בע"ה
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה.
בראשית כח.י
רשימה לפרשת ויצא
וַיֵּצֵא – לֹא הָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ יַעֲקֹב חָרָנָה", וְלָמָה הִזְכִּיר יְצִיאָתוֹ? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיְּצִיאַת צַדִּיק מִן הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה רוֹשֶׁם. שֶׁבִּזְמַן שֶׁהַצַּדִּיק בָּעִיר, הוּא הוֹדָהּ הוּא זִיוָּהּ הוּא הֲדָרָהּ. יָצָא מִשָּׁם, פָּנָה הוֹדָהּ פָּנָה זִיוָּהּ פָּנָה הֲדָרָהּ. וְכֵן "וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם" (רות א,ז) הָאָמוּר בְּנָעֳמִי וְרוּת (בראשית רבה סח,ו).
אם היינו מדמיינים היום, מהי יציאת צדיק שעושה רושם? כנראה היינו מציירים המון אנשים מלווים אישיות רמת דרג, הלבושה בגדי הוד והדר ונוסעת בשיירת רכבים.
לא כן היתה יציאת יעקב מבאר שבע…
הנה לפניכם תאור המראה את דמותו של הצדיק בפשטותו, מתהלך כאחד האדם בשיחו ושיגו עמהם.
תיאור מקסים זה נכתב על דמותו המיוחדת של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה"חפץ חיים", משולב בהספד על ר' לוי לוין-אפשטיין, איש תנועת המזרחי. (ראה ערכו באנצקלופדיה תדהר כאן)
קטע זה זה מצאתי באוסף קטעי עתונות של הרב ראובן מרגליות זצ"ל.
ההספד המלא של שמחה בונים פלדמן על ר' לוי לוין-אפשטיין. עיתון הצופה. תמוז תרצ"ח 1938
הנה הקטע הלקוח מתוך ההספד:
כפי המתואר בקטע הנ"ל ה"חפץ חיים" היה ידידו של ר' שמואל לוין, אביו של ר' לוי לוין-אפשטיין, מייסד הוצאת הספרים הידועה "לוין-אפשטיין".
אני משער שידידותם של השניים קשורה לימי נעוריהם המשותפים בווילנה.
ר' שמואל נפטר בשנת תרמ"ו (1885) בגיל 47. ה"חפץ חיים", כידוע, האריך ימים ונפטר בשנת תרצ"ג (1933).
מיוחדת היא מצבתו של ר' שמואל בוורשה.
בראש המצבה כתוב:
ושמואל שוכב בהיכל ה'
הרב ר' שמואל בהרב הצדיק מ' אליהו זאב הלוי לבית לעווין
המקור כאן
וברגליה חקוק:
צוה לפני מותו שלא לספר
בשבחו לכן לו דומיה תהלה
ר' שמואל הוציא לאור בשנת תרל"ח (1878) את ספרו של אחיו "דבר בעתו". אחיו זה ידוע בחיבורו "עליות אליהו" על הגאון ווילנא.
ר' לוי המשיך בעסק המשפחתי ואף העלה אותו לארץ ישראל וקבעו בירושלים.
על מצבתו בעיר רחובות נחקק:
פ.נ.
ר' לוי
בהרב ר' שמואל הלוי
לוין-אפשטין
מוציא לאור ומדפיס
דור תשיעי למהרש"א
בן אחר בן
לא הצלחתי לברר מתי ומדוע נוסף השם עפשטיין לשם המשפחה המקורי לוין והאם יש קשר למשפחת עפשטיין המיוחסת מגולי ספרד?
נ.ב. תשובה ניתנה בתגובה שכתב אריאל -ראה לקמן במדור תגובות – והפנה למאמר שהתפרסם בישורון ה על ידי הרב אליעזר כצמן. מצד האם הם היו מיוחסים למשפחת עפשטיין המיוחסת ליוצאי גולת ספרד. ושם בהערה 6 מסופר מתי נוסף שם זה ומדוע:
אני מבקש להקדיש כמה שורות להוצאת הספרים "לוין-אפשטיין" הוורשאית, הוצאה ספרים פופלארית וידועה.
כך מופיע במאמרו של אברהם לויזון על הוצאות הספריות היהודיות בוורשה:
מיוחדת במינה הייתה הוצאת הספרים של "אחים לוין-אפשטיין ושותפיהם", שהדפיסה (החל משנת 1880) בעיקר ספרי-קודש, חיבורים מן הספרות העברית הישנה וספרי-רומ"ל (רבנים ומלומדים), אשר היו נפוצים במספר טפסים עצום. מלבד ספרות דתית הדפיסה הוצאת-הספרים בשנים האחרונות גם ספרות יפה בעברית ואידיש. הוצאת ספרי-רומ"ל נמשכת על-ידי יורשי הפירמה בארץ-ישראל, וגם כאן הוסיפו עליה שטחים חדשים בשטח הוצאת הספרים.
באחד מאתרי המכירות הפומביות נמכר קטלוג ספרים רשמי של הוצאה זו שנדפס בשנת תרס"ח (1908), ובו רשומים 400 פריטים שראו אור בהוצאה זו. שנת ההתחלה המופיעה בשער היא שנת תרכ"ה (1865).
המקור:Virtual Judaica כאן.
לעומת זאת, חיפוש בקטלוג מפעל הביבליוגרפיה מעלה, שלמעט ספר אחד "בן המלך והנזיר", שיזם ר' שמואל את הוצאתו ומימנו בשנת תרמ"ד (1884), כל שאר הפרסומים רשומים רק בשם "האלמנה לעווין-עפשטיין ובניה", כלומר אחרי פטירתו של ר' שמואל הנ"ל, וגם הם מועטים במספרם.
תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו בהכנת הרשימה.
עיריית תל אביב יצאה בסרטון בו עובדים ועובדות בעירייה קוראים לדבר איש לרעהו תוך כבוד הדדי.
"דבר ואהבת" כאן
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
עם הספר 