Feeds:
פוסטים
תגובות

בע"ה

וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. 

(דברים פרק יא פסוק יט)

רשימה לפרשת "עקב"

מה יותר נכון בחופשת "בין הזמנים" מאשר ללכת לספריה תורנית ולהתענג על עושר החוכמה ועומק התורה המצויים בין קירותיה.

הנה רישום של הרב אליעזר וולדינברג על ביקורו בספריית הרמב"ם:

הרב אליעזר וולדינברג (מחבר שו"ת "ציץ אליעזר"). הלכות מדינה. חלק שני. פרק ג. תשי"ג 1953. הרב היה מגדולי הפוסקים בדור הקודם. בתחילת דרכו כדיין כיהן בבית הדין בתל אביב.  תודה לשוקי גלזר על ההפניה.

הרשימה השבועית צועדת בעקבות פנקס מבקרים ישן-נושן בספריית הרמב"ם. פנקס משנת תרצ"ט 1939.

כשדפדפתי בין דפי הפנקס הישן דמיינתי לעצמי את קהל המבקרים: תלמידי חכמים ואנשי עמל, מבוגרים וצעירים.

התחלתי במלאכת זיהוי האנשים. חפשתי רבנים וידועים. לבסוף התמקדתי בחלוץ צעיר, חיים זילבר מקבוצת אריה.

נתחיל בטעימה מאותם רבנים וידועים.

דף הראשון של פנקס המבקרים מיום כה תשרי תרצ"ט. 34 מבקרים.

שלשת הראשונים:

יעקב ישראל רבינוביץ מחרסון באדמו"ר זצ"ל מקנטיקוזיב (תר"מ-תש"ב 1880-1942. מאדמו"רי שושלת ליניץ)

יהודה ליב דון-יחייא (תרכ"ט-תש"ב 1869-1941. חתנו של הרב שלמה הכהן מוילנה. רב בכמה עיירות. מרבני המזרחי)

בנימין מינץ (תרס"ג- תשכ"א 1903-1961 עיתונאי, חבר כנסת ושר הדואר. ממנהגי מפלגת פועלי אגודת ישראל)

————————–

דוגמית נוספת מיום כ"ט תשרי תרצ"ט  ובו היו בספריה 32 מבקרים.  זה לצד זה כתובים:

אריה פלדנקריז (אביו של משה פלדנקרייז, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי פלדנקרייז. נפ' תש"ו 1946. על מצבתו כתוב: נצר צדיקי אוסטרה-ווהלין).

מיכל יהודה ליפקוביץ (תרע"ד-תשע"א 1914-2011. ראש ישיבת פוניבז' לצעירים בבני ברק  וחבר מועצת גדולי התורה של דגל).

הרב מיכל יהודה ליפקוביץ. המקור כאן


עניין מיוחד מצאתי ברשומה הבאה:

חיים זילבר קב' אריה.

מי הוא חיים זילבר מקבוצת אריה? האם קבוצניק?  היכן היא קבוצת אריה?

חיפוש ברשת גילה לי כי קיבוץ "שדה אליהו" בעמק בית שאן הוא קבוצת אריה.

הנה איור מימי תחילת הקיבוץ. בתחתית האיור רשום: "ימי בראשית" במחנה חומה ומגדל בקבוצת אריה (שדה אליהו) שנת תרצ"ט 1939.

המקור אתר  קיבוץ "שדה אליהו".

"קבוצת אריה" נקראה על שם אריה פיילכנפלד (לוץ) המדריך הראשון והנערץ של קבוצת רודגס,ממנה יצאו הגרעינים לקיבוצים הדתיים. דף הנצחה לאריה כאן.

בחיפוש באתר קיבוץ "שדה אליהו" מצאתי תמונה משנת ת"ש 1940 ובה מצולם מיודענו. בכיתוב הנלווה לתמונה מצויין: "חיים זילבר (עם החולצה הרקומה)".

המקור: אתר קיבוץ שדה אליהו כאן.

חפשתי מידע נוסף על האיש. הנחתי שכנראה היה איש ספר. ולא מצאתי כלום.

… סליחה. כן היה חיים זילבר אחד ברשת. איש כפר מרדכי. נפטר בשנת 2009 ובתו עתליה זילבר ספדה לו. ההספד המרגש התפרסם ב"חדשות בן עזר" מספר 394. לפי התיאור בהספד למדתי, שחיים זילבר לא היה איש דתי אבל היה גאה ביהדותו ופקד את בית הכנסת בשבתות. עלה  מהולנד ארצה ועבד את אדמת ארץ ישראל בכפר מרדכי ליד גדרה.

הדמות לא התאימה למה שחפשתי. קיבוץ שדה אליהו הוקם על ידי 'יקים' יוצאי גרמניה שומרי מצוות,  והאיש לא היה דתי…

באולם ההשאלה בבית אריאלה מצאתי ספר שחיבר חיים זילבר על תולדות משפחתו, שנספתה בשואה.

וכאן חכתה לי הפתעה גדולה ומכופלת.

א. אכן זה האיש. הוא גדל בבית דתי והבטיח לאביו כי כשיעלה כחלוץ לארץ ילך לקבוצה דתית. כך הגיע לקבוצת אריה ולהקמת קיבוץ "שדה אליהו". לאחר תקופה קצרה התגייס לצבא הבריטי ולא חזר לקיבוץ.

בספרו מספר חיים זילבר, שנשלח בקיץ 1938 מטעם הקבוצה ללמוד בישיבת "היישוב החדש" בתל אביב, ממש בשכנות למשכנה הראשון של ספריית הרמב"ם. בינגו !

עמוד מספר "מצבה לקברים שאינם"

 

ב. להפתעתי בדף הפותח את הספר מצאתי עיסוק בשם משפחתי -"אלבוים"-, ואולי קצה חוט למצוא את שושלת משפחתי, שמוצאה מפולין.

בקטע הבא קראו על דוד אבירם, שהכין שושלת יוחסין ענקית של משפחת אלבוים.

דוד אבירם היה תושב רמת גן ונפטר סביבות שנת 1990.

מי יודע פרטים על משפחתו של דוד אבירם ז"ל ? היכן שמורה אותה מגילת יוחסין ענקית שהכין?

 

שבת שלום

אבישי


תוספת.

לאחר פרסום הרשימה קבלתי  מארכיון קיבוץ שדה אליהו (בתיווכו של הרב אחיה אמיתי שליט"א)  עלון לחג ט"ו בשבט בשנת תרצ"ט מקבוצת אריה בתקופת חדרה, טרם העליה לקרקע בעמק בית שאן. הרשימה הפותחת היא מפרי עטו של חיים זילבר (חיי ם ז.). ראו נא כאן הגיליון כולו.

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

פירורי טיסה

בע"ה

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה. 

דברים פרק ד פסוק ו

רשימה לפרשת ואתחנן

על הממשק בין חכמת ישראל לחכמת העמים נכתבו שלל חיבורים המיועדים להגדיר את המשותף ואת השונה בתפיסת העולם.

על הרשימה המכובדת אפשר להוסיף את הספר החדש "עולמות" – שיחות על אמונה ופילוסופיה בין אריאל רוט לרב שלמה אבינר שליט"א.

הספר דן בשיטות הפילוסופים של העת החדשה – בני זמננו.  לתוכן העניינים ראו נא כאן

כריכת הספר

בסוף הספר יש נספח: פירורי טיסה.

עם עליית חומייני לשלטון באיראן והמהפכה האיסלאמית במדינה זו נשלח הרב אבינר בשליחות "המוסד" למשימה חשאית באיראן.

כפי שהרב אבינר סיפר לאחר שנים רבות, (ראו נא ראיון עמו באתר כיפה" כאן), הוא נשלח כנציג הרבנות בצרפת ולשם כך שינה את בגדיו ואף קיצץ בזקנו .

במהלך הטיסה לא יכל הרב אבינר לקרוא ספרי קודש ברבים, ולכן לקח עמו צידה לדרך ספר פילוסופיה קטן בלועזית.

סיכום שכתב לאותו ספר נדפס כנספח בשם "פירורי טיסה" (עמודים 649-685) ל"עולמות".

כל זה מסופר ב"התנצלות המחבר" המצורפת כהקדמה לנספח.

מדוע התנצלות ?

 

כי החיבור לא מושלם ולא הושלם.

הרב אבינר חותם בשורות האלו:

השליחות לחו"ל הסתיימה, אך עבודתי לא הסתיימה. כי לא ראיתי עניין להמשיך כאן, בארץ הקודש, בה אני הדל לומד רק קודש.

הרוח הנושבת בין דפי "עולמות" מתומצתת על גבי הכריכה האחורית:

האמונה והפילוסופיה שונות זו מזו במקורן, אולם לעיתים שואלות גם שאלות דומות.

בספר זה נעשה נסיון לדון בחלק מגדולי הפילוסופים מנקודת מבט אמונית. ביקורת אמונית של המחבר בין עולמות אלה ושל המפריד ביניהם עשויה להביא את הקורא המשכיל, אשר הפילוסופיה אינה זרה לו, לחשיבה מחודשת על ההגות הפילוסופית המערבית מחד גיסא ועל השגב העליון של האמונה היהודית מאידך גיסא.

ספר מעניין ומומלץ.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

דוד פרלה. 1917.

בע"ה

איכה 

רשימה לתשעה באב

לפני כחודשיים הופיעה בקטלוג בית המכירות "Refaeli – רפאלי" תמונת שער ספר "שתי הלחם" (דפוס וואנזיבק תצ"ג 1733).

מה שייחד את התמונה היתה חותמת ענקית הפרוסה על כל דף השער.

התמיהה – למי חותמת זו שייכת? מדוע נחתמה על גבי השער?

רעי חנוך גוטליב מצא ספר נוסף עם חותמת זהה.

ספר "מצל מאש" (דפוס פרעסבורג 1878) שנמכר בחודש פברואר שעבר בבית המכירות  "ברנד".

החותמת השניה ברורה יותר וניתנת לקריאה.

בתוך המסגרת  כתוב:

David Perle

BRESLAU

1917

התמיההמי הוא דוד פרלה ? מה קרה בשנת 1917 ?

שיטוט ברשת שעשה חנוך העלה שלל מסמכים ועובדות על חייו ומשפחתו של דוד פרלה. נעשה זאת בסדר כרונולגי הפוך – מהסוף להתחלה.

דוד פרלה נרצח במחנה המוות אושוויץ.

כך מופיע ב"דף-עד" שמלאה קרובת המשפחה מרטין פארלי (פרלה) ב"יד ושם" בשנת תשט"ז 1956.

באתר  holocaust.cz , המרכז נתונים על קורבנות השואה, מצאנו פרטים נוספים על דוד פרלה והדרך שעשה מעירו ברסלאו עד מותו.

א. דוד נולד ב – 1878 28.10.

ב. בתאריך 11.6.1943 גורש בטרספורט מספר IX/5 לגטו טרזינשטט.

ג. בתאריך 1944 28.10. גורש בטרנספורט שמספר 1084 לאושוויץ. שם נרצח.

ד. דוד נרצח ביום הולדתו ה – 66. עמו נספתה אף רעיתו ליליאן.

DAVID PERLE

מזעזע לקרוא את הנתונים על המשלוחים. כמה נרצחו וכמה שרדו !

בברסלאו דוד גר עם משפחתו המורחבת ברחוב Schwertstrasse מספר 6.

תמונה ישנה של בית מס 7 ברחוב Schwertstrasse . שם הרחוב היום הוא Nabycińska. יש לציין כי ברסלאו נחרבה במלחמה (כמו עוד כמה ערים גרמניות) ונבנתה מחדש. המקור כאן.

פרט זה דלינו מרשימה שמית של מתפללי בית הכנסת בשנת 1933.

המקור כאן

אביו אברהם משה (מוריץ) היה אדם אמיד. ברשותו עסק סיטונאי למוצרי אריזה. נפטר בשנת 1915. ראו נא כאן צו הירושה לארבעת בניו בתאריך 25 לינואר 1915.

כותרת דף העסק של אברהם פרלה בברסלאו. המקור כאן.

דוד עסק אף הוא במסחר. כנראה צלחה דרכו כי  באתר ב Central Jewish Library ישנן התכתבויות שונות אודות תרומות נדיבות מאד שנתן דוד למוסדות הקהילה בשנים 1916-1917 לאחר פטירת אביו. ראו דוגמאות כאן וכאן.

נחזור לחותמות הספרים. אנחנו משערים שחותמות אלו מצויות היו על ספרים שנתרמו על ידי  דוד למוסד כלשהוא בשנת 1917, אולי לזכר אביו שנפטר שנתיים קודם.

בשנה זו תשע"ט 2019 – מאה ושתיים שנים לאחר התאריך הנקוב בחותמת (1917) ושבעים וחמש שנים לאחר הרצחו – שני ספרים מאוצרותיו הגיעו למכירות פומביות.

ספרים אלו, בחותמתם, מספרים לנו את סיפורו של דוד פרלה ואת הסיפור של העם היהודי בגלותו ובגאולתו.

שבת שלום

צום תשעה באב קל ומועיל.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

מפת פויטינגר

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד-מֹשֶׁה, וְאַהֲרֹן.

רשימה לפרשת מסעי

נדודי בני ישראל במדבר ותחנות מסעיהם נמנים בתחילת פרשת השבוע.

הניווט, קצב ההתקדמות ובחירת מקום החניה נעשו באמצעות "עמוד-ענן הכבוד".

על פי ה' ייסעו ועל פי ה' יחנו.

להבדיל האדם לדורותיו נעזר במפות כדי לתכנן מסלול ולהגיע בדרך הנוחה לייעדו.

אחת ממפות הדרכים העתיקות קרויה "מפת פויטינגר".

מהי מפת פויטינגר? למה השתמשו בה? ומה חשיבותה בחקר ארץ ישראל?

כך הוא ערכה באנציקלופדיה אאוריקה :

מפת פויטינגר (Tabula Peutingeriana), שנוצרה במאה ה-4 או בראשית המאה ה-5 לספירה, היא מפת הדרכים והמחוזות העתיקה, של האימפריה הרומית.

המפה נועדה לסייע לרשת "שירות הבלדרים" (Cursus publicus) שהעבירה אגרות, מיסים שהתקבלו ואפילו פקידי ממשל באימפריה הרומית. הקורסוס פובליקוס הוקמה על ידי אוגוסטוס קיסר, בשנים הראשונות לספירה הנוצרית.

מפת פויטינגר, ששורטטה על פי נתונים שהועלו לראשונה ברשימת תלמי, מתארת את המרחב בין ספרד ואנגליה במערב ומגיעה עד הודו במזרח.

המגילה הצרה והארוכה התגלתה בגרמניה בשנת 1507. בדיעבד הסתבר שהיא הועתקה במאה ה-13 על ידי נזיר מהעיר הצרפתית קולמר, מהמגילה המקורית של מפת הדרכים העתיקה, מפה שנעלמה כנראה לתמיד ואיננה בידינו.

במפה מתוארות התחנות והדרכים בארץ ישראל והמרחקים ביניהן. כל זאת בשפה הלטינית. דרכים סלולות והערים והמחוזות של הארץ, מוצגות בה באופן ברור. יש כאן מעל 550 יישובים, כולל סימון של מקורות מים, מקומות מנוחה ומרחצאות.

ב"פנקס זוטות" שלי שמורים כל מיני 'גזירים'. זוטות אלו מצאתים בהסח הדעת במהלך עבודתי בספרייה המרכזית של תל אביב.

אחת מהם היא רשימה של הרב עדין שטיינזלץ, שפורסמה בכתב העת הפופלרי "מדע" שהוציא לאור מכון ויצמן.

אני  מקוה שאכן הכותב הוא הרב עדין שטיינזלץ, כי אין בגוף המאמר ראיה לכך.

נושא המאמר: פשר מפת פויטינגר בארץ-ישראל.

 

רשימתו של הרב עדין שטיינזלץ יכולה ללמד אותנו, שכל עיסוק בארצנו הקדושה, בגיאוגרפיה שלה, באבניה וביישוביה, יש בזה חיבת הקודש.


ספרות רחבה וצבעונית על ההיסטוריה של המפות נכתבה על ידי מומחים לדבר, חוקרים ואספנים, ומצויה ברשת.

בהקשר של פרשת "מסעי" בני ישראל במדבר, אני מבקש להפנות אותכם  לעבודה מעניינת על "המפות בהגדה של פסח". עבודה שכתב אמיר כהנוביץ במסגרת לימודיו בבית הספר ללימודים מתקדמים במכללת אחוה. היא הוגשה בשנת תשע"ה (2015) וזמינה ברשת כאן.

כפי שמציין אמיר בעבודתו, המאפיין את המפות של ההגדות הוא ציור מסעי בני ישראל במדבר, ממצרים לארץ ישראל.

עמ' 33

מסעות בני ישראל במדבר. פריט מתוך הגדת הרלינגן, שאייר אהרון שרייבר הרלינגן. וינה 1730. המקור: "המפות בהגדה של פסח" עמ' 93.

 

עם כניסתנו לחודש מנחם אב, ובתשעה בו נתאבל על חטא המרגלים וחורבן בית המקדש, נוסיף באהבת הארץ ובידיעותינו בה.

שבת שלום וחודש מנחם אב מבורך

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

ספירת הכבשים

בע"ה

וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים.

וּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף.

וַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף.

(במדבר פרק לא פסוקים לב-לד)

רשימה לפרשת מטות

שש מאות ושבעים וחמשה אלף  (675,000) כבשים !

איך ספרו כמות כה עצומה של בעלי חיים?

כמה כבשים יש כאן?  מי יכול לספור ? המקור כאן.

כיום היו נוקטים בשיטות ספירה מתקדמות ונעזרים באמצעים אלקטרוניים כדי לבצע ספירה מדוייקת.

זכרון קצר שלי מימים עברו. בשנת תשמ"ב התקיימה הפגנה גדולה בככר מלכי ישראל. לפי הערכת המשטרה היו נוכחים בה כארבע מאות אלף אנשים. הרב שמואל טל, היה אז תלמיד צעיר בישיבת "מרכז הרב". הוא השיג תצלום אויר של ההפגנה וחילק את התצלום למרובעים קטנים שווים. לאחר הגדלה איכותית אפשר היה לספור את המפגינים במשבצת אחת ולהכפיל זאת במספר המשבצות. הסכום שקיבל הרב טל היה נמוך משמעותית מהערכת המשטרה. נסיונו לעניין במידע זה גופי תקשורת העלה חרס. לימים ייסד את עיתון "מקור ראשון" כחלק מההבנה שצריך שופר תקשורת עצמאי.

האם לעם ישראל במדבר היו אמצעים שכאלו? ברור שלא. האם ספרו ידנית? או אולי ברוח הקודש? – זאת לא אדע.

יש אנשים בעלי כשרון מתימטי יוצא דופן, המסוגלים בראיה קצרה לאמוד ולספור במדוייק פריטים רבים.

מהרי"ל דיסקין (תקע"ז-תרנ"ח, 1817-1898), רבה של בריסק ומחכמי ירושלים המפורסמים, היה מיוחד גם בזה.

תמונת המהרי"ל דיסקין. המקור: ויקיפדיה

בספר "אהלים" (ירושלים, תשנ"ג 1993) קובצו חידושי תורה שלו ושל בניו, ולהם נוספה הקדמה ובה סיפורים יוצאי דופן על מהרי"ל דיסקין זצ"ל.

וכה נכתב:

כישרון חישובי שכזה מובא כבר אצל רבותינו חכמי המשנה, כמסופר במסכת הוריות (דף י עמוד א) על רבי אלעזר חסמא וחברו:

ר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא [-רבן גמליאל ורבי יהושע היו הולכים בספינה ביחד]. בהדי דר' גמליאל הוה פיתא, בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא [-עם רבן גמליאל היה לחם מספיק לצורך הנסיעה, עם רבי יהושע היה לחם וסולת]. שלים פיתיה דר' גמליאל, סמך אסולתיה דרבי יהושע [נגמרה פיתו של רבן גמליאל, סמך על הסולת של רבי יהושע]. אמר ליה: מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי, דאיתית סולתא [האם ידעת מתחילה יהיה לנו עיכוב כל כך, שהבאת עמך סולת]? אמר ליה: כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את הספנים, ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו. אמר ליה: כל כך בידך ואתה עולה בספינה? אמר לו:  עד שאתה תמה עלי תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טפות יש בים ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש.

נתן דעתו להושיבם בראש.  כשעלה שלח להם ולא באו. חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם?עבדות אני נותן לכם ! שנאמר (מלכים א יב, ז) וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה.

[התרגום: ממהדורת הרב שטיינזלץ].

אחרי שראינו את כחו של רבי אלעזר חסמא בחישוב כמה טיפות יש בים, בעזרת "הראש המתימטי" שהיה לו, נוכל להעריך את דבריו בפרקי אבות, על היחס הנכון בין ידיעות בסוגיות בתלמוד הדורשות חשיבה מתימטית – קינין ופתחי נידה – לבין חישוב תקופות וגימטריות (על פי פירוש תוספות יום טוב).

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן חִסְמָא אוֹמֵר:

קִנִּין וּפִתְחֵי נִדָּה, הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת.
תְּקוּפוֹת וְגִמַטְרְיָאוֹת, פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה. אבות פרק ג משנה יח

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

 

בע"ה

"…אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, יֻתַּן נַחֲלָתוֹ."

במדבר כו, נד

רשימה לפרשת פינחס

"איש: יצאו נשים, טומטום ואנדרוגינוס"

[פירוש חזקוני על פי מדרש הלכה].

בספרות החז"לית ישנו מקום נרחב לדיון בשאלות הקשורות לטומטום ואנדרוגינוס. שתי תופעות נדירות הקשורות לטשטוש בזהות המינית.

טומטום הוא מי שאין סימני מינו ניכרים לעין ולכן איננו יודעים אם הוא זכר או נקבה.

אנדרוגינוס הוא מי שיש לו סימני מין כפולים, גם של זכר וגם של נקבה.

לתופעה זו הוקדש פרק שלם במשנה (מסכת בכורים פרק רביעי, ויש אומרים שזו ברייתא) וישנן הזכרות רבות להלכות טומטום ואנדרוגינוס בתלמוד ובספרי הפוסקים.

בכתב העת "קורות", רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, נתפרסם מאמר של ד"ר דוד מרגליות על "טומטום ואנדרוגינוס" (גל' יא-יב, תשל"ה 1975). במאמר כותב ד"ר מרגליות שבכל ימיו כרופא פגש מקרה אחד של טומטום ולא הורשה לצלמו. ראו נא כאן.

בעיתון "המליץ", שנת תרנ"ב 1892 גליון 37, מובאת עדות על לידת אנדרוגינוס בעיר זופראן מחוז אשמינא, פלך וילנה.

בתוך הידיעה מסופר כי "ובשביל מצות המילה ובעבור דבר הפלא לא חדל מנסע גם הרב הג' דק"ק זיימעל חתן דאב"ד דק"ק פאניוועז…"

קטע מעיתון "המליץ" נובמבר 1892 תרנ"ב, מתוך מאגר עיתונות יהודית היסטורית

הרב דק"ק זיימעל חתן דאב"ד דק"ק פאניוועז – הלוא הוא הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל.

נסיעתו זו, לראות את הפלא – התינוק האנדרוגינוס, הולידה רשימה הלכתית פרי עטו, שלימים מרובים ראתה אור על ידי בנו הרב צבי יהודה בקובץ "קורות" הנ"ל.

 

הרב קוק דן בסעיפים שונים בהלכה זו. אחת השאלות קשורה ל"ברכות השחר".

בכל יום בבוקר נשים מברכות "שעשני כרצונו". היות ואנדרוגינוס הוא ספק גבר ספק אשה – מה דינו בברכה זו?

ה"פרי מגדים" בפירושו אשל אברהם (שלחן ערוך אורח חיים, סימן מו אות י) כתב, שאי אפשר שטומטום ואנדרוגינוס יברכו "שלא עשני אשה", אבל אפשר יאמרו [שעשני] כרצונו.

הרב קוק מראה צדדים לכאן ולכאן בשאלה זו, וזה לשונו:

"פשוט שאין לו לברך "שלא עשני אשה", וגם "שעשני כרצונו" יש לומר שאין מברך, אע"פ שהנוסח יכול להאמר, מכל מקום לא נתקן כי אם באשה, והוא ספק. ואולי שייך לומר כרצונו, גם בדידיה דגרוע מאשה אולי, ומקבל בשמחה ענינו".

לכאורה שאלה הלכתית גרידא, ודרכה אנחנו פוגשים את מורכבות חיי האנדרוגינוס ומצבו הנפשי.


תודה לחוקר משה נחמני ולרב הראל כהן על עזרתם.

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

 עֲלִי בְאֵרעֱנוּ לָהּ. בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם…

(במדבר כא, יח)

רשימה לפרשת חוקת

כדי לחפור באר ולהגיע למים יש לחפור לעומק האדמה. עבודה מאומצת המתאימה לפועלים עם טוריות ומכושים.

הבאר במדבר חפרו אותה שרים עם המקלות שבידם, מתאים לעפר תיחוח ולא לאדמה קשה. כל זאת בכוח שירתם. "עלי באר, ענו לה".

(על פי פירוש הרלב"ג)

——————————

באחד מעותקי ספריית הרמב"ם של ספר  "משנה למלך", דפוס קושטא שנת תצ"א (1731), התקלפה הכריכה החיצונית והופיעה תמונה זאת.

מיהו האיש?

רעיי חנוך גוטליב נחלץ לעזרתי ובעזרתו הגענו לנתונים הבאים:

א. מתחת לתמונת האיש כתובAlderman and Sheriff Knill

ב. Alderman and Sheriff אלו תוארים. אלדרמן הוא חבר מועצה. שריף הוא תפקיד שלטוני-יצוגי.

ג. האישיות המצולמת היא סר (סטוארט) קניל (Sir Stuart Knill 1824 – 1898). היה חבר מועצה בלונדון ומונה לשריף בשנת 1889. היה גם ראש העיר לונדון (1892-3).

ד. הכריכה של הספר מורכבת מכמה שכבות. על השכבה החיצונית ישנה מדבקה של ספר חשבונאי ועליו רשומים שמות המדפיסים   NISSEN & ARNOLD שפעלו בלונדון (לקראת סוף המאה ה19).

הנה תמונה נוספת של האדון קניל:

מקור כאן

לכאורה מדובר במיחזור נייר לכריכה. מאן דהו השתמש בניירות שהיו לפניו וכרך בהם את ספר "משנה למלך".

הנחתי בצד את תוצאות הבדיקה וחשבתי שלא אעשה בזה שימוש בעתיד.

ובכל זאת…

השר משה מונטיפיורי (תקמ"ה-תרמ"ה 1784-1885)

המקור כאן

 

אף כי התואר שר מצוי אצלנו בספרות לאנשים מכובדים לרוב, דווקא למשה מונטיפיורי הוא הפך לחלק בלתי נפרד מכינויו: השר משה מונטיפיורי.

התפלאתי לראות בערכו שאף הוא כיהן כ"שריף של לונדון" בין השנים 1837-1838.

הדימוי המצוי של "שריף" הוא של מפקד משטרה קשוח, איש שלטון החוק.

כמובן שאין זה מדויק. בלונדון באותה עת היה זה תואר כבוד.

כלי העבודה של מונטיפיורי בעבודתו הציבורי היה מעמדו החברתי הרם.

השר משה מונטיפיורי השתמש במקלו, בכספו ובקשריו, כדי לעזור לאחיו היהודים בכל מקום.

בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

%d בלוגרים אהבו את זה: