Feeds:
רשומות
תגובות

בע"ה

חומש במדבר

…שהוא בדוק ומנוסה בכל העולם ובפרט אצל הסוחרים שעושים סיגוריטה [=ביטוח] וכן בהולכים בדרכים בימים ובמדברות המה ראו מעשה ה'…

שער קדמי

כריכה אחורית

בשנת תרס"ט (1909) פרסמו האחים טולידאנו קטלוג המכיל 1208 ספרים ו 32 כתבי יד המוצעים למכירה בבית המסחר שלהם בטבריה.

בקטלוג ישנו דגש על דפוסי המזרח. משלוחים לכל דורש הוצעו בדרך הים מ"עיר החוף חיפה Caiffa".

עיון בקטלוג  הוא לכאורה עניין משעמם. רשימה מרובה בפרטים יבשים ותו לא.

אבל בקטלוג  זה ישנן מספר פריטים שהובלטו ברשימה בגופן גדול ומודגש מאחרים.

לא לחנם הובלטו פריטים אלו. יש בהם שיוך מיוחד למקום, לזמן ולאנשים שעסקו במכירת הספרים.

בואו נצא לדרך…

א. האחים טולידאנו

מי הם האחים טולידאנו ?

הדעת נותנת שאלו הם הרבנים  המפורסמים יעקב משה וברוך לבית טולידאנו, ילידי טבריה שפעלו רבות למענה.

רבי יעקב משה טולידאנו, המפורסם מבין שניהם, היה לימים  ראב"ד במצרים, רב ראשי של תל אביב-יפו ושר הדתות  במדינת ישראל.

הוא ואחיו היו אספני ספרים וכתבי יד. באותם שנים – כשגרו בטבריה – הם אף הדפיסו ספרים על פי כתבי יד ישנים שמצאו.

גולת הכותרת של פעולתם הספרותית היתה פרסום כתב יד  של פירוש המשניות לרמב"ם (צפת, תרע"ה 1915) המוגה והמתוקן על  ידי המחבר [!].  כתב היד נמצא על ידם בדמשק.

שני ספרים המודגשים בקטלוג הם ביכורי פרי עטם!

 

ב. קופת רבי מאיר בעל  הנס.

שלשה קונטרסים הוציאו חכמי טבריה בשנת תרס"ד (1904) כנגד טענתם של חכמי ירושלים, כי גם להם חלק בהכנסות מתרומות של קופות רבי מאיר בעל הנס.

ואלו שמותם:

א. יצב גבולות. ב. משפט צדק. ג. בצדקה תכונני.

אין זה פלא שקונטרסים אלו מודגשים בקטלוג שיוצא לאור על ידי מוכרי ספרים בטבריה.

 

במשך מאות שנים נאספו כספים לטובת תושבי ארץ ישראל באמצעות "קופות רבי מאיר בעל הנס".

האם כספים אלו חייבים להגיע לקהילת טבריה, שם לפי המסורת קבור  רבי מאיר בעל הנס, או לכל תושבי ארצנו הקדושה ?

הרב חיים פלאג'י בספרו "לב חיים" (אזמיר, תרכ"ט 1869. חלק שני, סימן קס), מצדד בדעה שחייבים לתת כספים אלו לטבריה.

להלן קטע קצר מתשובתו הארוכה בנידון, ובו מספר על הנסים שרואים מי שתורמים לקופות רבי מאיר בעל הנס:

"…שהוא בדוק ומנוסה בכל העולם ובפרט אצל הסוחרים שעושים סיגוריטה [=ביטוח] וכן בהולכים בדרכים בימים ובמדברות המה ראו מעשה ה', כשנודרים לר"מ [=רבי מאיר] בעל הנס הם נענים. דבר פלא בדוק ומנוסה להיות הפרש והבדל אפי' בגנב אחד וספינה אחת: שניצול הדבר שנידור לשם ר"מ [= רבי מאיר] ולהיות נאבד מי שאינו לא נידר ולא נדב לשם ר"מ. וכאלה רבות מנסים ונפלאות אשר נעשה לנודרים לשם ר"מ לעה"ק [=לעיר הקודש] טב"ת [=טבריה תכונן] אשר לא ימד ולא יספר. וזהו א' [=אל"ף] שבראשון זכות הקדוש התנא ר"מ זיע"א [=זכותו יגן עלינו] כי רב הוא וגדול זכותו. ב' [בי"ת] זכות המקום הקדוש עה"ק טבריא…

על חריפות הפולמוס תעיד מודעה באוסף אפמרה של הספריה הלאומית. ראו נא כאן.

בתזמון פלאי… קונטרסים אלו  מוצעים היום [!] למכירה  בבית מכירות פומביות "מורשת".

 

נציין כי מתוך הקטלוג של האחים טולידאנו עולה כי חוברות אלו נדפסו באזמיר. פרט שהיה בסימן שאלה עד כה בקטלוגים שונים.

 

שבת שלום

אבישי

———————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

מודעות פרסומת

הנמר והאריה

בע"ה

 אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.

רשימה לפרשת בחוקותי

בספרות ההלכתית לדורותיה  ניתן למצוא שני סוגי חיבורים; כאלו המצמצמים וכאלו המרחיבים.

מחד יש צורך בהלכה חדה ופסוקה, למען ידעו את הדרך אשר ילכו בה, ומאידך יש צורך לבאר את מקור הפסיקה ההלכתית וטעמיה.

סדר הלימוד הקבוע ב"כוללי הלכה"  עובר דרך רשימת ספרים בסיסית, המביאים לידי ביטוי את אותה "מטוטלת": קצר וארוך, צר ורחב.

לדוגמא, כך יהיה הסדר הלומד בהלכות שבת (מפתח הסימנים: ק-קצר, א-ארוך):

מתחילים במשנה מסכת שבת (ק), היא קובץ מסודר של תמצית הלכות התורה לפי נושאים – ממשיכים בסוגיות התלמוד במסכת שבת (א), ובהם הרחבה במשא ומתן על בסיס המשנה –  מגיעים להלכה בספר ארבעה טורים לר' יעקב בן אשר (ק), אשר הוא זיקוק כל המו"מ התלמודי וסידורו לארבעה חלקים – מעיינים בבית יוסף לר' יוסף קארו (א), שבו הסברת השיטות השונות ומקורן – פותחים את שלחן ערוך לר' יוסף קארו ור' משה איסרליש במפתו (ק) לפסיקת הלכה בקצרה – מסביב לשלחן ערוך פרוסים נושאי הכלים (א) (מגן אברהם, טורי זהב ועוד) המפלפלים בדברי השלחן ערוך – ופוסקים את ההלכה למעשה בדברי המשנה ברורה לר' ישראל מראדין (ק).

כאמור, אחד החיבורים הייסודיים בכל שרשרת הפסיקה הוא ספר ארבעה טורים לרבי יעקב בן אשר.

בספר זה חולקו כל ההלכות לארבעה חלקים המכונים "טורים": אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט.

מהדורה ראשונה מודפסת של הספר הופיעה בפייביא דישקו (צפון איטליה) בשנת רל"ה 1475.  מאז ועד היום נדפס הספר עשרות רבות של  פעמים.

לפני כשבועיים נקראתי לתחנת משטרת מחוז דן. נתבקשתי לזהות עותק של ספר ארבעה טורים ישן, שהיה שייך לספריית הרמב"ם.

כפי שנכתב בתחתית דף השער, שנת ההדפסה של מהדורה זו היא: "שנת לספר בציון", כלומר שנת ש"ע 1610.

מרגש לקבל בחזרה ספר עתיק יומין.  ספר זה נתפס על ידי המשטרה  ברשותו של שב"ח (=שוהה בלתי חוקי) !

שער ארבעה טורים. דפוס הנאו ש"ע 1610. עותק ספריית הרמב"ם

אם נביט בציורים המעטרים את דף השער נבחין בדמויות של משה ואהרון משני צדדיו, ב"עקידת יצחק" בראשו ובציורים של חיות בתחתית השער.

בהסתכלות ממוקדת על תמונת החיות נבחין בפירוט כדלקמן:

נשר במרכז, מתחתיו רובצים שני  צבאים, מצד ימין נצב נמר ומצד שמאל אריה.

בחירה זו אינה מקרית. נובעת היא מפתיחת ספר "ארבעה טורים".

