Feeds:
פוסטים
תגובות

בע"ה

"ויתרוצצו הבנים בקרבה"

רשימה לפרשת תולדות

רבותינו דרשוהו לשון ריצה. כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת. [רש"י]

הויכוח בין עשו ליעקב הוא ויכוח דתי-תיאולוגי.

פתחי תורה מול פתחי עבודה זרה.

בהמשך הדורות התמקד הויכוח הדתי-התיאולוגי בין היהדות לנצרות.

בעטיו של אותו ויכוח הטילה הכנסיה  הנוצרית חובת צנזורה על ספרי הקודש שלנו.

עד כמה צנזורה זו היתה יעילה?

זו פרשיה ארוכה, שידעה עליות ומורדות, ולא כל המקומות והזמנים שווים.

אביא לפניכם דוגמא אחת, יוצאת דופן, עד כמה יכלה צנזורה זו להיות פולשנית ותקיפה.

בשער ספר "חדושי בבא בתרא" לרבינו משה בן נחמן, שנדפס בפרג בשנת תצ"ה (1735) מופיעה בתחתית השער שורה מוזרה.

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f2-3

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f3

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

העתקת השורה:

דף ט' ע"ג אע"ג דאינו יהודי הרי הן כזבים. צ"ל פי' לפי שאין להם טהרה במקוה מזיבתן כמו ישראל.

במה מדובר?

זיבה זו הפרשה היוצאת מגופו של גבר ובעקבותיה הוא טמא שבעת ימים. הלכות אלו אינן נוהגות היום כי איננו מקפידים על דיני טומאה וטהרה.

במסכת בבא בתרא בדף כ ישנו דיון הלכתי בנושא סבוך של חציצה בפני טומאה. השאלה היא, כאשר ישנו חלון בין חדר לחדר כיצד ניתן לסתום את החלון באופן שהטומאה לא תעבור. מובאות דוגמאות שונות וביניהם גם  "אינו יהודי שישב בחלון".

הרמב"ן בחידושיו מצטט את לשון הגמרא בדיבור המתחיל "אינו יהודי שישב בחלון". כבר כאן ישנו שינוי של הצנזורה כי נוסח המקורי של הגמרא (ושל הרמב"ן המצטט אותו) היה "גוי שישב בחלון". כך מופיע בדפוסים הראשונים, טרם הצנזורה.

%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%9f4

חדושי הרמב"ן. דף ט מדפי הספר. דפוס פרג תצ"ה 1735, עמוד ט טור ב.

על דברי הגמרא נוספה תהייתו של הרמב"ן. היות שגזרו חכמינו שכל גוי הוא בחזקת טמא כזב, אם כן אינו יכול לשמש כחוצץ בפני הטומאה, לפי הכלל "הטהור ממעט, והטמא אינו ממעט"?

הנחת יסוד זאת, שגוי הרי הוא כזב, בלתי מקובלת על דעת הצנזור הנוצרי. לכן בא המדפיס בדף השער והוסיף שורת הסבר או התנצלות. וכך הסברו: הסטטוס של היהודי והגוי שווה לעניין טומאתם. אבל היות שאין דרך להיטהר במקווה לגוי – נשאר הוא בטומאתו. הסבר זה אינו נכון ולא קביל הלכתית.

בעיר פרג היתה באותן שנים צנזורה קפדנית. זאת אנחנו מכירים מהדפסת התלמוד המשובשת מאד בין השנים תפ"ח-תק"א 1728-1741 בפרג, ובה נוספו בדפי התלמוד הגהות מחמת הצנזורה. (ראו נא "מאמר על הדפסת התלמוד" לרנ"נ רבינוביץ עמ' 110-112, ובהוספות א"מ הברמן בסופו עמ' 230-231).

כנראה מדפיס הספר  נתקל בהתנגדות הצנזורה בשלב ההדפסה, וכדי לאשר את הדפסת הספר ברגע האחרון הוסיף בדף השער שורת הסבר / התנצלות. כאמור אלו דברים שאין להם בסיס, ורק נכתבו לאוזן הצנזור ומעידים על בורותו בלימוד המקורות היהודיים.

בעותק הספריה מופיעה על גבי הכריכה האחורית הפנימית כתובת בלטינית, שלא הצלחתי לפענחה. דומה היא לחתימות צנזורים בספרים ישנים. אולי היא עדות לאישור הצנזורה לספר זה.

 

?????????????

