Feeds:
פוסטים
תגובות

תערוכת החסידות

בע"ה

תערוכת החסידות

רשימה לחג שבועות

בחג שבועות שנת תק"כ (1760) הסתלק לבית עולמו רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט), מייסד תנועת החסידות.

תנועת החסידות חוללה מהפכה רוחנית בעם ישראל.

הנסיון הראשון לתיעוד תנועת החסידות באמצעות תערוכה חזותית  היה בתל אביב בשנת תש"ך (1960), במלאות מאתיים שנה להסתלקות רבי ישראל בעל שם טוב.

לתערוכה נלווה קטלוג ובו פירוט של 177 מוצגים, מיעוטם  בצירוף תמונות.

בין השאר הוצגו תשמישי קדושה ופריטים אישיים שהיו בשימוש אדמו"רים, מכתבים וספרי קודש.

 

חסידות מעטפת

מתוך המבוא הקצר לקטלוג  בחרתי את  הקטע הבא:

תערוכת הבעש2

לצפיה בדפים מקטלוג  תערוכת החסידות ראו נא כאן.

במשך השנים נעשו נסיונות נוספים לתערוכות על החסידות.

לדוגמא,  קטלוג התערוכה  המהודר שהוציאה הספריה הלאומית בשנת  תש"ע (2010).

תערוכת הבעשט

השאלה היא:

האם אפשרי להציג תנועה רוחנית, רבת פנים ובעלת עומק,  כתנועת החסידות באמצעות תמונות או מוצגים חומריים?

האם אין כאן פספוס של הרעיון  באמצעות שימוש בכלים לא מתאימים ?

חג שבועות שמח

אבישי

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

"לקרוא ולהאמין"

לכ"ח באייר, יום ירושלים

ביום כ"ח אייר תשכ"ז (1967) שוחררה ירושלים העתיקה בידי צה"ל.

לכל מי שרוצה לחוות את גודל השעה,  אני ממליץ  לקרוא את מאמר המערכת של  בטאון אגודת ישראל, העיתון היומי של היהדות החרדית, בעיצומם של ימי המלחמה.

הודו לה' כי טוב, לעושה נפלאות לבדו שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו, כי לעולם חסדו.

תערוכת נס שחרור ירושלים2t

להלן נוסח דבר המערכת (המסומן בתוך המרובע הכחול):

הד היום

שחרור ירושלים שבין החומות והכותל המערבי על ידי צה"ל המכה באויביו, הוא השיא במאורעות הימים הגדולים, שוב נרטב כותל הדמעות שריד בית תפארתנו המקום ממנו לא זזה השכינה. שוב נפיל שם תפילה ותחינה כפי שעשינו זאת עד לפני עשרים שנה, מאז נותקנו ממנו על ידי אויבנו.

שעה גדולה באה לנו, שעת התגלות רצון ההשגחה העליונה שהאירה לנו פניה. התגלות זו שהתחוללה במהירות דרמטית הפתיעה אותנו ומצאה אותנו לא מוכנים מבחינה נפשית. באנו לשם בקפיצת דרך, ממש לא יאומן כי יסופר אילולא חזינו זאת במו עינינו. שלשה ימים גדולים, מפחד ורעדה לפדות ותמורה. חיילי ישראל שדהרו על פני ארץ ישראל ראו את ענני האש, עננים שהאדירו את כבוד ישראל והעמיד את העולם פעור פה, משתומם למראה עיניו, כאשר עם במצור ובמצוק הפך את הקערה על פיה ויצא מאפלה לאור גדול.

השכל האנושי אינו מסוגל להבין עוד זאת וספק אם טובי האיסטרטגים הצבאיים בעולם יוכלו לפרש את המאורעות במילים אנושיות מובנות, אם לא יזדקקו ללשון שבו צריך לדבר העם היהודי המלומד בנסים, וכימי צאתנו בארץ מצרים הראה לנו ה' איש מלחמה נפלאות שאין להם משל ודוגמא בתולדות העמים מאז ועד עתה.

רק מי שעיניו טחו מראות אינו רואה את יד ה' שהנחתה את צבא הגנה לישראל במדבר סיני, בשערי ירושלים, לפני חומות יריחו, בגוש עציון, בדרך לחברון עיר האבות מקום מערת המכפלה, שם ינוחו ישני חברון שבזכותם באנו עד הלום, ובמיצרי ים סוף שנפתחו שוב בפני ספינות ישראל במסע בזק…

הודו לה' כי טוב, לעושה נפלאות לבדו שבשפלנו זכר לנו ויפרקנו מצרינו, כי לעולם חסדו.

