הצביע על כך שישנן לאדם שני כוחות: בהיר וכהה. בלשוננו כיום: הכרה ותת הכרה.

"אור ישראל" לר ישראל סלנטר. מכתב שביעי

הרב הגרז"ן (כינוי של הרב הגאון רבי זלמן נחמיה בפי כל תלמידיו) הלך עם העיקרון של ר' ישראל צעד קדימה. ר' ישראל במכתבו הנ"ל השווה את תהליך הלמידה של אדם מבוגר לדרך למידת הקריאה לנער מתחיל. שאל הרב: כמה חזרות צריך ילד המתחיל לקרוא אותיות א"ב ולצרפן למילים עד שקריאתו שוטפת?

קראו במאמר ותראו שהחשבון עולה לחמש עשרה אלפים (15000!).  אמנם אין הרב הגרז"ן קובע מסמרות כמותיות אך בדרכו שלו מציע להעמיד כל לימוד על כללים קצרים, שעליהם יש לחזור פעמים רבות מייד ותכף ללימודו הראשון, עד שתחדור הידיעה לזכרונו הכהה ותעלה לפניו מאליה כשיצטרך לה.

הרב זלמן נחמיה גולדברג הסתלק לגנזי מרומים לפני כעשרים ימים בגיל 89 שנים.

במכתב תנחומים שכתב למשפחה הרב ברוך דוב פוברסקי, ראש ישבת פוניבז' וחברו לספסל הלימודים בצעירותו, מופיע ביטוי מיוחד שנאמר על הרב הגרז"ן מפי רבם אז, הרב כהנמן זצ"ל.

"ידועה היתה בישיבה אמרתו של רבנו הגאב"ד דפוניבז' כי מוחו של זלמן נחמי' מנגן ככינור".

המקור: פורום אוצר החכמה: משפחות סופרים וימות עולם: הגאון רבי נחמיה זלמן גולדברג זצ"ל. ראו נא כאן.

פירושים שונים ניתנו לאמרה יוצאת דופן זאת.

אולי יש כאן ביטוי לאהבת תורה של רבנו הגדול ולהתמדתו בה. כפי שמסופר בגמרא במסכת ברכות על דוד המלך .

אמר רבי שמעון חסידא: כינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד וכיוון שהגיע חצות לילה בא רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.

משל ונמשל. נגינתו של הכינור ולימוד התורה של דוד המלך. ככינור המתנגן מאליו.

שבת שלום

אבישי

 

נ.ב. תודה לכל המאחלים והמברכים שאזכה לרפואה שלמה ולחזרתי לאיתני.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

"תניא: רבי אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל" [מסכת מגילה דף כט]

שלום

לפני כשלש שנים כתבתי בפרשת "כי תבוא" על ספרים שהגיעו אלינו מחורבנן של ספריות בתי המדרש בחוץ לארץ. ספרים שעליהם מוטבעים חותמות של אותם "בתי מדרשות שבבל".

אז עסקנו בבית המדרש של קרן מורא סלומון לייפציגר בעיר ברסלאו.

השבוע נעסוק בחותמת נוספת המוטבעת בשולי אחד מהספרים הישנים  במחסני ספריית הרמב"ם.

חותמת פשוטה אבל ראויה להתייחסות.

בית החסידם

ס'אלכסנדרס

דפה גראדזיסק

העירה גרודז'יסק מרוחקת כשלושים ק"מ מוורשה. העיירה ידועה על שם מייסד חסידות גרודז'יסק, רבי אלימלך שפירא, שכיהן בה כאדמו"ר וממנו השתלשלה שושלת מפוארת, ומהם נציין בדור הקודם את ר' קלונימוס קלמיש שפירא (מחבר "אש קודש, "חובת התלמידים") והאדמו"ר החלוץ.

חצר חסידות אלכסנדר, היתה לצד חסידות גור, הגדולה בחסידויות בפולין.

האם ישנה משמעות שבעיירה שמרכזה חסידות גרודז'יסק היה שטיבל של חסידות אלכסנדר ?

בשנת 2018 יצא לאור ספר חדש החוקר את תנועת החסידות.

הספר הוא קובץ מפות ונקרא בשם: האטלס ההיסטורי של החסידות (הספר באנגלית).

מחברו הוא ההסטוריון הפולני מרצ'ין וודז'ינסקי. הספר יצא בהוצאת היוקרתית של אוניברסיטת פרינסטון. הרבה השתוקקתי לצרפו לאוספי הספרייה וטרם הצלחתי להשיגו.

בסקירה מצויינת של ד"ר דניאל רייזר למדתי רבות על חשיבות הספר למחקר החסידים והחסידות.

אחת המפות באטלס מתייחסת לפריסה של השטיבלאך ברחבי מזרח אירופה. המחבר אסף רשימה 2854 שטיבלאך, הפזורים ב- 858 מקומות ושייכים ל- 66 חסידויות והציב אותם על מפה אחת.

גם החותמת שלנו – שטיבלאך של אלכסנדר בגרודז'יסק – מצטרפת לאוסף הנתונים הגדול, שנותן לנו מושג על מידת השפעתה של כל חצר חסידית ותחומה הגיאגראפי.

אני ממליץ בחום לכל מי שמתעניין בנושא לקרוא את מאמרו ד"ר דניאל רייזר 'מן המרחב קראתי': החסידות בעין המפות. המאמר הופיע בחוברת ציון שנה פ"ד תשע"ט. ראו נא כאן !

מעטפת הספר

נוספות: קבלתי שתי הצעות לפענוח מתוקן של החותמת:

  1. פרופ' דוד אסף  מציע לקרוא את השורה השניה: מאלכסנדרס
  2. ישראל מציע לקרוא בשורה השניה אלכסנדר (העיגולים בראש ובסוף השורה, אינם חלק מהמילה, אלא קישוט).

 


 

לפני שבועיים ומחצה נדם ליבי ובחסדי ה' ושליחיו הנאמנים נצלתי ממיתה לחיים.

מאז אני נעדר מעבודתי בספריה ואני מודה לעוזרי הנאמן נאור שהעמיס כל עבודת הקודש על שכמו.

שבת שלום

בריאות טובה

אבישי

—————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

— כִּי-תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר —

דברים פרק יב פסוק כ

רשימה לפרשת ראה

בספריית הרמב"ם כרוכים יחדיו שני ספרים ישנים:

א. שאלות ותשובות רבי ישראל מברונא. דפוס שלוניקי תקנ"ח 1798.

ב. חסד לאברהם לר' אברהם אזולאי. דפוס אמשטרדם תמ"ה 1685. ספר שעניינו קבלה.

עמוד אחרון מספר שו"ת מוהר"י ברונא ודף ראשון מספר חסד לאברהם.

בין דפי הספר ועל כריכותיו שני רישומי בעלות: תו-ספר וחותמת.

לדעתי, הם מייצגים שני קצוות.

מחד, אנשים של עשירות ואצילות ומאידך, אנשים של פשטות ועממיות. ושניהם אוהבי תורה ולומדיה. זה היופי בעם שלנו.

נתחיל מהסוף.

א. יחזקאל ששון (או שושן) היה מנקר בשר. עובד בבית המטבחיים ותפקידו בהפרדת החלב (חי"ת בצירה) והגידים מחלקי הבשר הכשרים לאכילה. לא מצאתי פרטים אודותיו*.

בדף השער הפותח ובעמוד החותם מופיעה החותמת שלו:

יחיאל ששון בן מנחם כהן

מנקר בשר

בחיפה

I. Shoshan Cohen Haifa

סתם "מנקר בשר" אינו תואר אצילות. זו עבודה חשובה אבל בדרך כלל עוסקים בה לשם פרנסה .

 

ב. על גבי הכריכה הפנימית הודבק תו הספר (Ex-Libris):

משפחת די פיג'וטו היתה משפחת סוחרים עשירה מאד – ולכן מופיעה ספינה במרכז כי הם עסקו בייבוא וייצוא של סחורות  – שעברה מליוורנו  באיטליה לעיר חלב בסוריה בשלהי המאה ה-18 למניינם. בני המשפחה כהנו כקונוסולים של מדינות שונות באירופה – ולכן מופיעים בתו הספר נשרים כמו אלו המסמלים את מלכות רוסיה ודומיה. מפאת קשריהם וכשרונותיהם אבי המשפחה רפאל פיג'וטו קיבל בשנת 1806 תואר אצולה מקיסר אוסטריה. בשל כך הוצמד לשם המשפחה תוספת "די" בצרפתית (הדומה ל"פון" בגרמנית").  על סיפורה המיוחד של המשפחה תוכלו להאזין בהרצאתו הקצרה והמעניינת של פרופ' ירון הראל באתר בית אבי חי על "משפחת (דה) פיג'וטו".

נציין שעל השדרה של הכריכה החיצונית – שידעה בעבר ימים יפים יותר – הוטבע בתחתיתו סמל (אצולה?) לא מזוהה.

אינני יודע מי הוא מ. ד. די פיג'וטו – שהיה בעליו של ספר זה וספרים רבים נוספים. חזקה שהיה אדם אמיד  ונשא בגאון את תואר האצולה המשפחתי.

—————–

מה ראינו?

באותו ספר החזיקו שניים באהבה ובאמונה. הראשון עטף אותו וכרכו בשיריאין והשני מן הסתם החזיק אותו בידיים חשופות.

כך הם דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה:

כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים – חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה.

שבת שלום

אבישי

 

תוספת.

רעי ר' יוסף לייכטר שלח לי את תמונת מצבתו של יחזקאל ששון כהן.

המקור: אתר billiongraves כאן.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְ-הוָה אֱ-לֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ

דברים פרק ח פסוק י

רשימה לפרשת עקב

פנה אלי ידיד, מושך בעט סופרים, ובפיו בקשה.

אני עובד כעת על ספר המבקש להוכיח  שהעולם הבא קיים, חי ונושם. זאת על בסיס סיפורים  שמקורם אמין ומעל לכל ספק. האם תוכל להפנות אותי לספרים וסיפורים  שמשרתים את הנושא הזה?

התמזל מזלי והיה באמתחתי סיפור שהתחדש לי השבוע בעקבות הסתלקות לבית עולמו של הרב אליעזר דוד פרידמן, מזקני וחשובי חסידות ויז'ניץ. איש אשכולות. שלחתי את הסיפור כדלקמן וקבלתי משוב: הסיפור ששלחת הוא יפיפה ואמין.

קראו והתרשמו.

אני מעתיק את המעשה כמו שהוא מאתר דרשו.

רבי מנדל שיינין זצ"ל, היה מגדולי השקדנים בישיבה ומטובי תלמידיו של "הסבא מסלבודקה", הגאון הצדיק רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל. לימים כיהן הרב שיינין כרב ביהמ"ד "חניכי הישיבות" בבני ברק עד לפטירתו בשנת תשל"ו.

היה זה בעת לימודיו בישיבה שבעיר חברון. יום אחד ישב התלמיד ר' מנדל בסמיכות ל"סבא", בעת שזה בירך ברכה אחרונה, "ברכת מעין שלוש". ה"סבא" ישב ובירך במתינות כמונה מעות את מילות הברכה, והבחור מנדל עשה אוזנו כאפרכסת ועקב אחר הברכה הנאמרת בכוונה עמוקה.

כל מילה שיצאה מפי הסבא היתה ספוגה ומלאה ביראת שמים, ותודה עמוקה ממעמקי הלב לבורא שנתן לנו מיפי פרות הארץ לשבוע ממנה. בעוד הסבא אומר את המילים המוכרות כל כך "ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה…" שמע התלמיד שהוא מוסיף נוסח לא מוכר: "ועל ברית ותורה שנתת לנו".

התלמיד הביט ברבו הגדול בפליאה. זו אינה הפעם הראשונה שהוא שומע את הסבא מברך את ברכת "על המחיה", פעמים רבות שמע אותו, עוד בישיבה בסלבודקה שבליטא מברך את הברכה. למיטב זכרונו תמיד אמר את הנוסח המקובל.

אמון על הכלל של 'לא הביישן למד' ו'תורה היא וללמוד אני צריך', החליט לגשת ולשאול, הרי חייב להיות הסבר לכך. מי שהכיר את הסבא ידע שהליכותיו מדוקדקות בתכלית הדיוק, אומר ועושה. ניגש אל ה"אלטער" והתבונן בו.

ה"אלטער" הביט בו מבעד למשקפיו העגולות ושאל: "וואס ווילט איהר? אתם רוצים משהו?"

"כן", עונה מנדל, "שמעתי את הברכה שהרב בירך בתוספת המילים 'ועל ברית ותורה', ורציתי להבין מדוע הוסיף ראש הישיבה מילים אלו בנוסח הברכה, מה המקור לכך?"

"ראיתי את הגירסה הזו במחזור ויטרי", השיב לו הסבא בחביבות, "און איהר קענט זיך אויך פיהרן אזוי" (וגם אתה יכול לנהוג כך).

תלמיד השומע מילים כאלו מפי רבו – אינו יכול לשנות מהם זיז כלשהו. זאת הוראה מפורשת מפי הסבא! מאותו יום ואילך קיבל על עצמו להוסיף "ברית ותורה" בנוסח ברכה אחרונה. כל חייו נהג ר' מנדל בהנהגה זו, ולא עוד אלא אף לימד את בניו, כולם גאונים מובהקים בתורה, על גרסה זו, בהוראה ברורה שיצאה מפי רבו, הסבא הצדיק מסלבודקה.

במרוצת השנים עבר ר' מנדל להתגורר בבני ברק, שם פתח את בית המדרש 'חניכי הישיבות'.

לאחר פטירתו של ר' מנדל בשנת תשל"ו, החל בנו הגאון רבי נחום שיינין שליט"א, אב"ד תל אביב, ללמוד משניות לע"נ אביו בכל ליל שבת בביהמ"ד 'חניכי הישיבות' בו כיהן אביו.

שבת אחת הגיעו למשנה במסכת ברכות (ג, ג), בנידון חיוב נשים בברכת המזון, האם חיובן הוא מדאוריתא או מדרבנן, והעמיקו בדברי רבי עקיבא איגר המדבר על העניין "שאינן לא בברית ולא בתורה". כיון שהזכיר את המילים "ברית ותורה", סיפר ללומדי בית המדרש, אגב אורחא, על מנהג אביו להזכיר "ברית ותורה" בברכה אחרונה של ברכת 'מעין שלוש', כפי ששמע מן הסבא מסלבודקה, שנהג כך על פי מחזור ויטרי.

הוא סיפר את המעשה ששמע מאביו לפי תומו, ולא תיאר לעצמו אלו ניצים יתעופפו בעקבות סיפור זה.

***

במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית ניגשו אל ר' נחום כמה מחשובי המתפללים, תלמידי חכמים מופלגים מצד עצמם, ומחזור ויטרי בידם. "ילמדנו רבינו" פתח אחד מהם, "היכן מובאת במחזור ויטרי גירסה זו?" חיפשנו רבות בהלכות סעודה וברכות הנהנין, ולא מצאנו את הגירסה של ברכה אחרונה עם המילים "ברית ותורה".

ר' נחום נבוך: "שמעתי זאת מאבי לא פעם אחת, אבל אודה על האמת שלא בדקתי במחזור ויטרי מבפנים, אתם מכירים את הכלל "אין בודקין מן המזבח ולמעלה"… אם הסבא מסלבודקה אמר לאבי שראה את הגירסה הזו במחזור ויטרי, אין לי ספק שכך היה. הסבא לא אמר דברים מליבו. גירסה זו מלווה אותי מאז ינקותי ומעולם לא פקפקתי בדבר. אלא מאי, נעלם הדבר? עלינו לברר מקחו של צדיק, ולהצדיק את גרסתו של הסבא מסלבודקה".

עמדו הוא והלומדים בבית מדרשו ועיינו עמו שוב במחזור ויטרי, בכמה מקומות הקשורים לעניין, אך לא מצאו בשום מקום היכן מוזכרת גירסה זו.

ר' נחום שב לביתו כשהוא תוהה ומשתומם. איך באמת קורה דבר כזה? הרי הסבא מסלבודקה אמר שראה גירסה זו במחזור ויטרי. אם הוא זצ"ל אמר כך, אין ספק שהדבר כתוב שם. אם כך, מדוע היא נעלמת מעינינו ואין מוצאים אותה?

כמה ימים התהלך ר' נחום וראשו בל עמו, על שאינו יודע להסביר את פשר המעשה המלווה אותו מאז ילדותו. הוא חיפש שוב ושוב במחזור ויטרי, אך חיפושיו היו לשווא. הוא לא מצא כלום. לאחר שעבר על הספר בכל מקום רלוונטי ולא מצא דבר, נואש ממציאת הגירסה. עוגמת נפש מילאה את ליבו מהעניין, וחלישות הדעת על כבוד הסבא מסלבודקה, שנראה כאילו טעה, חלילה, בדבר משנה.

***

באחד מלילות אותו שבוע, רואה ר' נחום בחלום את אביו המנוח, הגאון הצדיק ר' מנדל, בבהירות רבה, כפי שהיה נראה בחיי חיותו. ר' נחום התרגש ונפעם בחלום. זה זמן רב לא ראה את אביו בחלום, ואף אם ראה היה זה חלום מעורפל ומטושטש. כעת חש את אביו כאילו הוא חי ועומד לידו.

ניגש אל אביו והחל משוחח עמו כאילו חזר אביו לחיים.

לא עוברים אלא שניים ושלושה משפטים ור' נחום נזכר בדבר המטרידו. הוא פנה לאביו ושאל אותו בנושא המעיק כל כך על ליבו, גירסת "ברכת מעין שלוש" שנמצאת, או לא נמצאת במחזור ויטרי.

"סיפרתי בשמך, אבא, על מנהגו של הסבא מסלבודקה להזכיר 'ברית ותורה' בברכה אחרונה, כפי שאמר לך שראה במחזור ויטרי, והנה כמה תלמידי חכמים באו והעירו שאין במחזור בנוסח הברכה, שמץ שינוי מהגירסה המקובלת בידינו", התאונן הבן בחלום לפני אביו.

ר' מנדל הצביע על דמות שעמדה קרוב אליו.

"רואה אתה יהודי נכבד זה?"

"אכן" אמר ר' נחום למראה אדם בעל הדרת פנים מכובדת.

"אם כך, שאל אותו, הוא יודע".

ובמילים אלו נעלם.

ר' נחום מתעורר משנתו כשהוא חדור בתחושה עמוקה שהיה זה חלום אמת. החלום היה כה חי עד שחש באמיתתו.

הכלל של "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין" ו"אין חלום בלא דברים בטלים", היה ידוע לו משכבר הימים, אך כעת חש שהחלום הינו אמת ואינו פרי דמיונו, או שראה דברים מהרהורי ליבו. הוא זכר את כל המדובר לפרטי פרטים, כאילו התרחשו הדברים במציאות.

והעיקר, הוא הכיר היטב את הרב נשוא הפנים שעמד ליד אביו, וזיהה אותו בוודאות, דמות חשובה מאד בבני ברק, הידועה בכל רחבי העולם החסידי, הלא הוא הגאון החסיד רבי אליעזר דוד פרידמן שליט"א שהתגורר לא הרחק מביתו…

ר' נחום הכיר את הגרא"ד פרידמן היטב, הוא החליט להכות על הברזל בעודו חם, יצר עמו קשר עוד באותו יום וקבע עימו פגישה. בהגיעו אליו, סיפר להגה"ח רבי אליעזר דוד את המעשה, כשהוא מתאר את הנהגת אביו כפי ששמע מהסבא מסלבודקה, המשיך וסיפר על שיעורו בליל שבת, שאלת האברכים, והחלום שחלם אמש.

הגרא"ד התפעל מאד מהחלום. "אין ספק, זהו חלום אמת! דבר פלא אומר לך, גם אני לא ידעתי עד לפני זמן קצר על נוסח זה המופיע במחזור ויטרי, ואם היית בא לשאול אותי עד לא מכבר, לא הייתי יודע מה לענות לך, אלא שממש בתקופה האחרונה עיינתי בספר "ליקוטי מהרי"ח" של הגה"צ רבי ישראל חיים פרידמן זצ"ל אב"ד ראחוב, ובהלכות 'ברכות הנהנין' הוא מביא גירסה זו בשם מחזור ויטרי (חלק ב' סימן נ"ט) בהלכות ליל הסדר.

ר' נחום נפעם. הלכות ליל הסדר? דבר כזה כלל לא עלה בדעתו. הוא מיהר לעיין במחזור ויטרי, ואכן מצא כי בהלכות ליל הסדר מובא נוסח ברכת 'מעין שלוש' על ארבע כוסות ששותים בליל הסדר, וכותב כך:

… לאכול מפריה ולשבוע מטובה ולהודות לך עליה ועל ברית ותורה שנתת לנו. רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך וכו'.

ולבסוף כותב שם: "ברית ותורה צריך להזכיר בה בברכת הארץ" (ואגב, גם בספר "בירור הלכה" להג"ר ר' יחיאל אברהם זילבר זצ"ל בן הגאון ר' בנימין זילבר זצ"ל, מובא כי כך נהג הסבא מסלבודקה כפי שהעיד תלמידו רבי מנדל שיינין זצ"ל).

(יישר כח לסופר הרה"ח יאיר וינשטוק הי"ו, ששיתף אותנו בסיפור נפלא זה מאוצר גנזיו). מתוך 'תבונות' מקץ תשע"ז.


בשולי הסיפור אוסיף הערה.

  1. המעיין בלקוטי מהרי"ח יראה שהמקור לנוסח "ברית ותורה" בברכת מעין שלוש נסמכת גם על הראשונים: אבי עזרי, רוקח ואור זרוע. הראיה ממחזור ויטרי הובאה על תוספת מלכות בית דוד המופיעה שם.
  2.  במהדורה חדשה של מחזור ויטרי הוכח כי פסקה זו על – ברית, תורה ומלכות בית דוד- אינה מדברי בעל "מחזור ויטרי" אלא מחכם אחר ר' יצחק ב"ר דורבולו. (עליו ראו בכתבי ר' אברהם אפשטיין כאן). קטע זה נמצא רק בכתב יד אחד של מחזור ויטרי. כתב יד לונדון (=כי"ל).

הציטוט מתוך ספר לקוטי מהרי"ח. מהדורה חדשה. ירושלים תשע"ג. 2013

מחזור ויטרי. מהדורת גולדשמידט . מהדורה מתוקנת. ירושלים תשס"ט 2009.

 

אסיים בפסקה נהדרת, הדורשת התבוננות.

שבת שלום

אבישי

——————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

קוצי תשעה באב

יום אחד לפני צום תשעה באב התגלגלה לידי בספריה חוברת דקיקה על שמות צמחי ארץ ישראל. חיבור מילוני מקורי הנותן שמות עבריים לצמחי הארץ בהתבסס גם על ידע עממי. המחבר אפרים רבינוביץ (לימים: הראובני). השנה תרע"ז (1917).  החוברת, הגם שאינה תורנית, מופיעה במאגר Hebrew Books.

בעמוד האחרון של שמות הצמחים ראיתי צמח 'חדש' בשם קוצי תשעה באב.

מי הוא הצמח העונה לשם המיוחד זה ומדוע נקרא כך?

ברשימת הצמחים שבאתר "נאות קדומים", שהוקמה על ידי בנו נגה הראובני, מופיע שמו הבוטני – לכיד קוצני – בצד שמו במקורות קוצי תשעה באב.

המקור: כאן

 

נזכרתי מעשה בילדותי בשטיבל של חסידי ראדז'ין בחיפה.

נוהגים היינו, ילדי השטיבל, לקטוף בערב תשעה באב 'גולגלך', פירות עץ האזדרכת, ולהביא שקיות מלאות מהם לבית הכנסת. במהלך קריאת איכה היינו זורקים אותם על המתפללים. משתדלים לקלוע לכובעם או לתוך חולצתם. לא פעם זה היה נגמר בצעקות או בשפיכת מים עלינו וגירושנו מהשטיבל.

אינני יודע מה מקור המנהג המוזר הזה שכילדים התלהבנו ממנו. ברי לי שהוא עתיק יומין והובא לשטיבל מהשטיבלים החסידיים שחרבו באירופה בזמן השואה.

היום קראתי בזכרונותיו של בן ציון גולד, יהודים ויהדות בפולין לפני השואה (ירושלים, כרמל, תשס"ט 2009).  ושם מספר הוא על מנהג זה בתשעה באב בעיר ראדום בה נולד וגם מצאתי טעם בדבריו.

"מעשי המשובה של הילדים ריככו את חומרת האבל של תשעה באב. בשעת קריאת מגילת איכה, כשהמבוגרים ישבו על הקרקע כמנהג האבלים, ניסו הילדים להסיח את דעתם והשליכו על זקניהם זרעים קיצוניים." (עמ' 47).

בני יצחק הראה לי שבספר אליה רבה על שלחן ערוך לר' אליהו שפירא, נפטר בשנת תע"ב 1712, מופיעה הסתייגות ממנהג זה.

בשלחן ערוך, הלכות תשעה באב סימן תקנט סעיף ה כתב מרן כי בשעת הקינות אסור לספר דבר…". הוסיף וכתב על זה ב'אליה רבה':

וכ"ש [וכל שכן] שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות וזורקין זה לזה בבה"כ [בבית הכנסת].

 

כנראה שמנהג זה לא התבטל בדורות הבאים כי גם המשנה ברורה מביאו בלשונו ועוד מוסיף עליו:

סימן תקנט סעיף ה

(כב) אסור לספר דבר – וכל שכן שרע עלי המעשה במה שקצת נוהגין קלות, וזורקין זה לזה בבית הכנסת.  ועוון גדול הוא, דאפילו שלא בתשעה באב אסור להראות קלות בבית הכנסת, וכל שכן בתשעה באב ובשעת קינות, שעם ישראל מקוננים על בית ד' שנחרב ועל עמו שנפזרו בכל העולם.

כמדומני שמנהג זה נדיר מאד כיום במחוזותינו.

אודה למי שייספר שאצלו בבית הכנסת או השטיבל נהגו כך אמש.

 

בציפיה לישועה ולבניין בית המקדש בימינו.

אבישי

 


תוספת:

מכל התשובות הרבות שקבלתי עולה שתופעה זו, שהייתה רווחת בהרבה בתי כנסת בארץ ויסודה במנהג ישן-נושן, נעלמה בבת אחת – בדור אחד, ונראית לנו כיום מוזרה. הלוא דבר הוא !

להרחבה במקורות נוספים ראו נא גם מדור התגובות לרשימה זו.

מגוון  תשובות שקבלתי:

  1. א.ט. כתב:
לבקשתך, אמש ובעיקר היום, נהגו כך הילדים בבית הכנסת שהתפללתי – קהילות החסידים בטבריא.
מאז שאני זוכר עצמי בכל בית כנסת שהתפללתי בשלושים שנות חיי בתשעה באב [בעלזא בתל אביב, לעלוב בירושלים] נהגו כך הילדים. אציין שבירושלים הילדים זורקים 'בובקעס' מסוג קשה ביותר הלא הם האיצטרובלים בעודם קטנים ועגלגלים.
2. ישראל ר. כתב:

גם לי זכור שאספנו בערב תשעה באב את הבובקעס. בבית הכנסת בשכון פאג"י בירושלים היו זוקים למרות שלא היה לרוחם של רב בית הכנסת, הרב בנימין זאב יעקבזון זצ"ל ושל ההונגרים (ואבי ז"ל בתוכם) שבין המתפללים. מאידך, ההונגרים שאבות אבותיהם הגיעו לארץ וכבר נקראו "סאברעס" ("צברים" – בעברית) בבית הכנסת בבתי הונגרים בירושלים, היו זורקים.

היום אני חושב, שרק "מספרים" על זה אבל אינני מכיר בתי כנסת שזורקים בהם בובקעס.

3. דוד א. כתב:

אני גם זוכר מנהג זה מילדותי שלי בראשית שנות השישים. בערב תשעה באב, בבית הכנסת הגדול שבשדרות סמאטס בתל אביב, היינו הילדים זורקים חרולים כאלה על המתפללים

4. יהודה י. כתב:

בילדותי הייתי מתפלל בבית הכנסת דחסידי ויז'ניץ בבית שמש
ושם נהגו במנהג זה
5. יהודה ז. כתב:
בית הכנסת בו היינו מתפללים בילדותינו- בית כנסת מוהליבר בבני ברק (כיהנו שם ברבנות: הרב אליהו שולזינגר [מחבר יד אליהו על הירושלמי], הרב שלום צוקרמן [אחיו של הרב אברהם צוקרמן מכפר הרוא"ה], הרב זאב זלצר – זכרונם לברכה, ויבדלו לחיים ארוכים הרב יהושע מגנס [חתנו של הרב שלום צוקרמן], וכיום הרב אהוד שפירא לאוי"ט), נהגנו גם כן כך בילדותינו. אצלנו קראו לזה: בומקלך.
לילד שהיה לו גם קנה חלול (ממתכת או מפלסטיק) ובאמצעותו היה נושף את ה"בומקלה" על מישהו אחר, היה נחשב יותר!!
6. חנוך ג כתב:
אצלנו בשיכון הפועהמ'ז ביד אליהו הילדים זרקו בונקלך/גולגלך. זכרוני שאבי ע'ה היה מן הלוחמים נגד זה.
ב'ה לא ראיתי מעין זה כבר עשרות שנים.
יה"ר  שנזכה לבניין שלם.
7. איל ד. כתב:
מרתק.
אני בעד חידוש המנהג. כאן, עכשיו ולאלתר.
8. יחיאל ו. כתב:
גם אני זוכר מצעירותי בבני ברק [הגעתי לארץ בגיל 14] את המנהג של זריקת  בובקעס  בתשעה באב. כל הרחובות היו מלאים מהבובקעס. בבית כנסת שלנו ירחי כלה שע"י ישיבת פוניבז זה היה המנהג הפשוט, ומי יעיז להתנגד למנהג ישראל. סיפרו לי שבאחד התלמודי תורה בעיר, המלמד בחן את תלמידיו מה הן החגים, והאחד מהן מנה גם את תשעה באב בתור חג. ולשאלת המלמד ענה התלמיד בתמימותו בגלל שזורקים בובקעס.. כבר הרבה שנים שבחוגי הליטאים המנהג הזה כבר לא קיים.
9. שמואל א. כתב:
גם אני ואחי התאום וכל חבריי בשיכון הפועל המזרחי שבגבול שכונת שפירא וקריית שלום
נהגנו להשליך את קוצי תשעה באב על מתפללי בית הכנסת והשתדלנו מאוד לכוון ולפגוע.
זה היה חלק מ"מצוות היום". כילדים חשבנו שבקצת מכאוב שבפגיעה אנחנו מסייעים
למתפללים לחוש באבל, ולא זכור לי שהמבוגרים התרעמו עלינו על כך..

10. יוסי ל. כתב:

גם אני זוכר מילדותי. ביקרתי אצל סבי ר' יהודה אהרן לייכטר ז"ל בקרית אתא (אז כפר אתא). סבי התפלל בשטיבל של גור. וגם שם אספו הילדים מלא חופניים מפרי האזדרכת ונמטירו אותם על המקוננים, שישבו על ספסלים הפוכים ברחבה שלפני השטיבל.

11. נתנאל ר. מספר:

היה זה לפני שנים רבות.קיץ שנת תשל"ג. הייתי- התארחתי אצל סבי וסבתי  בשכונת בתי רנד בירושלים, אותה ייסד זקני רבי מנדל רנד.
זו השכונה בה ביליתי שנים הרבה מחיי הצעירים . בערב ט באב קטפנו אני וחברי מבתי מונקטש הסמוכה כמות נכבדה של בובקעס מעץ הברוש בגינת השכונה. בליל ט באב אני לא זרקתי אבל היו שזרקו.
ולמעשה: עד לפני שלושים שנה הילדים היו יוצאים לאסוף בובקעס. היו שחיפשו קטנים ורכים המהדרין היו מחפשים גדולים וקשים…  ובט' באב היו מתרכזים בפינות בית הכנסת ובכניסה, משם היו מקיימים מנהג אכזרי זה. באותו הזמן היו הופכים את השולחנות בבית הכנסת והיו יושבים בתוכם. שם גם היו הילדים מחביאים את אוצרותיהם. עם קניית השרפרפים וגדילת ילדי השכונות מסביב וכן קצת חינוך ותרבות שבאה לעולם…ברוך ה' מנהג זה נעלם.
נתנאל רוזנבליט.
נ.ב. אם  נלך שבעים שנה אחורה, אבי רבי מנחם מנדל שליט"א מספר: היו שעשו זאת לשם קצת שמחה והיו שעשו זאת באכזריות. הוא עוד זוכר איך אדם מבוגר זרק בובקעס בכוח רב ופגע בבעל הקורא רבי פישל גרובר תיכף צמחה חבורה על המצח ענקית, נורא!
12. שמחה ש.
לר' אבישי

כיון שלא ראיתי את הרשימה שלך על "קוצי תשעה באב"
ושם ראיתי את בקשתך לעדויות על זריקת בונקעלך ב-תשעה באב.
גם אצלנו בשיכון ה' בבני ברק-בבית הכנסת בו גדלתי
ונראה לי שהיה זה בכל השכונה-נהגו במנהג הזה
היו מנסים להשיג צינור פלסטיק שבו מכניסים את חוטי החשמל-צינור קשיח
ולעתים גם קצת בעיגול ואיתו היו יורים את הבונקעלך
אינני זוכר בוודאות, אבל בימי נערותי הייתי מתארח רבות אצל דודתי שגרה במושב יסודות
זהו מושב של פא"י(ז"ל) במועצה איזורית נחל שורק. זהו ישוב של אנשים יראים ושלימים מה שנקרא.
והייתי שם כמה פעמים בתקופה של ט' באב-ונדמה לי שגם שם היה מנהג זה נהוג
בברכה
שמחה

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן

רשימה לפרשת דברים

לפני שנים נכנסתי לביתו של רב נכבד בתל אביב. עקב מעבר דירה זימן אותי לבחור ספרים מספרייתו העשירה לספריית הרמב"ם.

גלגלתי עמו שיחה על סופרים וספרים. לאחר התלבטות ארוכה שיתף אותי בסיפור הבא:

אחרי חתונתי באה הצעה לערוך את ספר חדושי רבינו חיים מטלז על הבבות. מדובר היה באוסף פתקים ודפים, שהיה צורך לערוך מפה ומשם. כדי לצרף לעניין אחד הייתי צריך להשלים משלי.

הציעו לי סכום גדול יותר אם אוותר על שמי כעורך הספר. הסכמתי כי באותה עת הייתי נצרך לכסף.

אכן כתבו "חבר תלמידים" בשער.

על זה נאמר: כשם שמקבלים שכר על הדרישה – כך מקבלים שכר על הפרישה.

 

שער הספר. בני ברק תשכ"ה 1965

 

הערה בגב שער הספר

———————————

בשבת שעברה נסתלק לבית עולמו באריכות ימים ושנים ר' שמואל אשכנזי.

איש ספר, בעל זכרון אדיר, שהיה כתובת לשאלות וחקירות בכל מכמני הספרים.

 

י"א טבת תרפ"ב – כ"ה תמוז תש"ף. מקור: ערכו ב"ויקיפדיה".

מיוחדים הם הספרים שקבצו בהם תלמידיו מרשימותיו ונקראו בשם "אלפא ביתא דשמואל זעירא".

כרך א: בעריכת שמואל אברהם תפלינסקי. תש"ס (2000). כרך ב (א-ב): בעריכת יעקב ישראל סטל. תשע"א (2011).

בהקדמה לחלק הראשון מופיעה רשימת הפרסומים של ר' שמואל אשכנזי.  סך הכל 295 פריטים כמניין "כי כבר רצה הא' את מעשינו".

אני מבקש להפנות תשומת לב לדברי המביא לבית הדפוס אודות סוגי הפרסומים, כפי ששמע מר' שמואל בעצמו:

"יש בהם אשר כתב בהם מאלף עד תו

ויש בהם אשר "רק" סגנן וערך בתוספת נופך משלו

ויש אשר "הסתפק" בהם בציון מ"מ ובהערות והארות זעיר שם וזעיר שם"

"יש בהם אשר כתב בהם מאלף עד תו",  למרות זאת בספרים אלו לא מופיע שמו כמחבר.

וכן כתב המלבה"ד: ידעתי גם ידעתי, כי יצאו מתחת ידו כמה וכמה ספרים ומאמרים שאינם חתומים בשמו…

 

אנחנו אמונים על דברי חכמינו: כל האומר דבר בשם אומרו – מביא גאולה לעולם (מסכת מגילה דף טו).

יש לברך על כל 'הרמת מסך' ונתינת התודה למי שכתב ותרם מידיעותיו לספר.

שבת שלום

אבישי


*סוֹפֵר צְלָלִים הוא כינויו של אדם הנשכר לכתוב ספר או נאומים עבור אדם אחר, כשהקרדיט לכתיבת הספר אינו ניתן לו אלא למי שמשלם לו. (מתוך: ויקיפדיה).


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן:  מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר.

פרק לד פסוק ז

רשימה לפרשת מטות – מסעי

אחת הסוגיות הגיאוגרפיות/התנ"כיות הסבוכות היא איתור המקומות המציינים את גבולי ארץ ישראל.

אנחנו מכירים ארבע מערכות של גבולות הארץ:

  1. גבולות ההבטחה בברית בין הבתרים (בספר בראשית).
  2. גבולות מצוות ירושת הארץ בפרשת מסעי (בספר במדבר).
  3. גבולות עולי מצרים.
  4. גבולות עולי בבל.

לכל גבול יש משמעות הלכתית.

אנחנו נתמקד ברשימתנו בצד הצפוני של גבול עולי מצרים.

הנקודה הצפונית המוזכרת בתנ"ך בכיבושי יהושע היא "בעל גד", הנמצאת בבקעת הלבנון. היא מוזכרת בשלשה מקומות בספר יהושע בפרקים יא-יג. לראשונה כאן:

מִן-הָהָר הֶחָלָק, הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד-בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר-חֶרְמוֹן; וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד, וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם (פרק יא פסוק י"ז).

בעל גד מזוהה כיום עם העיירה בעל בק בבקעת הלבנון צפונית מזרחית לבירות.

הרוצה להעמיק בסוגיה יפנה לספרו של יהודה לנדי "שלש ארצות לשביעית". ירושלים תשע"ד, בפרק על תחום עולי מצרים – הבנה גיאוגראפית. ראו נא כאן

תמונה מתוך ספר "שלש ארצות לשביעית".

כדרכנו בבלוג זה אנחנו מבקשים להסב את תשומת לבכם להארה ביבליוגרפית בספרותנו התורנית.

קבלתי השבוע בקשה מהרב אהוד אחיטוב נר"ו רב הישוב "בני דקלים", מרבני ההלכה של מכון התורה והארץ ורעי משכבר הימים לספסל הלימודים ב"מרכז".

הרב אהוד הפנה את תשומת לבי למחיקה בפירוש המשנה "מעשה ארג" לרבי מקומרנא, רבי יצחק אייזיק ספרין, כפי שנראה מעותק המצוי במאגר "אוצר החכמה". עותק זה הוא דפוס צילום שנעשה בניו יורק בשנת תשי"ד (1954).

התבקשתי לבדוק  בעותקי הספריה את המקור כפי שנדפס במהדורות הראשונות.

השויתי עם עותק שלנו במהדורת למברג תרל"ג (1873) ואכן שם אין מחיקה !

במה המדובר?

הפסקה עוסקת במעמד של העיר עכו ושל העיר בירות הנמצאים בגבול עולי מצרים. המחבר פוסק שיש בגבול עולי מצרים  קדושה – "קדוש יאמר לו" – באדמה וביושביה !

ועד היום מי שקונה קרקע בכיבוש מצרים כגון עכו ובראט  וכיוצא מה שהיא מכיבוש ראשון הרי הוא חל עליו קדושת ארץ ישראל מימות אברהם, קדוש יאמר לו, ולא נעבד  בשביעית אבל נאכל שלא גזרו שם על הספיחין

וזה יסוד מוסד לא יזיזו אותו כל הרוחת שבעולם, לישראל הקונה קרקע בכיבוש מצרים הרי הוא בקדושות הארץ לכל דבריה מן התורה, קדוש יאמר לו והנקבר שם הוא קבור בארץ ישראל

מדוע נמחקה "בראט" – היא העיר בירות – מהמהדורה המאוחרת?

האם סבר מאן-דהו שבירות אינה כלולה בתחום עולי מצרים והגבול עובר דרומית לה (כדעה המובאת בספר "אדמת קודש", שהגבול עובר בנחל הליטאני, קראו בפרק על תחום עולי מצרים – הבנה גיאוגראפית כאן)?

אשמח לשמוע את דעתכם!

הוסיפו תגובה לרשימה או כתבו נא אלי לכתובת הספריה  המופיעה למטה.

שבת שלום

אבישי

 


נספח:

איך הגיע הרב אהוד לכל זה? —סיפור בפני עצמו.

ראו נא מכתבו ובו השתלשלות העניינים:

 

ב"ה י"ד תמוז ה'תש"פ

לכבוד

… אבישי אלבויים שליט"א

שלום רב וברכת ה' עליכם

שמחתי לדבר אתך ואשמח גם להבא בעזרת השי"ת.

בהמשך לשיחתנו אקדים שאני עורך תשובה (כנראה טיוטה) שנשאל זקני הסבא רבה שלי. שמו היה רבי נתנאל חבובא זצ"ל והוא היה סבא ישיר של אבא שיח' שקרוי כשמו, הוא נולד הרבה אחרי  שסבו נפטר. הסבא רבה היה ראב"ד בדמשק עד שנת תר"ס כשבאותה שנה עלה לירושלים בה למד עם חכמי המקובלים ונפטר בשיבה טובה בשנת תרע"ז.

השאלה הייתה האם צריך לנהוג קדושת שביעית בפירות וירקות שגדלים בעיר בירות? כשלא ידוע מי השואל כשיתכן שזה אחד מבניו שידוע שהיה חי תקופה מסוימת בעיר בירות.

כפי הנראה השואל בשאלתו זכר שהתוס' יו"ט סבר שהעיר בירות היא בתחום עולי מצרים והסבא ע"ה כותב לו שהדברים אינם כתובים בתוס' יום טוב אלא בפירוש "מעשה אורג" כשהוא מצטט אותו מילה במילה, כפי שרואים בצילום של המהדורא הראשונה שנדפסה בניו יורק בברכת בנו של האדמו"ר, אך לא מצוין באיזו שנה.

הבעיה היא שדווקא המילה העיקרית "ברת" שסבא מצטט בשמו הושמטה מה במהדורת הצילום. (הדבר בולט שחסרה שם מילה כי יש רווח באמצע שורה). וכפי הנראה בעקבות אותה השמטה זו היא גם הושמטה גם במהדורות הבאות.

לענ"ד ברור שלפניו של הסבא הייתה המהדורא הראשונה, כי התשובה נכתבה לפני למעלה ממאה שנה, שהרי הוא נפטר לפני 103 שנה בירושלים, ועד פטירתו לא יצאה מהדורה נספת. כך שבין אם הוא כתב את התשובה בהיותו בדמשק ובין אם הוא כתב אותה כבר בירושלים, לא הייתה לו מהדורה אחרת.

ניסיתי באוצר החכמה אכן יש שם משניות בהוצאת המהדורה הראשונה, אך לא בסדר זרעים. כמו כן בדקתי בהיברובוקס ושם הם בכלל לא מופיעים. גם בספריה הלאומית לא מצאנו.

אשמח ואודה לך, אם תמצא אותו בספריית הרמב"ם ותשלח לנו צילום של "מעשה אורג" מס' שביעית פ"ו מ"א במהדורה הראשונה.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב  

——

ב"ה ל' תשרי א' דר"ח מר-חשוון ה'תשפ"א

לכבוד

ידידי ורעי

הרב אבישי אלבויים שליט"א

שלום וברכה שבוע טוב וחודש טוב וברכת ה' עליכם

זיהוי של "ברטא" כעיר בירות

כיוון שראיתי שיש המשך להתכתבות בנושא שהעלנו לפני כשלושה חודשים, מצ"ב בהמשך לשאלת הכותבים שלא ברור אם כן "ברטא" היא העיר בירות?

אכן זה נושא התשובה של מו"ז הרב נתנאל חבובא זצ"ל כשבתחילה הוא מתייחס בספקנות ש"ברטא" היא אכן בירות עם ההשלכות שיש לכך שלדעת המעשה אורג היא בתחום עולי מצרים.

אך לבסוף הקרבן נתנאל מאשש את דברי המעשה אורג לאור דבריו המפורשים בדברי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח, מהדורת בית המדרש להלכה בהתיישבות פרק יא כשבתחילה הוא דן היכן הוא הור ההר, ואז הוא כותב:

"לדעת זה ההר אי זה הוא ואנה הוא מקומו טרחתי זמן מרובה ויגעתי ומצאתי תהילות לאל דע כי מן ההר הסמוך לעכו והוא הר הכרמל ואל הצפון ימצאו קצת ראשים בים יבואו וגם בשטח הארץ כמו צור וצידון ובירות וכו'

וכן בהמשך דבריו שם ד"ה גבול צפון, כשהוא מתאר את הגבול הצפוני של ארץ ישראל, הוא מתייחס לזיהוי של "ברטא" כבירות:

"אל בירותא קורין לה היום בירות בתיו דגושא, ובפירקא דחסידי הוא שנזכר אלעזר איש ברתא".

לכן, אך טבעי הדבר שרבים מתלמידי החכמים שבכל הדורות העוסקים בגבולות הארץ בהלכה, הסתמכו על דברי הכפתור ופרח, ובוודאי בזיהוי מקומות מרכזיים שמבוססים על מסורת רבת שנים, כמו בנוגע לעיר בירות. ולכן גם טבעי הדבר שגם האדמו"ר מקאמרנא זצ"ל יקבל הנחת יסוד זה. ויהי רצון שנזכה בעזרת השי"ת לכוון לאמיתה של תורת אמת.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב

————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

לָכֵן, אֱמֹר:  הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת-בְּרִיתִי, שָׁלוֹם.

במדבר פרק כה פסוק יב

רשימה לפרשת פינחס

 

 

שער תדפיס מאמר שנדפס בקובץ לכבוד פרופ' טור סיני בשנת תשי"ז (1957). התדפיס נשלח מקופל כמות שהוא בדואר ישראל. בראש השער הקדשת המחבר: לספריית הרמב"ם, בזכר טוב, ניסן

בספריית הרמב"ם מאות תדפיסים. מה הם תדפיסים?

תדפיסים הם דפים בודדים המהודקים יחדיו ובהם מאמר בודד שנדפס בבמה כלשהיא. צורתם כמי שנתלשו מתוך חוברות או ספרים שבהם נדפסו.

פעם היה מקובל לתת כמות גדולה של תדפיסים לכל כותב של מאמר כדי לחלק  בין מכריו. סוג של  "שכר סופרים".

גם אני כשכתבתי מאמרים לכתב העת "המעין", לפני כשלושים וחמש שנים, קבלתי בדואר מעטפה עבה ובה עשרות עותקים של המאמר. עותקים המונחים כאבן שאין לה הופכין במשרדי.

מה החשיבות לתדפיסים של מאמרים שנדפסו כבר בבמות שונות?

יש להם ערך אם יש בהם הקדשות של המחבר או הערות ותיקונים בכתב ידו על הנדפס.

שער ידני (חסר במקצת) בכתב ידו של המחבר' בנימין ליפקין.  מצורף לתדפיס מאמר "סמכות החקיקה של הציבור". נדפס בחוברת "סיני". שבט-אדר תש"ט (1949).

בגיליון "סיני" חודש ניסן-אלול  תש"ט (1949) פרסם ר' בנימין ליפקין מאמר על "סמכות החקיקה של הציבור". הימים הם ימיה הראשונים של המדינה והנושא רלוונטי מאד. ר' בנימין היה עילוי ונמנה על צוות תלמידי החכמים במכון הרי פישל בירושלים.  הוא נפטר צעיר וכתביו כונסו לספר "בני בנימין" שהמכון הוציא לאור בשנת תשנ"ו (1996). גם מאמר זה על סמכות החקיקה של הציבור חזר ונשנה שם.

שער הספר. דברי שבח מופלגים לזכרו נכתבו בהקדמת הספר. ראו נא כאן.

בספריית הרמב"ם יש תדפיס של המאמר ב"סיני" עם הערות בכתב יד המחבר.

מעניין לראות שרוב גדול של ההערות נכנסו לתוך המאמר במהדורא בתרא – בספר "בני בנימין" ומיעוטן נותרו בחוץ.  ברשימה נעסוק בהערה אחת כזאת.

בדף המצורף להלן, מתוך פרק ז של המאמר, יש חמש הערות. מהן קצרות ומהן ארוכות. רובם ככולם שובצו במהדורה בתרא.

דווקא ההערה הארוכה מכולם, זו שנמצאת בשולי העמוד משמאל, לא נכנסה למאמר המכונס בספר !

 

אמנם כשבודקים את המאמר עצמו רואים שישנה השמטה גם בגוף המאמר, שאליה מתייחסת ההערה.

יש כאן השמטה מכוונת, שאומרת דרשני !

נצטט את ההשמטה מגוף המאמר:

(ולחינם העיר על זה ווייס ב"דור דור ודורשיו" ג, ע' 217-225: הרי כמה גזירות ותקנות נתחדשו אחר חתימת התלמוד)

וההערה הנוספת בצידה:

אמנם א"ה וויס מעיר שם  שאנו מוצאים בספרות הגאונים ועוד אחרי חתימת התלמוד לימודים חדשים וכו', וע"ז יש לדון במקו"א,  ואנו בדיוננו זה בשטח התקנות באנו להעיר שע"ז אין איש חולק שאפשר לתקן ולגזור אחר חתימת התלמוד ואין זה בכלל הוספה ע"ד התלמוד.

יש להניח בסבירות גבוהה שההשמטה המאוחרת נעשתה בשל הזכרת החכם אייזיק הירש וייס וספרו "דור דור ודורשיו".

תמונת א"ה ווייס. המקור: ויקיפדיה

א"ה וייס היה מורה לתלמוד ב"בית המדרש" בוינה. נפטר בשנת תרס"ה (1905).  הרוצה להכירו יקרא את ערכו ב"ויקיפדיה".

שיטתו של א"ה וייס ב"דור דור ודורשיו" בוקרה בחריפות על ידי ר' יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות ראשונים".

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

"מה טובו אהליך יעקב, משכנותיך ישראל"

רשימה לפרשת בלק

סימן לבית יהודי היא המזוזה בפתח.

יש הידור להניח בפתח הבית מזוזה גדולה, שנכתבה על ידי סופר אומן וירא שמיים.

גם בפתח ביתי יש מזוזה מהודרת. מזוזה שכתב אפרים איובי הי"ד תושב כפר דרום, שהיה נהגו האישי של הרב דרוקמן הי"ו ונרצח בכביש חוצה יהודה בואכה חברון בתאריך כ"ג בחשוון תשנ"ד  (7/11/1993). מזוזה זו הולכת עמי מדירתי הראשונה ועד היום.

מה יעשו העוברים דירה במזוזה מהודרת הקבועה בפתח והם חפצים לקחתם עימם?

האם מותר להעתיק את מזוזות מהבית הישן לביתם החדשה?

על כך תקראו בהערה הבאה.

השבוע הראה לי מר חנניה וינברגר הערה בכתב ידו של הרב ראובן מרגליות זצ"ל. הערה המופיעה בשולי אחד מגליונות כתב העת "הפוסק" המונח על מדפי הספריה.

שער חוברת "הפוסק" שנה רביעית, חוברת כ"ז. תל אביב תש"ג (1943)

הרב ראובן מרגליות היה מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם וחנניה וינברגר הוא שאר בשרו הקרוב. ההערה אינה חתומה, אך שנים רבות של עבודה שמשקיע ר' חנניה בהדרת כתבי הרב ראובן הביאו אותו לזיהוי מיידי של מחבר ההערה.

ניסיון לקרוא את ההערה נתקל בקושי, היות ודפי החוברת חתוכים בצדם הימני וחסרות מילים. לצערנו, זה מעשה ידי הכורך שיישר את הדפים בסכין חד.

לאחר עיון, זו ההצעה שלי לנוסח השלם:

[ראה] בדעת [קדו]שים סת"ם [הל'] מזוזה סי' [רצ"א] שכתב [אך לה]חליף [מ]זוזה [כשי]וצא אף [ששוין] או לתת [שאי]נה חשובה [כל כ]ך במקום [הח]שובה אין חשש לכו"ע.

כדי להבין את ההערה, עלינו לפתוח תחילה את חוברת "הפוסק", שעליה נסובה הערתו של הרב ראובן.

השאלה שנשאלה הגיע מבסרביה שברומניה לרב הלל פוסק (שכיהן כרב בטטרונבר הסמוכה).

להלן נוסח השאלה והתשובה כפי שהעתקתי.

שאלה: 

הרב ישעיה מענדל גזר זצ"ל ארציז בעסרביה

בדין הסרת מזוזות מדירה לדירה.

ליד"נ הרב… פוסק נ"י. באתי אליך בשאלה אשר נחשדתי בעיני לפותרה, ובכן עליה דידיה קא רמינא נפשאי להשיבני דבר ברור: באלו הימים עלי להעתיק את מושבי לבית שקניתי, בבית משכני עתה יש לי מזוזות גדולות מהסופר הר' ישראל זצ"ל מטטרבונר ששלמתי בעדן במיטב כספי סכום רב.  וכאשר הדין  נותן לאיסור לקחת  המזוזות מדירה לדירה אחרת כמבואר בב"מ ק"ב, ורצוני לקבוע מזוזות אחרות  תמורתן ואלו הראשונים לקבוע בביתי החדש, אך זאת למפגע לי חשש הירושלמי: קרש שזכה בדרום לעולם בדרום, זכה בצפון לעולם בצפון אצל משכן, ומזה למדו אחרונים איסור החלפת הטלית מצד לצד, ובכן נבוך אני אם יש איסור ג"כ בזה לקחתן ממקומן  הראשון וליתן אחרים תמורתם, בינה זאת ידידי והשיבני חוו"ד.

 תשובת הרב הלל פוסק:

ב. ובדבר המזוזה ששאלת שהשכן היוצא מהדירה רוצה להחליפה, חוכך אנכי להחמיר אפי' בחליפין לאחלופי, ומדייק אנכי מלשון הר"ן ז"ל אפי' כשצריך אותה לבית אחר (פי' שאין בנמצא מזוזה אחרת) כיון דחיילה קדושת שכינה בבית זה אין לסלקה משם, (ויש דעות שהוא מבעה"ת וצריך לדקדק בלשונו) הריטב"א ז"ל עכ"ל. ולכן עצתי לבלי לזוז המזוזות ממקומן ובפרט במקום סכנה אין לנו לעשות שום ערמות וטצדקאות נגד זה.

הרב הלל פוסק פסק להחמיר. רבנים אחרים נטו להקל. הם סמכו על מה שנכתב בספר "דעת קדושים" לר' אברהם וורמאן.

בסימן מיוחד העוסק בדין "לקיחת המזוזות בעת מעבר דירה", בספר "אבני דרך" לרב אלחנן פרינץ, הביא את דעות הפוסקים להקל, על סמך דעת הרב בספרו "דעת קדושים".

וזה מה שרצה הרב ראובן מרגליות להגיד בהערתו:

ראה בדעת קדושים סת"ם הל' מזוזה סי' רצ"א שכתב: אך להחליף מזוזה כשיוצא אף ששוין או לתת שאינה חשובה כל כך במקום החשובה אין חשש לכו"ע.

אפשר להקל לדינא.

שבת שלום

אבישי

———————

הרשימה השבוע מוקדשת באהבה לבתי רננה וחתני הרב מאיר וילדיהם המתוקים: צור, רעי ותמה עם קביעת המזוזה בביתם החדש בעיר שדרות ת"ו.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה

רשימה לפרשת חוקת

אחת המחשבות שלי בעתיד לעשות תערוכה בספריה לספרים בהם נדפסו אותיות אדומות.

אני אוהב שערים צבעוניים אלו ואוסף אותם אחד לאחד במצלמתי.

אינני יודע אם לכך יש ערך ביבליוגרפי. מהמעט שהצצתי בשערי ספרים עתיקים בלטינית תופעה זו מצויה שם מאד.

שער ספר "משפט המלך". ספר שכולו נכתב לטינית – למעט שתי המילים 'משפט המלך' בדף השער. נכתב על ידי Wilhelm Schickard. דפוס לפסיא 1624. עותק ספריית הרמב"ם

בספרים שלנו התופעה מצויה הרבה פחות. האם מפני שאותיות אדומות מייקרות את ההדפסה? האם יש כאן קושי טכני לביצוע?

ראו נא את הדוגמא  הבאה, המבליטה את קשיי הביצוע.

שער "ספר פרי מגדים", דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). הספר בפורמט גדול נדפס באותיות אמשטרדם.

שער ספר "פרי מגדים" לר' יוסף תאומים. ספר יסודי בלימוד ההלכה. דפוס פרנקפורט דאודר תקנ"ח (1798). עותק ספריית הרמב"ם

האותיות האדומות של עמוד השער נראות מהצד השני. בוודאי זו תקלה של המדפיס.

אותיות אדומות הן גם פטנט שיווקי. בשל כך ניתן למצוא שהמדפיסים מבליטים דווקא נתון שמיועד למשוך את הקונים. אולי יש בו מימד של הטעיה.

ראינו דוגמא אחת לעיל ב"פרי מגדים" שנדפס בו אמשטרדם באותיות 'קידוש לבנה'. מקום הדפוס המקורי -פ' דאדר- נכתב בקיצור ובאותיות של 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.

דוגמא נוספת בספר "גדולי תרומה", דפוס זולקוב תקס"ט (1809). בשערו באותיות מודגשות מופיע כמו שנדפס "בויניציאה". מקום הדפוס הנכון רשום בלועזית באותיות קטנות.

גדולי תרומה, דפוס זולקוב תקס"ט (1809). פירוש ר' עזריה פיגו לספר התרומות. עותק ספריית הרמב"ם

מבקש לסיים בדוגמא מאוחרת, שהפתיעה אותי מעט.

ספר "אגלי טל" על מלאכות שבת נחשב לספר בסיסי בין עוסקי התורה במסכת שבת והלכותיה.

חיבר את הספר בעל ה"אבני נזר", האדמור מסוכצ'וב, שהיה חתנו של האדמו"ר מקוצק.

הדפסה ראשונה של הספר בשנת תרס"ה (1905) בפיעטרקוב. עותק ממנה מונח לפני. הספר ומקום ההדפסה הובלטו באדום, ויפה עשו. הספר חזר ונדפס בשנת תרצ"א. אינני יודע אם בהוצאה זו השתמשו בצבע האדום.

מהדורה שלישית נדפסה בשנת תש"ט (1949) על אדמת גרמניה. מהדורה זו היא מדפוסי שארית הפליטה. בגב השער מופיעות הנצחות לקרובי המשפחה שנחנקו בתאי הגזים (כך הלשון שם). מהדורה זו מונחת בביתי ירושה מסב אשתי, הרב יצחק נפתלי וויינברג זצ"ל.

ספרי "שארית הפליטה" מצטיינים בדרך כלל בפשטותם ובאיכות הדפסה גרועה.

ולכן הופתעתי מעט למצוא שער איכותי עם אותיות אדומות.

שער "אגלי טל". [גרמניה] תש"ט (1949). עותק פרטי.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

ממשה עד משה לא קם כמשה

רשימה לפרשת קורח

ספר התשבי לר' אליהו בחור הוא מילון למילים המופיעות בתלמודים ובמדרשים. יש בו 712 ערכים (כמנין תשבי).

הספר נדפס לראשונה בשנת ש"א (1541) בעיר איזנא על ידי מדפיס נוצרי בשם פאול פגיוס.

ספר זה חזר ונדפס כמה פעמים. נציין את מהדורת הורדנא תקס"ה (1805) ומהדורת מרמורש-סיגט תר"ע (1910).

במהדורה אחרונה זו נוסף בעותק הספריה דף שהודבק לספר. על הדף נכתבה מחאה כנגד השמטה זדונית שנעשתה בתוך הקדמת המחבר.

 

ספר התשבי. דפוס מרמורש-סיגט תר"ע 1910. עותק ספריית הרמב"ם (בית ארילה)

שתי פסקאות במחאה זו. הסדר הנכון לקרוא ראשונה דווקא את זו שמופיעה שניה בעמוד.

V ובאמת ראוי שבני עמו יקראו עליו, כמו שאנו קוראין על רבנו משה בן מימון: ממשה עד משה לא קם כמשה. כך יאמרו עליו : מפאולוש עד פאולוש, לא קם כפאולוש.

השמטה זדונית בהוצאה זו ונמצא לנכון בתשבי הוצאת הוראדנא תקס"ה. פאולוש זה – מו"ל, מדפיס ומעתיק התשבי ללשון רומי – נזכר גם בשיר המחבר התשבי בסוף הספר דף צד, ב. והיה אחד מחסידי אומות העולם. זכרונו לברכה.

 

דברים כדורבנות !

הכותב הוא יהודה פריס-חורב, מהדיר ספרי קדמונים. ספרייתו הגדולה נתרמה לספריית הרמב"ם ובעותקים רבים ישנן הערות שלו. דוגמא ראו נא  כאן

מי הוא אותו פאולוש? מה טיבו?

אליהו בחור היה מומחה לדקדוק עברי. פרנסתו מצא כמגיה בבתי הדפוס וכמורה לעברית למלומדים נוצרים. התקופה היא תקופת הרפורמציה בנצרות במאה ה-16 למניינם. אחד מפטרוניו היה פאול (פאולוש)  פגיוס, שהיה כומר והקים בית דפוס בעיר איזנא.

סופו של אותו פגיוס שנרדף על ידי הקתולים וגופתו הוצאה מקברה ונשרפה ברבים. ראו נא כאן הקדשה שכתב בעברית ותיאור תולדותיו (באנגלית).

אחד ממפעליהם המשותפים של אליהו בחור ופאולוש פגיוס היה הדפסת ספרו של בחור "התשבי" בעברית עם תרגום לטיני, עמוד מול עמוד.

 

דף מספר התשבי. עמוד בעברית מול עמוד בלטינית. דפוס איזנא ש"א (1541). הועתק מאתר הספריה הלאומית.

בא ונבדוק יחדיו מה כתב אליהו בחור על פאולוש פגיוס, כפי שנדפס במהדורת הוראדנא תקס"ה.

שער ספר התשבי. דפוס הורדנא תקס"ה (1805). עותק ספריית הרמב"ם

ובבאי הנה תהיתי בקנקנו ומצאתיו מלא ישן ולא הוגד לי החצי מחכמתו וידיעתו ורבים שואבים מי תורתו  ודורש טוב לעמו נאה דורש ונאה מפרש ובאמת ראוי  שבני עמו יקראו עליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון ממשה עד משה לא קם כמשה כך יאמרו עליו מפאוליש עד פאולוש לא קם כפאולוש ובראתו הספר הזה אשר חברתי והכיר רב טובו ותועלתו נזדרז מאוד והעתיק אותו ללשון לאטין אשר קראו קדמונינו לשון רומי וחבר שתי הלשונות יחד עמוד לקראת עמוד לא העדיף ולא החסיר. ובכן הסכמנו להדפיסם יחד ונשים עיונינו עליו בכל מאמצי כחנו הוא מצד אחד ואני מצד אחר ונקרא איש אל אלהיו שיצלח את מלאכתנו…

בדפוס מרמרוש-סיגט השמיטו שני [!] קטעים.

ובבאי הנה תהיתי בקנקנו ומצאתיו מלא ישן ולא הוגד לי החצי מחכמתו וידיעתו ורבים שואבים מי תורתו  ודורש טוב לעמו נאה דורש ונאה מפרש [ובאמת ראוי  שבני עמו יקראו עליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון ממשה עד משה לא קם כמשה כך יאמרו עליו מפאוליש עד פאולוש לא קם כפאולוש] ובראותו הספר הזה אשר חברתי והכיר רב טובו ותועלתו נזדרז מאוד והעתיק אותו ללשון לאטין אשר קראו קדמונינו לשון רומי וחבר שתי הלשונות יחד עמוד לקראת עמוד לא העדיף ולא החסיר. ובכן הסכמנו להדפיסם יחד ונשים עיונינו עליו בכל מאמצי כחנו [הוא מצד אחד ואני מצד אחר ונקרא איש אל אלהיו] שנצלח את מלאכתנו…

לעניות דעתי, השמטה זו אינה השמטה זדונית  כקביעתו של יהודה דה פריס. 

שני המשפטים שהושמטו מתייחסים למהדורה קמא ואינם רלוונטים לקוראי הדפוס הנוכחי, שכולו עברית.

יש להניח שמשפטים אלו צורמים לאוזן של הקורא.

גם תיאור פאולוש כ'חסיד אומות העולם' טעון הוכחה. ראוי לציין שעל רקע תקופתו היה לו יחס מכובד ליהודים (ראו ערך פִילוֹשמיות  Philo-semitism) .

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

טובה הארץ מאד מאד

רשימה לפרשת שלח

הרב אליהו נחום פרוש-גליקמן (תרנ"ב-תשט"ז 1892-1956)

התמונה מתוך מדורו של מ. ירושלמי. "למשפחותם לבית אבותם". מוסף קהילות של עיתון המבשר.

השבוע נקלעתי למבוכה. הכל התחיל בקונטרס  קטן "עלים לדוגמא", מספר החקלאות בתלמוד, שראיתי במחסן שלנו. קונטרס של ארבעה עמודים. על פי הרישום במפעל הביבליוגרפיה הקונטרס נדפס בשנת תרע"ז 1917, עותק נוסף נמצא רק בספרייה הבריטית.  פריט נדיר.

בראש הקונטרס נרשם בעיפרון: מחירו חצי  בשליק.  מטבע שהיתה מקובלת בזמן שלטון התורכים. מה שמאשש את התאריך שנקבע.

עמוד ראשון מ"עלים לדוגמא". עותק ספריית הרמב"ם.

כדרכם של "עלים לדוגמא" אתה בודק אם בהמשך נדפס כל הספר "החקלאות בתלמוד". מצאתי שנדפסה בשנת תרע"ט 1919 רק חוברת ראשונה: הגפן. יותר לא יצא.

 

מתוך דברי ההקדמה לחוברת זו למדתי שהמחבר היה מחוגי הרב קוק זצ"ל, שבהמלצתו נדפסה החוברת על ידי הסתדרות (דגל) ירושלים.

 

 

המחבר, אליהו מנחם פרוש-גליקמן היה באותה עת תלמיד חכם צעיר, שהתמנה זה עתה להיות משגיח בתלמוד תורה הירושלמי "עץ חיים" לצידו של ר' אריה לוין. תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים.

חוברת זאת עוררה בי עניין. נדמה שזאת תופעה יוצאת דופן שצורב צעיר עוסק בפן התורני-חקלאי. ואולי היא מסימני התקופה דאז של ייסוד המושבות החקלאיות בארץ ישראל המתעוררת. אין להתפלא שהרב קוק זצ"ל תמך ביוזמה זו.

החוברת זכתה להסכמתו של הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי, מנהל ת"ת "עץ חיים".  גם הוא היה ער לחידוש שבחיבור זה, ועל זה העיר בהסכמתו:

"אין כל חדש לתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שאחד מתלמידיה יחבר ספר תלמודי, אבל חדש הוא שאחד מפרי עץ חיים יעריך ספר על עץ השדה שבתלמוד, וחדשה היא בכלל עבודתך זו בספרותנו התורנית".

חיפוש אחר פרטים נוספים מחיי המחבר העלה שהיה מתנגד חריף לציונות ולמדינה הציונית.

בקובצי "משמרת חומותינו" של נטורי קרתא נדפסו מאמרים שלו המשקפים סגנון חריף ובלתי מתפשר.

לדוגמא, מאמרו "אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב" , הפורס את משנתו נגד השתתפות  בבחירות  (ומתייחס גם לתקופת המנדט מראשיתו).

ר' אליהו נחום היה דמות מובילה ומשפיעה בנטורי קרתא ואף כיהן כחבר הנהלה. התרשמתי מההספד על  "יהודי ירושלמי זקן" המתאר את דמותו.

אז…

רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן, תלמיד חכם ירושלמי—

האם אתה מחוגי הקנאים של נטורי קרתא או מחוגו של הראי"ה קוק?

או אולי גם וגם…?

 

שבת שלום

אבישי


נ.ב.

בילדותי גרנו בחיפה בשכנות לרב מנחם צבי ברלין שליט"א, כיום ראש ישיבת הרב חיים עוזר בבני ברק.

בנו אלעזר, בן כיתתי, סיפר לי שאביו בא ממשפחה ירושלמית וותיקה. כשאביו של הרב ברלין השתדך עם ארוסתו היה זה מפגש בין שתי משפחות. האחת תומכת ומעריצה את הרב קוק זצ"ל והשניה מתנגדת. בגלל מסורת משפחתית זו,  כשעלה שמו של הרב קוק בביתו של הרב מנחם צבי ברלין לא אפשרו לומר ולו מילה אחת בגנותו.

תיקון:

מכירי תולדות משפחת ברלין עדכנו אותי שאביו של הרב ברלין היה תלמיד בישיבת מרכז הרב. הוא מצולם בתמונת המחזור של ראשוני התלמידים בישיבה (שנדפסה גם כגלויה). בניו נהיו בריסקאים. בסלון ביתו היתה תלויה כל השנים תמונת הרב קוק זצ"ל עד שבערוב ימיו בניו  הסירוה. למרות הנטיה של הבנים לבריסק הם שומרים על כבודו של הרב קוק זצ"ל כפי שהתחנכו בבית אבא. לפיכך יש לדייק כי אין קשר להנ"ל ולמשפחת אמו של הרב ברלין, היא משפחת זייבלד הירושלמית.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנָ֣ו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה.

רשימה לפרשת בהעלותך

מעלת הענוה גדולה היא. אמרו  בתלמוד הירושלמי בשם רבי יצחק בר אלעזר: מה שעשתה חכמה עטרה לראשה – עשתה ענוה עקב לסולייתה. (ירושלמי ,שבת פרק א הלכה ג).

נהגו חכמי הספרדים להוסיף בחתימת שמם את ראשי התיבות ס"ט. ישנם כמה אפשרויות לפענוח ראשי התיבות. יש אומרים שהם סיפיה טב (=סופו טוב) ויש אומרים שהם "סין טין", כלומר עפר ואפר או רפש וטיט.

הנה שתי דוגמאות:

א.   בשער ספר ברך משה (ליוורנו תקס"ט 1809) מופיעה הקדשה בכתב יד ספרדי חצי רהוט.

שער ספר "ברך משה", ליוורנו תקס"ט 1809. המחבר: רבי משה גאלנטי. עותק ספריית הרמב"ם

 

ההקדשה היא של בן המחבר, החותם "כ"ד (כה דברי) שועל בן ארי, קטן מכל שבטי [ישראל], הצעיר יהונתן גאלנטי ס"ט.

כך הוא פענוח מלא של ההקדשה:

ב. בסוף ספר "אברהם במחזה" לר'  יהושע אברהם קריספין (אזמיר תרכ"ט 1869) מופיעים שמות שני בניו, שלקחו אחריות על הספר:

הצעיר יום טוב קריספין ס"ט, הצעיר יצחק קריספין ס"ט.

 

תשומת לב מיוחדת אני מבקש שתקדישו דווקא לחותמות הידניות.

לרוב החותמות הספרדיות הציוריות יהיה להן חלק עליון ובו שם החותם בצורה נאה (וקשה לפענוח…) וזנב היורד למטה ובו כתוב ס"ט.

ראש שער ספר "אברהם במחזה", אזמיר תרכ"ט 1869. המחבר: יהושע אברהם קריספין. עותק ספריית הרמב"ם

אני מעלה כאן השערה, שצורה החתימה הזאת מבטאת ענוה.

האם רק אני מדמיין בחלק התחתון ציור הדומה לתולעת או לשבלול, כדברי דוד  המלך בספר תהילים פרק כב: ואנכי תולעת ולא איש ?

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

מתג ורסן 

רשימה לחג שבועות

בימים אלו של היציאה מעידן הקורונה והחזרה המדורגת לשגרה – ספריית הרמב"ם עדיין  ללא קהל. אנחנו נותנים שירות מרחוק באמצעות המייל כפי שעשינו בעבר.

בזמן הפנוי שלנו אנחנו במחסן מסדרים ספרים. סוג של עבודת כפיים.  מפה ושם אני רואה עותק מיוחד ואז אני מצלם אותו לימים יבואו.

ברשימתי השבוע כמה זוטות שעלו ובאו.

א. בספר "עדות ביהוסף" (וילנה תרכ"ו 1866) לר' יוסף בן יצחק רוזין מטלז, חותנו של רבי יעקב יצחק ריינס, מופיעה מחיקה באחד מעמודי ההקדמה. עולה השאלה": מה מסתירים?

בדקתי בעותקים סרוקים במאגרים השונים. באוצרות התורה ובהיברובוקס מופיעה אותה המחיקה. באוצר החכמה המילה חסרה.

מה מסתירים?

הנה העתקה של הקטע כולו:

[זולת אשר באמת לא לגדולים בארץ יצאתי בספרי זה, כי המה עומדים על המקור, ואינם צריכים למים (—מחיקה—) כאלה אשר אני אצוק היום, ורק לאנשים אשר כערכי ולחברים המקשיבים לכל דבר תורה, המובא לפניהם, לאלה שמתי מטרה החפץ הלזה –] 

 

הניגוד הוא בין הגדולים אשר עומדים על המקור ואינם צריכים למים מסוג אחר , שהמחבר יוצק

בהתחלה חשבתי שיש כאן ביטוי חריף כדוגמת מים סרוחים. לאחר עיון נוסף (ובהסתמך על הקצה של האות אלף הבולטת כלפי מעלה)   נדמה לי שהביטוי הוא מעודן: מים שאובים, שהם הניגוד למי מעיין מקוריים.  האם בשביל זה היה צורך לתקן את כל העותקים?

ב. ספר טור על יורה דעה, "בית ישראל", מהדורה ראשונה עם פירוש דרישה ופרישה (לובלין שצ"ה 1635).  ספר עב כרס.

על חודי הדפים כתוב שמו "בית ישראל על יורה דעה". תופעה נדירה. זו גם שאלה הלכתית בהלכות שבת (שש"כ, כח, ב).

מבט ספרני טהור. יש שאלה במחקר כיצד הניחו פעם ספרים על המדפים.

בספר "הספרים על מדף הספרים" של הנרי פטרוסקי (תל אביב, עם עובד, תשס"א) מוקדש לכך דיון מיוחד בעמודים 126-127.

התמונות הבאות מתוך ספר זה והן לקוחות מתוך איורים עתיקים (א. 1499, ב. 1665 למניינם).  אפשר להבחין בשני מצבי הנחת ספרים: א. בערימה, ב. בעמידה כאשר חודי הדפים כלפי חוץ.

בשני המצבים מתבקש לסמן את שם הספר על קצות דפיו כפי שנעשה בעותק "בית ישראל" שלפנינו.

א.

הספרים שבפינה הימנית העליונה מונחים אחד על גבי השני.

 

ב.

ספרים מונחים במדפים אחורי המוכר. שימו לב ! חודי הדפים בחזית.

 

ג. בגב דף השער בספר "כנסת יחזקאל" (סדילקוב תקצ"ד 1834) מופיעה האזהרה השגרתית על שמירת "זכויות יוצרים": להוי ידוע שיש ת"י המביא לדפוס הסכמות על משך יוד שנים ולא נחשד שום אדם לפרוץ פרץ להדפיס הספר הנ"ל…

אבל הכותרת… מתג ורסן.

האם אנחנו זקוקים למתג ורסן כאחת הבהמות?  

"אל תהיו כסוס כפרד— אין הבין. במתג ורסן עדיו לבלום" (תהלים פרק לב).

נחמד.. לא?

 

חג שבועות שמח

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֽוֹ.

במדבר פרק ג פסוק לא

 

בשעה טובה סיימנו להתקין את משחק "אתגר הכתר" בספריית הרמב"ם.  המשחק בנוי מחמש תחנות שונות ובהן ישנם אתגרים המשלבים לימוד וכיף. המשחק מיועד לכל גווני הציבור התל-אביבי. אחרי תקופת הרצה נפתח אותו לקהל הרחב. פרטים יפורסמו בבוא היום.

לפניכם צילום של אחת התחנות: "שולחן הרמב"ם". על השולחן מוטבעות ידיעות על הרמב"ם שבעזרתן יש לפתוח מנעולים ולפענח צפנים סמויים.

 

"שולחן הרמב"ם" בספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

ולהבדיל,  במשכן היו כלי קודש: ארון, שולחן, מנורה וכלים נוספים.

בית הכנסת בהיותו "מקדש מעט" מסמל את המשכו של המשכן. מכאן פתח למסע הבא.

אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל – נקרא שכן רע. (מסכת ברכות דף ח).

הגאון מווילנא מסביר שכל יממה מתחלקת לארבעה חלקים. כנגד שלשה מהם יש זמני תפילות ואילו הרביעית  – היא זו של מחצית השניה של הלילה, בה אדם קם ממיטתו ולומד תורה בביתו.

לפי המקובלים כנגד ארבעת החלקים אלו יש ארבעה כלים: מיטה, שולחן, כסא ונר. וסימנם משכן.

מי שלא בא לבית כנסת מאבד שלשה חלקים ולכן נקרא שכן רע. שכן = שולחן, כסא, מנורה. נשאר לו רק החלק האחרון: לימוד התורה בביתו כשקם מעל המיטה.

אמרי נועם. חידושי הגר"א על מסכת ברכות. לפירוש המלא ראו נא כאן

ראשי התיבות של משכן מובאים בזוהר הקדוש בהקשר של אלישע הנביא:

וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל-אִישָׁ֔הּ הִנֵּה-נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱ-לֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד:

נַֽעֲשֶׂה-נָּ֤א עֲלִיַּת-קִיר֙ קְטַנָּ֔ה וְנָשִׂ֨ים ל֥וֹ שָׁ֛ם מִטָּ֥ה וְשֻׁלְחָ֖ן וְכִסֵּ֣א וּמְנוֹרָ֑ה וְהָיָ֛ה בְּבֹא֥וֹ אֵלֵ֖ינוּ יָס֥וּר שָֽׁמָּה (מלכים ב פרק ד).

בספר הזוהר נשאלה השאלה:  מדוע קדמה מיטה לשולחן ולכיסא?

זוהר הקדוש.פרשת בשלח ח.

אין לי  הבנה בנסתרות. על כן אני מבקש לצרף בנגלה שני מקורות על היחס בין מיטה לכסא ולשולחן.

א. סיפור מקסים על ר' שמחה בונים מפשיסחא.

המיטה מבטאת את קביעות הבית. ש"הוא יודע היכן יניח  ראשו" !

מתוך רשימתו של הרב פינחס הכהן וילמן. "המצווה ומה קודם לה". סיני כרך קלד. 

לקביעות של בית יש ביטוי חי ועכשווי בסרטון קצר של עמותת "אבוקת אור", המטפלת בעיוורים בוגרים בעלי נכויות קשות. ראו נא כאן. העמותה מגייסת כעת תרומות לרכישת דירות.

ב. שולחן ערוך, חלק חושן משפט, בהלכות גביית מלוה, סימן צז סעיף כג.

בעת עיקול הנכסים משאירים ללווה: "מיטה לישב עליה, ומיטה ומצע הראוים לו לישן עליהם".

ומה עם שולחן וכסא?

דעת  פוסקי ימינו שכסא ושולחן הם חלק בסיסי בריהוט הבית כיום.

מתוך ספר "הדין ונימוקו". מחבר: הרב יששכר דוב כהנא. לייקווד. תשע"ב 2012. עמ' קלב

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

 

וְרָדְפוּ֨ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב.

רשימה לפרשת בהר-בחוקותי

ידועים דברי רש"י: וכי כך הוא החשבון? אם חמשה רודפים מאה – אזי היחס הוא 1/20, ובהמשך התורה מציינת שמאה רודפים את עשרת האלפים (=רבבה), כלומר יחס של 1/100?

כאן למדנו יסוד חשוב באיכות של הכמות. "אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה".

אחד מענפי המדע, שחכמי ישראל העריכו בכל הדורות, הוא פתרון שאלות מתימטיות. יש מתמיטיקה ברמה פשוטה, זו של בית ספר יסודי. ויש מתימטיקה ברמה גבוהה זו שלומדים בתארים מתקדמים באוניברסיטה. כוונתי לשאלות מסובכות ברמה הגבוהה. חכמי ישראל השתמשו במדע המתימטיקה לחישובים שונים הנדרשים בהלכה.

מכובדי הרב משה לוונטהל, חיבר סדרת הספרים מצויינת "שררה שהיא עבדות": סוגיות ברבנות קהילה.  בספרים אלו ר' משה עוסק בדמוי הרבנים ובתיפקודן בקהילות. הוא המליץ לי לקרוא את ספרו של יעקב מרק "במחיצתם של גדולי הדור" (ירושלים, תשי"ח 1958)  ונימוקו עמו:  "מרק היה בעלים של מלון באתר נופש בליבוי ששם נפשו רבים מגדולי ישראל, ומשום כך יצר קשר בלתי אמצעי עם רבים מהם. אני מאד אוהב את הספר, כי הוא יצא ב-1927, טרום עידן 'טיפולי הפנים' של ספרות הגדולים".

אכן הספר מרתק. כל הסיפורים הם ממקור ראשון ואותנטיים. בפרק על  רבי חיים סולובייציק  ראיתי גם את העובדה הבאה:

 

לפני כשבוע נפטר הרב נחום רבינוביץ, תלמיד חכם בשיעור קומה עצום. הרב שימש ברבנות בקהילות שונות בחו"ל. לאחר עלייתו ארצה היה ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים במשך עשרות שנים. הוא היה בעל תואר שלישי במתימטיקה מאוניברסיטת טורונטו. שם כתב את עבודת הדוקטורט שלו בשנת תשל"ג (1973) שעסקה ב"סבירות והסתברות בספרות חז"ל והראשונים". בשנת תשע"ח (2018), לכבוד יום הולדת תשעים של הרב, עבודת הדוקטורט תורגמה לעברית ויצאה לאור. קטונתי מלהבין את סוד כל המספרים והנוסחאות, אך דוגמא להלך מחשבתו של הרב נחום על שילוב תורה ומתימטיקה אפשר ללמוד ממאמר שפרסם בכתב העת תרביץ (כרך מב, תשל"ג 1973)  על "תורת ההסתברות בספרות הרבנית".

 

במלאת שבעה ימי האבל האזנתי להספדים על הרב נחום. המספידים ספדו דרך ה"זום" ודבריהם שודרו בערוץ 7. אחד ההספדים הבלתי שגרתיים היה של פרופסור הלל פורסטנברג, מתימטקאי בכיר, שזכה לאחרונה בפרס "אבל" היוקרתי (המכונה פרס נובל למתימטיקאים). הלל הוא יהודי שומר תורה ומצוות, שבניו למדו בישיבת מעלה אדומים.

פרופסור הלל היה בילדותו תלמיד מחונן של סב אשתי הרב נפתלי וינברג בניו יורק ולמד בישיבה אוניברסיטה אצל הרב סולובייצ'יק. בהספדו מתח קו משותף לרב רבינוביץ ולרב סולובייצ'יק על מקום המתימטיקה בעולמם הרוחני-דתי. מנגד ציין פרופ' הלל את ההבדל בין שני האישים. הרב רבינוביץ, שהיה בעל תואר שלישי במתמטיקה, עסק במתימטיקה שימושית במסגרת ההלכה. לעומתו הרב סולובייצ'יק התמקד בהגותו בצד המופשט של המתימטיקה, וליתר דיוק בצד האסטתי-רוחני שלה.

ממליץ לשמוע את הההספד כאן החל מדקה 39:45 בהנחייתו של הרב יצחק שילת.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

Read Full Post »

בע"ה

קריאה בחומש

רשימה לשבת פרשת אמור, ל"ג בעומר תש"פ

אנחנו בע"ה בסיומה של תקופה מיוחדת במינה בה התפללנו בחצרות וברחובות.

ביישוב שבו אני דר לפי הוראת הרב המקומי לא הוצאנו את ספרי התורה מבית הכנסת עד השבת האחרונה. היות וכך הווה, לא קראנו בתורה כמה שבתות בספר תורה המקודש.

חילוף לדבר, נהגנו לעשות זכר ולקרוא את הפרשה מתוך חומש מודפס ללא שבעה עולים לתורה, "שלא תשתכח תורת קריאה".  המקור לכך נמצא בספר תניא רבתי לאחד מן הראשונים ונפסק להלכה בהלכות קריאת ספר תורה (שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קמג, ב"מגן אברהם" אות ב). קריאה זו אינה מעיקר הדין ולכן גם אין מברכין את ברכות ההפטרה לאחריה (שם סימן רפד סעיף א).

השימוש בחומשים ללימוד תורה יומי, "חק לישראל", נפוץ  בעשרות רבות של מהדורות. בחומשים אלו ישנו סדר לימוד הכולל חלק מהפרשה, פרק משנה וגמרא ומובאה מהזוהר.

סדר הלימוד "חק לישראל"  מיוחס להאר"י הקדוש, שכך היה נוהג מידי יום ביומו, לפי עדות תלמידו ר' חיים ויטאל.

הרב החיד"א הוסיף אף לימוד הלכה פסוקה ומוסר וכך הוא הסדר בחומשים המודפסים "חוק לישראל".

לכבוד ל"ג בעומר, יום הילולא של רבי שמעון בר יוחאי, הנה לפניכם שער יפה בחומש שנדפס בורשה [תרס"ט 1909].

המיוחד בשער הינן התמונות המצויירות בו, שנטועות הנה ב"עולם הסוד" ובלימוד "חוק לישראל".

האר"י ז"ל, ר' חיים וויטאל, ר' חיים יוסף דוד אזולאי.

 

נ.ב.

בשולי השער מצד ימין מופיע הכיתוב:

זה החומש שייך להנגיד החסיד המפורסם לשבח ולתהלה מאיר דוד … [שם משפחה לא ברור].

רישום זהה נכתב גם בעפרון בדף השער. אשמח לעזרה בזיהוי שם בעלים זה.


 

שעת הדחק דקורונה העלתה בפנינו שאלות הלכתיות שאינן מצויות באורח חיינו הרגיל. הנה אחת מהן:

תקנת הקריאה בתורה וותיקה היא מאד. לפי הירושלמי משה רבנו תקן לישראל שיהיו קורין בתורה בשבתות וימים טובים. מאוחרת ממנה היא הקריאה בתורה בימים שני וחמישי ובשבת בתפילת המנחה שהיא מתקנת עזרא הסופר. האם לפי הנימוק "שלא תשתכח תורת קריאה" – הוא רק על הקריאה הראשית בשבת ותו לא?

מלשונו של "פרי מגדים", חלק אשל אברהם, עולה שכך הוא גם בקריאות הקטנות (שני וחמישי ותפילת מנחה בשבת) שכך כתב : ובישוב שאין מנין, אפשר טוב לקרות בלא ברכה, שלא תשתכח תורת קריאה, ושלא ילכו ג' ימים בלא תורה (סי' קמג אות ב).

בתפילה של מנחה עלתה השאלה, כיצד לנהוג עם הקדישים שלפני שמונה עשרה, כי אין מקום לשני קדישים סמוכים. בשבת רגילה אנחנו מפסיקים בין הקדישים בקריאה בתורה במנחה, שהיא  מתקנת עזרא, אבל כעת אנחנו קוראים רק כ"זכר לדבר"?

סיכום הדעות השונות מצאתי באתר ויקישיבה בלשונית "מיקרופדיה", בה מופיעים תמציות של ערכים הלכתיים. זהו פרוייקט חדש  מבית היוצר של ה"אנציקלופדיה התלמודית".

.

שאלה בלתי מצויה זו יש בה דעות שונות.

 אנא כתבו אלי מה עשו במניינכם בתפילת מנחה של שבת.

ב"ה חזרנו לעבודה, ללא קהל בינתיים, אבל עונים במייל בכתובת המצורפת בסוף הרשימה.

שבת שלום

ל"ג שמח

אבישי

—————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

"איש אביו ואמו תיראו"

רשימה לפרשת אחרי מות -קדושים

שמחים לארח השבוע רשימה פרי עטו של  חנוך גוטליב.

מסע מעניין בזמן הוא העיון בכריכות הפנימיות של הספרים, בעמודי השער, בכתב ידם של יהודים לפני למעלה ממאה שנים ופעמים אף מאות שנים. יהודים נהגו לכתוב שם הבעלים בתוך הספר.

והלכתי והתבוננתי בספר ישן אחר שיש לי מירושת אבות, הוא ספר "מגיני ארץ" שנדפס בשנת 1873.

היה קשה לפענח את השמות הרשומים על כריכתו. ראיתי את השם יוסף ווילנער, ומצאתי כי הוא סב סבתי. הוא יליד 1851 וגר בעיירה בזזוב בגליציה, שם גם נולדה סבתי, אם אימי ישראלית הכ"מ – סבתא  אסתר (לימים ברנשטיין, אשת ר' ישעיהו ברנשטיין מראשוני הפועל המזרחי ומעצבי דרכה הרוחנית של התנועה). בספר מופיע גם הצרוף אברהם יוסף וילנער אולם זה לא הצלחתי למצוא. האם הוא אותו יוסף ווילנער או אולי דור קדום יותר.

בספר אחר, מאותה ירושה, ספר "אשלי רברבי", שנת הדפסה 1764, בדף האחרון של הספר, הופתעתי לגלות שיר. זהו שיר שכתבו הש"ך. שיר ובו שורות שורות מחורזות על סדר פרקי ההלכות המופיעות ביורה דעה.

כשקראתי את השיר סקרנה אותי מימרא אחת עלומה, המשפט הנוגע להלכות כיבוד אב ואם :

"גם כבד אם ואב, ראש מאמרו נערב, נאה דרש חרב, אז לפני הר חורב, אל חי בקרבנו".

מהו "דרש חרב"?

וכבר החילותי לחפש ולדרוש ומצאתי בתחילת מדרש במדבר רבה שדורש את שמות הר סיני. אחד מן השמות הוא חורב "שעליו נשמטה החרב, שנאמר מות יומת הנאף והנאפת, מות יומת הרצח". מדרש זה צריך פירוש. אבל לא נתיישב ליבי בדבר והלכתי וחיפשתי באתר הספריה הלאומית מהדורות אחרות של השיר הזה.

אכן, בשתי מהדורות שהודפסו קודם לכן מופיעה השורה בצורה מעט שונה.

א. מהדורה ראשונה. שנת הדפסה ת"ו 1646

ב. שנת הדפסה תל"ז 1677

 

"נם כבד אם ואב, ראש מאמרו נערב, נאה דרש הרב, אז לפני הר חורב, אל חי בקרבנו"

– אם כן, לא חרב אלא הרב. וכמו כן לא גם אלא נם.

משנתבונן על השיר כולו נראה כי הוא כתוב על סדר הא"ב ואם כן ברור שהאות הראשונה בשורה צריכה להיות נ ולא ג. מסתבר שהסדר (ה'בחור הזעצער') של מהדורת אשלי רברבי  שנת תפ"ד 1764 לא דקדק.

לעומתו, הנוסח המדוייק בדפוס הראשון של הש"ך (ת"ו-ת"ז 1646, דפוס מייזלש בקראקא) וכך גם בדפוס אשלי רברבי (תל"ז 1677), אותו סדרו ודייקו האחיות רבקה ורייכל שהיו "הפועלת הזעצערין", הלא הן בנותיו של המחוקק יצחק כץ יודלש כ"ץ ממשפחת גרשוני שהדפיס ספרים רבים בעיר ווילהרמש דארף (Wilhermsdorf).

אחר העיון ראיתי במהדורה חדשה של שולחן ערוך מלכים כתוב שם בשורה במדוברת :

"נם כבד הורים ורב ראש מאמרו נערב…"

מניין גירסת הורים ורב על פני אם ואב – לא אדע.

אמנם שניהם מצויים בפרשת השבוע שלנו – כפי שכתב בספר החינוך – מצווה רי"ב: "לירא מהאבות, כלומר שיתנהג האדם עם אמו ואביו הנהגה שאדם נוהג עם מי שיירא ממנו, שנאמר "איש אמו ואביו תיראו"… משרשי המצוה כתבתי במצות כיבוד האבות", ובמצווה רנ"ז כתב "לכבד החכמים ולקום מפניהם שנאמר "מפני שיבה תקום" ותרגם אונקלוס: מן קדם דסבר באורייתא תקום. "והדרת פני זקן" פירשו זכרונם לברכה אין זקן אלא מי שקנה חכמה… ".

עד כאן  רשימתו של חנוך. תודה.

————————————————–

שבת שלום

אבישי אלבוים

מנהל ספריית הרמב"ם

 

נ.ב. בע"ה מקוים לחזור לספרייה בתחילת שבוע הבא לעבודה בלי קהל.

ואז שירות המייל חוזר לסדרו.

—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.

תהלים פרק קז פסוק כג

פרק קז בתהלים פותח בפסוק: הֹדוּ לַיהוָה כִּי-טוֹב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. יורדי הים מצויים בסכנה ובעת עלותם ליבשה עליהם להודות לה'. הרשימה השבוע עוסקת באוניות ובנוסעיהם.

א.

בשער עותק ספר מרכבת המשנה (שלוניקי, שנת תקמ"ב 1782) של ספריית הרמב"ם  ישנם רישומי בעלות.

במעט הידע שלי הצלחתי לקרוא את השורה השניה:

וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי"ו

זו חתימתו של רבי סעדיה מירקאדו הלוי, (סביבות תקכ"ח-ת"ר 1768-1840), מחכמי אזמיר. עליו כתבתי ברשימתי "נהנה מיגיע כפיו : חכם סעדיה מירקאדו".

לא הצלחתי לקרוא את השורה הראשונה, המסקרנת מאד, ובסופה מופיעה חתימה בצורת אניה.

רשימה מרשימה על "אניה בחתימה", פרסם אלי שטרן בבלוגו המצויין "נוטריקון".

חתימות אלו מזוהות עם משפחת אזולאי לדורותיה. סביבה נרקמה אגדה כי מקור החתימה באבי המשפחה, רבי אברהם אזולאי, שנעשה לו נס בעלייתו דרך הים לארץ ישראל.

ברשימתו כותב אלי, כי למרות שהאגדה יפה, מסתבר שאין בה ממש, שכן חתימות באותו סגנון, שהושפעו מאמנות הקליגרפיה המוסלמית, ניתן למצוא גם אצל חכמים אחרים מאותה תקופה. גם כאלו שלא נמנו על משפחת אזולאי.

הנה לפנינו דוגמא נוספת לחתימת אניה. הסתקרנתי לדעת של מי היא?

פניתי לעזרתו של ידידי המלומד ד"ר דב כהן מאוניברסיטת בר אילן.

דב הוא אוצר ידיעות מופלא ואיש אשכולות.

הוא זיהה את הכיתוב ואת החתימה של רבי חיים בנימין עוזיאל.

להלן הפענוח המלא :
״שאול הוא אתי מעם החכם הנעלה כה״ר חיים אליא קורקידי לי אני (חתימת) הצעיר חיים בנימין עוזיאל״ 
״וקניתי אני ממנו הצעיר סעדיה הלוי הי״ו״
״ישראל יעקב הלוי״
״[שייך ל] הח״ר ש״ט מורינו הלוי הי״ו״
דב הוסיף כי חתימה זאת מופיעה בין חברי החברא קדישא באזמיר בשנת תק"מ 1780:

ב. 

בימים אלו שבים אנו לעסוק בשייט באוניות, אמצעי התחבורה הבין-יבשתי הנפוץ בעבר עד להמצאת המטוסים. אוניות שטות הן מדגרות להתדבקות במחלות נגיפיות. בחדשות אנחנו שומעים על הדבקויות המוניות במהלך שיט תענוגות לחוף ימים או על סיפון נושאות מטוסים ענקיות.

למניעת העברת מחלות מאזור נגוע על ידי יורדי הים נמצא פתרון באמצעות הקמת מחנות הסגר בסמוך לנמלים ובהם שהו הבאים במשך שבועות תחת פיקוח קפדני – אין יוצא ואין בא – כדי לראות שאין הם נשאים של חיידקי המגיפה.

מחנות אלו – המכונים בלע"ז  Lazaretto לאזארטו – ידועים לנו באיטליה כבר במאה ה-15 למנינם ואילך. אחד המפורסמים שבהם היה הלאזארטו של העיר ליוורנו.

הרב החיד"א (חיים יוסף דוד אזולאי) היה שד"ר ונדד בימי חייו בין ארץ ישראל, צפון אפריקה וארצות אירופה. במהלך חייו מצא עצמו כמה פעמים במחנה הסגר (ראו נא קובץ מקורות, "לאהבה" גיליון 38 עמ' 2) והכיר מציאות עגומה זאת מקרוב.

פסק שנתן הרב החיד"א בספרו "מחזיק ברכה" (ליוורנו שנת תקמ"ה 1785) אודות תפילה במניין בתנאים של בידוד ב'לאזאריטו' מהווה אחד המקורות החשובים ל"מניין המרפסות" הנוהג לעת הזאת במקומות רבים, עת בתי כנסת נעולים ואסורה התפילה אף במקומות פתוחים. ב"תפילת המרפסות" רואים המתפללים זה את זה אך הם נמצאים בבתים נפרדים.

"יא. בלאזאריטו שנוהגים בערים האלה…" ספר מחזיק ברכה על שלחן ערוך אורח חיים סימן נה אות יא.

הרב צבי רייזמן (ישלח לו ד' רפואה שלמה מחולי הקורונה) פרסם בירור הלכתי על תפילה במניין בתחילת מגיפת הקורונה. – "תפילה בציבור וברכת כהנים בבידוד" . בסוף המאמר מסופר, שכך נהג למעשה הרב חיים קנייבסקי הי"ו בנמל חיפה בשנת תשכ"ג (1963) עת ליווה את חבריו שהפליגו באניה והוא נותר על הרציף. לכאורה, הלכה למעשה כוחה רב. הסיפור נשמע מדוייק וממקור ראשון. להפתעתי לא ראיתי שמעשה זו מצוטט בכל הדיונים ההלכתיים הרבים.  מי יודע היכן מקורו של הסיפור?

ציטוט הסיפור מסוף מאמרו של הרב צבי רייזמן.


תוספת (כ' אייר תש"פ):

בקשתי מאחד מחכמי בני ברק שיבדוק עבורי בחוג המשפחה של הרב חיים קנייבסקי הי"ו. להלן התשובה שקבלתי.

התבקשתי למסור למע"כ בשם הדומ"ץ שליט"א בזה"ל:
ככל הנראה בסביבת מקורביו של מרן הגרח"ק אף אחד לא מכיר ידע או שמע על הסיפור בהקשר לליוי באניה לשווייץ ותפילת ערבית על הרציף, עד כמה שהבנתי מנכדו הרב גדליה הוניגסברג גם מרן הגרח"ק שליט"א לא זוכר (כיום) אירוע זה.
תוספת (כד ניסן תשפ"א)
כתבתי בדואר אלקטרוני לרב צבי רייזמן:

בע"ה

שלום לרב צבי נר"ו. אני מנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. לפני שנה כתבתי בבלוג הספריה "עם הספר" רשימה על מנייני מרפסות. ציטטתי שם גם את מאמרך בנידון ובו סיפור שאירע בשנת תשכ"ג עם הרב חיים קנייבסקי נר"ו וחבר תלמידי חכמים מובהקים. מעשה רב ! 

ריבוי הפרטים בסיפור ודיוקם מעיד שהמקור הוא אחד המשתתפים. כמובן יש בזה חשיבות רבה לפסיקת הלכה למעשה. אודה לכבודו על מקור הדברים .

לשמחתי נעניתי.  אלו הפרטים שנמסרו לי לאחר בדיקה:

הרב צבי שמע את הדברים מהרב פסח רוזנצוויג, כשהגיע ללוס אנג'לס לאסוף כספים. 

הרב פסח היה נוכח בעת המעשה, כיון שהיה אחד מחברי המשלחת לכולל בשטרסבורג בשנת תשכ"ג.

————————————————————————————————-

נאחל לכל החולים רפואה שלימה,

ובמהרה בעז"ה השבת החיים למסלולם.

שבת שלום

אבישי

מנהל ספריית הרמב"ם

בית אריאלה, תל אביב

————–

Read Full Post »

ב"ה, ערב חג פסח תש"פ

בית הכנסת הישן של חסידי קרלין בטבריה

אילו זכינו…

לימים כתיקונם, כותרות החדשות היו עוסקות במפלס ימת כנרת, שאו-טו-טו מתמלאת עד שפתה.

אילו זכינו…

חותמת נאה מעטרת את דף הסוגר של עותק הספריה בספר אסיפת זקנים – שיטה מקובצת – שאסף וקיבץ רבי בצלאל אשכנזי, דפוס ליוורנו תקל"ד 1774.

סביב החותמת כתוב:

שיך לבי"הכנס כולל וואלין בע"הק טבריא ת"ו

במרכז החותמת מצוייר בנין גדול עם כיפה מרשימה עליו ומוקף במים ומתחתיו רשום "ים כנרת".

למי שייך בית כנסת זה?

תולדות היישוב החסידי בטבריה התחילו עם עלייתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק בראש עליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז 1777.

בשנת תקמ"ו 1786 בנה ר' מנחם מנדל מבנה גדול על שפת הכנרת. הקומה ראשונה שימשה כבית דירה ומעליה שכן בית הכנסת. רעידת אדמה שפקדה את הגליל בשנת תקצ"ז 1837 החריבה את בית הכנסת.

חסידי קרלין גאלו את חורבות בית הכנסת והקימו אותו מחדש במצוות רבם, האדמו"ר השני לחסידות קרלין.

חסידי קרלין חנו תחת תמיכת כולל וואהלין ונהנו מכספים שנאספו בפולין. (להבדיל מעדת חסידי סלונים שנהנו מחסות כולל רייסין, תרומת כספים שנאספו ברוסיה ואוקראינה).

רעי היקר חנוך גוטליב מצא חותמת דומה באחד מגליונות "בית אהרן וישראל".  החותמת מצויה במכתב שנשלח מטעם גבאי בית הכנסת לפקוא"מ בשנת תר"ס 1900.

שימו לב לכיתוב שמלוה את החותמת:

 

קובץ "בית אהרן וישראל". שנה לא גליון ה (קפה) עמ' קפט

בתמונות המצויות כיום של מראה בית הכנסת חסר כיפה. מכיון שלא מצאתי תמונה אחרת סברתי שאולי הוסיפו לבית הכנסת כיפה לתפארת, כדרך בתי הכנסת הגדולים בירושלים.

מקור: ערכו בויקיפדיה

חומר רב לתולדות חסידות קרלין נדפס בחוברות "בית אהרן וישראל" היוצאים מידי חודשיים בקביעות על ידי החסידות ברצף של עשרות שנים.  בכל חוברת יוצאים לאור כתבי יד מאוצרות הרבי.

שמחתי לקרוא את המאמר שכתב אברהם אביש שור "לתולדות בית הכנסת העתיק "בית אהרן" לחסידי קארלין בעיה"ק טבריה ת"ו" (בית אהרן וישראל, שנה ב גליון ג (ט) עמ' צט-קיא. ראו נא כאן), שם  מצאתי את הערה כדלקמן, המלמדת כי היתה כיפה מקומרת לבניין בהבנותו.

תוספת:

בשיח שהיה בין פרופ' אלחנן ריינר מהספריה הלאומית וד"ר ראובן גפני חוקר בתי הכנסת על אודות החותמת, העלה ראובן השערה שהציור בתמונה הוא של האתר הקדוש הסמוך, קבר רבי מאיר בעל הנס, מבנה ועליו כיפה. לביסוס השערתו צירף תמונת חותמת אחרת של בית  הכנסת קרלין בטבריה ובו ציור קבר ר' מאיר בעל הנס.  אלחנן סובר שהתמונה היא של בית הכנסת היושב על הים, וראיה לכך מספר החלונות הרב של המבנה, המתאימים להלכות בית הכנסת: שנים עשר במספר.


לפני חג פורים פורסם בבתי הכנסת של חסידות קרלין מנשר המצורף כאן.

הוראות אלו היו אז סנונית ראשונה למצב הקשה שאנחנו כעת בעיצומו.

האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א היטיב לקרוא את העתיד לבוא ופעל גם בהמשך בעצימות גבוהה לקדם פני הסכנה.

המקור כאן.

שבת שלום

חג כשר ושמח

בשורות טובות

אבישי

 

Read Full Post »

בע"ה

…ומעריבים וזמירות ישראל

רשימה לפרשת ויקרא – ראש חודש ניסן

שלום.

בשבוע וחצי האחרונים סגרנו את בתי הכנסת בקהילה ואנחנו מתפללים מניין מצומצם תחת כפת השמים. בתי הכנסת בכל השנה משמשים אותנו לתפילה בציבור וללימוד משותף בבוקר ובערב. חסרונם מורגש ביותר בימים אלו. בע"ה נשוב אךליהם במהרה בבריאות טובה ונתפלל לרפואה שלמה לכל החולים.

בשער עותק ספריית הרמב"ם של ספר "מראה עיני הכהן" (ברעסלא, תקע"ו 1816) ישנה חותמת מחוקה במקצת וממנה מבצבץ כיתוב המשייך אותה לבית כנסת מסויים. הכיתוב משולב אותיות עבריות ולועזיות.

חלק ראשון מספר מראה עיני הכהן (ברעסלא, תקע"ו 1816). המילים חלק ראשון מחוקות.

אם נתבונן מקרוב בחותמת ונהפוך אותה כדי לקרוא אותה  מכל הכיוונים נבחין במילים הבאות:

  1. במרכז החותמת כתוב:

    Scarborough St Synagogue

חיפוש במרשתת של בית הכנסת, אשר שכן ברחוב Scarborough, מעלה כי מדובר בבית כנסת צנוע בעיר לונדון, שיש לנו ידיעות על פעילותו  בין השנים 1873-1920. בית הכנסת מנה עשרות חברים.

2. בסובב לכיתוב הלועזי מופיע כיתוב עברי אשר מחוק בחלקו. ניתן לקרוא בבירור את המילים:

ומעריבים וזמירות ישראל

בטרם נפנה לפענח את המילים המחוקות נסב תשומת לבכם לחותמת נוספת דהויה בתחתית עמוד השער.

פענוח:

19SEP05

Rabbi  A Hyman

st, South London […]

רבי a hyman הוא הרב אהרן היימן. אישיות שאני מכירה היטב דרך הספרים שכתב, אלו העומדים במדף ספרי היעץ מאחורי דלפק הספרנים. נציין שתי יצירות מופת של איסוף וסידור:

  1. תולדות תנאים ואמוראים. לונדון תר"ע 1910 (מהדורה ראשונה)

2. כרכי "תורה הכתובה והמסורה", המקיפים את כל מקורות חז"ל לפי סדר פסוקי התורה והנ"ך. תל אביב תרצ"ז – 1937

על קורות האיש המיוחד ראו נא ערכו באנציקלופדיה של תדהר עמוד 1, עמוד 2.

בהקדמה שכתב בנו בראש ספר "תורה הכתובה והמסורה" ובו תיאור חייו של הרב אהרן מופיע גם בית הכנסת שלנו:

"משכימים ומעריבים זמירות ישראל" 

הרב אהרן זכה לגמור את לימוד הש"ס בצבור ארבע פעמים בבית כנסת זה.

עתה נשוב לחותמת הראשונה ונשלים את המילים המסתתרות ונקבל את הכיתוב המלא:

שייך לחברה ש"ס המשכימים

ומעריבים וזמירות ישראל

בבית כנסת קטן זה, ששכן בדרום לונדון, התקיימו בקביעות לימוד תורה ואמירת תהלים ("זמירות ישראל"?) בהשכמת הבוקר ובערוב היום ("המשכימים ומעריבים").

הרי זו דוגמא אחת, נפלאה, על מרכזיותו של בית הכנסת בחייו של היהודי.

שבת שלום

בשורות טובות

אבישי

נ.ב. תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו הרבה בפענוח החתימות ובהכנת הרשימה.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

הלכה כבית שמאי?!

רשימה לפרשת ויקהל פקודי

הציפיה לביאת המשיח עולה לשיח הציבורי בימים קשים אלו.

האם אנחנו בפתח תקופה חדשה?

הרשימה השבוע עוסקת ב"הלכתא למשיחא".

מתוך ספר "רבי אליעזר דון-יחייא": מגילת חייו. ירושלים תרצ"ב 1932

בסוף שנת תרצ"ט 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, הוציא לאור הרב בן ציון דון יחייא את חלקו השני של שלחן ערוך חלק אורח חיים בצירוף חידושיו וחידושי אביו, הרב אליעזר דון יחייא.

הרב אליעזר דון יחייא היה דמות יוצאת דופן בעולם הרבנות. היה בעל כוחות מיוחדים בכל המובנים (רוחני ופיזי), כמתואר במגילת חייו.

הספר נדפס בעיר לודזא – לוצין (לטביה). מהדורה זו נדירה בספריות בגלל סמיכות ההוצאה למלחמה, ששטפה והחריבה את היישוב היהודי כולו במזרח אירופה.

אנקדוטה מקומית: ברשימת החתומים הנכבדה (ששה וחצי עמודים בדפי הספר, מכל הגלובוס)  מופיעה גם הספרייה ע"ש הרמב"ם בתל אביב.

בספר זה נדפסה הסכמה ארוכה של הרב אברהם יצחק קוק משנת תרצ"ה 1934, חודשים ספורים לפני הסתלקותו. בהסכמה דן הרב קוק באריכות בשאלה, האם במחלוקות הלכתיות הנוגעות לשאלות עתידיות – "הלכתא למשיחא" (הלכה לימות המשיח) – ישנה הכרעה על פי הכללים הנקוטים בימינו. הבסיס לכל הדיון הוא דברי המהרי"ק בתשובותיו סימן קס"ה אות ד. בפתח דבריו ציטט הרב קוק דעת המהרי"ק: "דכללי ההוראה שנאמרו מחז"ל… לא נאמרו אלא בשביל הענינים הנוהגים בזה"ז (בזמן הזה) ולא בשביל דברים שהם הלכתא למשיחא".

בעותק הספריה נוספה על כך הערה בכתב ידו של הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

וזה נוסח ההערה:

הטעם משום דלע"ל (לעתיד לבוא) תהיה ההלכה כבית שמאי וממילא אנן אחרי הבת קול דהלכה כבית הלל אין לנו להכריע לע"ל. ר"מ (ראובן מרגליות).

הרב מרגליות מתייחס לאחד הכללים הידועים: הלכה כבית הלל כנגד בית שמאי.

כדברי  הגמרא במסכת עירובין דף יג:

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי א-להים חיים הן והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי א-להים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.

בספרי אחרונים מצאנו חידוש גדול: לעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי.

הלכה מחודשת זו מקורה בחוגי המקובלים. במאמר מרתק של הרב ישראל דנדרוביץ, "הלכה לעתיד לבוא – כבית שמאי ?!", (אור ישראל, שנה יז חוברת א) יצא המחבר לחפש היכן הוזכרה לראשונה. בדפוסים מצאה בספר "חלק שמעון" בשנת תמ"ז (1687) ולאחריה בספר "ויקהל משה" בשנת תנ"ט (1699). ראו נא כאן המאמר במלואו.

הרב ראובן מרגליות בהערתו נסמך על החידוש שההלכה תתהפך לעתיד לבוא ותהיה כבית שמאי. לפי זה אין לנו להתחשב בבת קול הנוכחית, שפסקה כבית הלל.

האם כוונתו שתצא בת קול חדשה? או שבת הקול התאימה למצב רוחני מסויים?

אשמח לשמוע איך הבנתם את כוונתו.

שבת שלום

בשורות טובות

אבישי


נ.ב.

האם הרמב"ם מסכים לשיטת המהרי"ק?

  1. תוספות יום טוב במסכת כלים פרק שלישי משנה ב: "לפי שראיתי למהרי"ק בתשובה שרש קפ"ה שכתב דהנהו כללות דהלכה כמר לגבי מר לא אמרו על הדינים הבלתי נהוגים בדורינו.

על זה כתב תוספות חדשים שם: אבל הרמב"ם לא ס"ל כן שתמיד הולך בכל ספרו אפילו באינם נוהגים בכללות אלו עצמו מלספר גם לא היה אפשר לחבר חיבורו ולפסוק הלכה אם לא על דרך זה. וכן מוכח בגמרא מנחות דף נ"ב ע"א דפליגי ר"י ור"ש ובברייתא אחרת נשנה דבריהם להיפך וקאמר הי מינייהו אחרנייתא ופירש"י דקי"ל ר"י ור"ש הלכה כר"י ונדע דנסמוך עליה…וכל אלו אינם נהוגים בזמנינו.

3.  קובץ שיעורים לר' אלחנן וסרמן, מסכת בבא בתרא אות תצט. ד"ה הלכתא כוותן או הילכתא כוותייכו.
…ובתוס' שבת ע' כתבו בהא דפסיק רבא כר"י לגבי ר"ל, דאפשר דהוא רק בדברים הנוהגים בזה"ז, וכן כתב בתוי"ט רפ"ג דכלים בשם מהרי"ק, ובתוס' חדשים שם כתב דדעת הרמב"ם אינו כן… ובאגרות הרמ"ה נגד הרמב"ם הובאו שם דברי הרשב"א על התוס' בדברי הרמב"ם בעיר הנדחת שפסק כר"ל כנגד ר"י וכתב הטעם משום דאינו נוהג בזה"ז, וזה שלא כדברי תו"ח הנ"ל בדעת הרמב"ם דאין לחלק בזה.

4. הרב קוק בהסכמתו הנ"ל (בסוף דבריו)
וע"פ דברינו אלה אין לנו ראיה כלל מדברי הרמב"ם שאיננו מסכים לדברי המהרי"ק ואדרבה מקומות בודדים ישנם בדברי הרמב"ם שהם נגד הכללים שיתישבו דוקא עפ"ד המהרי"ק אלא שברוב המקומות לא מצא הרמב"ם הוכחות נגד הכללים ועל כן סמך גם בהם אף שהיו דברים שאינם נוהגין בזה"ז על הכללים שכללו לנו חז"ל שמ"מ גם בהם אנחנו מוצאים מדת הכרעה במדה ידועה, וראוי להאריך בכלל גדול זה הרבה לבארו לעומקו ולפרטיו אבל אין הזמן גרמא לי כעת להאריך בזה.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

נתבעים ונותנים

"אמר רבי בא בר אחא אין את יכול לעמוד על אופי של אומה הזאת – נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין"

תלמוד ירושלמי, מסכת  שקלים 

– רשימה לפרשת כי תשא –

***עצה בעת צרה מהרב אליהו לופיאן זצ"ל. ראו בסוף הרשימה***

מן המפורסמות שישנו קשר בל יינתק בין קמח לתורה, בין עשירים לתמיכה במפעלים תורניים, בין נדיבים להדפסת ספרים.

דוגמא לכך מצאתי בספר "דברי חיים", שנדפס בשנת תרל"ב 1872 באיידטקונהען (כיום Chernyshevskoye), עיירה קטנה בליטא.

המחבר חיים זאב וולף ירושלם, יליד רוסיה, כתב ספר זה במטרה לממן את עלייתו לארץ ישראל.

באחד מעותקי ספריית הרמב"ם ראיתי בשער הספר חותמת חלשה/דהויה. במבט ראשון רואים שמחזיק הספר היה תושב מוסקבה MOSCAU.

במוסקבה היתה קהילה יהודית מצומצמת. רשיונות ליהודים להתגורר במוסקבה ניתנו במשורה ולבעלי זכויות. לכן גיליתי עניין בחותמת זאת והסתקרנתי מי בעליו של עותק זה.

 

בטרם נפתור זאת, נספר משהו מיוחד על ספר "דברי חיים".

בעותק שלפנינו נוסף דף שאינו נמצא ברבים מעותקי הספר. דף זה כולל הסכמות ומכתבי ברכה, חלקם משנת תרל"ד 1874 !

נזכיר שהתאריך בשער הספר הוא שנת תרל"ב 1872 (אמנם בקולפון של הספר מוזכר שהסתיים בשנת תרל"ג 1873).