————————————————–

ראיתי לנכון להוסיף ולצטט דברים שאמר הרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו") על הביטויים שתמצאו בספרי חכמינו כנגד הגויים, שאינם כפשוטם וחלילה לנו מ"לגלוש לפסים גזעניים".  הרב מניטו זצ"ל היה חכם בתורה ובקי בפילוסופיה, והיה יוצא ובא בטרקליני מלכים ושרים. בדבריו מתייחס לשני מקורות שעסקו בכך: הראשון בספר התניא לאדמו"ר הראשון מחב"ד והשני מספר אורות של הרב קוק זצ"ל. כך נכתב בספרו החדש "שערי דמעה", שהגיע עתה לספריה.

%d7%92%d7%95%d7%99%d7%901

%d7%92%d7%95%d7%992

הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו). שערי דמעה. תשע"ו. עמ' 166-167

שבת שלום

אבישי

 


 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

דמעות ודם בהלוויה הגדולה

רשימה לפרשת חיי שרה

בהלוויה של שרה אמנו השתתפו המון רב: בני משפחת אברהם, מקורביו, ידידיו ושכניו – בני חת. באוזניהם נשא אברהם אבינו הספד.

בכך מסביר הנצי"ב, בפירושו לתורה, מדוע אברהם ממהר להספיד  את שרה מייד בבואו, כי "בין כה וכה נתקבצו המון עם סביב הבית".

 

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%912

מתוך פירוש הנצי"ב "העמק דבר".

לא כך היה המצב בהלוויתו של הרב הראשי הראשון (וכנראה גם האחרון) של העיר ניו יורק.

הרב יעקב יוסף התמנה לרבה של ניו יורק בשנת תרמ"ח (1888) ונפטר בשנת תרס"ב (1902). על סיפור רבנותו בעיר ומאבקיו לשינויים במערכת הכשרות נכתב כבר רבות. אחרי פטירתו נהרו רבבות להלוויתו והצביעו ברגליהם על ההערכה אליו. זאת היתה אחת ההלוויות הגדולות בעיר ניו יורק מאז ומעולם.

קונטרס  על תולדות חייו של הרב יעקב יוסף מאת הרב דוד אברהם מנדלבוים מופיע בסוף המהדורה החדשה של ספרו "לבית יעקב" (ניו יורק, תשס"ב 2002). לקריאת הפרק על ההלוויה ראו נא כאן.

מסע ההלוויה  עבר ליד בית חרושת ענק, שהועסקו בו פועלים מהקהילה הגרמנית הגדולה  ששכנה אף היא באותו איזור. מהבניין הושלכו מוטות ברזל, קרשים ודליי מים לעבר המלווים, והיו בהם פצועים רבים.

כך היתה כותרת העיתון היהודי הנפוץ למחרת : "דמעות ודם בהלוויה הגדולה"

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%911

תיאור מפורט של מה שקרה בהלוויה הופיע בעיתון NY TIMES בשנת 1902.  ראו נא כאן.

——————————————————————————————-

המשכו של הסיפור שמעתי משכני דוד דרייר, הרואה בו את יד ההשגחה. כעבור שנתיים בשנת 1904 אירע אסון גדול כאשר מעבורת שהובילה נוסעים לטיול טבעה סמוך לחופי ניו יורק ולמעלה מאלף איש [!] נספו באסון. לפי התיעוד בעיתונים אז, על אותה ספינה היו בעיקר משפחות מהקהילה הגרמנית הנזכרת למעלה.

תיאור האסון מופיע באתר הספריה הציבורית של ניו יורק.  ראו נא כאן.

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%915

 

בהמשך הקהילה הגרמנית עזבה את הלאוור איסט סייד למקום אחר בניו יורק והותירה את היהודים שם כמיעוט הדומיננטי. לכן כיום באזור זה ישנן לא מעט כנסיות שהפכו לבית הכנסת.

%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%918

תמונת פנים בית הכנסת שבו התפללו הורי אשתו של דוד דרייר, "Sixth Street Community Synagogue". גם הוא היה בעבר מבנה של כנסיה.

 

 

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

החיה האדומה

בע"ה

"ולוט יושב בשער סדום"

אותו היום מינוהו שופט עליהם (רש"י).

[רשימה לפרשת וירא]

בשנה שעברה, בשבת  פרשת "וירא", בעת שקראנו בפרשת השבוע על הפיכת סדום, שאל אותי אחד משכני לספסלי בית הכנסת: האם רבי שמשון רפאל הירש "חזה" את המהפכה הקומוניסטית?

רבי שמשון רפאל הירש, היה מנהיג היהדות האורתודוקסית בגרמניה ("תורה עם דרך ארץ") בתקופה סוערת, במאה התשע-עשרה למניינם. פירושו לתורה נדפס לראשונה בגרמנית בשנת תרכ"ז  1867. פירוש זה זכה להצלחה רבה, תורגם לעברית ונדפס במהדורות רבות.

בפרשת השבוע הוא מבאר באריכות את ההבדל בין שיטת אברהם (שיטת היהדות) לשיטת סדום.

תמצית דבריו: "משפט" או כעין משפט נמצא גם בסדום. אבל שיטת היהדות היא "צדקה ומשפט" בדגש על צדקה הקודמת למשפט. על העשירים לדעת כי הממון שבידם הוא פיקדון ועליהם להתחלק בו עם העניים.

בסוף דבריו רש"ר הירש כותב  כך:

ברם לא מבחוץ יבוא תקון לעולם, לא בכפיית שלטונות וחקיקת מחוקקים; אף לא על ידי מהפכה עולמית, המשלחת את החיה האדומה להחריד את נאות העשירים וארמנותיהם, רק המהפכה הפנימית של הרוח והנפש, רק היא תעמיד דור אנשים, המתחנכים לחובה… (בראשית פרק יח, טז)

%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a94%d7%90

קטע מתוך פירושו של רש"ר הירש לתורה

אותו שכן מבית הכנסת הסתפק, שמא יש כאן תרגום לא מוצלח משפת המקור ללשון הקודש? ואולי המתרגם הושפע ממאורעות זמנו?

התבקשתי למצוא את הקטע המקורי, כפי שכתב רש"ר הירש בשפתו.

הנה הקטע  המקורי לפניכם:

%d7%a8%d7%a9%d7%a8-%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a98

עמוד ממהדורת תרמ"ג 1883. למקור ראו נא כאן.

גם שם מופיע הצבע האדום: " das rothe Gespenst" – המפלצת האדומה.

ובכן כאן באה התמיהה.

רבי שמשון רפאל הירש נפטר בשנת תרמ"ט  1888.

המהפכה הקומוניסטית, האדומה,  התרחשה בתחילת המאה העשרים למניינם.

האם "חזה" רש"ר הירש את המהפכה הקומוניסטית? — כמובן שלא.

אשמח לשמוע את דעתכם, איזה אירוע היסטורי, "מהפכה עולמית", עמד לנגד עיניו של רש"ר הירש?

מה היא החיה האדומה?

שבת שלום

אבישי


נכתב ביום ראשון [ שלשה ימים אחרי פרסום הרשימה].

תודה לכל המשיבים הרבים. דבריהם מוצגים בסוף הרשימה.  (מי שהתגובות אינן מופיעות במחשבו בגלוי , יקיש נא על המילה  Comments המופיעה בתחתית הרשימה).

מסתבר, אפוא, שרש"ר הירש היה מודע לקומוניזם וייתכן שאף השתמש בביטוי הלקוח מהמניפסט הקומוניסטי (ראו נא תגובתם של מרטין ססלר ועקיבא יצחקי).

בחיפוש בכתביו של רש"ר הירש מצאתי פסקה בפירושו לויקרא פרק כה, הדומה במקצת לפסקה שהובאה לעיל לגבי סדום. ושם  כי דרישת היהדות לצדקה, שהיא תבוא עם הכרת החובה של העשיר, היא סוג של קומוניזם.

%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a9


להלן תגובה שקבלתי מיואל פרץ, אחד מקוראי הרשימה, ומפני שמשלימה לנו את התמונה אני מביא אותה לפניכם:

"מרתק ומסקרן מאוד. מעניין שבספר מאיר נתיב על פרקי אבות מהרב מאיר להמן בחלק שנשלם על ידי הרב אליעזר פרינס* בחלק ג עמוד צג (פרק ה משנה יא) קרא לקומוניסטים בשם "המפלצת האדומה". גם ספר זה נכתב בגרמנית ותורגם לעברית והוא מאותו בית מדרש של הרב הירש…"

 

%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%91

 

והנה הציטוט לפניכם בשפת המקור. שימו לב ש"מהפכת פברואר" בנוסח העברי מזוהה במקור כמהפכת פברואר בצרפת בשנת 1848.

%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%911%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%912

*

בסוף ספר מאיר נתיב על פרקי אבות (חלק ג, עמוד רכה-רכו) כתוב שהרב פרינס כתב את הפרקים האחרונים, וז"ל: טרח אחרי פטירתו לפרסם בדפוס את פירושו לפרקי אבות בשפה הגרמנית כשהוא משלים בעצמו את הפרקים שלא הספיק המחבר לכתוב בחייו, חלק מהספק, ועם זאת קורא את הספר כולו על שם הגר"מ להמן זצ"ל, מתוך ענוה ומתוך רצון לגמול עמו חסד של אמת. השלמתו אינה מצטמצמת בהערות וכיוצא, אלא שרבי אליעזר ליפמן ז"ל העמיד עצמו במקום המחבר והמשיך פעלו באותו היקף ותנופה רוחנית, באותה מידה של בקיאות נפרזה במפרשים, באותו להט אמונתי ועומק הגיוני ובחירות רעיונות שנזדוגו כאחד לפרש את פרקי אבות בסגנון מיוחד שיתאים לבני התקופה, כמעט אין להבחין בשוני בין הפרקים הראשונים שנכתבו על ידי הגר"מ להמן זצ"ל לבין הפרקים הבאים שנתחברו על ידו. ע"כ. הרב אליעזר ליפמן פרינס נפטר י"ג חשון תרעו. כמש"כ בספר הנ"ל בסופו.

איני יודע מאיפה מקורם האם כך כתוב בספר בגרמנית או קיבלו במסורת, בריש המאמר (עמוד רכג) כתבו שהידיעות הביוגרפיות נשאבו ברובן מתוך מאמרו של הרב ד"ר עקיבא ב. פוזנר "ר' אליעזר ליפמן פ. פרינץ", שיצא לאור בירושלים שנת תרצ"ט. והנה ראיתי בספר פרנס לדורו במבוא עמוד 27 שכתבו שבמקור הגרמני של הפירוש על פרקי אבות (עמוד 80) כותב הרב פרינס התנצלות על שהמשיך את פירושו של הרב להמן.

בהוקרה ובהערכה

יואל פרץ


מכובדי ד"ר שמעון בולג ממכון לב הפנה את תשומת לבי לספר  בשם "Der Cäsarismus – Das Rote Gespenst von 1852", (שנת הוצאה 1993), המתאר תופעה שהתרחשה בגרמניה בשנת 1852 בשם "קיסריסמוס".  תנועה זו דגלה בהמלכת איש אחד חזק שידאג לשכבות הנחשלות.  לדבריו, ברור שלפני רש"ר הירש עמדה האידיאולוגיה של תנועה זו.

ד"ר שמעון בולג מצדד אף הוא שהתרגום  לעברית בפירוש החומש "החיה האדומה" אינו מדוייק, והתרגום הנכון הוא "רוח רפאים אדומה".

%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a92

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

חברון הגלילית ?

בע"ה

"קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה, כי לך אתננה"

"ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'"

[פרק יג, פסוקים יז-יח]

–רשימה לפרשת לך-לך–

כולנו מכירים את העיר חברון, "עיר האבות", המצויה דרומית לירושלים, בנחלת שבט יהודה.

האם מוכרת לכם "חברון" נוספת, בצפון הארץ, בגליל?

נא הביטו במפה שלפניכם, בה מופיעים שני מקומות בשם חברון. סימנו בחץ סגול את שני המקומות בשם חברון. זו שבארץ יהודה וחברו "חברון הגלילית".

האם יש שני חברון בארץ ישראל ?

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f4

 

מפה זו מופיעה בסוף ספר "ראשית הלימוד", שנדפס בברלין בשנת תר"כ 1860.

מחבר הספר הוא  הבבליוגרף הנודע משה שטיינשניידר, שלפרנסתו עסק גם בהוראה ובניהול בתי ספר.

"ראשית הלמוד" הוא ספר לימוד שנועד לתלמידי בית הספר של דוד ששון בבומביי. בספר פרקים ללימוד קריאה ודקדוק עברי, היסטוריה יהודית, קצת ערכי היהדות וגם את המנון הממלכה הבריטית (בתרגום לעברית + תווי נגינה). בסופו נדפסו שתי מפות: אחת זו של ארץ ישראל התנ"כית ושניה של יבשת "אזיא" (אסיה).

%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a84

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם

%d7%a9%d7%98%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%93%d7%a81%d7%90

"ראשית הלימוד" . פריט 21 ברשימת פרסומי שטיינשניידר, שערך תלמידו א. קוהוט

נחזור לשאלה בה פתחנו לעיל, כיצד הגיעה חברון לגליל? האם היו שני חברון בארץ כנען?

ביוזמתו של רעי חנוך גוטליב ובהמלצתו של פרופ' ריכב רובין (מח"ס "צורת הארץ")  נערכה בדיקה מידגמית באוסף המפות של ארץ ישראל על שם ערן לאור, באתר הספריה הלאומית, המכיל אלפי מפות סרוקות. התוצאות הראו כי זו תופעה מצויה במפות עתיקות רבות. להלן  שתי דוגמאות משנות השלושים של המאה התשע עשרה.
%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f2

 

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f1

חנוך העמיק חקר ומצא כי מדובר בשיבוש של מקום המוזכר בספר יהושע בין ערי ירושת שבט אשר.

"וְעֶבְרֹן וּרְחֹב, וְחַמּוֹן וְקָנָה, עַד, צִידוֹן רַבָּה" (פרק יט, פסוק כח).

מקור השיבוש הוא בתרגום התנ"ך לאנגלית משנת 1611, הידוע בשם תנ"ך קינג ג'ימס (the King James Version).

%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f3

בימינו, על מקומה של עברון המקראית  התנחל קיבוץ עברון, הנמצא בגליל המערבי בנחלת אשר.

 

אברהם אבינו התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה.

בדרכו הוא עבר בעברון הגלילית אך בחר להשתקע בחברון אשר ביהודה.

שבת שלום

אבישי

 


תגובות:

כתב לי אורי פריאל:

שלום אבישי,
בכל אחת מהמפות הנוספות מצוינת חברון הגלילית במקום אחר.
בכל מקרה לא נראה לי שעברון הנוכחית ממוקמת על חברון הגלילית.
שבת שלום,
 ————–
השבתי לו:

אורי שלום

לא נכנסתי לפרט על כך בבלוגי.  הרבה מהמפות העתיקות לא מדוייקות ובהם עברון זזה מזרחה או צפונה. היה גם בלבול בין עברון לעבדון, ששניהם בנחלת שבט אשר.
אני מסכים שהביטוי שהשתמשתי בו "שעל מקומה של עברון המקראית התנחל קיבוץ עברון" לא מדויק. אבל יש כאן המשכיות השם, שבנחלת אשר היה קיים יישוב עתיק בשם עברון.
אני מצרף תצלום מפה מדוייקת ששירטט קיפרט (פרופ' רובין אמר לי שהוא בר סמכא) ותראה שם את מקומה של עברון:
 %d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9f6

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

..

 

צדיק באדרת כבשים

בע"ה

ברכת ה"חפץ חיים" לשמעון פרס

רשימה לפרשת נח

הביטוי "צדיק בפרווה" מקורו כנראה בביטוי עממי באידיש ("צדיק און פעלץ"). הוא מיוחס במקומות שונים לרבי מקוצק או לזקני החסידים.

הרעיון שמאחורי הביטוי  הוא שצדיק  לא דואג רק לעצמו בעת צרה ומתכסה באדרת פרווה מפני הצינה, אלא עליו לפשוט את אדרתו ולמצוא פתרון לכל הסובבים אותו.

לא מצאתי ציטוטים של פתגם זה במקורות קדומים. הפעם הראשונה בו ראיתיו מוזכר, הוא בדרשותיו של  ר' יהודה ליב לזרוב, כפי שנדפס בספרו "מטה יהודה" (ניו יורק, תרפ"א 1921) בקשר לנח ודור המבול.

%d7%9e%d7%98%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%94

ספר "מטה יהודה", עמוד 254

כתמונת ראי לאותו "צדיק בפרווה" הוא הסיפור הבא המסופר על ה"חפץ חיים", כיצד וויתר על כריתו לטובת כלה עניה.

סיפור זה שמע  יצחק גנוז בילדותו בבית הוריו שגרו בעיר לידא הסמוכה לראדין, מקום מגוריו של החפץ חיים.

בשיחה עמי סיפר לי כי מתוך ארבעים ושלושה ילדים שלמדו יחדיו באותה כיתה לפני השואה שרדו לאחריה רק שלושה ילדים. משום כך יצחק רואה חובה לעצמו להעביר את מורשת ה'עולם שהיה' לדור הבא.

יצחק גנוז (נולד ב-1927) הוא חוקר פולקלור, סופר ומשורר. עורך כתב העת ידע-עם (במה לפולקלור יהודי).

הסיפור חורז על ידו ונדפס בספרו "מעבר לגשרון העץ" (לוד תשנ"ח 1998).

%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%963

כיון שעסקנו ביצחק גנוז ובשירו על ה"חפץ חיים",  אני מבקש להמשיך לעניין שהעסיק אותי ודווקא הפתרון הגיע ממקום לא  צפוי.

לפני כחודש ושבוע (בכ"ה אלול תשע"ו) הסתלק לבית עולמו שמעון פרס, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל. בן תשעים ושלוש היה.

בו ביום רצו הודעות ברשתות החברתיות, כי ישנה סמליות בכך ששמעון פרס נפטר ביום בו  נפטר החפץ חיים* ובאותו גיל !

נוסף לכך הסבר, שבילדותו קיבל שמעון פרס ברכה מהחפץ חיים לאריכות ימים.

אני נוטה להטיל ספק בסיפורים, שלא סופרו בחיי המסופר וצצים אחרי פטירתו.  אמנם בחיפוש ברשת נמצא שפעם אחת (מעניין למה רק אז?) סופר הסיפור על ידי שמעון פרס, בחג סוכות בשנת  תש"ע (2009). וכך הדיווח באתר NRG:

%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%964

ועדיין לבי היה נוקפני. שהרי  זו עדות שמיעה ולא מפי המקור עצמו (שמעון פרס).

והנה בעיתון חדש (ומוצלח) בשם "שער השומרון", המחולק במקום מגורי, פרסם משה (בן יצחק) גנוז, תושב אורנית, מכתב שקיבל אביו משמעון פרס בעקבות פרסום ספרו "מעבר לגשרון העץ". ושם להפתעתי הופיע צילום המכתב המצ"ב, כתוב בכתב ידו של שמעון פרס.

%d7%92%d7%a0%d7%95%d7%961

למר יצחק גנוז

תודה על ספר שיריך "מעבר לגשרון העץ".

הספר עוסק בנושאים רבים ומפעמת בהם נשמה אמיתית.

במיוחד התרגשתי למקרא השיר "הכרית של החפץ חיים". 

שכן אבי ז"ל לקח אותי לראדין כדי לקבל את ברכת החפץ חיים. 

ברכה זו אני נושא בקרבי עד היום.

בברכה נאמנה

16.6.98   שמעון פרס

———–

  • החפץ חיים נפטר בתאריך כ"ד אלול תרצ"ג 1933. שאלת גילו של החפץ חיים אינה ברורה. יש שכתבו כי נפטר בגיל 94.

שבת שלום

אבישי 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

"יודע נגן"

בע"ה

וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל:  הוּא הָיָה–אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. 

בראשית פרק ד פסוק כא

 

%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%9f

מקום הוצאה: דיהרנפורט. דפוס: שבתי משורר. שנת הוצאה: תנ"ב 1692. עותק ספריית הרמב"ם.

שער הספר היפהפה מצוי בספריו של המדפיס שבתי משורר מפראג בבית הדפוס שהקים בעיר דיהרנפורט.

בראש השער מופיע דמות המחזיקה במסגרת ועליה רשומים תווי נגינה.

שבתי משורר ידוע גם כר' שבתי בס, מחבר ספר "שפתי חכמים" על פירוש רש"י ו"שפתי ישנים", שהוא רשימת כל הספרים שנדפסו באות עברית עד ימיו.

בצעירותו היה חזן בבתי כנסת, ושמו – שבתי משורר  מעיד עליו שהיה קרוב אל הנגינה. לכן אין להתפלא שבשערי ספריו מופיעים תווי נגינה כדגל המדפיס.

האם יש משמעו לתווים שנדפסו? האם אפשר לנגן מנגינה על פי התוים ולזהות את מקורה?

חנוך גוטליב, שעוזר לי במחקרי, מצא שסטפן רייף (Stefan Reifׂׂ) עסק בשאלה זו במאמר שפרסם ב Studies in Bibliography and Booklore. Vol. 10, No. 1/2 (Winter, 1971/72), pp. 57-61

סטפן טוען שהמנגינה מתאימה לפיוט "יגדל א-להים חי", וזאת על פי  שער ספר "מנהגים" שהדפיס שבתי משורר בשנת תע"ד (1714).  בין שורות התוים בשער זה רשומות המילים: "יגדל א-להים חי".

"יגדל א-להים חי" הוא פיוט המופיע בכל הסידורים ונהוג לאומרו בקהילות ישראל בתפילת שחרית או בערבי שבת וחג.

%d7%94%d7%91%d7%a8%d7%9e%d7%9f

עמוד מתוך ספר "שערי ספרים עבריים". צפת, תשכ"ט 1969. המחבר: א. מ. הברמן

התוים  כתובים בסגנון מיוחד (MEDIEVAL STYLE – סגנון ימי ביניים), וכש"מתרגמים" לתווים שלנו זה מתאים בקצב ל"יגדל".

כך הוא העיבוד המודרני של סטפן רייף לתווים:

תמונה מוטבעת 1

היות ואני חסר בינה בתחום המוזיקאלי פניתי בשאלה זו לידידי ושכני  המוסיקולוג עמיחי קופל (ראו עליו כאן).

בקשתי ממנו שינסה לנגן את המנגינה על פי התוים העתיקים.

במהלך חג סוכות התקשר עמיחי אלי והשמיע לי דרך שפורפרת הטלפון צלילים שהפיק מן התוים.

וכך כתב לי:

הצלחתי לנגן מנגינה שיש בה קו מלודי הגיוני (שאותה אני לא מזהה) למרות שקשה לשחזר בדיוק את המנגינה כי אין חלוקה לתיבות רגילות ומשקל מוסיקלי (כל שורה מסומנת כתיבה בפני עצמה אבל היא מאוד ארוכה וזה לא ממש מסייע). המנגינה נשמעת כמו משהו חגיגי (היא מאוד פשוטה על כל פנים).

בהמשך שלח עמיחי  שתי הקלטות. האחת רק מלודיה של המנגינה (מהירות הנגינה משוערת וגם ללא דגשים של משקל שלא מופיעים בתווים),  בשניה הוא צירף הרמוניה משוערת בסולם מז'ורי על פי תווי המלודיה.

לשמיעת הקלטה 1 לחץ כאן.

לשמיעת הקלטה 2 לחץ  כאן.

תודתי והערכתי  נתונה לעמיחי.

 

שבת שלום

אבישי


נ.ב.

סוגיה מעניינת היא הימצאותו של שער זהה עם תוי נגינה  בספר "סדר היוצרות"  שנדפס על ידי אורי וייבש באמשטרדם בשנת תמ"ב (1682). מה שהביא למחלוקת בין החוקרים אם אכן שער זה הוא המצאה של שבתי משורר. שאלה זו סבוכה היות ולספר הנ"ל יש טפסים עם שערים שונים. הרברט זפרן (Herbert Safrenׂׂ) במאמר שפרסם ב Judaica Librarianship מעלה השערה ששבתי בס  נטל עמו חומר מדפוס באמשטרדם והדפיס אותו מחדש בדיהרנפורט בשינוי השער. להשערה זו יש תימוכין בהימצאות שינויים טיפוגרפים קלים בין העותקים השונים. "סדר היוצרות" הוא חלק מ"סדר התפילות לכל השנה" (אך נדפס גם בנפרד). ראו נא כאן וכאן (עמוד 299).

לקריאת מאמרו של הרברט זפרן (באנגלית) עיינו נא כאן.


תגובות:

אברהם יעקב הלוי קצנלנבוגן שלח אלי תמונת השער הבאה, הלקוחה מתוך סדור מה"ר שבתי סופר, שהוציא יצחק  סץ (בלטימור, תשמ"ז 1987). בשער הספר כתוב (בכתב יד?) בשורה הראשונה: יגדל א-להים חי, ובשורה השניה: וישתבח נמצא ואין עת אל וגו'. הסידור גם הוא מדפוס שבתי משורר בדיהרנפורט. נדפס בשנת ת"נ (1690).  פרטיו ברשומת הספריה הלאומית כאן.

%d7%aa%d7%a4%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9b%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94-1

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

שו"ת על גלגלים

בחג ראשון של סוכות ימלאו תשע שנים לפטירתו של הרב אברהם כהנא שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל בין השנים תשמ"ג-תשנ"ג (1983-1993).

%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%a9%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%90

הרב אברהם שפירא כסנדק בבריתו של בני בכורי, מנחם אב תשמ"ז (1987) . תמונה מהאלבום המשפחתי.

ותיקי תלמידי ישיבת מרכז הרב זוכרים את דירתו הישנה של הרב בשכונת גאולה הירושלמית ברחוב עובדיה, סמוך לביתו של הרב צבי יהודה קוק, בטרם נבחר הרב שפירא כרב ראשי לישראל, והעתיק את דירתו לבניין חדש סמוך לישיבת מרכז הרב בשכונת קרית משה.

חברי לספסל הלימודים פרץ כהן, שהיה ברשותו מכונית כנכה צה"ל, היה מסיע את הרב מביתו בגאולה לישיבה בקרית משה. כך מידי כל בוקר במשך שנה שלמה (תשמ"ב 1982). משך כל נסיעה כעשר דקות. אותם דקות יקרות ניצל פרץ לשאול את הרב שאלות שונות: מהן אישיות ומהן ציבוריות ובמגוון רחב של נושאים. בהגיעו לישיבה העלה פרץ על הכתב את השו"ת (=השאלות ותשובות) שהיה בינו לבין הרב על דפי פנקס, המכונה על ידו "שו"ת על גלגלים".

1%d7%90

עמוד ראשון בפנקס "שו"ת על גלגלים"

לבקשתי פרץ הסכים לפרסם דפים מהפנקס ותודתי נתונה לו. עברתי על הפנקס כולו ודגמתי מעט מן המעט.

נדגיש  כי הדברים כפי שנכתבו  לא היו לעיני הרב שפירא לאחר כתיבתם. לפיכך הדברים יפים לשעתם ולמקומם, כפי שפרץ סיכם לעצמו. הבאת ציטטות לקמן הן כדי שנוכל ללמוד מכאן מעלת שימוש חכמים, ותו לא מידי.

הנה שתי תשובות הנוגעות לביטול תורה, המפתיעות כל אחת לחוד וביותר כשהן נקראות ביחד.

 

1. השתתפות תלמידי הישיבה בהלוויה של רעיית ראש הממשלה עליזה בגין.

23

יש "עניין" ללכת להלויה של עליזה בגין משום כבוד מלכות. ["ויאספו כל העיר לספוד לשרה ולבכותה"].

בקשר לביטול תורה שייגרם – מסתמא יישאר מניין לומדים בישיבה.

 

2. האם יש לעמוד בצפירת דומיה?

2

לכאורה אין לבטל תורה לצפירת דומיה. וכן אני [הרב שפירא] נוהג בבית לא לעמוד.

בציבור וברחוב יש לעמוד מדין של חלול השם.

לא מצאנו כמעט בשום מקום במקורותינו עניין של הפסקת לימוד (חוץ מיום ז' בין השמשות שזו שעת מיתת מרע"ה [=משה רבינו עליו השלום]).

[לעניין חוקות הגוי – נראה לי (פרץ) שאין פה קפידא גדולה לפי דעתו מרן]

 

סוגיה עקרונית מעניינת, שלפרץ כהן יש זכויות בפסיקת ההלכה בה, קשורה לבעיה המלווה כהנים המעוניינים ללמוד מקצועות רפואיים.

כיום מסלול הלימודים המקובל (ברפואה, בפיזיותרפיה וכד')  מחייב צפיה בניתוח גופות מתים על ידי הסטודנטים. הלכה פסוקה בשלחן ערוך שגם בימינו אסור כהנים להיטמא למתים.

העולה מכך הוא, שתהיה הדרה של הכהנים מכל מקצועות הרפואה. האמנם?

נחלקו בזה הפוסקים ואכמ"ל (=ואין כאן מקומו להאריך).

פרץ כהן השתוקק ללמוד רפואה ופנה לקבלת היתר מרבנים שונים.  באותה עת הרב שלמה גורן כתב פסק ארוך, המתיר בשעת הדחק, באופן מסויים לימודי רפואה, כאשר הכהן עונד שרשרת מתכתית שנגעה במת. הפסק התפרסם בחוברת אסיא כרך 18 (1-2): עמ' 65-84, בשנת 2002 (באיחור של עשרים שנה…).

הרוצה להעמיק יראה את תשובת הרב גורן כאן.

למען הגילוי הנאות, פרץ כיום הוא ד"ר פרץ כהן, מומחה לרפואת המשפחה.

באחת הנסיעות שאל פרץ את הרב שפירא  אודות היתרו של הרב גורן והרב שפירא העלה את השגותיו. ברם גם כאן שימו לב לשורה המסיימת, איך צריך להתייחס לפסקי הלכה !

%d7%933737%d7%92%d7%90

בקשר להיתר הרב גורן ללימוד רפואה לכהן – גם אם ההיתר מוקשה על כמה מקומות בש"ס שאפשר היה להסתמך על "הפטנט" הזה ולא לתת כל מיני תרוצים דחוקים (על כהן בבית הפרס – עירובין ל:, למשל), דעת הרב (שפירא) שבש"ס עוסקים בספקות והפוסקים עוסקים במציאות. וכאן בפסק הרב גורן הוא מסתמך על דיעות מסוימות ופותר מציאות.

מפסקאות קצרות אלו, ואחרות המופיעות בפנקס, עולה כמה גדול ומקורי היה רבינו, הרב אברהם שפירא  זצ"ל.

 

חג שמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com