Feeds:
רשומות
תגובות

בע"ה

"החודש הזה … ראשון הוא לכם לחדשי השנה" 

(שמות פרק יב פסוק ב)

רשימה לשבת "ויקהל-פקודי", שבת פרשת החודש.

פרשת החודש, הפותחת בפסוק לעיל, היא האחרונה מארבע הפרשיות,  ונקראת בשבת הקודמת לחודש ניסן, הוא החודש הראשון למניין החודשים בתורה.

בחרתי לכבוד שבת זו לכתוב על לוחות שנה.

לפני מספר שבועות עסקנו בלוחות שנדפסו במצרים, ("טיפת נילוס", רשימה שזכתה לתגובות רבות), וכעת נעסוק בלוחות שנדפסו באירופה. בכל הלוחות האלו בולט ציון חגי הגויים בהבלטה, במקביל לתאריך העברי.

מהלוחות הישנים ניתן להפיק מידע על חיי היהודים ועל תפישת עולמם, כי מה שהיה חשוב להם – צויין בלוחות.

שתי דוגמאות לפנינו ובשתיהם נביא את רשימת הכרוניקה, רשימת האירועים ההיסטוריים בסדר כרונולוגי, המופיעה בראש הלוח.

הראשונה, לוחות "חשבון על הדרך", שיצאו לאור בעיר למברג (לבוב) על ידי A. Spruch, וקהל היעד שלהם היו היהודים תושבי גליציה, בוקבינה, מולדובה ורוסיה.

בספריית הרמב"ם לוחות מהשנים: תרמ"ו (1886), תרמ"ז (1887), תרנ"ו (1896), תר"ס (1900).

בראש הדף "קראניק", כרוניקה של אירועים בסדר היסטורי מבריאת העולם ועד ימינו.

אז מה היה לנו ?

בטור הימני מתחיל באירועים יהודיים מ"בריאת עולם" ועד ל"לידת רמב"ם".

ובטור השמאלי אירועים שונים ומשונים, וביניהם:

647 שנים "להמצאת פאפיר" (נייר), 447 שנים "להמצאת בוך דרוק" (הדפסת ספרים), 327 שנים "להמצאת טאבאק" ו-16 שנים "למאנאפאל מטאבאק" (המונופול על הטבק!).

כמובן, לא נשכחו ברשימה אנשי המלוכה וכיבושי צבא (53 שנים "לעשו' חיל במאלדאווא").

בסוף כל לוח הועתקו רשימת הירידים ותאריכיהם. ראו נא כאן.

—————————

השניה, לוחות לכל עדת בני ישראל, שיצאו לאור בברלין על ידי M. Poppelauer's Buchhandlung, וקהל היעד שלהם היו היהודים תושבי מרכז אירופה.

בספריית הרמב"ם לוחות מהשנים: תרנ"ג (1893), תרנ"ד (1894), תרנ"ט (1899), תר"ס (1900).

 

תחת הכותרת "זכור ימות עולם" מופיעה רשימה היסטורית קצרה ותחתיה רשימת "ימי  מיתת אנשי השם וגדולי ישראל".

ברשימת האירועים ההיסטוריים נמצא (בדומה ללוחות לעיל) את  454 שנים "למציאת הדפוס", 419 שנים "לראשית הדפסת ספרים  בלה"ק" (בלשון הקודש), בצד אירועים מקומיים כגון 82 שנים "לדת ישוב היהודים בפרייסן" ו- 35 שנים "ללידת הקיסר המלך ווילהעלם השני".

מפתיעה, במידת מה, הגיוון של הרשימה השמית של הנפטרים, המכילה תערובת של רבנים ומשכילים יוצאי אשכנז. נראה שכל המשכילים נרשמו באותיות לועזיות.

המוקדם ביותר הוא ר' יצחק אלפסי (רי"ף), שתאריך פטירתו י' סיון בשנת ד' אלפים תתס"ג (1103). המאוחר הוא Prof. Dr. H. Graetz [פרופ' ד"ר צבי גרץ, היסטוריון ומחבר סדרת הספרים "דברי ימי ישראל"], שיום פקודתו בתאריך ד' אלול תרנ"א (1891).

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

"מחני נא מספרך"

בע"ה

"מחני נא מספרך"

רשימה לפרשת כי תשא

בספריית הרמב"ם מצויים מסכתות תלמוד בבלי, שהודפסו בפרנקפורט דמיין בין השנים ת"פ-תפ"ב (1720-1722).

עמוד אחרון . תלמוד בבלי. פרנקפורט דמיין, תפ"ב 1722. עותק ספריית הרמב"ם

עמוד אחרון של תלמוד בבלי. פרנקפורט דמיין, תפ"ב 1722.
נסרק מעותק ספריית הרמב"ם

 

מסכתות אלו  כרוכות בכריכת קלף מהודרת, ובוודאי היו רכושו של אדם אמיד מאד ובעל השפעה.

בכל אותם כרכים המצויים בספריית הרמב"ם היה מודבק פתק זהה בכריכה הפנימית, ובו רישום בולט של שמות בעליהם הראשונים. בכל הפתקים נמחה חלק מהכתוב  באופן גס, וחסרות בו אותיות ומילים.

הנוסח החלקי דלהלן הוא צירוף הכתוב על המדבקות השונות :

הגמרא 

הלז שייך לב"ב [לביבליותק (-לספריה)]  שלי אשר קנה מהונו לכבוד קונה ה"ה הקצין המפורסם

פו"מ [פרנס ומנהיג] וש"מ כש"ת כהר"ר [—]ל כ"ץ שליט"א

מ[—-]

אני הכותב הק' [הקטן] אליעזר מיכאל בר מאיר מפריזנהויזן

 

?????????????

?????????????

 

מי היה אותו קצין מפורסם, בעליהם הראשון של כרכי התלמוד?

באחד הכרכים מצאתי גם רישום ידני, שייתכן ומגלה לנו פרט נוסף.

בספר כתוב, לפי פתרוני,  כי "הגמרא הלזו שייך להאלוף והקצין ענזיל … כץ…"

?????????????

במסגרות מוקפות המילים "ענזיל", "כ"ץ".

בחיפושי אחר עשיר מפורסם בשם זה מצאתי את הקצין ענזיל כ"ץ, דודו של אדמו"ר יצחק אייזיק טויב, מייסד חסידות קאליב.

ר' דוב מבוליחוב (תפ"ג-תקס"ה, 1723-1805) בזכרונותיו מספר על עושרו הרב של ענזיל כ"ץ, וכי הוא שילם על קישוטים "כלי קודש מכסף טהור לספר התורה", ש"אף בימי שלמה ראויים היו כלי כסף אלה שיבאו לבית  המקדש".  

ראו נא את הקטע הבא, המתאר את כלי הכסף המקשטים את ספר התורה, שהיה רכושו של הקצין ענזיל כ"ץ:

לקוח מתוך ספר "הצדיק מקאלוב וקהילתו" מאת ד"ר טוביה סילאג'י-ווינדט. חיפה תשכ"ט (1969)

אני נותרתי עם הספקות:

מדוע נמחה שמו של בעליו הראשון של הספר?

האם שמו של הקצין היה ענזיל כ"ץ, והאם הוא אותו עשיר שמושבו בטערצאל (הונגריה)?

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

משלוח מנות אישי

  משלוח מנות בין איש לאשתו ובין אדם לעצמו

"תורה של פורים"

לפני כשנה הגיעו ימי חג הפורים באמצע ימי השבעה על אמא הכ"מ [=הריני כפרת משכבה].

לפי ההלכה ישבתי בביתי, נוהג אבלות בצנעא, ולא יצאתי מביתי למעט לתפילות ולקריאת מגילה.

באותה עת עלתה בדעתי השאלה, האם אדם רשאי לשלוח מנות לאשתו ולצאת בכך ידי חובה.

הלא משלוח מנות הוא "איש לרעהו", וכי אין רעות גדולה וחשובה מזו שבין בני הזוג?

כעת שלחתי שאלה זו למכובדי הרב יעקב אפשטיין, מחבר סדרת הספרים "חבל נחלתו" (שמונה עשר כרכים, בירורי הלכה המקיפים את כל תחומי החיים), ובקשתי לשמוע חוות דעתו על האפשרות שאתן משלוח מנות לאשתי (על מנת שלא יהיה לי חלק בזה), האם יוצאים בכך ידי חובה?

מסקנת דבריו היא שלא נתקנה מצווה זו לאשתו ולבני ביתו הסמוכים על שולחנו. לתשובתו המפורטת ראו נא כאן.

בתוך תשובתו של הרב אפשטיין הובאה גם דעת הרב הגדול האדר"ת, הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים, שבשעת הצורך, כדוגמת זוג בטיול בסוף העולם…, ייתן איש את משלוח המנות לאשתו ויצא בכך ידי חובתו. וכך סבר וכתב האדר"ת:

"לעניות דעתי  נראה דאם אין לו למי לשלוח ישלח לאשתו, דגם כן נקראת ריעו, כמו שכתוב  [מלאכי ב, י"ד] "חברתך ואשת בריתך" – ויקנה לה על מנת שלא תהא לו רשות במתנתו…"

הערות הרב האדר"ת נדפסו בקובץ "מקבציאל" גליון ל' עמוד קיג.

לא אכחד, שאף שקיימתי בפורים שעבר משלוח מנות כדין על ידי שליח לשכני ורעי, התלהבתי מהרעיון לתת משלוח מנות לאשתי. השכמתי קום ובטרם חזרה אשתי מקריאת המגילה חכתה לה הפתעה על שולחן המטבח – משלוח מנות אישי !

סיפרתי על כך לרב אלישע וישליצקי, שבא לנחמנו למחרת פורים. בסגנונו המיוחד ענה כנגדי, שיתר על כן חושב הוא שעל האדם לשלוח משלוח מנות גם לעצמו !

הרב אלישע הוסיף כי זו מחלת הדור, שחסרה לו הכרת ערך עצמו ואהבה עצמית מתוך ענווה, ולכן הצעתו בחג פורים ישלח כל אחד משלוח מנות לעצמו…

תורף דבריו נשענים על אמירה שנונה, שמייחסים אותה לרב ישראל סלנטר מייסד תנועת המוסר, כי במצוות "ואהבת לרעך כמוך" כלולה גם אהבת עצמו. כי אם אינו מכיר את מעלותיו ואינו אוהב את עצמו – מה טעם לצוותו  על "ואהבת לרעך – כמוך"?

הבטחתי לרב אלישע, שאחפש את המקור לאמירה זו של רבי ישראל סלנטר. יגעתי אך לא מצאתי.

אמנם פנינה אחרת מצאתי בשמו, על מעלת הרעות שבין איש לאשתו, שהיא – ורק היא – קיום מצוות "ואהבת לרעך – כמוך" כפשוטה.

מתוך ספר "שערי תשובה" עם ביאור "דלתי תשובה" לרב יצחק בן שושן. קרית ספר, תשס"ג (2003).

 

שבת שלום

חג פורים שמח !

אבישי

 

האיורים מתוך ספר "מועדי ישראל". שיקגו תש"ג 1943.

 

לעילוי נשמת אמי מורתי מרת פנינה אלבוים, שלימדה אותנו תורת חיים והקימה משפחה לתפארת.

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

"אבן העזר" 

רשימה לפרשת תרומה

בע"ה

בשנה האחרונה אני מקבל פניות לעזרה ב"חידות" שונות.

הרשימה הבאה היא תולדה של פניה אחת כזאת, ובעקבותיה מסע בילוש קטן בעזרת רעי חנוך גוטליב.

זה לשון המכתב:

שלום.

ראשית יישר כוח על הרשומות המעניינות שאתה שולח מעולם הספרים והספרנים.

שמא תדע דבר מה –  שלח אליי חבר את הצילומים של בימת בית הכנסת הגדול והמפואר בעיר סגד, שנבנה על פי תכנונו של הרב והחוקר עמנואל לעף.
הוא שאלני לפירוש האותיות עהעי החקוקות על הבימה. 
לאחר חיפוש קל בפרויקט השו"ת אמרתי לו שאפשר שאלו ראשי התיבות "עד הנה עזרנו ה'" על פי הפסוק בספר שמואל: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת וַיָּשֶׂם בֵּין הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְ-ה-וָ-ה".
 ייתכן שהיה מנהג לחקוק מילים אלו על אבן מרכזית או על אבן פינה בבניין.
 אם אתה מכיר ביסוס כלשהו להצעה זו או הצעה אחרת – אשמח לשמוע.
אך טוב, יעקב עציון
למכתב צורפו שתי תמונות.
 
%d7%a1%d7%92%d7%931
%d7%a1%d7%92%d7%932
לאחר בדיקה ראשונית השבתי ליעקב:
ההצעה שלך מעניינת. עדיין נראה לי רחוק שישתמשו בפסוקים לא מוכרים בספר שמואל כאשר המקבילה בתפילת "נשמת" ידועה יותר :  עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך.
האם יש קשר שמדובר בבית כנסת נאולוגי? (לפי ויקיפדיה, הרביעי בגודלו בעולם!) ?
אציין שאני חש אי-נוחות למראה בית הכנסת המפואר מאד, כפי שניתן לראות בתמונות שונות. בתי כנסת כאלו נבנו בקרב קהלים שאינם אורתודוקסים. יש בהם הדר חיצוני רב ונדמה שהם חיקוי חיצוני של הנעשה בעולם הנוכרי.
שיתפתי את חנוך גוטליב בתעלומה החדשה ויחדיו יצאנו לחיפוש אחר מידע רלוונטי.
בית הכנסת בסגד היה שייך לתנועה הנאולוגית בהונגריה, שהיא קרובה בהשקפותיה לתנועה הקונסרבטיבית. הוא נבנה על ידי הרב עמנואל לעף, שהיה חוקר חשוב ובעל ידע תורני רב. הוא חשב על כל פרט בעיצוב בית הכנסת, כך לדוגמא את ארון הקודש בנו מעצי שיטים שהובאו במיוחד ממצרים זכר לעצי המשכן !
הנדע מה היתה מחשבתו מאחורי אותם ראשי תיבות החקוקות על בימת בית הכנסת?
מצאנו חוברת (בהונגרית) שהתפרסמה על בית הכנסת, וכן כתבה בשבועון יהודי Egyenlöség שהתפרסמו בעת ייסוד המקום בשנת 1903, אך לא היתה שם כל התייחסות לראשי תיבות הנ"ל. העלנו השערה כי הכיתוב המקורי היה שונה ולצורך כך חיפשנו  תמונות ישנות של בית הכנסת מלפני השואה. אך התמונות הבודדות מתוך בית הכנסת היו כלליות או מטושטשות ולא אפשרו לקרוא את הכתוב.
%d7%a2%d7%96%d7%a82

תמונה ישנה של פנים בית הכנסת. לקוחה מאתר מכירות פומביות MILEV

 

חנוך הפך עולמות  בחיפושו, ומצא תושב סגד מר Ferenc Lindeisz,  שבבלוג  האישי שלו עסק בקישוטי בית הכנסת בסגד, נשוא מחקרנו. בהתכתבות ביניהם עלה כי חלק זה בבית הכנסת לא שוחזר מחדש (בשנת 1980) והבימה היא במצב המקורי. הוא הציע פתרון זהה לראשי התיבות ותמך יתדותיו בדרשה אחרת של הרב עמנואל לעף. להלן תרגום מכתבו:
חנוך יקר.
ככל הנראה ארבע אותיות (עהעי) למטה על הבימה הם ראשי התיבות של ארבע המילים האחרונות של ספר שמואל א (7:12): עד-הנה עזרנו ה'.  פרשנות זו ניתן לתמוך עם הפניה לדרשה על ידי עמנואל לעף בחנוכת בית הכנסת Esztergom בשנת 1888 (זה היה בית הכנסת הראשון שעוצב על ידי Lipót Baumhorn, אדריכל בית הכנסת החדש סגד). בדרשה זו הוא אמר: "ועכשיו … אומר את המילים של כתבי הקודש "עד הנה עזרנו ה'…"
                                                                               מיטב האיחולים
                                                                               Ferenc
————————————————–
 בתפילת שחרית של ראש חודש אדר בבית הכנסת בפדואל חנוך הפתיע אותי, כשרמז לי שיש פריצת דרך בחיפוש…
מתברר ש"אבן עזר" הוא מושג בעולם הנוצרי. בתים שונים של נוצרים אדוקים חוקקים שם זה על קיר ביתם החיצוני.
הנה מספר דוגמאות מארצנו. שימו לב לתיאור הבתים.
1. בית סמואל – רח'מרכוס 10
%d7%90%d7%91%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%96%d7%a8

תמונת הבית ותיאורו לקוחים מאתר "אהבת ירושלים" של שמואל כפיר. סיור בשכונת טלביה הירושלמית.

 

בית ללא יחוד שנבנה בשנת 1925. הבית נבנה על ידי אליאס סמואל מבוגרי בית היתומים שנלר. ליד הכניסה כתובת באנגלית "אבן העזר" מילים אלו מופיעות על עוד שני בתים במושבה הגרמנית. המילים נמצאות בשמואל א' ז' י"ב: "ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו ה'".

באתר הפייסבוק של  מעליש (לקידום ידיעת הערבית והשימוש בערבית במרחב הציבורי) העתיקו ותרגמו את המשפט בערבית המופיע בתבליט, שהוא לשון הפסוק: "אבן העזר, עד הנה עזרנו ה'"!

2. בית דיק (Dück) – שדרות בן גוריון 8

%d7%90%d7%91%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%96%d7%a81

תמונת הבית ותיאורו לקוחים מאתר של בוב68. סיור במושבה הגרמנית החיפאית.

משפחת דיק הייתה אחת מהמשפחות העשירות של המושבה הגרמנית. לימים בניה היו מהסוחרים הגדולים בחיפה. למשפחה אף היה את אחד הבתים הגדולים והמפוארים במושבה. הכותרת בפתח היא " EBEN EZER " והשנה 1893. נדמה כי הצירוף " אבן עזר " המופיע בשמואל א' בהקשר של המלחמה בין בני ישראל לפלשתים הפך עם השנים לביטוי המסמל את עזרת ה' בדומה לביטוי "בעזרת השם" המופיע בעברית. חריטת הביטוי משולה למזוזה ומשמשת מעין ברכת הבית. השם הפרטי אבנעזר נפוץ ברצועת התנ"ך בארה"ב.

הוסיף חנוך וכתב לי:
בהסתכלות נוספת ומחשבה קונספרטיבית משהו – אני רואה כמה וכמה מקומות שמוזכר הפסוק הנ"ל והמילים אבן עזר או אבן העזר וכמעט כולן בהקשר של צדקה/גמילות חסד נוצרי – ראה למשל בית זקנים בית אבן עזר והאגודה שלו, ואם תחפש בגוגל תמונות EBENEZER תראה כמה וכמה.
לסיכום:
 כנראה ראשי התיבות ע.ה.ע.י מקורם בפסוק בספר שמואל "… ויִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ אֶבֶן הָעָזֶר וַיֹּאמַר עַד הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְ-ה-וָ-ה".
 שאלה פתוחה: האם היתה כאן השפעה חיצונית (נוצרית) שהגיעה לבית הכנסת הנאולוגי? 
 דיון בשאלה הזאת מזכיר לי את המצבה של רוטשילד שעסקנו בה בעבר. מחד היה יהודי גאה, ומאידך זלג למצבתו  שימוש בפסוק שמקובל אצל נוצרים.
שבת שלום
אבישי
—————————-
תגובות:
1.

תודה על הפרסום המעניין.

ראה גם כאן – כנראה היה מקובל להזכיר פסוק זה בהקשר אבני פינה וכדומה –
%d7%a2%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%9f
אך טוב,
יעקב  עציון
2.
חנוך גוטליב הוסיף וכתב לי:
בהמשך לדברינו – חנוכת בית הכנסת שערי תפילה 1846 (ועוד קצת על בית נאמן בירושלים) – אבן העזר
ראה בעיתון The Occident, שבת, אוגוסט 01, 1846 – כל הכתבה שם (מעמ' 13 והלאה).
נאום הרב בהנחת אבן הפינה לבית הכנסת מתחילה ונסובה על הפסוק משמואל עד הנה עזרנו ה'.
בית הכנסת היה בית כנסת אורתודוכסי לחלוטין ורבו הראשון היה הרב שמואל יצחק שהללויתו היתה הגדולה בארה"ב במאה ה19. למצער הפך בית הכנסת במשך השנים לרפורמי וגם שינה מקום – ראה ויקיפדיה
בהערה לבלוג הביא עציון ציטוט מירושלים של תמול והנה הטקסט המלא וההקשר (מתוך פרויקט בן יהודה) –
מדובר על הספריה שלימים היוותה את הבסיס לספריה הלאומית. ראה סיפורי הדברים בויקיפדיה על הספריה הלאומית פרק ההיסטוריה ובדברים בתלפיות.
ב' באייר תר"ס
בית נאמן
בשני, באחד לחודש לפנות ערב, הונח היסוד לבניית בית לאוצר ספרי ישראל בעיר קודשו, בירושלים. את היום הזה קבעו מנהלי "בית הספרים הכללי לבני ישראל" לחגיגה הזאת, ולמועד הקבוע הזמינו רבים מנכבדי אחינו מבני העדות השונות בירושלים להשתתף בשמחתם שהיא שמחת לב כל איש מישראל אשר רעיון קביעות מרכז לרוח הלאום על אדמה אבותיו נוגע אל לבו.
ובמעמד רבים מהקרואים, אשר אליהם נלוו גם אחדים מחשובי בני המושבות ובני הגולה, יצאה החגיגה לפועל.
על פני חלקת השדה הרמה והנישאה אשר נקנתה למוסד, עמדו הנאספים משני עברי החריץ אשר נעשה לאורך הבית העתיד להיבנות.  מרחוק נשמע קול הפטישים והמקבות, קול אחינו הפועלים בסיתות האבנים לבניין הבית, ובקצה החריץ עמדו מנהלי המוסד המנצחים על המלאכה. האדון הנכבד אפרים כהן, ראש ועד המוסד, ירה את אבן הפינה, וישא משא בעברית על האבן הזאת, אשר קרא לה בשם "אבן העזר", לאמור: עד הנה עזרנו ה', בהגיענו ליום אשר בו תחל סוף סוף משאת נפש רבים עמנו לצאת לפועל, ויזכיר לברכה את ראשי אחינו שבגולה המשתדלים לטובת המפעל בכספים ובעמלם, הם הד"ר יוסף חזנוביץ, המקדיש כל חייו לתכלית הנעלה הזאת, הד"ר יחיאל צ'לינוב, החכם יהושע סירקין, והגביר הנדיב הר' יצחק פיינברג מאירקוטסק.

——————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

על מסחר ומוסר

בע"ה

 "דברי שלום ואמת" 

לפרשת משפטים

אין שמחה לספרן כמציאת פריט מודפס שלא תועד עד כה.

השבוע מצאתי בספריית "בית אריאלה" קונטרס נדיר, שלא מצאתי רישום שלו עד כה במקום אחר ואף לא אזכור על דבר קיומו.

%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%aa1

עמוד ראשון מקונטרס "דברי שלום ואמת".

קונטרס "דברי שלום ואמת" מכיל תשעה עמודים, והוא כולל שני מכתבי תמיכה בקניית אתרוגי ארץ ישראל וכנגד אתרוגי קורפו, מאיי יוון.

לשאלה זו פנים מורכבות  מהבחינה הלכתית (האם אתרוגי קורפו מורכבים?) ויש לה גם צדדים ערכיים.  עם התבססות תנועת חיבת ציון במחצית השניה של המאה התשע למניינם, עלתה על הפרק שאלת התחרות של אתרוגי קורפו מול אתרוגים מארץ ישראל. סקירה תמציתית בנושא תמצאו ברשימתו של יצחק רפאל על "אתרוגי קורפו ואתרוגי ארץ ישראל" (ספר שרגאי, כרך ב), ראו נא כאן.

בשנת תרנ"א (1891) נוספה טענה חדשה רבת משמעות. בשנה זו נרקמה בקורפו עלילת דם כנגד היהודים והנוצרים תושבי המקום רצחו בפרעות עשרות יהודים. האם נקנה אתרוגים שגדלו בגינות של רוצחי עמנו?

המכתב הראשון של הרב שמעון שפירא, דיין ברדוביץ (בוקבינה), והשני הוא מכתב הסכמה קצר של הרב יעקב תאומים, רבה של קולומי.

מכתבו של הרב שמעון שפירא נכתב בשנת תרנ"ה (1895), והוא תומך בכל לבו בקניית אתרוגי ארץ ישראל. בסוף דבריו יוצא בחריפות נגד קניית אתרוגי קורפו, וכך כותב הוא על אתרוגים אלו:

"בקנותנו אותם  מחזקים אנחנו ידי רוצחים ונותנים חרב בידם להרוג את אחינו ולשפוך דמי

נקיים, איך לא נבוש בהגיענו לפסוק זה (שופטים) וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם

ועינינו לא ראו, כי מעידים אנחנו עדות שקר בעצמנו. החובה איפא על כל רב בעדתו ועל

יחידי סגולה וטובי העיר לבכר את אתרוגי א"י על פני אתרוגי חו"ל, וביחוד להרחיק בזרוע

את אתרוגי קורפו ולדחותם בשתי ידים לבל יבואו בקהל לנו…"

%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%9e%d7%aa9

עמוד אחרון של הקונטרס.

 

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשנה השביעית יצא לחופשי חנם".

פסוקים אלו, הפותחים את פרשת השבוע, מעמידים בפנינו מודל התנהגות בתוך חברה שיש בה עשירים ועניים. אמרו חכמינו: "כל הקונה עבר עברי כקונה אדון לעצמו", כי אתה חייב ברווחתו.

ומהפרט אל הכלל. הכנסת שיקולים ערכיים בעולם הצרכנות היא דבר רצוי.

האם להעדיף תוצרת הארץ על תוצרת חוץ? האם יש צורך בתו כשרות חברתי למסעדות ואולמות של חתונות?

אנחנו דוגלים בדעה כי מסחר ומוסר ילכו יחדיו.

גם שאלת כשרותם של אתרוגים איננה יכולה רק לשקול את ההידורים ההלכתיים כשלעצמם אלא גם להביא בחשבון שיקולים ערכיים רחבים.

קונטרס "דברי שלום ואמת", כי יש לצרף את מידת השלום אל מידת האמת.

שבת שלום

אבישי

 

לצפייה בכל עמודי קונטרס "דברי שלום ואמת", ראו נא כאן.

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

לא תגנוב

לא תגנוב !

רשימה לפרשת יתרו

עשרת הדברות כוללות ציוויים בסיסיים בהלכות בין אדם לחברו: לא תרצח, לא תנאף, לא תחמוד  וגם לא תגנוב.

ישנם שני סוגי גנבים: אלה המועדים לכך – הגנבים המקצועיים – וכאלה שזו להם מעידה חד-פעמית, שלא עמדו בפיתוי רגעי.

כנגד אלו האחרונים נכתבו בשערי ספרים על ידי מחזיקיהם 'הערת אזהרה', לאמר: השמר לך 'עלות בהר ונגוע בקצהו'.  הערות אלו מכונות גם 'רישומי בעלות', והן נכתבו בלשון מליצית ובסגנון אישי.

ידידי ר' אלי שטרן, בעליו של בלוג נוטריקון, אוסף רישומים כאלו, וברשותו מגוון מרשים ונכבד.

הדוגמא שלפנינו מיוחדת בכך שיש לה שני נוסחים בספר אחד. אם לדייק הרי לפנינו: טיוטה ונוסח סופי .

ספר החינוך מונה את תרי"ג (613) המצוות על שלל טעמיהן ופרטיהן. במהדורת אמשטרדם שנת תפ"א (1721), הוא נדפס בפורמט קטן עם שער מיוחד. במסגרת השער מצויירים דוד וגוליית והמאבק ביניהם, שהוכרע בחלוקי נחל שקלע דוד במצחו של גוליית.

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a%d7%912

 

בעותק  הספרייה בגב דף השער מופיעות השורות הבאות המתאימות עם תוכן הספר:

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a3%d7%90

 

שש מאות ושלוש עשרה צווי ואזהרה

סבותיהם וטעמיהם לכל אודיע

גם צווי לא תגנוב בל נעדרה

ולמה נאסרה לך גנב אציע

לא נתן אל תגנוב למנה

ואתה  תפרידם, תציבם לבדנה

 

כפי הנראה, לא עלה יפה הניסיון ולא מצא חן בעיני רושם השורות, והוא העביר קו כפול (X) על השורות.

לטעמי האישי, שתי השורות האחרונות לא ברורה בהן משמעות המליצה והן אכן הוחלפו בנוסח שני.

הנוסח החדש מופיע בדף לפני השער:

 

%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9a1%d7%90

שש מאות ושלוש עשרה צווי ואזהרה

סבותיהם וטעמיהם, אודיעך על נכונה

גם מצות לא תגנוב לא נעדרה

עתה אתה, איש חסר תבונה

אל תגע בי ידך, אל תגנבני

כפי שרואים מהחותמות, העותק שלנו היה מונח בספרייתו של מרדכי גורדון מביאליסטוק*.

האם הוא מחברם של שורות מחורזות אלו ?

שבת שלום

אבישי

 


*

על מרדכי גורדון מצאתי את האזכורים הבאים בעזרת גוגל ספרים. מתוכם למדתי כי הוא חי במחצית השניה של המאה התשע עשרה (למניינם). היה איש אמיד מאד, פעיל בצרכי ציבור ותומך ב"חובבי ציון".

1. ברשימת המנויים על ספר הדעות והמדות (ורשה, 1865)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f1

2. ברשימת המנויים על ספר משא קרים (ורשה, 1878)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f3

3. בתוך "כתבים לתולדות חיבת ציון וישוב ארץ ישראל" (תל אביב 1932)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f4

4. בספר "בתוך ראשית התחיה" (תל אביב 1935)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f5

5. בפנקס ביאליסטאק (ניו יורק, 1949)

%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%93%d7%95%d7%9f2

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

טיפת נילוס

"טיפת נילוס"

רשימה לפרשת "בשלח"

שבת ט"ו בשבט, שבת שירה.

השבוע התחלתי לקטלג ארגז מלא לוחות שנה ישנים שחיכו שנים רבות לטיפול ולרישום. קבוצה ראשונה של לוחות שנה היו לוחות שנה ממצרים, דפוסי אלכסנדריה וקהיר, החל משנת תרנ"ו (1896) ואילך. ישנה חשיבות באיסוף לוחות שנה ממקומות שונים היות שהם מתעדים מנהגים מקומיים. להפתעתי, גם בלוחות שנדפסו באותו בית דפוס ובפורמט זהה לא היתה עקביות ברישום של אותם מנהגים, והם הופיעו בלוח אחד ונעלמו בלוחות שנדפסו בשנים הבאות אחריו.

ברשימתי אביא את המאפיינים המיוחדים שמצאתי בלוחות השנה שנדפסו במצרים.

אתחיל בשורה שמצאתי אותה רק בלוח לשנת תרפ"ט (1929).

א.  מה היא "טיפת נילוס" המסומנת בלוח  ביום שלישי, י' סיון? 

 

%d7%9c%d7%95%d7%971%d7%91

 

רישום נדיר זה מצאתי גם בלוח קיר לשנת תרס"ד שנדפס באלכסנדריה ומוצג באוסף האפמרה של הספריה הלאומית. שם מצויינת "טיפת נילוס" בד' תמוז. ראו נא כאן.

ההסבר ל"טיפת נילוס" נמצא בחיבור של החיד"א "נחל קדמות", והוא מתייחס לתכונת ארץ מצרים לעומת ארץ ישראל. ארץ מצרים מגדלת ירקות ("כגן הירק") ולעומתה ארץ ישראל טובה לפירות (שבעת המינים). הסיבה להבדל זה נעוץ בתכונת המים שבמצרים שהם ממקור נקבי (הנילוס), לעומת תכונת מי ארץ ישראל שהם מים זכריים. הפתרון לגידול תבואה (שהרי חיטה משבעת המינים) במצרים תלוי בנתינת כוח למי הנילוס על ידי טיפה אחת זכרית שהקב"ה מטיל למי הנילוס אחת לשנה.

ואלו דברי החיד"א:

%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%aa2%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%aa1

לפי הנכתב, הטיפה מוטלת ב"תקופת תמוז". חישוב התקופה תלוי בחמה ולכן יום זה "זז" בלוחות השונים.

באופן עקיף יש לנו כאן קשר לחג ט"ו בשבט (ראש השנה לאילנות), שאנו מציינים השבת.

 

ב. "פורים של מצרים"

%d7%9c%d7%95%d7%977%d7%91

פורים של מצרים חל בכ"ח אדר בכל שנה. שורשיו של חג זה במעשה שקרה בקהיר בשנת רפ"ד (1524).

ניתן לקרוא על כך בחיבור "מגילת פורים מצרים" שערך אברהם דיין (בת ים, תשנ"ז 1997).  לצפיה בעמודים ראשונים מחיבורו ראו נא כאן.

 

ג. סעודת יתרו ומשה 

מנהג שהיה רווח בקהילות צפון אפריקה בשבוע שלפני פרשת יתרו. כתבה על כך ד"ר מיכל שרף בקונטרס קצר בשם "סעודת יתרו" (לוד, תשנ"ה 1995), המצוי במאגר אוצר החכמה.

סעודה זו מכונה גם "סעודת סיום" ראשי תיבות: סעודת יתרו ומשה.

%d7%9c%d7%95%d7%973%d7%911

 

ד. שמחת כהן

מנהג כהנים  לחגוג את יום י"א בתשרי, מחרת יום הכיפורים, בבגדים חגיגיים ובסעודה לרעיו. כך ממשיכים הם את המסורת שהיתה בזמן בית המקדש. הכהן הגדול כשהיה יוצא בשלום מבית קודש הקודשים, "ביום שאחריו היה עושה סעודה גדולה, ומזמן לאוהביו וקרוביו, ויום טוב היה עושה לפי שיצא בשלום מן המקדש" .

%d7%9c%d7%95%d7%9761

גם מנהג זה רווח  בקהילות צפון אפריקה. מה שיכול ללמד על תפוצת לוח השנה שנדפס במצרים בכל קהילות המגרב.

תיאור לחגיגה זו מצאתי בחוברת "אור תורה" התוניסאית.

מתוך חוברת "אור תורה" גליון תשרי תשס"ו

מתוך חוברת "אור תורה" גליון תשרי תשס"ו

 

ה. טהור

רישום שמצאתי בכמה לוחות, לפעמים על שבת הגדול ולפעמים על שבת פרשת תזריע, ואיני יודע מהותו.

להלן שני לוחות שונים עם ציון זהה. אשמח לקבל הסבר לציון זה.%d7%9c%d7%95%d7%974%d7%901

 

 

%d7%9c%d7%95%d7%974%d7%912

 

%d7%9c%d7%95%d7%975%d7%901

 

%d7%9c%d7%95%d7%975%d7%912

 

שבת שלום

ט"ו בשבט שמח.

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.