 

שבת שלום

יום ירושלים שמח !

אבישי

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 המלצה לסובל מכאב שיניים

סדרת זוטות [13]:  פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה.

הפעם, בהשראת ל"ג בעומר, אני מבקש להביא בפניכם עצה כיצד להתמודד עם כאב שיניים על פי הקבלה.

לפני שניגש לעיקר, נחוצות לנו ידיעות אלו:

1. בפיו של כל אדם ישנם שלושים ושתיים שיניים.

2. לפי חכמת הקבלה יש ל"ב נתיבות חכמה.  ל"ב הנתיבות הם כנגד עשר הספירות ועשרים ושתים האותיות.

 

מקור התרשים: http://www.ynet.co.il/PicServer2/01082004/594739/teeth31.gif

עצה  זאת כתובה בעמוד האחרון של ספר נתיב רש"י, שנדפס בבתי מחסה, ירושלים שבין החומות, בשנת תרנ"ה (1895). הספר הוא קטן ודקיק ונושאו הראשי הוא הערות על מסכת שבת.

זוטות1

המחבר היה תלמידו של ר' הלל מפאריטש, תלמיד ותיק לאדמו"רי חב"ד הראשונים ומגדולי חסידי חב"ד בכל הדורות.

בסוף ספרו מביא המחבר מאמרים של תורה  וספורים ששמע מרבו ורשם על מחברתו.

העצה שהוא כותב היא להוסיף בקשה אישית בעת אמירת ברכת הלבנה (הירח), שנאמרת בבתי כנסת פעם בחודש.

מדוע בברכת הלבנה ?

כי 32 השיניים הן כנגד 32 נתיבות החכמה והן רמוזות במילה 'לבנה'.

וכך  כתוב:

אמר מורי, סבלתי זמן רב כאב שינים ר"ל (=רחמנא ליצלן, ה' יצילנו) ולא רציתי לעקור [וכ"ה (=וכן הוא) בגמרא*], שהם ל"ב כנגד ל"ב נתיבת החכ' (החכמה).

הלחש כנגד הלבנה טוב, שלבנה נוטרקין  (=נוטריקון, ראשי תיבות) ל"ב נ"ה (נ"ה=ראשי תיבות נתיבות החכמה).

שמעתי שטוב לומר עת קדוש הלבנה אחר תי' (=תיבות) ואינו יכול לנגוע בך, ולא יהיה לי כאב שיניים לעולם.

זוטות4

 

* האם כוונתו למסופר על רבי יהודה הנשיא, שסבל כאב שיניים שלש עשרה שנה?

שבת שלום

אבישי

———

 תגובות

1.

כבוד מר אבישי.

ישר כח גדול על פרסומיך הנפלאים מידי שבוע.

עתה קיבלתי מקור להנהגתו של הרבי מליובאוויטש וכן אבי חמיו כ"ק האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש שבעת קידוש לבנה היו מעבירים היד על השיניים.
והאדמו"ר הרש"ב היה מוסיף לומר -בדיוק כהציטוט שהבאת- ולא יהיה לי כאב שיניים לעולם.

ערב שבת שלום.
יעקב

2.

בס"ד

שלום וברכה
מעניין שיש סידורים ספרדיים שבהם מופיע בקשה זו בקדוש לבנה, למרות שכאן נראה שזו מסורת שהייתה במחוזות אחרים.
מ.ב.
3.

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד א

"ולא תעקר ככא"

ראה עוד מצורף, שם מביא הרבי מליובאוויטש אותה שמועה בשם רבי הלל מפאריטש.

שבת שלום ותודה על המשלוחים.

הרב ברוך אוברלנדר

Otzar HaHochma

4.

בעזהש"י
לידידי הרב אבישי נ"י
שלום וברכה,
סגולה זו מובאת בסוף הספר "בעל שם טוב על התורה": "מהמגיד מטשרנבל[!] בשם הריב"ש
לומר בברכת הלבנה 'כך לא יוכלו לנגוע בי לרעה וכך לא יהיה לי וכל בני ביתי כאב שיניים'
ומסוגל לכאב שיניים". זאת בשם קונטרס "חק עולם" שבתוך ספר "ברית עולם". כך נדפס
בסידור בנוסח חסידי ביאלא "חלקת יהושע" בחלק ימות החול עמ' תצ.
הרב יהושע
5.

ערב שבת שלום.