המחבר, רבי יעקב בן אשר, בחר לפתוח את ספרו ההלכתי הגדול דווקא ברעיון מוסרי המובא במשנה:

יהודה בן תימא אומר:

הוי עז כנמר

וקל כנשר

ורץ כצבי

וגבור כארי

לעשות רצון אביך שבשמים.

(מסכת אבות, פרק חמישי משנה כ).

נוסיף ונציין כי בעותק שחזר אלינו ישנה הערה ארוכה בכתב יד בראש העמוד הראשון.  אף הערה זו מוקדשת לביאור דברי רבי יהודה בן תימא.

ארבעה טורים. דפוס הנאו ש"ע 1610. דף ראשון. עותק ספריית הרמב"ם

ר' יוסף קארו בחבורו "שלחן ערוך" הולך הוא בעקבות חיבור "ארבעה טורים". אף הוא בחר לפתוח את חבורו בהזכרת חיה אחת מתוך ארבעת החיות !

כך לשונו בחלק אורח חיים, סימן א, סעיף א. הלכות השכמת הבוקר :
"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר".

הרב אברהם יצחק קוק, בספרו "מצות ראיה" (ירושלים תשמ"ה 1985)  כותב כי עצם בחירת חיה אחת מארבע אינה מעוררת תמיהה, שכן "הנה דרכו של רבינו לקצר מתמצית דברי הטור".

השאלה היא מדוע לא בחר ר' יוסף קארו את החיה הראשונה בסדרה, ה"נמר", והעדיף במקומה את ה"אריה" ?

מתוך ספר "מצות ראיה" לרב קוק זצ"ל

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

הבו נעלה במרכבת המשנה

תלמידי חכמים לומדים בחבורת משניות. 

רשימה ליום ל"ג בעומר

 

תחילתו של הסיפור בשיחה טלפונית עם גב' קרני דינטי ובו ביקשה חוות דעתי על ספרים ישנים שקיבלה ירושה מספרייתו של סבא.

היא שלחה אלי את צילומי שערי הספרים וביניהם גם שער צבעוני, שנראה לי כשער של כתב יד. להבדיל מהספרים שהיו שגרתיים למדי מצאתי עניין רב בכתב היד.

מעיון בדף השער למדתי שמדובר בתקנון של "חברת משניות" משנת "ויתברכו", כלומר שנת תרמ"ד 1884.

"חבורת משניות" היא התחייבות של אנשים ללימוד משנה בחבורה ולקיים מסגרת חברתית בין שותפי החבורה.

ד"ר אהרן ארנד כתב מאמר ובו סקירה היסטורית מקיפה וממצה על לימוד משנה וחברות משנה בעת החדשה . המאמר הופיע בכתב עת הדיגיטלי  JSIJ  גליון 3 עמ' 19-53. ראו נא כאן

פרק מיוחד במאמר מוקדש להשפעה הקבלית על לימוד המשנה (… זהו הקשר לפרסום הרשימה לכבוד ל"ג בעומר).

בשער כתב היד שלפנינו לא היה רמז למקום פועלה של חבורה זו.

ככל שידעה לספר לי מחזיקת כתב היד, שהוא היה ברשות סבא שלה, חיים רבינזון, בן לשושלת רבנים, מעיירה קטנה ליד יאסי (רומניה). משורר ידוע בחוגי יהדות רומניה.

פניתי לרעי חנוך גוטליב במהלך חג הפסח האחרון ושתפתי אותו ב"שמחת החג" שלנו, לחקור ולבלוש אחר מוצאות כתב היד.

חנוך יגע ומצא את הפתרון אחרי עיון בשמות החתומים על תקנון החברה. בראש רשימת עשרים ושנים השמות מופיע "יצחק אייזק אבד"ק" ולקראת סוף הרשימה מופיעים "חיים מרדכי בן הרב", "בן ציון בן הרב". אם כן לפנינו שם הרב ושם שני בניו. חיפוש אחר רב מתאים לנתונים אלו העלה את שמו של הרב יצחק אייזיק רולר ובניו הרבנים חיים מרדכי ובן ציון.

