Feeds:
פוסטים
תגובות

שונא מתנות יחיה.

בע"ה

"וממדבר מתנה".

(במדבר פרק כא פסוק יח)

לפרשת חוקת

כיף לקבל מתנות.

גם לי כספרן.

מעשה ברב המכהן כדיין, שחיבר סדרת ספרים חשובים הכוללים פסקי דין ובירורי הלכה. אותו רב נעזר בשירותי הספריה  בעת כתיבת חיבורו, ולכן הוא בא במיוחד כדי לתת לי באופן אישי ספר במתנה. עמדתי העקרונית היא שאני לא לוקח מתנות אישיות, לכן סרבתי גם לגדול ולא הסכמתי לקבל את הספר מתנה . נענה הוא כנגדי, ופסק לי בתור דיין, שמתנה מועטת כזאת אינה נחשבת טובת הנאה.

ידיד טוב  (עורך דין א. נ.) חידד אצלי את ההבחנה בין  הכרת הטוב לשעבר ולבין מתן טובת הנאה לעתיד. אמירת תודה ומסירת ספר, למי שעזר לך בכתיבתו, היא דבר נכון ומקובל. קבלת טובות הנאה כדי לתעדף פלוני היא דבר פסול.

ולכן הבחירה שלי: לקחת ספרים עם הקדשה אישית ולשמור אותם במשרדי ולא בביתי.

להרחבה ראה: שפירא, יעקב.  "על מרמה והפרת אמונים" באתר דעת. עו"ד יעקב שפירא, מהמחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים אף הגיש תזכיר מפורט לכנסת בנידון.

 

עותקים עם הקדשה לספרני ספריית הרמב"ם:

 

הקדשה לספרני ספריית הרמב"ם.

"משפטיך ליעקב". תל אביב תשס"ז (2007)

הקדשה לספרני ספריית הרמב"ם

"מעייני אגם". אנטורפן תשס"ג (2003)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הקדשה לספרני ספריית הרמב"ם

"על הפרשה". תל אביב תשס"ו (2006)

 

 

————————————————————-

חדש *** חדש *** חדש *** חדש *** חדש ***

במסגרת דילול  של  אוספי הספריה אנחנו מוציאים ספרים לחלוקה במתנה.

עגלה עם ספרים תעמוד באולם הקריאה שלנו  וכל הקודם זוכה.

 

MINOLTA DIGITAL CAMERA

 

———————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

על  כבוד בין רבנים

(רשימה לפרשת קורח)

חכם באשי היה  הרב הראשי של הקהילה היהודית   ונציגה כלפי השלטונות בתקופת האימפריה העותמאנית.  בירושלים כהנו במשרה רמה זו  רבנים מפורסמים.

בעותק של ספר שאלות ותשובות ימי יוסף (חלק ראשון. ירושלים תרע"ג 1913) מצאתי דף בודד, שכותרתו "מודעה גלויה". דף זה אינו חלק מהספר אלא צורף בנפרד.

המחבר, הרב יוסף ידיד, מתנצל על אוסף של טעויות בספרו הנ"ל.  בפיסקה השניה (המסומנת בצילום) הוא "מתפתל" כדי להסביר ביטוי של  זלזול על החכם באשי: "שהוא אינו אלא רב  הממונה מצד המלכות ואינו רב בתורה".

 

א577471 ידיד יוסף

באיזה חכם באשי מדובר ?

כנראה, אינו רבי יעקב שאול אלישר,  ה"ישא ברכה", רב רבנן, שהיה חכם באשי עד פטירתו בשנת תרס"ו (1906),  שהרי הוא מוזכר בפסקה הראשונה לשבח.

האם הוא הראשון לציון, רבי יעקב מאיר , שכיהן תקופה קצרה כחכם באשי?

