Feeds:
פוסטים
תגובות

אחוזת נחלתנו מעבר לירדן 

(במדבר פרק לב פסוק לב)

רשימה לפרשת מטות

לפני כשלשה חדשים קבלתי מכתב ממרצה למשפטים והמלמד בין היתר משפט עברי באחת המכללות בצפון, וזה לשון המכתב:

בשיעור האחרון ביום שישי החולף ניגש אלי אחד הסטודנטים הערבים שלי, והראה לי תמונה של הספר שבנדון, ששלח לו בן דודו החי בירדן.

ועל פני הדברים נראה שהמדובר בספר מעניין מאד.

לדבריו, יש לו ספרים עבריים נוספים.

האם אוכל לשלוח לך בבקשה את תמונת הספר ותראה בבקשה האם יש בו ערך כלשהוא? 

בתודה מראש ולהשתמע.

נעניתי לו ברצון, והוא שלח אלי את התמונה הבאה.

 

ירדן

 

 

נתקלתי בעבר בזיופים שהגיעו דרך ירדן. הם שמעו על "עתיקות" שנמכרות בישראל במחירים טובים…

לכן, אני חשדן גם כאן.

בדקתי את התמונה של שער הספר. בחזית השער מופיע כתוב המשפט הבא:

"הגילוי הגדול ביותר של

הדור שלי היא שהאדם

יכול לשנות את חייו, אם

הם שינו את המגמות

של הנפש" 

 

חפשתי אחר מקור הפתגם. מצאתי במרשתת שני ציטוטים דומים:

  • הגילוי הגדול ביותר של הדור שלי היא שאנשים מסוגלים לשנות את חייהם ע"י שינוי השקפת העולם שלהם.
  • הגילוי הגדול ביותר של הדור שלי הוא שהאדם יכול לשנות את חייו באמצעות שינוי גישתו הנפשית.

שניהם בשמו של  וילאמס ג'ימס, פסיכולוג ופילוסוף אמריקאי שחי בין השנים 1842-1910.

הידוע בספרו "החויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם" (ירושלים, מוסד ביאליק, תש"ט 1949, 345 ע').
ירדן1

אחרי  הבדיקה הראשונית, הרצתי תשובה אל המרצה הנ"ל:

הספר נראה לי ספר מסיונרי מצד תוכנו ומצד האיור שבשער.

תיארוך הספר משוער  לתחילת המאה ועשרים, למרות שבמבט ראשון נראה ספר ישן יותר.

ממליץ שתבקש  ישלחו עוד דפים מספר זה ו/או מספרים אחרים.

תשובתו לבקשתי:

תודה רבה.

אכן התמונה בתחתית העמוד הייתה נראית לי מאד לא יהודית. 

ביקשתי מהסטודנט שלי שישלח תמונות נוספות מספר זה ומספרים אחרים.

כמובן, שאם וכאשר ספרים אלו יגיעו אלי אשלח אותם אליך.

אגב, בהמשך לדברייך, יש כתבה מרתקת באתר של חדשות ערוץ 2 על גנבי מגילות גנוזות פלסטיניים המוכרים אותם במיליונים.

שבת שלום ולהשתמע.

 

לא קבלתי חומרים נוספים, ואני מניח שלא הגיעו לידיו של אותו מרצה חומרים נוספים מ"עבר הירדן".

מסקנה:

יש להניח שאין ספרים עתיקים בעבר הירדן, למעט מגילות גנוזות מימי בית שני…

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

רשימה לפרשת פינחס 

יפקד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה:

אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם, ואשר יוציאם  ואשר יביאם,

ולא תהיה עדת ה'  כצאן אשר אין להם רועה:

(במדבר, פרק  כז פסוקים טז-יז)

 

הרב דוד פוקס

 

בשבוע שעבר אשתי  הביאה הביתה ספר שקיבלה במתנה בכנס החמ"ד השנתי. שם הספר "לנטוע שמים": פרקי חיים וחינוך, שיחות עם הרב  דוד פוקס הי"ו  (הוצאת מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות,  תשע"ו).

כמי שלמד בישיבת בנ"ע "נתיב מאיר" שמו של הרב  דוד פוקס היה מוכר לי. אף שכבר לא שימש כר"מ בתקופתי שמו היה נישא בהערצה.

התחלתי לקרוא בספר ופשוט נשביתי ביופיו של הספר ובדמותו של האיש.

הרב  דוד פוקס מוביל קו חנוכי, שבו הלימוד צריך לגעת בתלמיד ולהיות משמעותי עבורו.  מכוחו נוסדו תוכניות לימוד ואתרים כדוגמת "לב לדעת", המנסים ליישם עקרונות חינוכיים אלו.

כך  גם חי הוא  כל ימיו באחדות מופלאה של שמרנות וחדשנות.  כל זה בא לידי ביטוי בספר שבו משובצים סיפורים אישיים וסיפורים שיש בהם שימוש תלמידי חכמים גדולים כר' שלמה זלמן אויערבך, ר' חיים קרייזווירט (שהוא רואה בו את רבו המובהק) ואחרים.

בחרתי להביא בפניכם סיפור אחד, הנוגע במציאות מיוחדת של חיינו במדינת ישראל.  לאחד מתלמידיו של ר' דוד הוצע  להתגייס כסוכן מוסד ולהישתל בארץ אויב בזהות חדשה. השאלה היתה, האם ייקח עליו את המשימה, הכרוכה בטשטוש זהותו היהודית לאורך שנים? האם יחזור לחיי תורה ומצוות אחרי תקופה ממושכת בזהות זרה?

לצורך בירור הלכתי ירד ר' דוד עם תלמידו מירושלים לבני ברק,  לביתו של  ר' יעקב ישראל קנייבסקי, ה"סטייפלר".

ר' דוד, אליבא דשיטתו, כותב שדווקא דרך הצגת השאלה על ידי אותו התלמיד הביאה לתשובתו של הסטייפלר.

הרב דוד פוקס 3הרב דוד פוקס 4

 

 

בחיפושי אחר מקבילה הלכתית, לשאלה כל כך משמעותית וגורלית לעתידו של השואל, מצאתי לעת עתה מקור אחד נוסף שדן בנושא.

בספר "משא בהר" שחיבר הרב אברהם משה אבידן (זמל), שהיה סגן הרב הראשי לצה"ל.

 

משא בהר

אשמח לקבל מקורות נוספים!

 

שבת שלום

אבישי

 

תגובות:

הרב יעקב אפשטיין:

אבישי שלום!

בספר של גד שמרון 'הביאו אלי את יהודי אתיופיה' הוא מספר שהמפקד הראשון של הפעילות בסודן היה בחור דתי שקיבל היתר מהרב גורן לאכול שרצים במהלך עבודתו. גם שם היה מדובר על פעילות בארצות אויב בזהות שאינה שלו.

2.

דוד ברוקנר:

יש"כ. למקורות נוספים – יש את המאמר הידוע בתחומין לפני כמה שנים בעניין 'מלכודת דבש', היינו איסורי עריות.

 יש שם חילוק בין פיקו"נ ליחיד שיהרג ואל יעבור, לפיקו"נ דרבים שאפשר להיות בזהות בדויה.
המאמר מופיע באתר צומת. ראה נא כאן.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בע"ה

מי מסתתר "בגיא מול בית פעור"?

רשימה לפרשת בלק

בזיכרון הקולקטיבי שלנו, ישיבת עם ישראל  "בגיא מול בית פעור" לא זכורה לנו לטובה. 

שם חטאו ישראל בחטא עבודה זרה ל"בעל פעור" ובחטא של זנות , כמסופר בסוף פרשת השבוע, "פרשת בלק".

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של ספר "שערי תורה" (וינה, תרי"א 1851)  שניתן לרב עזריאל הילדסהיימר (תק"פ 1920 – תרנ"ט 1899) , ובגב דף השער מופיעה הקדשה.

כך נכתב בשורות האחרונות של ההקדשה:

הוא מורי מו"ה (מורנו הרב) עזריאל הילדעסהיימער

אנכי תלמידו, שמי מאן יימר ?

ואם בהשכל ודעת ותבונה תדרשהו

ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

מה פתרון החידה? מי הוא נותן הספר? מדוע השתמש במטבע לשון זו?

 

 

מול פעור2ד

זה הספר הנכבד שערי תורה/  אשר מפה לפה מלא אורה/  אמרותיו טהורות מזוקקות הם שבעתים/ כל מבין ישבע מלא חפנים/  כי כולם חזקים כראי מוצק/  ועוד יתרה, שבשפתותיו חן הוצק/  מגיע להרב הבקי, החכם הכולל/  אשר בים התלמוד וההלכה צולל/  הוא מורי מו"ה עזריאל הילדעסהיימער/  ממני תלמידו, שמי מאן יימר ?/  ואם בהשכל ודעת תדרשהו/  ב'ג'י'א' מול בית פעור תמצאהו

 

הרב עזריאל הילדסהיימר, שלמים התפרסם בעולם בעת כהונתו כמנהיג קהילת  "עדת ישראל" בברלין ומייסד הסמינר לרבנים שם, התחיל את עבודתו ברבנות בשנת תרי"א (1851) עת התמנה כרב באיזנשטט (אוסטריה). משרה בה החזיק עד שנת תרכ"ט (1869), עת עבר לברלין. הרב עזריאל הילדסהיימר התחתן עם בת למשפחה עשירה וגיסיו פרנסו אותו, משום כך מעולם לא נטל שכר על רבנותו. זאת ועוד ברשותו היה אוסף ספרים גדול ומרשים, שלימים הגיע לספריית הרמב"ם.

סביר מאד להניח שספר זה, שיצא לאור בשנת תרי"א (1851), בעיר וינה בירת אוסטריה, על ידי הרב בנימין וולף לעוו (רב חשוב בסלובקיה, נפטר תרי"א 1851!)  היה נקנה על הרב עזריאל הילדסהיימר.

מכאן אני מסיק שספר זה ניתן במתנה סמוך מאד להדפסתו בשנת תרי"א (1851). הנותן העניק תשורה לרב ספר חדש שיצא לאור בימים אלו . שימו לב ששנת ההוצאה לאור תואמת את השנה בה התמנה הרב הילדסהיימר לרבנות אייזשטט, ואולי זו הסיבה למתנה.

 

מול פעור שערא

שער הספר. במסגרת מוקפת חותמת הרב הילדסהיימר מתקופת רבנותו באיזנשטט

מיהו, אפוא, נותן המתנה, בראשית התמנותו של הרב עזריאל לתפקיד?

לפניכם הדף השלם של ההקדשה. בראש הדף מצד שמאל מופיעה השורה הבאה:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי כ"ה [=כבוד הרב]  מאיר לאצארוס סגל

מול פעורב1

 

כשהראיתי את הכיתוב הנ"ל לגב' יעל אוקון, מנהלת מחלקת כתבי יד והמכון לתצלומי כתבי יד בספריה הלאומית,  הציעה לי אפשרות קריאה נוספת:

ניתן לי במתנה גמורה מידידי ב"ה [=בן הרב]  מאיר לאצארוס סגל

באחד מקטלוגי "בית מכירות קדם" מצאתי את שבקשתי: אלעזר בן מאיר סג"ל לאצארוסלצרוס

וזאת חתימתו:לצרוס2

 

עדיין לא פתרנו את הרמז שנכתב "בגיא מול בית פעור".

כהשערה רחוקה נעלה את הפרשנות הבאה.  כשאהרן  הכהן עולה הר ההר, שם נאסף אל עמיו, עולה עמו בנו אלעזר. וכשהוא יורד מן ההר אל ה"גיא מול בית פעור" נשאר אלעזר הכהן לבדו.

קוראי הנאמנים,  עדיין רבה התעלומה. מי שיכול להיות לנו לעזר בפענוח החידה, יבורך !

 

שבת שלום

אבישי

 

הרב הילדסהיימר

כרטיס נתונים של  הרב עזריאל הילדסהיימר,  מתוך כרטסת הרבנים של ספריית הרמב"ם

תוספת:

המקורות המובאים לקמן נאספו על ידי רעי חנוך גוטליב הי"ו, והגיעו לידי אחרי פרסום הרשימה הנ"ל:

  1. הרב אליעזר בן מאיר לצרוס היה רב בממל בין השנים 1915-1932.

    מכיון שר' אליעזר  חי דור אחד אחרי הרב עזריאל הילדסהיימר, ברור שהקדשה נכתבה על ידי אביו ר' מאיר.

  2.  הרב מאיר לצרוס היה בקשר מכתבים עם הרב עזריאל הילדסהיימר כמוזכר בשאלות ותשובות  הרב עזריאל הילדסהיימר: רעז1

יש לשים לב שתאריך המכתב הוא משנת תר"ו (1846). הרב עזריאל היה אז בן 26 וגר בהלברשטט, עיר הולדתו. כלומר מדובר בהיכרות מוקדמת מאד בין האישים הנ"ל.

בתחילת תשובתו של הרב עזריאל ישנה הערה בסוגריים (תעלים עין על הנחת דברי הכבוד… וגם אתה תניחם להבא). כלומר לא נרשמו  תארי הכבוד הדדים. (גם במבוא לשו"ת רע"ז כתבו שהשמיטו כל תארי הכבוד שנכתבו לרב עזריאל).

3. עדות נוספת מעניינת על קשרים בין האישים מופיעה בספר זכרון "אש תמיד" . בראש הטור השמאלי מופיע "ידידנו כ"ה מאיר לאצרוס".

4. משפחתו של מאיר לצרוס גרה באייזנשטט [!]. בחיפוש במאגרים גניאולוגים עולה התמונה הבאה אודות משפחת לצרוס:

אביו אליעזר לצרוס חי באיזנשטט בין השנים 1759-1847 ושם מקום קבורתו. בנו אחד היה מקס.

למקס היה אח בשם מאיר.

חשוב לציין, הקשר בין ר' מאיר לצרוס יליד איזנשטט לרב עזריאל הילדסהיימר שהיה רבה של איזנשטט נוצר עוד לפני שהתקבל הרב עזריאל לרבנותו שם, כלומר בעת שבתו של הרב עזריאל בהלברשטט.

ועדיין השאלה פתוחה "בגיא מול בית פעור" ?

האם "מול בית פעור" קשור למאבקו של הרב עזריאל הילדסהיימר  ברפורמה או התנגדותו הנחרצת לבית מדרש לרבנים של זכריה פרנקל (שמנהלו השני היה אליעזר לצרוס  (בן אהרן יהודה!) ?

——————————————————–

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

בע"ה

מה קרה "לנחש הנחושת" ?

"… והביט אל נחש הנחשת וחי" (במדבר, פרק כא פסוק ט)
"… וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה… (מלכים ב, פרק יח פסוק ג)

(רשימה לפרשת חוקת)

לפני כעשור שנים ראיתי מודעות גדולות בבני ברק על ספר שיצא לאור וניתן לקניה רק בחנות מסוימת בירושלים. הספר נקרא "נחש הנחושת". המחיר שנדרש עבור הספר היה עצום. חמש מאות שקלים פלוס. התאויתי לרכוש אותו.  היתה לי קופה קטנה, משכתי ממנה את כל הסכום ושלחתי את בתי ירושלימה לקנות את הספר.

כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. הספר היה פשוט בתכלית ומלא צירופים של קבלה מעשית. הנחתי אותו במדף הפתוח ליד ספרי סגולות ורפואות עממיות ושכחתי ממנו. לאחר זמן כשחזרתי לאותו מדף נעלם הספר, נלקח על ידי מאן דהו ולא חזר עד עצם היום הזה.

 

הנחושת1

פרטים על ספר "נחש הנחושת". מתוך אתר "נוסח תימן".

ספר זה הצטרף, לצערי, לספרים נוספים שנעלמו ברבות השנים. עם הזמן למדתי כי ל"ספר יש רגלים", ואולי יותר נכון ישנם בני אדם עם "ידים עסקניות", שלא עומדים בפיתוי ולוקחים עימם את הספרים בצאתם מהספריה.

בהקשר זה אני מבקש להפנות אותכם למפעל מיוחד שעוסק בו ידידי ר' אלי שטרן, בבלוגו "נוטריקון". אלי אוסף רישומי בעלות מיוחדים בספרים, וברבים מהם אזהרה מפני גנבי הספרים. ראו נא כאן  (ובתוויות "רישומי בעלות" שם).

הנה דוגמא פשוטה מאוספי הספריה. שימו לב לרישום הנמצא בצד ימין.

זכר רב2

שער ספר "זכר רב". ורשה תרל"ג 1873

זה הזכר רב שייך להבחור מרדכי ב"ר זאב ראביאוסקי
אף על פי שאסרו חז"ל לכתוב על הספר  אבל  משום
סימן מותר מחמת שיש אנשים ששלחים ידיהם
בחמישה אצבעות בלא מעות רק משום זה מתירי'[?]  להעמיד
סימן      —————————————————-

זכר רב3

בקשתי מאלי שטרן, שיבאר מה המקור למה שנכתב ברישום הנ"ל, ש"אסרו חז"ל לכתוב על הספר", ביטוי החוזר ברישומי בעלות רבים ?
והנה תשובתו:
כפי הנראה, שורש העניין הוא עניין החשיבות של כבוד הספרים. כידוע לך, בזמנים עברו שימשו דפי הכריכה והפורזץ, מאחר והיו ריקים, כמשטחים לרישומים שונים, ניסויי קולמוס ושרבוטים שונים. יש בדבר משום ביזיון לספר, ועל כן היה מן הראוי להמנע מזה.
והמקור לאיסור הוא כנראה בספר חסידים, שהזהיר בכמה מקומות לשמור על כבוד הספר, ראה במיוחד סו"ס תתקז (וגם בסעיפים הקודמים לו).
בהצלחה,
אלי
אשמח לשמוע מכם האם יש מקור נוסף, ש"לא לכתוב על הספר" ?
שבת שלום
אבישי
———————————
תגובות:
1.

שלו' רב

מהאנציקלופדיה התלמודית, ערך כתבי הקדש:

לא יכתוב דברי חול בתוך כתבי הקודש273

  1. ספר חסידים סי' רפא וסי' תתצח וסי' תתקז; פלא יועץ ערך ספר ד"ה וחייב. ואפשר שדוקא כשלא היתה דעתו מתחילה לכתוב עליהם דברי חול.

מסתמא גם הודעת בעלות בכלל.

יישר כח על דבריך, המענינים תמיד.

כל טוב

סער מייזל

2.

שלום

אכן מפורש בספר חסידים, מהד' מרגליות, סי' קב, סי' תתצח: "אסור לכתוב בספר: פלוני חייב לי כך וכך". מובא בא"ר סי' קפ, וראה גם משנ"ב קנד לא.
מה צריך יותר מזה?!
ראה עוד:
ספר1
שבת שלום
משה ש.
3.

להרב אבישי

שלום רב

 בהקשר לכתיבה על ספרים, ברצוני לציין שראיתי בספרי הרמב"ם דפוס יעסניץ  שר'
עקיבא איגר כתב בהם את הגהותיו, בכל מקום שמספר העמוד היה קיב הוסיף רעק"א את
 האות ע לפני מספר הדף ואחרי מספר הדף הוסיף א גינז,  "עקיבא גינז".

בברכה

דוד דוב רביץ
הוצ' שבתי פרנקל
4.

שלום רב,

לענין של "לא לכתוב על הספר" נמצא מקור גם בספר תולדות יעקב על מרן הגרי"י קניבסקי בעל קהילות יעקב עמ' קי"ז, שם מתבאר שגיסו מרן החזו"א ראהו כותב בגליון ספר, והעיר לו על כך שאין כדאי לעשות כן, מכיון שעלול להתחרט ולמחוק וזהו בזיון הספר. והשיב לחזו"א, שההגהה מסייעת כשלומד שוב העניין, ואם יכתוב במחברת ישכח שכתב שם. החזו"א שתק לדבריו, ונראה שהודה להם, ואכן למעשה כתב הערות והגהות רבות בגליונות ספריו. ושם בהערה ציינו שמצאנו הערה ארוכה בכת"י בגליון הגמרא, כשאחריה השיב לו החזו"א בכתי"ק, כך שנראה שהסכים לדבריו, עכת"ד.
ביקר,
אלישע חן
—————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

האוצר שנגנז

בע"ה

רשימה לפרשת קורח

"אם כמות כל האדם…" (במדבר, פרק טז פסוק כט)

הרשימה השבועית מוקדשת לידיד הספריה וידידי האישי,  הרב אברהם מרדכי אלברט זצ"ל מאשדוד,  שהסתלק מעמנו לפני כעשרה ימים.אלברט 1ת

אחד הנושאים המרתקים בעולם הספרנות והאספנות  הוא "גניזת הכריכות" או בשמו האחר "הגניזה הנודדת" . מדובר בדפים בודדים שהוכנסו בעבר לתוך כריכות ספרים  ישנים ועתיקים, וכעת מפרקים את הכריכות ומוציאים משם את אותם דפים שלמים או קרועים.

גם אני יגעתי וחפשתי  אחרי "מציאות" בכריכות ישנות. אז הזמנתי לספריה את עזרא גורודוצקי, מגדולי מפרקי הכריכות, שידגים איך מפרקים כריכה. ראו נא כאן.

תוצאות של עמלי אז הופיעו כמאמר  "כריכות 'בנות הים'" בתוך "אשה חכמת לב" (ירושלים, תשע"א 2011), ספר זיכרון לספרנית דגולה ד"ר שרה פרנקל.

תופעה זו של "גניזת הכריכות" מעמידה בעיה קשה למקטלגים. כאשר נמצא דפים בודדים מספר לא מזוהה עומד כאן קושי גדול  בזיהוי: איך ידע הספרן-המקטלג מהיכן נלקח הדף ולאיזה ספר שייך, הרי  כל פריטי הזיהוי האפשריים (שער הספר, מספר העמודים  וכד')  חסרים?

במקום כזה אנחנו פונים אל הבקיאים הגדולים.  אלו שלמדו את הספרים מכריכה לכריכה וזוכרים כל מה למדו וראו. הם יכולים לשער את מקור הדפים לפי סגנונם ועל פי הרעיונות הכתובים בהם.

בזה היה גדול כוחו של הרב אברהם מרדכי אלברט. נעזרתי בו רבות כאשר הגעתי ל'דרך ללא מוצא'.

דוגמא לכוחו הלמדני הגדול ולבקיאותו הרחבה, אני מבקש  להדגים בספר "שדה הרי"ם", שההדיר הרב אלברט במשך שנים והוציאו לאור לאחרונה  במהדורה פרטית. מחמת חסרון מזומנים לא זכה הספר  לפרסום כלל.

 

שדה הרים 1

מדובר בקבוצת דפים שנמצאה באחד ממחנות ההשמדה והתגלגלה לידיו בדרך עלומה.

הרב אברהם מרדכי אלברט זיהה את קבוצת הדפים כחידושיו של האדמו"ר הראשון לשושלת גור, רבי יצחק מאיר אלתר, בעל ספר "חידושי הרי"ם".

הלוא דבר הוא ! תגלית של ממש.

על מה התבסס הזיהוי?

ניתוח ההקדמה שכתב הרב אלברט מאפיין את דרך חשיבתו המקורית ובקיאותו. הוא זיהה סימנים המופיעים בתוך הספר, המיוחדים לסגנונו של בעל חדושי הרי"מ ומתאימים לתורתו.

א. הדמיון לחידושי נכדו ותלמידו האדמו"ר "שפת אמת".

ב. צורת כתיבתו המיוחדת כגון: סיום העמוד באמצע השורה, כתיבת רק שתי תיבות מפסוק ועוד.

ג. יש בו חדושי סוגיות שחסרונן ניכר בספריו הנדפסים עד כה.

ד. נמצאים בכתב היד לשונות הרגילים בחידושי הרי"ם  הנדפסים.

 

שדה הרים 2ב

שדה הרים 3ד

 

מיוחד היה האיש באהבתו את התורה, בשקידתו בה כל ימיו.

חבל על דאבדין.

שבת שלום

אבישי

—————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

רשימה לפרשת "שלח"

(פרשת המרגלים)

 

מצאתי במגירת שולחני תמונה של הפגנה נגד ה"ספר הלבן" בתל אביב מחודש מאי 1939. בגב התמונה מצויין שבראש ההפגנה צועדים ראש העיר רוקח והרבנים הראשיים הרב עוזיאל והרב עמיאל.  בנוסף מצויין שהתמונה פותחה ב"אולפנת התצלום הנס פין" (מחלוצי צלמי העיתונות בישראל) וכנראה צולמה על ידו.

הספר הלבן עגול

ההפגנה היתה כנגד גזירות הממשלה הבריטית ב"ספר הלבן" על הגבלת העליה ורכישת קרקעות בארץ ישראל.
לנו זה קצת מפתיע לראות רבנים מכובדים צועדים בראש הפגנה רבת משתתפים.  אך באותם ימים, במאבק על מדינה עברית ועליה חופשית,  הם הלכו בשורה הראשונה  לצד אישי ציבור נוספים.
 ברשת ישנן תמונות אחרות של אותה הפגנה ומזויות אחרות.
הנה  התמונה הבאה, הלקוחה מאתר הספריה הלאומית / ספריה דיגיטלית/מראה עיניים/ אוסף הצלמניה.

(לצורך התמצאות בהמשך הרשימה, שמות הרבנים שבתמונה ממוספרים  [1-5]).

הספר הלבן עגול1

 פניתי לר' יעקב שלמה לוי, ממכון "תל אביב של מעלה"* ובקשתי את עזרתו בזיהוי הרבנים,העומדים ליד הרב עמיאל (1) והרב עוזיאל (2).
וכה השיב לי תחילה:
את הרב הזקן (3) שליד הרב עוזיאל (2) איני מזהה, אבל הצעיר שלידו הוא כמדומני הרב חייקל גרינברג (4).

בשורה מאחוריהם, הרב הצעיר, נראה לי האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב ממודזיץ (5).

בהמשך הוסיף וכתב:

אני חושב כעת שלפי צורת הזקן, יתכן שהזקן (3)  זה הראב"ד רבי יוסף צבי הלוי,

והנה תמונה אחרת שלו.

בי דינא רבה-תלאביב של 1

במועד מאוחר יותר עדכן אותי ר' יעקב שלמה, בשלילת זיהוי מספר (4). הוא אינו ר' חייקל גרינברג, כי הוא עוד לא היה אז בארץ.

*

המכון "תל אביב של מעלה" מתעד את החיים הדתיים בתל אביב וישמח לקבל העתקים של תמונות מאלבומים משפחתיים המתעדים שמחות ואירועים ציבוריים.  כל מי שיש לו תמונת סבא דתי מת"א מוזמן לשלוח אל המכון לכתובת babad10@kavnaki.net.


כתב חנוך גוטליב:
נפלאות דרכי הבורא. יוסף צבי לוי הי"ד, עלם חמודות, צדיק וישר, תותחן מפקד פלוגה א' בגדוד 53, נהרג במלחמת לבנון במבואות בירות בי"ט בסיון תשמ"ב (לפני 34 שנים. י"ט סיון יוצא השבת הקרובה!) היה נינו של הרב  יוסף צבי הלוי ונקרא על שמו. הם היו שכנים שלנו דלת מול דלת בשיכון בתל אביב, ויוסי גדל (שנה מתחתי בגיל) שם משנת תשכ"ו עד יום אחרון. למד בישיבת הגולן שנה מתחתי.
כתבה מרגשת (באנגלית) על סיפורו של המ"פ של יוסי – אפי, הקשרים שהיו להם, לימוד דף יומי של יוסי בהתמדה, ואיך הגיע אפי אחרי הרבה שנים ללמוד ולעשות סיום עם חיילי פלוגת אלון…
אתר יזכור על יוסי הי"ד.
הלוי

————————————————————–

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

רשימה לפרשת בהעלותך

בפרשת שבוע עם ישראל מתחיל בתנועה מהר סיני אל ארץ ישראל. נראה מפסוקי התורה שהדרך עליה הם פוסעים אינה דרך המלך,  שמוצאותיה ומבואיה ידועים, אלא מסלול חדש, בעזרת ניווט פורץ דרך: "וארון  ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשה ימים לתור להם מנוחה" (במדבר, פרק י פסוק לג).

לשבטי ישראל לא היתה  כל ידיעה על הגיאוגרפיה של הסביבה הקרובה  ומן הסתם לא פרשו לפניהם את מפת האיזור.  כל מבטחם הוא בארון ברית ה', ולא בידי אדם.

חוסר הוודאות הוא המצע שעליו מתפתחת תסיסה שלילית, ובהמשך אנחנו פוגשים, לצערנו, שעם ישראל מתלונן על עינוי הדרך ועל ההליכה אל תוך המדבר הגדול והנורא.

לימודי גיאוגרפיה, הכרת העולם על יבשותיו וארצותיו, תמיד סקרנו את האדם.   במסגרת פרוייקט קטלוג אוסף ספרי ההשכלה בספריית "בית אריאלה"  התייעצה עמי המקטלגת גב' אסנת גינדי על הספר הבא, שפרטיו עלומים: לא רשומים בו לא שם המחבר ולא מקום ושנת הדפסה.

 

גג1א

בשער נכתב: "לתועלת בני עמינו, החפצים לדעת גבולות הארץ והמדינות, ואיי הים לכל משפחות האדמה, ומבלים זמן בספרי  לע"ז (מאחר שאינם מבינים בטוב הלשון), אשר לזאת העתקתי אותו ללשון אשכנז המורגל במדינותינו, למען יבינו בו קטן כגדול".

הספר מכיל ארבעים עמודים, כתובים אידיש, המתארים את היבשות השונות:  אורופיע, אזיע, אמעריקע  ואאוסטראליא.  בתוך כל יבשת מתוארות המדינות המרכיבות אותה.

גג2א

לא מצאנו שספר זה  קוטלג בספריות אחרות בארץ ובעולם.

פנינו אל חיפוש חופשי ברשת בעזרת מנוע  חיפוש google  ספרים.

מצאנו שני איזכורים של הספר, המלמדים אותנו על טווח שנות ההדפסה של הספר:

  1. בספר Pinḳes, ניו יורק 1927, כרך א עמ' 239. שנת הדפסת הספר מוערכת בין השנים 1801-1825.   הכותב מציין שמחבר הספר הקדיש ערך ליבשת אוסטרליה, שהתגלתה על ידי קוק  רק בשנת 1770.גג4
2. יהודה יאפע במאמר שפרסם ביווא בלעטער, כרך 15 1940,  כותב בעמוד 93-94:
"בספרון קטן בשם "ראשית לימודי יעאגראפייע" (נדפס בין ה-30 במאי 1814 ו-30 באוקטובר 1816) כפי שניתן להניח מעובדות מסוימות (שמות של קיסרים הנזכרים בספר)…" (תרגום מאידיש).

גג3

 

למרות שהמחבר הסתיר יפה את עצמו ואת פרטי ספרו, למדנו כי בעזרת עיון בדפי הספר ניתן להפיק מידע על שנות הדפסתו.

הספר הוא מדפוסי רוסיה-פולין ושנות הדפסתו בעשורים הראשונים של המאה התשע עשרה למניינם.

(תודה לחיים לוי, מקטלג אידיש בספריה הלאומית, על עזרתו)

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 242 שכבר עוקבים אחריו