Feeds:
פוסטים
תגובות

קמיע מעל המזוזה

בע"ה

"וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך"

רשימה לפרשת עקב

בשבת האחרונה התארחתי ביישוב "כוכב השחר" אשר בחבל בנימין לרגל שמחת החתונה של אחייני  יגאל הויזמן עם יערה מיכל.

זכינו ללינה ולהכנסת אורחים בבית משפחת הורוביץ. מעל פתח דלת ביתם ומעל פתח אחד החלונות  תלויות  התמונות הבאות.

קמיע4

 

קמיע2

כששאלתי על מה ולמה תלויות התמונות מעל הפתחים? מה לקמיע מעל המזוזה?

הסביר לי בנועם בעל הבית, שמצא את התמונות הממוסגרות אצל אביו במחסן ביתו. קמיעות אלו קיבל אותם סבו, יהושע בן אפרים פסח הורוביץ, מידי האדמ"ור מסדיגורה-פשמישל, ר' מרדכי שלום יוסף פרידמן, בעל "כנסת מרדכי", בתל אביב. הסבא עלה מהעיירה לסקו בגליציה בשלהי שנות השלושים של המאה הקודמת, ואת הקמיעות קיבל בעת חניכתו את ביתו הראשון בארץ ישראל.

תמונה

ר' יהושוע הורוביץ, מקבל הקמיע

על הצדיקים ועל החסידיםא 2

האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל, מוסר הקמיע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נוסח הקמיע מופיע בספר "רפאל המלאך", שהוא אוסף של סגולות וקמיעות שאסף ר' יהודה יודל רוזנברג. הדפסה ראשונה פיוטרקוב תרע"א 1911.

רפאל המלאך ארפאל המלאך2ב

 

לפענוח  הקמיע נעזרתי בספר "הקמיע היהודי" (שכבר כתבנו אודותיו כאן), וזה פתרונו.

נוסח הקמיע לדלת:

וזפ הלא  פעב ביב באמ ובה והו

ואמרתם זבח פסח  הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים  בנגפו את  מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו

והאפה הב מוג ולה

ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצוא הפתח

רדפמיאל

(שם מלאך ?)


נוסח הקמיע לחלון:

ילשת באשר בוליב

יבדל לחיים שומע תפילה ברחמים אליו שלום רב  ברכה  ונגע לא יקרב באהלך

יואאחצצבירון

(צירופי אותיות  היוצרים את אחד השמות הקדושים)

רדפמיאל

(שם מלאך ?)

 

לקהל הקוראים, שאלתי ובקשתי:

האם נתינת קמיעות הוא מנהג רווח הוא או תופעה יוצאת דופן אצל אדמו"ר בית רוז'ין?

והאם ידוע על מנהגו של האדמו"ר ר' מרדכי שלום יוסף זצ"ל בחלוקת קמיעות?

שבת שלום

אבישי

 


 

שלום אבישי,
תודה על רשימתך היפה בבלוג.
בדיוק כתבתי ב'קדם' על קמיע כזה, ובעניין פענוח המילים "ילשת באשר בוליב", איני יודע מאיפה לקחת פענוח זה, אבל אני מכיר פענוח אחר:
בספר "אלף כתב" (מהגאון רבי יצחק ווייס הי"ד מווערבוי, אות תקט"ו) מפענח כך: בשורה זו משולבים לסירוגין ראשי התיבות של הפסוק (תהלים קכב, ז) "יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ" עם הפסוק (תהלים צא, י) "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ".
// // //

ועוד משהו: בקטלוג 'לכל הרוחות והשדים' שיצא ע"י מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים 2010, מופיעים צילומים של קמיעות דומים, ושם נכתב שהם ניתנו ע"י אדמו"רי רוז'ין.

לכל הרוחות

עמוד מקטלוג "לכל הרוחות והשדים"

בברכה,
אלי

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

עֶצֶב נְבוֹ

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן"

רשימה לפרשת ואתחנן ולט"ו באב

לפני מספר שבועות העניקו לי ילדיו של ר' ישראל ארליך ז"ל את הזכות לבדוק את ספרייתו ולבחור משם פריטים החסרים לנו באוספינו. מתוך הכרות אישית שהיתה לי עם  ר' ישראל ארליך, שהיה מבאי הספריה, הערכתי שאמצא שם פריטים מעניינים, ואכן לא התאכזבתי.

חותמת

 

אחד מן הפריטים שלקחתי הוא ספר "עפעפי צבי"  שהוציא לאור הספרן והביבליוגרף אברהם מאיר הברמן  בפורמט קטן (ירושלים, תש"ג 1943). פריט זה יש לו צורה נאה ומיוחדת, ואף נוסף לו ערך ביבליופילי, הואיל והוא עותק ממוספר מהוצאה של מאה וחמישים עותקים בלבד.

 

עפעפי3

 

 

דף שנים א (1)

אני חולק מכל וכל על הגדרתם של השירים באסופה זו כשירי חשק*. גדולי ישראל כתבו על האהבה ההדדית הגדולה של הקב"ה לעמו  ועל משבר הפרידה בגלות. על זה היתה מחשבתם.

דוגמא לכך הוא שירו של רבי יהודה הלוי, המופיע באסופה זו, ואשר הוא טבע את הלשון "עפעפי צבי", אשר נתן את השם לקובץ כולו.


רבי יהודה1

 

רבי יהודה2

בהמשך  לכך נצרף את האמור בפרשתנו. משה רבינו משתוקק לבוא לארץ ישראל.

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (דברים, ג, כה)

על זה דרש רבי שמלאי בסוף פרק ראשון של מסכת סוטה:

מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך ?

אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי.

צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה  של ארץ ישראל ומצוותיה.

זאב ח' (ז'אבו) ארליך, בנו בכורו של ר' ישראל ארליך, שייך לסג"ל חבורה מיוחד של פורצי דרך בלימוד התנ"ך מתוך היכרות קרובה וממשית עם הגיאוגרפיה וההיסטוריה של ארץ ישראל ושכנותיה.

בספרו "מזרח הירדן במבט יהודי" (תשנ"ו 1996)  הקדיש פרק שלם על מקום קבורתו של משה רבינו:  "נבו – העיר וההר".

נבו 1א

בתחילת הפרק מצטט הוא את שירה של רחל המשוררת:

קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵשׁ עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה – הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה – אֵין בָּא,
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

רחל המשוררת מוצאת בכל צפיה שאינה ממומשת את עצב נבו. אותו עצב המלווה את קריאתנו בפרשת השבוע על רצונו של משה רבינו לבוא אל הארץ המובטחת. רצון שלא מומש.

אמנם מדברי ר' שמלאי – שהוזכר לעיל –  למדנו כי צפייתו של משה לארץ ישראל באה ממקום גבוה מאד, בצפיה למפגש עם קדושתה  של ארץ ישראל ומצוותיה.

שבת שלום

ט"ו באב שמח.

אבישי

*

לבקשת השואלים אוסיף את ההערה הבאה: הביטוי "שירי חשק" מייצג את דעתו של א"מ הברמן, המופיעה ב"אחרית דבר" לספר. ראו נא כאן.  לדעתו, שירי חכמינו שייכים לקטגורית שירי תענוגים המקובלים בתרבויות אחרות,  לזאת אני מתנגד. 

 

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

"מקום הניחו אבתיו"

רשימה לפרשת דברים – שבת הפטרת "חזון"

בקינרוט2

שער הספר מתוך אתר המכירות Amazon.com

השבוע בקרתי בבית הכנסת של בית חולים "שיבא" – תל השומר.  לפעמים, דווקא במקומות כאלו בלתי צפויים, אני מוצא ספרים מעניינים שנתרמו לספריה על ידי מבקרי בית הכנסת.

אחד מהם, עסק בדיוקים בלשון פירוש רש"י על התורה, ואלו פרטיו:

מקום הניחו אבתיו : ביאורים בפירוש רש"י על התורה, מאת  גילי בן שמואל יצחק בקינרוט.  נדפס במונסי (מדינת ניו יורק),  תשע"ב 2011.

המחבר מציין שהוא  שהולך בפירושו בדרכו של רבו המובהק, הרב אברהם פסין, ממונסי בארה"ב, מחבר שו"ת תמורת איל.

מתוך ההסכמות לספר למדתי שהמחבר בַּעַל בְּעַמָּיו, תומך בישיבות בממונו.

אישוש לכך מצאתי גם  בגיליון "מתיבתא דרש"י",  ובו תיאור קצר על ביקור הנגיד הרב גילי בקינרוט שליט"א  בספריה של המכון.

 

בקינרוטב

בקינרוטד

בספר "מקום הניחו אבתיו" מצאתי את החידוש הבא על הרש"י הראשון בפסוק הראשון בחומש דברים:

בכל התורה כולה לא מופיע הפועל כעס רק בחומש דברים. לעומת כל החומשים הקודמים שם התואר הרגיל לתגובתו  של הקב"ה לחטאי עם ישראל הוא בלשון של חרון אף. 

כך הוא בפרשת ואתחנן פרק ד פסוק כה:
כִּי ‏תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי ה' ‏אֱ-לֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ.

(וכן בפרשת עקב פרק ט פסוק יח, פרשת וילך פרק לא פסוק כט, פרשת האזינו פרק לב פסוקים טז, יט, כא, כז).

לשון כעס היא לשון קלה יותר. על פי דרכו של המלבי"ם בספר הכרמל, כעס "מורה התעוררות רגש בלב הכועס לבד ואינו יוצא עוד לחוץ לפעול רע על זולתו".

כעס

ספר "הכרמל". סיגט, תר"ס (1900)

דרכו של משה רבינו בספר דברים ללמד סניגוריה על ישראל.

לכן כשהוא מונה בראש החומש את רשימת המקומות שחטאו בני ישראל מופיעה רשימת השמות ב"קודים":

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב.

ובפירוש רש"י:

אלה הדברים – לפי שהן דברי תוכחות ומנה כאן כל המקומות שהכעיסו לפני המקום בהן, לפיכך סתם את הדברים והזכירם ברמז מפני כבודן של ישראל.

שימו לב !

רש"י בלשונו המזוקקת כתב כאן כלשון משה רבינו בספר דברים כולו: "כל המקומות שהכעיסו לפני המקום". בהמשך להבנתו בפירושו את דרכו של משה רבינו, "מפני כבודן של ישראל".

שבת שלום

צום קל

אבישי

———-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

ערך החיים

על רוצח בשגגה 

רשימה לפרשת מסעי 

אליאנס ביטוח חיים1

דף בודד זה מונח על אצטבה בחדר עבודתי, וחיכה שיגיע יומו…

מדובר בפרסום מסחרי של הסניף הברלינאי של חברה לביטוח אליאנס, כנראה  משנות השלושים של המאה הקודמת.

היופי בפרסום שהוא מסתמך על מטבעות לשון ידועות מן המקורות, זה כנגד זה:

הבטח חייך יום אחד לפני מיתתך / "שוב יום אחד לפני מיתתך"  (משנה, מסכת אבות פרק ב משנה י)

כל מבטחינו יש להם חלק ברוחי החברה / "כל ישראל יש יש להם חלק לעולם הבא" (משנה, מסכת סנהדרין פרק י משנה א).

באמצעות דף פרסומי זה הקורא מתבקש לעשות ביטוח חיים.

—————————————————

לבושתנו ולצערנו, אנחנו שומעים מידי יום ביומו  על רציחות במדינתנו ועל הרוגים בתאונות דרכים ובתאונות עבודה.

ערך שמירת החיים והאחריות לחיים הנם בשפל המדרגה.

בפרשתנו  מצויה הרחבת דברים בנושא "עיר מקלט", המיועדת להורג נפש בשוגג, שנס אל עיר המקלט.

האם הורג נפש בשוגג הוא רוצח ?

"וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים, עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם, וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה" (במדבר, פרק לה , פסוק יא).

לפי הנאמר בפרשה התשובה חיובית, כי יש כאן רשלנות פושעת שגרמה למוות.

ההשוואה בין רוצח במזיד לרוצח בשגגה מודגשת בתחילת פרשת ערי המקלט ובסופה.

התלמוד (מסכת מכות דף ט) מונה את הסיבה, מדוע בעבר הירדן המזרחי נקבעו שלש ערי מקלט לשניים וחצי שבטים מול שלש ערי מקלט לתשעה וחצי שבטים בעבר הירדן המערבי ?

— כי בגלעד מרובים הרוצחים, כפי הפסוק: "גלעד קרית פועלי און עקובה מדם" (הושע, ו,ח).

על סמך דברי תלמוד אלו,  בא המהר"ל, בפירושו "גור אריה", ומרחיב על הקשר הבלתי ינותק  בין שני סוגי הרוצחים, הנובע מהזילות ביחס לחיי אדם בחברה.

 

 

גור אריה3

פירוש "גור אריה" לפרשת ערי מקלט

מה המסר לנו ?

ערך החיים בחברה נמדד בכל החוליות המרכיבות אותה.

במקום שישנם עברייני תנועה יהיו גם רוצחים שפלים ולהפך.

 

שבת שלום

אבישי

——————————————————————————————————————–

להרחבת דברים, ראו נא מאמרו המצויין של הרב מנשה וינר  על "ערי המקלט" באתר ישיבת ההסדר מעלות.

לעניות דעתי, בפרשנותו הולך הוא  בעקבות שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר, בהשוואה של היחס לרוצח בשגגה   בחומש במדבר מול חומש דברים.

להרחבה נוספת, ראו נא מאמרו של פרופ' יואל אליצור בספרו "מקום בפרשה" על פרשת מסעי:  "האם ערי הלויים  הם גם ערי מקלט?"

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

אחוזת נחלתנו מעבר לירדן 

(במדבר פרק לב פסוק לב)

רשימה לפרשת מטות

לפני כשלשה חדשים קבלתי מכתב ממרצה למשפטים והמלמד בין היתר משפט עברי באחת המכללות בצפון, וזה לשון המכתב:

בשיעור האחרון ביום שישי החולף ניגש אלי אחד הסטודנטים הערבים שלי, והראה לי תמונה של הספר שבנדון, ששלח לו בן דודו החי בירדן.

ועל פני הדברים נראה שהמדובר בספר מעניין מאד.

לדבריו, יש לו ספרים עבריים נוספים.

האם אוכל לשלוח לך בבקשה את תמונת הספר ותראה בבקשה האם יש בו ערך כלשהוא? 

בתודה מראש ולהשתמע.

נעניתי לו ברצון, והוא שלח אלי את התמונה הבאה.

 

ירדן

 

 

נתקלתי בעבר בזיופים שהגיעו דרך ירדן. הם שמעו על "עתיקות" שנמכרות בישראל במחירים טובים…

לכן אני חשדן גם כאן.

בדקתי את התמונה של שער הספר*. בחזית השער מופיע כתוב המשפט הבא:

"הגילוי הגדול ביותר של

הדור שלי היא שהאדם

יכול לשנות את חייו, אם

הם שינו את המגמות

של הנפש" 

 

חפשתי אחר מקור הפתגם. מצאתי במרשתת שני ציטוטים דומים:

  • הגילוי הגדול ביותר של הדור שלי היא שאנשים מסוגלים לשנות את חייהם ע"י שינוי השקפת העולם שלהם.
  • הגילוי הגדול ביותר של הדור שלי הוא שהאדם יכול לשנות את חייו באמצעות שינוי גישתו הנפשית.

שניהם בשמו של  וילאמס ג'ימס, פסיכולוג ופילוסוף אמריקאי שחי בין השנים 1842-1910.

הידוע בספרו "החויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם" (ירושלים, מוסד ביאליק, תש"ט 1949, 345 ע').
ירדן1

אחרי  הבדיקה הראשונית, הרצתי תשובה אל המרצה הנ"ל:

הספר נראה לי ספר מסיונרי מצד תוכנו ומצד האיור שבשער.

תיארוך הספר משוער  לתחילת המאה ועשרים, למרות שבמבט ראשון נראה ספר ישן יותר.

ממליץ שתבקש  ישלחו עוד דפים מספר זה ו/או מספרים אחרים.

תשובתו לבקשתי:

תודה רבה.

אכן התמונה בתחתית העמוד הייתה נראית לי מאד לא יהודית**. 

ביקשתי מהסטודנט שלי שישלח תמונות נוספות מספר זה ומספרים אחרים.

כמובן, שאם וכאשר ספרים אלו יגיעו אלי אשלח אותם אליך.

אגב, בהמשך לדברייך, יש כתבה מרתקת באתר של חדשות ערוץ 2 על גנבי מגילות גנוזות פלסטיניים המוכרים אותם במיליונים.

שבת שלום ולהשתמע.

 

לא קבלתי חומרים נוספים, ואני מניח שלא הגיעו לידיו של אותו מרצה חומרים נוספים מ"עבר הירדן".

מסקנה:

יש להניח שאין ספרים עתיקים בעבר הירדן, למעט מגילות גנוזות מימי בית שני…

———–

[*תרגום הכיתוב הערבי: יום ה', 28.4.16, בשעה 9 בערב, חסן (תודה למשה אוסי)]

[**התמונה מופיעה בספר על מיתולוגיה יוונית וכו' – הדמות של "HEBE". ציור זה ממש מופיע בספר  (Alexander S. Murray, Manual of Mythology (1898. ראו נא באתר הזה.  (תודה לחנוך גוטליב)]

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

רשימה לפרשת פינחס 

יפקד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה:

אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, ואשר יוציאם  ואשר יביאם,

ולא תהיה עדת ה'  כצאן אשר אין להם רועה:

(במדבר, פרק  כז פסוקים טז-יז)

 

הרב דוד פוקס

 

בשבוע שעבר אשתי  הביאה הביתה ספר שקיבלה במתנה בכנס החמ"ד השנתי. שם הספר "לנטוע שמים": פרקי חיים וחינוך, שיחות עם הרב  דוד פוקס הי"ו  (הוצאת מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות,  תשע"ו).

כמי שלמד בישיבת בנ"ע "נתיב מאיר" שמו של הרב  דוד פוקס היה מוכר לי. אף שכבר לא שימש כר"מ בתקופתי שמו היה נישא בהערצה.

התחלתי לקרוא בספר ופשוט נשביתי ביופיו של הספר ובדמותו של האיש.

הרב  דוד פוקס מוביל קו חנוכי, שבו הלימוד צריך לגעת בתלמיד ולהיות משמעותי עבורו.  מכוחו נוסדו תוכניות לימוד ואתרים כדוגמת "לב לדעת", המנסים ליישם עקרונות חינוכיים אלו.

כך  גם חי הוא  כל ימיו באחדות מופלאה של שמרנות וחדשנות.  כל זה בא לידי ביטוי בספר שבו משובצים סיפורים אישיים וסיפורים שיש בהם שימוש תלמידי חכמים גדולים כר' שלמה זלמן אויערבך, ר' חיים קרייזווירט (שהוא רואה בו את רבו המובהק) ואחרים.

בחרתי להביא בפניכם סיפור אחד, הנוגע במציאות מיוחדת של חיינו במדינת ישראל.  לאחד מתלמידיו של ר' דוד הוצע  להתגייס כסוכן מוסד ולהישתל בארץ אויב בזהות חדשה. השאלה היתה, האם ייקח עליו את המשימה, הכרוכה בטשטוש זהותו היהודית לאורך שנים? האם יחזור לחיי תורה ומצוות אחרי תקופה ממושכת בזהות זרה?

לצורך בירור הלכתי ירד ר' דוד עם תלמידו מירושלים לבני ברק,  לביתו של  ר' יעקב ישראל קנייבסקי, ה"סטייפלר".

ר' דוד, אליבא דשיטתו, כותב שדווקא דרך הצגת השאלה על ידי אותו התלמיד הביאה לתשובתו של הסטייפלר.

הרב דוד פוקס 3הרב דוד פוקס 4

 

 

בחיפושי אחר מקבילה הלכתית, לשאלה כל כך משמעותית וגורלית לעתידו של השואל, מצאתי לעת עתה מקור אחד נוסף שדן בנושא.

בספר "משא בהר" שחיבר הרב אברהם משה אבידן (זמל), שהיה סגן הרב הראשי לצה"ל.

 

משא בהר

אשמח לקבל מקורות נוספים!

 

שבת שלום

אבישי

 

תגובות:

הרב יעקב אפשטיין:

אבישי שלום!

בספר של גד שמרון 'הביאו אלי את יהודי אתיופיה' הוא מספר שהמפקד הראשון של הפעילות בסודן היה בחור דתי שקיבל היתר מהרב גורן לאכול שרצים במהלך עבודתו. גם שם היה מדובר על פעילות בארצות אויב בזהות שאינה שלו.

2.

דוד ברוקנר:

יש"כ. למקורות נוספים – יש את המאמר הידוע בתחומין לפני כמה שנים בעניין 'מלכודת דבש', היינו איסורי עריות.

 יש שם חילוק בין פיקו"נ ליחיד שיהרג ואל יעבור, לפיקו"נ דרבים שאפשר להיות בזהות בדויה.
המאמר מופיע באתר צומת. ראה נא כאן.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה

מי מסתתר "בגיא מול בית פעור"?

רשימה לפרשת בלק

בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ישיבת עם ישראל  "בגיא מול בית פעור" לא זכורה לנו לטובה. 

שם חטאו ישראל בחטא עבודה זרה ל"בעל פעור" ובחטא של זנות , כמסופר בסוף פרשת השבוע, "פרשת בלק".

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של ספר "שערי תורה" (וינה, תרי"א 1851)  שניתן לרב עזריאל הילדסהיימר (תק"פ 1920 – תרנ"ט 1899) , ובגב דף השער מופיעה הקדשה.

כך נכתב בשורות האחרונות של ההקדשה:

הוא מורי מו"ה (מורנו הרב) עזריאל הילדעסהיימער

אנכי תלמידו, שמי מאן יימר ?

ואם בהשכל ודעת ותבונה תדרשהו

ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

מה פתרון החידה? מי הוא נותן הספר? מדוע השתמש במטבע לשון זו?

 

 

מול פעור2ד

זה הספר הנכבד שערי תורה/  אשר מפה לפה מלא אורה/  אמרותיו טהורות מזוקקות הם שבעתים/ כל מבין ישבע מלא חפנים/  כי כולם חזקים כראי מוצק/  ועוד יתרה, שבשפתותיו חן הוצק/  מגיע להרב הבקי, החכם הכולל/  אשר בים התלמוד וההלכה צולל/  הוא מורי מו"ה עזריאל הילדעסהיימער/  ממני תלמידו, שמי מאן יימר ?/  ואם בהשכל ודעת תדרשהו/  ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

 

הרב עזריאל הילדסהיימר, שלמים התפרסם בעולם בעת כהונתו כמנהיג קהילת  "עדת ישראל" בברלין ומייסד הסמינר לרבנים שם, התחיל את עבודתו ברבנות בשנת תרי"א (1851) עת התמנה כרב באיזנשטט (אוסטריה). משרה בה החזיק עד שנת תרכ"ט (1869), עת עבר לברלין. הרב עזריאל הילדסהיימר התחתן עם בת למשפחה עשירה וגיסיו פרנסו אותו, משום כך מעולם לא נטל שכר על רבנותו. זאת ועוד ברשותו היה אוסף ספרים גדול ומרשים, שלימים הגיע לספריית הרמב"ם.

סביר מאד להניח שספר זה, שיצא לאור בשנת תרי"א (1851), בעיר וינה בירת אוסטריה, על ידי הרב בנימין וולף לעוו (רב חשוב בסלובקיה, נפטר תרי"א 1851!)  היה נקנה על הרב עזריאל הילדסהיימר.

מכאן אני מסיק שספר זה ניתן במתנה סמוך מאד להדפסתו בשנת תרי"א (1851). הנותן העניק תשורה לרב ספר חדש שיצא לאור בימים אלו . שימו לב ששנת ההוצאה לאור תואמת את השנה בה התמנה הרב הילדסהיימר לרבנות אייזשטט, ואולי זו הסיבה למתנה.

 

מול פעור שערא

שער הספר. במסגרת מוקפת חותמת הרב הילדסהיימר מתקופת רבנותו באיזנשטט

מיהו, אפוא, נותן המתנה, בראשית התמנותו של הרב עזריאל לתפקיד?

לפניכם הדף השלם של ההקדשה. בראש הדף מצד שמאל מופיעה השורה הבאה:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי כ"ה [=כבוד הרב]  מאיר לאצארוס סגל

מול פעורב1

 

כשהראיתי את הכיתוב הנ"ל לגב' יעל אוקון, מנהלת מחלקת כתבי יד והמכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית,  הציעה לי אפשרות קריאה נוספת:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי ב"ה [=בן הרב]  מאיר לאצארוס סגל

באחד מקטלוגי "בית מכירות קדם" מצאתי את שבקשתי: אלעזר בן מאיר סג"ל לאצארוסלצרוס

וזאת חתימתו:לצרוס2

 

עדיין לא פתרנו את הרמז שנכתב "בגיא מול בית פעור".

כהשערה רחוקה נעלה את הפרשנות הבאה.  כשאהרן  הכהן עולה הר ההר, שם נאסף אל עמיו, עולה עמו בנו אלעזר. וכשהוא יורד מן ההר אל ה"גיא מול בית פעור" נשאר אלעזר הכהן לבדו.

קוראי הנאמנים,  עדיין רבה התעלומה. מי שיכול להיות לנו לעזר בפענוח החידה, יבורך !

 

שבת שלום

אבישי

 

הרב הילדסהיימר

כרטיס נתונים של  הרב עזריאל הילדסהיימר,  מתוך כרטסת הרבנים של ספריית הרמב"ם

תוספת:

המקורות המובאים לקמן נאספו על ידי רעי חנוך גוטליב הי"ו, והגיעו לידי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל:

  1. הרב אליעזר בן מאיר לצרוס היה רב בממל בין השנים 1915-1932.

    מכיון שר' אליעזר  חי דור אחד אחרי הרב עזריאל הילדסהיימר, ברור שהקדשה נכתבה על ידי אביו ר' מאיר.

  2.  הרב מאיר לצרוס היה בקשר מכתבים עם הרב עזריאל הילדסהיימר כמוזכר בשאלות ותשובות  הרב עזריאל הילדסהיימר: רעז1

יש לשים לב שתאריך המכתב הוא משנת תר"ו (1846). הרב עזריאל היה אז בן 26 וגר בהלברשטט, עיר הולדתו. כלומר מדובר בהיכרות מוקדמת מאד בין האישים הנ"ל.

בתחילת תשובתו של הרב עזריאל ישנה הערה בסוגריים (תעלים עין על הנחת דברי הכבוד… וגם אתה תניחם להבא). כלומר לא נרשמו  תארי הכבוד הדדים. (גם במבוא לשו"ת רע"ז כתבו שהשמיטו כל תארי הכבוד שנכתבו לרב עזריאל).

3. עדות נוספת מעניינת על קשרים בין האישים מופיעה בספר זכרון "אש תמיד" . בראש הטור השמאלי מופיע "ידידנו כ"ה מאיר לאצרוס".

4. משפחתו של מאיר לצרוס גרה באייזנשטט [!]. בחיפוש במאגרים גניאולוגים עולה התמונה הבאה אודות משפחת לצרוס:

אביו אליעזר לצרוס חי באיזנשטט בין השנים 1759-1847 ושם מקום קבורתו. בנו אחד היה מקס.

למקס היה אח בשם מאיר.

חשוב לציין, הקשר בין ר' מאיר לצרוס יליד איזנשטט לרב עזריאל הילדסהיימר שהיה רבה של איזנשטט נוצר עוד לפני שהתקבל הרב עזריאל לרבנותו שם, כלומר בעת שבתו של הרב עזריאל בהלברשטט.

ועדיין השאלה פתוחה "בגיא מול בית פעור" ?

האם "מול בית פעור" קשור למאבקו של הרב עזריאל הילדסהיימר  ברפורמה או התנגדותו הנחרצת לבית מדרש לרבנים של זכריה פרנקל (שמנהלו השני היה אליעזר לצרוס  (בן אהרן יהודה!) ?

——————————————————–

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 257 שכבר עוקבים אחריו