בסוף אותו דף ובמסגרת מיוחדת המחבר מעתיק מכתב ברכה שקיבל מאת משה מונטופיורי.  וכן מוצא לנכון להזכיר את תמיכתם הכספית של אישים נוספים ושל "השר הטפסר האדיר האדון המפואר מהור"ר שמעון זאב וואלף המכונה באראן ווי"ק פאן ראטהשילד שליט"א מפפ"ד". שמעון זאב וולף, שכונה הברון "הצדיק" מפרנקפורט, היה חותנו של הנדיב הידוע. "ווי"ק פאן ראטהשילד" אלו ראשי תיבות של שמו הלועזי: וילהלם קרל רוטשילד.

 

תופעה של הכרת הטוב לתורמים הכספיים מוכרת לנו משערי ספרים רבים ומהקדמות מחברים.

טוב לראות שגם אישים בכירים ובעלי ממון והשפעה, טרחו ושלחו מכתבי תמיכה בכתב ידם בצירוף מענק כספי למחבר אנונימי.

בדפדוף מהיר בספר מצאתי בסוף הקדמת המחבר את אותה חותמת והפעם ברורה כשמש.

הופתעתי לראות את שמו של בעל הספר: קלמן וולף ויסוצקי Kalman Wulf Wissotzky.

קלמן זאב וולף ויסוצקי ייסד ברוסיה בשנת 1849 מפעל מצליח לייצור תה. תשלובת מפעלי תה ויסוצקי, שכולנו מכירים, מתפארת בייחוס זה.

היקף עסקיו היה עצום והוא כונה "מלך התה של רוסיה". ויסוצקי  היה דמות מרתקת בפני עצמה. דגל בדוגמא אישית. למד בישיבת וולוז'ין ואצל ר' ישראל סלנטר תקופה קצרה. בשנת תרנ"ב 1892 חגג יובל שנות נשואין ולכבודו פורסמה חוברת "מופת לרבים" ובה נכתבו זכרונותיו ומפעלי הצדקה הרבים שהקים. בהמשך חייו תמך בציונות ובאחד העם.

מקצוע: נדבן המקור: ערכו בויקיפדיה

יש לשער כי זאב וולף ויסוצקי תמך אף הוא במחבר ספר "דברי חיים". משום כך הגיע עותק של הספר לספרייתו הפרטית.

שאלה פתוחה: מדוע לא הוזכר שמו בהקדשה הממוסגרת לנדיבי עם שתמכו במחבר?


עניית אמן יהא שמיה רבה (איש"ר) בכל כוונתו

ידיד מימי ילדותי בחיפה, תלמיד חכם נפלא, ר' יחיאל רוזנבך נר"ו  התקשר עמי על עצה קלה שכתב הרב אליהו לופיאן זצ"ל לאחר עלייתו ארצה. המכתב משנת תשי"ב 1952. לפי הידוע לו המכתב מתייחס להתפרצות מגפת שיתוק ילדים (פוליו).

"ובעת כזו שהדין מתוחה על כל העולם, עננים שחורים תלויים ח"ו בעתיד, יפחד האדם אם לא יעשה עצה קלה כזו… היא בחינה גדולה אם הוא מאמין"

העצה הנקובה היא: אמירת "יהא שמיה רבה…", הנאמרת בקדיש, בכוונה מרובה.

על פי דברי חכמינו ז"ל, בכוחה של אמירה זו לקרוע גזר דין לרעה.

ממליץ לראות את המכתב במילואו כאן.

 

שבת שלום

בשורות טובות

אבישי

 

Read Full Post »

בע"ה

 יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים

מגילת אסתר פרק ג פסוק ח

שאלות ותשובות "פרי הארץ". קושטא תפ"ז 1727. כריכה פנימית קדמית. עותק ספריית הרמב"ם

שאלות ותשובות "פרי הארץ". קושטא תפ"ז 1727. כריכה פנימית אחורית. עותק ספריית הרמב"ם

 

ספר שאלות ותשובות "פרי הארץ" נתחבר על ידי ר' ישראל מאיר מזרחי, חכם ירושלמי ידוע. חלקו הראשון הדפיס בעיר קושטא (טורקיה), אליה הגיע במהלך שליחותו בשנת תפ"ז 1727.

בעותק ספריית הרמב"ם הספר כרוך בכריכה ישנה ומהודרת. כש'התקלפה' הכריכה מצאנו בתוכה דפים בודדים ממסכתות שונות.

מה שראו עינינו אלו שני דפים. האחד ממסכת מכות והשני ממסכת מגילה. הדפים בפורמט קטן. שס"ים כאלו הודפסו לצורך עוברי דרכים, שנשאו עמם בצקלונם.

פניני לידידי ר' חזקי סופר, המומחה בה"א הידיעה לזיהוי הדפסות ש"סים, ובקשתי את עזרתו בזיהוי מקור הדפים.

הדפים היו מוכרים לו (ובכך אין חידוש…). שניהם דפוס אמשטרדם. מסכת מגילה משנת תפ"א 1721 ומסכת מכות משנת תפ"ג 1723. שניהם מאותו בית דפוס, דפוס יוסף דיין באמשטרדם.

שימו לב !

ספר "פרי הארץ" נדפס בקושטא בשנת תפ"ז 1727. הדפים המצויים בכריכתו הם קודמים לו ונדפסו בשנת תפ"א-תפ"ג 1721-1723 !

אני מניח שהספר 'נסע' מקושטא ללא כריכה והגיע לאמשטרדם. שם נכרך בבית הדפוס של יוסף דיין. הכורכים השתמשו בדפים עודפים שנשתמרו בבית הדפוס מהדפסות ש"סים בשנים קודמות.

אולי אפשר לראות גם בזה "עם אחד – מפוזר ומפורד".

מפוזר גיאוגרפית –  ומאוחד בתורתו.


מֹ֮שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ

תהלים פרק צט

רבינו החיד"א מביא בספרו יוסף תהלות (ליורנו תקס"א 1801) רעיון ששמע מפי הרב המובהק ישראל מאיר מזרחי, מחבר שו"ת פרי הארץ, על פסוק זה, "והוא חידוש עצום ורב".

 


שבת שלום

חג פורים שמח

אבישי

————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

בע"ה

ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים

הפטרת השבוע. מלכים פרק א פרק ה.

רשימה לפרשת תרומה

 

בעותק הספריה של ספר "עצי ארזים" דפוס פיורדא תק"נ (1790) יש רישום בעלות בכתב יד בראש דף השער, וזה נוסח הכתוב:

במתנה גמורה מהקצין המפורסם הר"ר וואלף ברלין יצ"ו י"ט [… …] אייר תקנ"ט […] לפ"ק […] שלא ימשלו / בו ידי זרים חלילה חתמתי שמי הק' חיים בן הרב מוהר"ר משה נר"ו […] מדישפעק לע"ע פה ק"ק פיורדא / יע"א.

ספר "עצי ארזים" נסוב על הלכות פריה ורביה, אישות וקידושין. המחבר היה חשוך בנים ורמז על כך בשם ספרו  כדבריו בהקדמתו:

הספר מלא בשולי גליונותיו הערות ארוכות  ולכן חשוב היה לי להבין מי הוא בעל הספר. מהכיתוב למעלה למדנו ששמו חיים בן משה מדישפעק, שחונה לע"ע [=לעת עתה, כלומר בשנת תקנ"ט 1799]  בפיורדא.

פניתי לסדרת ספריו של בנימין שלמה המבורגר על "הישיבה הרמה בפיורדא", שלשה כרכים עבי כרס על עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה (בני ברק, מכון מורשת אשכנז, תש"ע 2010). מצאתי שם ערכים רחבים על ר' חיים צבי הירש ברלין, מחבר ספר "עצי ארזים" ועל אחיו ר' אריה ליב ברלין, אב"ד קאסל. לאח זה יש בן, שהיה פרנס בפיורדא, בשם וואלף. לפי הכתוב בראש העותק של ספריית הרמב"ם לעיל, וואלף ברלין העניק את הספר למחזיקו חיים דישפעק בשנת תקנ"ט 1799.

שלחתי שאילתא לבנימין שלמה המבורגר, האם מכיר את חיים דישפעק? וקבלתי את תשובתו כדלהלן:

לצערי אין בידי תשובה לשאלה זו. חכם זה שהה "לע"ע פה ק"ק פיורדא", אבל לא השאיר בם חותם הידוע לי.

בטרם נצא לדרך נוסיף עובדה אחת. חיים דישפעק הרבה לחתום בצד הערותיו, בהן גם ציין את כתובת מגוריו בעת כתיבתן: "העכינגען".

דוגמא אחת לפניכם:

השורות הראשונות: העכינגען… ה'תקפ"ח לפ"ג

בעזרתו של רעי הטוב חנוך גוטליב יצאנו לחיפוש בעקבותיו של חיים דישפעק.

מה מצאנו ?

  1. במיזם החדש "כתיב", האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים, לה שותפים קרן פרידברג והספריה הלאומית, מצאנו הספד מר שנשא ר' חיים דישפעק על החצרנית קוילא קאולה בבית המדרש "קולי קולות" בהעכניגען בשנת תקס"ט 1809.ההספד מכיל 32 עמודים בכתיבה תמה. סיפור חייה של חיה'לה-קוילא קאולה ראוי לרשימה בפני עצמה. היא היתה אשה עשירה מאד ועסקיה פרחו. היתה ספקית מזון וכסף לנסיכות וורטמברג Wuerttemberg. שימשה כ"יהודי החצר" באותם ימים. עם כל זה שמרה מצוות ותמכה בלומדי תורה. בכל תמונותיה היא מכסה ראשה במטפחת. לאחר נישואיה חיה בהעכינגען ושם מצבת קבורתה עד היום. בעמוד 18 מציין ר' חיים דישפעק כי היה בפיורדא בשנת תקמ"ו (1786), עת הספיד הרב נתן אדלר את רבה של פיורדא הירש יאניף (הרב צבי הירש יאנוב).
  2. ר' חיים דישפעק נהג להוסיף הערות ארוכות בספריו.  בעותק של ספר בן פורת יוסף, דפוס פיורדא תקנ"ו 1796, שנמכר בבית המכירות "קדם" ישנן הערות נוספות ממנו. כדרכו של בית מכירות מכובד זה נעשתה עבודת חקר על מחבר ההערות, וישנה הפניה למקורות מהם עולה שר' חיים דישפעק התכתב עם חכמי דורו: רבי אלעזר פלקלש ורבי משה קוניץ.

גם בבית מכירות "ברנד" נמכר ספר "חזון למועד", דפוס פראג תקפ"ד 1824, עם הערות ר' חיים דשיפעק. ספר זה הוא קיבל מזלמן בן יעקב קוילא (יעקב היה היה אחיה וחתנה של גב' קאולה הנזכרת). ראו נא כאן.

3. חיפוש אחר מופעים נוספים של הרב חיים דישפק במאגרים וברשת העלה התייחסות אחת מפתיעה במקומה. בעיתון בריטי משנת 1965 (עמוד 8) הופיעה רשימה אודות ברתולד אוארבך (1812-1882), סופר ומשורר יהודי-גרמני ידוע. ברשימה מוזכר שברתולד היה תלמיד ישיבה בצעירותו  ולמד אצל רבי חיים דיספקר בהכניגען.

נסכם:

ר' חיים דישפעק היה תלמיד חכם, שחי בדרום גרמניה ולימד תורה בעיירה העכינגען. תקופת פעילותו בין הרבעון האחרון של המאה הי"ח לרבעון הראשון של המאה הי"ט למניינם.

 

שבת שלום

אבישי


תוספת:

ר' חיים דישפעק כתב שני ספרים:

ראה חיים על אבן העזר. מופיע בהערה בחתימת ספר "עצי ארזים".

באר מים חיים על התורה. מופיע בהערה בספר "חזון למועד".

כנראה ספרים אלו נשארו בכתב יד ואבדו מאתנו.

—————————————-

שלחתי את הרשימה הנ"ל  לר' שלמה בנימין המבורגר והודיתי לו על עבודתו הגדולה שהיתה הבסיס למחקר-זוטא שערכנו.

השיב לי :

 נפלא מאד, ברוך שמסר עולמו לשומרים. 

עכשיו שזיהית את החכם, אשלח לך מה נרשם עליו בכרטסת שלי:

רבי חיים דיספק-דישבק ב"ר משה
הערה
Biographisches Handbuch der Rabbiner. Teil 1, Die Rabbiner der Emanzipationszeit in den deutschen, böhmischen und großpolnischen Ländern 1781-1871, herausgegeben von Michael Brocke und Julius Carlebach; bearbeitet von Carsten Wilke, München 2004, p. 253
L. Loewenstein, Zur Geschichter der Juden in Fuerth, II, s. 82.
חומש "דרך סלולה", שמות, פיורדא תקפ"ד, רשימת החותמים – העכינגען.
מסכת שבת, פיורדא תקצ"ב, רשימת החותמים.
שו"ת תשובה מאהבה, ח"ג, סי' תכז.

 

———————————————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

Read Full Post »

  • בעזרת ה'

וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה…  

וְאִם-לִבְנוֹ, יִיעָדֶנָּה–כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, יַעֲשֶׂה-לָּהּ.

שמות פרק כא

רשימה לפרשת משפטים

שער ספר "עצי ארזים". פיורדא תק"ן 1790. עותק ספריית הרמב"ם

בשבועות האחרונים אני מעיין בעותק ספר "עצי ארזים" ועליו הערות ארוכות פרי קולמוסו של חיים דישפק. ספר זה נדפס בעיר פיורדא בשנת תק"ן 1790 וההערות נכתבו זמן קצר אחר כך.

ברשימתי הבאה אי"ה אני מתעתד לעסוק בהרחבה בעותק זה ובדמויות סביבו. לעת עתה נביא הערה אחת הנוגעת גם לפרשת השבוע ונסבירה.

נקדים ונאמר כי מדובר בנישואי קטנה. נישואים אלו אסורים על פי החוק ומכונים נישואי בוסר.

כך לשון ההערה:

ואע"ג דאריא"ר (=דאמר  רב יהודה אמר רב) במס' קידושין דף מ"א ע"א אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, בכל זאת נ"ל להביא ראי' דאמורא בתרא לא חשו לזה כדמצינו במס' נדה דף ס"ו ע"א יע"ש: אימר דאמר רבא בגדולה אבל בקטנה לא, משמע דרבינא איעסק לברי' עם קטנה והוא בתרא ולכך פסק הריב"ש כוותי' ודוק.

וגם משמע בתוס' במס' קידושין דף הנ"ל שאם יחוש האב שלא יהא לו נדוניא ברבות הימים  ישיא את בתו כשהיא קטנה וק"ל

ביאור הדברים:

התורה מעניקה לאב זכות להשיא את בתו הקטנה. בפרשת השבוע מוזכר כי אדם המוכר את בתו הקטנה לאמה עבריה – זכאי הקונה (או בנו) לשאתה לאשה.

אמנם חכמינו ז"ל הסתייגו מנישואי קטנה.

כך לשון התלמוד במסכת קידושין דף מא:

אמר רב יהודה אמר רב [אלעזר]: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה.

במסכת נדה דף יג כתוב,  שאלו שנושאין תינוקות מעכבין את בן דוד מלבוא, כיון שבטלים מפריה ורביה כל ימי קטנותה.

למרות זאת יודעים אנו על קיום נישואים כאלו לאורך ההיסטוריה.

אברהם גרוסמן, במאמרו על נישואי בוסר בחברה היהודית בימי הביניים עד המאה השלוש עשרה, ("פעמים" גליון 45), אוסף דוגמאות לא מעטות מספרות השאלות והתשובות והפסיקה אודות נישואי קטנות.

בשולחן ערוך בהלכות אבן העזר סימן ב' מובאת להלכה תשובת הריב"ש ובו הכרה במציאות זו דה-פקטו.  כך לשונו של הרמ"א בהגהתו:

… וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לשאת אישה שאינה בת בנים כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה  או משום ממון שלה, אע"פ שמדינא היה למחות בו , לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים… (ריב"ש סי' ט"ו).

נזכיר שהריב"ש היה פסוק חשוב, חי באלג'יר ונפטר בשנת קס"ח (1408). הריב"ש מעיד שכבר כמה דורות לפניו לא אכפו את איסור נישואי קטנה.

הרב חיים דישפק, בהערתו לעיל, מצא שלדברי הריב"ש יש יסוד כבר בתלמוד עצמו.

התלמוד במסכת נידה דף ס"ו מספר על רבינא שעסק בתכנון החתונה של בנו עם בתו של רב חביבא. מעיון בדיון התלמודי עולה כי בת זאת היתה קטנה.

מכאן שחכמי התלמוד האחרונים (=בתראי), שרבינא נמנה עליהם, לא קבלו את ההמלצה של אחד מראשוני האמוראים, שהתנגד לנישואי קטנה באופן גורף עד שתגדל ותאמר בפולני אני רוצה.

נ.ב. קדימון לשבת הבאה:

מי היתה האשה הכי עשירה בגרמניה וכיצד היא קשורה לרב חיים דישפק?

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com