Feeds:
רשומות
תגובות

בע"ה

 וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל-כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת-אֲבִיכֶֽן

בראשית פרק לא פסוק ו

גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים

מסכת ברכות דף ח.

רשימה לפרש ויצא

לפני שבועיים הקדשנו רשימה על הגביר יצחק די מאייו מלאריסה. ברשימה זו הבאנו רישום בעלות שנכתב על שולי ספר "בית דוד" (דפוס שלוניקי ת"ק 1740) וזה לשונו:

"זה הספר קניתי אותו ל[עבודת] קוני הצעיר מירקאדו סעדי[ה] ב"ר אברהם הלוי הי"ו"

 

מי הוא אותו חכם סעדיה מירקאדו?

ידוע לנו חכם בשם זה מחבר ספר "נוה צדק" על הרמב"ם (שלוניקי תר"א 1841). ספר זה הוציא לאור בנו אברהם חיים בסמוך לפטירת אביו.

שער ספר "נוה צדק". מחבר. מירקאדו, סעדיה. דפוס שלוניקי תר"א 1841

מתיאור אישיותו עולה פרט אחד בולט: "נהנה מיגיעו".

בהספד עליו שנשא הרב חיים פלאג'י, הנדפס בסימן י' של חלק הדרוש בספר "נוה צדק", מופיעה תיאור צוואתו על הלוייתו:

".. כ"א זו בלבד דרוש אחד ע"ג ארונו… ובכלל צוואתו……ושיהיה הדרשא בשני דברים דוקא שהיה מדוכה ביסורין והיה נהנה מיגיעו ולא עוד.

 

גם בנו בשבחו את אביו בפתח ספר "נוה צדק" כתב עליו:

… כי כל הימים / מיום היות הולך אל החכמים / נקי כפים שלא ליהנות מאחרים / שלא להשתמש בכתרה של תורה בשכר משנים ושכר סופרים / גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא / ולא מחזיק טיבותא לנפשיה רבי לא יתקרי / שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו / ואחרי כן עלה לביתו/ יושב ודן בעומקא של הלכה / קיים אמרינן כל תורה שה"ן עמה מלאכה…

העולה מתיאורים אלו, שעיקרון "הנהנה מיגיעו" היה ערך מקודש בעיני חכם רבי סעדיה מיקראדו זצ"ל.


במאגר מפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי, שהגישה אליו חופשית דרך אתר הספריה הלאומית, מופיעה "רשימת זיהוי" ובה פרטים  ב"ב קצרים על כל מחבר. משם למדתי שחכם סעדיה מירקאדו חי בין השנים תקכ"ח-ת"ר (בערך) 1768-1840, וכל ימיו גר באזמיר.

כמקור לפרטים אלו הוזכרה שם עבודתו של ידידי המלומד ד"ר דב הכהן, מעמדם החברתי של תלמידי חכמים באזמיר במאות י"ח-י"ט (עבודת גמר), ירושלים תשס"ב.‬ 

פניתי אליו ובקשתי את אישורו לזיהוי של חתימת הבעלות הנ"ל עם חכם סעדיה מירקאדו, מחבר ספר "נוה צדק", ולהעשיר את ידיעותי על איש זה.

ראו נא תשובתו:

שלום רב לידידי,

אכן נראה שמדובר בחתימת ידו של הרב בע"ס נוה צדק.
מחתימת בעלים זו למדתי ששם אביו היה אברהם, שאחריו נקרא בנו בכורו של הרב נוה צדק, ר' חיים אברהם הלוי (חיבר חלק מן הספר "בית הזבח", לדודו ר' יוסף גן, אזמיר תר"ד [ראה שם, בשער, הקדמות ודף נב ע"ב] . הוא עלה לירושלים עם אשתו, קאדין,בשנת תרי"ג (מפקד מונטיפיורי, תרט"ו, ירושלים, ספרדים) ונפטר לפני תרכ"ו (מפקד מונטיפיורי, תרכ"ו, ירושלים, ספרדים).

מצ"ב מה שכתבתי לפני שנים רבות על הרב נוה צדק* (בין יתר חכמי אזמיר). כעת הוספתי את שם אביו.

[*לרשימתו של דב ראו נא כאן*]

שים לב שמה שכתב ואנונו (אנציקלופדיה, בערכו), שכביכול הרב נוה צדק היה חמיו של הרב נסים רחמים יצחק פאלאג'י, בטעות יסודו.

בידידות ובברכת תז"ל רנ"ו,
דב

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מודעות פרסומת

איש תם

וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים

בראשית פרק כה פסוק כז

רשימה לפרשת תולדות

לעיתים נדמה שאיש תם ואיש יודע ציד אלו שתי תכונות הפוכות.

הצייד הוא פקח וערמומי, מכין מלכודות ומחבל תחבולות. ולעומתו האיש התם יושב האהלים,  צדיק וישר.

מפליא למצוא אנשים בעלי שתי התכונות גם יחד. תמימים ופקחים.

 

שער מעטפת.

אני מבקש להקדיש את רשימתי השבוע לרב יצחק לוי הלפרין, ראש המכון המדעי-טכנולוגי להלכה, שהלך לעולמו לפני כשבועיים. איש תמים באמונתו ופיקח בהוויות העולם.

דמיינו לעצמכם שאתם מקבלים מכתב בדואר האלקטרוני. על הצג מופיע שם השולח: קוואדו אופאוקו-אנטווי, המכהן כראש יחידת הפיקוח על האשראי בבנק המסחרי המרכזי של גאנה (אפריקה). מה התגובה המיידית?

זהירות!!! —- ומייד – מחיקה!!!

מה לנו ולו? כנראה מנסים לצוד אותנו ….

באופן מפתיע בחוברת "אמונת עתך" (הוצאת מכון המדעי-טכנולוגי להלכה. ירושלים תשס"א 2001) ישנה התכתבות ענפה בין מר קוואדו אופאוקו-אנטווי הנ"ל  לרב הלפרין בשאלות של אמונה ויהדות.

כיצד נוצר הקשר?

בעקבות כתבה בכתב העת הנפוץ  NEWSWEEK (ניוזוויק)  שכותרתה The Law and God's Loopholes. כתבה שעסקה בפתרונות שמצאו במכון לשאלות של קיום תורה בעידן המודרני.

צילום הכתבה

הידעתם?

הרב לוי יצחק הלפרין, שכל ימיו עסק בממשק של הלכה עם מדע וטכנולוגיה ומעודכן בחידושים פורצי דרך במדע, היה בהשכלתו רק בוגר תלמוד תורה "חיי עולם" בירושלים  ולא ידע לקרוא אות אחת באנגלית.

באחד מעמודי החוברת הנ"ל מצאתי נגיעה בנקודה הזאת:

במשא ההספד שנשא בנו בהלוויה התייחס הוא לכך באריכות. אציין שבניגוד לשאר ההספדים שנשאו באידיש הבן שליט"א דיבר בעברית. ממליץ להאזין להספד בקישורית המצורפת לתמונה הבאה.

ההספד של בנו הרב אברהם משה. ראו נא -החל מדקה 10:30- כאן  (אתר ככר השבת)

משפטים שנאמרו בדברי ההספד:

כל מה שעשה היה על טהרת הקודש. ומעולם לא למד שום חכמה חיצונית. לא הסתכל בספר. פשוט לא ידע לקרוא, לא ידע אות אחת באנגלית, הוא מעולם לא ידע לדבר באנגלית ולא לקרוא באנגלית ולא להבין באנגלית.

בין הספרים שלו, לא בבית ולא במכון, שום ספר ששייך לאחד המדעים… הוא מעולם לא נגש למחשב… תכנן ורעיונות שנוגעים למחשב והוא מעולם לא הפעיל מחשב, לא הקליד אות אחת במחשב…

חוברת "אמונת עתך" של הרב לוי יצחק הלפרין מחולקת לשניים. חלקה הראשון: קובץ שיחות על מדע וטכנולוגיה לאור ההלכה. חלקה השני: חלופי מכתבים על נצחיות התורה והאמונה.

המעיין בחלק הראשון של החוברת מתרשם מהפקחות ובחלקה השני מהתמימות.  שניהם כאחד מעמידים ציור אישיות מיוחדת של יושב אהלים שיודע את מלאכת הצייד.

יהי זכר צדיק לברכה.

שבת שלום

אבישי

 


נספח על המכון.

המכון המדעי-טכנולוגי להלכה הוקם  בשנת תשכ"ה 1965 על ידי  קבוצה קטנה של מדענים דתיים, בעלי שם עולמי, כל אחד בתחומו, שראתה בעיני רוחה את הדילמות התורניות – מוסריות הקשות העלולות להיווצר במקביל להתפתחות המואצת של ענפי המדע והטכנולוגיה, לצד הבעיות ההלכתיות כבדות המשקל שיתעוררו בעקבותיה.

הם חלמו יחד על הקמת מוסד מרכזי, שבו יפעלו זה לצד זה רבנים גדולי תורה ופוסקי הלכה עם מהנדסים ואנשי מדע, יחקרו יחד את כל ההתפתחויות החדישות, ילבנו היטב את כל הצדדים ההלכתיים וינסו לתת תשובות ופתרונות מתאימים.

לצורך מימוש החלום חברו יחדיו ארבעה גופים מכובדים, שני מוסדות מחקר תורניים, "יד הרב הרצוג" ו"מכון הרי פישל", ושני ארגונים מדעיים, שפעלו באותה עת, "אגודת אנשי מדע שומרי תורה" ו"ארגון המהנדסים הדתיים", והם יסדו יחד את המכון המדעי טכנולוגי להלכה.