בענין הציטוט המרתק אודות כאב שיניים:

הסגולה הזו ידועה ומוכרת בפי רבים, שמעתי עליה לפני שנים מוותיקי ירושלים, וכן מפורסם שהיה הסטייפלער בעל הקהילות יעקב ממליץ עליה.

לפי הנוסח הזכור ושגור על לשוני אומרים כך:

'ולא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה – ולא יהא כאב שיניים לי ולפלוני בן פלוני'…

דומה כי הדברים מובאים בספר אורחות רבינו על בעל הקהילות יעקב וכדאי לבדוק שם.

אם אמצא משהו, אשלח אליך בל"נ.

באופן אישי אוכל לספר לך, שלפני שנים רבות שמעתי הסבר על הנושא מפי הרב שמואל אוירבך שליט"א, ונדמה שהוא אמר לי שיש קבלה בנושא מרבי ישראל מרוז'ין זיע"א. (ראה בספר טעמי המנהגים עמוד תקסה).

אנסה להתענין בשבת הקרובה ובימים הבאים בנושא, זה מידי מפורסם בכדי שזה יופיע רק בכתבי תלמיד אדמור"י חב"ד,

למרות שהמציאה תמיד מעוררת ענין.

יצחק לויסון

נ. ב. מצרף מה שמצאתי בספרי חסידות הריב"ש – רבי ישראל בעל שם (טוב).

הנה לפניך העתק מסגולות המופיעות בסוף ספר בעש"ט על התורה כרך ב'.

כמובן, שאם אכן זה בשמו של הבעש"ט, זהו כבר המקור הקדום ביותר שמצאנו עד כה, יותר מתלמיד חב"ד, ויותר מרבי ישראל מרוז'ין.

 

 

6.

שלום ר' אבישי

ראה בפסחים קיג, א "ולא תעקר ככא".

הסגולה לכאב שינים מובאת בכמה ספרים בשם מרן הבעש"ט הק' (יתכן שבס' בעש"ט עה"ת תמצא סגולה זו עם מקורה הקדום יותר). גם אודות בעל קהילות יעקב מסופר שאמר משהו כזה כדי שאשתו לא תסבול מכאבי שינים (ומעשה רב נוסף … אני הקטן רגיל ג"כ לומר בקידוש לבנה "ולא יהא לי ולבני ביתי כאב שינים", וב"ה זה לי למעלה מט"ו שנה שלא הוצרכתי לבקר אצל רופא שינים, כן יעזור ה' הלאה.)

תודה רבה על הרשימות המעניינות.

שבת שלום ומבורך

לוי יצחק

 

—————————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

כיצד מנהלים מחלוקת ?

[לשבת פרשת אמור]

ברשימתי לפני כשבועיים יצאתי חוצץ כנגד שימוש בביטוי הקשה "ימח שמו" במחלוקות פנים-יהודיות.

אני מבקש לחזור ולשנות פרק זה בעקבות  הערה שמצאתי בעותק ספריית הרמב"ם של  "אמרי ישר", פירוש לשיר השירים,  דפוס ראשון, דיהרנפורט שנת תקע"ה (1815).

מחבר הפירוש הוא ר' יעקב לורברבוים מליסא, מחבר ספר "נתיבות המשפט" על שלחן ערוך.

בסוף הקדמת המחבר הוא מודה לתלמידו, וזה לשונו:

"ואפריון נמטיה לתלמידי הבחור היקר המופלא, חכם וסופר, כהר"ר צבי הירש בהרבני החריף המופלג מהו' בירך מטישוויץ, אשר טרח ויגע והעתיק לי כל כתבי, ישלם ה' פעלו".

בעותק ספריית הרמב"ם שני קוים נמתחו על הכתוב,  ובצד נוספה הערה בכתב יד:

"ימח שמו וימח זכרו לעד ולע"ל (=ולעולמי עולמים)".

אמרי יושר2

לא מצאתי פרטים מי הוא התלמיד הנזכר, ואינני יודע מה פשעו ומה חטאתו, כי זכה לקללה נמרצת זו.

בשער הספר מתנוסס שם הבעלים (בעברית ובלועזית):

משה גבריאל מליסא.

משה גבריאל מליסא היה רב בפרוסיה. בשנת תרט"ז (1856) הוא נתן את הסכמתו  לספר תהלים עם פירוש ערוגות הבשם ובאר מים.

האם הערה זאת יצאה מתחת ידו? ***

ימש4 001

 

לשאלת כינוי של אדם רשע בתואר ימח שמו וזכרו, נזקקו חכמי זמנינו בכמה תשובות.

בין השוללים נמנים:

רבי אליעזר פאפו (ה"פלא יועץ") בספרו אורות אלים סימן שכ.

רבי מנשה קליין בספרו  משנה הלכות חלק ששי סימנים כז-כח.

הרב אליהו אברג'ל בספרו דברות אליהו חלק ששי סי' קח.

בין המחייבים:

הרב אהרן יהודה גרוסמן בספרו ודרשת וחקרת חלק שלישי סי' ב וחלק רביעי סי' מה אות ג.

 

לסיום, אנקדוטה:

פרופסור יהודה רצהבי פרסם כתבי חרמות תימניים ב"ידע עם" כרך כו (תשנ"ה 1995).

אחד מהם הוא על מקרה בו "נמסר לנו ששטיחי בית הכנסת של משפחת רצאבי אשר בזעואן חותכו ונגזרו ואין יודעים מי עושה המעשה. דבר זה לא ייתכן…"

החרם חתום על ידי הרב יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי לכל קהילות תימן.

לשון החרם חריפה. ומשתמשת בלשונות הלקוחים מספר תהלים פרק קט.

שימו לב! העבריין  עשה מעשה מכוער, סעיף העבירה:  "לא תשחית", אבל הקללות… ה' ישמרנו.

ידע עם כו תשנהא

שבת שלום

אבישי

————————

***

בהמשך למחקרי על הערת ימ"ש. לקחתי את הספר שוב לידי וראיתי שהוא כרוך יחדיו עם ספר "מראה אש" (ברלין תס"ג). בספר זה ישנו בשער רישום בעלות בראש העמוד, שפותח במילים "קבלתי למנה מאת הרב… בשורה שניה מופיע השנה: תקע"ה ושם החותם שהיה רב במקום פלוני והמדינה. . הפענוח של כל הכתב לא ברור. בשורה מתחתיו מופיע חתימת הרב משה גבריאל מליסא. כנראה שני הספרים הגיעו יחדיו לרב משה גבריאל מאותו אדם. כתב זה דומה מאד לכתב ההערה הנ"ל (על ימ"ש).
הצלחנו לפענח רק חלק משורות ההקדשה. החותם הסופי היא "אליעזר אשכנזי" אבל אינני מצליח לזהות את מקום כהונתו כרב.

ימש כרוך1—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

רשימה ליום העצמאות

רבי מנשה1 ידידי איש החסד, ר' דוד צדקה, לקח אותי עמו לבית הכנסת המרכזי לעולי בבל  ברמת גן. שם תלויה ועומדת בקיר המזרחי צורת מנורה המגולפת פיתוחי חותם, אשר פסוקי המנורה ואותיותיה מובלטות לחוץ ולא שקועות פנימה.

חכם שהרבניא2

צורת המנורה, מעשה ידי חכם מנשה שהרבני ע"ה

צורת המנורה, מעשה ידי אומן, היא יצירתו של חכם רבי מנשה שהרבני זיע"א משיירי כנסת הגדולה, מחכמי ורבני בבל בדור הקודם. במשך כשלושים שנה הכין אותה  וסיימה בר"ח ניסן שנת תרפ"ז (1927).

חכם מנשה שהרבני היה יליד בגדד (שנת תרמ"א 1881), תלמידו של רבי יוסף חיים (ה"בן איש חי"), שכיהן כרב  בקהילות פרס. קורות חייו רשומים בהקדמה ל"אגדה מקובצת", פירושו להגדה של פסח, בהוצאת מכון ניר דוד, רמת גן תשמ"ה. ראו נא כאן.

עם עלייתו ארצה בשנת תשי"ג (1953)  אוה למושב לו את העיר רמת גן ובבית כנסת זה קבע מושבו.

חכם שהרבני3א

תמונת בית הכנסת ישרים, בית הכנסת  המרכזי לעולי בבל,  בסתם יום של חול

 

 

 

 

בבית הכנסת  נהוג לחוג את יום העצמאות בתפילה חגיגית ובפיוטים המיוחדים ליום זה. חכם רבי מנשה חיבר שני פיוטים לזכר הנסים שארעו לנו בהקמת מדינת ישראל. פיוטים אלו נאמרו בעבר בבית הכנסת בליל יום העצמאות ולצורך זה אף הודפסו על דף מיוחד. להלן צילום של הפיוטים, המלמדים על גדלותו של המחבר ועל עוצם היום הזה.פיוט1פיוט2

חג עצמאות שמח !

אבישי

———————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו:

rambaml1@gmail.com

ימח שמם?

חכמים, היזהרו בדבריכם !

 (שלהי יום השואה, תשע"ה)

 

בימי ספירת העומר משנה חשיבות למתן את המחלוקות ולהשתמש בלשון פחות חריפה כלפי קבוצות ויחידים החלוקים עלינו אך חולקים עמנו גורל אחד.

השבוע הזדמן לידי עותק של ספר בחינת הקבלה (גוריציה, תרי"ב 1852), הכולל שני חיבורים, שכתבו חכמי איטליה, כנגד מסורת תורה שבעל-פה ובעדה.

ובשער הספר נוספה הערה בכתב יד כנגד מחברי הספר.

נושא ההערה נוגע בשאלות קיומיות של התבוללות והשכלה והקשר ביניהם.

לצערי, מצאתי שהכותב עשה שימוש במטבע לשון חריפה : "ימח שמם".

הלוואי שנמחה מאוצרנו ביטויים כאלו כנגד יהודים.

 

ימח1

שער ספר בחינת הקבלה. גוריציה, תרי"ב 1852. ‬

 

העתק ההערה:

נדבת ארי' ליבל (מיכל?) פריעדמאן* נויארק מ"ב למב"י תרפ"ב**

מספר זה נראה כי מאז הלוך וחסור יהודי איטאליא

כמאמר נארדויא*** ז"ל לי כאשר שאלתיו אודות יהודי צרפת

אמר לי חצי יהודי צרפת כבר מתו – וחצי הנשאר הם

על מפתח הגסיסה – כן יהודי איטאליא  בעון מחבר זה

וחביריו הכופרים ימח שמם שהרסו יהודי איטאליא.

 

* לא ידועים לי פרטים על האיש (*)

** מ"ב – הוא היום ה -42,  למב"י – ראשי תיבות:  למנין בני ישראל (=לספירת העומר), תרפ"ב – שנת  1922.

*** האם מקס נורדאו ?

 

שבת שלום

אבישי

—————————–

(*) מצאתי ספר נוסף עם הקדשה של אריה ליבל (או מיכל) פרידמן לספריית "שער ציון" ביפו.

פרידמן3

נוסח ההקדשה על ספר חכמת שלמה, זולצבך תקט"ו (1756).

 

 

 

 

נדבת איר' מיכל (ליבל?) פריעדמאן ניוארק מתנה ע"מ לה(ע)ביר את

התורה לישראל בטהרה ולאכסניא שלה ארץ הקדושה אשר

משם תזרח שמשה עוד להאיר לכל הגולה ומציון תצא תורה ודבר

ד' מירושלים מ"ב למב"י שנת תרפ"ב.

——–

תגובות:

1.

שלום רב,
על פי בדיקה בספרים אחרים, "נארדויא" אכן נראה כשמו של ד"ר מקס נורדאו .
אולם, המכתב הוא מ-1922 ונורדאו נפטר רק ב-23 בינואר 1923.
תעלומה.
האם הנך בטוח בקריאתך :  ז"ל ?
אם כן, אולי הז"ל כאן שימש גם כברכה לאנשים חיים כפי שהיה נהוג בעבר.
גלעד הרשושנים
2.

אבישי שלום!

נראה שתשובתו של אותו נורדאו מבוססת על בבלי קידושין (עא ע"ב): "א"ר פפא סבא משמיה דרב: בבל – בריאה, מישון – מיתה, מדי – חולה, עילם – גוססת. ומה בין חולין לגוססין? רוב חולין לחיים, רוב גוססים למיתה".

כיון שבעל הספר היה משלומי אמוני ישראל (לפי תפיסתו) קשה לי להאמין שנורדאו שמזכיר הוא הידוע שהיה מתבולל.

ובקשר לר"א ממודינא  צריך בירור ארוך מי ומה הוא.

יעקב אפשטיין

 

3.

מיודעי, משה חסיד,  שלח לי הפניה לציטוט  דומה מפי מקס נורדאו, בJewish Chronicle בתאריך 10 ינואר 1907.  הציטוט מופיע בספר:

Jews, Race and Environment

מאת Maurice Fishberg

עמ' 463

ראו נא  כאן.

 

4.

בס"ד

רבי אבישי

שבוע טוב

נורדוי ז"ל – זה לשונו ולא זכרונו לברכה.

ולענ"ד שם הכותב אריה ליבל ולא אריה מיכל. אריה ליבל זה צירוף ידוע.

י.ש.

 

5.

שלום

מותר ואולי מצווה לומר "ימח שמם" השאלה רק על מי ?

ומשנה שלימה שנינו על יהודים-  "שם רשעים ירקב" (יומא, ג, יב).
ישראל לורינץ
6.
בעזהש"י
שלום הרב אבישי,
א] בעניין השימוש בביטוי "ימח שמו" מובא בספר "סיפורי חסידים – תורה" בעריכת הרב זוין זצ"ל הסיפור הבא: "חסיד אחד שוחח פעם עם הגאון הצדיק רבי אברהם מסוכאטשוב ז"ל, ונתגלגלו הדברים על אחד מן האפיקורסים, ואמר החסיד "ימח שמו". גער בו הרבי ואמר לו: "האם יודע אתה איך הדין במומר שמת בלא בנים ר"ל?" שתק החסיד ולא השיב כלום. אמר שוב הרבי:
"מומר שמת בלא בנים, מבואר בירושלמי שאשתו חייבת בחליצה. וחליצה היא במקום יבום, ומפורש בתורה שמצות יבום ציוותה התורה כדי ש'לא ימחה שמו מישראל". הרי שהתורהדאגה אפילו למומר שלא יימחה שמו. ואתה אומר 'ימח שמו'?" ". (סיפורי חסידים, תצא).
ב] לגבי המשפט "כמאמר נארדויא ז"ל לי כאשר שאלתיו" וכו' – כנראה ש"ז"ל" כאן הכוונה לראשי-התיבות של "זה לשונו", ופירוש המשפט "כמאמר נארדויא ז"ל לי".
בתרגום ללשון  ימינו הוא "וכפי שנורדאו אמר לי אישית כאשר  שאלתיו" וכו'.
שבוע טוב וחודש טוב
יהושע

——————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

זכרון של חתול

בע"ה

ציור החתול בפיוט "חד גדיא". הגדת אוצר פרושים וציורים. ניו יורק תרע"ז 1917

ציור החתול בפיוט "חד גדיא".
הגדת אוצר פרושים וציורים. ניו יורק תרע"ז 1917

למרבה הפלא, גידול חתולים בבית יהודי מתקבל בברכה.

החתול נתפש כחיה מועילה, מפני שאוכל הוא עכברים, שהם מכרסמים ומזיקים ידועים.

מוכרים סיפורים על רבנים חשובים שהאכילו חתולים:  רבי יצחק אלחנן ספקטור, הרב אליהו לופיאן ועוד.

מקורות קדומים  בשבח גידול החתולים הביא ר' יצחק נחמן אשכולי בספרו על צער בעלי חיים.

אמנם בהגדה של פסח משתבשים סדר הדברים. החתול אינו אוכל עכברים אלא גדי.

אין זה טבעו של החתול לאכול בעל חיים גדולים.  כך פסק הרמב"ם :

"… אבל כלב שאכל כבשים קטנים או חתול שאכל תרנגולים גדולים הרי זה שינוי ומשלם חצי נזק". (משנה תורה, הלכות נזקי ממון, פרק שלישי)

מדוע דווקא החתול הוא הטורף של הגדי ב" חד גדיא" ?

לחתול מיוחסת תכונה של שכחה. כביטוי העממי: זכרון של חתול.

בתלמוד מיוחסת תכונה זו לחתול מפני שמאכלו הם העכברים.

"שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מפני מה הכלב מכיר את קונו וחתול אינו מכיר את קונו ? אמר להם ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח,  האוכל עכבר עצמו על אחת כמה וכמה". (מסכת הוריות דף יג עמוד א)

בספרי החסידות מובא שהמאפיין את מצרים הוא השכחה (פרעה לא זוכר את יוסף, ושוכח את הבטחתו לשחרר את בני ישראל לאחר כל מכה). החתול, סמל השכחה, מייצג את מצרים.

לעומת השכחה המצרית, הרי עם ישראל מצטיין בזכרון ארוך הטווח שלו. "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך".

לכן בפיוט "חד גדיא" מי שטורף את הגדי (המסמל את עם ישראל)  הוא החתול.

תולדות יעקב יוסף

ציטוט  מספר "תולדות יעקב יוסף" ( פרשת בהר) לר' יעקב יוסף מפולנאה, תלמיד הבעל שם טוב

זכרון הוא תודעה.

בזכירה –  סוד הגאולה.

חג שמח !

אבישי

 

—————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 136 שכבר עוקבים אחריו