בע"ה מוצאי שבת קודש פרשת "צו" תשפ"ד
"זאת תורת החטאת"
בזמן האחרון אני מסדר את אוסף השמורים שלנו. בעיקר ספרים משנות השי"ן (1540-1640). מרובים בהם מהדורות ראשונות לספרי היסוד בלימוד התורה. תענוג מיוחד שקשה להעבירו אל הדף. תחשבו על כל אלו שלמדו בספרים במשך מאות שנים !
הרשימה השבוע תעסוק במהדורה ראשונה של ספר "תורת החטאת" שחברו רבי משה איסרליש (הרמ"א) ונדפסה עוד בחייו בשנת ש"ל (1570). "תורת החטאת" הוא ספר פסקים -הלכה למעשה- בדיני איסור והיתר: כשרות, מאכלות אסורות והלכות נידה.
זהו השער פנימי לחלק הלכות נידה. שימו לב שלתוארי מחבר נוסף בסופו הכינוי יצ"ו (ראשי תיבות: ישמרהו צורו ויחייהו). כינוי השמור לאנשים חיים עמנו.
מה הסיבה שבה קרא הרמ"א לספרו בשם זה?
מפני החשש שמא טעה בהוראה למעשה, כשם שקרבן חטאת בא על שגגת מעשה. כך חותם את הקדמתו:
חתימת הקדמת הרמ"א. תורת החטאת, מהדורת ירושלים, מוסד הרב קוק , תשע"ו
בעותק שלנו נוספו הערות ארוכות בכל חלקי הספר ורישום בעלות אחד כדלקמן:
לה' הארץ ומלואה נא' יהודא בר נפתלי שליט […]
לה' הארץ ומלואה נא' יהודא בר נפתלי שליט […]
פיטום הקטורת הצרי והציפורן
רישום הבעלות נכתב כניסיון הקולמוס. כלומר לבחון עם הדיו עולה יפה בקולמוס. לכן גם השורה הראשונה של רישום הבעלות נכתבה פעמיים.
הראיה לכך היא המליצה הנכתבת בשורה השלישית : פיטום הקטורת הצרי והציפורן.
נסיונות נוספים של הקלומוס מצוים בדף האחרון של עותק הספרייה.
ההערות מגוונות. חלקן קצרות וחלקן ארוכות. יש מהן מראי מקום ויש מהן שתוכנן הרחבות והשגות. שולי ההערות נחתכו בעת כריכת הספר.
לא מצאתי רמזים בתוך ההערות לזהות המחבר, שהיה בוודאי תלמיד חכם מובהק.
דוגמאות מאותן הערות לפניכם לעיונכם.
כאמור בפתיח לרשימה, אותי מרגשת הידיעה כי בספר זה למדו במהלך הדורות. זה ניכר דרך ההערות.
נ. ב. אודה לכל הארה על ההערות הנ"ל.
שבוע מבורך!
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
לידידי הרב אבישי שליט"א
מאוד נהניתי מהמאמר שלך על התורת חטאת מהדורת ש"ל עם הגהות הרמ"א לשו"ע הל' נדה.
בתחילת הספר חתום הבעלים "יהודה ב"ר נפתלי שליט פיקרט".
השם "פיקרט" בתור שם משפחה מצאתי אותו בכמה כת"י במכון לכת"י, ולהלן רשימתי:
פיקרט פנחס
פיקרט הירץ מץ תקמ"ג – תקנ"א
פיקרט הירץ תקמ"ה – תקנ"ד
פיקרט מאיר בן יחיאל שע"ב
פיקרט אביגדור בן יחיאל
פיקרט יששכר בן נפתלי
פיקרט נתנאל בן זכריה רפאל תל"ב
פיקרט אברהם ב"ר שמואל מכפר בעכטום אצל וויירמישא, של"ז – של"ט
בהצלחה
יחיאל ולר
הערה אחת קצרה של הכותב -שלא הצגתי- והיא בתחילת הספר בכלל א הלכה ג. ראו נא כאן
תיקון סופרים: במקום – במרדכי בפ' גיד הנשה צ"ל בפרק כל הבשר.
הטעות מופיעה בכל דפוסי קראקא (ש"ל, של"ז, ש"נ). במהדורות מאוחרות נרשם "כ"ה" (אולי במקום ג"ה).
האם בעל ההערות תיקן מדעתו?
נקודה למחשבה.
אבישי אלבוים
הרב אברהם דיקמן כתב:
כאשר ישנה סתירה בין חיבוריו של הרמ"א: דרכי משה, הגהותיו על השולחן ערוך או התורת חטאת, נחלקו האחרונים כיצד צריך לנהוג, כשבבסיס השאלה איזה חיבור מאוחר יותר.הפרי מגדים[1] כתב, שספר תורת החטאת קדמה למפה, וציין לשיירי כנסת הגדולה[2] שהביא בשם לחם חמודות, שאת התורת חטאת חיבר באחרונה. מנגד הבאר היטב[3] כתב, שאת ההגהות חיבר באחרונה, וכן כתב הב"ח[4].
חן חן. אכן פריט יקר.
"תורת החטאת הוא ספר פסקים -הלכה למעשה- בדיני איסור והיתר: כשרות, מאכלות אסורות והלכות נידה." – דומני שמדויק יותר לומר שתורת החטאת הוא על כשרות ומאכלות אסורות, ונספח לו שלחן ערוך לר' יוסף קארו על הלכות נדה עם הגהות הרמ"א.
כל טוב
לוי יצחק קופר
צור הדסה