Feeds:
רשומות
תגובות

בס"ד

על ישראל ועל רבנן

רשימה לפרשת בשלח

בפרשתינו מסופר על המן שירד מן השמיים. פרשת המן היא סימן ומופת לפרנסתו של האדם. אם זכה – באה לו בריוח ובלא טרחה.

האדמו"ר ר' ישראל טאוב, מייסד חסידות מודזיץ', בספרו "דברי ישראל" כותב, שמי שדבק בתורה זוכה שכל ישראל מתפללים לפרנסתו. אנחנו מתפללים בקדיש: "על ישראל ועל רבנן ועל כל מאן דעסקין באורייתא (=על ישראל ועל תלמידי חכמים ועל אלו שעוסקים בתורה) יהון לכון  חיין אריכין ומזוני רויחי (=יהיו לכם חיים ארוכים ומזונות בריוח)", כי התורה והפרנסה קשורים זה בזה.

 

"דברי ישראל". פרשת בשלח.  מהדורה חדשה, ניו יורק, תשס"ח 2008

———————————————————————————-

הפואמה הבאה מצאתיה בעת שעזרתי לקטלג את אוסף שורץ בבית אריאלה.

כותרתה "על ישראל ועל רבנן" ובין שורותיה  מוצאים מניפה רחבה של סוגי רבנים.

בראש הדף ובחתימתו נכתב שם הכותב והקדשה קצרה:

D. SIDERSKY— PARIS / דוד סידרסקי

________________________________

Dedicated to the Very Reverend Mr. Dr. JOSEPH HERZ

Chief Rabbi of England

[מוקדש לרב הנערץ ד"ר יוסף הרץ, הרב הראשי לאנגליה]

תמונת הרב ד"ר יוסף צבי הרץ. מתוך ספר היובל לכבודו. לונדון תש"ג 1943

הרב ד"ר יוסף צבי הרץ כיהן כרב ראשי באנגליה בין השנים 1913-1946.

א. הראל פיש בהקדמתו "זכרונות מבית הרב" לספר של אביו, ("יריעות שלמה". ירושלים, תשד"מ 1984), מתאר את קשייו של רב באנגליה. במקרים רבים הוא נמצא בצבת לחצים בין האריסטוקרטיה היהודית  – שחשוב לה הניראות החיצונית – לבין ערכי הליבה היהודית. ראו נא כאן. כמדומני שמתח זה ברבנות אנגליה קיים עד היום.

א. הראל פיש משבח את הרב הרץ, שהיה למדן ואיש אשכולות ובעל אישיות תקיפה, שנלחמה נגד ההתבוללות ובעד כל יוזמה יהודית- לאומית. הרב הרץ היה שותף לפעילות שקדמה להצהרת בלפור.

שלושת הבתים האחרונים בפואמה מוקדשים לרבנות בארצות המערב בכלל ולצרפת ואנגליה בפרט.

 

כותרת:

על ישראל ועל רבנן

1

פגשתי בחיים רבנים שונים, / חריפים ובקיאים, חוקרים ודרשנים; / חרדים ומתונים, חפשים וציונים, / נפרדים בדרכיהם וכלם רבנים.

2

ראיתי צעירים מתפלפלים בהלכה, / וזולתי תלמודם בל ידרשו מאומה; / ולעומתם צדיקים מפזרים ברכה, / ופדיון לחישתם שקל התרומה.

3

על פתחי נדיבים יסובב צדיק תמים, / מחבר מקבץ כסף להדפיס חבורו; / והוא אחד הדרשנים המפורסמים, / אבל שתיקתו יפה מדבורו.

4

ראיתי רב מטעם הממשלה, / מין מיוחד שאין דוגמתו זולתו; / נואם ברוסית על אמונה והשכלה, / ויתרומם כשר בקרב בני עדתו.

5

שם חבר רבנים בארצות הנאורים, / עוזבים מסורה קדומה ודורשים תקונים; / כך דרך המטיפים הדוקטורים, / לקצץ נטיעות בתפלות ובתחנונים.

6

ראיתי חכמים בצפון אפריקה, / צנועים מסתפקים בהסכמת בטלנים; / דרשנים שיודעים את ערך השתיקה, / והם גם חזנים, שוחטים ודינים.

7

במושבות הספרדים ישנם רבנים, / צועדים קדימה בלי מורא ופחד; / מדברים על לב כל איש בלי בושת פנים, / לאסף המפוזרים ולקבצם יחד.

8

ובארצות המערב רבנים שונים, / עומדים על משמרתם להחזיק במסורה; / אמנם כלם חכמים, כלם נבונים, / ואולי גם כלם יודעים את התורה……

9

ופעולתם אל תהי קלה בעינינו, / בארצות פרציה אנגליה ודומיהם; / לעצור בשטף, להגן על דתנו, / ולקרוא דברי תורה באזני שומעיהם.

10

ויוצאים מן הכלל רבנים מפורסמים, / שערכם רב וגדולה השפעתם; / דבריהם נשמעים בקהל חכמים, / ואישיותם תתרומם על כהונתם.

 

ערה"ש תרצ"א לפ"ק           דוד סידרסקי

—————————————————-

דוד סידרסקי היה דמות יוצאת דופן.

הוא ערך את ספר "אמרי בינה" לסבו הגדול רבי ישראל סלנטר, עוד בימי חיותו של סבו (נדפס בורשה תרל"ח 1878. ראו נא כאן)

כל ימיו עסק במדעים. בן דודו הגדול ר' חיים עוזר, ה"אחיעזר", כתב לו אגרת לחתונתו (בגיל חמישים!)  וכינה אותו "שלם במדעים".

מתוך ספר "אחיעזר" – אגרות.  [בהערה למטה נפלה טעות. צ"ל מנכדי הגר"י סלנטר זצ"ל]

 בקטלוג Bibliothèque nationale de France (BnF)  רשומים 51 פרסומים על שמו.  ראו נא כאן.

בשנת 1913 פרסם מאמר על חישובי הלבנה לרמב"ם (בצרפתית). ראו נא כאן.

——————————-

מדוע נכתבה פואמה זאת? מה טיבם של הקשרים בין דוד סידרסקי לרב הרץ?

זאת לא אדע. אשמח לקבל פרטים נוספים מקוראי רשימה זו.

שבת שלום

אבישי

—————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

אחד משמונה שבשמונה

בע"ה

וְהָיָה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ לְזִכָּר֔וֹן

רשימה לפרשת בא
יציאת מצרים צרובה בזכרון שלנו. פסוקים מרובים בפרשה מצווים על זכירה זו.
למצווה מיוחדת, הנגזרת מזכירה זו, התוודעתי לפני כשבוע בהספדו המרגש של יונתן בנו של הרב אלישע וישלצקי זצ"ל.
בספר דברים פרק ח נאמר:
 "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה. וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים…".
בספר מצוות גדול לר"מ מקוצי מופיעה מצוה מיוחדת – ס"ד במניין מצוות לא תעשה –  והיא:
אזהרה שלא יתגאו בני ישראל כשהקדוש ברוך הוא משפיע להם טובה.
המיוחד במצוה זו שרבי משה מקוצי הוסיפה למניין המצוות בגלל חלום שראה !

ציטוט מדברי הסמ"ג במצווה ס"ד. ראו נא מצוה זו  במלוא היקפה באתר hebrewbooks.

 