הגרעין הראשון של צוות הרבנים נבחר מתוך הכולל הייחודי לרבנות ודיינות שפעל במכון הרי פישל. שם למדו באותם הימים עשרות מבחירי וטובי האברכים בוגרי הישיבות הקדושות. במשך השנים התפרסמו רוב רובם של לומדי אותו הכולל כחשובי הרבנים, הדיינים וראשי הישיבות בארצנו הקדושה.

מבין אותם אברכים נבחרו בקפידה מספר מצומצם של תלמידי חכמים מופלגים, אשר ניכרת היתה בהם הנטייה לברר נושא הלכתי לעומקו ולרוחבו ולאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. עליהם הוטלה המשימה הכבדה לחבור לקבוצת המדענים האמורה שליוותה אותם בצעדיהם הראשונים, יחד עם מספר מהנדסים צעירים נוספים, ולסייע במימוש החלום [מתוך כתבת  פרופיל על המכון והעומד בראשו באתר מכון מדעי –  טכלוגי להלכה. להמשך ראו נא כאן]

דוגמא לפרסום אחד מני רבים. אחד הפרסומים המוקדמים של המכון משנת תש"ל 1970, המצוי בספריית הרמב"ם.

בעיה קטנה בבניה. לפי התקנות, אחרי כל יציקת בטון מחוייבים להשקותו מספר ימים רצוף. האם אין בזה משום מלאכת "בונה" האסורה בשבת? מה הפתרונות האפשריים?

חוברת סטנסיל בת 55 עמודים של המכון רק על השאלה הזאת!

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

"דבר תורה – מעות קונות"

וְיִתֶּן-לִ֗י אֶת-מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר-ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִּ֛י בְּתֽוֹכְכֶ֖ם לַֽאֲחֻזַּת-קָֽבֶר (בראשית כג,ט)

רשימה לפרשת חיי שרה

אגב סידור ספרים באולם ספריית הרמב"ם המחודש נתקלתי בעותק ישן של ספר "בית דוד" לר'  יוסף דוד אב"ד סלוניקי שנדפס  בשנת ת"ק 1740.

שער הספר

בדף  השלישי מדפי הספר מופיעה הערה בכתב יד בשולי הדף.

 

ההערה כתובה בכתב יד ספרדי וזה תוכנה:

"זה הספר קניתי אותו ל[עבודת] קוני הצעיר מירקאדו סעדי[ה] ב"ר אברהם הלוי הי"ו"

(תודה לאלי שטרן על עזרתו בפענוח).

מדובר ברישום בעלות של סעדיה מירקאדו.

אני מקוה בעזרת ה' לעסוק ברשימה אחרת בדמותו של חכם סעדיה מירקאדו, בעל הספר.

מה שמפליא שרישום זה מופיע בדף שלישי של הספר!

ייתכן ויש קשר בין השורות המודפסות שבצדה נרשמה הערה זו.

בשורות אלו דברי מליצה לשבח את הגביר יצחק די מאייו, מתושבי לארסו, שהוזיל מכספו להדפסת הספר.

אחת המליצות הנקובות שם:  "דבר תורה – מעות קונות". נראה מתאים שחכם סעדיה יכתוב בסמוך לביטוי זה את קנין כספו על הספר .

——————–

על הגביר יצחק די מאייו ישנו סיפור הקשור לביקורו במערת המכפלה. כידוע בעת שלטון המוסלמים נאסר על יהודים להיכנס למערה, לכן הוצרך גביר זה למתן שוחד נכבד לשומר כדי להיכנס בחשאי פנימה. כשהוא במערת המכפלה כלא אותו השומר שם. המשך הסיפור – כיצד יצא מן המערה ומה עלה בגורלו של השומר – תקראו בצילום הבא.

 

צילום מתוך ספר "המערה": אלף שנות כניסת יהודים למערת המכפלה. מאת נעם ארנון. חברון, תשע"ז 2017

מקור הסיפור בספר "ידי משה" שנדפס  בשנת תקכ"ט 1759 באמשטרדם. לשון הספר הוא יהודית-אשכנזית והוא תורגם לראשונה לעברית על ידי הרב ד"ר יעקב דוד וילהלם ונתפרסם בספר "מסעות ארץ ישראל – של עולים יהודים" שערך אברהם יערי (ירושלים תש"ו 1946).

תחילת המעשה (תרגום): פעם אחת בא גביר ושמו ר' יצחק דעמייאו, שהיה קצין גדול... צילום מתוך "ידי משה",  תקכ"ט 1759. (מאגר אוצר החכמה)

מי היה הגביר יצחק די מאיו? מתי חי והיכן? מה פעל?

על ספרים רבים מוזכר שמו באותיות מודגשות כמי שמימן את הוצאת הספר.

רשימה חלקית: יוסף לקח (אזמיר תצ"ב 1732), יפה קול (אזמיר תצ"ט 1739), צח ואדום (קושטא, ת"ק 1740), בית אברהם (קושטא תק"ב 1742), דגול מרבבה (קושטא תק"ג 1743) ועוד.

שער ספר כנסת הגדולה. מחבר: ר' חיים בנבנשת. אזמיר תצ"ג 1733 (מאגר אוצר החכמה). גם כאן בשער הקדשה מכובדת ליצחק די מאייו.

חוקר יהדות יוון מיכאל מולכו כתב עליו כינוי שבח מפליגים ביותר, עד שכינהו "הנדבן הגדול… יחיד בדורו בכל המזרח" :

מתוך ספר בית העלמין של יהודי שאלוניקי. מחבר: מיכאל ש. מולכו. שלוניקי תרצ"ב 1932

בשו"ת "דבר משה" לר' משה אמאריליו (סלוניקי, תק"י 1750) מוזכר שמו כמי שהיו לו משרת (אה"ע סי' טו) ואף שפחה שירשה אשתו מבית אביה.

מתוך ספר "דבר משה". יו"ד סימן נו

פרופסור לאה מקובצקי-בורנשטיין, מהמחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, כתבה ב "פנקס הקהילות" של "יד ושם" -כרך יוון – את הערך על קהילת לאריסה, שהיא עיר בצפון מזרח יון.

בקשתי את עזרתה במידע על האיש שלנו בלאריסה, וכך כתבה לי:

מיכאל מולכו בספרו תולדות יהודי קשטוריאה (בלדינו) , עמ' 67 כותב על סוחר יהודי בשם יצחק די מאיו שביקר בלארסו בתחילת המאה ה 18. עוסמן פאשא (ראש מחוז לארסו) ביקשו לגבות את המסים העירוניים. הוא קיבל תואר "סרף באשי", כלומר, איש כספים גדול. מאוחר יותר קיבל תואר של "שר ונסיך" והפך לאישיות מפורסמת. נשא את בתו של אחד מעשירי לארסו, אברהם סידי ובנה בנין מפואר אותו חנך הרב הגדול של לארסו יצחק פרנסיס שהיה משלוניקי. די מאיו חילק מרכושו לעניים והקים מוסדות צדקה וסייע להוצאתם לאור של חיבורים הלכתיים של רבנים נודעים באימפריה העות'מאנית. נפטר ב 1755 ובניו משה ויוסף דה מאיו המשיכו בדרכיו. כן סייע למפעלו גיסו שבתי סידיס. סייע גם לקהילת כאלקיס. 

בערך שכתבתי על לריסה בספר קהילות יוון, עמ' 171 כתבתי: "במאה ה 18 התבלט  בקרב גבירי העיר יצחק די מאיו בן קסטוריה. הוא היה נדבן שחילק הרבה מרכושו לעניים, הקים מוסדות צדקה וסייע להדפסת ספרים עבריים בסלוניקי, איזמיר וקושטא. די מאיו נשא לאשה את בתו של אברהם סידיס, אחד מעשירי העיר".

אין בידינו את התאריך בו עזב את העיר מגוריו זו והעתיק מושבו לאחת מהערים הגדולות (יש שכתבו שגר בסלוניקי, אזמיר או קושטא).

נציין  שמשפחת די מאיו היא משפחה ענפה. אחד מבני המשפחה הוא הרב יצחק די מאיו, שהיו רב באזמיר, וחיבר ספרים הרבה: שרשי הים, שפת הים ועוד. נפטר תק"ע 1810. בוודאי נקראו בשם זה בני משפחה נוספים.

עסקנו ברשימתנו בכסף ובמערת המכפלה. פרשת השבוע "חיי שרה" עוסקת בקניין מערת מכפלה בכסף רב על ידי אברהם אבינו. קניין כספנו הוא.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

קמח או סולת?

בע"ה

וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת.

בראשית פרק יח פסוק ו

רשימה לפרשת וירא

"קמח סלת" – האם אלו שני פריטים שונים? תבחרי: או קמח או סולת?

לפי דברי הגמרא במסכת בבא מציעא (פז.) אכן אלו שני פריטים שונים.

כתוב 'קמח' וכתוב 'סולת': "וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר, מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות" !?

אמר רבי יצחק: מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש.

לפי הפשט, האשה היא שטורחת על הכנת הסעודה וכל שסביב לה, ולכן אך טבעי שרבוי אורחים  מקשה ומכביד עליה. בניגוד לבעלה שמארח על חשבונה…

הרבה קולמוסים נשברו כדי להבין את דברי הגמרא, מהיכן למד רבי יצחק מה שלמד?

רש"י במקום כתב: היא אמרה קמח והוא סולת*.

צילום ממסכת בבא מציעא עם פירוש רש"י, מתוך דפוס שונצינו שנת רמ"ט 1489. הדפסה ראשונה של מסכת בבא מציעא!  סריקת המקור באתר "הכי גרסינן".

לפי הסבר רש"י, שרה אמנו רצתה לאפות קמח כמות שהוא, ואברהם אבינו רצה שתאפה מן הסולת שהוא קמח מנופה ונקי.

איך כל זה מונח בפסוק מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות ?

בספר "עין יעקב" –על אתר– יש מפרשים שרצו לפסק את הפסוק במתכונת דו-שיח:

אברהם אבינו אמר לשרה אשתו: "מהרי שלש סאים",

שאלה שרה אמנו: האם של "קמח"?

על זה ענה אברהם אבינו: לא, של "סולת"!

פירוש יפה, אך לא מוכרח בפסוק.

 


מכיון שסולת מציין את הקמח המנופה זכה הסולת שיקראו ספרים על שמו…

ספר מנחת סולת על ספר "החינוך" נדפס בשנת תרצ"ד 1934. המחבר, ר" דוד צבי זעהמאן, היה רבה של דוקלא אשר בגליציה.

נכדו היה הרב פינחס הירשפרונג, עילוי גדול, מבחירי תלמידי ישיבת "חכמי לובלין", בור סוד שאינו מאבד טיפה.

כשרונותיו יוצאי הדופן הביאו לכך שנתמנה בגיל צעיר לנסוע אל כל הקהילות היהודיות במזרח אירופה ולבחון את התלמידים הרוצים להתקבל לישיבה, שהיתה מפורסמת ברף הקבלה הגבוה שהעמידה לרוצים לבוא בשעריה.

באחד מעותקי ספריית הרמב"ם רשומה הקדשה בראש השער. תלאות הזמן פגעו בה והיא ניתנת לקריאה אופן חלקי.

פאר היחס כת"ר   חיים לייבוש

שיחי' מאת ידידו המתרפק באהבתו

שלך פנחס הירשפרונג

עש"ק בהעלותך תרצ"ז לפ"ק

 

פניתי למכובדי, הרב דוד אברהם מנדלבוים מבני ברק, שבנוסף לחיבוריו התורניים הרבים, הוא תיעד את קורות ישיבת חכמי לובלין – ומייסדה הרב מאיר שפירא זצ"ל – בכמה ספרים מצויינים .

שאלתיו אם יש לו השערה מי הוא "חיים לייבוש"?

תשובה הגיעה מיידית:

היה בחור בלובלין, תלמיד חכם חשוב. ידיד של ר"פ, בשם חיים ליבוש ברגלס מקראקא. נהרג בשואה.

הוא מוזכר כמה וכמה פעמים בספרי "כוכבי אור" על תלמידי יח"ל. וגם בשאר ספרי על לובלין.

ללא ספק הכוונה עליו.

בספר "כוכבי אור" מופיעה התמונה הבאה שצולמה מייד לאחר פטירתו הפתאומית של הרב מאיר שפירא, מייסד הישיבה וראשה, בראשית שנת תרצ"ד 1933.
חיים ליבוש (אריה) ברגלס  עומד מצד שמאל (ראשו מוקף בעיגול).

 

תולדות חייו של ר' חיים ברגלס הי"ד ושנותיו ביח"ל (=ישיבת חכמי לובלין) מצויים בספר "כוכבי אור" של הרב דוד אברהם מנדלבוים. ראו נא כאן.

כל המעיין בתיאור זה יתרשם  מדמותו של ר' חיים ליבוש ברגלס, וכי משנתו היתה סולת נקיה.


*יש מקורות המציינים שברש"י ישן יש גירסה הפוכה: "הוא אמר קמח והיא אמרה סולת".

הקטע מתוך ספר "פרדס יוסף" על התורה

גירסא תמוהה, שהרי האישה כאן רוצה לתת את המשובח יותר? כמובן ש"אתגר" זה הניב פירושים מקוריים רבים (לדוגמא ראה כאן הסבר בשם הבעש"ט וכאן הסבר בשם בעל "שרידי אש"). אני לא מצאתי מקור לגירסא כזאת ברש"י. כפי שהבאתי לעיל בדפוס ראשון של מסכת בבא מציעא עם פירוש רש"י  בשנת רמ"ט 1489 הנוסח הוא כפי שלפנינו. אשמח לקבל מקור לנוסח זה בדברי רש"י.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

אויסזידלונג ("לך – לך")

בע"ה

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: 

לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ 

בראשית פרק יב פסוק א

רשימה לפרשת לך -לך

רשימה זו נכתבה בעזרתו של  חנוך גוטליב.

 

התמונה המופיעה לפניכם שמורה עמי זמן רב. ממתינה עד שיגיע זמנה לפרשת "לך-לך".

 שער חוברת "…לך -לך…"* שנדפסה בלודז' בשנת 1946, מיד לאחר המלחמה והשואה.

פרטי ההוצאה: לאדזש : צענטראלער יידישער היסטארישער קאמיסיע ביים צענטראל-קאמיטעט פון פוילישע יידן, 1946.

הסבר לתמונה מופיע בסוף הספר באידיש, וכך כתוב בתרגום לעברית:

"תמונת השער היא העתק מצילום מקורי של "אויסזידלונג" ("לך – לך") מגטו לודז'".

מהו אויסזידלונג (Aussiedlung) ?

 עקירת אוכלוסין ממקום ישובם; לימים – כינוי הסוואה לגירוש יהודים מן הגיטאות למחנות-השמדה. [ע"פ רשימת מושגים: בית לוחמי הגיטאות]

מחבר "לך-לך" הוא המשורר שמחה בונים שיוביץ'. אחד הבודדים שחש בזמנו כי ה"לך-לך" של יהודי לודז' הוא למיתה ולשחיטה. בשנת 1942 הוא כתב על כך פואמה (שיר ארוך בחרוזים) לבתו. פואמה זו נמצאה בחורבות הגטו לאחר המלחמה. המחבר, רעייתו ובתו היחידה נרצחו על ידי הנאצים ימ"ש.

רשיון עבודה בגטו של שמחה בונים שיוביץ. חתומה ע"י ראש היודנרט רמקובסקי. המקור כאן.

 

ב'דף עד' לזכרו של שיוביץ ב"יד ושם" נכתב, כי היה דור שמיני לרבי שמחה בונים מפשיסחא, שעל שמו קרוי. כי הוסמך לרב אך  נעשה חילוני, והיה סופר בלודז'.

המקור כאן

 

רעי חנוך גוטליב תרגם  קטע אחד מהפואמה. קטע קצר שנוגע לנו ולפרשת השבוע "לך -לך":

אולם הגיע יום הרוע  / שעה רעה באה / ואני חייב ללמד אותך, ילדה קטנה / את הפרשה הנוראה "לך לך" /

אבל איך אפשר להשוות / ל"לך לך" המדמם היום? /

"ויאמר ה ' לאברם / לך לך מארצך / ומולדתך / ומבית אביך / אל הארץ אשר אראך / ואעשך לגוי גדול…"/

עתה יצא הגוי הגדול / אל דרך לא נודעת / חולה ועיף – ספינות שבורות / שלא תגענה אל החוף

המקור באידיש (עמ' 41 בחוברת) ומולו הצעת התרגום שנסתייעה בתרגום קודם לאנגלית.

ההשוואה בין "לך – לך" של אברהם אבינו לארץ ישראל לבין "לך-לך" של גטו לודז' היא השוואה הפוכה.
שמחה בונים שיוביץ וכל משפחתו וקהילתו הולכים למחנות המוות ואברהם אבינו הולך לארץ החיים,
אל מקומנו שלנו בארץ ישראל.
————————————
בשנה האחרונה נפטר בשיבה טובה מרדכי שלמה הלוי מובשוביץ. נצר למשפחת רבנים ענפה.
הכרתיו היטב מביקוריו הרבים אצל בניו יואל ועמי בפדואל.
היה אדם עממי. איש בשיעור קומה (תרתי משמע). אוהב ישראל במידה בלתי מצויה.
שגור היה בפיו פירוש מקורי לפסוק  "לך-לך".  "לך – לך"   – לשלך.
לבקשתו חוקק משפט זה על מצבתו.
נאים הדברים כשלעצמם ומתאימים לרשימתנו. תנצב"ה.

מצבת ר' מרדכי שלמה מובשוביץ זכרונו לברכה. שימו לב לרישום המיוחד: "לך לך" לשלך

שבת שלום

אבישי

 


*חוברת "...לך לך…" (לודז' 1946) נסרקה בשלמותה ועומדת לרשות הציבור.  ראו נא כאן.

תרגום אנגלי חלקי של הפואמה מופיע באתר YIVO.

על הפואמה ועל מחברה, אני ממליץ בחום לקרוא את שכתב דוד הירש רוסקיס,  בתוך מאמרו "ביאליק בגיטאות" עמ' 82-85.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

חבורות "תפארת בחורים"

בע"ה

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם

בראשית ט, כ

רשימה לפרשת נח

 

חבורות "תפארת בחורים"  צצו בעיירות שונות באירופה במחצית השניה של המאה התשע עשרה והתקיימו עד השואה.

מטרת החבורות היתה ללמד תורה את בעלי המלאכה, ובעיקר בחורים צעירים, שלא היתה להם מסגרת חינוכית עד כה.

פרופ' ישראל רוזנסון הקדיש לכך מאמר נרחב: ' "בעבור צעירים כמו גם לעובדים ולעוזרים בחנויות": על המפעל החינוכי "תפארת בחורים" בווילנה'.

המאמר נדפס בתוך "הגות", בטאון מכללת ליפשיץ בירושלים,  2014, עמ' 15-72.

על סמך בדיקה בעיתונות התקופה, מצא ישראל רוזנסון כארבעים מקומות בהם התקיימה פעילות "תפארת בחורים".

מספר 26 ברשימתו היא העיר מזריץ': פולין הקונגרסאית, פלך שדליץ.

עיתון "הצפירה". 17 יולי 1900. המקור: JPRESS – ארכיון עיתונות יהודית היסטורית.

בספריית הרמב"ם מצוי ספר "שאלות ותשובות היכלי שן", דפוס פיוטרקוב 1905, ובדף השער נחתמו חותמות רבות.

כל החותמות הן זהות. וזה נוסחן:

חברה תפארת

בחורים דרחוב

נאיי שטאט

דפה

מעזריטש

מעניינת העובדה שבספריית חברת "תפארת בחורים" במזריץ' היה ספר למדני כמו הספר הנ"ל, שאלות ותשובות "היכלי שן", בעוד שבתיאור הקמת החבורה מצויין שילמדו פרקים בתנ"ך ודברי ימי עמנו. הרי מדובר בבעלי מלאכה…

עיתון "הצפירה". 17 יולי 1900. המקור: JPRESS – ארכיון עיתונות יהודית היסטורית.

כנראה בתוך החבורה היו גם הבדלי רמות בין המשתתפים, ולכן היו שלמדו מסכתות מן הגמרא והיו שהשתתפו בשיעורי תנ"ך.

דוגמא נוספת לכך תוכלו לראות בתמונה שלפנינו  מחברת "תפארת בחורים" בעיר וילנה.

על הלוח מצד שמאל כתוב:

סיום הגדול על תנך

מתפארת בחורים

ומסכתות ברכות ושבת… 

גם וגם…

גם תנ"ך וגם לימוד גמרא.

עובדי אדמה ואנשי עמל וכפיים, צעירים ומבוגרים, זקוקים למסגרות שיתאימו להם ללימוד התורה בהלימה ליכולות של הלומדים. חבורות "תפארת בחורים" נתנו מענה לצורך זה.

שבת שלום

אבישי

———————

*הרחבה:

בשבח מפעל "תפארת בחורים" – בחילופי התקופות לאורך המהפכות בעולם היהודי – ראו נא אגרותיו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי, בתוך ספר "אגרות רבי חיים עוזר" כרך א, אגרת סט-ע.

 

לע"נ הרב שלמה בן הרב יוסף שלום אלישיב ז"ל, נפטר כ"ז תשרי תשע"ט !

הרב שלמה היה דור שלישי של הרבצת תורה בחבורת "תפארת בחורים" הירושלמית.

 

——————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

כי חלק ה' – עמו, יעקב – חבל נחלתו

(דברים פרק לב פסוק ט) 

רשימה לחג סוכות

זמן שמחתנו

שער ספר חבל יעקב.  וילנה תרמ"א 1881. מחבר: הרב אבא יעקב בורוכוב.

 

"חבל נחלתו"  כך קוראים לחלק האדמה, אם גדול אם קטן, על שם שחלקות האדמה נמדדות בחבל.

(פירוש "דעת מקרא")

איזהו עשיר – השמח בחלקו (אבות, פרק ד, משנה א).

חג סוכות הוא "זמן שמחתנו".  מצווה להיות שמחים בחלקנו, אם גדול ואם קטן. להודות על כל הטוב שיש לנו.

קומה נוספת ב"זמן שמחתנו" מובע ברעיון הבא:

שאל ר' חיים מוולוז'ין את הגר"א, היות שכלל כל המעשים נמשכים מציווי התורה: "והלכת בדרכיו" של הקב"ה, אם כן היכן מקיים הקב"ה את "איזהו עשיר – השמח בחלקו", שהרי כל העולם שלו הוא?

והשיב לו: "כי חלק ה' –  עמו". הקב"ה שמח בעם ישראל.

ברשימתי  אתייחס לימי הבראשית של ספריית הרמב"ם בשנת תרצ"ה 1935.

ברוך ה' התקיים בנו  הפסוק:

וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד (איוב, פרק ח, פסוק ז).

מאוסף ספרים קטן, שתחילתו נאסף מדלת לדלת ובאמצעים דלים מאד, הגענו כיום ב"ה לרבבות ספרים ולחבל נחלה רחב.

בזמן ייסוד הספריה נשלחו מכתבים למחברי ספרים ובו בקשה לתרומת ספריהם לספריה החדשה בעיר תל אביב.

אחד מענקי הדור היה רבי אבא יעקב בורוכוב, מחבר ספר "חבל יעקב".

רבי אבא יעקב בורוכוב היה רב בכמה קהילות בליטא ובערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה תלמיד מובהק למהרי"ל דיסקין, ובהשקפת עולמו היה ציוני דגול וחבר בתנועת המזרחי מעת היווסדה (*ראו נא נספח).

ר' אבא יעקב בורוכוב האריך ימים ונפטר בשנת תרצ"ו (1936) בגיל 88 שנים. אף הוא קיבל מכתב מספריית הרמב"ם בעת היווסדה ונענה ברצון לבקשה לתרום את ספריו.

שער חלק א-ב. וינה תרפ"ג 1923. בעותק הספריה הערות רבות בכתב יד המחבר**. כך גם ההערה בראש דף השער.

אכן בספריית הרמב"ם מצויים כל חלקי ספר "חבל יעקב" (חלק א נדפס בשנת תרמ"א 1881, חלק א-ב בשנת תרפ"ג 1923, חלק ההוספות ומילואים בשנת תרצ"ב 1932 וחלק שלישי אחרי פטירתו בשנת תרצ"ח 1938)

למשלוח הספרים הוסיף המחבר מכתב ארוך בכתב ידו. במכתב ציין את המקומות בהם ביאר את "פסקי הרמב"ם המופלאים" בספריו ואף בספרי בנו "ראשית בכורים".

אנחנו נציג לקמן את תעתיק פתיחת המכתב וסיומו. תעתיק של המכתב כולו ניתן לצפיה כאן.

עמוד ראשון של המכתב

ב"ה יום ו עש"ק כ"ג ניסן תרצה ירושלים עיה"ק

לכבוד מנהלי ועד הספריה שבתל אביב

בלב ונפש אמלא דרישתכם והריני שולח לספריה תורנית מדעית

ע"ש הרמב"ם את ספרי חבל יעקב המהדורה תנינא שיצא לאור

בשנת תרפ"ג שבו חלק הראשון הנדפס עוד בשנת תרמ"א עם הוספות

קטנות וחלק שני ובזה הכרך אשר אני שולח שני החלקים ומצורף

לזה בסוף הספר הוספות ומלואים ותיקוני טעות שהוצאתי לאור זה שבתי

בירושלים עיה"ק – ובאשר שהספריה שהקדשתם הוא ע"ש הרמב"ם אף שיסודה

בכל ספרים תורנים ומדעים אף שלא נוסדו דוקא על דברי הרמב"ם

בכ"ז באשר שהוא ע"ש הרמב"ם מצאתי להציע לפניכם כי אם ספרי חבל

יעקב אינו מיוסד דוקא לבאור דברי הרמב"ם בכל זה נמצא הרבה

ביאורים ברמב"ם עפ"י הגיון ישר כמו בחלק א סי' יג אות ט ובסימן

כ"ב ביאור על הרמב"ם בשם מורי ורבי שר התורה ר' יהושע ליב דסקין…

עמודים אחרונים של המכתב

חתימת המכתב:

זכות התורה תגין עליכם ובעד מפעלכם המפוארה

והנחוצה לעירכם הכבודה תל אביב הנמצאים בה

ב"ה קיבוץ גדול מגדולי תורה והוגי דעה שתיה ספריה

גדולה תורנית ומדעית ובודאי תסתדרו בעזרת השם

בסדר כפי הנחוץ לספריה גדולה

כה דברי המחבר ברגשי כבוד ויקר

אבא יעקב הכהן ברוכוב בעה"מ שו"ת חבל יעקב לפנים רב

ואבד"ק וואלקאוויסק וכעת מתושבי ירושלים עיה"ק תובב"א

 

חג שמח

אבישי


 

נספח הערות:

*

במהלך העבודה על דמותו של הרב אברהם יעקב בורוכוב נעזרנו במקורות מידע רבים (כגון אשכול עליו בפורום אוצר החכמה).

לפניכם שני מקורות חזותיים שנלקטו במאגר "עיתונות יהודית היסטורית"  ולאחריהם הפניות לשני מקורות המומלצים לעיון.

  • הרב בורוכוב מופיע ברשימת המועמדים של המזרחי בפולין. תרפ"ג 1923

  • חתום על כרוז הגנה על הסניגוריה במשפט "ארלוזרוב". תרצ"ד 1934 
  • הרב חרל"פ היה מספר סיפור מיוחד על מהרי"ל דיסקין והרב בורוכוב (בתוך ספר "רבינו מאיר שמחה"). ראו נא כאן.
  • ההתמדה של הרב בורוכוב בלימוד תורה בעיון – עד לרגעי חייו האחרונים – בהקדמה לחבל יעקב חלק שלישי. ראו נא כאן.

——————————————————————————————

**

בעותק ספריית הרמב"ם הערות ארוכות ולמדניות נוספו בדף מיוחד בסוף הספר.

 

מעניינת העובדה שמצויים עותקים נוספים של מהדורת תרפ"ג עם הערות רבות בכתב יד המחבר.

בדיקת עותקים אלו על ידי המקטלגים העלתה כי הערות אלו נכנסו רובן (ולא כולן!) לחלק "ההוספות ומילואים" שנדפס בשנת תרצ"ב.

  1. בקטלוג הספריה הלאומית נוספה הערה כדלקמן:2. בעותק שנמכר במכירה פומבית בבית מכירות "קדם":

 

%d בלוגרים אהבו את זה: