Feeds:
פוסטים
תגובות

 אתם ניצבים היום כולכם

רשימה לפרשת ניצבים

שמעתי פעם משמו של הגאון הרב חיים קנייבסקי אימרה שנונה. הוא דיבר כנגד תוארי הכבוד המופיעים בכל מיני מודעות, ובהם ישנם תוארים מופלגים כגון הרב הגאון האדיר וכדומה. אמר על כך הרב חיים קנייבסקי שליטא: כאשר מתארים אדם בתוארים שכאלו, המידע הרלוונטי היחידי שאפשר להסיק מכך הוא שמדובר ביהודי, זכר ובן חורין.
ברשימת השבוע הקודם הצבנו חידה לפיצוח: מי קבור תחת המצבה עם הנוסח המסתורי בבית הקברות היהודי במאורציו.
אני יודע שאני מאכזב רבים, אך גם לאחר מאמצים חובקי עולם שיפורטו להלן,  נשארנו עם הבנה אחת: מדובר כאן ביהודי, זכר ובן חורין. שמו [עדיין] לא נודע.

%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%941

פ נ

ה ר י ר א ה ת פ צ ד

א ב ל ר ע ל ל ע ל ר

נ ט ת ש ת ר ע ו

  נקודת המוצא שלנו היה צילום המצבה, כפי שהגיעה בצמוד למכתב ששלחה מוניקה לרב יעקב רוז'ה. הקשר של מוניקה למאורציו מגיע בעקבות אמא שלה, שנולדה במושבת מאוריציו.
היו בינינו חלופי מכתבים ובעקבותיו ברור לנו שאת הכיתוב על המצבה צריך  לחלק לא לפי סדר השורות, אלא כך:
פנ = פה נקבר
הרירא = ???
התפצדאבלרעללעלר = הולך תמים , פועל צדק, דבר אמת בלבבו, לא רגל על לשונו, לא עשה לרעהו רעה.
נטתשתרעו = נפטר ט' תשרי תרע"ו (או נפטר ט' תמוז שנת תרע"ו)
 
 
%d7%91%d7%a79%d7%91%d7%a710
בניסיון להעמיק בסוגיה פניתי לרעי חנוך גוטליב ובקשתיו שייכנס בעובי הקורה.

חנוך יצר קשר עם גב' טרזה (Teresa Acedo), שהיא חברה בצוות מחקר על בית הקברות מאוריציו וקיבל ממנה מידע רב ותמונות עדכניות המוצגות ברשימתנו.

טרזה שותפה לחיבור מחקר מקיף על בית הקברות  שכותרתו : "שינוי והמשכיות בהלוויית בית קברות היהודי באלגארובוס, קולוניה מאוריציו".  שפת המסמך היא ספרדית ויש בו איורים ותרשימים. לצפיה במסמך ראו נא כאן.

 

%d7%91%d7%a71

מבט על ממעוף הציפור על בית העלמין

%d7%91%d7%a72

מבט קרוב על מצבות בית העלמין

בהמשך חנוך ניסה לאגם את החומר הידוע על בית העלמין. לרשותו עמדו שלשה מקורות:

1.  רישום של 161 קברים הנמצא JEWISHGEN, המידע נאסף ע"י פאול ערמוני ז"ל (Paul Armony) ומתנדבים מארגון AGJA.
2.  רישום של כ 250 מצבות ותרשימי בית העלמין כפי שקיבל מטרזה.
3. רשימת תושבי מאורציו על פי תיקי החכירה בארכיון החברה להתיישבות יהודית (יק"א) מיסודו של הברון הירש,  הנמצאים כעת בארכיון  המרכזי לתולדות העם היהודי בירושלים.
המחקר בעיצומו. לעת עתה ברורים לנו העובדות הבאות:
א. בית העלמין מחולק לשני אזורים:
האזור העתיק סמוך ללגונה. כנראה הפסיקו לקבור בו מחמת קרבתו למים וההשפעה  על שקיעת הקברים והמצבות.
האזור החדש יחסית הנמצא בסמוך לכניסה לבית העלמין. המצבה שלנו נמצאת באזור החדש.
ב. באזור החדש ישנה חלוקה מובהקת בין חלקת הגברים לחלקת הנשים (למעט חריגים בודדים של קבורה זוגית). המצבה שלנו נמצאת בחלקת הגברים.
ג. סדר הקבורה בשורת הקברות המדוברת הוא כרונולוגי. המצבה שלנו – שהתאריך עליה הוא שנת תרע"ו (1916) – נמצאת בין מצבות מהשנים 1908-1909. כלומר נשארה  משום מה חלקת קבר פנויה בין הקברים ולאחר כשבע שנים קברו בה נפטר חדש.  אנחנו יודעים מי קבור משני צידיו של האלמוני שלנו, אך אין למידע זה כל רלוונטיות.
לעת עתה נשארנו עם השאלות וללא פתרון.
מי הוא האיש שלנו ?
מדוע שמו לא מפורש על המצבה?
מדוע נכתבה המצבה בראשי תיבות?
האם היה תושב המקום או עובר אורח?
 
 הנסתרות לה' אלוקינו…
%d7%91%d7%a77

תרשים בית העלמין ולצידו חלוקת המצבות לפי שנים. התרשים לקוח מהמחקר שצוין לעיל.

%d7%91%d7%a78

הקבר הזוגי  בחלקת הגברים. מבנה מרשים ובו קבורים בני הזוג אלתר ואדלה (דבורה) רוזנצוויג. המצבה שלנו נמצאת בריחוק שני קברים שמאלה מכאן.

 שבת שלום
כתיבה וחתימה טובה בספר החיים !
אבישי
———————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

חידת המצבה ממאורציו

בע"ה

"וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ" 

דברים פרק כח פסוק סד

סיפור הקמתן של המושבות היהודיות בארגנטינה בשלהי המאה התשע עשרה הוא סיפור של גלות אחר גלות.

היהודים שברחו משלטון הצאר ברחבי האימפריה הרוסית הגיעו לחבלי ארץ בדרום אמריקה, בסיועו של הברון הירש.

תוכניות גרנדיוזיות להקמת חבלי ארץ מיושבים ביהודים עובדי אדמה ובוקרים התנפצו מול סלעי המציאות.

%d7%a9%d7%95%d7%97%d7%98

איור מתוך ספר (Kolonye Mauritsyo (1923, על חיי המושבה מאורציו בשנותיה הראשונות. הספר נכתב באידיש. לצפיה בספר כולו ראו נא כאן. שימו לב לבגדיו המטולאים של המקבל את מנת האוכל.

 

%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%a1%d7%93%d7%99%d7%9d

תמונת תושבי קולוניה "מאורציו". לפי הלבוש ניתן לזהות את מוצאם של המייסדים: מארצות מזרח אירופה, מחבלי ארץ כמו בלורוסיה או פודוליה.

המושבה מאורציו (Colonia Mauricio) היתה הראשונה מכל המושבות. היא נוסדה בשנת 1892 במרחק של 340 ק"מ מבואנוס איירס הבירה.

הפעם נתמקד בבית הקברות של המושבה ובתעלומה אחת שהתבקשתי לעזור בפתרונה.

ישנה קבוצה של חוקרים וביניהם גם צאצאי המתיישבים שמיפו את כל המצבות בבית העלמין ורשמו את שמות הנפטרים ותאריכי הפטירה.

%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%95%d7%aa1

בין המצבות השונות נותרה מצבה אחת עלומה ועליה נכתבו האותיות הבאות:

פ נ

ה ר י ר א ה ת פ צ ד

א ב ל ר ע ל ל ע ל ר

נ ט ת ש ת ר ע ו

%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%941

הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב החברא קדישא של תל אביב רבתי, הפנה אלי מכתב שקיבל ובו בקשה לעזרה בפענוח הכתוב.

אני מבקש מקהל הקוראים לנסות לפענח את נוסח המצבה.

בע"ה בשבוע הבא נפרסם המשך לרשימה זו, ובה פרטים נוספים על המצבה הזאת ועל בית העלמין של המושבה מאורציו.

אתם מוזמנים להוסיף תגובה או לכתוב אלי ישירות ואני אפרסם זאת בשמכם.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

בס"ד

בן סורר ומורה – מכתב גלוי 

רשימה לפרשת "כי תצא"

%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%901

ראש שער ספר מנחת יהודא. אלטונא תקכ"ח (1768). עותק ספריית הרמב"ם

במקום קטן ונידח  בקרב קהילת אלטונא (כיום פרוור של העיר המבורג)  פעלו תלמידי חכמים עצומים. הפרסומים הלא רבים שיצאו מבתי הדפוס שפעלו במקום מיוחדים הם ואהובים עלי במיוחד. נאים הם בעיטוריהם ומיוחדים בתוכנם.

ספר מנחת יהודא  נדפס באלטונא בשנת תקכ"ח (1768). מחברו הוא יהודה שטאטהאגן (מהלברשטט). לפרנסתו היה מלמד בחורים גמרא, תחילה בעיר מגורי חותנו אלטונא ומסיבות שאינן תלויות בו עזב את מלאכתו באלטונא ונדד לאמשטרדם. בהקדמות לספריו מאריך בתלאות חייו.

עניינו של הספר כפי שנכתב בשער:

"באר היטב כוונת רש"י ז"ל בתיבת כלומר במסכת ברכות, שבת, עירובין… גם איזה חדושי הלכות".

העמוד האחרון של הספר מוקדש כולו לקריאה נרגשת לבן שברח מהבית וסטה מדרכי אבותיו.

באחת משורות המכתב  מכונה הוא בשם בן סורר ומורה !

%d7%90%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%90

 

מה טובו

תוכחה מגולה : מאהבה מוסתרת

שמעו נא מוסר אב אל בנו כוחו ואונו                                                 על בלי הגיד לו כי בורח הוא ממעונו

לא תועיל תחבולותיך

אודיע בעמים עלילותיך

בן חכם ישמח אב לאוריך ותומיך                                                      בן כסיל תוגת אמו לטומאיך ועוריך

בן יכבד אב למען יאריכון ימיך

נר מצוה ותורה אור אזרתי למתניך                                                    נער פרקת עול  עשות הישר בעיניך

נוטריקון אם לאו והן שמור לנפשך

ידיך תמכתי בכל כחי לכל מחסוריך                                                      הנה יד כהה גברה כתף סורריך

יהי לבך תמים וה' יישר אורחותיך

ואשא למרום עיני לרחם על ינוקתיך                                     ווי לינקותא ההולכת ואינה חוזרת מעצמותיך

והיה ראשית מצער ומאד ישגה באחריתך

ואם תאבה ושמעת ברוך אתה בבואך                                            ואם תמאן ומרית ברוך ע"תה בצאתך

ולמה תחיה כבן סורר ומורה בעמיך

 איעצך ויהי אלקים עמך להטיבך בילדותיך                                  אל בינתך אל תישען להרע בבחרותיך

אם אמרי אשכחה שים דברי לאזנך

לו ישיאך בלב חסר תבונה דעתיך                                                     לא תאבה ולא תשמע אל שונאיך

להיות בה' מבטחיך אנכי היום ידעתיך

פני אלי כמשפט בן טובים מאבותיך                                       פן תשחית נחלתך ולקחת מוקש  לעמותיך

פדה נפשך לשלום ולחיי' תקח פעולתיך

השמר קח טוב נפשך*

קח עצה טובה מנאמן אחי אביך

בין תבין והשיב אמרים אמת לשולחך

ומצאת את לבבו נאמן לפניך

ודלמאעלדוחומבנ

*

ראשי התיבות של המכתב בשני טוריו: בני וואלף הקטן (הערת דודי בן נעים).

_ _ _ _ _ _ _ _ _

אמנם את האשמה על בריחתו של הבן מטיל האבא על אנשים מבחוץ. כך כותב בהקדמה לספר:

%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%903

 


שאלה לפיצוח:  

מה פשר רצף האותיות חסר הפשר המופיעים בסוף העמוד האחרון, שהוא גם סיום הספר ?

%d7%9e%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%99%d7%94%d7%95%d7%93%d7%90-%d7%90%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%a0%d7%901

 

אם יש לכם רעיון, אשמח לשמוע !

שבת שלום

אבישי

 

**

במדור התגובות התקבלו מספר תשובות. תודה לכל המשיבים

הפיצוח הוא: ודע לפני מי אתה עומד לתת דין וחשבון וכל מעשיך בספר נכתבים.

 

——————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ.

דברים פרק כ, פסוק ו

רשימה לפרשת שופטים 

 

בפירוש רש"י לתלמוד הבבלי מופיעים פה ושם תרשימים. מי יודע כמה תרשימים  יש בש"סים שלפנינו?

אם חפשתם אתגר  לילדים לימי החופש, תנו להם את עשרות כרכי הש"ס הגדולים ובקשו שיעברו דף-דף ויחפשו את התרשימים. כך עשה ידידי ר' אלי גניאור, ששם לו למטרה לחקור את התפתחותם של  הציורים ברש"י בדפוסי התלמוד השונים.

הוא ביקש זאת מנכדו  משה יהודה, שמנה אותם במהלך יומיים רצופים  (הוא פתח את כל הדפים של ה״חתן ש״ס״ של אביו), וסיכם שהמספר עלה ל103. כנראה הוא פספס אחד כי ישנם 104 ציורים  בפירוש רש״י לתלמוד בבלי במהדורת ווילנה.

עכשיו, שימו לב לעובדה המפתיעה הבאה:

בכל הדפוסים הישנים של התלמוד (מדפוס בומברג עד דפוס בערמן) נשמטו הציורים בגמרא, רש"י ותוספות ונשאר מקומם חלק, מלבד סוטה מג. שישנו הציור ברש"י.  (הרב רפאל נתן נטע רבינוביץ, בחיבורו "מאמר על הדפסת התלמוד"):

כלומר, בכל מהדורות התלמוד  החל ממהדורת בומברג, שיצאה בוונציה ב-1520, ועד למהדורת בערמן, שיצאה בפרנקפורט על האודר בשנות התשעים של המאה ה-17, אין מוצאים תרשימים על דפי התלמוד. המדפיסים השמיטו את הציורים והשאירו מקום חלק, כדוגמא שלפניכם.

%d7%93%d7%a3

דף ממסכת עירובין.  אמשטרדם ת"ד (1644)

התרשים היחיד מופיע במסכת סוטה דף מג ע"א, על צורת הכרם.

נושא הדיון הוא על השב מהמלחמה בגלל שנטע כרם ולא חללו, הנלמד מפסוק בפרשת השבוע המופיע בכותרת הרשימה לעיל.

המשנה מגדירה כרם כמטע שיש בו לפחות לחמשה עצים.

רש"י מוסיף, שעל העצים לעמוד בסדר מיוחד: "הַנּוֹטֵעַ שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצְאָה זָנָב, הֲרֵי זֶה כָרֶם".

כדי להמחיש את צורת העמדה של העצים הוסיף רש"י מילה אחת "כזה". כלומר כמו  הציור  הרשום שם.

 

%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%98%d7%94

דף ממסכת סוטה. ונציה ר"פ (1520)

כאמור זהו התרשים היחיד המופיע במהדורה הראשונה של התלמוד שהדפיס בומברג בונציה בשנת ר"פ (1520).

מהדורה זו היתה מהדורת בסיס לכל המהדורות שאחריה.

אותו ציור יראה משוכלל יותר במהדורת התלמוד, הוצאת  וגשל, שנדפס בירושלים בשנת  תשס"ח (2008):

%d7%9e%d7%a1%d7%9b%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%98%d7%942

מחקר  של תרשים זה, בגלגוליו השונים בדפוסי הש"ס,  ידגים עניינים רבים השייכים לטיפול בתרשימים בטקסטים הלכתיים, הן בכתבי יד והן בדפוס.

אלי גניאור כתב על כך בגיליון החדש (גליון לט)  של ספרני היהדות.

הנושא מרתק. יש בו שילוב של למדנות וטכנולוגיה. מומלץ בחום!

שבת שלום

אבישי

————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

תורת הבודק

בע"ה

"זאת הבהמה אשר תאכלו"

רשימה לפרשת ראה

כל קהילה יהודית החזיקה לעצמה "שו"ב" – הוא השוחט ובודק, שהיה אחראי על אספקת בשר טרי כשר לחבריה.

תהליך הכשר הבשר לאכילה מורכב, אפוא, משני חלקים, שכל אחד דורש התמחות משלו: השחיטה והבדיקה.

לאחר שבוצעה שחיטה כהלכה יש לבדוק את חלקי הפנים של הבהמה שאין בהם טריפה.

ישנה ספרות מקצועית-הלכתית מיוחדת לשו"בים (=שוחטים ובודקים) המשלבת ידע מעשי עם  פרטי הלכות.  בספרים אלו אפשר למצוא גם איורים להמחשה.

בספריית הרמב"ם מצוי דף אחד גדול, בתבנית גיליון נייר שלם,  ובו מצוירת תמונת הריאה והלכותיה.

אפשרות סבירה שהדף הוכן לתליה על הקיר.

בראש הדף נכתב:

תמונת הריאה

וכל חלקיה עם כל דיניה בכל שרשיה ופרטותיה,

ראה זה גם חדש אשר לא היה עוד לעולמים,

חיבר וצייר, איזן, חקר ותיקן הרבני המופלג בתורה, בקי בכל הלכותיה בכללותי' ופרטותיה,

ירא אלוקים מרובים, הרבני משה ליב הכהן מיערגן נ"י, שוחט ובודק מומחה,

פה עיר וויען, קרית מלך רב, בשנת וזאת התורה  לזבח השלמים.
הבודק1

בתחתית הדף נוספו פרטי המוציא לאור:

הובא תחת מכבש הדפוס על הוצאותי ממני ישראל קנעפפלמעכער, WEIN 1856.

 

בביקורי בספריית אוניברסיטת בר אילן הצגתי את הדף הנ"ל לספרן האחראי על "אוסף הנדירים", חברי דודי בן נעים.

הציור היה מוכר לו, ולאחר חיפוש קצר מצא שאותו ציור – אך מוקטן – נדפס בספר אגרת מרדכי (לייפציג, 1874 ובמהדורה השניה, שם 1910).

 

דף דומה מצאתי באוסף האפמרה של הספריה הלאומית. דף זה מתוארך לשנת תר"ס (1900) בערך.

תמונת הריאה1

מאוסף האפמרה, הספריה הלאומית

צורת הריאות כשתי כנפים הסוככות על הלב. משום כך יש מרבותינו הראשונים (הרמב"ם והספורנו) המדמים את הכרובים הסוככים על ארון הברית כדמות הריאות אשר על הלב.

מיוחדת היא ההברקה של הרב שלמה וולבה זצ"ל, בספרו "שיעורי חומש" (ירושלים תשע"ד), הממשיל את פעולת הריאות למכונת ה"לב", שמשתמשים בה בניתוחי לב.

"השפעת גומלין בין לבות ישראל ובין השכינה הוא סוד המשכן…  על דרך זה ניתן להבין מה שכתבו הראשונים, שהארון בגדר לב והכרובים בגדר ריאות. דאין זה סמל אלא בריאה (בציור מכונת ה"לב", שמשתמשים בה בניתוחי לב), שבדרגה מסוימת של ישראל, ה"ארון" מחזיק מדריגת ה"לב", והכרובים מחזיקים מדריגת "שאיבת ונשימת רוח הקודש", אשר על ידה אנחנו חיים… פירוש שכמו שנושמים הריאות אויר לגוף כך שואפים הכרובים את רוח הקודש לכלל ישראל" (שמות, עמ' רלו).

בדרך הבריאה, הלב הוא המנוע של מערכת הנשימה. בהידום הלב תיפסק הנשימה. אך ישנם מצבים זמניים, בהם הנשימה מופעלת על ידי גורם חיצוני – "מכונת לב" – ואז יכול הגוף להתקיים זמנית גם בהיעדר תפקוד הלב, כמו בשעת ניתוח לב. כך גם בחיבור בין לבות ישראל לשכינה, יכול להיות מצב שהלב שלנו כבר נדם רוחנית אך עדיין השכינה שורה בתוכנו ונותנת לנו רוח ונשימה באופן זמני, עד שנשוב לחיים בכוחות עצמנו.

שבת שלום

אבישי

תגובות:

  1. אבי ונגרובר

יישר כוחך. באתר קדם מוצעים למכירה כעת 6 עותקים של הדף עם חלקי הריאה.

ראו נא כאן.

(הערת אבישי: העותקים המוצעים ב"קדם" יצאו מתחת אותו מו"ל אך  הם משנת תרכ"א (1961). כותרתם "דיני שחיטות" , כעותק שבאוסף הספריה הלאומית.)


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

קמיע מעל המזוזה

בע"ה

"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"

רשימה לפרשת עקב

בשבת האחרונה התארחתי ביישוב "כוכב השחר" אשר בחבל בנימין לרגל שמחת החתונה של אחייני  יגאל הויזמן עם יערה מיכל.

זכינו ללינה ולהכנסת אורחים בבית משפחת הורוביץ. מעל פתח דלת ביתם ומעל פתח אחד החלונות  תלויות  התמונות הבאות.

קמיע4

 

קמיע2

כששאלתי על מה ולמה תלויות התמונות מעל הפתחים? מה לקמיע מעל המזוזה?

הסביר לי בנועם בעל הבית, שמצא את התמונות הממוסגרות אצל אביו במחסן ביתו. קמיעות אלו קיבל אותם סבו, יהושע בן אפרים פסח הורוביץ, מידי האדמ"ור מסדיגורה-פשמישל, ר' מרדכי שלום יוסף פרידמן, בעל "כנסת מרדכי", בתל אביב. הסבא עלה מהעיירה לסקו בגליציה בשלהי שנות השלושים של המאה הקודמת, ואת הקמיעות קיבל בעת חניכתו את ביתו הראשון בארץ ישראל.

תמונה

ר' יהושוע הורוביץ, מקבל הקמיע

על הצדיקים ועל החסידיםא 2

האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל, מוסר הקמיע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נוסח הקמיע מופיע בספר "רפאל המלאך", שהוא אוסף של סגולות וקמיעות שאסף ר' יהודה יודל רוזנברג. הדפסה ראשונה פיוטרקוב תרע"א 1911.

רפאל המלאך ארפאל המלאך2ב

 

לפענוח  הקמיע נעזרתי בספר "הקמיע היהודי" (שכבר כתבנו אודותיו כאן), וזה פתרונו.

נוסח הקמיע לדלת:

וזפ הלא  פעב ביב באמ ובה והו

ואמרתם זבח פסח  הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים  בנגפו את  מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו

והאפה הב מוג ולה

ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח

רדפמיאל

(שם מלאך ?)


נוסח הקמיע לחלון:

ילשת באשר בוליב

יבדל לחיים שומע תפילה ברחמים אליו שלום רב  ברכה  ונגע לא יקרב באהלך

יואאחצצבירון

(צירופי אותיות  היוצרים את אחד השמות הקדושים)

רדפמיאל

(שם מלאך ?)

 

לקהל הקוראים, שאלתי ובקשתי:

האם נתינת קמיעות הוא מנהג רווח הוא או תופעה יוצאת דופן אצל אדמו"ר בית רוז'ין?

והאם ידוע על מנהגו של האדמו"ר ר' מרדכי שלום יוסף זצ"ל בחלוקת קמיעות?

שבת שלום

אבישי

 


תגובות:

שלום אבישי,
תודה על רשימתך היפה בבלוג.
בדיוק כתבתי ב'קדם' על קמיע כזה, ובעניין פענוח המילים "ילשת באשר בוליב", איני יודע מאיפה לקחת פענוח זה, אבל אני מכיר פענוח אחר:
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס הי"ד מווערבוי, אות תקט"ו) מפענח כך: בשורה זו משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק (תהלים קכב, ז) "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" עם הפסוק (תהלים צא, י) "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ".
// // //

ועוד משהו: בקטלוג 'לכל הרוחות והשדים' שיצא ע"י מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים 2010, מופיעים צילומים של קמיעות דומים, ושם נכתב שהם ניתנו ע"י אדמו"רי רוז'ין.

לכל הרוחות

עמוד מקטלוג "לכל הרוחות והשדים"

בברכה,
אלי

עו"ד אברהם יעקב זילברשלג שלח לי מאמר שכתב על האדמו"ר מסדיגורה: 

רזין דרזין

מילין זעירין ורסיסי אורה מרזי הסוד והנסתר,

בהנהגת קדשו של אדמו"ר הרה"ק רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה,

בעל ה"כנסת מרדכי" זצוק"ל,

לרגל יומא דהילולא קדישא כ"ט ניסן – "מלכות שבגבורה".

מתוכו  בחרתי לצטט את הפסקה הבאה:

~ קמיעות ומטבעות ~

הרה"ח ר' משה שפונד שליט"א, מזקני חשובי אנ"ש היה נקרא תדיר על ידי רבינו לכתוב קמיעות על פי סוד. רבינו זצ"ל הזהירו לבל יגלה לאיש את תוכן הקמיעות ואופן הכנתם. על פי הדרכת רבינו נוהג ר' משה שליט"א לטבול במקוה עובר לעשיית הקמיעות, ולא לשוחח שום מילה עד אחר הכנתם. עצם כתיבת הקמיעות הינה על פי מסורת מהרה"ק האוהב ישראל מאפטא, שעברה מדור לדור מפה לאוזן בלבד. כשהיה מגיע לפני רבינו ענין כל שהוא שהצריך זאת, היה מזמן אליו את הסופר החשוב לכתוב את הקמיע, ומדריכו בדיוק רב מה לכתוב. דבר פלא הוא שכל אימת שהקמיע סיים ועשה את פעולתו לטובה, הוא נעלם באופן מסתורי.

פעם קרא אליו הרה"ק הבית ישראל מגור זצ"ל את ר' משה שליט"א, וביקשו לתקן ספר תורה כלשהו. הבקשה היתה מעט משונה בעיניו של ר' משה, מה פתאום הרבי מגור קורא דווקא לו? ועוד מבקש הימנו להיכנס אליו לכשיסיים את מלאכת ההגהה והתיקון? לאחר שסיים את תיקון ספר התורה, נכנס ר' משה לפני הרבי מגור, ובהזדמנות זו ביקש ממנו הרה"ק ה"בית ישראל" שיואיל לספר לו על מנהגו של רבינו בענין הקמיעות, ומה בדיוק הוא כותב שם. ר' משה התנצל לפניו שהוא התחייב לפני רבינו לא לדבר ולא לספר לשום בריה, והוא מנוע מלספר זאת. ה"בית ישראל" קיבל את דבריו ופטרו מלפניו .בברכה ובכבוד.

 

 

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

עֶצֶב נְבוֹ

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן"

רשימה לפרשת ואתחנן ולט"ו באב

לפני מספר שבועות העניקו לי ילדיו של ר' ישראל ארליך ז"ל את הזכות לבדוק את ספרייתו ולבחור משם פריטים החסרים לנו באוספינו. מתוך הכרות אישית שהיתה לי עם  ר' ישראל ארליך, שהיה מבאי הספריה, הערכתי שאמצא שם פריטים מעניינים, ואכן לא התאכזבתי.

חותמת

 

אחד מן הפריטים שלקחתי הוא ספר "עפעפי צבי"  שהוציא לאור הספרן והביבליוגרף אברהם מאיר הברמן  בפורמט קטן (ירושלים, תש"ג 1943). פריט זה יש לו צורה נאה ומיוחדת, ואף נוסף לו ערך ביבליופילי, הואיל והוא עותק ממוספר מהוצאה של מאה וחמישים עותקים בלבד.

 

עפעפי3

 

 

דף שנים א (1)

אני חולק מכל וכל על הגדרתם של השירים באסופה זו כשירי חשק*. גדולי ישראל כתבו על האהבה ההדדית הגדולה של הקב"ה לעמו  ועל משבר הפרידה בגלות. על זה היתה מחשבתם.

דוגמא לכך הוא שירו של רבי יהודה הלוי, המופיע באסופה זו, ואשר הוא טבע את הלשון "עפעפי צבי", אשר נתן את השם לקובץ כולו.


רבי יהודה1

 

רבי יהודה2

בהמשך  לכך נצרף את האמור בפרשתנו. משה רבינו משתוקק לבוא לארץ ישראל.

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (דברים, ג, כה)

על זה דרש רבי שמלאי בסוף פרק ראשון של מסכת סוטה:

מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך ?

אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.

צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה  של ארץ ישראל ומצוותיה.

זאב ח' (ז'אבו) ארליך, בנו בכורו של ר' ישראל ארליך, שייך לסג"ל חבורה מיוחד של פורצי דרך בלימוד התנ"ך מתוך היכרות קרובה וממשית עם הגיאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל ושכנותיה.

בספרו "מזרח הירדן במבט יהודי" (תשנ"ו 1996)  הקדיש פרק שלם על מקום קבורתו של משה רבינו:  "נבו – העיר וההר".

נבו 1א

בתחילת הפרק מצטט הוא את שירה של רחל המשוררת:

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

רחל המשוררת מוצאת בכל צפיה שאינה ממומשת את עצב נבו. אותו עצב המלווה את קריאתנו בפרשת השבוע על רצונו של משה רבינו לבוא אל הארץ המובטחת. רצון שלא מומש.

אמנם מדברי ר' שמלאי – שהוזכר לעיל –  למדנו כי צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה  של ארץ ישראל ומצוותיה.

שבת שלום

ט"ו באב שמח.

אבישי

*

לבקשת השואלים אוסיף את ההערה הבאה: הביטוי "שירי חשק" מייצג את דעתו של א"מ הברמן, המופיעה ב"אחרית דבר" לספר. ראו נא כאן.  לדעתו, שירי חכמינו שייכים לקטגורית שירי תענוגים המקובלים בתרבויות אחרות,  לזאת אני מתנגד. 

 

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com