הרב ראובן מרגליות, במבוא המקיף שכתב לספר שו"ת מן השמים (ירושלים, מוסד הרב קוק, תשי"ז 1959), הביא דוגמא זאת כאחת מני רבות ונוספות לחלומות שמחדשים הלכות. ראו נא כאן.
כאמור למצווה זו התוודעתי לפני כשבוע בהספדו המיוחד של יונתן בנו של הרב אלישע וישלצקי זצ"ל. בתוך דבריו סיפר:
חזרת המון פעמים על הסיפור של הסמ"ג על החלום 
ועל המצווה הס"ד 
מצוות הענווה 
כל כך אהבת את המספר 64 
אמרת שזה לא מקרה שזו המצווה ה 64 
וזה אולי בגלל הוראת חז"ל 
שתלמיד חכם צריך שיהיה בו אחד משמונה שבשמונה 
ושמונה כפול שמונה זה ששים וארבע. 
הרב אלישע חידש שלא במקרה מצוה זו היא ס"ד (=64) במניין המצוות .
היא בנויה על דברי הגמרא:
אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית (סוטה ה, א).
שמונה כפול שמונה = 64.
החוקר טוביה פרשל הביא כמה פירושים ל"אחד משמונה בשמינית" ברשימה שפרסם בעיתון הצופה, ראו נא כאן.
יונתן ציין שהרב אלישע נפטר בשנתו ה-64 ושיש בזה סמליות רבה.
————————————————
ההמלצה שלי: לראות ולשמוע את ההספד.
ראו נא קישורית כאן.
תמלול ההספד כפי שעבר בקבוצות הווטסאפ הרבות שהוקמו תחת הכותרת "זכרונות מהרב אלישע" :
ברשות הרבנים, ברשות אמא, ברשות סבא וסבתא.
"ויהי בעלות ה' את אליהו בסערה השמימה
וילך אליהו ואלישע מן הגלגל
ויאמר אליהו אל אלישע
שב נא פה
כי ה' שלחני עד בית אל
ויאמר אלישע חי ה' וחי נפשך אם אעזבך
וירדו בית אל ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע
ויאמרו אליו הידעת כי היום ה' לוקח את אדוניך מעל ראשך
ויאמר גם אני ידעתי החשו
ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע
שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך
ויאמר אלישע
ויהי נא פי שנים ברוחך אלי
ויאמר הקשית לשאול
אם תראה אותי לקח מאיתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה
ויהי המה הולכים הלוך ודבר
והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם
ויעל אליהו בסערה השמימה
ואלישע רואה והוא מצעק
אבי אבי רכב ישראל ופרשיו
ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים
אבי אבי רכב ישראל ופרשיו"
בטח היית רוצה לדייק אותי בצעקה
אל תגיד אבי אבי
אתה לא לבד
זה אומר חייך
חזרת אינספור פעמים על זה
אמרת שבהקדמה של רבי יצחק בנו של רבי חיים מוולוז'ין הוא כותב
שאביו היה רגיל להוכיח אותו על שאינו משתף עצמו בצער אחרים
ושכל האדם לא נברא אלא להועיל לאחרים
היית רגיל להוכיח אותנו על זה
אמרת ששני נביאים מתנבאים בסגנונות שונים את אותו רעיון
מרן הרב זצל שאתה הולך לנוח לידו עד תחית המתים
באורות הקודש בפרק שנקרא היסוד הכללי
שהאדם צריך תמיד להיחלץ ממסגרותיו הפרטיות
לחלץ את הפרטיות שלו ממשימות עצמו
ולהיות חלוץ עבור הכלל
והרב סולובייצ'יק שכותב על היציאה מהמיצר האגואיסטי
כל כך אהבת את תפילת הדרך
לפעמים היה נראה שאתה נוסע בשביל להתפלל את תפילת הדרך
ואת העובדה שהגמרא בברכות אומרת שאדם נדרש לשתף את עצמו עם הציבור
לעולם
רכב ישראל ופרשיו
כמה קילומטרים נסעת
ותמיד לדרכים שקשורות לשיתוף עם הציבור
להועיל לאחריני
ללמוד עם אנשים
לעשות שלום בין אדם לחברו
בין אדם לחבורתו
בין איש לאשתו
להשיב לב אבות על בנים
ולב בנים על אבותם
ולאביהם שבשמים
אבינו אבינו רכב ישראל ופרשיו
בכל זאת יש מקום גם לפסוק כצורתו אבי אבי
זה בדיוק הפלא העצום
הבלתי נתפס
איך הצלחת להיות גם אביהם של המונים
מגוונים
מכל העדות והדעות
גם אחיהם של ישראל
גם להיות אבי אבי של כל אחד מההמונים האלה
איך הצלחת להיות נודע בשערים ולהישאר בעלה
ותשובתו הרמתה כי שם ביתו
בית שערים
איך אפשר לדבר בשפה של כלל וציבור
ולהגיע ללב של כל אחד
זה הרז של חייך
זה הסוד של חייך
על זה בחרת לדבר בשבת האחרונה שיכולת לדבר פיזית
על סוד היחיד והיחד
אמרת משפטים שלא היינו רגילים אליהם
סוג של סיכומים
ויעדים להמשך
אמרת שעל הסוד הזה אתה נלחם כל חייך
ועכשיו הסוד הזה חסר
אין ו
חסרה ו החיבור
והסוד נשאר סד
64 שנות מלחמה עצרו
ובא השמש בצהרים
בתחילת הקדנציה
בשנה שעברה
בדקות שלפני הניתוח בקשת שנביא ספר ישעיהו
ושנקרא פרק סא
אותי שלח ה' לחבוש לבבות נשברים
אמרת שהרב שפירא זצ"ל
שאתה הולך לנוח לידו עד תחיית המתים
היה אומר שזה הגדרת תלמידי חכמים בחבלי משיח
לחבוש לבבות נשברים
והוספת
גם זה באופן חריג
שזה מה שניסית לעשות בששים שנה שעברו
ושכנראה הצטברו המון שברים בלב
ושכנראה צריך להחליף אותו לעוד ששים שנה
מי יהיה ו החיבור
מי ידחוף אותנו להיות עומדים על סוד היחיד והיחד
מי יהיה השולחני
הפורט ופותר
לומד ומלמד
שואל ומלבן
מחדד ומדייק את הסוגיות האדירות של חבלי משיח
מי יהיה השולחני הנייד
מי יהיה זה שמודה על האמת הכללית
שרק שהיא כללית היא אמת
וכשהיא עדרים עדרים היא הולכת
ולכן לומד מכל אדם
ומקשיב לכל אדם
ומצד שני יודע שלטובת האמת הזו אסור לטייח ולהתחמק
אלא להיות דובר אמת בלבבך
כמה עדינות צריך בשביל החיבורים האלה
בין אבי אבי לאבינו אבינו
בין היחיד ליחד
בין הצפון לדרום לירושלים
בין הישיבות ליישובים
בין הישיבות בתוך עצמן
בין אדם לחברו
בין אדם למקומו
בין מודה על האמת לדובר אמת בלבבו
בין הפרטיות לכלליות
בין שני היצרים
איך יוצרים את האומנות הזאת
תמיד ענית בעזרת ה' ובענווה
הנני
לשון ענווה וזריזות
לימדת את המשך חכמה על הפסוק וזה לך האות כי אנכי שלחתיך
הענווה הזאת שאומרת זה אנכי זה לא אני
אנכי ה' אלקיך
שאתה מודה שהאני נמצא כל הזמן לפניך
מלך חי וקיים
מוכן למשימות הענווה הזאת
מאפשרת להגיד דברים שיוצאים מן הלב ו
להיכנס לכל סוגי הלבבות למיניהם
בלי הבדל של סגנון ואופי וגיל
כי אתה לא אומר את דברך
אלא את דבר ה'
בגלל הענווה הזאת
חזרת המון פעמים על הסיפור של הסמ"ג על החלום 
ועל המצווה הס"ד 
מצוות הענווה 
כל כך אהבת את המספר 64 
אמרת שזה לא מקרה שזו המצווה ה 64 
וזה אולי בגלל הוראת חז"ל 
שתלמיד חכם צריך שיהיה בו אחד משמונה שבשמונה 
ושמונה כפול שמונה זה ששים וארבע 
ששים וארבע שנות ענווה נגמרו לכאורה
לב + לב
בכל לבבך
בשני לבביך
הפסיקו לפעום
ציפינו ל 120 שנה
ואצלך איש החיים יותר מכולם
אבל אתה לא נחת גם בזמן שבני אדם שוכבים
אז יוצא שחיית הרבה יותר
בירושלמי בברכות
נפטר רבי בון בן 28 שנה
אמרו עליו יגע זה ב 28 שנותיו
מה שלא יגע אדם ב 100 שנה
כי האריכות הטכנית והמספרים לא הטרידו אותך
והכנת אותנו הרבה פעמים
את ההקפדה שלך להתפלל חיים ארוכים
בלי דגש
חיים של אריכות
במובן הזה גם בשנה הזאת
בחודשים האלה
היו חלק מהאיכות והאריכות ימים הזאת
כמה תהלים
כמה לימוד
כמה כנסים
כמה רצונות לאחדות
כמה מעשים טובים
כמה מחשבות טובות
כמה הרהורי תשובה פעלת
גם כשבנגלה לא פעלת
מגלגלים זכות על ידי זכאי
אז כמה זכאי צריך להיות אדם
כדי שהקדוש ברוך הוא יגלגל דרכו כל כך הרבה זכויות
הרב קנייבסקי אמר ללמוד מסכת ברכות
במסכת ברכות יש ס"ד דפים
דף לשנה דף לשנה
אנחנו עושים היום סיום על החיים שלך בעולם הזה
אבל אנחנו זוכרים את מה שעשית ואמרת
בכל מאות הסיומים שלך
התחלת מיד את המסכת הבאה
לא נעצור
הדרן עליך
בלי סוף
אנחנו נחזור על משנתך הראשונה
שלא זזה ולא תזוז באף סערה
לא פרטית ולא כללית
אנחנו נברר את מקחך
אנחנו נעמיד תלמידים הרבה לתורתך
אבל בבקשה
הדרך עלינו
הדרך עלינו
תחזור אלינו
הרי צדיק אף על גב דאתפטר אשתכח בעולמו יותר מבחיוהי
ואתה תמיד פירשת את על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו
כמו עזוב תעזוב
שזה לא עזיבה
אלא עזרה
חי ה' וחי נפשך אם אעזבך
אז תחזור אלינו
הדרך אלינו
להדריך אותנו
השארת גדיים
גרעינים
התחלות
ראשית של צמיחות
ואנחנו בעזרת השם נשתדל מיד
לארוג את המסכת הבאה
דוד המלך אומר אני הולך אליו והוא לא ישוב אלי לעולם
אנחנו נלך אליך
לא נעצור
ה' נתן ה' לקח
עכשיו אתה מחכה לנו
ביחד עם הוריך ואחיך ואחותך
עם רבותיך
עם נשמות כל הצדיקים והצדקניות שהזכרת יום יום
אנחנו נשקיע ונתאמץ בעזרת ה'
להמשיך את כל ההתחלות
ונבוא אליך כשהגדיים יהיו תיישים
אל תדאג צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים
עוד אבינו חי
מה כולכם בחיים אף אתה בחיים
מסכת ברכות מסיימת בדף 64
הנפטר מחברו לעומת הנפטר מן המת
אומר לו לך בשלום
אחרי זה הגמרא ממשיכה
תלמידי חכמים אין להם מנוחה
לא בעולם הזה ולא בעולם הבא
ומביאה את הפסוק שלך
שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון
זה הביטוי הכי נפוץ שלך והכי מהותי שלך
מחיל אל חיל
היית מלמד את ההלכה לבנות סוכה במוצאי יום כיפור
כמובן לא לפני שבקשנו אישור מכל השכנים
והכל בדממת אלחוט
כדי לא להפסיד מצווה על ידי עבירה אחרת
וההלכה אומרת שזה מפני ילכו מחיל אל חיל
השנה החלטנו לא לבנות סוכה
כדי שלא תצטרך להתאמץ לרדת ולעלות
במקומה תעמוד סוכת אבלים
אבל כבד ומספד כבד
על צדיק בארץ
שמתמוטט כי הוא לא יכול לבנות סוכה
השבעתי אתכן בנות ירושלים
האם מצאתם איש כזה
איש שלא רוצה מנוחה
איש שרוצה ללכת מחיל אל חיל
איש שכל חייו עושה את עצמו כלי
ומעשה אחרים להיות כלים
כדי שיראה אל אלהים בציון
והמימרא המסיימת של ברכות
תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך
אל תקרי בניך אלא בוניך
אין מלים לתאר
כמה התעסקת בשלום הזה
בלי גבול
ואנחנו אומרים לך בשם כולם
כשם שאין בלבך אלא אחד
כך אין בלבנו אלא אחד
הרבה איחודים
והרבה גוונים
והרבה פרטים
לכולנו בזכותך ובכוחך בלב יש רק אחד
אחד אבינו שבשמים
סוד היחיד והיחד
אחד מן החבורה שמת תדאג כל החבורה
להיות חבורה
וקל וחומר שזה האחד שסייע בכל כוחו להיותנו חבורה
בשיחה הקצרה שנתת
לפני שנה בדיוק
בשבוע של פרשת וארא
זו היתה ההקלטה הראשונה שהצלחת להקליט
בתחילת ההתאוששות מהניתוח
קראת לה אתהלך לפני ה' בארצות החיים
על הבמה הזאת
היתה לך מנגינה מיוחדת לפסוק הזה
בכל פעם שעברת לפני התיבה
לא ארץ החיים
אלא בארצות החיים
ואתה ממשיך להתהלך לפני ה' בארצות החיים
ואנחנו נתהלך מכאן
לפני 24 שעות התפללנו כאן
שתחזור להתפלל בארצות החיים
כמו שאנחנו חושבים
אבל אלוקים חשבה לטובה
ועכשיו אנחנו מתפללים שיהיה נס
ויהיה לנו כח
להמשיך להתהלך בארצות החיים
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
——————
שבת שלום
אבישי
——————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

המכילתא של ר' אדם

בע"ה

המכילתא של ר' אדם

רשימה לפרשת וארא

מכילתא (מדרש תנאים קדום על חומש שמות) עם פירוש מרכבת המשנה. מחבר: דוד משה אברהם, איש טריוש אשכנזי ‬. דפוס לבוב תרנ"ה 1895. עותק ספריית הרמב"ם

בעותק הספריה כתוב על גבי הכריכה הפנימית הערה בכתב ידו של מנהל הספריה הראשון הרב ראובן מרגליות:

 

ראה "במישור" שנה ב תש"א גליון ס"ד

לזהותו של "ר' אדם בעל שם"

הסתקרנתי למה התכוין הרב ראובן ומה הקשר לספר זה?

הנה המאמר ב"במישור" והוא פרי עטו של הרב ראובן מרגליות !

.

לרב ראובן מרגליות היה פולמוס ידוע עם חוקר הקבלה פרופסור גרשם שלום, שנטה למצוא בחסידות השפעות שבתאיות. אף במאמר זה הרב ראובן 'בא חשבון' עם גרשם שלום.

במה המדובר?

בספר "שבחי הבעש"ט" מסופר שלידי הבעש"ט הגיעו כתבים קבליים מידי ר' אדם.

גרשם שלום שיער כי מדובר בכתבים שבתאיים. לעומתו הרב מרגליות טען שאין כל בסיס להשערה זו וכי ר' אדם זה היה מחבר ספר "מרכבת המשנה" על המכילתא.

על מה סמך הרב ראובן את דבריו?

  1. על כינויו ר' אדם בפי אנשי דורו, שהוא צירוף ראשי התיבות של שמותיו: דוד משה אברהם.
  2. על המסופר בהקדמת המביא לבית הדפוס כי הבעש"ט ביקש ברכה ממחבר הספר דנן ואמר עליו "שמע מיניה נח נפשי' דרב, כי ראיתי פמליא של מעלה יצאו לקראתו".

הקדמת המביא לבית הדפוס

כתב יד של הספר התגלגל במשך מאה חמישים שנה עד שהאדמו"ר השני בשושלת חסידות בלז ציווה להדפיס ספר זה בכל מחיר. לכן חסידי בלז מדפיסים את הספר "מרכבת המשנה" גם כיום ולומדים מתוכו במועדים מסויימים. תוכלו לקרוא על כך במבוא למהדורת ירושלים תשכ"ד 1964, ראו נא כאן.

מעניין שבאחד מעמודי עותק הספר שלנו ישנו רישום בכתב יד שכתב  מי שתרם את הספר לספריה:

וכך כתב:

מחבר הספר הרב הגאון ר' דוד משה אברהם ז"ל, שמשפחתנו מתייחסת לנכדיו והיה בדורו של הבעש"ט ומלוחמי נגד הכת הפראנקיסתים שר"י השאיר אחריו גם עוד כתבי יד, ולא יצאו לאור עולם עד היום, וגם הספר הזה לא היה נדפס ג"כ אלמלי זקני הגביר ר' משה נמלברן מראהאטין ביחד עם דודי הר' יחזקאל מראהאטין לא פיזרו  ממנומם [צ"ל מממונם] על הוצאות הדפוס וחלקו אותם ביעקוב אז נשכח המחבר וזכות הזה נתגלגל ע"י זכאי זה הרב  הגאון הר' אורי  זאב סאלאט ראב"ד דק"ק לבוב שהכתב יד נמצא אצלו והוא ז"ל [העיק?] על נכדיו להדפיס את הספר.

אני נכד המחבר ז"ל נודב הספר הזה לטובת ספרית הרמב"ם ז"ל בתל אביב

תל אביב ר"ח טבת תרצ"ח

צבי נמלברן מלבוב

[…] בארץ ישראל


תוספת:

  1. ראוי לציין שבעותק הספריה יש בספר סימניה. מה שמנסיוני לא מצוי כלל בספרים מאותו פרק של הדפוס העברי.  עדות על הרצון להדפיס ספר בהידור.

    הסימניה בעותק שלנו

2. בתחתית דף השער ישנה "אזהרה" מאת המו"ל, שלא ימכרו ספר זה בלא רשותו. המיקום של הערה בדף השער מפתיע. גם כאן אפשר למצוא בזה סימן להשקעה הכספית בהוצאה לאור.

———————————

רשימה זו לעילוי נשמת מורנו הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שפמליה של מטה ופמליה של  מעלה קבלו את פניו אתמול, בעת שנח נפשו.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

"אותות ומופתים באדמת בני חם"

רשימה לפרשת שמות

ספר שמות הוא ספר הניסים והפלאות. בפרשתנו משה מוכיח לפרעה באותות ובמופתים כי א-לוהים שלחו להוציא את בני ישראל ממצרים. בהמשך נגיע לעשר המכות ועוד היד והזרוע נטויה.

מסורת הנסים שזורה בקורות עמנו ורבים הם הסיפורים על מופתים שנעשו לאבותינו.

הרשימה השבועית תעסוק ברבי נסים  חדאד, מחכמי ג'רבא, שסיפורי מופת שזורים בדמותו.

שער הספר "שבות יהודה", פירוש על המכילתא.  ה"מכילתא" הוא מדרש תנאים קדום על ספר שמות. הפירוש נכתב על ידי רבי יהודה נג'אר, חכם תוניסאי ידוע (נפטר בשנת תק"ץ 1830). דפוס ליוורנו תקס"א 1801. עותק ספריית הרמב"ם

לדמותו של רבי נסים חדאד התוודעתי בדרך מקרה. בעקבות בדיקה של רישומי בעלות בכתב ערבית-יהודית על ספר "שבות יהודה".

רישומים אלו מופיעים בצילום למעלה כשהם ממוסגרים בקו סגול. וזה לשונם:

1.

האד֗ אלמכילתא מתאע רבי נסים חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

ואלד֗ יאכד֗ו ומא יירדוש למולה יקטע ביה מה פיה אכי"ר ע"ה

שמעון חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

 2.

האד֗ אלמכילתא מתאע רבי נסים חדאד ושל שמעון חדאד יצ"ו ושל הא[?] חדאד יצ"ו ושל לוי חדאד יצ"ו ס"ט

ותרגומם לעברית:

1.

זאת המכילתא של רבי נסים חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

והלוקחו ואינו מחזירו לבעליו יפסק עליו מה שבו אכי"ר ע"ה

שמעון חדאד יצ"ו ניר"ו ס"ט

2.

זאת המכילתא של רבי נסים חדאד ושל שמעון

חדאד יצ"ו ושל הא[?] חדאד יצ"ו ושל לוי חדאד יצ"ו ס"ט

[הפענוח והתרגום בידיו האמונות של הרב עזרא קורח נר"ו]

 

נסיתי לבדוק מי אם אותם חכמים בני משפחת חדאד המנויים כאן: נסים, שמעון ולוי.

באתר "תוניסיה  מורשת" מופיעה בין שושלות הרבנים גם שושלת משפחת חדאד.

התמונה לקוחה מאתר "תוניסיה מורשת" והיא מלווה את כל מדור שושלות הרבנים

כפי שאפשר להיווכח מדובר במשפחה מיוחסת מאד ורבת ענפים.

תיאור נרחב של אישי המשפחה לענפיה השונים מופיע בהקדמת ספר "חן טוב למרי נפש" (ג'רבא תש"ו 1946) שמחברו הוא רבי נסים חדאד. ראו נא כאן.

בכל חיפושי מצאתי צירוף אחד שיכול להתאים למחזיקי הספר הנ"ל. כמובן זו השערה בלבד. מדובר ברבי נסים חדאד מרבני ג'רבה. רבי נסים זה היה ידוע כאיש קדוש ובעל נסים.

פסקה מתוך ספר "חן טוב למרי נפש"

כדאי לקרוא את תיאורו בתוך ערך "משפחת רבני חדאד" בספר "משחת קודש" (ירושלים תשמ"ה 1985), שחברו אפרים חדאד. לפניכם שני קטעים פלאיים מדמות הוד זאת.

לערך כולו ראו נא כאן.

בסוף הערך כתוב, כי  ר' נסים חדאד היה בן דורו הצעיר של רבי יהודה נג'אר, מחבר ספר "שבות יהודה " על המכילתא, וכן שלרבי נסים היה בן בשם לוי.


נספח

בעותק  "שבות יהודה" שבספריית הרמב"ם נוסף על דפי הכריכה הפנימית עוד רישום בעלות מאוחר. רישום זה נכתב בחלקו בעיפרון ועל כן הסריקה שלפנינו לא חדה ובהירה. זה לשונו:

מגן הוא לכל החותם בו

הק' יהושועהרענריי[ך] בן הגאון משאמלויא יע"א

 

ובצידו הערה בכתב ידו של הרב שלמן זלמן עהרנרייך, אב"ד שאמלוי.

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה

יעקב אבינו לא מת *

רשימה לפרשת ויחי

שער הספר "זרע יעקב". [נאווידוואהר] : [חמו"ל], [תקס"ג 1803?]. ‬עותק ספריית הרמב"ם

דפוסי רוסיה-פולין שנדפסו במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה מהווים אתגר למקטלגי הספרים, היות ויש בהם ספרים רבים שלא  נרשם בהם פרטים מזהים על מקום הדפוס ושנת  הדפסתו המדוייקת.

כך הם גם סדרת ספרי "זרע יעקב" על הנ"ך שכתבם הרב יעקב בן חיים פייביש הכהן, שכיהן כרב  בוויסטניץ, פלך הורדנא (ליטא).

הביבליוגרף המומחה לדפוסי רוסיה-פולין, ומי שכיהן כספרן ראשי בספריית חב"ד, ר' חיים ליברמן כתב מחקר זוטא על ספר "זרע יעקב", שלו העניק את התואר: "הספר העברי הראשון שנדפס במדינת ליטא". המחקר הוא פרק מספרו אהל רח"ל (חלק ראשון עמ' 338- 341)  ראו נא כאן.

אני מבקש להסב תשומת לבכם לפרט שולי שעולה משער הספר.

המחבר קרא לסדרת ספריו "זרע יעקב", כי נותר ללא זרע של קיימא !

"אמנם שהיה לבי יהגה אימה ופחד, כי יבואוני אלקים במשפט כמאמר ר' יוחנן בשם ר' שמעון ב"י כל מי שאינו מניח בן ליורשו השם מלא עליו עברה. ועל דא ארכבותי דא לדא נקשן… ואקרא כל חיבורי על תנ"ך בשם זרע יעקב…"

סימוכין לכך אפשר לקרוא בהסכמה שניתנה לו על ספר תהלים, הראשון בסדרה זו, שנדפס בשנת תקמ"ח (1788).

"… וזה שמו אשר יקרא לו זרע יעקב כי היא תולדותיו וזרע יעקב יכבדוהו…"

לכאורה, היה ראוי להוסיף ספר זה לרשימת  "שם ושארית: ספרים שנתחברו משום שמחבריהם היו חשוכי בנים", שפרסם  אברהם יערי בספרו "מחקרי ספר" (ירושלים תשי"ח 1958).

לכאורה, כי לסיפור זה סוף טוב. נולד למחבר ילד לעת זקנותו, ושם הספר נשאר כפי שעלתה מחשבה לפניו בתחילה.

וכך הוא מספר בשער ספרו הנ"ל:

" אך כהיום אודה את ה' שזכיתי לעת זקנתי שנולד לי בן במז"ט וקראתי את שמו גרשון יוסף, כה אזכה לגדלו לתורה ולתעודה… וכעת אעפ"כ לא שניתי בשמו לקרוא כל הספרים בשם ז"י (=זרע יעקב)…"

————————————

* יעקב אבינו לא מת 

דרשו חכמינו על יעקב אבינו, שעודנו חי, כי יש לו המשך על ידי זרעו וצאצאיו הקרויים על שמו.

אמר רבי  יוחנן: יעקב אבינו לא מת !

אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? [=האם בחינם ספדו הספדנים וחנטו החונטים וקבו הקוברים?]

אמר לו:  מקרא אני דורש, שנאמר (ירמיהו ל, י) "וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם"  – מקיש הוא לזרעו, מה זרעו בחיים אף הוא בחיים! (מסכת תענית דף ה:)


הערה ב"ב:

שער עותק "זרע יעקב" על משלי המופיע במאגר אוצר החכמה שונה מהשער שמופיע בעותק ספריית הרמב"ם ובעותק ספריית חב"ד (-במאגר hebrewbooks).

בקטלוג הספריה הלאומית מקוטלג עותק זה (ניו יורק תשמ"ח) כדפוס צילום של הוצאת [וילנא תקס"ב] ולא כפי שכתב ר' חיים ליברמן באהלו לעיל.

לעותק זה צורפו כל ההסכמות שניתנו על ספרי זרע יעקב בסדרה (תהלים, קהלת) וכנראה אינן מופיעות בעותק המקורי (חלק מהסכמות מופיעות בגופן חדש ולא בצילום!).

 

 

 

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

 

 

 

המשך »

בע"ה

וְיוֹסֵף… הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ

(בראשית  פרק מב פסוק ו)

רשימה לפרשת מקץ, שבת חנוכה

לאורך ההסטוריה זכורות דוגמאות רבות של יהודים שניהלו את קופת המדינה. לעיתים זה היה תפקידם הרשמי ולעיתים רק כונו כך ("יהודי החצר")  בשל עסקיהם המשותפים עם חצרות המלכים והשליטים למיניהם והאשראי הכספי שהעמידו לרשותן, בפרט בעיתות מלחמה הזוקקות למימון רב. כך נוצרו זהות אינטרסים בין בעלי ההון לשליטים.

דוגמא לעשירות יוצאת דופן היתה באלג'יר בשלהי המאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה, שם פעל בית עסק יהודי משותף למשפחות בכרי ובוג'נאח. להם היה מונופול על יצוא תבואות ומיני מזון מאלג'יר לאירופה.

בספר תולדות "היהודים באפריקה הצפונית" (ירושלים, תשכ"ה 1965) מביא ההסטוריון  חיים זאב הירשברג (1965) הערכה כי במשך שנה אחת הפליגו מאלגי'ר מאה ושבעים (170) ספינות ועליהם סחורות בשווי שנים וחצי מילון דולאר, הון עצום בערך הימים ההם. כל אלו שווקו על ידי בית המסחר של בכרי-בוגאנח!

בשנות המלחמה של נפוליאון הם ספקו את צרכי המזון הגדולים של הצבא הצרפתי. בשל כך ממשלת צרפת חבתה להם – ובעצם לשלטון המקומי שערב למסחר – סכומים עצומים. כתוצאה מאי תשלום החוב נוצר משבר ביחסים הבין לאומיים, שלבסוף הביא לכיבוש צרפתי של אלג'יר (ראו נא ערך "פרשת בכרי-בוג'אנח" בויקיפדיה).

בית מסחר זה ייסד דוד בוג'אנח, שהגיע לצפון אפריקה מליוורנו וייסד אמפריית עסקים חובקת ארצות. כתב על כך בפרוטרוט ח"ז הירשברג בספרו הנ"ל.

ספר "זכות אבות", לרבי יצחק עטיה, חכם חלבי, נדפס בליוורנו בשנת תקפ"א (1821). בעותק ספריית הרמב"ם מצאנו הקדשה נלהבת בכתב יד המחבר לנדיב דוד בוג'אנח. אני מניח שהוא נכדו או קרוב משפחתו של דוד בוג'אנח הראשון.

שער ספר זכות אבות. ליוורנו תקפ"א 1821. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

נוסח ההקדשה:
בע"ה ובישועתו
ה"ז [הרי זה] עולה וא' שלמי"ם
לאיש החסד והרחמים
מבני המלך הפרתמים
חפץ חסד הוא מחסדי
דוד הנאמנים אוהב התו'[רה]
ולומדיה בגופו ובממונו
דין הוא הד"ר האמו'[ר] בתו'[רה] דמשתבח
ביה קרא הגביר המ'[רומם/המפורסם?] הח'[חכם] הש'[לם]
קדוש יאמר לו כמהר"ר סי' דוד
בוג'נאח הי"ו הוא וביתו בניו
חיים עד העולם והעושר והכבוד
לא ימוש מאהולו [!] לעולם אכי"ר ממני
המחבר
נאמן אהבתו דורש ש'[לום] טובתו כל הימי'[ם]
בלב תמים שלמ"ה אהיה הבוטח בשם
אהי'[ה] הצעיר יצחק
עטייה
ס"ט

(תודה גדולה למכובדי אלי שטרן על העתקה מדויקת של ההקדשה ופענוחה).

רעי חנוך גוטליב הפנה את תשומת לבי לספר נוסף שנדפס בליוורנו בשנת תקפ"ו (1826) בשם "בן הא הא" שבהקדמתו מודה המביא לבית הדפוס לדוד בוג'נאח (בוצנאח) על תרומתו להוצאת הספר

מתוך הקדמת ספר "בן הא הא". ליוורנו תקפ"ו 1826

התיאור בהקדשה: לאיש החסד והרחמים / מבני המלך הפרתמים
מלמד על מעמדו המיוחד של דוד בוג'אנח בחצר השליט.

שבת שלום

חנוכה שמח

אבישי


תוספת מאת  חנוך גוטליב:

בשני ספרים נוספים מאותו בית דפוס של יעקב טובייאנא בליוורנו מופיע אחרי שם המדפיס המשפט הבא:

הגביר המחזיק בידו מגן דוד יהיה בעזרו. אכי"ר.

כיון שכך הוא גם בספר "זכות אבות" נשוא רשימתנו לעיל, האם זהו אותו נדיב דוד בוג'אנח ?

שנת הדפסה: תקפ"ב 1822

שנת הדפסה: תקפ"ג 1823

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

%d בלוגרים אהבו את זה: