תגרי לוד
רשימה לפרשת שלח ולכבודה של לוד ותושביה
שער הספר. דפוס זולקווא תצ"ט (1739). עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)
וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר
[במדבר יג, יז]
רש"י: הוא היה הפסולת של ארץ ישראל שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואח"כ מראין את השבח.
הסבר: משה מתווה את דרך המרגלים. תחילה יעלו דרך הנגב, איזור לא פורה, ואחר כך יגיעו אל איזור ההר ויתרשמו מטוב הארץ. כדרך הסוחרים המראים תחילה את הסחורה הפשוטה ואחרי זה משביחים את מקחם ומראים את הסחורה המשובחת.
המקור לדברי רש"י הוא במדרש תנחומא. המדרש דורש את שם ארץ כנען. כנען בתנ"ך היא מילה מקבילה לסוחר. דוגמא לדבר, במזמור אשת חיל בספר משלי: "סדין עשתה ותמכור / וחגור נתנה לכנעני".
סוגיה תלמודית מעניינת וקשה ללימוד בפרק הזהב (פרק רביעי במסכת בבא מציעא) נקראת סוגיית "תגרי לוד". הסוגיה דנה בהלכות אונאה. מה דינה של סחורה שנמכרה במחיר גבוה ממחיר השוק. הגמרא דנה בשני מרכיבים: 1. מה ההפרש הכספי המצדיק ביטול העסקה: ששית מעל המחיר או יותר (שליש לדעת ר' טרפון). 2. מה טווח הזמן שבו הלקוח יכול להתחרט: עד זמן שיראה לקרובו / לתגר ויתייעץ עמם או כל היום כולו.
תגרי לוד העדיפו – זמן חרטה קצר על פני הפרש כספי מורחב עד לשליש מחיר השוק. סגירת העסקה בזמן קצר היא קריטית לקיומה. זו ראיה מפוקחת של סוחרים !
כך הוא לשון המשנה.
האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע – שתות למקח. עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו.
הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע – שליש למקח, ושמחו תגרי לוד.אמר להם: כל היום מותר לחזור. אמרו לו :יניח לנו רבי טרפון במקומינו וחזרו לדברי חכמים.
אחרי הקדמה זו, בואו ונתבונן בשער היפהפה של הספר עם השם המיוחד "הלכה אדם מישראל".
בספריה שני עותקים מהספר שונדפס בשנת תצ"ט (1739) בעיר זולקווא. הספר עוסק בחידושים על מסכתות מהתלמוד הבבלי שלימד הרב ישראל בן יעקב מזלוזיץ' ונלקטו על ידי תלמידי הרב המחבר אחרי פטירתו בגיל צעיר (47 שנים).
בשער מצויין "שהצגנו בחיבור זה הרבה דברים חריפים גדולים ונוראים על כמה מסכתות, וזה יוצא מן הכלל ללמד דעת את העם פלפול ארוך עמוק מי ימצאנו בשיטת תגרי לוד…
בדף ך' מדפי הספר, בתוך הדיון בסוגיית "תגרי לוד" ובדיני אונאה מופיע הפסקה הבאה:
ואמר המעתיק יוסף יאסקא בן הרב המחבר. נהירא כד הוינא טליא (= זכור לי בבירור כשהייתי ילד קטן) על ברכי אבי ז"ל בהיות עדיין שבת אבי בק"ק זלאזיץ למד הלכה סוגיא הנ"ל עם החריפו' הנ"ל משך ארבעה שבועות בקיבוץ תלמידי' חשובין אשר נאספו עליו ממרחקי' כמפורסם לכל והעלה אבי ז"ל השגה על ביאור אביו זקינו ברש"י ראשוני' דסוגיא הנ"ל וזה דבריו…
שנזכה להיות –
סוחרים מעולים בלימוד התורה ופלפולה.
תגרנים טובים בקדושת הארץ ויישובה.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.
rambaml1@gmail.com
פעם אחת למד האדמור בעל דברי אמונה מתולדות אהרן לפני התפילה בליומד עמוק את סוגיית תגרי לוד, ואמר אז בדרך צחות איני יודע מי המה התגרים האלו ומה עשו בחייהם, יתכן שהיו אנשים פשוטים מאוד, אבל בזכותם הרי יש לנו את סוגיית הגמ' הזאת, וא"כ כל פעם שלומדים ומתעמקים בסוגייה זו יש להם עליית נשמה.