Feeds:
פוסטים
תגובות

איך בודקים מיתה?

בע"ה, רשימה לט"ו באב, שבת "נחמו", תשפ"ב 

זה ינחמנו3

שער ספר מכילתא, עם פירוש "זה ינחמנו" לר' משה פרנקפורט, דפוס אמשטרדם תע"ב (1712).
עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

איך בודקים מיתה?

אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים…

(משנה. תענית. פרק ד). רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר.

רש"י:

שכלו מתי מדבר – דתניא: כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר: צאו לחפור! והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו, שמא ימות קודם שיחפור. ולמחר הכרוז יוצא וקורא: יבדלו חיים מן המתים! וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא.

וכל שנה היו עושין כן, ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים. וכיון שראו כך תמהו ואמרו: שמא טעינו בחשבון החדש, חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר. וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם, ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו. קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט.

———————————————

בשנת תקל"ב (1772) פקד הדוכס ממקלנבורג על הקהילה היהודית שלא לקבור את מתיה עד שיעברו שלשה ימים, שמא המת לא מת רק התעלף. פקודה שעמדה בסתירה להלכה שאין מלינים את המת ללא צורך. בשווערין – בירת המחוז – כיהן אז הרב מרדכי יפה. הרב ופרנסי הקהילה הריצו מכתבים לרב יעקב עמדין (היעב"ץ) ולמשה מנדלסון ובקשו את התערבותם.

מכתב פרנסי ורבני קהילת שווערין למשה מנדלסון. פורסם בכתב העת "בכורי העתים" תקפ"ד 1824. עותק ספריית בית אריאלה

חלופי המכתבים בין היעב"ץ למשה מנדלסון וביניהם לפרנסי העיר שווערין התפרסמו בשו"ת שאילת יעבץ (חלק שלישי, סימן מד-מז. מהדורה חדשה, תשע"ו 2016) ובכרך כתב העת של המשכילים "בכורי העתים" (משנת תקפ"ד 1824).

הפרשה כולה, על ספיחיה והשתלשלותה ההיסטורית, תוארה בהרחבה במאמרו של משה סמט בכרך השלישי של "אסופות" של יד הרב נסים. קטע ממאמר זה ראו נא כאן.

ממאמר זה למדתי שמנדלסון במכתבו לדוכס תמך בעמדה המסורתית ללא סייג, ובמכתב שכתב לרבני שווערין טען שיש לקבל את דרישת הדוכס.

אין בידינו פרטים רבים על הרב מרדכי יפה, ויש להניח שאלמלי אותו פולמוס משמעותי לא היה שמו נודע ברבים.

מקור התמונה: ספר "אבות ומידות". המחבר: אליעזר לוי. תל אביב תשכ"ג 1963.

באחד מעותקי ספר "זה ינחמנו" המונח בגנזי ספריית הרמב"ם ישנה הקדשה (שצויינה בחץ אדום בראש הרשימה), ולפיה ספר זה ניתן במתנה לחתונתו של יעקב בנו של הרב מרדכי יפה משווערין.

מתנה לדורן דרשה לש"ב (=לשאר בשרי) הב"ח (=הבחור החשוב) המופלא כהר"ר יאקב בהרב המופלא מה"ו (=מורנו הרב) מרדכי יפה נר"ו אב"ד דק"ק שווערין במדינת מעקלין ברג ממני הק' שלום סג"ל מ[…]

בסופו של פולמוס התקבלה עמדתו של הרב מרדכי יפה משווערין, שהיא העמדה המסורת מקדמת דנא בהלכה היהודית, ולפיה בדיקת המוות ניתנת לידיעה ולהבחנה בזמן אמת/המת ואין להלין את המת ימים נוספים.

טו באב שמח.

שבת שלום

אבישי


הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

יוחנן בן דוד

בע"ה. ז' באב תשפ"ב

"לראות בטובת בחיריך"

תחילתו של סיפור במדבקה שמצאתי על כריכה פנימית באחד הספרים. מדבקה שמעידה על כותבה ועל שאיפותיו.

לא ידעתי מיהו "יוחנן בן דוד" החתום בסופה.

יוחנן בן דוד 1

באתר הספריה הלאומית מצאתי את אותה המדבקה על פריט מעניין.

תיאורו בקטלוג הספריה: אלבום בכריכת עץ זית ובו עשרים וששה דפים, שעל חלק מהם הודבקו הדפסי חלבון מקוריים מתצלומי ארץ ישראל שנעשו בידי פליקס בונפיס (Bonfils). בשער האלבום ציין יוצרו, יוחנן בן דוד, את השנה 1926. בין התצלומים שילב יוחנן בן דוד כתב יד של חיבור תיאולוגי באנגלית, שכנראה נכתב בידי יוחנן בן דוד עצמו.

לצפיה בכל דפי האלבום ראו נא כאן.

יוחנן בן דוד2

הסקרנות עוררה אותי להמשיך ולתהות על דמותו. מי הוא? היכן חי?

בספריית העיצוב ב"בית אריאלה" נמצאת חוברת דקיקה. קטלוג תערוכה "חדרו של אספן", שהוצגה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד בשנת 2007. בדברי הפתיחה לקטלוג מוצגת דמותו האספן יוחנא מירזא בן דוד דאוד, שחי בשנים 1969-1885.

קראתי ונדהמתי. יוחנן בן דוד3

הכרתי אספנים שמרוב הצפיפות של הפריטים שאחסנו בביתם לא נותר להם מקום לעצמם, אך סיפור כזה מוזר לא פגשתי.

יוחנן בן דוד היה אספן שהוריש מתנה ששווה מיליונים למוזיאון ישראל!

יוחנן בן דוד תמונה

הסופר אהרון מגד הקדיש כתבה מרתקת לאופיו המיסתורי של יוחנן בן דוד והמגלגל את סיפור התרומה בשנת 1969. באותה עת שירת אהרון כנספח התרבות בשגרירות ישראל בלונדון.

הכתבה "אוצרו של דאוד הגיע לירושלים" פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות  (י"ב אייר תשמ"ד, 10 אוגוסט 84).

מומלץ ביותר לקרוא!

התלבטתי אם ראוי לתת במה בבלוג ספריית הרמב"ם ליוחנן בן דוד?

משום שאהרון מגד מספר אודותיו: "אין הוא רשום בפנקסי הקהילה (הספרדית-פורטוגזית) במקום מגוריו, בבית הכנסת לא ביקר מעולם ואין לו כל קשר עם הקהילה היהודית". זאת ועוד, במקורות אחרים מופיע שהיה בן הכת הבהאית בצעירותו.

נדמה שסופו מעיד על האיש והיכן מונח היה לבבו. וכמו שכתב במדבקה שצירף לספריו:

לראות בטובת בחיריך

לשמוח בשמחת גויך

להתהלל עם נחלתך

שבת שלום

צום תשעה באב קל ומועיל.

אבישי


הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

טעם כעיקר

בע"ה, ימי בין המצרים, תשפ"ב

טעם כעיקר

חלק יורה דעה בחיבור "שלחן ערוך" עוסק בחלקו הראשון בהלכות כשרות המטבח: על האסור ועל המותר.

בתווך של הלכות אלו עומדת השאלה על כלים שבישלו בהם דבר אסור: מה דינו של המאכל שבושל בו אחר כך ומה דרך הכשרת הכלים.

המושג ההלכתי שסביבו סובב כל הדיון הוא: טעם כעיקר. כלומר כשם שאסור לאכות דבר איסור כמות שהוא כך גם חל איסור על טעם היוצא ממנו דרך בישול (בתנאים מסויימים) ולכן הכלים שבלעו איסור צריכים הכשרה.

אחד המקורות להלכה זו נמצא בפרשת השבוע שקראנו השבת (פרשת מטות). לאחר מלחמת מדיין הובאו למחנה ישראל שלל כלים של המדיינים ונצווינו לעשות להם הכשרה.

אַךְ אֶת-הַזָּהָב, וְאֶת-הַכָּסֶף; אֶת-הַנְּחֹשֶׁת, אֶת-הַבַּרְזֶל, אֶת-הַבְּדִיל, וְאֶת-הָעֹפָרֶת: כָּל-דָּבָר אֲשֶׁר-יָבֹא בָאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר–אַךְ, בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא; וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבֹא בָּאֵשׁ, תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם. (במדבר פרק לא פסוקים כג-כד).

הרב גדליה צימבליסט זצ"ל היה שכן של הספריה. מקום מגוריו ובית הכנסת שבו כיהן הם במרחק הליכה מכאן (סמוך לתחנת רכבת סבידור מרכז). בשל כך הרב פקד את הספריה רבות.

לימים התפרסם הרב כדיין השלישי במסגרת הבוררות (זבל"א) לבקשתו של הרב אלישיב בסכסוך המתמשך בישיבת פוניבז' . הרבה מרורים סבל מכך. פסק הדין שהוציא לא היה מקובל על הצד המפסיד. באותם ימים קבלתי בחשאי את פסק הדין ובצירוף אזהרה שלא לפרסמו.

הרוצה לעמוד על למדנותו ילך נא אל החיבור בן ששת הכרכים של "תורת הבית לרשב"א", שההדיר בהתמדה ובעיון רב. ספר זה, שכתב אחד מגדולי הראשונים, הינו ספר היסוד בהלכות יורה דעה!

הרב צימבליסט בעבודה יסודית (המאפיינת את אישיותו) בדק את כל הנוסחים הקדומים, אסף את כל הדעות וסידרם בהערות ובנספחים מורחבים. צימבליסט שער

זכור לי כי לצורך עבודתו על הספר מצאנו במחסני הספריה אוצר, שהיה מונח כאן להערכתי משנות החמישים ונשכח: צילומים של אוסף כל האינקונבולים (דפוסי עריסה) בספריית JEWISH THEOLOGICAL SEMINARY בניו יורק.

ספריה עשירה זו החזיקה בזמנו את האוסף הגדול ביותר של ספרי אינקונבולים מהשנים הראשונות של הדפוס העברי (עד שנות 1500 למניינם!). 88 פריטים באוסף. אנחנו רכשנו את האוסף על מיקרופילמים בתוספת מכונת הקרנה מיוחדת. האוסף זמין לציבור כיום אצלנו גם באופן דיגיטאלי.

המעבר מכתבי יד אל הדפוס היו לו תוצאות רבות. כידוע בכתבי היד ישנן נוסחאות שונות לאותו ספר. כך שלפני המדפיסים הראשונים עמדו כתבי היד שונים ומתוכם בחרו את זה שנחקק עלי דפוס.

דוגמא אחת מתוך האוסף המיוחד. שאלות ותשובות הרשב"א (רבי שלמה בן אדרת) דפוס רומא שנת ר"ל 1470. אחד מעשרת הספרים העבריים הראשונים שנדפסו באיטליה.

בראשית הדפוס לא נהגו להוסיף  דף שער כפי שרגיל היום. לפניכם הדף הראשון בספר.

רשבא1

תשובה פ עוסקת בהלכות המובאות בשלחן ערוך חלק "יורה דעה" סימן פ"ח: שלא להעלות בשר על שלחן שאוכלין גבינה.

פ עוד השיב שאסור לאכול גבינה על

מפה שאכלו בה בשר כי יש

במפה טיפי תבשיל ולכלוכי בשר נגעי הדדי

ואסור וצריך הדחה כדאית' בפרק כל הבשר גם

צורר אדם וכולי ועוד שזה חמור כי הרבה

פעמים ידבקו לכלוכי הבשר עצמו בגבנה וכן אסור

לחתוך פת בסכין שחתכו בה בשר ולאכלו עם הגבנ'

רשבא2

מהדורת פקסימילה ממוספרת מדפוס זה  נדפסה בשנת תשל"ו 1976 בצירוף  מבוא מאת פרופ' שלמה זלמן הבלין.

פרופסור שמחה עמנואל עוסק רבות בקבצי תשובות הרשב"א. נציין למאמר אחד ומיוחד, המעיד על הקשר בין הרשב"א, ממקום מושבו בספרד, לקהילות היהודיות ברחבי העולם.

"ממזרח שמש ועד מבואו" תשובות הרשב"א לחכמי עכו. פורסם בחוברת "תרביץ", כרך פג, ג (ניסן-סיון תשע"ה 2015) עמ' 465-489. לקריאת המאמר ראו נא כאן.

שבוע טוב

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

שליחות !

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "פינחס" תשפ"ב

… וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל-עַמֶּיךָ גַּם-אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ.

במדבר, פרק כג 3פסוק יז

האם יש לאדם שליחות אישית בעולם?

משה רבינו ידע את שליחותו. כך נאמר לו במעמד הסנה: וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם. וכשנאסף אל עמיו ידע כי עשה את שליחותו בעולם הזה.

מה איתנו ?

ספריית הרמבם587

איור מתוך הפרק על "רבי טרפון ואמו" בספר "כה עשו חכמינו", חלק ראשון. מורשת, תל אביב תשל"ו 1976.  ציורים: אריה מ.

המפתח נמצא בסיפור על רבי טרפון ואמו ובפרשנות המקורית שניתנה לו בדורות האחרונים. 

לסיפור שני חלקים. אחד בתלמוד הירושלמי והשני בבבלי.

א. תלמוד בבלי. מסכת קידושין דף לא:

רבי טרפון הוה ליה ההיא אמא, דכל אימת דהות בעיא למיסק לפוריא – גחין וסליק לה, וכל אימת דהות נחית – נחתת עלויה, אתא וקא משתבח בי מדרשא, אמרי ליה : עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

תרגום:

ר' טרפון היתה לו אמא, שכל אימת שהיתה רוצה לעלות למיטתה היה גוחן ומעלה אותה, וכל אימת שהיתה יורדת, היתה יורדת עליו. בא והיה משתבח בבית המדרש, אמרו לו: עדיין לא הגעת לחצי כיבוד, כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?

ב. תלמוד ירושלמי מסכת פיאה פרק א הלכה א.

אמו של ר' טרפון ירדה לטייל לתוך חצירה בשבת והלך ר' טרפון והניח שתי ידיו תחת פרסותיה והיתה מהלכת עליהן עד שהגיעה למיטתה. פעם אחת חלה ונכנסו חכמים לבקרו. אמרה להן: התפללו על טרפון בני שהוא נוהג בי כבוד יותר מדאי. אמרו לה מה עביד ליך? ותניית להון עובדא. אמרו לה: אפילו עושה כן אלף אלפים עדיין לחצי כבוד שאמרה התורה לא הגיע.

המפרשים מתלבטים מה היתה תשובת החכמים? מדוע לא שבחו את ר' טרפון?

בדור שלפנינו ניתנה תשובה זהה בשני אגפים שונים של לימוד התורה: חסידי וליטאי.

כנראה שההשגחה כיוונה לכך, מפני שדורות שלנו נצרכים לסגנון זה.

תורף ההסבר הוא: חכמים, שראו את השתדלותו של רבי טרפון בכיבוד אמו, הבינו ששליחותו של ר' טרפון בעולם היתה כיבוד הורים. ועתה משנשלמה שליחותו יסתלק מן העולם. לכן המעיטו מערך מעשיו – עד כדי מחצית – כדי להאריך ימיו עד שישלים שליחותו.

לפניכם שני מקורות: אחד ליטאי והשני חסידי.

א. בשם ר' ישראל מראדין, ה"חפץ חיים".

חפץ חיים1

ב. הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, הרבי מצאנז, בספר "שפע חיים".

שפע חיים1

שפע חיים2

הרב יוסף דב סולובייציק הקדיש מסה מרתקת לשאלת שליחותו של אדם בעולם. בתוך דבריו מביא גם הוא את המעשה בר' טרפון ושוברו בצידו הפירוש הנ"ל. אך מוסיף הוא שחכמים ידעו שלר' טרפון ישנה שליחות אחרת, חשובה ונכבדה מזו, והיא לימוד תורה ברבים. מסה זו פורסמה ע"י תלמידיו בספר "בשם אומרם" ראו נא כאן.

נשארתי עם שאלות:

האם יש לכל אדם שליחות בעולמו?

האם אדם יודע מה שליחותו

האם היא חד פעמית או מתמשכת?

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

עָלֶה לֹא נִדַּף

ערב שבת קודש "בלק" תשפ"ב

מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.

“מה טובו אהליך – אלו אהלים של תורה” (פסיקתא).

השבוע הסתלק לבית עולמו פרופסור דוד הלבני. עילוי תלמודי בילדותו ופרופסור לתלמוד בבגרותו. בין שנות ילדותו לבגרותו הבדילו שנות השואה, בהן הוא התגלגל והתייסר בין מחנות עבודה נאציים. ספרון זכרונותיו שווה קריאה. אך יותר מכל נצרב אצלי בזכרון, מקריאת הספר לפני שנים, הסיפור על הדף משלחן ערוך שמצא במחנה העבודה. סיפור של אהבת התורה.

ספריית הרמבם568

כריכת הספר. הוצאת הקיבוץ המאוחד 1999

ספריית הרמבם565

ספריית הרמבם569ספריית הרמבם573

ולהבדיל בין חושך לאור. בין ישראל לעמים.

במחסני הספריה שמורים מהדורות רבות של "שלחן ערוך": ספר הפסיקה שכתב מרן ר' יוסף קארו ופרס עליו מפה ר' משה איסרלש. סביב ספר זה, שהתקבל בכל קהילות עם ישראל, נאספו ליקוטי הלכות על ידי מחברים שונים ברבות השנים. השבוע קבלתי בקשה לצלם מספר עמודים מעותק של מהדורת שולחן ערוך דפוס פרנקפורט באמשטרדם בשנת תק"ו (1746). עמודים שלא נסרקו במיטבם בעותק המוצג באתר הספריה הלאומית. הכרך קטן במידותיו, ושלנו אף משומש כהוגן.

מלווה אותי תמיד התרגשות לאחוז בספר ולדעת שבספר זה למדו יהודים מדור לדור. אנחנו אחוזים במורשת שלנו כעלה לא נידף.

מעותק עתיק זה של שלחן ערוך שנדפס בשנת תק"ו  (1746) מוצגים לפניכם דף השער, דף תיכון והדף האחרון.

טוב לכת

טוב לכת3

טוב לכת2

מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל.

שבת שלום

אבישי


אתגר הכתר

הורים המעוניינים להירשם למשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא צרו קשר.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

ההר האדום

בע"ה, ערב שבת קודש פרשת "חוקת" תשפ"ב

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם

במדבר פרק כ פסוק יד

בקבץ "התורה והמדינה", כרך רביעי אלול תשי"ב (1952), הופיעה הברכה הבאה מטעם רבני הפועל מזרחי.

ההר האדום התורה והמדינה1

הברכה לרב מרדכי דוידוביץ להתמונתו לרב במושב ההר-האדום (ראס אל אחמר) צדה את עיני.

אינני מכיר מושב בשם זה. היכן הוא?

באטלס שמות היישובים והמקומות בישראל (ירושלים, משרד ראש הממשלה, תשס"ד 2004. עורכת: חנה ביתן) מצאתי את התשובה. ההר האדום הוא שמו הקודם של מושב "כרם בן זמרה" במרומי הגליל.

ההר האדום אטלס2

מושב כרם בן זמרה מזוהה עם מקום רבנותו של הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל. בספר "רב הכותל", שנכתב על קורות חייו של הרב גץ, ישנו תיאור נרחב על עלייתו למושב והנהגתו את הקהילה שם בשנותיו הראשונות והקשות. גם זיהוי קברו של ר' יוסי בן ר' זמרא והסבת שם המושב על שמו נזקפים לזכותו.

פניתי אל אשתו של מרא דאתרא במקום בו אני גר (פדואל בהרי השומרון) הרבנית מרים יששכר שגדלה במושב דלתון, הסמוך לכרם בן זמרא, ושאלתיה אם ידוע לה שם המושב מלכתחילה "ההר האדום" ואם דמותו של הרב דוידוביץ מוכרת לה?

באדיבותה אמרה לי כי זכור לה שהוריה כינו את המושב בשמו הערבי "ראס אל אחמר", דהיינו ההר האדום. בגינתה יש אבנים שהובאו מאותו הר ומונחים בה לקישוט. אך שמו של הרב דוידוביץ לא היה מוכר לה. היא התקשרה לדודתה המבוגרת (למעלה משמונים שנה כ"י) הגרה בכרם בן זמרה, ואף לה לא היה מוכר שם זה.

ההר האדום1א

אם כן, מיהו הרב מרדכי דוידוביץ, שזכה לברכת הדרך מרבני הפועל המזרחי?

מאיר וונדר בספרו "עיניך רואות" (ירושלים תשס"ט 2009) כותב:

ההר האדום וונדר

 פרטי המידע הבאים מספרים כי היה תלמיד ר' יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר !

בספר זכרון לקהילת מאמארויש (תלאביב תשמ"ג 1983) מופיע הפסקה הבאה:

הר אדום מאמארוש

בעיתון המודיע נדפסו דברי זכרון במלאת שנה לפטירתו. ראו את המסופר על ביקורו אצל האדמור מסאטמר בניו יורק:הר אדום המודיע2א

תמונתו מופיעה בספר אסיפת מכתבים אל ה"אמרי סופר" (האדמו"ר מערלוי) המצוי במאגר "אוצר החכמה".

ההר האדום אסיפת1

ההר האדום אסיפת

נראה לנו היום מוזר שרב חסידי, תלמיד האדמו"ר מסאטמר, זוכה לברכת הדרך מרבני הפועל המזרחי.

אולי זו מזכרת מימים ראשונים – אחרי השואה ובעת קיבוץ הגלויות הגדול ?

עם זאת, כנראה שמינוי הרב דוידוביץ לרב מושב ההר האדום לא האריך ימים, אם בכלל יצא לפועל.

שבת שלום

אבישי


הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה. ערב שבת קודש "פרשת שלח" תשפ"ב

נפל תורא – חדדו לסכינא

בפרשת השבוע אנחנו פוגשים את המרגלים – ראשי בני ישראל – שנשלחו לארץ ישראל מן המדבר. כשחזרו מתור הארץ הטובה הם הוציאו דיבת הארץ רעה.

פרשנות ענפה יש לסיבות לכשלון שהותיר את בני ישראל במדבר עוד דור שלם. במבט לאחור, התבונה בשליחת המרגלים היתה שגויה והנכון היה לא להיכנס כלל לסיטואציה הזאת, שבה בוחנים מראש את טיב הארץ.

הגמרא במסכת שבת (דף לב) מביאה דוגמאות של מצבים "גרועים" המזמינים צרות נוספות.

הדברים נסובים על דברי המשנה:

על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה, בחלה ובהדלקת הנר.

באחת הדוגמאות מביא רבא אמרה עממית: נפל תורא – חדדו לסכינא. (= נפל השור, חדדו את סכין השחיטה)

פירש רש"י: נפל תורא – לארץ שהוא עומד לשחיטה, הכל אומרים חדדו לסכינא עד שלא יקום ויהא טורח להשליכו. כך הואיל ואיתרע מזלה מזומנת פורענותה לבא.

השבוע ישבתי לשעה של חסד עם ד"ר פינחס מנדל, שהגיע במיוחד מירושלים כדי לעיין בטופס ספריית הרמב"ם דפוס ראשון [!] של חיבור "עין יעקב" לרבי יעקב אבן חביב, ראש ישיבה, ממגורשי ספרד ורב הקהילה שלהם בשלוניקי.

ספר "עין יעקב", לקט אגדות חז"ל שבתלמודים עם ביאור, נדפס במהדורות רבות. אך המהדורה הראשונה היא יוצאת דופן. חלקה הראשון נדפס בידי המחבר בשנת רע"ו 1516 (חלקה השני בידי בנו הרלב"ח בשנת רפ"ב 1522) והיא נמכרה קונטרסים קונטרסים. תופעה זו מוכרת מספרים בודדים נוספים באותה תקופה וכתב עליה אברהם יערי בספרו "הדפוס העברי בקושטא" (עמ' 13-15).  ישנם שינויים בין הטפסים השונים הידועים כיום כתוצאה מתוספות ותיקונים שהכניס המחבר בהדפסות חוזרות של קונטרסים מסויימים.

ד"ר פינחס מנדל חוקר את השינויים בכל טפסי "עין יעקב" שבעולם ועושה סדר בתהליכי הפקת הספר והוצאתו לאור בידי המחבר. לא רבים העותקים שהודפסו וששרדו עד ימינו. ידועים כחמשה עשר עותקים והערכה היא שנדפסו רק כמאה חמישים.

נחכה בסבלנות להשלמת המחקר ופרסומו. ברשותו של ד"ר פינחס אני מבקש לעמוד על "אנקדוטה" אחת, שהוא מצא בעותק ספריית הרמב"ם, השייך לענף המאוחר מהדפסה זו.

באחד הגיליונות שנדפס מחדש, ובו ראינו שיפורים בנוי הדף ובנוסח הפירוש, נפלה טעות חדשה בידי מסדר אותיות הדפוס. הטעות היא בפירוש ר' יעקב אבן חביב לאגדה במסכת שבת שהבאנו לעיל.

הנה לפניכם הקטע מתוך ההדפסה ראשונה.

שימו לב לשורה האחרונה: "נפל תורא… "

א. עותק הספריה הלאומית

עין יעקב8 (1)1

ב. עותק ספריית הרמב"ם

עין יעקב3ב1

התחלף לו -לסדר בבית הדפוס- תורא (= שור בארמית בחילוף אותיות ש/ת המקובל) בתורה !

כמובן שלא התורה נפלה אלא השור.

שבת שלום

אבישי


הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 ערב שבת פרשת בהעלותך, שבוע אחרי חג שבועות תשפ"ב

צבי לוז – ניסיון "תשובה"

הרשימה השבועית איננה מהרשימות הרגילות, שעוסקות בסיפור מן העבר או בספר ישן. היא נחצבה מתוך מציאות חיינו כאן: דתיים וחילוניים. 

השאלה שמעסיקה אותי האם החילוני – שאינו מסורתי – חווה (או יכול לחוות) את המטען הרגשי שיש לי בשעה שאני מתפלל, לומד תורה או מקיים מצוה. 

האם "תיקון ליל שבועות" הוא חויה רוחנית שיש בה קדושה וטהרה או רק ערב תרבותי – חגיגי הנמשך לתוך הלילה, כמו שנעשה לפני שבוע כאן בספריית "בית אריאלה"?

דוגמא מופתית להתנסות עמוקה חילונית בעולמו של הדתי חווה יונתן שתיל כפי שתיאר בספרו "פסיכולוג בישיבת ברסלב: מיסטיקה יהודית – הלכה למעשה" (תל אביב, פפירוס, 1993). 

כדי שנסתכל במשקפיים של אדם חילוני אני מבקש להציג רשימה שכתב הסופר צבי לוז, איש קיבוץ דגניה, מתוך חוויותיו הדתיות האישיות.

צבי לוז תמונה

מתוך ערכו בויקיפדיה

תחילה מספר מילים על האיש היקר הזה. צבי נולד וחי כל ימיו בקיבוץ דגניה, שאביו קדיש לוז (שהיה שר החקלאות ויו"ר הכנסת) היה ממקימיו. היה סופר פורה ומרצה לספרות.

באחד הויכוחים ביניהם אמר צבי לאביו, כי התנועה הקיבוצית כשלה מפני שהעמידה את תיקון החברה לפני תיקון האדם, וזה בלא זה אינו יכול לעמוד. 

כחלק מהתמודדתו האישית עם זהותו היהודית פנה צבי לבחון את היהדות המעשית-הדתית.

האם צלח הניסיון? (תשובה בסוף הרשימה…)

בתור התחלה קראו את הפסקה הבאה:

צבי לוז 3ג

 

כדי לעבור עם צבי את כל ה"ניסוי כלים" שערך, ממליץ להוריד את הפרק כדלקמן למחשב שלכם ולקרוא את כולו.

הפרק לקוח מספרו "בעקבות חילופי משמרות: מסות ממבט חוזר", הוצאת הקיבוץ המאוחד תשע"ו 2016. כותרתו: אור חוזר על נסיון "תשובה".

צבי לוז2ב

 

צבי לוז2ג

צבי לוז 2ד

צבי לוז2ה

סיכום. 

כפי שכתב צבי הניסיון כשל. נשארו אצלו מעט ממצוות התורה. אלו ש"דיברו אליו". הוא לא קיבל על עצמו את עול המצוות ונשאר מסוייג מתועלתם.

רשימה זו נכתבה כשבוע אחרי פטירתו של אורי זוהר, שבמסע חייו חצה את הרוביקון

נער הייתי וצפיתי באורי זוהר בדמותו הראשונה – החילונית במלוא מובנה – ובאותם ימים שחל בו שינוי עד שהפך לדתי חרדי. מאז עומם זהרו ולא הצליח לבנות את הגשר על נהר הרוביקון שכל כך חפץ בו. יהי זכרו מבורך.

 

שבת שלום

אבישי

——————

הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

שריג גפן

בע"ה, לכבוד חג שבועות תשפ"ב

עיטור שריג גפן 

מנהג ישראל לקשט בתי הכנסת בענפים ופרחים בחג השבועות.

תורה נאה בכלים נאים.

שריג של עץ הגפן, עיטור עדין ויפה, נתפש במצלמתי בשיטוטי במחסן ספריית הרמב"ם. הוא מופיע בגב דף השער של ספר "תורת כהנים" שנדפס בלבוב בשנת "והגית בו יומם ולילה" [ = תר"ט, 1848 ].

קישוט סאפרין1

עיטור זה נסמך לאזהרת האדמו"ר מקומארנא, רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין, שהוציא לאור את ספר "תורת כהנים" (מדרש הלכה לחומש ויקרא) הנ"ל בצירוף פירושו בשם "עשירית האיפה".

וכה נכתב:

ליהוי ידוע שיש ת"י (= תחת ידי) הסכמות וחרמות שלא לדפוס הספר תורת כהנים משך ששה שנים ובודאי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ישיגו גבולי למיקם עליו בארור ובשמתא חלילה וחלילה. ואיסור זה חל גם על האופילעגירס (=המהדירים). ואסור לקנות ספר זה בכל ימי משך שנים הנ"ל אם לא ממני או מבאי כוחי ורשותי.

דברי העבד שפל ונבזה יצחק אייזק ספרין מקמארנא

מצרף תמונות מקישוטי הפרחים של גיסתי רחל אלבוים בחגי השבועות את בית הכנסת "דורות אברהם" בשוהם.

סריקות6

סריקות3

שבת שלום

וחג מתן תורה שמח

אבישי


הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

איש ירושלים

 

"איש ירושלים"

לקראת יום ירושלים

תמורת תודה

יצאנו לדרך בעקבות ההקדשה בכתב נאה ונקי, המופיעה בשער היפה של ספר "תמורת תודה" שחיברו "הרב מאדא", ר' מרדכי אליעזר וועבר, ונדפס בירושלים בשנת זמר"ת 1887. 

… [מילים קטועות בשורה הראשונה ] … המפורסם בתורה

יראת ה' טהורה ה"ה החריף ובקי אור הברקי משנתו

קב ונקי וכו' מוהר"ר גדליהו צבי רובינשטיין שליט"א אבד"ק

זבאראז והגליל יע"א

                                    ממני אחיך הדו"ש

נאום הק' יהודא רובינשטיין חופ"ק ירושלים ת"ו

תמורת תודה1

 נקודה מעניינת היא הפרש השנים הגדול מאד בין שני האחים. שניהם ילידי גליציה. 

הרב גדליהו צבי רובינשטיין נולד בזולקוב בשנת תרכ"ה (1865) נפטר בשנת תרפ"ו (1926) בזבאראז.

ואחיו יהודא נולד בשנת תרנ"ט (1899) בקראקא ונפטר בניו יורק בשנת תשל"ז (1977).  

בשנת תשל"ב (1972) הדפיס מחדש יהודא את ספר "דורש לפרקים" של אביו ר' מרדכי על פרקי אבות ועליו הוסיף קונטרס "נחלת אבות", רשימת כל הפירושים שנדפסו על מסכת אבות. 

חשוב לציין שיהודא היה ביבליוגרף נחשב ובעל זכרון נהדר. בור סוד שאינו מאבד טיפה. (בערכו בויקיפדיה נפלו שתי טעויות: שם אביו מרדכי – ולא דוד צבי , שהיה אחיו! – ושנת פטירתו אינה תשל"ג).

בתחילת הספר הקדיש פרק מיוחד לתולדות אביו ובתוכו שוזר גם פרטים על בני המשפחה. 

יהודא נולד בשנת תרנ"ט (1899).  כשהיה בן שבע אביו על עם אביו  ארצה.  לאחר פטירת אביו, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה בירושלים, נשאר יהודא לבד. הוא התחתן בשנת תרע"ח (1918) והיגר לארה"ב בתחילת שנת תרפ"ג (1922).

העולה מכאן: יהודא חי בארץ מגיל שבע עד גיל עשרים ושלוש כשבתווך מלחמת העולם הראשונה, שאחריה נשאר יתום. איננו יודעים את הנסיבות שהביאו אותו לשלוח מירושלים את הספר לאחיו הבכור גדליהו צבי, החי אי-שם בגליציה (ולהוסיף חתימה רבנית מסולסלת…).

—————————————————–

 ראוי לציין, גם בשנות גלותו הארוכות בארה"ב יהודא נשאר ירושלמי.

 

 בשו"ת אבני שהם לר' משה בנימין טומשוב, הנדפס בניו יורק  בשנת תש"ז (1947) נרשם:

הנה חד מיקירי ירושלים ה"ה ידידי הרה"ג בעל

זכרן נפלא כמהו"ר יהודא רובינשטיין שליט"א

אבני שהם

ובסוף ימיו, עת הדפיס את קונטרס נחלת אבות בשנת תשל"ב (1972) נכתב בשער:

מאת הרב יהודה רובינשטיין, איש ירושלים. 

רובינשטיין2איש ירושלים

 


פינת הפרסומת.

אנחנו פותחים ביום מראשון הקרוב סדרת מפגשים שבהם נלמד סיפורים חסידיים!

סיפורי מעשיות – קריאה מודרכת בסיפור החסידי.

סדרה בת 8 מפגשים בהנחיית אבישי אלבוים ורעות גלזמן בספריית הרמב"ם. עלות: 100 ש"ח לכל הסדרה.

ימי ראשון ב-18:00. מפגש ראשון בכ"א אייר- 22.5.

לרוכשים יינתן ספר מתנה.

רכישת כרטיס בקישור: https://bit.ly/3ldbeBb

ברוכים הבאים !

—————————————

שבת שלום

אבישי

כאח לי

עש"ק פרשת בהר, תשפ"ב

לידידי כאח לי

פרשת השבוע מצטיינת באחוה גדולה במצוות שבין אדם לחבירו. משום כך ניכר מאד מספר מופעים רב של המילה "אחיך" בפרשה.

אחיך

 ברשימתי השבוע נתמקד בהקדשה בשער ספר פסקי הלכות מ"רבינו אשר" (דפוס פיורדא, שנת תק"ה 1745) המצויה בעותק ספריית הרמב"ם. ההקדשה פותחת במילים "מתנה לידידי כאח לי".

רבינו אשר1

מתנה

לידידי כאח לי ה"ה הרב המאה"ג המפורסם

[בנש"ק?] מו"ה מנחם מענדיל לעוונשטאם אב"ד ור"מ

דק"ק [פ"ש?] מאתי […] במהר"ר […] אפראיים

פה […] יום א' טו סיון [ת...?]

Ephraim

רבינו אשר2 (3)

מי הוא מקבל הספר, המוזכר כאן בכינויי כבוד, ושמו "מנחם מענדיל לעווענשטאם" ?

עסקתי בסוגיה זו עם רעי חנוך גוטליב.

מצאנו שני רבנים מצויינים בשם זה.

  1. מנחם מנדל בן חיים לוונשטם, שהיה רב ברוטרדם ונפטר בשנת תר"ה (1845) בגיל 38. היה דמות נערצת. תמונתו המיוחדת מונחת באוסף שבדרון בספריה הלאומית כאן, והספד מרגש עליו נדפס סמוך לפטירתו ונגיש גם הוא באתר הספריה הלאומית כאן.נהי

2. מנחם מנדל בן אברהם לוונשטם. היה רב שלושים שנה בפרוישטאט בין השנים תקפ"ו-תרט"ז (1826-1856) ואחר כך היה ראב"ד בעיר פוזנא עד פטירתו באמצע דרשת שבת הגדול בשנת תרכ"ח (1868).

חנוך מצא כי שני רבנים אלו היו בני דודים. שניהם נכדיו של ר' אריה ליב, מחבר ספר שאלות ותשובות "פני אריה".

למי מהשניים נמסר הספר כאות ידידות: "ידידי כאח לי"?

ייתכן והתשובה נמצאת ברישום קצר נוסף בצד שמאל של דף השער הנ"ל, בסמוך לחותמת הצנזורה הרוסית.

אברהם לעווענשטאם

רבינו אשר2 (4)

יש להניח שמדובר באחד מיוצא חלציו של רבי מנחם מנדל בן אברהם מפרוישטאט.

אם כך הוא ייתכן ונוכל לחזור לכתובת ההקדשה ולפענח ראשי תיבות שהתקשינו בהם.

רבינו אשר2א

מכובדנו היה אב"ד ור"מ דק"ק (דקהילת קודש) פ"ש.

אם אכן הוא ר' מנחם מנדל בן אברהם מפרוישטאט, ייתכן והכוונה לעיירה פרוישטאט, שנכתבה בקיצור פ"ש.

תופעה זו של קיצור שמות מוכרת לי ממקומות נוספים כדוגמת: פרשבורג בקיצור היא פ"ב, בא"ד היא בארדיטשב  וכיוצא בזה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, ערב יום העצמאות תשפ"ב.

שבוע לפני חג פסח נפתח בית קפה בבניין ספריית "בית אריאלה".

בית הקפה פתוח בשבת ואינו כשר !

לפני כשנתיים נודע לנו על כוונה לתוח את בית הקפה החדש בשבתות. לבקשתינו קיימנו שיחה עם מנהלת מחלקת הספריות דאז גב' מרים פוזנר ושטחנו לפניה את הנימוקים לדעתנו בעד הסגירה בשבת.

בין השאר עוזרי הנאמן בחר לקרוא בפניה את הסיפור הבא מתוך ספרו של יונה עמנואל. מטרת הסיפור להראות כמה יקרה השבת במסורת היהודית ואיזה מחירים היו מוכנים לשלם למענה.

ספריית הרמבם301ספריית הרמבם303

ספריית הרמבם305

לצערי, לא שכנענו את הנהלת הספריה והאגף.

הפיסקה הבאה לקוחה מתוך פירוש"משך חכמה" לר' שמחה מדווינסק, מענקי הרוח והתורה בדור שלפני השואה. הוא כבר נפגש בתופעה רחבה של חילולי השבת.

חידוש גדול בדבריו -שסמוכים על דברי חכמינו ז"ל – שהסכנה העומדת לפתחנו הם דווקא המחלוקות בתוכנו ושחיתות מוסרית ולא על חילולי השבת.

משך חכמו אלוא

בערב יום העצמאות הבעל"ט ברצוני להדגיש את ערך האחדות בעם ישראל.

לגאולה שלמה !

עצמאות שמח.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

ספר מעריך המערכות

בע"ה, פרשת קדושים, תשפ"ב

ספר מעריך המערכות

רבי יוסף תאומים, בחיבורו הגדול פרי מגדים: במבוא על כללים בהוראת איסור והיתר, מצטט מספר "מעריך המערכות":

פמג מעריך המערכות2

בעותק ספריית הרמב"ם בעמוד הפותח את ספר "מעריך המערכות", דפוס פריס שנת 1629, מופיעה אזהרה בכתב יד.

מודעת לכל קורא שמחבר ספר זה

הי' נוצרי, לכן אל יתמה למצוא איזה

דבר אשר לא כדת אמונתינו הקדושה והטהורה אמונת ישראל

מעריך2ב

סריקה של כל הספר ניתנת לצפיה דרך קטלוג הספריה הלאומית כאן.

 הספר מתעסק בהסברת ערכים בקצרה ובפענוח ראשי תיבות (ראה ערך אבד. אב בית דין: אין בית דין). בספר קרוב לשש מאות עמודים ונדפס בפורמט ענק.

מעריך1

בדבריו של פרופסור יעקב שמואל שפיגל הי"ו מצאתי דיון על היחס הנכון לספר זה. באחת מהערותיו למאמרו על "השימוש בקיצורים ובראשי תיבות שאינם שכיחים" (ישורון כרך עשירי, עמ' תתיח) התייחס לספר זה באריכות:

שפיגל1א

 מה ידוע לנו על המחבר? היה יהודי מומר, בעל ידע תורני רחב, בין חיבוריו תרגום לצרפתית את פרקי אבות וספר בחינת עולם לר' ידעיה הבדרשי וכתב חיבור על י"ג מידות שהתורה נדרשת.

עוד ידוע לנו שהיה שותף להאשמות נגד היהודים!

כך מסופר עליו ב jewishencyclopedia:

born at Carpentras about 1578; died at Paris in 1650. Early in life he left his native town and went to Aquino, where he became converted to Christianity and changed his name Mordecai or Mardochée to Philippe d'Aquin. In 1610 he went to Paris, and was appointed by Louis XIII. professor of the Hebrew language. He is mentioned among the accusers in the proceedings for "the crime of Judaism," instituted in 1617 against Concini, Marquis d'Ancre, and his wife Leonora Galigai, in whose household he had occupied some subordinate position (Léon Kahn, "Les Juifs à Paris," p. 40)

תרגום:

נולד ב-Carpentras ב-1578 בערך; מת בפריז בשנת 1650. בתחילת חייו עזב את עיר הולדתו והלך לאקווינו, שם התנצר ושינה את שמו מרדכי לפיליפ ד'אקין. בשנת 1610 הוא נסע לפריז, ומונה על ידי לואי ה-13 כפרופסור לשפה העברית. הוא מוזכר בין המאשימים בהליך בגין "פשע היהדות", שנערך ב-1617 נגד קונסיני, מרקיז ד'אנקר, ואשתו ליאונורה גליגאי, שבמשק ביתה הוא מילא תפקיד כפוף כלשהו (ליאון קאהן, "Les Juifs". à Paris", עמ' 40).

לאור המידע הנ"ל, שאלה שצריכה עיון:

האם ר' יוסף תאומים, מחבר ספר פרי מגדים, היה מודע לזהותו של מחבר הספר?

שבוע טוב

אבישי

נ.ב.

פרופ' שפיגל הפנה גם לאגרות הפמ"ג (נדפסו בראש מהדורת שו"ע מכון ירושלים)  ובו ממליץ הפמ"ג ללמד את בני הנעורים רשימת ספרים ובהם ערוך עם מוסף מעריך המערכות  והוא זיהה זאת עם הספר הנז'.
יש להעיר שמעריך המערכות איננו מוסף ואיננו נדפס על ספר הערוך.
 ייתכן שכאן כיוון הפמ"ג לספר הערוך עם מוסף לר' בנימין מוספיא ומעריך מהרב ר' מנחם די לונזאנו.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

ברכת מגביה שפלים

שבשפלנו זכר לנו

אחת החוויות השמורות עמי בעבודתי בספריה היא הדפדוף בסדורים העתיקים, "סדורי שליח הציבור" הגדולים והכבדים, עם הידיעה שמאות שנים יהודים התפללו בבתי כנסת מתוך סידור שכזה.

אחד מהסידורים האלו הוא מחזור שנדפס בעיר הוֹמבוּרג פר דער ה"א הסמוכה לפרנקפורט דמיין בשנת תצ"ז (1737).

שפלים שער2 מתוקן

השער מקושט במסגרת ועליה עיטורים וציורים המוסיפים רושם רב.

בשיטוט במחזור תפש את עיני תוספות בברכות השחר, שאיננה מופיעה בסידורים שלנו.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם מגביה שפלים.

פולין   ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם סומך נופלים.

פולין  – מציין שאמירת הברכה היא מנהג ליהודי פולין.

שפלים 2ב מתוקן2

בפירוש הנלווה למחזור מבוארת ברכת "מגביה שפלים" :

על שם שבשפלנו זכר לנו תהלים קל"ו. ובאה כאן על שהיה שפל ושוכב ועתה הוא קם וגבוה.

המקור לברכה הוא פסוק בפרק קל"ו בתהלים, המכונה בתלמוד "הלל הגדול" ונאמר בהגדה של ליל הסדר.

 שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

פרופ' משה חלמיש הקדיש כמה מאמרים לברכות השחר. הוא ערך בדיקה מדוקדקת בעשרות רבות של סידורים בכתבי יד ובדפוסים ישנים. בספרו "הקבלה – בהלכה, בתפילה ובמנהג" (הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תש"ס) מופיעים שני פרקים העוסקים בנידון שלנו:

  1. ברכות נדירות בין ברכות השחר עמ' 436-445
  2. ברכת "מגביה שפלים" – ברכה שנשתכחה עמ' 464-473. 

ייחודה של ברכת "מגביה שפלים" הוא שיש לה מקור קדום בסידור רב עמרם גאון.

המסקנה אליה מגיע במחקרו היא שהופעת הברכות הנדירות התקיימה עד המאות הט"ו-ט"ז. לאחריה אנו רואים שינוי מגמה והיעלמות הברכות הנדירות מהסידורים. פרופ'  חלמיש מעלה השערות שונות לכך, טכניות ומהותיות: החל מהופעת הסדורים המודפסים שקבלו את מרות חכמי ההלכה ועד השפעת האר"י והקבלה. 

וכך הוא מסכם בסוף מאמרו הראשון:

 

שפלים זמן1

 יש לציין שהופעת הברכות הנ"ל בתוך המחזור שנדפס בהומבורג בשנת תצ"ז (1737) היא מאוחרת ויוצאת מן הכלל. 

המעוניין לעיין באחד מהמאמרים הנ"ל נא יפנה אלי בכתובת המופיעה בסוף הרשימה. 

חג שמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

שאינו יודע

ערב פסח, תשפ"ב

שאינו יודע – לשאול

לא שפר חלקו של הבן "שאינו יודע לשאול", המוצג בהגדות כילד קטן וחסר בינה. לפנינו התייחסות שונה.

ספריית הרמבם246א

סריקה מתוך פקסימיל של שני דפים שנשמרו מהגדה עתיקה של פסח /  על פי א. יערי (ביבליוגרפיה של הגדות פסח, פריט 5) שנת ההוצאה של המקור רע"ה 1515 בערך. על פי י. יודלוב (אוצר ההגדות, פריט 9) נדפס המקור בקושטא או בסלוניקי בין רפ"ז ל-רצ"ה (1535-1527) / Berlin : מוציא לאור לא ידוע, תרפ"ז 1926 / עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).

רבינו חיים יוסף דוד אזולאי באחד מפירושיו להגדה (גאולת עולם, ליוורנו תקנ"ד 1794) מביא את שכתב ר' שלמה אלקבץ (כ"י / כתב יד ) בזכות אותו הבן שהוא "ירא וחרד לדבר ה' ואינו שואל מפני היראה מהשגיאה".

גאולת עולם

ושאינו יודע לשאל וכו' כתב הרב הגדול עיר וקדיש / מהר"ש הלוי בן אלקבץ זלה"ה בפירושו כ"י / וז"ל לאו בשופטני עסקינן אבל הוא ירד וחרד לדבר ה' ואינו / שואל מפני היראה מהשגיאה ואינו יודע לסדר שאלתו על כל / ענין וענין ככל אחיו ולכן פתח לו שתלהיבהו לשאול / ותמשיכהו בדברים עד שמתוך זה יפתח פיו ויאירו דבריו / וזהו והגדת לבנך לשון המשכה שתמשיכהו בדברים עד יסיר /  החסום מפיו  וימהר לדבר צחות עכ"ל לעניננו. וכדבריו / דייק אומרו ושאינו יודע לשאל דהו"ל לומר ושאינו יודע ותו / לא אבל דקדק ושאינו יודע לשאל כי יודע הוא ומבין רק שאינו / יודע לסדר שאלה כאחיו אחד חכם אחד תם.


 + + + + + + + + + + + + + + + + + + + ++ + + + ++ + + + ++ + + + + + + + + + + + +

אחד מגדולי מפרשי התנ"ך והתלמוד הוא ר' שלמה יצחקי (רש"י). אין צורך להכביר במילים על כך.

רש"י הצטיין במידה אחת שאינה מצויה בשאר הפרשנים והחכמים. פעמים רבות כתב "איני יודע".

חכמי הדורות אספו מקורות רבים בהם רש"י התבטא באופן שכזה. ראשון להם ר' יאיר בכרך בספרו שו"ת חוט השני (פרנקפורט תל"ט 1679 סימן יט). שנה אחריו ר' עקיבא איגר בגיליון הש"ס ( נדפס בש"סים במסכת ברכות דף כה ע"ב) ועוד.

כמאמר בסיסי למי שמתעניין בנושא אני ממליץ על ר' יונה בעמנואל במאמרו:  "לא ידעתי" בפירוש רש"י לש"ס. פורסם ב"המעין" (שנה לא, גיליון א, תשנ"א). שם יש סיכום טוב של ההיבטים השונים והפניה למקורות נוספים.

ר' שמואל אשכנזי,  כשלעצמו "בור סוד שאינו מאבד טיפה",  כתב:

אשכנזי

("אור תורה", גליון צט תשל"ו )

בגליונות "נחלת יעקב יהושע" בשנה זו (פרשיות תולדות ואילך) עסקו בפענוח רשימה של "איני יודע" בפירוש רש"י, המופיעה בשולי גמרתו של הרב חים קנייבסקי. שם הופיע הסיפור הבא על כוחו של "איני יודע" בגאולן של ישראל:

איני יודע סיפור1א

איני יודע סיפור2

איני יודע מעשה

איני יודע סיפור3

איני יודע מעשה1

שנזכה להיות במעלת "שאינו יודע".

לא נבוש לשאול: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"?

כי בשאלה סוד הגאולה.

חג פסח כשר ושמח.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

מתי נולד הרמ"א?

אדר שני תשפ"ב

תורת העולה והשלמים

מסורת מוטעית מציינת שהרמ"א (רבי משה איסרליש, בעל ה"מפה"), נפטר בל"ג בעומר שנת של"ג (1573) בגיל ל"ג (33). איננו יודעים את שנת לידתו המדוייקת של הרמ"א אך בצירוף מקורות שונים אנחנו יודעים שחי יותר שנים (בין 40-50) ולא נפטר בגיל כה צעיר.

אחת ההוכחות מצאתי בהערתו של מוכר הספרים הידוע ליפא שווגר על עותק ספרו של הרמ"א "תורת העולה".

ספר זה נדפס לראשונה בפרג שנת ש"ל (1570) בחיי המחבר. ההערה מצויה סמוך לדף השער בעותק מהדפסה שניה של הספר המצוי בספריית הרמב"ם (יאהניסבורג, תרי"ד 1854). מפליא לראות את מוכר הספרים ליפא שווגר המתמצא בתוכנם של הספרים.

ספריית הרמבם171

וזו לשונה של ההערה:

ח"ג דף קלח שורה ב

לאבא מורי ש"נ (שיחי נצח)

הרמ"א כתב זה קודם שנת

שכ"ד ומזה ראיה שהיה שניו

יותר מל"ג כי לפי חשבון היה פחות

מבן ט' שנים וזה רחוק מן המציאות

בדף קלח מבאר הרמ"א את מעשהו של שלמה המלך, שהקריב בעת חנוכת המקדש סכום אסטרונומי של קרבנות: עשרים ושניים אלף (22,000) בקר ומאה ועשרים אלף (120,000) צאן. כך מתואר בספר מלכים א פרק ח פסוק סג.

הרמ"א שואל: האם לא היו מטרות טובות יותר לשימוש בכסף כמו לפרנס עניים ולתלמוד תורה? מה היו כוונותיו של שלמה המלך?

בהקשר זה כותב הרמ"א:

ספריית הרמבם173

והנה זה לי נגד ט"ו שנה, שאל גוי אחד לאבא מוריש"ן מה היה

כוונת שלמה בענין רבוי קרבנות אלו ואמר דרך הלעג שבוודאי כל ארץ ישראל היה

מסריח מריח הבשר ששרף שלמ' על המזב', ובאמת שגם בעיני יפלא...

במקום אחר בספר אנחנו למדים שרמ"א סיים כתיבתו עוד לפני שנת שכ"ד (1564). כך מובא בראש השיר שצורף לספר כש"נ במהדורתו הראשונה.

ספריית הרמבם176

בוא ונעשה חשבון. אם רמ"א נפטר בשנת של"ג (1573)* בגיל 33 שנים ואת ספרו סיים תשע שנים קודם בשנת שכ"ד (1564), ובספר מעיד על מפגש של אביו עם גוי אחד 15 (ט"ו) שנים קודם. הרי הרמ"א מעיד על מעשה שהיה 24 שנה קודם לפטירתו. כלומר שהיה אז בגיל תשע. על זה כתב ליפא שווגר:

וזה רחוק מן המציאות

*על מצבת הרמ"א היה כתוב שנת של"ב (1572)

נציין שבספר עצמו, בסוף החלק השני, מדפיס הספר עם ביאור נרחב , ישראל בן ידידיה יפה ש"ץ, מתלפמס עם גישה זו – המקצרת את שנות חייו של הרמ"א – ודוחה אותה ממקור אחר.

ספריית הרמבם174

סוף דבר. כמו במקרים רבים יודעים אנחנו את תאריך פטירתו של אדם ולא עת יום הולדתו.

כדברי החכם באדם שלמה המלך: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. (קהלת ז, א)

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה. כב אדר שני תשפ"ב

הרמן באדט ופוליטיקה עולמית

באדט צפלין

תמונה של הרמן באדט משחק שח צולמה בתוך טיסת הצ'פלין מעל שמי ארץ ישראל בימי חג הפורים בשנת 1929 בחברת מכובדים גרמנים. בעת הטיסה קרא מגילת אסתר. הרמן כתב על סיפור המסע בצ'פלין, שהוא יזם, בעיתון יהודי-גרמני שנדפס בהמבורג ומשם התמונה. המקור: ארכיון הספריה הלאומית כאן.

במהלך הסגרים הארוכים של הקורונה סרקתי קטעי עיתונות ישנים שהיו מסודרים לפי אישים ומקובצים על ידי מנהלה הראשון של הספריה, הרב ראובן מרגליות זצ"ל. נתקלתי בשמות רבים שלא היו מוכרים לי. אחד מהם היה הרמן באדט. קטעי העיתון סיפרו על דמות רבגונית. פקיד גבוה מאד במיניסטריון הפנים בפרוסיה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, יהודי שומר מצוות וציוני. (לקריאת כל קטעי העיתון הסרוקים ראו נא כאן).

אני אתמקד כאן בנקודת זמן אחת בקריירה העשירה שלו, שיש לה היבט רלוונטי גם לימים אלה.

בתחילה נתקלתי בזה כבדרך אגב. כך קראתי באחד הכתבות עליו:

"וידועה שאלתו לרבני גרמניה בדבר הופעתו במשפט הידוע של מיניסטריון הפנים שהתקיים ביום הכיפורים"

באדט4

מה היתה הסיטואציה שאליה נדרש הרמן באדט ומה הורו לו רבני גרמניה?

פניתי לעזרתו של רעי חנוך גוטליב הי"ו. ברכות יחולו על ראשו.

נתחיל בהסברת הרקע ונבין במבט לאחור עד כמה היה יכול להיות האירוע ההוא משמעותי היסטורית.

גרמניה שאחרי התבוסה של במלחמת העולם הראשונה, והנפילה הכלכלי בעקבותיה, סבלה מחוסר יציבות פנימי. בשנת 1932 במהלך מנוול העלה נשיא גרמניה הידנבורג לשלטון קנצלר חדש, שהכשיר את התנועה הנאצית -על כנופיות הבריונים הרצחניות שלה- לבוא בקהל. בפרוסיה, מדינת-מחוז מרכזית בגרמניה, שלטה אז המפלגה הסוציאל דמוקראטית. הקנצלר החדש (פון פאפן) פיטר את ממשלתה החוקית של פרוסיה והעמיד עצמו במקומה.

הממשלה בפרוסיה עתרה כנגד המהלך לבית הדין העליון החוקתי שמקום מושבו בדנציג. הרמן באדט נקרא לייצג את הממשלה בתור מומחה לדין חוקתי. בית המשפט דחה את העתירה. מי יכול לכלכל את גלגלי ההיסטוריה אחורה ולשער מה היה קורה לו בית המשפט היה פוסק אחרת?

בעיתון "היינטיגע נייעס" (חדשות היום) שנדפס בוורשא, בתאריך 21 יולי 1932, התפרסמה הידיעה תחת הכותרת: מען קלאגט אן היטלערן צום "ונתנה תוקף"

תרגום: היטלר נתבע על "ונתנה תוקף"

בגוף הידיעה מסופר כי העו"ד היהודי ד"ר באדט נשלח על ידי ממשלת פרוסיה לשעבר ללייפציג כדי להעמיד את פון פאפן לדין על ידי בית המשפט העליון בגין "הפרת החוקה".באדט היינטיגע נייעס1

ניבא ולא ידע מה ניבא. השימוש המליצי כאן בתביעה בגין "נתנה תוקף" – כלומר שאין למעשה תוקף – ואכן המשפט נפל בסופו של דבר ביום "ונתנה תוקף" !

מועד המשפט נקבע ל 10 אוקטובר 1932 החל ביום כיפור שלנו. ד"ר הרמן באדט, שהקפיד ברבים על שמירת שבת ומועד, התלבט אם מותר לו להופיע במשפט.

מצאנו הדים רבים בעיתונות התקופה לפסק ההלכה המתיר שקיבל.

העיתונות היהודית עסקה בכך בארץ ובחו"ל. זאת הידיעה ב"הארץ" בעמודו הראשון בגיליון ערב יום כיפור!

באדט הארץ2

בעיתונים הגדולים בפולין: "היינט", "דער מאמענט" הופיעו ידיעות רחבות.

באדט דער מאמענט2

ד"ר באדט איז ערלוביט געווערן צו פערטיידיגען די געוו. פרייסישע רעגירונג אום יום כיפור

תרגום: ד"ר באדט הורשה להגן על הממשלה הפרוסית לשעבר ביום כיפור.

באדט דער מומנט1

מה היו הנימוקים בעד ונגד ? מי היו הרבנים עימם התייעץ ד"ר באדט ?

לא הצלחתי למצוא תיעוד מסודר ורציני. בדיווחים העתונאים ישנם אמירות כלליות על הנימוקים.

בידיעה בעיתון "מאמענט" נכתב באופן מעורפל:

וייל עס געהט אין דעם פאל וועגען העכערע עפענטליכע אינטערעסען און וועגען אנזעהען פון יודענטום.

תרגום גוגל: כי במקרה הזה מדובר באינטרסים ציבוריים גבוהים יותר ובהשקפה על היהדות.

בעיתון JEWISH DAILY BULLETIN היוצא בניו יורק התפרסמה למחרת יום כיפור הודעה על ההיתר בזו הלשון:

באדט ניו יורק1

תרגום: מנהיגי הקהילה היהודית האורתודוכסית בברלין העניקו היתר לד"ר הרמן באדט, לשעבר מנהל השרים של ממשלת פרוסיה המודחת וחבר המועצה הפדרלית, שמתיר לו להתייצב ביום כיפור בפני בית הדין בלייפציג כדי לנהל את תיק בראון-סוורינג נגד הקנצלר פרנץ פון פאפן בגין הדחה בלתי חוקתית.
ד"ר בדט, יהודי שומר מצוות, שתמיד שמר את השבת ואת ימי החג היהודיים, הועמד בדילמה קשה. בעוד שקבוצת בראון-סוורינג התעקשה על נוכחותו בבית המשפט כתיאורטיקן המוסמך ביותר בנושא חוקת הבית.

אמונותיו הדתיות של ד"ר באדט קראו לו לשמור את יום כיפור, היום הקדוש ביותר בלוח השנה הדתי היהודי.
מנהיגים יהודים אורתודוכסים הסכימו להעניק לו את ההיתר בטענה כי העניין הקורא לנוכחותו בבית המשפט הוא בעל האינטרס הציבורי הגבוה ביותר וכן באינטרס של יוקרה יהודית.

הערת אזהרה ! כידוע אין ללמוד הוראה ממעשה, שהרי לא כל הפרטים ידועים ולא כל השיקולים פרושים לפנינו. וגם היקף ההיתר לא ידוע, כנראה לא הותרו כאן מלאכות מן התורה וכו'.

ובכל זאת, יש כאן מראה מקום לעיון בסוגיות הקשורות לפיקוח נפש של רבים ולהנהגה ציבורית בפוליטיקה עולמית.

שבת שלום

אבישי

נספח:

קצרנו בתיאור המורכבות של נציג יהודי שומר שבת בעמדה בכירה בשילטון נוכרי. כפי שמסופר במקומות שונים באדט הקפיד בפרהסיה על שמירת שבת, גם במחיר ציבורי.

באותו עניין מרתקת התמודדתו של סנטור ג'ו ליברמן בנושאים דומים. להתרשמותכם צרפתי כאן קובץ של עמודים מספרו החדש "זמן שבת".זמן שבת

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

מראות הצובאות

בע"ה, רשימה לפרשת ויקהל, תשפ"ב

 "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת

אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"

המיוחד במעשה הכיור שהיה מצופה מראות שתרמו הנשים משלהן.

מפרשי המקרא (רש"י, אבן עזרא) טורחים לבאר מדוע השתמשו דווקא בהן.

המראה ביהדות מיוחד לשימוש הנשים בדווקא. נציין לתשובה שכתב הרב יצחק זילברשטיין נר"ו בספרו "טובך יביעו" על העמדת מראה בחדר מדרגות כאן.

מראות הצובאות הוא גם השם שבחר הרב משה אלשיך לפירושו לספרי הנביאים.

האלשיך הקדוש היה מחכמי צפת בתפארתה, תלמיד מרן ר' יוסף קארו ורבו של רבי חיים ויטאל. היה דיין, ראש ישיבה ודרשן. איש אשכולות. ידועים פירושיו לכל ספרי התנ"ך, שנדפסו במהדורות רבות.

מראות שער2א

 שער מהדורת זולקווא תקטו 1755. עותק ספריית הרמב"ם

מראות שער1

 שער מהדורת אופיבך תע"ט 1711. עותק ספריית הרמב"ם

 רבי משה אלשיך השתמש בשמות שונים לספריו. בספר "ירים משה", פירושו של האלשיך לפרקי אבות, דפוס פיורדא תקכ"ד 1764, המביא לבית הדפוס טרח ומצא שאפשר להקביל 12 שמותיו של משה רבינו לשמות הספרים.

ירים משה2

שער מהדורת פיורדא תקכ"ד 1764. עותק ספריית הרמב"ם

הנה הם לפניכם:

משה / תורת משה. נתנאל / שושנת העמקים. שמעיה / עיני משה. אבי סוכו / דברים נחומים. אבי זנוח / הדברים טובים. חבר / משאת משה. יקותיאל / מראות הצובאות. טוביה / רוממות אל. ירד / רב פנינים. אבי גרר / חלקת מחוקק. בן בתיה / חבצלת השרון. בן עמרם / ירים משה.

לכל צמד הוצמד פירוש כפי שתראו בדף המצולם. נצטט את שכתב על "מראות הצובאות".

יקותיאל נקרא מרע"ה (משה רבינו עליו השלום) על שקוו ישראל לאל בנדבת המשכן ומכל הנדבה חיבב ה' מראות הצובאות.

ירים משה1

למדנו שדווקא תרומת הנשים היתה חביבה ביותר לפני ה' ורק היא זכתה לציון מפורש בפרשת "ויקהל".

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

תוי ונוי

ערב שבת פרשת "ועשו לי מקדש", תשפ"ב

נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ

"מנהגי ישרון", ספרו של אברהם אליעזר הירשוביץ "איש קאוונא", נדפס לראשונה בוילנה בשנת תרנ"ב 1892 ואחריו עוד כמה פעמים. בכל פעם בתוספת מנהגים וטעמיהם. המחבר הוסיף את תמונתו בשתי מהדורות מאוחרות. זו באידיש של וילנה תרע"ד 1914 וזו שלאחריה, כשכבר היגר המחבר לאמריקה, ונדפסה בסט. לואיס תרע"ז 1917.

תוי ונוי תמונה תרעד

תוי ונוי תמונה1 תרעז

בתמונה המאוחרת המחבר כבר עבר לגור מקובנה (קאוונא) אשר בליטא לארה"ב וכעת גר בעיר פיטסבורג בפנסילבניה. הכתובת (Address) החדשה שלו מצויינת באחורי השער תחת הכיתוב: תוי ונוי.

תוי ונוי כיתוב תרעזד

בדקתי ב"אוצר החכמה" ומצאתי ספרים מועטים בהם מוזכר ביטוי מיוחד זה: תוי ונוי.

הנה שתי דוגמאות:

  1. מתוך ספר "תולדות חכמי ישראל" (גרינוולד). תרפ"ד 1924

תוי ונוי3ב1

2. מתוך ספר "תפלות ישראל" (ברוין). תרס"ו 1906

תוי ונוי3א1

בתחילה חשבתי שצריך לקרוא את "תוי ונוי" בחולם (כמו Toy Noy). נוי במובן של יופי.

אבל אחר כך מצאתי מי שהעיר שיש לקרוא זאת "תוי ונוי" בחיריק (כמו Tavi Navi). תוי הוא סימן שלי ונוי הוא דירתי.

באתר האקדמיה ללשון העברית נשאלו חכמיה :

"השם הפרטי נָוֶה רווח למדי בשנים האחרונות, ואנו נשאלים הרבה על משמעו ועל הכתיב שלו".

מקריאת תשובתם כאן למדתי כי יסודו של שם זה במילה מן המקורות. למילה נָוֶה שתי משמעויות:
(א) 'יפה', 'נאה'. כדוגמת "הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן" (ירמיהו ו, ב).
(ב) 'מקום'. כדוגמת "נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ" (שמות טו, יג).

מצינו בדברי חכמינו, שבית המקדש (והמשכן) הולם את שתי המשמעויות. גם דירה לשכינה בעולמנו וגם יפה ונאה עד שנקרא "נויו של עולם".

אז "תוי ונוי" הוא מקום דירתי הפרטי, ובו אני מניח את חפצי.

להבדיל ממקום המשכן והמקדש שהוא "דירה בתחתונים" של השכינה.

שבת שלום

אבישי

נ. ב.

רעי חנוך שלח לי "תוי ונוי" מנוקד.

"דברי חכמים וחידותם" (וויסמאן-חיות). תרנ"ב 1892

תוי ונוי מנוקד2


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, שבת קודש פרשת משפטים, תשפ"ב.

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

פרשת השבוע עוסקת בדיני ממונות בין אדם לחברו ולסביבתו.

מצוות "דינים" היא אחת משבע מצוות שבני נח חייבים.

שאלה מעניינת: האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?


שערי משפט שער

"כתאב אלאחכאם אלשרעיה פי לאחואל אלשח’ציה ללאסראילין"
["חוקי ההלכה היהודיים בדיני המעמד האישי"]

 שער הספר. עותק ספריית בית אריאלה.

"שערי משפט" הוא חיבור מיוחד בשפה ערבית, חיבר אותו ר' מסעוד חי ן' שמעון, אב"ד קהיר וראש הרבנים במצרים. החיבור נדפס בקהיר בין השנים תרע"ד-תר"פ (1914-1920) ולו שלשה חלקים.

שערי משפט א 1

שערי משפט3

עמודים מהספר

בערכו של מחבר הספר באתר mytzadik נכתב כי ספריו זכו לאישור של משרד המשפטים המצרי !

שערי משפט8

המקור: כאן

מדוע כתב ר' מסעוד חיבור זה בערבית ?

כדי להסביר את חוקי התורה לשכנים מסביב.

כך כתב המחבר בהתנצלותו:

אמנם ידעתי. כי חכמים יתמהו. הלנו אתה. ותחבק חיק נכריה. לא יעשה כן. לתת הצעירה. לפני הבכירה… בארץ נכריה. אויבנו פלילים. נתנו בשער קולם. אבדה עצה. תורה ותושיה. אין סדר למקרא. תעו במדבר. אורח לא סלולה. ערבה וציה. על כן חפרתי את הבאר באר לחי…

שערי משפט ספהל1

המקור: עותק דיגיטאלי באתר הספריה הלאומית כאן 

שערי משפט

 الأحكام الشرعية في الأحوال الشخصية للإسرائيليين

הספר החשוב הזה העושה רושם נעים מאד גם בתכנו וגם בחיצוניותו, גם בסדור כל פרקיו, וגם בשטתו המדעית, נתקבל בשמחה במצרים, וכל העתונות המצרית בכללותה הרבתה לספר בשבחו. חצר המלכות והוזירים המצרים וראשי הדתות השונות ופרופסורי המכללות והשופטים ועורכי הדין הודו למחבר הנכבד על המתנה היפה שבה העשיר את עולם המשפטים, הרב מ. חי בן שמעון, בספרו זה, הרים את קרן המשפט העברי בעיני העולם הנאור. עבודתו החשובה הזאת שמשכה אליה את תשומת לב כל העולם המשפטי במצרים מתחלקת כאמור לשלשה חלקים הכוללים הערות, ציונים ומראי מקומות והכל מוצע בהרצאה יפה וקלה, יפה עשה הרב המחבר שהוסיף גם את חוות דעת אחדים מרבנינו הגדולים בשאלותיהם ותשובותיהם. ונחזיק נא לו טיבותא על העבודה הענקית שעבד בסדור הספר הגדול הזה. השלחן ערוך שהיה עד כה כספר חתום לפני לא יהודים, נעשה כעת על ידי חבורו של הרב בן שמעון, לספר השוה לכל נפש וע״ז יודו לו כל מוקירי שפתנו.

הגאון רבי יוסף ארוואץ זצ״ל, ראב״ד לעדת הספרדים בעיה״ק יפו ת׳׳ו, ביקר במצרים בראשית שנת תער״ב (1912). והוא התפעל רבות מהסדר והמשטר הנפלא, שמצא בבתי הדין של רבי מסעוד ואחיו רבי רפאל אהרן, וכה הוא מתאר את רישומיו בהקדמה לס׳ שערי משפט.

״אנכי בדרך נחני ה׳ בשליחותייהו דרבנן קדישי דעיה״ק ירושלים תוב״ב, פה קריה עליזה ברוך עמי מצרים. שמח לבי ויגל כבודי, ראיתי כי כל העדה כולם קדושים, אנשי חכמה ומדע ויראת חטא רודפי צדקות ואוהבי תורה. ראיתי בית דין הגדול והמפואר אשר תחת ממשלת המאור הגדול, מר ניהו רבא הגאון המפורסם ר״מ ור״מ דפה עוב״י מצרים ואגפי׳ה כקש״ת כמוהר״ר רפאל אהרן בן שמעון נ״י, ומשנהו כסף מר אחיו הרב הגדול המפורסם לשם טוב ולתהלה, רב ספרא ויקירא, ראש אב בית דין מקודש כמוהר״ר מסעוד חי בן שמעון נ״י. ראיתיו כי הוא הבית דין המיוחד במינו לתפארת דתינו ולאומינו. הרבנים הנז׳ יצ״ו לא חשכו נפשם מכל עמל ותלאה להגדיל את כבוד דת ישראל ולהאדיר את כבוד האומה הישראלית במלוא מובן המלה. ראיתי כי מזה שנים אחדות נוסד בתוך ב״ד הצדק בית משפט טריבונאל ראביניק עפ״י נימוס ותכסיסי הטריבונאלים המפורסמים אשר לשאר העמים, ובהם ישפטו את העם משפט צדק. הכל על צד היותר מנומס בעורכי דין (אדווקאטוס). סופרי הדיינים כותבים הטענות ועל פיהם יצא דבר הדין הלכה פסוקה על פי דת ודין תוה״ק".


פתחנו את רשימתנו בשאלה:

האם אומות העולם מצווים באותם פרטי הלכות בתחומים אלו כמו אלו הכתובים ב"שלחן ערוך" שלנו ?

למרבה הפליאה (שלי…), התשובה היא כן!

כך פסק הרמ"א (תשובה י' בשו"ת שלו) בסכסוך שהסעיר את העולם היהודי בשעתו וגרם בעקיפין לשריפת התלמוד. שני מדפיסים נוכריים הדפיסו את ספר "משנה תורה" לרמב"ם בוונציה בשנת ש"י (1560). הרמ"א הכריע שהיתה כאן השגת גבול של אחד המדפיסים על חברו והטיל חרם על מהדורה זו. בתשובתו הרמ"א מוכיח שבני נוח מצווים בפרטי הדינים כבני ישראל.

לאחרונה התאגדו כל בתי הדין לממונות במדינת ישראל במסגרת "לכתחילה". כתבה על כך מופיעה השבוע בערוץ "שבע" כאן

שבוע טוב

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, פרשת "יתרו", קבלת התורה, תשפ"ב.

"אנכי ה' אלקיך" 

לימוד התורה כמצווה מרכזית בחייו של כל יהודי. האם בלימוד "שור שנגח את הפרה" – כדוגמא לסוגיה הלכתית – מושגת הדביקות בה'?

בהקשר זה ניתן למצוא את המושג הקבלי, "קב"ה ואורייתא – חד הם", בשני קצוות: מיוחס לבעל שם טוב מחד ולר' חיים מוולוז'ין מאידך.

נפתח בסיפור המובא בפירושו לפרקי אבות של ר' חיים מוולוז'ין, תלמידו הגדול של הגאון מווילנה.

"קב"ה ואורייתא חד הוא והדבוק בתורתו דבוק בו ית"ש.

וסופר מאדונינו דוד הגאון בעל הט"ז,

שאשה אחת צעקה אליו אהה אדוני והנה בני נחלש למות.

ויאמר לה התחת אלקים אני.

ותאמר אל התורה שבאדוני אני צועקת כי קב"ה ואורייתא חד הוא.

ויאמר לה הלא זאת אעשה לך הדברי תורה שאני עוסק כעת עם תלמידי אני נותן במתנה להילד אולי בזכותו יחי' כי בדבר הזה תאריכו ימים כתי'.

ובאותה שעה חלצתו חמה."

[המקור: רוח חיים. פירוש לפרקי אבות מאת ר' חיים מוולוז'ין.  פרק א, משנה א. ד"ה: הם אמרו שלשה דברים.]

רבי יצחק מניסכיז, תלמידו של החוזה מלובלין, מביא שמועה נאה ממרן הבעש"ט על המאמר בגמרא: "לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שתוך כך זוכרהו". ישנה תורה חסידית המיוחסת לבעש"ט. ממנה עולה כי אע"פ שאסור לנו להיפרד מהחבור לקב"ה בכל שעה – לימוד הההלכה  הוא חריג, שנראה כפירוד והוא דביקות.

יצחק מאיר3

שער ספר תולדות יצחק (ורשה תרכ"ח 1868) לר יצחק מניסכיז. עותק סרוק מונח באתר הספריה הלאומית כאן .

"הגם שע"י עומק העיון בלימוד הוא נפרד מדביקותו, אבל… ע"י ההלכה נמי זוכרו להשי"ת כי בתוה"ק מלובש רצון הבורא ית', וקוב"ה ואורייתא כולהו חד, ואין זה פירוד אלא דביקות גמורה". 

יצחק מאיר4א

יצחק מאיר4ב

להרחבה בנושא, ראו בספרו של נחום לאם. תורה לשמה. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ב 1982.

למקור המיוחס לבעש"ט הגעתי באופן עקיף. לפני עשרות שנים נכנסה למשרדי אשה מבוגרת, גב' בת שבע דנמרק, והפקידה בידי שני צילומים של מכתבים שקיבל אביה, חנוך העניך קופרמן הי"ד, ובקשה את עזרתי בפענוחם. המכתבים נשלחו מהעיר וורשה לאלכסנדר (עיירה ליד לודז') בשנת תרס"ו (שלהי 1905). לא הצלחתי לפענח את שם הכותב במלואו ולזהותו. מתוכן המכתבים ברור שהיה תלמיד חכם וכנראה חסידי.

גב' בת שבע דנמרק איננה בין החיים. יצרתי קשר עם בנה חנוך, שסיפר לי שסבו (שעל שמו נקרא) היה חסיד גור ושעסק בלימוד הלכה. במכתבים ישנם דברי תורה קצרים וארוכים וגם הד להתרחשויות בעולם היהודי והכללי.

להלן מצורפים המכתבים ופענוחם.

כתמיד אשמח לקבל תיקונים והשלמות.

תודתי לרעי חנוך גוטליב שעמל עמי בפרשה זו.

חורף בריא וטוב

אבישי


1.

ספריית הרמבם099

ב"ה אור ליום וא"ו לסדר וישלח תרס"ו לפ"ק פה ווארשא

שוכט"ס לכבוד אהובי ידידי מחמד נפשי ה"ה

הב' המופלג כש"ת מו"ה חנוך העניך קופערמאנן נ"י

אחדשה"ט ,לעולם הוי דן אדם לכף זכות" מקדם דנתי אותך

לכ"ז, כי תמיד תמהתי מדוע אתה לא כתבת לי מכתב ?

אמנם דנתי אותך על דבר שביתת הבי דואר אבל כד

ראיתי את בן עירך וגם הוא שכנך יתר על כן שהוא אומר

לי שאתה שלח על ידו לי את [ברכתו?] ובאמת תימה גדולה

הוא עליך . אמנם שאני בעצמי תרצתי אותך.

דאיתא כ"מ דעביד רחמנא לטב עביד, ואיתא דתורה

יקרא חבירו של […] בני ישראל ואני בעת הזאת אשר

חרדתי בעמדי להידיעה לא עסקתי בתורה ולא הייתי

דבוק אצלה כלום וגם איתא שאל יפטר מחבירו אלא

מתוך דבר הלכה וראיתי פי' נכון ע"ז והיינו

דאדם צריך תמיד לילך בדביקות הבורא ב"ה ואיתא

שבעת הלימוד צריך ללמוד בעיון רב ולא יהי' בדביקות

וזה פי' אל יפטר מחבירו דהיינו מדביקות הבורא ב"ה

 אלא מתוך דבר הלכה בעת הלימוד ודו"ק

והמבין יבין ממני ידידך הדו"ש הטוב

יצחקמאיר[…]

2.

ספריית הרמבם098

ב"ה אור ליום ה' לסדר מקץ תרסו לפ"ק ווארשא

לכבוד אהובי בחורי חמד

כש"ת מעיר אלכסנדר יצ"ו

אחדשה"ט ראשית באתי להודיעכם שאני ב"ה בקו הבריאה

כה יזכה לשמוע מכם ענס"ו וכו'

שנית באתי להודיעכם כי אני מקנא אתכם. מה

היא הקנאה . כי אתם אינכם צריכים לסבול את

הצרות אשר יש פה בעוה"ר בעירנו כי לעת עתה

לא טוב הוא להיות בווארשא כי מכינים אותנו

לילך אל השריפה אשר אומרים בני אדם בעירנו

ואכתוב לכם קצת חידושי תורה משום שרציתי לקיים

את הגמ' אל יפטור מחבירו אלא מתוך דבר הלכה

אכתוב לכם מה שרציתי לומר דבר נחמד בענינו

דיומא. הנה באמת ק' על רב דסובר דמדליקין בשמן

שריפה בין בחול בין בשבת האיך יכולין להדליק בזה

השמן האין עושין מצות חבילות חבילות. אך רציתי

לתרץ דהנה ראיתי בס' בית מנוחה שכתב דהרמב"ם ז"ל

סובר הא דאין עושין מצחב"ח זה דוקא בשני

מצות דאו' אבל היכי שחד מצוה הוא דרבנן לא אעמח"ח

ממ"נ ניחא קו' כי נ"ח הוא דרבנן ומצות ש"ש הוי דאורייתא

אמנם ע"ש בס' הנ"ל שכתב טעמא של הרמב"ם ז"ל דהנה

תוס' כתבו במו"ק ד"ח טעמא דאין עושין מח"ח משום שאין לבו

פנאי לשום מצות וזה דוקא א"א מצות צריכים כוונה

וז"ש הרמב"ם ז"ל דוקא בשני מצות דאו' דהנה הרמב"ם ז"ל

סובר מצצ"כ אבל במצות דרבנן כתב הרמב"ם ז"ל דאצ"כ

וגם ר"ח סובר דוקא במצות דאו' צ"כ אבל דרבנן

אצ"כ ול"ש אעמח"ח אבל ר"ה סובר דגם במצות דרבנן

צ"כ כנ"ל בפסחים ד' קי"ד ע"ש […] לדידי' אפי' במצות

דרבנן נמי אמרי' אעמח"ח, ולפ"ז רציתי לתרץ קו'

הפנ"י שהק' מנ"ל לר"ה דאסור להדליק בש"ש בחול דל"ש

שמא יטה ולפ"ז ניחא דטעמא של ר"ה הוא משום דאעמח"ח

ולפי"ז יכול להמשיך עם ר"ה דקידושין דסובר ר"ה חופה

קונה מק"ו וכתב המהרש"א ז"ל דגם גומר וכתב החדושי הרי"ם

ז"ל הסברה משום פרוטה דר"י עיי"ש בחדושי הרי"ם על ק'[דושין]

[…] סובר ר"ה עוסק במצוה נפטר מה"מ עי' בס' בית האוצר

דכתב הטעם משום דאין עושין מח"ח ויש הרבה לדבר בענין

זה אבל אין להאריך מפני קוצר הזמן משום ליכא אור לישב

בלילה ולפי"ז תרצתי כמה קו' בענין זה

אבל אין להאריך ממני ידידכם הפורס בשלומכם הטוב

יצחקמאיר[…]

———————————


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

שלושת ההטעיות

בע"ה, ערב שבת "בשלח" תשפ"ב.

עִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל

אחד מנוסחי ההתנצלות בפני הגויים (עליהם כתבתי כאן) ומהיפים שבהם נדפס בראש ספר פירוש ר' אליהו מזרחי על פירוש רש"י לתורה, דפוס פיורדא תקכ"ג 1763.

ספריית הרמבם084

 

צילום מעותק ספריית הרמב"ם

ההוכחה למוסר היהודי הנאצל כלפי הגויים שאנו חוסים בצילם מגיע מפרשיות השבוע שלנו.

ציטוט מנוסח ההתנצלות לעיל (שורות 4-6):

"... והלוא הדברים קל וחומר, מה המצריים שהעבידו את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו נצטווינו שלא לתעב אותם, מפני שהיו אכסניא לאבותינו, אומות הללו המה מלכיהם ושריהם יר"ה שהם שומרים אותנו ואת ממונינו והיו אכסניא לאבותינו והם כמו כן אכסניא לנו עא"כי. וזה ק"ו שאיו עליו תשובה…"

כמובן שהפירכא והתשובה לק"ו נתונים בידי הגויים, עת שייהפכו את עורם ויגרשו את היהודים מארצם וממונם יוקח מהם… וד"ל.

לטעמי עדיין זו שאלה פתוחה: האם כותבי כתב ההתנצלות באמת סברו כך? או שמא אלו דברים שנכתבו כי הם ערבים לאוזן הנוכרית בלבד?

——————————–

ובאותו עניין…

ספריית הרמבם079

בחג סוכות האחרון נלקח לבית עולמו מכובדנו ידיד הספריה הרב ד"ר שאול הירשוביץ.  עשרות פעמים התכתבנו במייל והשתדלנו למלא את בקשותיו. הנה פנינה שכתב אלינו משנת תשע"ב (חודש שבט, ינואר 2012)

שאול הירשוביץ2

גם נפגשנו רבות בספריה ובהם השמיע לאוזנינו את תמיהותיו בפשטי הכתובים בטוב טעם ודעת. בני משפחתו הוציאו מתורותיו חוברות "שאלתי מעמו". באחד הפרקים "שלשת ההטעיות" עוסק בכל אותן "רמאויות" שרימה משה את פרעה בדרכו להוציא את בני ישראל ממצרים על פי דבר ה'.

1. בקשתו מפרעה לצאת לחוג שלושה ימים בלבד.

2. שאילת כלי כסף וזהב לצורך אותה חגיגה.

3. הציווי בפרשת השבוע "וישבו ויחנו לפני פי החירת…", אז יאמר פרעה "נבכים הם בארץ" ויצא לרדוף אחרי בני ישראל. בסוף של דבר טבע בים סוף הוא וכל חילו.

ר' שאול פורס במאמרו את כל הנימוקים וההכשרים למעשה הרמאות. אחד מהם הוא "מידה כנגד מידה". כדברי דוד המלך בספר תהלים: עִם-חָסִיד תִּתְחַסָּד, עִם-גְּבַר תָּמִים, תִּתַּמָּם. עִם-נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל.

וכך גם דברי "אור החיים" הקדוש:

"כי ה' מודד מדה כנגד מדה, ואמרו ז"ל (סוטה י"א ב) כי המצריים נתחכמו על ישראל לשעבדם בתחלה בפה רך ואחר כך בפרך, והשופט בצדק מדד במדה עצמה, כי מתחלה בפה רך נלכה ג' ימים השאילונו כספיכם שמלותיכם וגו' ואחר כך בפרך"

שבת שלום

אבישי


נ. ב.

* בסוף ספר הנ"ל ישנה עדות מעניינת על "חנות הספרים" של המו"ל איצק בן ליב ב"ב.

ספריית הרמבם089a

**

פרסום מיוחד  מצוי בספריית הרמב"ם על מסכת ברכות : הארות וביאורים לפרקים א-ג שנרשמו תוך כדי לימוד בחברותא בשנים תשמ"א-תשמ"ה / מאיר צבי גרוזמן, שאול הירשוביץ. תשפ"א. 7 עמודים לא ממוספרים, קעח עמודים.

————————————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

חטים בדגל המדפיס

וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה. (מכת ברד, סוף פרשת וארא)

חטים בונפיל

 

לפני שלשה שבועות קיימנו מפגש מחזור של בוגרי ישיבת בנ"ע "נתיב מאיר" בשנת תש"ם (1980). עברו למעלה מארבעים שנה וזה לנו מפגש ראשון מאז. כחלק מתוכנית ערב המפגש האזנו להרצאות TED של ארבעה בוגרים, "מובילים" בתחומם. אחד מהם ד"ר דוד בונפיל, מומחה לגידול חיטה, הרצה על על הממשק בין תורה ומדע במחקריו על חמץ בפסח והוברת שדות בשביעית.

בראיון שנתן לעיתון "משפחה" (כא כסלו תשפ"ב, 25 נוב' 21) "מרפא החיטים" סיפר דוד על פרוייקט השבת זנים קדומים של חיטה לגידול מסחרי*.

חטים בונפיל3א

 מה המטרה של המחקר ומה תועלת בזה? 

חטים בונפיל3ב

* עמית מחקר: פרופ שחל עבו, האוניברסיטה העברית,הפקולטה לחקלאות.

נצלתי את קשרי החברות מתקופת התיכון ופניתי אליו בבקשה מוזרה: לזהות את מין הדגן בדגל המדפיס של משפחת מאירהאפער, שפעלה בעיר זולקוב (זאלקווא, באוקראינה) בין השנים תקנ"ב – תקע"א (1792-1811).

חטים בונפיל1א

 

דוד שלח את ה"דגל" לעמית וממנו התקבלה התשובה הבאה:
הסמל מאד מעניין.
לדעתי אתה צודק שזהו איור לדגן כללי, אבל לקבוצה של דגני הקיץ הקרויים בעברית במקובץ דוחן.
בודאי שמת לב שהשיבלית האמצעית בכל ״קומה״ היא לא באותו ״מפלס״ כמו שתי הצדדיות, ולכן להערכתי לא מתאים לשעורה.
גם מספר המלענים המרובה ברקע, יותר מידי צפוף לשעורה.
אם תעשה חיפוש גוגל למינים הבאים, תמצא דברים שיכולים להוות השראה למי שהכין את התחריט המקורי בזמנו
 
Setaria italica
Pennisetum glaucum
 
הראשון מבין השניים יותר מתאים מבחינת המכבד ומספרי המלענים, וגם היה ידוע כגידול בכל אירופה בזמנו. כיום רק גידול שרידי באזורים נידחים של אירופה, וחשוב יותר באזורי עולם אחרים.
חטים בונפיל3ג
setaria italica המקור כאן.
 
על דברים אלו הוסיף ד"ר דוד בונפיל את ההערה הבאה.

בהתבוננות נוספת מעבר על התשובה לעיל, למיטב הבנתי הצייר ראה מול עיניו מספר צמחים וצרפם יחד באיור. יש מרכיבים מ: חיטת דורום, שעורה שש-טורית, דוחן, ומי יודע מה עוד. כלומר דגן כלאיים. או כלאי דגן.

חיטת דורום

חיטת דורום. המקור כאן

לא ברורה הסיבה שחיטים מופיעים בדגל מדפיס זה. נציין שאוקראינה ידועה כ"אסם התבואה", שסיפק את התצרוכת לכל המרחב הגדול במזרח אירופה. העיר זולקוב נמצאת שם.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

טהור הלב

בע"ה, ערב שבת קודש "שמות" תשפ"ב

מוניה. גבת. 

מידי יום ראשון בשעה 18:00 מתכנסת קבוצה בספריית הרמב"ם לחוג "צימעס – לומדים חסידות". מוזמנים להצטרף כאן.

שבוע שעבר למדנו שם את דברי ר' צדוק הכהן מלובלין ואת שאלתו "אשר אנחנו בעקבתא דמשיחא ובכל דור הנפשות מתקטנים ואיך נזכה לגאולה"?

ר' צדוק מביא, מה ששמע מפי רבו ה"מי השילוח", בשם רבי שמחה בונים מפשיסחא: "ושמעתי בשם הרה"ק מפרשיסחא זצ"ל שאף הנפשות מתקטנים בכל דור, מ"מ הנקודה שבלב נטהר בכל דור ודור יותר".

המקור: "פרי צדיק" לפרשת ויחי ולפרשת כי תבוא.

החסידות ראתה לעומק הנשמה.

שמואל אבא הורודצקי היה אחד הסופרים שכתב הרבה על חסידות. הוא עצמו היה צאצא לאדמו"רים.

ספר "החסידות והחסידים" יצא בכמה מהדורות והיה נפוץ למדי. באחד העותקים של "בית אריאלה" צלמתי לפני שנים רישום בעלות שעורר את סקרנותי.

לא מצאתי כעת את העותק המקורי לצילום חדש. נסתפק בצילום המטושטש הישן. מה שנרשם הוא:

מוניה גבת 

האם גבת הוא הקיבוץ גבת בעמק יזרעאל? האם היה שם מוניה?

בארכיון קיבוץ גבת ישנה התמונה הבאה. בצידה תיאור הפריט ובו מוזכר שמו של מוניה (וגם קשר לחסידות דרך שכנו איש הזמר החסידי…)

המקור כאן

האם אכן מוניה מרגלית הוא הוא "מוניה גבת" שלנו ?

מוניה מרגלית נפטר בכ"ה אייר תשכ"ז (1967).

על מצבתו בבית הקברות בעמק יזרעאל נחקק "הנאמן וישר הדרך"

 

אם נלך בדרכו של הרבי מפשיסחא נוסיף לתוארו של מוניה הקיבוצניק "טהור הלב".

שבת שלום

אבישי

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, מוצאי עשירי בטבת, יום הקדיש הכללי,  תשפ"ב

"היהודים הם אסוננו" – לודז'

יצאנו לחפש מידע על הרב משה מנחם יוסף סגל הלוי, ראב"ד העיר לודז', שחותמתו, חתימתו ורישום שושלת משפחתו מצויים על עותק ספר "דקדוקי סופרים" בספריית הרמב"ם.

מצאנו אותו באחת התמונות הידועות בזמן השואה, כשכבשו הנאצים ימ"ש את פולין והתחילו להתעלל ביהודים וראש להם הרבנים תחילה.

תמונה זו פורסמה בספר "זכרון בספר" (ירושלים, ר. מס, תשס"ח 2008) עמ' 297. בהערות צויין פרסום קודם בספר "שנות ראינו רעה": פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה, הוצאת יד ושם תשס"ג (2003). ושם צויין כי מקור התמונה: ארכיון יד ושם.

חיפוש נוסף ברשת מצא תמונה זו בארכיון "בית לוחמי הגיטאות", אך שם הרב המובל בעגלה הוא יוסלה פיינר ואינו הרב סגל !

אז מה האמת? מי הרב המובל בביזיון?

חפשנו תמונות של שני הרבנים. ולהפתעתנו נראה כי אף אחד מהם אינו הדמות על העגלה!

שניהם היו בגיל מבוגר וזקנם לבן. הדמות על העגלה גם צעיר וגם עטור פיאות ארוכות (כנראה חסידי).

1.

תמונת הרב סגל, כפי שגזרתי מסרטון על נכדתו "מינה ברויר – בת 90" בהפקת אולפני אתרוג.

2. תמונות הרב פיינר נמצאות בארכיון בית לוחמי הגיטאות. הנה אחת מהם, יושב ליד חיים רומקובסקי.

אם כן, כיצד הגיעו שמותם אל התמונה וכי טעות הוא בזיהוי?

רעי חנוך גוטליב, ששיתפתי אותו בתמיהתי, מצא ברשת שתי תמונות נוספות שייתכן ויש בהן פתרון.

אחת, זו הידועה לנו, רק באיכות טובה וחדה. המקור כאן לקוח מאתר בשפה הפולנית הזה.

השניה, דומה לה מאד, אך עם דמות רבנית אחרת!!!

ובחיתוך של התמונה ומרכוזה, ראו והשוו !

המקור בדף אינטרנט הזה.

שימו לב לבניין שברקע של שתי התמונות הנ"ל, שמעיד ששתי התמונות צולמו באותו מקום.

המסקנה שלי היא: הנאצים ימ"ש הושיבו על העגלה לסירוגין רבנים שונים. כנראה גם הרבנים סגל ופיינר הושבו בביזיון שם. זהות הרבנים בתמונות הנ"ל לא ידועה, .

עדות נוספת על התעללות קשה ומזעזעת של הנאצים ימ"ש ברב סגל ורבנים נוספים בלודז', דווח בעיתון "הבוקר" (ח' תשרי תש"ה, 26 ספטמבר 1944) תחת הכותרת: הימים הנוראים הראשונים תחת שלטון הנאצים".  ראו נא כאן.


שושלת היוחסין של הרב משה מנחם סגל הי"ד.

הרב משה מנחם סגל היה נכדו של הרב אליהו חיים מייזל, רבה המפורסם של לודז', וממשפחת רבנים מיוחסת.

בצילום הדף הפותח את רשימתי כתובה בכתב ידו של הרב סגל רשימת יוחסין .

חלקה כתוב בטורים מאונכים וחלקה בשורות מאוזנות.

עבוד משה מנחם יוסף הלוי

הרשימה דורשת פענוח.

שלחתי רשימה זו לאחד המומחים בגניאולגיה רבנית. אשמח בהמשך לשתף אתכם במידע שיתקבל על רשימה זו.


המומחה שאליו פניתי הוא ר' בנימין פנטליאט הי"ו.  ממליץ בחום על בלוגו המעניין מאד  "תולדות ושורשים – עצי משפחה". אני מודה לו על המענה המהיר.

להלן תשובתו לפנייתי אליו:

ישר כח על הרשימה המעניינת, הרשימה די פשוטה למתבונן הרגיל ברשימות יוחסין.

משה מנחם הלוי, הוא חתן ר' נחום מאיר הלוי, [פיש]

ר' נחום מאיר הלוי, הוא בנו של ר' צבי הלוי וחתנו של ר' שמחה יאיר [רוזנפלד].

ר' שמחה יאיר הוא בנו של ר' פנחס וחתנו של ר' אלי' בער[?] [שם זה לא הכרתי קודם.

הלאה,

ר' גבריאל, חתן ר' אליהו חיים מייזל,

ר' אליהו חיים מייזל הוא בנו של ר' משה, וחתן של אחיו ר' נחום.

ר' נחום הוא בנו של ר' משה וחתנו של ר' שמואל.

ר' שמואל הוא חתנו של ר' חיים

ר' חיים הוא בנו של ר' ישעי' וחתנו של ר' יעקב.

הלאה,

ר' יהושע הוא חתנו של ר' בנימין דוד .

ר' בנימין דוד הוא בן ר' יצחק וחתן ר' יהודא

ר' יהודא הוא חתן החסיד ר' שמואל הקטן.

הלאה,

על ר' יחזקאל לא נמסר מי חותנו.

על ר' שמואל כתוב שהוא חתן ר' יחזקאל.

אחרי ר' בנימין.

הוא פתאום חוזר לכתוב על ח"ז דהיינו חותנו זקינו ר' צבי הלוי, הוא אביו של ר' נחום מאיר הלוי חותנו.

אבל, הוא לא ממשיך את היחוס.

[במקורות אחרים נמסר שהוא חתן ר' דוב בער הלוי פלעשער בן אחותו של ר' שרגא פייבל דנציגר מגריצא.]

בסוף ספר אבות עטרה לבנים, שנדפס לפני תשעים וחמש שנה, בווארשא תרפ"ז,

הוסיף המדפיס מספר שלשלות יוחסין, "נסדר על פי סופרים וספרים ומגלות יוחסין שונים".

בין היתר מופיע שם מעמוד 233 דיגיטלי בהיברו בוקס ואילך, יחוסו המלא של ר' משה מנחם סגל,

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46893&pgnum=233


צבעתי את רשימת היוחסין בהתאם לפענוח של בנימין.

הטור הימני האנכי הוא בן אחר בן. השורות האופקיות הן יחוס כל אחד דרך חתנות.

עבוד משה מנחם יוסף הלוי1


ידיד ותיק וקורא נאמן שלח אלי דף יוחסין של ר' אליהו חיים מייזל, המתחבר לרשימה הנ"ל.

וכך כתב לי ר' דוד נחמן רוטנר הי"ו:

מצ"ב צילום של הדפס של המשך שושלת היוחסין, שהרממ"י סגל הדפיסו בעצמו. לפני שנים הוציאו צאצאיו בארץ, ספר מדברי תורתו (זו לא היתה 'הוצאה לאור' אלא משהו 'פנימי', אני לא זוכר את שם הספר ולא ראיתי את הספר יותר) ושם הופיע ההדפס הזה. 

נשמח לקבל פרטים על ספר זה (שנראה נדפס סביבות שנת תש"מ 1980), האם צאצאי ר' מנחם משה סג"ל מכירים ספר זה?

רבי אליהו חיים מייזל - סדר יוחסין (1)

שבת שלום

אבישי אלבוים

נ. ב. תודה מיוחדת לחנוך גוטליב על עזרתו באיסוף החומר ובניתוחו.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

הנרות הללו – קודש הם

בע"ה, נר שמיני של חנוכה, תשפ"ב

"הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם… "

ניתן לקרוא את המשפט גם מהסוף להתחלה. כלומר מפני שאין לנו רשות להשתמש בהם – הנרות הללו קודש הם. קדושה תלויה בהבדלה ובמגבלות שהאדם שם על עצמו. "קדושים תהיו – פרושים תהיו".

בספריית הרמב"ם נתלה לאחרונה ציור קיר שכולו מוקדש לשמות ארבעה עשר חלקי ספר "משנה תורה" שכתב הרמב"ם. היצירה נוצרה בסטודיו של דוב אברמסון והיא בנויה מארבעה עשר פלחים מצויירים במעגל. אני עדיין מנסה להבין את כוונת היוצר בכל פלח מהציור.

מעגל היד החזקה1

 

אחת הלשוניות עוסקת בחלק "קדושה" שבספר "משנה תורה". שאלתי את דוב "מה כוונת המשורר כאן ?" קבלתי הסבר כדלקמן: האיש נמצא בתוך קירות זכוכית, המבטאות שהקדושה נמצאת בגבולות ובהגבלות שאדם שם לעצמו. 

לשונית קדושה במעגל היד החזק

אתם מוזמנים לעיין ביצירה כאן, לחוות דעתכם ולתת הסברים משלכם.

————————————————————————————————————

ר' יהודה רוזאניס חיבר את פירוש "משנה למלך" על "משנה תורה" לרמב"ם. תחילה נדפס בקושטא כספר עצמאי בשנת תצ"א (1731) ואחר כך שולב על הדף במהדורות השונות של "משנה תורה" עד ימינו. 

ספריית הרמבם002

שער הספר. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

במהדורה הראשונה – זו של קושטא – הוסיף המסדר שמות לכל אחד מארבעה עשר חלקי ספרי הרמב"ם, בבחינת "סימן יפה לבנים" וכדי שיעזרו לזכירה. השמות המוצעים הם "תנ"כיים" והם על דרך הרמז.

ספריית הרמבם004

 לפניכם שתי דוגמאות בהגדלה.

חלק "זמנים" מכונה "בן ענת". 

משנה תורה4

 חלק "נזיקין" מכונה "בן ישוע".

משנה תורה2

מעורר למחשבה. 

רמז. ראו נא מסכת שבת דף לא. מאמרו של ריש לקיש. 

סימן זה אינו מופיע ברשימתו של ר' יהודה אבידע, "סימנים לי"ד ספרי המיימוני", סיני כרך לה (תשי"ד).

חנוכה שמח!

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, ערב שבת קודש "וישלח" תשפ"ב

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה

בראשית פרק לט

רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ הדפיס במגנצא בין השנים תרכ"ח-תרמ"ו (1867-1886) חמשה עשר כרכים מסדרת הספרים "דקדוקי סופרים". בספרים אלו בירר את נוסחת התלמוד על פי כתב יד מינכן ועליו הוסיף הערות רבות מאירות עיניים.

כך תיאר את עבודתו בשערי ספרי דקדוקי סופרים :

כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף הששי, המונח בעיר מינכען בעקד הספרים אשר לממלכת בייערן, השונות מנוסחאות התלמוד המצוי בידינו בדפוס, עם הגהות נקראות דברי סופרים, כוללים נוסחאות שונות מגמרא, כתב יד הנמצא בעקד ספרי הקיסר בפאריז ומדפוסים הראשונים מגמרא משניות ועין יעקב, והערות לברר את הנוסחא הישרה על פי דברי הראשונים וע"פ שקול הדעת הישר.

 

ספריית הרמבם011

שער ספר דקדוקי סופרים על מסכת סנהדרין. מגנצא תרל"ח 1878. עותק ספריית הרמב"ם

ספר זה זכה לתפוצה רבה עקב חשיבותו. הרי בסיס לכל עיון הוא העמדת הנוסחא הישרה, כלשון הגמרא במסכת בבא בתרא דף קמה: הכל צריכין למרי חיטיא (= כולם צריכים לבעל החיטים).

בספריה עותקים רבים ממקומות ומבעלים שונים. המיוחד בעותק, ששערו הוצג לעיל, שהוא "הורד מצרימה".

בתחתית דף השער מוצגת החותמת:

משה רצאבי מוכר ספרים נ"א אמון

ספריית הרמבם011א

 

נא אמון הוא שמה של העיר אלכסנדריה בפי היהודים. כתבתי על כך ברשימה ותיקה: נא אמון, איפה זה?

מוכר ספרים זה פרסם בשער עיתון "הצבי" (גיליון מתאריך כ"ב סיון תרס"ט [א'תת"ם לחורבן], 11/6/1909) מודעה זו:

דקדוקי מצריםוא

כנראה גם שלח ידו בהוצאת ספרים והדרתם מכתב יד. 

דקדוקי מצריםז

שער ספר שולחן ערוך / שתילי זיתים. דפוס נא אמון, תרס"א 1901.

——————————————————————————–

רננ רבינוביץ

בספריית הרמב"ם שמורה גלויה ובה דיוקנו של רבי נתן נטע רבינוביץ בתוספת הערה בשוליה.

תמונת הרב הגאון הבקי הנפלא מו"ה רפאל נטע ראבינאוויטץ זצ"ל מווילקאמיר במינכען

בעה"מח דקדוקי סופרים על הש"ס

מנחה היא שלוחה מאלמנת הגאון זצ"ל. יצחק יוסף חזן בלאאמו"ה צבי הירש שליט"א ני"ו

חי' עלם נטע בש"ס לפ"ק

 

חי' עלם נטע בש"ס לפ"ק = שנת תרמ"ט

ר' נתן נטע רבינוביץ נפטר בתאריך כ"ד כסלו תרמ"ט 1898. החותם של הצייר על התמונה משנה 1889.

תמונה זו ניתנה, אפוא, סמוך לפטירתו !

ר' נתן נטע רבינוביץ נצרך לצורך חיבורו לעיין בספרים ישנים ונדירים ובכתבי יד. 

ר' יוסף יצחק חזן היה תלמיד חכם, מחבר ספרי "שיח יצחק" (פולטובה, תרס"ז-תרע"ד 1907-1914) ועל דמותו ראוי לבוא פרסום נפרד. לעניינו חשוב שהיה גם אספן ספרים. יש לשער שעל רקע משותף זה נוצרו קשרים אישיים בין שניהם.

הנה עדות אחת לאוסף ספריו של ר' יוסף יצחק. בהקדמה לספר "אלה המצוות" שחיבר ר' חיים משולם קויפמן אטרמן, דפוס פיוטרקוב תרס"ו 1906:

תודה לרעי היקר חנוך גוטליב, שיד רב לו בהכנת רשימה זו.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

תורה ודרך ארץ – י"ט כסלו

  • בע"ה פרשת וישלח, יד בכסלו תשפ"ב

תורה ודרך ארץ

לפני כשבועיים הגיע אלי עותק ספר "תורה אור" על תורה, תהלים ושיר השירים מאדמ"ור הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי.

הספר נדפס בלבוב (לעמבערג) בשנת תרי"א 1851.

img053

לבוב. דפוס מיחאל [!] פארעמבא. תרי"א 1851

בעותק זה ישנם תיקוני טעויות מועטים בכתב יד.

img058

בגב השער מופיעה חותמת צנועה כמעט נעלמת. בעקבותיה צעדתי.

תורהודרךארץimg054

מוסדות חינוך תיכוניים בשם "תורה ודרך ארץ" היו פרוסים בריגה וסביבותיה בשנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה.

מוסדות אלו הוקמו כקונטרה לבתי ספר שהיו בשליטת ה"בונד" ו "צעירי ציון". המוסדות היו שייכים ל"אגודת ישראל" ובין מנהליה נמנה הרב חדקוב, מי שהיה לימים יד ימינם ומזכירם האישי של אדמו"רי חב"ד: הרב יוסף יצחק שניאורסון וחתנו הרב מנחם מנדל שניאורסון זכרונם של צדיקים לברכה.

בגלל השיוך האגודאי-חב"די של בית הספר ישנה לגביו התייחסות מעניינת של האדמו"ר ר' יוסף יצחק, כפי שאמרה בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ח 1928 ונכתבה על ידו באגרותיו. מחד אהדה למוסד, ומאידך בקורת נוקבת בסכינא חריפא.

דרך ארץ אגרת1דרך ארץ אגרת2

נדפס בתוך "אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מוהרי"יץ", כרך ב תרפ"ח-תרצ"ג. עמודים קנב-קנג.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. להשתתפות כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה' ערב שבת פרשת "ויצא יעקב" תשפ"ב.

דברי יעקב

עמוד בודד זה מהוה תעלומה עבורי. אינני יודע מאיזה ספר לקוח ומי מחברו.

המאפיין של הכתיבה הוא מאסף דברי פוסקים אחרונים סביב שלחן ערוך חלק יורה דעה.

כותרת הדף שלפנינו: הלכות בשר בחלב. הדף מודפס רק מצדו האחד.

על הדף שני סוגי הערות בכתב יד:  קצרות בגוף הטקסט ובשוליו וארוכות בתחתית העמוד.

  1. בגוף הטקסט ובשוליו ישנם תיקוני טעויות של ההדפסה, בכתב יד של המחבר. כלומר זו הדפסה ראשונית לצורך הגהה.
  2. בשולי העמוד תכתובת הנוגעת לתהליך הדפסת הספר. מוזכרים גליונות (הבויגענס) מספר 6-8. גיליון מודפס יכול הכיל מספר עמודים. גודל סטנדרטי של ספרים תורניים הוא תבנית 4 ובו ישנם 8 עמודים בגיליון. עמוד זה מספרו לה (35). האם זה מספר העמוד או הדף? אם זה מספור של דפים אז הוא עמוד 70. האם היו עוד עמודים בספר וכמה?
  3. מוזכר חוק הצענזורה המחייב לשלוח עמודים מהספר לבקורת ואישור. גם תמורה עבור הדפסת המעטפה ותשלום לכורך (הבוכבינדער).

דברי יעקב דף1

נוסח הכיתוב בשולי הדף:

נכון הגיעו לו הבויגענס ו' ז' אך ה ח' שלחתי אך בדפוס שכחו להניחו ג"כ ע"כ / הנני שולח לו עכשיו עם ה 5 עמודים, אם יש לו וברצונו לשלוח השמטה על / שלשה עמודים ויהי' נקיים נגד חוק הצענ' ויחיש לשלוח תכף למען יהי' לו הספר / שלם על חג הפסח כי אחכה על תשובתו ויחיש כעת ג"כ לשלוח כל התמורה כפי / החשבון המגיע כידוע לו וכן גם בעד הדפסת (הנאקלאדקע) המעטפה / העולה 6 רו"כ לבד הנייר … אך … … לשלוח וכמה אשר יעלה / להבוכבינדער בעד … הספר וכמה ברצונו צו בנדען כנהוג —

—————————————————————————

חפשתי ולא מצאתי עד כה מהיכן לקוח עמוד זה. ואני מהרהר בקול ואולי …

 מעולם לא יצא לאור ספר זה ?

שבת שלום

אבישי


תשובה  קבלתי מדוד אורן. הוא מצא ספר בשם זה  במכירה באתר ebay כאן!

דברי יעקב שער

ספר זה נעלם ממני, אף שעותקים ממנו רשומים בקטלוג הספריה הלאומית.

אין ספק שזה הספר הנדרש על פי מספור העמודים בקטלוג הסה"ל:

דברי יעקב1ב דברי יעקב1ג

תודה דוד שהעמדתני על "מציאה" זו.

לבקשתי רעי הנכבד ספרן הספריה הלאומית הוותיק ר' יוסף לייכטר  שלח אלי את העמוד שלנו. אפשר לראות שרוב ההגהות תוקנו.

דברי יעקב2

. בספר ישנה הסכמה של אח סבתו של המחבר, הרב גרשון מענדיל זיוו אב"ד דטויראגען,  לה מצרף הערה "אך בתנאי אשר ידפיס ברשיון הצענזוריא כפי חוקי הקיר"ה". כפי שנראה מהדף שמצאנו גם בקשה זו מולאה על ידי המחבר.

דברי יעקב הסכמותד


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

המצאת ה"אייזינבאהן"

בע"ה. רשימה לפרשת תולדות. כסליו תשפ"ב.

בעותק ספריית הרמב"ם של ספר "קרן יהושע", דפוס פיוטרקוב תרס"ו 1906, מצאתי את החותמת הבאה בשנים מדפי הספר. וכך הוא נוסח החותמת:

חותם בה"מ הגדול הסמוך לאייזינבאהן ביאליסטאק

בהמ ביאליסטוק6ד

ביאליסטוק היא עיר ידועה ובה קהילה יהודית גדולה. אך מה הוא "אייזינבאהן" שבית המדרש הגדול סמוך ובטל אליו?

מכיון ש"אייזין" ביידיש הוא ברזל, אני מניח שהכוונה לכלי תחבורה שעשוי מברזל, כלומר הרכבת.

נראה שבית המדרש הנ"ל היה סמוך לתחנת הרכבת של ביאליסטוק. הופעת הרכבת במחצית הראשונה של המאה ה-19 (למניינם) היתה חידוש עצום והשפעתה על חיי הכלכלה היו ניכרים. מקומות שבהם עברה הרכבת התפתחו מאד ולעומתם כאלו שלא זכו לכך דעכו. בביאליסטוק היתה צומת של מסילות ברזל. [ראה על כך "בין שתי ערים (טיקטין וביאליסטוק) ולאן נעלמה הרכבת" מאת בנימין זאב וכסלר].

—————————————————————————————————-

שני הפוסקים המובהקים הבאים מזכירים את האייזנבאהן – רכבת באופן עקיף ומעניין ותוך כדי דיון הלכתי בנושאים שעל הפרק.

  1. הרב שלמה קלוגר (תקמ"ו-תרכ"ט 1785-1869) היה מהתנגדים למעבר ממצות יד למצות מכונה בפסח. היו לו נימוקים רבים וביניהם גם נימוק סוציאלי, שעניים רבים מתפרנסים לפני החג מהאפיה הידנית. מבצבצת מדבריו אחת הטענות כנגדו והיא שהוא לא מעודכן בחידושי הטכנולוגיה ו'כי העולם התקדם' וכדומה. הדוגמא לכך היא האייזינבאהן-הרכבת. בספרו "שאלות ותשובות האלף לך שלמה" מגיב על טענה זו: 

"ותמה אני על כבודו איך הביא ראיה מן האייזינבאהן למאשין ומה ענין שמיטה אצל הר סיני, בדבר הרשות יכול אדם לעשות כרצונו איזה מלבוש שייטב לו אבל בדבר מצוה אין לנו רק מנהג הראשונים ואבותינו הקדושים"

בהמ ביאליסטוק4ג

2. הרב יוסף שאול נתנזון (תק"ע-תרל"ה 1810-1875) עוסק באריכות בהטעמת החיוב ליום טוב שני בחגים השונים. כידוע יום זה נקבע מספק בעת שקדשו על פי הראיה של הירח ולא כעת שיש בידינו לוח שנה מסודר. הרב נתנזון כותב בספרו "שואל ומשיב" כי  עם המצאת הטלגרף והרכבת קצב החיים השתנה, ולכן עוד יום חג הוא הפסד משמעותי של יום חול.

"שעכשיו שמשתמשים בהטעליגראף ובאייזינבאהן ביום אחד נוכל לבוא למקום רחוק ואם כן תרבה ההפסד". בהמ ביאליסטוק3ב


לבסוף אוסיף כאנקדוטה מה שכתב בספר "קרן יהושע" בסוף רשימת הפרענומעראנטן (=המנויים מראש) הקצרה בסוף ספרו:

"ואתנפל ואתחנן לפני אלופי הנרשמים שנתנו לי פראנומעראנטען על ספרי ולא הדפסתי את שמם מטעם שלא הבנתי חתימתם…"

קרן יהושע2ב

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם.

שויתי ה' לנגדי תמיד

בע"ה, ערב שבת פרשת "וירא" תשפ"ב. פרשת העקידה.

שויתי ה' לנגדי תמיד

בג' אלול האחרון הסתלק לבית עולמו מורנו הרב יהושע צוקרמן זצ"ל.

הרב יהושע

מקור התמונה כאן

למדתי לפניו בישיבת "מרכז הרב" לפני כארבעים שנה. אספר הנהגה אחת של הרב יהושע בבחינת מועט המחזיק את המרובה.

הרב לא היה שם ידיים בכיסי מעילו אף פעם. גם לא בימי החורף הקרים מאד בירושלים. מדוע? כי יהודי צריך להיות מוכן לעשיה כל רגע !

הרב יהושע העביר אלפי שיעורים, אך כדרכם של מעמיקי מחשבה מיעט לכתוב. יוצאת דופן היתה הקדמתו הארוכה למהדורת פקסימילה של "הגדה של פסח ממחנה גירס", שנכתבה על ידי אביו מן הזכרון בימי השואה בשנת תש"א 1941, ויצאה לאור על ידי "יד ושם" בשנת תשנ"ט 1999.

למעוניינים ראו נא כאן צילום מסה זאת. מומלץ.

הרשימה "שויתי ה' לנגדי תמיד" מוקדשת לעילוי נשמתו.

מבקש לשתף בשני ספרים בהם מוזכר יסוד האמונה של "שויתי ה' לנגדי תמיד". וודאי קיימים נוספים ואלו אינם אלא דוגמאות.

1.

ספר הברית שער

שער הספר. ברין תקס"א 1801. עותק ספריית הרמב"ם

ספר הברית הוא מעין אנציקלופדיה יהודית למדעי הטבע, נדפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1797).

המחבר ר' פנחס אליהו הורביץ הוסיף בראש ספרו את הפסקה הבאה:

שויתי י"י לנגדי תמיד

אני פחות ונבזה חברתי ספר זה אבל לאל יתברך

השבח והודיה בחננו נמלה מקטני ארץ ישע

רב ודעת ותבונה ישתבח לנצח נצחים אמן.

ספר הברית שויתי2

2.

יפה ללב1 שער1

הרב רחמים נסים יצחק פלאג'י (תקע"ג-תרס"ז 1813-1907) היה רב באזמיר. חיבר ספרים רבים וביניהם סדרת "יפה ללב" בעלת תשעה כרכים.

הצילומים הבאים לקוחים מהחלק התשיעי והאחרון שהדפיס בשנת תרס"ו (1906).

בעותק ספריית הרמב"ם ישנה הקדשה בכתב יד, כנראה של המחבר.

בע"ה

לחברה כל ישראל חברים וגדול שבהם

הגביר השר נרסיס ליוין נר"ו העי"א (ה' עליהם יחיו אמן)

יפה ללב2א

כדרכן של חכמי הספרדים יש בספריו של הרב יצחק פלאג'י ליקוט רב ערך מספרים קודמים.

בגב השער מופיעה הבקשה הבאה:

עין הקורא

תכתב זאת על לוח לבי דברים היוצאים מפ"ק הרב ליקוטי

עצות וז"ל יש עכשיו ספרים הרבה וגם עתידים

להיות עוד ספרים הרבה ואסור להלעיג על שום א' מהם כי כולם

צריכים לעולם א"ד ז"ל. ואשריו למי שמוציאם לאורה לאדפוסי הדרה

למען יגדיל תורה ומצות

יפה ללב1א

הופתעתי למצוא ציטוט מתורת חסידות ברסלב המופיע בספר "ליקוטי עצות". בחיפוש שערכתי במאגר "אוצר החכמה" בכל ספריו, ראיתי שספר זה מצוטט פעמים הרבה אצלו.

מיוחד ה"שויתי" של ר' רחמים נסים יצחק פלאג'י המופיע בראש ספרו. צפונים בו סתרי שמות בגימטריות.

יפה ללב3א

התורה מייחדת מקום לשחיטת הקורבנות קדשי קודשים במקדש בצד צפון. כלשון הפסוק "צפנה לפני ה'" ולכן זה המקום המכובד והעיקרי במקדש (משנה סוכה דף נו ע"א וברש"י).

צפנה בגימטריה עולה  172. כמו כן זו הגימטריה המשותפת לראשי התיבות של השמות הקדושים (ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן) .

שנזכה להיות מייחדי שמו יתברך בכל עת.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

ירושלים – משכן ישמעאלים

בע"ה, פרשת לך-לך תשפ"ב

וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל

בראשית, טז, יא

הרב מימון בספרו "למען ציון לא אחשה" מספר:

מחזור הרב מימון

קינה זו נדפסה לראשונה בספר קינות בלובלין בשנת שע"ז (1617). עותק סרוק של הספר מאוסף הספריה הלאומית בוינה ניתן לצפיה ברשת.

קינות ערלים2

הפזמון החוזר בקינה זו:

ירושלים קודש הילולים – איכה היתה משכן ערלים.

קינות ערלים4

פזמון זה – משכן ערלים מופיע גם בהדפסות מאוחרות יותר של הקינה. כדוגמת "קינות כמנהג ק"ק פולין" שנדפסו על ידי פרופס באמשטרדם בשנת תקי"ד (1754)

קינות ערלים1

יוצא דופן מצאתי במחזור בפורמט גדול, דפוס פראג שנת תקי"ז (1717), המצוי במחסני ספריית הרמב"ם.

בחלק השני נדפס דף אחרון ובו הקינה הנ"ל בשינוי הפזמון.

ירושלים קודש הילולים – איכה היתה משכן ישמעאלים.

אני מניח שהשינוי בא מפני הצנזורה הנוצרית. ערלים משמעותו כל הגויים, ואילו ישמעאלים הם בני דת אחרת.

מחזור2

מחזור3

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, רשימה לפרשת נח, תשפ"ב

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים

בשנת תרפ"ה (1925) נדפסו לראשונה חדושי האדמו"ר ה"שפת אמת" מגור על סדר קודשים. 

עותק הספריה היה שייך לר' חנוך העניך מרדכי ליטמנוביץ בנו של רבי אליעזר ליפמן מרדומסק שהיה חתנו של ה"תפארת שלמה". רבי אליעזר ליפמן נחשב לאישיות מיוחדת בין החסידים. בצעירותו היה מרואי פניו של הרבי מקוצק. צאצאיו השתדכו עם בית סוכצ'וב וגור. מעיון בערכו של אביו כאן -בבלוג תולדות ושרשים- עולה שגיסיו של ר' חנוך העניך מרדכי היו ר' שלמה אלטר, אח ה"שפת אמת" והאדמו"ר "שם משמואל" מסוכצ'וב.

כך הוא חתימת הבעלים בראש השער:

חנני השי"ת בזה הספר הקדוש מאת אדומו"ר זצללה"ה זי"ע

חנוך העניך מרדכי בהמנוח החסיד ר' ליפמאן ז"ל מרדאמסק

ליטמאנאוויטץ לאדז זאוואדשקא 39

בשולי השער הוסיף ר' חנוך העניך מרדכי הערה, כנראה לכבודו של האדמו"ר ה"שפת אמת", כי:

בדפוס ראשון נדפס

כבוד הרב הגאון

המפורסם קדוש ישראל

ותפארתו מרן" כו'

הערה זו תמוהה:

 א. בשער הספר שלנו נכתב התואר הבא:

מאת כבוד קדושת אדונינו מורינו ורבינו קדוש ישראל ותפארתו, רשכבה"ג מרן יהודא ארי' ליב זצללה"ה מגור.

 האם הנוסח שהובא בהערה "כבוד הרב הגאון המפורסם קדוש ישראל ותפארתו מרן" מכובד יותר?

ב. עד כמה שידי משגת זהה הנוסח בכל המהדורות השונות של חידושי השפת אמת לנוסח שלפנינו.

כך הוא ב"שפת אמת" על התורה (פיוטרקוב תרס"ה 1905) ולאחריו.

שפת אמת שער

השער בקטלוג בית המכירות "קדם" 

וכן ראו נא דוגמא נוספת את שער "שפת אמת", דפוס ורשא, עותק ספריית הרמב"ם.

לא מצאתי מהו "בדפוס הראשון" שציין אליו הכותב הנכבד.

שבוע טוב

אבישי


תוספת.

גב' אראלה דיכטר שלחה לי את תמונת ציון האהל הריק של  ה"חידושי הרי"ם" וה"שפת אמת" בבית הקברות ההרוס בעיירה גורא הסמוכה לורשה. 

בסוף כל מצבה נרשם: התארים נכתבו כפי שנדפס בשער הספר חדושי הרי"ם / שפת אמת

אראלה1

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

שיתוף:

בע"ה, ערב שבת בראשית תשפ"ב

וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

בראשית פרק ב פסוק טו

אלוקים ברא עולם ומלואו ועלינו לשומרו. 

זה נכון בכל דבר ומפעל. אפשר להקים ספריה גדולה ועשירה אבל אם לא יהיה מי שיהיה אחראי, שכל ספר יחזור למקומו, הכל יתבלגן וההשקעה הראשונית תלך לאיבוד 

אינני יודע מה עלה כיום בגורלה של ספריית ישיבת פוניבז'. ספריה שמייסד הישיבה, הרב כהנמן זצ"ל, טרח בעבורה. ספריה גדולה ובעלת אוסף יפה.

בין ספריית הרמב"ם לספריית ישיבת פוניבז' היו חילופי ספרים (כנראה עודפים).  כך הגיעו אלינו ספרי "פני יהושע" שדרכם התוועדנו לאחראים על סידור הספריה ב"זמנים" שונים.

ביאורי "פני יהושע" הם למסכתות קידושין (זמן קיץ) וגיטין (זמן חורף) מדפוסי פולין במחצית השניה של המאה ה-19 למניינם.

פני יהושע פוניבז 7א

 

א. הרב אברהם קסלר. כיום מראשי ישיבת "תפארת ציון" בבני ברק. ממונה לזמן קיץ בשנת תשי"ז (1957)

הרב קסלר

 ערו בינינו

כאן ניתן לצפות ברב קסלר כשהוא מספיד הוא את הרב אהרן יהודה ליב שטיינמן זצ"ל. 

 

פני יהושע פוניבז4ב

ב. הרב ירחמיאל בויאר. איש ציבור. כיהן כראש עיריית בני ברק. הוא החליף את הבחור אברהם קסלר ככממונה על סדור הספריה בזמן חורף תשי"ח (1958).

גם לשיחותיו לפרשת שבוע אפשר להאזין ב"ערוץ בינינו" .

הרב ירחמיאל בויאר

פני יהושע פוניבז5אלפני שנים ראיינתי את ר' מאיר וונדר הי"ו, שהיה הספרן הראשון של ישיבת פוניבז'. 

תמללתי את הראיון, ולפניכם קטע קצר הנוגע לעניינו:

ימים ראשונים

ש. את עבודתך כספרן התחלת בישיבת פוניבז'. ספר לנו על אותם ימים ראשונים.

ת. באותם ימים שלמדתי בישיבה, בתחילת שנות החמישים, היה מנהג שבכל שנה היו ממנים שלשה גבאים חדשים של 'אוצר הספרים'. בישיבה היה חדר אחד ובו היו כאלף ספרים בלי סדר. הרב כהנמן – הרב מפונביז'- בטביעת עין שלו הוא ראה שבשנה שאני הייתי אחד מהשלושה, ה'אוצר' קיבל צורה, היה נעים להיכנס ולהסתכל. אז הוא קרא לי ואמר שהוא רוצה להפסיק עם הסדור הזה, והוא רוצה לקחת בשכר חלקי  אדם אחד, שהוא יטפח את אוצר הספרים. אחרי שמונה שנים כשעזבתי זו היתה קומה שלמה עם עשרים וכמה אלף ספרים מסודרים…

חובבי היסטוריה רבנית ימצאו עניין בהקלדת חלק של השיחה: וונדר ספריית ישיבת פוניבז.

הקלטת אודיו מרתקת של כל השיחה שמורה עמי. 

שבת שלום

אבישי

——————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בדיקת מזוזה בשנת שמיטה

תצוגה מקדימה(נפתח בטאב חדש)

בע"ה, תשרי תשפ"ב

בדיקת מזוזה בשנת שמיטה

מה אפשר למצוא בכרך של חומש משומש ומָהוּהַּ המונח במרתפי הספריה?

לייב9

שער חומש ויקרא, מהדורת פרנקפורט דאודר תק"ו 1746. עותק ספריית הרמב"ם. 

שימו לב לכיתוב הקטוע בתחתית השער: משה בן […].

 בדף העוקב אחרי דף השער מצאנו את הכיתוב הבא:

לייב 10א

[…] סיון תרא  בדקתי כל המזוזות שבביתי ובחנות והאוצר

חוץ ממזוזת החנות העומדת ברחוב הקבועה באבן לא יכלתי

להוציאה כי הרב […] נרו אמר לי שאין להחמיר בה

כל כך כי דעת הרמב"ם זל שהחנות פטורה ממזוזה

 

הק' משה בן לאא"מ ליב בן הירץ בן ליב בן מאיר* בן שמואל […]

בן ליב בן זעליגמאן  שנת תרב

ובעפרון נכתבו השורות הנוספות: 

[…] חשון תריב לפ"ק

קבעתי מזוזת חדשות בפתח הבית לרחוב

העיר ולפתח החצר

Moses Lob Muinz

 

———————————

מי הוא אותו משה בן ליב ?  

אמנם שער הספר פגום אך נשמר בספריה עותק של חומש במדבר ושם מופיעה בתחתית הספר הכיתוב המלא (השוו נא לשער הספר הנ"ל).

משה בן כ"ה (כבוד הרב) ליב מענץ

נציין שהשער צולם על ידי בעל מקצוע במסגרת תערוכה שעשינו בעבר בספריה. אף כתבנו לפני זמן רב על שער זה בבלוגנו, ראו נא כאן

לייב6

רעי חנוך גוטליב מצא ב GENI את שושלת המשפחה ואת תמונת "איש המזוזות", משה בן ליב מענץ. (על דמותו המיוחדת ומרכזיותה בחיי היהודים בגרמניה – ראו נא את תגובתו של הרב יהודה אהרן הורוויץ בסוף הרשימה)

 

——————————————————————————————————–

*  

יש להבדיל בין הרב לייב מענץ (בן מאיר) לרב לייב מענץ (בן שמעון), שהיה גם רב וגם רופא, וכיהן ברבנות בעיר מינץ (מענץ, מגנצא). שניהם בני אותו גיל ובני אותו חבל ארץ.

תשובה מעניינת של הרב הרופא משנת ת"ע (1710) נמצאת בשו"ת שב יעקב. הוא נשאל האם אפשר לסמוך על חוות דעת רפואית להלכה.

לייב1

שאלה זו אקטואלית גם כיום. האם הרפואה היא מדע מדוייק או נשענת על הסתברות וסברות?

מעניין שהרב ליב סבר שהרפואה אינה מבוססת דיה להסתמך עליה. 

הרב יוסף שאול נתנזון, מגדולי המשיבים, בספרו יד שאול-יוסף דעת דן בשאלה זו והסתמך גם על דברי הרב הרופא לייב מענץ.

לדבריו יש לסמוך על דברי הרופאים רק בשאלות של פיקוח נפש מחמת הספק. אך בשאלות שנוגעות להלכות טהרת אשה לבעלה וכד' אין להם נאמנות כנגד חזקה. 

‏‏לייב3א

———————————————-

בדיקת מזוזה בשנת שמיטה

שנת שמיטה בפתחנו. 

חוץ מהלכות הקשורות לארץ ולעבודת האדמה – ישנה נקודה צדדית המוזכרת בהלכה והיא דווקא מהמצוות שאינן תלויות בארץ: מצוות מזוזה.

בשלחן ערוך (יורה דעה, סימן רצ"א, א) מובאת ההלכה הנוגעת לבדיקת המזוזות. על החובה לפתוח את בית המזוזה ולעיין בה, לראות שלא דהה הכתב ולא נפסלה המזוזה מחמת רטיבות, בפרט במזוזה חיצונית בבפתח הבית.

מזוזה ביתית צריכה בדיקה פעמיים בשבע שנים.

מזוזה המותקנת במבני ציבור נבדקת רק פעמיים ביובל – חמישים שנה.

ליב7

קראתי פעם שראוי לסמוך מועד הבדיקה אל קריאת פרשת ביעור מעשרות בחג פסח של השנה השלישית והשביעית – שנת השמיטה.

מי שלא עשה זאת בשש השנים האחרונות , מוזמן בשנה השביעית להזדרז ולבדוק !

חתימה טובה.

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

צום, קול וממון

בע"ה, ערב ראש השנה תשפ"ב 

תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה.

לפני שנים קראתי בזכרונותיו של רופא, שחי בירושלים לפני מאה וחמישים שנה, על זקן ירושלמי שצם ששה ימים רצופים – מראשון עד ששי – והתפעלתי מאד.

צום5אאצום5ב

 

מתוך: ד"ר ברנהרד נוימן. עיר הקודש ויושבי בה. ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ט 1949 עמ' מ-מא.

 

לאחרונה הגיעה לספריה חוברת זכרון לר' שלמה פנחס חפוטא זצ"ל, בנו בכורו של הרב אברהם חפוטא שליט"א ראש ישיבת הרמב"ם. 

חפוטא3

 

והנה בהספדו של האבא על קברו של בנו מופיעים דברים דומים, פלאי פלאות. 

"… פעם אחת הוא לא אוכל. מה יש לך? מתברר שהוא קיבל על עצמו תענית של שבוע, ממוצאי שבת עד ערב שבת, לא אכל ולא שתה. אני פחדתי עליו שהוא לא יחזיק מעמד, תענית שבוע ימים, היה בעל כוחות אדירים". 

ובדבריו בסוף השבעה עוד הוסיף על כך:

"… והתחילו לספר עליו, ואני נדהם. מה… אבא לא יודע? – לא ידעתי כלום מזה, דוגמא שאני תפסתי אותו פעם בבחרותו, שהוא צם ממוצאי שבת עד כניסת השבת, זה צום ידוע לצדיקים, אבל צריך לזה כוחות אדירים, לא לאכול ולא לשתות שבוע ימים, זה היה באמצע שבוע והבן שלי הוא חלוש, אמרתי לו מה אתה עושה? הוא אומר אני סתם קבלתי עלי את השבוע הזה אני לא יכול להפר את זה, אני השבוע בצום. אתה שבוע שלם בצום?! זה סכנת נפשות, הוא סיים את הצום, בשבת, אבל אני חשבתי זהו, יותר לא תפסתי אותו עוד, בא תלמיד שלמד אצלי אדם נאמן, שלמד אצלי בישיבה, והוא היה איתו בקשרים, אז הוא אמר לי שהוא יודע שבכל חודש אלול היה עושה את התענית הזאת והוא הרגיש בו, והיה מבקש אותו אל תגלה לאף אחד, אני מבקש ממך שאף אחד לא ידע. אמרתי לו עשה את זה עוד פעמים? אמר לי כן, בחודש אלול היה עושה פעם אחת".

אמרתי, נחזר אחר מקור צומות מיוחדים אלו ומי נהגו בצומות אלו?

בשו"ת אדרת תפארת חלק ששי (ירושלים תשע"ג 2013), שחברו ר' אברהם דורי, מצאתי את שחפשתי. רשימת מקורות עניפה על צומות ארוכים כאלו. מהם עולה כי המקור לצום זה הוא בספר הידוע "חמדת ימים" (חמ"י), ספר המכיל הנהגות קבליות.

צום4

אנחנו חלושי הכח נאזור חיילים לצום יום אחד,  בראותנו את גבורי הכח, הצמים שבוע שלם!


צום9

זכרון ילדות. ב"מחזור רבא" הישן הוסיפו פירוש לנאמר בצעקה בסוף תפילת "ונתנה תוקף": "תשובה ותפילה וצדקה- מעבירין את רוע הגזרה". מעל כל מילה נכתב פירושה: תשובה=צום, תפילה=קול, צדקה=ממון.

סכום האותיות (גימטריה) של צום/קול/ממון שווה. בכל מילה סכומה הוא 136.

וסכומם של שלשת המילים ביחד = (136*3) 408, שהיא הגימטריה של המילה זאת. "בזאת יבא אהרן אל הקודש", נקרא בתורה ביום הכיפורים, עת הכהן הגדול נכנס פעם בשנה אל קודש הקודשים.

גם אנחנו מתכוננים בזאת: בצום, בקול, ובנתינת ממון לצדקה.

יהי רצון מלפני אדון כל, שיקבלו צומותינו ותפילותינו וצדקותינו לרצון בעשרת ימי התשובה הבאים עלינו לטובה, לבשר טוב על עמנו וארצנו בשנת תשפ"ב הבאה עלינו לטובה.

כתיבה וחתימה טובה

אבישי

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, אלול תשפ"א. 

"עשה למען תינוקות של בית רבן"

(מתוך סליחות לימים נוראים)

על "בית המדרש תינוקות של בית רבן"

שער מסכת ברכות, דפוס פרג בשנת תק"ץ (1830). מקושט בעץ תאנה נושא פירות בתוך עציץ. עליהם נלוה פסוק ומאמר חכמינו ז"ל.

"נוצר תאנה יאכל פריה" [משלי כ"ז]

"מה תאנה זו כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים

אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם" [עירובין נ"ד]

 

בית רבן1ב

בעותק ספריית הרמב"ם – חותמת בעלות עגולה. חותמת זו מופיעה גם באחד מדפי הספר.

הכיתוב מסביב: בית המדרש תינוקות של בית רבן. ובאמצע: ת"ת.

בית רבן 3ב

בית רבן2 ב

 

רעי חנוך גוטליב מצא בעיתון "הצפירה" משנת תרמ"ח (1888) פרטים על ת"ת (=תלמוד תורה) "תינוקות של בית רבן", שנוסד שנה קודם בוורשה. בשנתו השניה למדו בו כשלש מאות תלמידים.

ידועות הדפסות של כרכים בודדים מהש"ס לשימוש התלמידים.

אין זה המקרה שלפנינו. כל הש"ס נדפס בפרג, וכל כרך הוא בפורמט גדול מאד וכבד-משקל. 

יד המקרה -או תורם אלמוני- שדווקא פריט מסדרה זו היה מונח בבית מדרש 'תינוקות של בית רבן'. 

 נזכור את מאמר חכמינו הנזכר בשער הגמרא, כי דברי תורה משולים לעצי התאנה, שפירותיהן מתוקים ומצויים למי שמעיין בהן. 

שבת שלום

אבישי 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה, אלול תשפ"א.

א.

יום פטירתו של מנהלה הראשון של הספריה הרב ראובן מרגליות חל בתאריך ז' אלול. ר' ראובן זצ"ל היה בקי נפלא בנגלה ובנסתר ומחבר ספרים מעוררי פליאה בהיקפם.

הספריה שלנו קיבלה את התהודה והתהילה שלה הודות לר' ראובן. "הספריה של רב' ראובן מרגוליס" בפי הוותיקים. 

לפניכם הקדשה שקיבל ובה תמצית אישיותו הספרנית.

כותב ההקדשה דוצנט חיים ליפשיץ, היה אסיר ציון, ממייסדי "חוג הראי"ה", ומפקח ארצי לתרבות תורנית. 

ב"ה לספריית הרמב"ם

ולנשר הגדול המרחף עפ"נ אוצר הספרים,

צנא דמלא ספרא (=סל מלא ספרים)

הגאון מוה"ר ראובן מרגליות שליט"א

בהדרת כבוד ויקר

חיים ליפשיץ

ת"א-יפו

אור לכז בשבט תש"ך

מרגליות1

ב.

 השבוע מלאו 50 שנה לפטירתו של רבי ראובן זצ"ל. ידוע הפולמוס שהיה לו בשנת תש"א (1941) עם פרופ' גרשם שלום לאחר שהאחרון פרסם על "שבתאותו" של ר' יהונתן אייבשיץ. נאמתי וכתבתי על כך בעבר כאן

לפניכם שתי טיוטות של רשימות בכתב ידו של ר' ראובן מאותם ימים ובהן ביטויים בחריפות יתירה ובזלזול רב כנגד פרופסור גרשם שלום. לא קל היה לי לפרסם זאת, ואולי אני טועה. 

מר' חנניה ויינברגר, בן אחותו של ר' ראובן, שמעתי כי השניים השלימו ביניהם וג"ש אף ביקר בביתו של רא"מ. 

בטיוטא הראשונה הרב מרגליות מראה את חוסר הידע של גרשם שלום  במקורות והסתמכותו על ספרי עזר.

עמוד 1.

הפרופיסור לקבלה ופעולתו המדעית

יושב לו פרופיסור בהר הצופים ומגיד בכל סמסטר אי אלה דפים "זוהר" לפני חצי תריסר בחורים ובחורות שנרשמו ללמוד "קאבאלא", חוק הוא באוניברסיטה כי כל מתלמד מוכרח להרשם בכמה מחלקות למען קבל תעודת גמר ומגיסטר, בחרו אחדים מהסטודנטים-ות את הרע במיעוטו ונרשמו במקצוע שאין מתעניין בו, והפרופיסור ושומעיו משתעמים. זה שנים שהוא מחפש נושא לקנות בו עולמו בספרות, נוהג שבעולם כל בוגר באוניברסיטה כותב איזה דיסרטציה מחקר על איזה נושא לשם קבלת התואר, אבל פרופיסור כבר ילך לפניו שמו שרכש ע"י עבודות מקיפות במקצועו, ספרים רבי הערך נכס לדורות. הפרופיסור שלנו עודנו מתכונן לכך, כבר הכין אפילו כרטיסיה מילולית הזוהר, למען יוכל למצוא מאמר הנצרך לו ע"י המון פתקאות שהוכנו, אבל עוד לא הומצא המפתח להפתקאות עצמן, וביחוד הלוא אי אפשר לאכות נהמא בנהמא נחוצה קונקורדנציה תלמודית ומדרשית אז אפשר שימצא איזה הקבלה, בלעדה איך אפשר לנסות לכתוב איזה דבר… שהלב יודע מרת נפשו כי אינו לא במקרא ולא בתלמוד. ספרי עזר מצויים אמנם למדי בספרייתו אבל כמו… להפרופיסור אינו מוצא אשר יבקש, פתגמי התלמוד נרשמו בלשון זר לו עד אשר אינו יודע איך לחפש אותם, וגם במעט שיעלה אחרי חפש מחופש גם בו אינו בוטח, מפחד הוא מעין רואים, יודע הוא נפש קוראיו כי בקבלה הוא יכול להגיד להם ככל העולה על רוחו בבטחון גמור שאיש לא יבקר אחריו, תלמידי חכמים שיודעים פרק בקבלה הן לא יטפלו בדבריו, חבריו באוניברסיטה מפחדים להכנס לעולם המסתוריןואינם מתעניינים בתגליותיו, אבל כשינסה כוחו בעבודה הזקוקה להשוואות מתלמוד ומדרש מפחד הוא כי יראו עד היכן אי ידיעתו מגעת וידינו קל וחומר בעצמם, אם בנגלה כך בנסתר לא כל שכן–

ובכן סבב לו הפרופפיסור בספריות העולם והעתיק אי-אלה קטעים מכתבי יד, שברובם לא היה חסרון כלל לספרות ולמדע היהדות אלמלי נשארו גם הלאה בגניזות, כבוד מחברי הקקטעים במקומם מונח אבל כמותם רבים הם בספרי קבלה מודפסים, הסיכום המחודש על יסוד הקטעים שפרסם הוא קטן ודל,  וההערות המועטות שהואיל לצרף להטכסטים [המשך בעמוד 2] על פי ספרי עזר המה מלאים שבושים גסים ומגוחכים…

פולמוס עם גרשום שלום

ומקוצר יד לתת עבודה יסודית בקבלה פנה – ובצדק – לפרשה אחרת, לתנועת "שבתי צבי", ובאמת מעט מאד אשר אנחנו יודעים על מהות הכת ההיא והשקפת עולמה, הקרובים אליה בזמן השתדלו להכיח אותה ולא הרבו לדבר על יסודיה והלך נפשה רק על תעלוליהם ומשיבותיהם, ובכן החומר בכת"י אשר בספריות הוא מעניין, אבל מי שאיננו חושב להיות רק מו"ל כי אם שהפרסום מכת"י יחשב כעבודה מדעית הרי צריך להיות בקי קצת בספרות שממנה נשאבו הציטטות שבכת"י. והנה הדפיס הפרופ. בקובץ על יד ב (סדרה חדשה, ירושלים תרצ"ז) אגרת מגן אברהם מארץ המערב שחוברה כנראה [?] בידי אברהם מיכאל קרדוזו, בהקדמתו הקצרה הוא אומר מכיון שהספר נכתב בטעם יפה ובבהירות רבה לא הארכתי בביאורים והסתפקתי בציון מקורותיו בדברי רז"ל, כדאי לבחון שנים שלשה עמודים ולראות איך נעשתה המלאכה. בעמ' מ: כאשר זה מפורסם באמרם ז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליה מלמעלה, ומציין הפרופ. "חולין צ"ז ב" והנה בחולין צ"ז מדובר בהלכות רבות בענין ביטול בששים, מין במינו, כבוש כמבושל ועוד, אבל אין שם זכר למאמר אגדי זה, אין זאת אומרת שאין מאמר כזה בתלמוד, ישנו וישנו במסכת זו אלא בדף ז' ע"ב, אבל כיצד בא הפרופיסור לציון זה "חולין צ"ז ע"ב" [?] פתחתי הספר אוצר לשון חכמים של פערלא ע' 29 והנה במספר 351 מצויין לנכון חולין צ"ז: ובכן נפתרה חידת הבקיאות. לעומת זה באותו עמוד: דהא קיימא לן דלא עביד קוב"ה ניסא לשקרא, פה אין כבר כל ציון, יכולים אנו לתאר לנו יגיעת המו"ל בחפשו בספרי עזר ערך "קיימא לן" "לא" "דלא" וכמוהם, יגע ולא מצא, אלא שלא עלתה על דעתו שבמקור הדברים נאמרים בלשון תמיה "עביד הקב"ה ניסא לשקרא?" ברכות נ"ח ע"א…

בטיוטא השניה, בדפים הבאים, נפגש עםהמשך הפולמוס סביב השבתאות. ג"ש טען שרבי יהונתן אייבשיץ היה שבתאי נסתר. כנגדו כתב רא"מ קונטרס שהפריך את ראיותיו. בעקבות זאת פורסם ע"י ג"ש קונטרס תגובה חריף בשם "לקט מרגליות". בטיוטא זאת ישנה תגובה ל"לקט מרגליות" של ג"ש.

משום מה, טיוטא זאת, בכתב ידו של ר' ראובן מרגליות, נכתבה בגוף שלישי.

קטעים מתוך טיוטא ראשונה מצאתי בחבור "לפולמוס המחודש על שבתאותו של רבי יונתן אייבשיץ" (ירושלים תש"ב 1942) מאת א. השילוני, הוא  יצחק רפאל. החיבור הנ"ל מצדד ברב מרגליות וכנגד גרשם שלום. ברור שיצחק רפאל ראה טיוטות אלו ואף העתיק מהם. וצריך עוד להתיישב ולהתבונן בדבר. 

דוגמא לדבר מסוף חבורו של יצחק רפאל מצולם הדף הבא, שזהה לנוסח בעמ' 3 בקונטרס כתב היד לעיל. 

שג2א 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

ספר של ספריית ישיבת יח"ל

בע"ה, אלול תשפ"א

ספר של ספריית ישיבת יח"ל

[רשימה לכבוד תלמידי הישיבות ששבו לספסל לימודיהם השבוע עם תחילת "זמן אלול" ]

 

אחת הישיבות הגדולות והנודעות באירופה היתה ישיבת חכמי לובלין

הר"מים היו תלמידי חכמים מן השורה הראשונה, גדולי עולם. 

אחד מהם היה הרב אריה צבי פרומר, מחבר ספרי "ארץ צבי". נספה בשואה. 

בעותק שלנו מצאנו רישום ידני בפתיח של ספר חידושי המאירי על מסכת עירובין (דפוס ורשא, תרע"ג 1913).

כותב הרישום הוא הבחור אלכסנדר זישא הוכגילרנטר מקוטנא. תלמיד הישיבה שאף הוא נספה בשואה. 

הוא הוביל אותנו להערה בכתב ידו של ר' אריה צבי. 

בדף מ"ט יש כאן הערה של מרן הגה"צ הר"מ שליט"א

המאירי2

בדף מט  מדפי הספר אכן מצאנו את הערה שעליה חתום שמו של הר"מ ארי' צבי. כך הוא נוסח הערה ראשונה:

ק' לפ"ז (= קשה לפי זה) ממלאה אשה קדרה של בשר אע"פ שאי"צ (=שאינה צריכה) אלא לחתיכה א' (=אחת) בביצה יז.

והרי בשר ל"ש (=לא שייך) טעם זה שחשוב כדבר א' (=אחד) כמ"ש (=כמו שכתוב) לעיל וכחולין טו: וצ"ע

ארי' צבי

המאירי4א

 

מעניין שעל ספר שהוא רכוש הספריה של ישיבת חכמי לובלין נוספו הערות וחידושים בכתב יד.

חדושי המאירי

———————————————

בגנזי ספריית הרמב"ם ישנה תמונה שלקוחה מטקס הנחת אבן הפינה לבניין הישיבה בל"ג בעומר שנת תרפ"ד (1924).

התמונה אינה לקוחה מבמת הכבוד וכד'. היא דווקא מראה את ההתגודדות מסביב. את החצר האחורית.

פתיחת יחל יחיאל קסטנברג1

וכך הכיתוב מאחורי התמונה בכתב ידו של הספרן ר' ראובן מרגליות.

לקורות חייו של הרב יחיאל קסטנברג ראוי להקדיש רשימה נפרדת. על רבנותו בראדום היתה מחלוקת והתערבו בה רבנים חשובים. ראו נא כאן וכאן. נספה בשואה.

הרב זאב דוב אלתר מאיר לא כיהן ברבנות. עסק בממסחר וחיבר ספרים ומאמרים על היהדות בעיתונות. עלה ארצה בתרצ"ב (1932). חי בתל אביב. נפטר בשנת תשכ"ו (1966)

הרב שלמה שיקלר, היה מרבני גליציה. הספיד את הרב מאיר שפירא מייסד וראש ישיבת יח"ל כאן . נספה בשואה.


שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

הדוכס הגדול מטוסקנה

בע"ה, כה לחודש מנחם אב תשפ"א

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה

רשימה לפרשת ראה

לפניכם שער ספר תלמוד ירושלמי על סדר נזיקין עם פירוש פני משה. מהדורה ראשונה.

בשער הספר מופיע שתאריך השלמתו היה השבוע לפני 251 שנה בדיוק.

ותהי השלמת מלאכתו ביום ג' שהוכפל בו כי טוב לחודש מנחם

לסדר ולפרט ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה לפ"ק. 

ירושלמי אמשטרדםב3

אני 'אספן' של מודעות התנצלות בפני הגויים המצויות בספרים עתיקים וישנים.

אחת יפה ומיוחדת נדפסה בספר הנ"ל, שנדפס בליוורנו בשנת תק"ל 1770.

מודעא

כל מקום שנזכר בחיבור הזה גוי או עכו"ם אין הכוונה כי אם על אותן אשר מלפנים היו. אבל אלו שבזמנינו אינם בכלל

וכאשר הבאתי בריש מסכת ע"ז* דברי רבי יוחנן דחולין הנוכרים בזמן הזה לאו עובדי ע"ז אלא מנהג אבותיהן בידיהן.

ומצווים אנו להתפלל בשלומה של מלכות כאשר אנחנו עושים בשבתות וימים טובים מברכים ומתפללים בעד אריכות ימיו

ושנותיו ושלומו וטובותיו של אדונינו S. A. R. […] Archiduque PEDRO LEUPOLDO Primero

Gran Duque de Toscana ובימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן.

—————————————————————–

[ Sua/Sua Altezza Reale הוד מעלתו המלכותית = .S. A. R]

[ארכידוכס = Archiduque]

[הראשון =Primero]

[הנסיך הגדול של טוסקנה=Gran Duque de Toscana]

פדרו ליאופולד* היה הנסיך הגדול של דוכסות טוסקנה [ Gran Duque de Toscana ] בין השנים 1765-1790. נסיכות זו במרכז איטליה היתה עצמאית מאות בשנים ובה נמצאת העיר ליוורנו. בעיר זו פעלה קהילה יהודית אמידה. היא גם היתה מרכז חשוב ומפורסם של הדפסת ספרי קודש ובה נדפס ספרנו זה.

זכה פדרו ליאופולד, להיזכר לטובה בספר זה, שנדפס בליוורנו בשנת 1770 למניינם בעת כהונתו .

שבת שלום

אבישי


*

פני משה מסכת עבודה זרה פרק א הלכה א
והאידנא נהוג עלמא היתר אפי' ביום אידם משום דקים להו לרבנן בגוייהו דלא אזלי ומודו דכל הני דאיתסר בזו המסכת מיירי בעובדי עכו"ם וע"ז ממש. וכדאמרינן בפ"ק דחולין דעכו"ם שבחוצה לארץ לאו עובדי עכו"ם הן אלא מנהג אבותיהם בידיהם.

[תוספת]

פדרו ליאופולד היה בנו של פרנציס שהיה ראשון משושלת בסבורג-לוריין ששלטה בטוסקנה (אחרי שושלת מדיצי). הוא היה דוכס טוסקנה בין השנים 1765 – 1790. הוא היה רפורמיסט, היה חסיד מתון של אבסולוטיזם נאור , התנגד לעונשים קיבוציים והרשאון שביטל את עונש גזר דין מוות. לאופולד פיתח ותמך ברפורמות חברתיות וכלכליות רבות. חיסון לאבעבועות שחורות הופך לזמין באופן שיטתי, ונוסד מוסד מוקדם לשיקום עברייני נוער. ליאופולד גם הציג רפורמות קיצוניות במערכת ההזנחה והטיפול הבלתי אנושי באנשים הנחשבים לחולי נפש.

בימיו זכו היהודים ליחס מתקדם ולזכויות שלא ניתנו להם קודם (יש מאמר על זה, נגיש בחלקו וגם כאן עמ' 319-320) 

מ 1790-1792 הפך לקיסר רומא הקדושה, מלך הונגריה ובוהמיה, ודוכס אוסטריה. אז העביר את השלטון בטוסקנה לבנו, פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה, לאופולד עצמו מת שנתיים מאוחר יותר.

מקורות עליו ותמונות:  כאןציור שלו, פסל שלו עם עיטורים מפוסלים של השגיו כאן.

תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו בהכנת הרשימה ובכתיבת תוספת זו. 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

משחק "אתגר הכתר" פתוח. מחכים לכם. לפרטים כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

אתגר הכתר

בע"ה.

יצאנו לדרך.

"משחק "אתגר הכתר" פתוח !

אתגר הכתר

בתוך מרחב ספריית הרמב"ם מותקנות עמדות בהן מוצפנים חלקי פאזל של "כתר ארם צובא". על מנת להצליח במשימה ולפתור את סודו של ה"כתר" – נדרשים שיתוף פעולה וחשיבה מחוץ לקופסא.


למי מיועד המשחק ?

לבני הנעורים, למי שצעיר ברוחו. בין גילים 90-9.

מתאים לקייטנות הורים, למשפחות, לבני/בנות בר מצווה, לחברה' שמחפשים אתגר.

משך הפעילות: כשעה (תלוי בכם…).

מספר משתתפים: 2-8.

מחיר: 50 ש"ח לכל קבוצה.

לתיאום מועד שנוח לכם כתבו אלי: rambaml1@gmail.com

אתגר הכתר תמונה1א


מחכים לכם.

להתראות !

אבישי

טל' לבירורים. 0528850112


 

מקל חובלים

בע"ה

קַח אֶת-הַמַּטֶּה, וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם, וְנָתַן מֵימָיו 

מי מריבה

 רשימה לפרשת חוקת

פרשת מי מריבה, שבעטיה לא נכנס משה לארץ ישראל, זכתה לפירושים רבים.

רבי אפרים מלונטשיץ בפירושו "כלי יקר" על אתר מוצא מקום למשנה חינוכית היפה לשעה ולדורות. כשמדובר בנוער בוגר אז טוב להגיד מוסר מאשר להכות. שכנוע עדיף על איום.

רב ישראל סלנטר6

בספריית הרמב"ם בשער עותק ספר "נועם ירושלמי", וילנא תרכ"ו 1866, מופיע חותמת עגולה מיוחדת.

מפני שייכותה העקיפה למייסד תנועת המוסר היא מובאת כאן.

נועם ירושלמי1

וכך נוסח הכיתוב בה:

בעיגול החיצוני.

שייך לרב ומ"ץ מיכל פיינשטיין ולבהמ"ד שלו

בעיגול הפנימי.

הס' לבה"כ שזכה בדין

במרכז החותמת.

בזארעצי בווילנא

נועם ירושלמי3

חותמת זו הופיעה גם בקטלוג בית המכירות "אור הגנוז" כאן.

בחותמת זו מידע על דמות רבנית ועל בית מדרש ובית כנסת מיוחדים.

  1. על הרב מיכל פיינשטין.

ר' מיכל פיינשטיין שימש כמורה צדק (מו"ץ) בוילנה במשך כעשרים שנה, לאחר מכן היגר לארה"ב, שם שימש ברבנות עד פטירתו בשנת תרפ"א (1921). כך הוא נוסח מצבתו:

פיינשטיין1

2. על בית הכנסת בזארעצי בווילנא

באתר www.uzupiorespublika.com מופיעה תמונת בית הכנסת בזארעצי (כיום) וסיפור המקום. הרי הם לפניכם:

זרצ'ה הוא אחד הפרברים העתיקים ביותר של וילנה, שמופיע במקורות הכתובים כבר במאה ה-15. על פי מפקד הבתים משנת 1887 היו בזרצ'ה 80 בניינים בבעלות היהודים. בשל הצפיפות בבית הקברות היהודי הישן בשניפישוק בשנת 1829 נרכשה חלקת אדמה לבית העלמין היהודי החדש בפאתי זרצ'ה. במקום זה (ברחוב אוז'ופיו 36 ו-38) על המדרון של נחל וילניה עד 1840 היה בית הכנסת מעץ וממול בכיכר היה שוק של זרצ'ה. באותו המקום בשנת 1841 נבנה בית הכנסת החדש מאבן בעל קומה אחת. בשנת 1915 בו הותקן חשמל. לבית הכנסת זה הייתה חשיבות מיוחדת ליהודי וילנה.

  • כאן הרב המפורסם ישראל סלנטר (1883-1810), מייסד תנועת המוסר, הקים את הישיבה בווילנה ובין השנים 1849-1840 היה מנחה הישיבה. המונח מוסר פירושו לחיות וללמוד באופן חרוץ ביותר על פי הכללים והחוקים של היהדות. תנועת המוסר יצרה שיטות חינוכיות להשתלמות האדם הרוחנית.
  • בשנת 1846 בזמן שהותו בווילנה ביקר בבית הכנסת זה סר מוזס (משה) מונטפיורי, ברון ובנקאי אנגלי, הנדבן והשדלן הגדול שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בכל העולם. 
  • הדרך מהרובע היהודי של וילנה לבית העלמין של זרצ'ה היה לאורך רחובות אוז'ופיו וקריביו הנוכחיים, אותו היו מכנים כ"דרך המתים". תהלוכות הלוויה היו עוצרות ליד בית הכנסת זה כדי לכבד את זכרו הנפטר. מכאן את בני הקהילה המכובדים ביותר היו נושאים על הידיים. משנת הקמת בית הקברות של זרצ'ה ב-1830 ועד 1939 נקברו בו על פי הערכה מעל 70 אלף איש. 
  • בית הכנסת של זרצ'ה הוא מקום התרחשות העלילה העיקרי של רומן "העגונה" של חיים גראדה, סופר האידיש, יליד וילנה, אחד מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

בזמן כיבוש ליטא הנאצי בשנת 1941 בית הכנסת נסגר וב-1942 נהרס קשות. אחרי המלחמה בתקופה הסובייטית המבנה שוחזר אבל כבר כבית דירות. ב-2012 נערכו חפירות ארכיאולוגיות של המקום, ולאחר מכן שינו את המבנה לבית פרטי. בפנים נשמרו כמה שרידים של עיטור קירות בית הכנסת. רוב היהודים של זרצ'ה נספו בשואה.

הזיכרון ההיסטורי של בית הכנסת של זרצ'ה נתמך ונשמר על ידי קהילת אוז'ופיס וממשלת רפובליקת 2020 (C)ליטא.

בית כנסת וילנא

אף כיום נשמר בזארעצי אשר בווילנא כבוד ליהודי המקום. ובשלטים בכניסה למקום מופיעה גם שפת האידיש.

רב ישראל סלנטר3

עדיין נשארו לי שאלות פתוחות.

1.האם בית הכנסת, שבו החלה פעילותו הפומבית של הרב ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר – הוא אותו מקום המופיע בחותמת ושבו כיהן הרב מיכל פיינשטין זצ"ל ?

2. "הס' [=הסמוך?] לבה"כ שזכה בדין". מה הכוונה שזכה בדין

שבת שלום

אבישי

נ.ב. תודה לרעי חנוך גוטליב על השותפות בבלוגי.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

דבש תמר

רשימה לפרשת קורח

 "אַף לֹא אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ…"

דברי קטיגוריה של דתן ואבירם אל משה רבינו.

יאיר שרקי שידר סדרת כתבות מעניינות (בערוץ 2) בשם "ברוקלין של קודש": מסע בקהילות החרדיות באמריקה. הסדרה גם ניתנת לצפיה באתר המיועד לציבור החרדי "ככר השבת". 

הפרק השני הוא על קרית יואל / "מסע בעיר הענייה ביותר בארצות הברית". 

קטע 1 (דקה 10:15) : 

יאיר מתארח בביתו של אחד מפרנסי העיר. בכניסתו לבית מוזג המארח כוס חלב ואז מופיע הדיאלוג הקצר הבא.

המארח: ארץ זבת חלב ודבש ! (-אמריקה).

יאיר: אבל ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש ?

המארח: האדמו"ר מסאטמר אמר שלקרית יואל יש קדושה מארץ ישראל.

קטע 2 (דקה 11:27): 

 תושבי המחוז מצביעים בעד הפרדה מוניציפאלית של קרית יואל מהמחוז. ושם חדש יינתן לה: Palm Tree – עץ התמר.

על שום מה ? כי שם משפחת שושלת אדמו"רי סאטמר הוא טייטלבוים = עץ תמר.

בספריית הרמב"ם ישנו ספר "דבש תמר", שחיבר בן לאותה משפחה מפוארה – משפחת טייטלבוים מהונגריה. 

מחבר הספר, ר' דוד בן שלמה טייטלבוים, מסביר בהקדמתו את סיבת בחירת שם הספר:

"והנה קראתי לספרי בשם דבש תמר על שמי דוד ושם אבי ר' שלמה ושם משפחתי לבית טייטילבוים."

דבש – ראשי תיבות דוד בן שלמה. 

תמר – טייטילבוים

דבש תמר1

שער הספר. המחבר: דוד טייטלבוים. דפוס ורשה תרנ"ז 1897. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

עותק הספר "דבש תמר" המונח בגנזי הספריה היה שייך לרב יעקב וויזענפעלד. 

בקובץ "עץ חיים" של חסידות באבוב פורסמו הגהותיו בגליונות כמה ספרים, ובראשם תיאור קצר של תולדות המחבר.

תמר4

דבש תמר2

בספר זה נוספו כמה הערות קצרות שלו. אחת מהם קשורה לשם הספר.

על דברי מחבר הספר בהקדמתו – 

והנה קראתי לספרי בשם דבש תמר על שמי דוד ושם אבי ר' שלמה ושם משפחתי לבית טייטילבוים.

תמר5

 באה כאן הערת ר' יעקב ויזנפלד בכתב ידו –

עיין שו"ת ח"ס או"ח ס'קצז בתשו' להגה"ק הר"מ טייטלבוים מאוהעל שכינה אותו וקראו שם תמר פילפול ארוך בזה.

ההערה מפנה אותנו לספר שאלות ותשובות חתם סופר (לר' משה סופר), חלק או"ח (אורח חיים) תשובה קצז. 

 התשובה שם מופנית לרב משה טייטלבוים, מייסד "חסידות סאטמר". החתם סופר נשאל ממנו על שינוי נוסחי התפילה. בפתח דבריו ה"חתם סופר" משנה את שם הכותב – המפורסם לכל בשמו הרב משה טייטלבוים – לרב משה תמר

תמר 7

החתם סופר בפתח דבריו קושר את שינוי השם לשאלה שהעסיקה אותו:

"בקראי שם תמר ועניינו מה שצריך לי עיון, מאי דפשיטא לחז"ל דדבש דכתיב בשבחי א"י בשבעת המינים שהוא דבש תמרים?" והוא מאריך בתשובתו על דרך הפשט ועל דרך תורת הקבלה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

תגרי לוד

תגרי לוד

רשימה לפרשת שלח ולכבודה של לוד ותושביה

תגר6א

שער הספר. דפוס זולקווא תצ"ט (1739). עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר

[במדבר יג, יז]

רש"י: הוא היה הפסולת של ארץ ישראל שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואח"כ מראין את השבח.

הסבר: משה מתווה את דרך המרגלים. תחילה יעלו דרך הנגב, איזור לא פורה, ואחר כך יגיעו אל איזור ההר ויתרשמו מטוב הארץ. כדרך הסוחרים המראים תחילה את הסחורה הפשוטה ואחרי זה משביחים את מקחם ומראים את הסחורה המשובחת.

המקור לדברי רש"י הוא במדרש תנחומא. המדרש דורש את שם ארץ כנען. כנען בתנ"ך היא מילה מקבילה לסוחר. דוגמא לדבר, במזמור אשת חיל בספר משלי: "סדין עשתה ותמכור / וחגור נתנה לכנעני".

סוגיה תלמודית מעניינת וקשה ללימוד בפרק הזהב (פרק רביעי במסכת בבא מציעא) נקראת סוגיית "תגרי לוד". הסוגיה דנה בהלכות אונאה. מה דינה של סחורה שנמכרה במחיר גבוה ממחיר השוק. הגמרא דנה בשני מרכיבים: 1. מה ההפרש הכספי המצדיק ביטול העסקה: ששית מעל המחיר או יותר (שליש לדעת ר' טרפון). 2. מה טווח הזמן שבו הלקוח יכול להתחרט: עד זמן שיראה לקרובו / לתגר ויתייעץ עמם או כל היום כולו.

תגרי לוד העדיפו – זמן חרטה קצר על פני הפרש כספי מורחב עד לשליש מחיר השוק. סגירת העסקה בזמן קצר היא קריטית לקיומה. זו ראיה מפוקחת של סוחרים !

כך הוא לשון המשנה.

האונאה ארבעה כסף מעשרים וארבעה כסף לסלע – שתות למקח. עד מתי מותר להחזיר עד כדי שיראה לתגר או לקרובו.

הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע – שליש למקח, ושמחו תגרי לוד.אמר להם: כל היום מותר לחזור. אמרו לו :יניח לנו רבי טרפון במקומינו וחזרו לדברי חכמים.

אחרי הקדמה זו, בואו ונתבונן בשער היפהפה של הספר עם השם המיוחד "הלכה אדם מישראל".

בספריה שני עותקים מהספר שונדפס בשנת תצ"ט (1739) בעיר זולקווא. הספר עוסק בחידושים על מסכתות מהתלמוד הבבלי שלימד הרב ישראל בן יעקב מזלוזיץ' ונלקטו על ידי תלמידי הרב המחבר אחרי פטירתו בגיל צעיר (47 שנים).

תגר6א

בשער מצויין "שהצגנו בחיבור זה הרבה דברים חריפים גדולים ונוראים על כמה מסכתות, וזה יוצא מן הכלל ללמד דעת את העם פלפול ארוך עמוק מי ימצאנו בשיטת תגרי לוד

בדף ך' מדפי הספר, בתוך הדיון בסוגיית "תגרי לוד" ובדיני אונאה מופיע הפסקה הבאה:

ואמר המעתיק יוסף יאסקא בן הרב המחבר. נהירא כד הוינא טליא (= זכור לי בבירור כשהייתי ילד קטן) על ברכי אבי ז"ל בהיות עדיין שבת אבי בק"ק זלאזיץ למד הלכה סוגיא הנ"ל עם החריפו' הנ"ל משך ארבעה שבועות בקיבוץ תלמידי' חשובין אשר נאספו עליו ממרחקי' כמפורסם לכל והעלה אבי ז"ל השגה על ביאור אביו זקינו ברש"י ראשוני' דסוגיא הנ"ל וזה דבריו…

תגר2

שנזכה להיות –

סוחרים מעולים בלימוד התורה ופלפולה.

תגרנים טובים בקדושת הארץ ויישובה.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

ארון וארגז

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן

חומש במדבר, פרק יפסוק לה

רשימה לפרשת בהעלותך. 

אמרי שהם חותמת

אמרי שהם חותמת 2א

מתוך שער ספר "אמרי שהם". המחבר: ר' משה בן דן שהם, תלמיד הבעש"ט. נדפס בקולומיי בשנת תר"מ (1880).

בעותק הספריה חותמות עגולות בדף השער —

חבורה משניות דק"ק קרעטשיניב

ואזהרה בצידן —

אסור חמור להוציא ספר מביהמ"ד

דחבורה משניות הישינה דק"ק קרעטשיניף

מי שלקח ספר מהארגז יחזירו למקומו

היום אצלנו הספרים מונחים בארונות. אז בקרעטשיניף הם היו מונחים בארגז.

מה בין ארון לארגז ? בגודל ? בצורה ? בעיצוב ? בניידות ? או בייעוד ?

האם יש שינויי בין רובדי לשון הקודש לדורותיה?

אשמח לקבל תשובות והפניות במייל הרשום בסוף כל רשימה בבלוגי.

————————————————————————-

בבית המקדש בקודש הקודשים היו ארון וארגז !

תניא: משנגנז ארון, נגנז שמן המשחה וצנצנת המן ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל, שנאמר (שמואל א ו, ח) ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך. [מסכת הוריות דף יב].

בצד ארון הברית עמדו עוד ארבעה פריטים. בוודאי כל אחד מספר לנו מסר משמעותי לדורות. שלושה מתקופת משה רבנו והמשכן במדבר סיני: שמן המשחה, צנצנת המן, מקלו של אהרון. הרביעי – ארגז מימי מלחמות ישראל והפלישתים בארץ ישראל.

סיפור חזרת ארון ברית ה' מידי הפלישתים הוא סיפור ניסי. פרשה הראויה לעיון כמסופר בספר שמואל פרק ה ופרק ו. בתחילה עת נשבה ארון ה' נאמר "כי גלה כבוד מישראל". לאחר המכות שהוכו ערי פלישתים ואלוהיהם, חזר הארון לבדו ועמו ארגז ובו הניחו סרני פלישתים חמשה טחורי זהב וחמשה עכברי זהב. אז נאמר "ונתתם כבוד לא-להי ישראל".

קוים להשוואה בין המסופר על הפלישתים בספר הנביאים לימינו – ראו נא את שלימד הרב צב"י טאו בספרו "לאמונת עתנו" חלק ראשון כאן.

שבת שלום

אבישי

נ.ב. הספרן בספריית הרמב"ם נאור נ"י הראה לי את שכתב פרופסור מנחם צבי קדרי מאונ' בר אילן בספרו " מילון העברית המקראית" בהגדרת ארגז.

.ארגז3א

שתי נקודות:

  1. הזהירות: כלי קיבול בלתי ידוע….

2. ההשערה: …שהמילה שאולה מלשון פלישתים ר' לעף, פלורה ב, 29


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

פלישתים עליך !

פלישתים עליך !

לדמותו הפולמוסית של אליעזר לצרוס גולדשמידט

רשימה בימי מבצע "שומר החומות"

אליעזר לצרוס גולדשמידט (תרל"ב-תש"י 1871-1950) היה דמות יוצאת דופן. כשרוני ומלומד, שזכה להערכה רבה על תרגום התלמוד לגרמנית. אך בד בבד עם עבודתו המדעית היה גם איש פולמוס ומחלוקת.

דף השער של "פלישתים עליך". 23 דפים. ברלין 1927. בראש הדף הקדשת המחבר למאיר הילדסהיימר (?)

במחסן הספריה מונח לו חיבור שכותרתו ! Philister uber Dich. אינני קורא בשפה הגרמנית ומה שמשך אותי לעיין בקונטרס היו מילים ספורות בעברית בעמוד השער: ארי שאמרת נעשה שועל (מסכת בבא קמא דף קיז עמוד א).

מחבר הקונטרס לצרוס גולדשמידט היה מוכר לי ממקום אחר. מהסיפור על חיבור קדום שכביכול מצא ובו טקסט קבלי קדם ספר הזוהר. לימים הודה שזייף זאת כמהתלה על חשבון המדע. (כעדות אלימלך רימלט. מעשה נערות של ר' אליעזר גולדשמידט. ארשת שנה א עמ' 480 ואילך) .

בזכרונותיו ישנו תיאור בל ייאמן על הפולמוסים שעברו עליו במשך קורות חייו הספרותיים הסוערים. בתוך דבריו מצאתי את החוברת שלנו… כאשר שמעון ברנפלד ביטל את עבודת התרגום של גולדשמידט בראשיתו בא הוא חשבון עמו במחברת שכותרתה "פלישתים עליך"

ביטוי זה "פלישתים עליך" לקוח מסיפור שמשון והפלישתים בספר שופטים פרק טז . מתחבר הוא למאורעות ימים אלו.

———————————————————————————————————————

ביום הולדתו השבעים של גולדשמידט נערכה לכבודו חגיגה גדולה באולם האקדמיה המלכותית בלונדון. עותק ממנשר ברכה שנמסר לו נמצא מקופל בגנזי הספריה. חתומים עליו פרופסורים לתיאולוגיה. בזכרונותיו הנ"ל, שנדפסו בקובץ ארשת שנה ב, מובא תרגום של המנשר. אך עמוד אחרון נעדר. דווקא עמוד זה מעניין במיוחד. הוא מכיל חרוזים באקרוסטיכון שמו – בארמית!

תמונה גולדשמידט 

גולדשמיד שער

גולדשמיד דף אחרון

לקריאת ששת עמודי המנשר ראו נא כאן.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com


משפחת באב"ד


 אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא

רשימה לפרשת במדבר

בעותק ישן ודי מרופט של ספר "בת עיני" המצוי במחסן שלנו ראיתי חתימת בעלים. זו תופעה שכיחה. בספרים רבים מצויה חתימת בעלים.

שער ספר "בת עיני". מחבר: ישכר דוב בער מגזע צבי. מקום הדפסה: דובנה. שנת הדפסה: תקנ"ח 1798. עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

רישום קצר של זהות הבעלים מופיעה בסוף הספר :

הצעיר יעקב צבי באב"ד בלאאמו"ר הגאון מוהר"ר שמחה באב"ד.

בת עיני6א

אך ראו זה פלא, איך תפחה לה חתימה נוספת בראש הספר לרשימת יוחסין קלאסית של ענף למשפחת באב"ד.

 במשפחת באב"ד שושלות רבנים ארוכות. באב"ד הוא ראשי תיבות : בן – אב בית דין. כלומר בן וממשיך מסורת אבותיו ברבנות ודיינות.

כדרכם של רשימות יוחסין, הרשימה מתחילה מדור אחרון ופונה אחורה כלפי מעלה. לכן ישנו רצף דורות קרובים מדוייק ואחר כך רק הזכרה בדילוגים של אבות המשפחה המפורסמים.

ברשימה הבאה תראו שישנם חמשה דורות רצופים מיעקב צבי (-שמחה-שמואל-אברהם אריה-יהושע העשיל מחבר ספר שו"ת יהושע) עד יצחק באב"ד ראבד"ק לבוב. מיצחק ישנו דילוג ארבע דורות למעלה עד הנשר הגדול ר' העשיל אבד"ק קראקא, שהיה נכדו של ר' יצחק מפוזנן, רבו של הרמ"א.

זאת הרשימה:

חתמתי את שמי כאן. ויעזור ויגין ויושיע לכל / החותם בו. הק' יעקב צבי באב"ד בלא"א מוהר"ש / באב"ד ז"ל אבד"ק טרעמבוולא בהגא' מו"ץ דק' בראד / מוהר"ר שמואל אב"ד בראד בהג' מוהר"ר אברהם ארי' / באב"ד אבד"ק מיקולניץ בהגאון הגדול רשכב"ה מוה"ר / יהושע העשיל באב"ד אבד"ק טארניפאל בעהמח"ס יהושע שו"ת / בהגאון הגדול רשכב"ה מוהר"ר יצחק באב"ד ראבד"ק / לבוב דור רביעי לרבינו הנשר הגדול הרב רבי / ר' העשיל זצ"ל אבד"ק קראקא נכד הגאון מוהר"ר יצחק / מפוזנן זצ"ל רבו של הרמ"א. ואבי הרב הנ"ל הי' בן הרב / מו"ה הרב שמואל הנ"ל הי' חתן הגאון הגביר המפורסם מוהר"ר / יצחק הלוי איש הרוויטץ דור שלישי מרבינו הגאון מוהר"ר / יצחק הלוי איש הרוויטץ זצ"ל אבדק"ק אה"ו ודק"ק בראד זכר / כולם לברכה לחיי העולם הבא /

שתי הערות בצד:

1. ר' יצחק מכונה ראבד"ק לבוב. אך כותבי תולדות המשפחה (ראה כאן מתוך ספר הנעים בעריכת גדליה שמואל באב"ד. ירושלים תש"נ 1990) מציינים שהיה רק מנכבדי העיר בראד.

2. בספרו של מאיר וונדר על חכמי גליציה מופיעה מפה המתארת ענף אחר של משפחת באב"ד. דרך מפה זו אפשר למצוא חלק מהרבנים שברשימה שלנו ולהשלים את החוליות החסרות מר' יצחק באב"ד -שהוא דור רביעי- עד להרבי ר' העשיל.

שבת שלום

חג שבועות שמח

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com


בע"ה.

רשימה לפרשת בהר-בחוקותי.

בין ל"ג בעומר ליום ירושלים וחג שבועות.

שתפתי חבר בהרהורי:

במקום מירון – ירושלים.

במקום ל"ג בעומר – חג שבועות.

במקום ר' שמעון – עליה לרגל.

תארו את הצפיפות והדוחק. סמטאות העיר העתיקה יכילו את הבאים?

השיב לי: עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש…עומדים צפופים ומשתחוים רווחים… ולא אמר אדם לחברו צר לי המקום שאלין בירושלים. [מסכת אבות פרק ה משנה ]

אמרתי לו: אין סומכים על הנס. [ירושלמי יומא פרק ראשון הלכה ד]


ספורי נסים

נס 1

ספר התשב"ץ. מחבר: ר' שמעון בן צמח דוראן. נפטר באלגיר בשנת ר"ד 1444.

ואומרים כי עדיין נשאר מהניסים שהיו בירושלים, שלא אמר אדם לחבירו צר לי המקום, כי בבית הכנסת שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל השנה, ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם בחג השבועות החוגגים יותר משלוש מאות איש, כולם הם נכנסים שם ויושבים רווחים, כי עדיין היא בקדושתה, וזה סימן גאולה שלישית. [ספר התשבץ חלק שלישי סימן רא]


נס 2

חתם סופר. מחבר ר' משה סופר. נפטר בפרשבורג (סלובקיה) בשנת ת"ר 1839.

יובן דלמ"ש (דלפי מה שכתב) בתשבץ ח"ג סס"י ר"א דגם בזמנו נראה נס בזה בבה"כ (בבית הכנסת) שבירושלים בבואם שם בחג השבועות כל סביבותיהם ולא צר להם, וה' יודע כי עיני ראו בח"ל (בחוץ לארץ) דבר זה ולא אוכל לפרש מפני פריצי עמנו, וא"כ (ואם כן) מאי רבותא דעשרה נסים נעשו בבהמ"ק (בבית המקדש) ?…

הערת המהדיר:

הג"ר (הגאון רבי) שלמן זלמן עהרנרייך אב"ד (אב בית דין) שאמלוי… ציין שמפורסם בעולם מתלמידיו הגאונים הקדושים, שזה היה בבית מדרשו של מרן בפ"ב (בפרשבורג) שהיה קטן מאד מהכיל וכו' והיה שם מועט מחזיק את המרובה. (תשובות חת"ם סופר. ירושלים, מהדורת מכון חתם סופר, תשס"ח 2008)

יהי רצון בעזרת ה' שלא נזקק לנסים !!!

בשורות טובות

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה בהקדם.

rambaml1@gmail.com

בנים אתם !

רשימה לכבוד ל"ג בעומר

בשנת תרצ"ה (1935) קיבל הרב בן ציון עוזיאל מכתב זועם מא. פנחסי על הופעת הכנר אמיל האוזר ב"אוהל שם". פנחסי טען כי אמיל הוא מומר ומסיונר ונשוי לנוצרית. המכתב נסרק בקטלוג הספריה וניתן לצפיה כאן. בעקבות מכתבו פנה הרב עוזיאל להנהלת "אהל שם" וביקש לבדוק את הטענות*. ובמידה שאכן כך הוא ביקש למנוע הופעתו.

[*נ.ב. נראה שאינו אמת. האוזר היה נשוי לד"ר הלנה כגן. ראו ערכו כאן.]