כך כתב לי אחד מחכמי ירושלים (החפץ בעילום שמו) :
  נראה לי כי הכריחו את הרב ידיד להתנצל אחר שהיה רב העדה הבוכרית בירושלים, ועדה זו חבה את חייה ממש לרב יעקב מאיר זצ"ל כידוע לחוקרי חיי קהילה זו ואכ"מ.
ראוי לציין שמשנת תרס"ו (1906)  ואילך היו מחלוקות קשות על משרת החכם באשי וכתוצאה מכך אף היו חלופי אישים במשרה. ייתכן שהזלזול בחכם באשי וההתנצלות שבאה בעקבותיה קשורים במסכת אירועים זאת.

להרחבה ראו נא: שרעבי, רחל. המאבק על הרבנות הספרדית ונושאי המשרה, תרס"ו-תרע"ד (1906-1914). קתדרה גליון 37.

יהי רצון שיהיו רבותינו לנו למופת בכבוד הדדי, ונלמד מהם לכבד איש את רעהו.

שבת שלום

אבישי

———————–

*** התשובה, בה מופיע הביטוי הנ"ל, היא בחלק חושן משפט סימן א. במוקד הסכסוך עמדה שאלת  תוקפו של שטר הקדש חתום על ידי שני עדים, בקיום  החכם באשי.

בתוך תשובה ארוכה העלה הרב יוסף ידיד אפשרות שלחכם באשי מעמד של בית דין (למרות שהוא יחידי), כהוראת הרמ"א על רב התופס ישיבה. אך הוא דוחה זאת בטענה, שאין לחכם באשי מעמד תורני מובהק.

וזה לשונו:

אע"ג דרמ"א כתב, דיש שנהגו שהרב התופס ישיבה מקיים ביחידי, ומנהג כזה מבטל הלכה יעו"ש … לא כתב הרמ"א, דמהני מנהג בזה אלא ברב שתופס ישיבה והוא יחיד מומחה, וכמו שסיים הטעם שם דיחיד מומחה במקום שלשה הדיוטות, אבל בנ"ד שהוא אינו אלא רב  הממונה מצד המלכות ואינו רב בתורה, מהיכא תיתי שיועיל שלו והיא באחד. (דף מד עמודה ב).

———————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

למה ציצית עולה בזול?

לשבת פרשת שלח

"ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם,

ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת,

והיה לכם לציצית…"

(במדבר, פרק טו פסוקים לח-לט)

 

מלאכת קשירת חוטי הציצית בבגד מורכבת משלשה שלבים.

1. השחלת החוטים בכנף הבגד וקשירתם – "ועשו להם ציצית" – אלו החוטים היוצאים שאינם ארוגים, מלשון ציצית הראש.

2. לפתול את פתיל התכלת סביב שאר החוטים – "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת".

3. להשאיר חלק מפתיל התכלת, שיהיה חופשי בקצה כמו שאר החוטים – "והיה לכם לציצית"

(על פי פירוש ר' אברהם אבן עזרא)

שלב 1

ציצית2 001

התמונות מתוך חוברת "נושאים בפרק התכלת". עמותת פתיל תכלת. ירושלים. [תשע"א 2011]

שלב 2

ציצית1 001

שיטות שונות בפיתול חוט התכלת סביב שאר החוטים

 

שלב 3

ציצית3

המוצר המוגמר

 

בעשיית הציצית אנחנו משמשים בארבעה חוטים ארוכים שנכפלים לשמונה בכנף הבגד. אחד מן החוטים ארוך משל חבריו והוא השמש. חוט זה מחציתו צבועה  תכלת (שיטת הרמב"ם).  איתו מלפפים את שאר החוטים. כשאין לנו חוט תכלת אנחנו משתמשים רק בחוטי לבן. ישנם מנהגים שונים במספר הכריכות ובאופן הליפוף.

מלאכה זו  יש בה חכמה. היא נעשית בידי אדם – ולא בידי מכונה.

 

לאחרונה קניתי לבני ציציות של אחת החברות הידועות בארץ. להפתעתנו באחת הציציות היו תשעה חוטים. לכאורה בלתי הגיוני לחלוטין. כי החוטים הם תמיד בכפולות של שתים. דומה הדבר לאדם עם שתי ראשים.

פתחנו את קשרי הציצית והתרנו את פיתוליה. מצאנו כי כרכו את החוטים בפתיל נפרד. חוט השמש לא היה אחד מהחוטים הכפולים שנכרכו בכנף הבגד. ציצית זו פסולה.

ראו תמונות מצורפות:

תשעה פתילים בכנף אחד !!!

תשעה פתילים בכנף אחד !!!

 

ציצית1

הציצית לאחר התרת קשריה: הפתיל הנוסף מונח בצד.

כעסתי על קושר הציציות, שעשה מלאכתו רמיה.

אולי עשה זאת מתוך לחץ בעבודה. הוא השחיל ארבעה חוטים רגילים באורך שווה, ולא אחד ארוך מחביריו. הפתרון שאילתר, כדי לא לשבור את רצף העבודה, פסל את הציצית.

זו הזדמנות בשבילי לעשות חשבון על מחירי הציציות.

כל פעם כשאני מזדמן לחנויות תשמישי קדושה להצטייד במלאי ציציות חדש, אני תמה ומתפלא על מחירם הנמוך של הציציות.

ציצית מכונה פשוטה – מכל אחת החברות הידועות – נמכרת במחירים של 16-20 שקלים.

אם ננכה את מחיר הבד והחוטים ואת רווחיו של בעל החנות והמפעל, אז כמה כסף נשאר לשלם ליהודי שתולה את הציציות  בכנף הבגד?

האם מקבל הוא שכר הוגן?

האם אני טועה ?

שבת שלום

אבישי

—————————-

תגובות:

1.

רב אבישי שלום,
למיטב ידיעתי אכן השכר שמקבל קושר הציציות הוא אפסי, מפני שמי שקושר את הציציות הם אסירים בבתי כלא שיוצאים לעבודה במפעל כחלק מתנאי הכליאה שלהם. למיטב ידיעתי בניגוד לעבר אז היה הנושא פרוץ לחלוטין, כיום יש יותר פיקוח על כך שהקושרים הם אכן יהודים (אולי אף שומרי תורה ומצוות – בזאת אינני בטוח) ואומרים "לשם מצות ציצית" לפני העבודה.
 אני מבקש לסייג את דברי ולהדגיש שזה מה שידוע לי, ולא בוודאות.
בברכה,
שמאי ברקו,
עמונה
———————
2.
שבת שלום
ותודה על הדברים הנפלאים
מה שכן אני לא חושב שצריך לייקר את מחיר הציציות, היותם של הציציות זולות גורם לאנשים (שאין יראת השמים שלהם גדולה מממונם) להרשות לעצמם לקנות חדש כשיש פגם קל וכך לא ישתמשו בציצית פסולה.
[בל נשכח שציצית הינה מצווה בעלת בלאי גבוהה בהרבה מאשר תפילין או מזוזה, וכך לאור ריבוי הקנייה שלה משלים פס היצור של הציצית את רווחיו]
איתמר שטרן

—————————————

3.

שלום

הערה בקשר לדבריו בענין מצות ציצית:

ראה יערות דבש חלק ב' כאן "ולא תפילין לבד אלא כל מצות כגון מצות ציצית הוא מצוה קלה בפרוטה אינם משגיחים לקנות מיד מומחה רק קונים מיד [(בדפו"ר) מהדרי' ו]אורחים המוכרים בפרוטה א' ב' ג' ציצית ולא ידע ממי לקחה ואי נעשה טוי' לשמה כראוי כי הנשים הבאים בשכרם לעשות ציצית כאלה קלי דעת מבלי לומר שעושין לשם מצות ציצית וא"כ כל הנושאים אינם יוצאים ידי חובתן כלל ומה יזיק לאדם אם יוסף ליתן בעד כל ציצית ב' פרוטות [(בדפו"ר) יותר] רק שידע שנעשתה כהלכתה בכל פרטי הדברים…

יישר כח על מסירת הידיעות החשובות

יעקב יצחק הכהן מיללער

——————————————–

4.

שלום אבישי

ברצוני להוסיף תגובה-למה ציצית עולה בזול

מנהגי מימים לקנות את הבד לחוד ואת החוטים לחוד ולקשור בעצמי

ומה יעשה אחד שאינו יודע לקשור-"יעבירנו ד' אמות ברשות הרבים וילך אצל הבקי"

גם לאלו שלא קושרים תכלת ישנם כמה סוגים של חוטים: עבודת מכונה,עבודת יד, כפול ארבע,כפול שמונה

בברכה

משה נוימן

—————————————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

"ואביה ירק ירק  בפניה, הלוא תכלם שבעת ימים"

                                                 (במדבר פרק יב, פסוק יד)

רשימה לפרשת השבוע "בהעלותך"

סדרת זוטות [14]:  פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה.

 

"עלינו לשבח" היא הפיסקה החותמת את התפילה בכל יום. בין שאר פסוקי התפילה אנו אומרים: "שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם, שהם משתחווים להבל וריק ומתפללים לאל לא יושיע".

האם מותר לזלזל בעבודה זרה ולבוז לה  – עד כדי יריקה – כשאומרים את המשפט הנ"ל?

השאלה היא עתיקת יומין. רבו השוללים מהמחייבים. הן מחשש של איבת אומות העולם והן מפני כבודה של תפילה.

להרחבה, ראו נא את הפרק "רקיקה בתפילת עלינו", בספרו של הרב יוחנן גור אריה, "חקרי מנהגים" (כפר חב"ד, תשנ"ט 1999).

"יד יחזקאל" הוא ספרון קטן, שנכתב על ידי רב יחזקאל מוסקוביץ, שהיגר מהורדנה (בלארוס) לארה"ב.  בהורדנה הוא היה ראש ישיבה, ובניו יורק הוא [רק] לומד שיעור גמרא לפני מופלגי תורה.

 

רקיקה1א

שער ספר "יד יחזקאל". ניו יורק תרפ"ז, 1927

 

 

בעמוד האחרון של הספר, המחבר עונה לשאלה: אם מותר לירוק ב"עלינו" ?

החידוש בתשובתו  של הרב מוסקוביץ  הוא הנימוק לאיסור היריקה, על פי דברי הזוהר שאין לבזות את אלוהי העמים !

 

רקיקה2א

תרגום הקטע הארמי, שורה רביעית, מתחיל מהמילים: "כד הוו ישראל במצרים…":

"…כשהיו ישראל במצרים היו יודעים באותם שרי העולם של מעלה, הממונים על שאר העמים. וכל אחד ואחד היה לו יראה ואליל בפני עצמו מהם. ואח"כ כיון שנתקשרו  בקשר של אמונה, והקב"ה קרב אותם לעבודתו, אז נפרדו מהם ומעבודתם, ונתקרבו אל האמונה העליונה הקדושה של הקב"ה. ובשביל זה כתוב "איש כי יקלל אלהיו", דהיינו אחד משרי מעלה, אף על פי שהעבודה אל שרי העמים הוא עבודה זרה, עם כל זה כיון שאני מניתי אותם לממונים להנהיג את העולם, מי שמקלל ומבזה אותם "ונשא חטאו", ודאי שיענש כראוי לו, כי ברשותי הם עומדים ומהלכים ומנהיגים את העולם". (התרגום מארמית מועתק מספר הזוהר  עם פירוש "מתוק מדבש").

כשקראתי את העמוד הנזכר, שאינו ממין הספר כולו, חשבתי לעצמי, כמה מתאימה השאלה והתשובה ל"עולם החדש" של אמריקה, שאליו הגיע הרב.

שבת שלום

אבישי

———————

תגובות:

1. עמיתי, ספרן בספריה הלאומית,  ר' יוסף לייכטר:

לר' אבישי שלום וברכה
עד כמה נפוץ היה המנהג לירוק בעלינו לשבח, נוכל לראות בסיפור 'אריה בעל גוף' של ביאליק:
"מיחם נפוח וכרסתן, רותח וּמהביל, יָעמד על השֻלחן סמוך אצל אריה, וזה משתקע בשתיָתו בעיון, בכובד ראש וּבכוָנה. כל גמיעה וּגמיעה עושה רושם נִכָּר בכוס. וכן הוא גומע וּמַערֶה כוס אחר כוס – ואינו זז משם עד שהוא מזיע היטב היטב. וּמשהזיע, הוא לובש קפוטתו ועומד להתפלל. וּמפני שאריה "בן אדם פשוט" הוא – לכן אינו עוֹשה פלולים עם קונו וּתפִילָּתוֹ תפִלה קצרה: כריכה, נשיקה, רקיקה – "חנה! שימי לחם!"
יישר כח
יוסף
————————
2. בני יצחק (כיתה ו') כתב לי:
אבא

כתוב במסכת מגילה דף כה עמוד ב שמותר לבוז לעבודת כוכבים (עבודה זרה)  בשין תיו, אז כל שכן יריקה!
וזה הנוסח:
שרי ליה לבר ישראל למימר ליה לעובד כוכבים שקליה לעבודת כוכבים ואנחיה בשין תיו שלו.
תודה
בנך יצחק
עניתי לו:
בני יקירי.

יפה כתבת.

השאלה היא, האם  מתאים לירוק באמצע התפילה?
————————–
 3. הרב יהושע וידר הוסיף וכתב :
בעזהש"י
לכבוד ידידי הרב אבישי שלום וברכה,
בסידור "באר משה" בנוסח חסידי קוז'ניץ מופיעה הערה בתפילת עלינו לשבח לאחר המילים
"אל אל לא יושיע" – "רוקק ואומר: ימח שמם וזכרם". כך שלא רק הרקיקה הותרה אלא גם
הוספת המילים בתוך עלינו. בהערות שבסוף הסידור כתוב "העיר כאן רבנו ( = אדמו"ר רבי
ירחמיאל משה מקוז'ניץ) בכי"ק שכן היה מנהג המגיד הקדוש מקאזניץ זצוק"ל".
בברכת "והאלילים כרות יכרתון"
יהושע וידר
———————————————
4. הרב יעקב כתב לי:
הקטע שהבאת מהזוהר מפתיע מאוד! הזוהר כאילו 'מכיר' חלקית בכך שאלילי העמים בעצם מקבלים איזה גיבוי מה', לא קשה לחשוב מה היה אומר הרמב"ם על קטע כזה.
————————————————-
5. ידידי שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק:
רבי אבישי היקר שליט"א מהזלזל – שלום וברכה!יישר כוחך על הרקיקה, שגם אותה הפכת בנועם כתיבתך לרָקִיק.זכור לי מילדותי בשכונת־שפירא חסיד גוּר אחד (לייבל ברנשטיין שמו), שמכל עדת הירקנים – היה צורך להישמר במיוחד מלשהות בדל"ת אמותיו בתפילת "עלינו", בשל הנתזים של היריקה הגסה והקולנית שלו שניתכו לכל עבר.ייתכן, שחמת־הזעם והדבקות הללו, שנלוו אצלו ל"הידור" המנהג הזה, נבעו מכך שחלק ניכר ממשפחתו נספתה בשואה בידי הצוררים ימ"ש, שאותם אולי ראה לנגד עיניו כאשר מִלמל "שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו כמשפחות האדמה […] שהם משתחווים להבל וריק, ומתפללים לאל לא יושיע".

כן שמחתי למצוא כאן את ציטוט הרקיקה שמביא בתגובתו ר' יוסף לייכטר  מסיפורו הנהדר של ביאליק "אריה בעל גוף".

———————————-

6. הרב שלמה יוסף אוביץ:

ראיתי את המו"מ בענין הרקיקה ב"עלינו" ואעתיק לך מספרי העומד בעז"ה לצאת לאור, מה שכתבתי בענין זה, עם המקורות:

שהם משתחוים להבל וריקוריק בגימ' שם אותו איש הנוצרי.

ומתפללים לאל לא יושיע. לאל לא בגימ' שם הישמעלי ללא ו'.

ונהגו להפסיק קצת, כדי שלא ישתמע, שהתבה "ואנחנו" מתחברת אל התבות שלפניה ולרוקק מעט בדרך בזיון לאלילים ולעובדיהם.

כלבו סי' קכב, קצות השלחן סי' כד ס"ק לט, ט"ז יו"ד קעט ה

—————————

7. הרב י. מ. ר.

נ.ב. רשימותיך מענינות מאד, הרשימה שלפני האחרונה על ר' יחזקאל מוסקוביץ'
ענינה אותי במיוחד בשל קשר משפחתי, הרב הנ"ל היה אחי הגה"צ רבי יהושע
הורודנר -צימבליסט זצ"ל שלזכרו יצא ספר זכרון בשנת תש"ט, בשם "רבי יהושע
מהוראדנא זצ"ל" [מצוי במאגרים הממוחשבים], ומוזכרת שם אלמנתו "אשת דודנו
המנוח הרב הגאון הצדיק ר' יחזקאל זצ"ל". (וגם בעמ' ז).
שוב תודה

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

תחום מושב

בע"ה

"… וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב…"

(במדבר, פרק ה  פסוק ב)

[ רשימה לפרשת השבוע "נשא" ]

משנת 1791 עד לשנת 1915, הוגבלו היהודים שחיו במזרח אירופה, על ידי הצארים של רוסיה, החל בקתרין הגדולה, לאזור שנקרא "תחום המושב". התחום כלל 25 פרובינציות, ביניהן: אוקראינה, ליטא, ביילורוסיה, קרים וחלק מפולין. (מתוך קורס מזורז בהיסטוריה יהודית. פרק 56: תחום מושב. אתר "אש התורה").

צרוע2

שער החוברת. וילנא והורדנא 1835.  עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

בשנת 1835 יצאה חוברת, בעילום שם המחבר, ובו העתקה ל"לשון הקודש" של כל החוקים המגבילים את היהודים במגורים ובפרנסה, וכן מפורטות בה מחוייבות היהודים לנאמנות לשלטון הצאר.

בחוברת יש פרקים מיוחדים לעובדי אדמה, לסוחרים ובעלי מלאכות, ליושבי עיר ויושבי כפר, לאמונה ומנהגים, למדעות (=השכלה), ולאורחים הבאים מחוץ למדינת רוסיה.

פרק מיוחד מוקדש לטקס שבועת הרב בבית הכנסת. השבועה התקיימה בליווי נרות ושופר, כשספר התורה מוצא מהארון לבימה. השבועה היתה בנוכחות המושל. מעניינת  ההערה הרשומה שם בשולי העמוד: "המושל העומד על גבם יראה בעין פקיחא, כי הס"ת לא יחלפו באחרת כל משך השבועה" (עמ' 19).

מצורפים גם טפסים ריקים למילוי  על לידות, נישואין, גירושין ופטירות. רישום אזרחי זה היה באחריות הרב.

מתוך החוברת  עולים בבירור תנאי החיים הקשים במחוזות של "תחום המושב".

נזכור כי באותה תקופה חלק ניכר מהעם היהודי חי  תחת שלטון הקיסורות הרוסית, בקריאת הדפים הצהובים ניתן ללמוד  על ארגון חיי היהודים, על רבדי החברה ועל ההתנהלות הקהילה ומוסדותיה.

 מתוך חוברת נדירה זו אצטט שתי פיסקאות:

הראשונה, נוגעת למגבלות על היוצאים חוץ לתחום המושב.

אצרוע3

"רשיון על מסע להלאה מגבול מושבותם… מהצורך לדרוש מאת פני מושלי גובערני. – אך במשך היותם חוץ ממקום מושבותם מחויבים ללבוש מלבושי הנהוג שם מבלי שינוי עם תושביהם אשר מעמד אחד לו ולהם.

היהודים אשר יעתיקו את עצמם להלאה מגבול רוסי' בלי תעודה מהממשלת, יגורשו מהסתפח עוד בנחלת הרוסים, ולא יתקבלו עוד עד עולם".

השניה, לקוחה מתוך נוסח שבועת הרב ונוגעת לתפקידו כאחראי על הנאמר בתפילות ובדרשות שיהיו בעד הקיסר ולא חלילה נגדו , וגם אחריותו לספרים בספריית בית הכנסת.

בצרוע4א

"בתפילותינו ובנימוסנו, הן בבית הכנסת ובית המדרש או חוצה לה, הן בספרים ותשמישי בית הכנסת, לא אתן מקום לשום התנגדות נגד חקי הקיסר ירום הודו  אשר נחקקו בנידון זה… וכבוד משפחתו הנשאה, גם לא נגד הממלכה, יועציו, שריו, ועבדיו, וכל הנאמנים אתו".

שבת שלום

אבישי

תגובות

1. רעי, חנוך גוטליב כתב לי:

שלום אבישי
מעניין לראות ולהבין את ציטט הפסוקים מהושע, פסוקי נחמה המדברים בשיבת ישראל לארצו (וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים : וארשתיך לי באמונה וידעת את ה  : והיה ביום ההוא אענה נאם ה אענה את השמים והם יענו את הארץ : והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל : וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי)
מעניין גם לראות ולהבין מה הקשרו של הציור בשער.
בחיפוש מצאתי את הציור מופיע באיזה טקסט רוסי ישן שעדיין לא עמדתי על טיבו – ראה (גלול למטה).
השבתי לו:
שלום חנוך
שלעצמי חשבתי הרבה על התמונה והיתה לי השערה, שחלק מהגבלות תחום מושב נועדו להפנות את היהודים לעבודת האדמה באיזורי הספר הפנויים ובכך להפוך אותם לגורם יצרני.
אפשרות שניה שקיימת שאין לייחס חשיבות לציור והוא "דגל המדפיס", כלומר מאפיין את כל פרסומי אותו בית דפוס. בעותק שלי דף השער חתוך. בקטלוג הספריה הלאומית כתוב שנדפס בדפוס מנחם מן. כך שמדובר בבית דפוס יהודי (ואולי המו"ל הוא מנחם מן ובית הדפוס היה מקומי?). מבחינת הזמן (שנת 1835) מדובר בשעה שהיו גזירות קשות על בתי הדפוס העבריים ואכמ"ל.
שבת שלום
אבישי
2. טניה כתבה לי:
הי,
פוסט יפה,
אך למעשה, את החוקים של השלטון הרוסי אפשר לחלק לשתי קבוצות – עד 1804 – גישה קשה מאוד כלפי יהודים (הכוללת גירוש יהודים משטחים רבים של האימפריה הרוסית).
מ – 1804 – גישה סובלנית יותר.
נקודה נוספת : שיטת הצמיתות. אם ניקח בחשבון שבמאה ה- 19 ברוסיה היו כ- 45% תושבים במעמד הצמיתים – ( מעמד די קרוב לעבדות) ושיטת הצמיתות בוטלה רק ב- 1861. אז אם נבדוק את התמונה הכוללת  – לא כל כך רעים היו חיי יהודים ברוסיה… :)
3. מרים כתבה לי:

תודה לך על הרשימות המחכימות. בהקשר לפס' מהושע המופיע בשער ספר הגזרות, לי היה פשוט שמדובר בהדגשת העינויי שיש בגזרות (פעמיים בפס'), רק שזה מסתתר תחת ציטוט תמים לכאורה מפס' בהושע.יש כאן אירוניה מרה ע"י היפוך משמעות הפועל ,ענה'.

 

——————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

תערוכת החסידות

בע"ה

תערוכת החסידות

רשימה לחג שבועות

בחג שבועות שנת תק"כ (1760) הסתלק לבית עולמו רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט), מייסד תנועת החסידות.

תנועת החסידות חוללה מהפכה רוחנית בעם ישראל.

הנסיון הראשון לתיעוד תנועת החסידות באמצעות תערוכה חזותית  היה בתל אביב בשנת תש"ך (1960), במלאות מאתיים שנה להסתלקות רבי ישראל בעל שם טוב.

לתערוכה נלווה קטלוג ובו פירוט של 177 מוצגים, מיעוטם  בצירוף תמונות.

בין השאר הוצגו תשמישי קדושה ופריטים אישיים שהיו בשימוש אדמו"רים, מכתבים וספרי קודש.

 

חסידות מעטפת

מתוך המבוא הקצר לקטלוג  בחרתי את  הקטע הבא:

תערוכת הבעש2

לצפיה בדפים מקטלוג  תערוכת החסידות ראו נא כאן.

במשך השנים נעשו נסיונות נוספים לתערוכות על החסידות.

לדוגמא,  קטלוג התערוכה  המהודר שהוציאה הספריה הלאומית בשנת  תש"ע (2010).

תערוכת הבעשט

השאלה היא:

האם אפשרי להציג תנועה רוחנית, רבת פנים ובעלת עומק,  כתנועת החסידות באמצעות תמונות או מוצגים חומריים?

האם אין כאן פספוס של הרעיון  באמצעות שימוש בכלים לא מתאימים ?

חג שבועות שמח

אבישי

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

"לקרוא ולהאמין"

לכ"ח באייר, יום ירושלים

ביום כ"ח אייר תשכ"ז (1967) שוחררה ירושלים העתיקה בידי צה"ל.

לכל מי שרוצה לחוות את גודל השעה,  אני ממליץ  לקרוא את מאמר המערכת של  בטאון אגודת ישראל, העיתון היומי של היהדות החרדית, בעיצומם של ימי המלחמה.

הודו לה' כי טוב, לעושה נפלאות לבדו שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו, כי לעולם חסדו.

תערוכת נס שחרור ירושלים2t

להלן נוסח דבר המערכת (המסומן בתוך המרובע הכחול):

הד היום

שחרור ירושלים שבין החומות והכותל המערבי על ידי צה"ל המכה באויביו, הוא השיא במאורעות הימים הגדולים, שוב נרטב כותל הדמעות שריד בית תפארתנו המקום ממנו לא זזה השכינה. שוב נפיל שם תפילה ותחינה כפי שעשינו זאת עד לפני עשרים שנה, מאז נותקנו ממנו על ידי אויבנו.

שעה גדולה באה לנו, שעת התגלות רצון ההשגחה העליונה שהאירה לנו פניה. התגלות זו שהתחוללה במהירות דרמטית הפתיעה אותנו ומצאה אותנו לא מוכנים מבחינה נפשית. באנו לשם בקפיצת דרך, ממש לא יאומן כי יסופר אילולא חזינו זאת במו עינינו. שלשה ימים גדולים, מפחד ורעדה לפדות ותמורה. חיילי ישראל שדהרו על פני ארץ ישראל ראו את ענני האש, עננים שהאדירו את כבוד ישראל והעמיד את העולם פעור פה, משתומם למראה עיניו, כאשר עם במצור ובמצוק הפך את הקערה על פיה ויצא מאפלה לאור גדול.

השכל האנושי אינו מסוגל להבין עוד זאת וספק אם טובי האיסטרטגים הצבאיים בעולם יוכלו לפרש את המאורעות במילים אנושיות מובנות, אם לא יזדקקו ללשון שבו צריך לדבר העם היהודי המלומד בנסים, וכימי צאתנו בארץ מצרים הראה לנו ה' איש מלחמה נפלאות שאין להם משל ודוגמא בתולדות העמים מאז ועד עתה.

רק מי שעיניו טחו מראות אינו רואה את יד ה' שהנחתה את צבא הגנה לישראל במדבר סיני, בשערי ירושלים, לפני חומות יריחו, בגוש עציון, בדרך לחברון עיר האבות מקום מערת המכפלה, שם ינוחו ישני חברון שבזכותם באנו עד הלום, ובמיצרי ים סוף שנפתחו שוב בפני ספינות ישראל במסע בזק…

הודו לה' כי טוב, לעושה נפלאות לבדו שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו, כי לעולם חסדו.

 

שבת שלום

יום ירושלים שמח !

אבישי

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 151 שכבר עוקבים אחריו