 

הרב יצחק אייזיק רולר היה באותם שנים רב בעיירה קטנה במולדביה (מזרח רומניה)  בשם  פאנזעשט.  שני בניו, חיים מרדכי ובן ציון, כהנו אף הם ברבנות בערים שונות ברומניה.

במיוחד זכה לפרסום הרב חיים מרדכי רולר (תרכ"ח-תש"ז, 1868-1946), מחבר ספר שאלות ותשובות באר חיים מרדכי, שנודע כמומחה בהתרת עגונות, כפי שנחקק על מצבתו בהר הזיתים.

לפי החשבון היה חיים מרדכי נער בן שש עשרה שנים כשנמנה על חבורת המשניות בעיירה בה כיהן אביו כאב בית דין בשנת תרמ"ד (1884).

מצבת הרב חיים מרדכי רולר

כשספרתי על הממצאים לגב' קרני דינטי כתבה לי שהרב רולר היה דוד של סבא שלה, וזה מסביר מדוע כתב היד היה אצל סבה*.

ארנד במאמרו הנזכר לעיל כותב, כי המצטרפים לחבורות לומדי המשנה היו משכבת הביניים של בעלי הבתים (שם עמ' 36). מעליהם נחשבו לומדי התלמוד ומתחתם אומרי התהילים.

אמירה זו תקפה גם כלפי חבורת המשניות שלנו. נועדה היא ל"בעלי בתים", אף כי חתום עליה רב המקום, הרב יצחק אייזיק רולר ובניו.

בדף המבוא לתקנות החבורה מופיעים דברי התנצלות על ייסוד החברה בלימוד משניות ולא בלימוד גמרא:

ואם מך ערכנו מליסד חברתינו עלי סעיפי סלעי הש"ס, לרחף ביני ציצי הרמונים אלו בעלי הגמרא, הן מבגידת הזמן אשר תסרח על אחורי הגבר ותסך דרכו בעדו, בעמל נפש מבלי נופש ירדוף אחר טרפו כקורא בהרים, והן מהעדר סנפיר לשוט במצולות הש"ס ולא יאיר נגדינו נתיבות ים התלמוד, הבו נעלה במרכבת המשנה ושם נבנה לנו מזבח לשם ולתפארת:

 

החץ הכתום מסמן את מיקום השורות שצוטטו לעיל

בשורות אלו מליצות רבות. אחת מהן – "הבה נעלה במרכבת המשנה" – היא דו משמעית. מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה (נו"ן בסגול) או מרכבת המִשְׁנָה (נו"ן בקמץ).  מִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה (נו"ן בסגול) שעליה רכב יוסף, המשנה למלך פרעה או מרכבת המִשְׁנָה (נו"ן בקמץ) של חבורת לומדי המשנה.

דו המשמעות היא גם בהרגשת הלומדים. ללומדי המשנה יש מרכבה משלהם, אך זו אינה מרכבת המלך.


ל"ג שמח

אבישי

*

במהלך המחקר על חבורות משנה הגענו למאמר שכתב ד"ר יעקב גלר:  תקנות "חברת המשניות " בעיירות מולדובה. 

המאמר נדפס  ב"סיני" כרך  קכה (שבט-אדר תשס) רלא-רלט [ראו נא כאן]. להפתעתנו ולשמחתנו מצאנו שד"ר יעקב גלר התבסס במאמרו על כתב היד שלנו !

בשיחה טלפונית אישר ד"ר יעקב גלר, שהכיר אישית את הסבא חיים רבינזון, ביקר בביתו ושם ראה את כתב היד הנ"ל ששימש בסיס למאמרו.

 

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

"אל הציפור" בספר "פני יהושע"

רשימה לפרשת אמור

אמש הסתלקה מנוף ארצנו דמותו הרוחנית של הרב חיים ישעיהו הדרי זצ"ל.

הרב הדרי היה ראש ישיבת "הכותל" שנים ארוכות. היה יליד תל אביב (תרצ"ד 1933) וזכר לה חסד נעורים.

באתר ישיבת הכותל ישנו סרט המתאר את הרב הדרי מבקר בתל אביב עם קבוצה מתלמידיו ומספר להם על העיר תל אביב בילדותו ובנעוריו ועל הדמויות המיוחדות שחיו בה.

"סיור בתל אביב של מעלה". מתוך אתר ישיבת הכותל  ראו נא כאן.

במהלך הסיור התייחס הרב לחיים נחמן ביאליק ויחסו החיובי לשמירת השבת. הרב אף השתתף אישית בכנסי "עונג שבת" שייסד ביאליק ב"אוהל שם" וציין בהתפעלות שרק לאחר ברכת ההבדלה, המציינת את צאת השבת הדליקו את האורות. (ראו "סיור בתל אביב של מעלה", החל מדקה 23:45)
הזכרת שמו של ביאליק משמשת גם כיום מטרה מושכת אש בחוגים חרדים. קצר המצע מלהרחיב על כך ברשימה הנוכחית.
ביטוי לכך תמצאו בהמשך הרשימה ואליו נחשפתי בעקבות כתיבת ביבליוגרפיה של מאמרי הספרן יוחנן ארנון ז"ל, שהשבוע תמלא שנה לפטירתו.
ביבליוגרפיה זו, שערכה גב' נורית ליבמן, ופרשת חייו המרתקים יופיעו בערכו בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
נציין כי ביום ראשון הקרוב  תערוך משפחתו בבנימינה הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו ועל פי צוואתו.
בתוך אחד מרשימותיו "השלמות של ביאליק לספר מלפני 340 שנה" (ידיעות אחרונות, 20 לנובמבר 1970) מופיע הקטע הבא:
 יוחנן ארנון מספר על ספר מאוצר הספרים של ישיבת וולוזי'ן, בה למד ביאליק כשנה אחת בצעירותו, ובפנים הכריכה האחורית כתב ביאליק טיוטת מכתב לחבר ובה פרטים מעניינים על שיריו הראשונים.
זאת ועוד,  "…ספר זה הובא לראשונה לבית ביאליק, ונדרש עבורו מחיר מופרז. כשמר אונגרפלד (מנהל בית ביאליק – א. א.) היסס לרגע, נעלם הספר ו"בעליו" מכרוהו, כפי הנראה לחוגים קנאים, העוסקים בשנים האחרונות  ב"מכירת ספרים עתיקים" (אם להתבטא בלשון נקיה) – ומשם הוא הגיע שנית לבית ביאליק, כששורות רבות בכתב ידו של ביאליק מחוקות… "
 מסקרנות הרצתי בקשה לידי"נ שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק, האם מכיר פרשה זו ואם מצוי עותק זה של "פני יהושע" בבית ביאליק?

שער ספר "פני יהושע" (פיורדא, תקנ"ו 1796 ) רכוש ספריית "עץ חיים" בישיבת וולוז'ין. בעותק זה למד חיים נחמן ביאליק בשנת תר"נ (1890) בשהותו שם.

על כך ענה לי שמואל, כי הספר "שרד" בבית ביאליק ועל הפרשה כולה דיווח אונגרפלד במאמרו : אור חדש על ראשית יצירתו של ח.נ. ביאליק: שמונים שנה ל"אל הציפור"', הספרות ב, 4 (תשל"א), עמ' 842–855 ושם גם מופיע צילום הדף בשלמותו.
[דיווח ראשוני נמסר בעיתון דבר (8.7.66) ושם נכתב כי מוסר הידיעה היה הרב יוסף דב כהן, רבה  של העיר חדרה. עוד מסר לי שמואל, כי לצד עמוד הצילום המלא כתב אונגרפלד: "'פני יהושע' הגיע לארץ עם ספריית סלובודקה. הדף צולם באדיבותו של הרב כהן. אחר כך מחק קנאי אחד מקנאי הישיבה חלק גדול מדברי ביאליק. הספר נרכש על־ידי בית ביאליק"].

העתק מכתבו של ביאליק

לפניכם צילום הדף המקורי של פנים הכריכה האחורית, קודם שנעשתה בו מלאכת המחיקה, ולאחריו  צילום הדף המקורי הנ"ל במצבו כיום.
הצילומים באדיבות מר שמואל אבנרי, מנהל ארכיון בית ביאליק.
 

שיר "אל הציפור" של ביאליק הוא שיר געגועים לארץ ישראל.

באחד מבתי השיר שואל המשורר:

הֲרִחַם, הֲנִחַם אֱ-לוֹהַּ אֶת-צִיּוֹן, אִם עוֹדָהּ עֲזוּבָה לִקְבָרִים?

מתאימים הדברים לחודש אייר  – חודשה של ארץ ישראל המתחדשת – ושאלת ביאליק נענית במציאות הניסית שלנו.

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

רשימה ליום העצמאות

על ברכת 'מציב גבול אלמנה' בבני ברק 

לסרטון קצר על עשהאל  לחצו כאן.

בעשהאל  גר בני הבכור עם כלתי ושלשת ילדיו המקסימים. ישוב קטן וצעיר על גבעה אחת בדרום הר חברון.

בעשהאל, נכון להיום, כולם גרים בקרוונים ומחכים בע"ה לאישור המדינה לבניית בתי הקבע.

רב היישוב, הרב מאיר בראלי שליט"א, התמחה בהלכות "ברכת מציב גבול אלמנה" ופרסם שלשה מאמרים בהיבטים שונים של הלכה זו.

  • האם מברכים 'מציב גבול אלמנה' רק על יישוב חדש?. בתוך "תחומין" כרך ל.  לקריאת המאמר ראו נא כאן.
  • ברכת 'מציב גבול אלמנה' על  בתי רשעים. בתוך "המעין" כרך נא, א.  לקריאת המאמר ראו נא כאן.
  •  ברכת גלות או ברכת גאולה (על גדרה של ברכת 'מציב גבול אלמנה'). בתוך"צהר" כרך לו. לקריאת המאמר ראו נא כאן.

מהי ברכת 'מציב גבול אלמנה'?

הרב אליעזר מלמד. אתר ישיבה.

ברכה זו, כשאר ברכות הראיה, קיומה מותנה בתנאים שונים. יתרה ברכה זו על חברותיה שיש בה פרטים רבים ואף חילוקי דעות באופן קיומה.

משום כך ישנה חשיבות ל"מעשה רב".  כלומר, לתיעוד של ביצוע הברכה על ידי מורי הלכה ומורי דרך.

על שלל העדויות על קיום הברכה, המוזכרות במאמריו של הרב בראלי, (ועוד זאת שברך הרב דוד לאו שליט"א ב"עשהאל"!)  אבקש להוסיף אחת.

ברכתו של האדמו"ר מסוכטשוב, ר' דוד בורנשטיין זצ"ל, בביקורו בארץ בשנת תרצ"ה (1935) עת חנה בבני ברק.

מקור התיעוד במכתב ששלח  בשנת תש"א (1941) שבתי ויס, חבר המועצה של ועד הקהילה בתל אביב, ליצחק גרשטנקורן, ממייסדי בני ברק וראש העירייה הראשון, לרגל חג יובלו.

המכתב שמור בארכיון ספריית "בית אריאלה".

להלן תיאור הדברים, כפי ששמע אותם שבתי ויס מפי האדמו"ר:

"ואחרי שהכרתי את טיבה של בני ברק , – הרים הרבי את קולו ועמד מכסאו תוך התרגשות, – ואת טיב תושביה, המעורים במקום ועוסקים בישובו והרחבתו מתוך חיי תורה ומצוות וחסידות, עמדתי ברחובה של בני ברק וברכתי: ברוך מציב גבול אלמנה ! -"

 

אכן חויה נפלאה לראות את ארץ ישראל בקיבוץ בניה לתוכה.

ברכה זו מיוחדת במינה ומתאימה ליום העצמאות.

לכו מחר אל ההרים ואל הגבעות, בקשו אחר יישוב חדש בארצנו, וברכו בלב מלא שמחה: 'ברוך מציב גבול אלמנה' מתוך חויה שבהתלהבות.

עצמאות שמח!

אבישי

 

נ.ב.

הרב מאיר בראלי עדכן אותי שכינס את כל מאמריו בנידון לחוברת אחת. "מציב גבול אלמנה", שומריה תשע"א (2011).  לצפיה בחוברת ראו נא כאן.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

הנחת תפילין בלילה: רשימה ליום השואה

משואה לתקומה

ידידי אהרלה' מאירוביץ המליץ לי בחום על הספר "סיפורו של החסיד האחרון" –  ר' ישראל יצחק קיהן זצ"ל, אחרון חסידי האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצ'נה הי"ד (מודיעין, שחר זאב קיהן, תשע"ז 2017).

מעטפת הספר

 

מתוך הספר המומלץ בחרתי לעסוק בסיפור אחד מיוחד על הנחת תפילין באחת ממחנות "גרוס-רוזן".

סיפור שמעלה לשיא את משמעות הקיום היהודי בצל צלמות ואת העוז והגבורה הרוחנית שם.

לסיפור ישנו המשך. לאחר הנחת התפילין בברכה על ידי המחבר ובעקבותיו רבים נוספים נוצר רעש בצריף שהביא אליו את הגרמנים ימ"ש. התפילין הוחרמו תוך כדי "הבטחה" שמחר יישרפו במסדר הבוקר  בפני מאות היהודים.

ביוזמתו של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ייצרו מייד במחנה "תפילין דמה" מעץ, ישראל יצחק קיהן הסתכן וחדר באישון לילה לחדר מפקד המחנה והחליף את התפילין המקוריות באלו המדומות.

לקריאת הסיפור כולו מתוך הספר "החסיד האחרון" ראו נא כאן.

כיצד הגיעו התפילין למחנה ומה עלה בגורלן – מספר נכדו של בעל התפילין (רב צבאי במילואים) חיים מרקוביץ. ראו נא "התפילין ששרדו".

———————————————————————————–

בסיפור הנ"ל ישראל יצחק קיהן מניח ראשון מכולם תפילין בברכה בשעת לילה. זו היתה הרגשתו. לא מתוך בירור הדברים ופסיקת הלכה.

לימים סיפר נכדו הרב זאב שחר קיהן את סיפור המעשה לרב אייל קרים שליט"א (כיום הרב הצבאי הראשי). הרב אישר לו, שהיה לסבא על מה להסתמך, כפי שמופיע בספרו "קשרי מלחמה".

כך מובא בספר "החסיד האחרון":

 

מעטפת הספר

 

לפניכם נוסח השאלה וסיכום התשובה. כפי שתראו במקורות המובאים בהערות נסמכת תשובה זו על גדולי האחרונים.

את תשובתו המלאה של הרב קרים ניתן לראות באתר "דעת".

תשובת הרב משה פיינשטיין, עליה מסתמך הרב קרים (מקור 12), עוסקת ביהודי שחי ארה"ב ויוצא לפרנסתו בעוד חושך, טרם עלות השחר. (ראו נא אגרות משה, חלק אורח חיים א סימן י)

מרשימה תגובתו של הסבא (ישראל יצחק קיהן) לאסמכתא ההלכתית שקיבל מהרב קרים. בספר "סיפורו של החסיד האחרון" מובאת הפסקה הבאה:

"שמחתי מאד לשמוע את הדברים הללו. לא מפני שחשתי שאולי עשיתי מעשה שאינו נכון, אלא מפני שמשמח לשמוע שישנם רבנים בימינו העוסקים בשאלות הלכתיות מורכבות מעין אלו ומסייעים לחיילינו להתמודד במציאות המורכבת והנפלאה של צבא ההגנה לישראל, הצבא של עם ישראל בארץ ישראל כחלק מהתהליך הגדול של שיבת ציון השלישית".

אשרינו שזכינו לחיות בדור הזה, דור של "שיבת ציון השלישית", דור ששאלותיו באות ממציאות של תקומה ולא של שואה.

שבת שלום

אבישי

——————————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

מצות ציטרון

בע"ה

"מצות ציטרון"

רשימה לליל הסדר

בין מאות ההגדות באוסף שלנו, בספריית הרמב"ם (בית אריאלה), מצויה הגדה אחת פשוטה שנדפסה על ידי האחים לעווין-עפשטיין בוורשה. שנת ההדפסה לא צויינה בשער הספר, כנראה כי הגדות אלו חזרו ונדפסו מידי שנה. על פי "אוצר ההגדות" היא משנות תרפ"-, כלומר נדפסה במהלך שנות העשרים למאה הקודמת למניינם.

מה שמיוחד בעותק שלנו שיש עליו רישום בעלות בעמוד הפתיחה. בהגדה זו השתמש רב חשוב, מנקיי הדעת בירושלים, הרב יצחק שלמה זילברמן. הרב מוכר כמייסד "שיטת זילברמן" בתלמודי התורה. קשה לצמצם במילים ספורות את אישיותו, שהיתה מעמיקה ומיוחדת. הרב שימש תלמידי חכמים וחקר אחר האמת בכל אשר עשה.

אחת הסוגיות הסבוכות ורבת המחלוקת בין פוסקי ההלכה קשורה למדידות שיש לבצע כיום, כדי לקבוע מה היא הכמות המינימאלית הנדרשת כדי לצאת ידי חובת מצות אכילת מצה ומרור. מקובל כי באכילת מצה, שהיא מצווה הכתובה בתורה – "בערב תאכלו מצות", יש מקום לנקוט בה כדעות המחמירות. מעניין לראות שהרב זילברמן לא נקט את "שיעור חזון איש" לחומרא, אלא העתיק את דעתו של הרב חיים נאה (שמשקף מסורת של דורות קודמים).

בכריכה הפנימית כתב הרב:

(כפי מה שהעלה בס' שיעורי תורה לרא"ח נאה)/  שיעור רביעית 27 דרהם מים. 86.4 גרם/  כזית מצה (כחצי ביצה בלי קליפתה 8 דרהם ויש להוסיף/  כנגד הדבוק בשיניים דרהם 1) 28.8 גרם./  כזית מרור (למי שא"א לאכול כנ"ל) מעלי חזרת 17.3 [גרם]/  ומקלח החזרת 19.2 גרם והוא פחות מעט משליש ביצה/  בקליפתה ונכון להוסיף קצת כנ"ל.

כאמור בשורה הראשונה, יש כאן הסתמכות על הרב חיים נאה בספרו "שיעורי תורה". המהדורה המלאה נדפסה לראשונה בירושלים בשנת תש"ז. ראו נא את הפרק המתאים  כאן.


מעל ארון המטבח בביתי, יושבת ומחכה בסבלנות קופסה מלאה מצות יד לליל הסדר.

בתמונה שעל הקופסה ישנו פירוט תכולה אפשרית: רש"מ/רש"י/קמח מלא/ציטרון.

אני יכול להעיד משנה שעברה כי המצות שלי הם דקות וטעימות, אך הן אינן  רש"מ/רש"י/קמח מלא/ציטרון, היות ואין סימון וי במשבצת הייעודית.

אנחנו מכירים תפילין של רש"י ושל ר"ת (רבינו תם),  אך מה הם מצות רש"י ומי החולק כנגדו בשם רש"מ?

התשובה היא שפענוח ראשי התיבות כאן נוגע לאופן טחינת החטים למצה: האם באמצעות ריחיים של מכונה או ריחיים של יד.

שורת מאמרים נכתבה בקובץ הוותיק "בית אהרון וישראל" של חסידות קרלין-סטולין על הנידון הנ"ל (ראו נא כאן, כאן וכאן). מסקנת הכותבים היא שטחינה בריחיים של יד זו חומרא רחוקה.

פתרנו את חידת רש"מ/רש"י. אך מי יודע מהו הידור "ציטרון" ?

בחיפושי במאגרים וברשת מצאתי שני מקומות בהם מוזכרים מצות אלו, שהן דקות במיוחד, ושניהם עוסקים בשיעורם למצות אכילת מצה.

לעובי של המצות ישנה השלכה על כמות המצות הנדרשת לקיום מצוות אכילת מצה.

  1. במדריך לפסח של הרב משה ויא.
  2. בספר "אבני שש" לרב יעקב שמשון שפירא:

אבני שש. הרב יעקב שמשון שפירא. ביתר עלית. תשע"ו (2016). מקור ראה נא כאן.

 

מדוע נקראו מצות אלו "ציטרון" – לא אדע !

האם זה שם של איש או שם מקום ?

האם זהו ביטוי באידיש (ציטרי"ן = לימונים) או בשפה אחרת ?

אשמח לקבל תשובות מקהל הקוראים.

 

חג פסח כשר ושמח

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: