Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘Uncategorized’ Category

מתן תורה

"ויתיצבו בתחתית ההר"

שמות פרק יט פסוק יז

איך עמדו עם ישראל בתחתית ההר? לפי שבטים, משפחות או חברים?

בספריית הרמב"ם בעותק של מקראות גדולות חלק שמיני: תהלים, לבוב תקס"א 1801, מצויה החותמת הבאה:

חברה חייטים

דפה ביאליסטאק.

כלומר הספר הזה שייך לבית הכנסת/בית המדרש של חברת החייטים בביאליסטוק.

נשמע מוזר היום שמתפללים ולומדים ביחד בעלי אותה מלאכה. האם היה נראה לנו סביר שיהיו מניינים בשכונתנו לעובדי הי-טק לחוד או בית מדרש שמיועד לעורכי דין בלבד וכדומה?

הבה נתוודע למושג שהיה רווח מימי הביניים ועד העת החדשה: "גילדות".  גילדה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה. [ערכו בויקיפדיה].

גם בקהילה היהודית התפתחו מעין גילדות שכאלו.

ההסטוריון ישראל הייילפרין בספרו יהודים ויהדות במזרח-אירופה (ירושלים, תשכ"ט 1969) הקדיש פרק בספרו ל"חברות בעלי מלאכה יהודים בפולין ובליטא".

נתמזל מזלנו ופנקס חברת חייטים בביאליסטוק הגיע לידינו ופרופסור ישראל היילפרין העתיק בספרו קטעים רבים מתוכו, כדוגמא מייצגת של "גילדה" יהודית.

בפנקס מתועדים חוקי החברה שעסקו הן בעניינים מקצועיים והן בעזרה הדדית.

חברות בעלי המלאכה דאגו גם לצרכים הדתיים של חבריהם: תפילה ולימוד תורה ולכן היה להם בית כנסת מיוחד. חייטי ביאליסטוק התפללו  באגף של בית כנסת הגדול וברשותם היתה ספריה צנועה שכללה חומשים וספרי מוסר.

עדות קדומה על 'גילדות' בבתי כנסת מופיעה בתלמוד בבלי מסכת סוכה דף נא, בבית הכנסת הגדול באלכסנדריה. וכך מתוארים סדרי בית הכנסת:

תניא: 'רבי יהודה אומר: מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריא של מצרים – לא ראה בכבודן של ישראל; אמרו: כמין בסילקי גדולה היתה, סטיו לפנים מסטיו; פעמים שהיו שם ששים רבוא כיוצאי מצרים, ואמרי לה כפלים כיוצאי מצרים, והיו בה שבעים ואחד קתדראות של זהב כנגד שבעים ואחד של סנהדרי גדולה , כל אחת ואחת אינה פחותה מעשרים ואחד רבוא ככרי זהב; ובימה  של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין בידו, וכיון שהגיע לענות אמן – הלה מניף בסודר וכל העם עונין אמן, ולא היו יושבין מעורבין אלא זהבין בפני עצמן וכספין  בפני עצמן ונפחין בפני עצמן וטרסיים בפני עצמן וגרדיים בפני עצמן, וכשעני נכנס שם היה מכיר בעלי אומנתו ונפנה לשם, ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו'.

כיצד הגיעה כרך זה מ"חברת חייטים" בביאליסטוק לספריית הרמב"ם בתל אביב?

חותמת בגב השער מספרת לנו:

נדבת תושבי עיר ביאליסטאק לטובת

בתי כנסיות בארץ ישראל. שכר הובלה

נדב הג' ר' יחזקאל בעקער  מביליסטוק

כעת גר בתל אביב, בהשתדלות הרב

ר' שמעון זעליג צערניאווסקי ור' משה

מרדכי ביאלאסטאצקי

[…] חברה תורה No 324

'עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל'. האם נשכיל לאמץ בארצנו את המודל חברתי-קהילתי בבתי הכנסיות,כפי שנהוג בין חברי הגילדות שבבבל?

שבת שלום

אבישי


 

 

Read Full Post »

וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַשִּׁשִּׁ֔י וְהֵכִ֖ינוּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־יָבִ֑יאוּ

שמות פרק טז פסוק ה

רשימה לפרשת בשלח

 

מסכת סופרים עם פירוש מקרא סופרים ועיטור סופרים. סובלק תרכ"ב 1862. עותק ספריית הרמב"ם

בעותקים ישנים מוצאים לפעמים הערות בכתב יד בגליונות הספר. בעזר ה' אני פותח קו חדש בבלוג ובו אעסוק מידי פעם בהערה אחת.

היום נעסוק בהלכות הכנות לשבת קודש. השאלה היא: האם מותר לעשות קניות לשבת ביום ששי לפני תפילת שחרית?

ההערה על כך נמצאת בשולי חיבור קדמון "מסכת סופרים", שהיא אחת מהמסכתות הקטנות, ועוסקת בעיקרה בהלכות ספר תורה.

במסכת סופרים ישנה שורה אחת המשמשת בסיס לדיון בשאלה הנ"ל. כך כתוב שם:

אבל ביום טוב מאחרין לבוא (לבית הכנסת), שהן צריכין לתקן מאכל של יום טוב. כלומר הכינו את סעודת החג בבוקר קודם שהלכו להתפלל.

ציטוט זה הובא בגמרא מגילה דף כג עמוד א ובפירוש רש"י על אתר.

כנגד זה ישנה גמרא במסכת ברכות דף יד: אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן: אסור לו לאדם לעשות חפצו קודם שיתפלל.

כיצד נתאם בין שני המקורות הנ"ל? כיצד יטרח אדם בסעודתו קודם שיתפלל?

שאלה זו שאל הרב יצחק אליהו לנדא בפירושו עיטור סופרים למסכת סופרים (סובלק, תרכ"ב 1862) ועליה נסוב ההערה בשולי הגיליון, וזה לשונה:

עי' מג"א ס"ס רנא. ופר"ח ס"ס פ"ט באו"ח ותראה דלק"מ. ועי' מ"ש מזה בעתים לבינה על העתים ריש ה' ברכת ועונג שבת ומ"ש עה"ג שם.

ולאחר פענוח ראשי התיבות: עיין מגן אברהם סוף סימן רנ"א. ופרי חדש סוף סימן פ"ט באורח חיים ותראה דלא קשה מידי (=שלא קשה דבר). ועיין מה שכתב בזה בעתים לבינה על העתים ריש הלכות ברכת ועונג שבת ומה שכתב על הגיליון שם.

כותב ההגהה מפנה לשני פוסקים מרכזיים שהשיבו לשאלה זו בחיבוריהם: המגן אברהם (ר' אברהם גומבינר)  והפרי חדש (ר' חזקיה די סילוה). ומאידך גם מפנה לחיבור נוסף (בינה לעיתים) שתמה את אותה תמיהה. מקורות אלו מצוטטים בסוף רשימתי זו.

מי כותב ההערה?

הערה זו היא הערה היחידה בכל הספר. בשער הספר לא מופיעה חתימת בעלים כלשהיא.

אך עיון מדוקדק בשער מראה שישנה חותמת אחת הפוכה בראש השער. חותמת ייחודית.

אני משער שאינה של כותב ההערה ומקוה שתסכימו עמי .

 

RUCHEL SINGER

[רוחל/רחל סינגר]

 

שבת היא מתנה יקרה שניתנה לעמנו. יסודה בפרשת המן, שלא היה יורד בשבת. לכן הצטוו בני ישראל ללקוט ביום ששי משנה לחם גם לשבת.

הכנות לשבת זו מצווה העומד בפני עצמה. לפיכך מותר לקנות צרכי שבת קודם תפילה (משנ"ב סימן פט אות לו).

שבת שלום

אבישי


מקורות:

  1. מגן אברהם.

"… ואם לא ימצא לקנות אחר התפלה, אזי יקנה ואח"כ יתפלל, שזו מצוה עוברת וגם היא דאורייתא, ובלבד שיקרא קריאת שמע קודם, ואם הציבור מתפללין, לא יפריש מהם…"

2. פרי חדש:

ועוד אמרינן במס' מגילה בי"ט מאחרין לבוא וממהרין לצאת. וכתב רש"י בי"ט מאחרין לבא לב"ה שצריך לטרוח לסעודת י"ט ע"כ ומכאן יש סמך למה שנוהגין מקצת אנשים לקנו' צרכי שבת בבוקר קודם תפילה, ועוד מדאמרינן בפ' היה קורא: אסור לעשות חפציו קודם שיתפלל משמע דוקא חפציו הוא דאסיר הא חפצי שמים ות"ת בכלל מותר ועיין במ"ש לעיל סי' ע' סעיף ד' והכי נקטינן.

 

3. עתים לבינה:

עתים לבינה:

ולדידי צע"ג דהא מבואר בברכות י"ד ע"א דאסור לעשות חפציו קודם ק"ש ותפילה ואם נאמר דווקא חפצי שמים אבל זה הוי כחפצי מצוה הא רש"י פי' בברכות ה ע"ב דאף ללמוד אסור קודם ק"ש ותפלה ועיין פרי חדש ססי' פ"ט.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ, בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר

(שמות , יג, ח)

רשימה לפרשת בא

 

שער מעטפת. הגדה של פסח. קיבוץ בית השיטה. ת"ש 1940. עותק ספריית בית אריאלה.

בשבוע שעבר נערך ערב מרתק בספריית הרמב"ם בנושא היחס למסורת ודת בקיבוצים ובהתיישבות העובדת.

היה גשום וקר בחוץ ומנגד סוער וחם בפנים.

שני הדוברים המכובדים – ד"ר מוטי זעירא והרב גלעד חוטר – שעוסקים בסוגיה זו תדיר והיא על סדר יומם ולבם, הציגו את השקפת עולמם. השאלה שעמדה על הפרק היא כיצד ממזגים חדש וישן.

פתחתי את הדיון בהצגה של "הגדות של פסח" הקיבוציות שהגיעו אלינו מספריית אחד העם בבית אריאלה לקיטלוג מחדש.

לא קל היה לספרן המקטלג בספריית הרמב"ם לטפל בהן, כי אנחנו אמונים על קדושת המסורת. הוא שאל אותי: האם אלו "הגדות של פסח" או שמא ניתן להם שם אחר? אנחנו סיווגנו אותם תחת הנושא "הגדות של פסח – לא מסורתיות".

דף מ"הגדה של פסח". קיבוץ בית השיטה. ת"ש 1940

הדיון התלהט כאשר ניתנה רשות לשאלות מתוך הקהל.

במוקד שבה ועלתה השאלה: האם החידוש הקיבוצי ממשיך את המסורת היהודית או מתנתק ממנה?

להרגשתי לא תם הדיון  ואנחנו עוד נשוב לעסוק בסוגיות אלו בערבי עיון בעתיד הקרוב.

 

כמי שנוקט צד בוויכוח, אני מביא לפניכם גזיר עיתון ובה התייחסות של הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל ל"הגדות הקיבוציות".

הרב קוק ראה בהתיישבות העובדת חלוצים אידיאליסטים.

סיפור מיוחד על ביקורו בקיבוץ עין חרוד הופיע ברשימתי "עקידת יצחק בעין חרוד בשנת תרפ"א (1921)"

אך כשספרו לו על הגדות של פסח הקיבוציות, אמר: – אפילו אם תרצו  – אין זו "הגדה"…

 

 

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

בע"ה

וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי.

רשימה לפרשת וארא

במחסן ספריית הרמב"ם בתוך כריכת קרטון דקה נמצא העמוד הבא ובו תמונה עמוסת פרטים.

מה הסיפור? מה רואים בציור?

 

על גבי כריכת הקרטון מופיע כותרת:

"מסע המוות של ווינצנץ פטמילך"

מי היה  ווינצנץ פטמילך (Vinzenz Fettmilch)?

אופה גרמני שהנהיג מרד של הגילדות נגד מועצת העיר פרנקפורט בשנת 1614. למרד נוסף נופך אנטישמי ובמהלכו פרעו אנשיו של ווינצץ בקהילה היהודית בפרנקפורט, הרסו את בתיהם והגלו את תושביהם מחוץ לעיר. לאחר דיכוי המרד והוצאתו להורג של מנהיגו חזרו היהודים לפרנקפורט וקבלו פיצוי על נזקיהם. לזכר המאורע חגגו בקהילת פרנקפורט את "פורים פרנקפורט" או "פורים וינץ" ביום כ' אדר מידי שנה.

תמונתו של ווינצץ מופיעה בראש העמוד יחד עם שני חבריו המורדים. הוא הראשון משמאל. ייתכן ותמונתו מופיעה בתוך הציור (מוקפת בעיגול אדום).

כשאני מתבונן בתמונה, אינני יודע אם זו תמונתו בעת תחילתה של המרידה -כשהוא מוקף בחייליו- או שזה מסע התבוסה שלו, כשהוא שבוי ומובל למשפטו. מה דעתכם?

מי הדפיס את הציור ומתי? 

בגב כריכת הקרטון נרשם כי הדף חולק כמתנה לחברי "שונצינו" (Soncino): אגודת הידידים של הספר העברי, בתאריך 17 לפברואר 1929.

הדף הוא מהדורה ביבליופילית של תחריט עתיק והודפס ב – 250 עותקים.

ישנם סימנים כי זהו דף אחד מתוך יצירה גדולה.

"שונצינו" הייתה החברה היהודית הראשונה והיחידה של ביבליופילים בגרמניה. הוקמה בשנת 1924 והתפרקה בשנת 1937.

ידידי חנוך גוטליב הפנה את תשומת לבי להערה המופיעה בספר משנת 2014 שכותרתו בתרגום לעברית:

שברים מהתרבות היהודית בספריית העיר מיינץ: תגליות ופרשנויות

 

בעמוד 222 שם נכתב:

Zahlreiche offzielle Dokumente und j ̧dische Berichte aus Frankfurt belegen, dass nach der Pl ̧nderung der Judengasse durch die Anhanger des  Vinzenz  Fettmilch  1614  zentnerweise  Pergament  judischer Schriften auf  dem Markt fur hohe Summen verkauft worden ist.
תרגום:
מסמכים רשמיים רבים ודיווחים יהודיים מפרנקפורט מראים כי לאחר ביזה של יודנגאס [רחוב היהודים] על ידי תומכי ויננץ פטמילך בשנת 1614, נמכרו קלפים של כתבים יהודיים בשוק תמורת סכומים גדולים.

הערה זו מוסיפה נופך על הקשר בין אגודת "שונצינו", המדפיסה מהדורות ביבליפיליות, לביזת כתבי היד היהודים על ידי פורעי וינצנץ.

שבת שלום
אבישי
————————-

תוספת:

ידידי המלומד הרב יהודה הורויץ הסב את לבי לחיבור "מגלת עפה" (קרקוב, תר"מ 1880 ) המביא את המעשה כולו בחרוזים כפי שנכתב בידי עד ראיה. מסמך מרתק. תודתי נתונה לו.

באחד הבתים מצאתי גם התייחסות לביזת הקלפים:
חלקו ביניהם ספרי קלפים / חדשים גם ישנים / היו שווים כמה אלפים / יקרים היו מפנינים / ומכרו אותם אל אומן אחד / לכרוך בהם שאר ספרים / ולא עלה עליהם מורא ופחד / לשלוח יד באלה הדברים / (עמ' 17).

 

———————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

וַיַּאֲמֵן הָעָם

(שמות פרק ד פסוק לא)

רשימה לפרשת שמות

ביום שלישי הקרוב נקיים אירוע בספרייה שייבחן את יחסה הנוכחי של ההתיישבות העובדת לדת .

האם בתי כנסת המוקמים כיום בקיבוצים מעידים על שינוי? האם יש כיום פתיחות לרוח היהודית בניגוד לטאבו בעבר?

האירוע פתוח לכולם ללא תשלום. מוזמנים לבוא .

אני מאמין שכל יהודי מחובר למסורת ומקיים מצוות (גם אם באופן חלקי). יתר על כן ייתכן והוא אחד מל"ו צדיקים. אם תקראו את הסיפור הבא תבינו למה כוונתי.

הסיפור הוא עדות ממקור ראשון. סיפר לי אותו חבר אישי והוא נאמן.

במסגרת עבודתי בעריכת דין נפגשתי לפני מספר שנים עם לקוח לחתימת חוזה לרכישת דירה בירושלים.

המוכר היה יוסי שריד ואחותו. הדירה היתה שייכת להוריו של יוסי שריד שנפטרו. במהלך הפגישה שאלנו אותו, האם ההורים שלו היו שומרי שבת ? — מכיון שיש מחוץ לדלת הדירה בחדר המדרגות מנורה שאותה אפשר להדליק מתוך הדירה. מנורה המשמשת בבתים משותפים דיירים שומרי שבת שאינם יכולים להדליק את האור בחדר המדרגות בשבתות.

המנורה – אמר לנו יוסי – זו המנורה של ר' אריה לוין.

אבי, כך סיפר, היה מקורב מאד לר' אריה לוין, ופעם שאל אותו: ר' אריה, האם אתה מל"ו צדיקים?

לפעמים – ענה לו ר' אריה לוין. והסביר: ל"ו צדיקים אינם אנשים קבועים. בכל רגע ורגע  יש בעולם ל"ו צדיקים אחרים. כל אחד יכול לגמול חסד ולהיות ברגע הזה אחד מהם.

באותו הרגע, אמר יוסי שריד, החליט אבי ז"ל לשים מחוץ לדלת של הדירה מנורה שתידלק בשבת ותשמש את דיירי הבניין שומרי השבת, כאשר הם משתמשים בחדר המדרגות בשבת. והסביר לי – גם אני רוצה להיות למספר שניות אחד מל"ו צדיקים.

ידידי ניר מן, בן קיבוץ "בית השיטה" ואחד מל"ו צדיקים, כתב ספר על רבי לייב בן שרה, דמות פלאית בדורות הראשונים של החסידות (נפ' תקנ"א 1791). לפי המסופר הכיר ר' לייב את ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו ודאג לכלכלם.

בראש הספר מופיע מסה של הרב ד"ר יצחק אלפסי על ל"ו צדיקים. ראו נא כאן.

מה הביא את ניר לכתיבת ספר זה?

סבו של ניר היה אפרים שמאראגד. מזכיר התאחדות מגדלי הבקר בישראל. חבר קיבוץ תל יוסף.

כשהגיע ניר לשנת בר המצווה בקבוצו נדרש להכין עבודת שורשים. כשבא לראיין את סבו, פתח ואמר לו הסבא:

"דע לך, ניר, שזכית להיות דור תשיעי לצדיק הנסתר, רבי לייב שרה'ס, תלמידו של הבעל שם-טוב".

ספרו של ניר מתחיל בסבא הגדול ר' לייב שרה'ס ומסתיים בהספדים על קברו של סבו אפרים שמאראגד.

שני קצוות, לכאורה,אבל קו אחד מחבר ביניהם.

 

להתראות ביום שלישי הקרוב !

שבת שלום

אבישי

 

 

 

 

Read Full Post »

בע"ה

"… אל נא תקברני במצרים…"

(בראשית, פרק מז פסוק כט)

רשימה לפרשת ויחי

יעקב אבינו מבקש מבנו יוסף להיקבר במערת המכפלה בארץ ישראל ולא בקבורה מפוארת במצרים. מדוע?

במדרש רבה מובאים כמה טעמים. אחד מהם: "שלא יעשו אותו עבודת כוכבים".

בספרים רבים מופיעים על דפי הכריכה הפנימיים רישומי בעלות של רבנים  וברבים מהם התוארים מופלגים. מכיון שמידת הענווה והצניעות היא נר לרגלנו ומידת החכמים הגדולים, לכן התלבטתי אם אלו רישומים מקוריים או שנכתבו על ידי תלמידים ומשמשים.

שאלתי את ידידי המלומד אלי שטרן, המומחה למליצות בחתימות. בתשובתו כתב כי במקרים רבים אחד מבני המשפחה או מתלמידי הרב היה כותב רישומים כאלה. דפי המגן והכריכה הריקים של הספרים היוו שטח מוצלח להתנסות בשרבוט וקשקוש, בעיקר לנערים הצעירים.

חיזוק לדבריו מצאתי בכריכות מפורקות שצילומן מובא כאן.

בכריכה הראשונה בצד ימין למטה כתוב: זה הספר הוא של הרב כמוהר"י פינצי נר"ו יצ"ו. ולצידו כתוב תולעת יעקב.

רישומים אחרים על הכריכה הם לנסות הקולמוס. שרבוטים סתמיים, החוזרים על עצמם, לניסוי הדיו והקולמוס – אם נאים הם.

נראה שכל הכתיבות יצאו מתחת קולמוס אחד ומכותב אחד.

  1. כריכה פנימית קדמית

2. כריכה פנימית אחורית

 

חכם יעקב פינצי היה רב בבוקרשט, עלה לארץ ישראל והיה שני בקודש לראשון לציון חכם אברהם גאגין. לאחר פטירתו, כנראה בשנת תר"ט 1849, הוציא בנו את חיבורו של אביו "זכות אבות" על פרקי אבות (בלגרד, תרל"ח 1878), ובו תיאר את אביו בתארים מפליגים:

בהר הזיתים מוטלת מצבת קבורתו, ובה נכתב עליו:

"אביר יעקב בתורה", "הר' המופלא בנסתר" ועוד.

המקור: אתר עיר דוד כאן  קריאת הנוסח על המצבה קשה. אשמח למי שיעזור לפענח  את הכתוב*.

להרחבה על רבי יעקב פינצי ראו נא באתר "החכם היומי"

אינני יודע עם הכיתוב על גבי הכריכה "תולעת יעקב" מתייחס  לר' יעקב פינצי או נכתב רק לנסות הקולמוס.

יאה הביטוי תולעת יעקב לענווה מופלגת, כדברי דוד המלך: "ואנכי תולעת ולא איש" (ספר תהלים פרק כב).

שבת שלום

אבישי

————–

תוספת:

כתב לי חנוך:

חיפשתי ברשת "דרושים דבריו ליעקב" והגעתי לאתר הר הזיתים – ראה נא כאן – עם תמונות המצבה ושם  יש גם הטקסט מפוענח רובו כמעט כולו:
אי לך     ארץ
שאי קינה מרה כל ער..
עפר יעקב דבק ..אוף
תימן אביר יעקב בתורה
לשמה איש מלחמה קהלת
יעקב מחדש חדושים
מרר .. פרושיא מעשה
דרושים דבריו ליעקב
במילי דאבות סבית אבות
קרא שמו יעקב משפטים עדי
תשו..פקק הקול יעקב ה'ר המופל'
בנסתר ובנגלה כבוד ה' מלא יקרא
בשם יעקב פ'ינצי זצ'וקל תר'ט .. "

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

רשימה לפרשת ויגש

 וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־צַוָּארָ֖יו עֽוֹד.

בראשית פרק מו פסוק כט

אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו, שהיה קורא  את שמע.

רש"י

הפגישה של יעקב אבינו ובנו יוסף, לאחר שנים רבות של ניתוק קשר, מתוארת בפרשת השבוע באופן חד-צדדי. רק מצידו של יוסף.

רש"י מסביר שיעקב 'לא שיתף פעולה' מפני שהיה קורא קריאת שמע באותה עת.

המקור לדברי רש"י אלו נמצא בידינו רק בתשובות הגאונים בשם רב יהודה גאון. לכך מפנה ר' שמואל גלברד בספרו "לפשוטו של רש"י":

תשובות הגאונים. דפוס ליק תרכ"ד (1864). שמ"ק = שאלו מן קמיה

הרבה פירושים ניתנו לדברי רש"י אלו והמעיין ימצאם בפרשני רש"י על אתר.

אני מוצא כאן מקום להביא כמה סיפורים על יכולת הריכוז של תלמידי חכמים המביאה אותם להתנתק מהקורה עמם.

בחרתי להתמקד בסיפורים על טיפולים רפואיים כואבים שנעשים ללא הרדמה, כאשר אותו מטופל שקוע בסוגיה כזאת או אחרת.

אשמח לקבל מקורות לסיפורים נוספים מעדות ראיה בלבד.

שני הדמויות שלפנינו – הרב עובדיה יוסף, הרב חיים קרייזווירטה – בני דורנו.

א.

הרב עובדיה יוסף. ראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה. נפ' תשע"ד (2013)

המקור: ויקיפדיה  כאן

 

מתוך "הרפואה בהלכה והאגדה". מלקט: דוד שלום בן ציון נקי. ירושלים תשע"ד (2014)

 

ב.

רבי חיים קרייזווירטה. רבה של "קהילת מחזיקי הדת" באנטוורפן. נפ' תשס"ב (2002).

תמונת הרב חיים קרייזווירט בעת סיפור המעשה. אז עמד בראש ישיבה בבית מדרש לתורה בשיקגו. התמונה התפרסמה בתוך כתבה בעיתון מקומי בשנת 1950. קישורית בפורום אוצר החכמה כאן.

 

פעם אחת נזקק ר' חיים לטיפול שיניים קשה. הסעתי אותו לרופא השיניים, וכשהתיישב על הכסא, סיפר לרופא שבבוקר חש שלא בטוב ולקח תרופות מסויימות. "מצטער", אמר הרופא ופתח את יומן הטיפולים שלו, "נצטרך לדחות את טיפול השיניים שלך בחודש, אני לא יכול לתת לך זריקת הרדמה אחרי כל התרופות שלקחת". "לא בא בחשבון", אמר הרב קרייזווירט, "יצאתי כבר מבית המדרש, זה בשבילי ביטול תורה, אני לא יכול לבטל כל כך הרבה זמן. טפל בי בלי זריקות". "אתה בטוח?" שאל הרופא.  "בטוח", ענה לו ר' חיים, "תן לי רק דקה או שתיים שאוכל להתרכז", הוא ביקש להתרכז בסוגיה שלמד, וכך להתנתק מהכאב שבחוץ. הרופא לא האמין ורעד כולו. בסופו של דבר הוא עשה כדברי הרב ועקר לו את השן בלי שיזריק לו תחילה חומר הרדמה. ר' חיים נותר בפה פתוח ולא זז מילימטר כל זמן הטיפול. אחר כך סיפר לי כמה חידושים שחידש באותן דקות.

המספר: הרב דוד פוקס זצ"ל, בספרו "לנטוע שמים". אלון שבות תשע"ו (2016) הרב הסתלק לבית עולמו לפני שבועיים. יהי זכרו מבורך.

אכן, יכולת ריכוז מפליאה.

חוזר על בקשתי. אשמח לקבל מקורות לסיפורים נוספים מעדות ראיה בלבד. סיפורים אלו יצורפו לרשימה זו.

שבת שלום

אבישי


תוספת:

קבלתי הפניות רבות לסיפורים על תלמידי חכמים. מהם הוזכרו בפורום אוצר החכמה (כאן) ומהם בספרים שונים. כמדומני שהסיפור המוקדם ביותר הוא על "בית הלוי" בשנת תרנ"א 1891. ראו נא תיאורו בספר "הראשון לשושלת בריסק" מאת הרב חיים קרלינסקי (מכון ירושלים תשד"מ) עמ' 416 והערה 641.

אף כי מיעוט הסיפורים עמדו במדד שבקשתי – סיפורים מעדות ראיה, אין לפקפק ביכולות של תלמידי חכמים להתרכז בלימודם  ובכך להתנתק מהסובב אותם עד כדי חיתוך בבשרם.

השאלה שעולה בין השיטין (ולעיתים גם נאמרת במפורש): האם זאת מציאות לכתחילה או דיעבדית.

כלומר, האם כל הסיפורים מתחילים במקום בו אי אפשר לעשות הרדמה מסיבות רפואיות (כגון רמת סוכר גבוהה -אצל הרב עובדיה- או נטילת תרופות -אצל הרב קרייזווירטה*)  או שזו עמדה לכתחילה, שלא להזקק לאמצעי הרדמה. לגישה זו מצאתי שתי סיבות: 1. כדי לא להיות בהשפעה של חומרי ההרדמה והטשטוש, שכידוע נמשכת מעבר לזמן הניתוח. (ייתכן יש מקום לחלק בין הרדמה כללית להרדמה מקומית). 2. צדיקים שמוכנים לסבול כאב (כדרך חיים או באופן חד פעמי).

בדוגמא הבאה נראה מזה ומזה. בספר "אדם גדול הוא ושמח במצות" (תשע"ט), פרק "קבלת יסורין", מובאים כמה סיפורים על הרב אהרון יהודה ליב שטיינמן (נפ' תשע"ח) כפי שנכתבו על ידי נכדו גדליה הוניגסברג .


*

דוגמאות נוספות:

הרב אהרון כהן. בספר הכהן הגדול מאחיו (מאת שמעון יוסף מלר, תשס"ט) עמ' 252.

הרב ישראל יעקב פישר. בספר רועה ישראל (מאת אהרן פישר, תשס"ט) עמ' תלג.

הרב שמעון נתן נטע למברג. בספר הרבי הקדוש מלעלוב (מאת יאיר וינשטוק, תשע"ט) עמ' 226-228.

הרב אהרן מרגליות. בספר אתהלך (מהדורה שלושים ואחת, תשע"ט) עמ' 330-340.

 

נ.ב.  לא הבאתי סיפור על האדמו"ר הראשון מודז'יץ, ר' ישראל טאוב, וחיבור הניגון "אזכרה" בעת הניתוח, כי כפי עדות בנו  וממשיך דרכו, בספרו אמרי שאול (תל אביב תש"כ, עמ' שיא),  חיבר האדמו"ר את הניגון אחרי שהתעורר מתרדמת הניתוח.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

————————————————–

הזמנה פתוחה לכל חובבי ספרים עתיקים .


 

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: