Feeds:
פוסטים
תגובות

בע"ה

רשימה לל"ג בעומר

ספר הזוהר בשוק הרוכלים ברמלה?

לפני כארבעה חודשים הגיעה אלינו לספריית הרמב"ם מעטפה ובה ספרים ישנים שנשלחו אלינו כתרומה. במעטפה היו כמה ספרים מדפוסי ג'רבה ופריט נוסף: כרך של ספר הזוהר (ויקרא-דברים) נתון בתוך כריכת קרטון מאולתרת. העמוד שלפני דף השער קרוע ועליו מופיע הכיתוב הבא:

זכיתי להגות בספר הזוהר… ולאחריו נרשמו צירופי אותיות מוזרים [ב"ז… א ב"ר ב"חסב"ה], שאיני יודע לפענחם.

 

 

זכיתי

הרצתי מכתב לפי הכתובת שעל המעטפה ובקשתי פרטים על מוצא הספר.

 

בע"ה                                                                                         אדר א תשע"ו
לכבוד
ר' ראובן כהן
רחובות
הנדון: מכתב תודה
שלום רב לאוהבי תורתך !
הופתענו לקבל ממך מעטפה ובה ספרים ישנים שהואלת לשלוח לספריית הרמב"ם.
שמחנו לגלות שספרים אלו – דפוסי ג'רבה –  לא היו מצויים כאן והשלימו אוספים בתחומים  אלו.
הספר הנוסף זוהר (ויקרא+) שנתון בכריכת קרטון מאולתרת הוא  חריג מהאחרים. יש בו גם חותמת מוזרה בעמוד הקודם לשער. נבקש ממך פרטים נוספים על בעלי הספר בעבר, התוכל לספר לנו כיצד הגיע אליך ומי החזיק בו קודם?
אחתום בברכת התודה והברכה על מתנה מיוחדת זאת.
אבישי.
————–

התשובה לא בוששה לבוא. והיא לפניכם:

שלום רב
שמי ראובן  כהן, תושב רחובות.
תודה על מכתבכם המצ"ב.
את ספר הזוהר ששלחתי אליכם קנתה , או אולי הצילה, אשתי בשוק הרוכלים ברמלה.
אין לי כל אינפורמציה מעבר לזה ולא ידוע לי איך הגיע לשוק הרוכלים ברמלה שמתקיים אחת לשבוע בימי רביעי .
אודה לכם אם תציינו כי הספר נתרם לכם ע"י ראובן וסימונה כהן   מרחובות.
בברכה
ראובן

זוהר3

עיון מדוקדק בספר, שמצבו הפיסי לא משובח, מגלה שתי חותמות דהויות (ראו חצים בסריקה לעיל) . אחת, בגב השער  של "עקד ישיבת חכמי לובלין". והשניה, חותמת בשולי העמוד הראשון של  מדינת ישראל – משרד הדתות…,  וזהו נוסח החותמת המלא (לקוח מעותק אחר בספריה):

הדתות

כיצד התגלגל הספר  מישיבת חכמי לובלין  לשוק הרוכלים ברמלה ?

מה פשר צירופי האותיות הסתומים?

תעלומה.

 


ספר הזוהר, "הוצאת סיני", ירושלים?

באחת התיקיות בארכיון הספריה מצאתי  מכתב, שנשלח על ידי  הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

הרב מרגליות אישור קבלת ספר

המכתב הוא מכתב תודה סטנדרטי על ספר שנתרם לספריית הרמב"ם. המכתב ממוען להוצאת "סיני" בירושלים ובו אישור על קבלת ספר "האשה העבריה". לפי הרישום במפעל הביבליוגרפיה "האשה העבריה" היא חוברת בת 24 עמודים, שיצאה לאור בשנת תרצ"ח (1938) והיא  ראשונה בסדרת ספריה עממית של חברת הוצאת "סיני" בע"מ. החוברת נדפסה בדפוס ורקר.

הרב מרגליות הוסיף במכתבו הערה ושאלה: אגב, הזהר עם הגהותי הולך ונדפס, ומה עם ההגהות שאצלכם?

הדפסת ספר הזוהר, מהדורת הרב מרגליות, החלה בירושלים בשנת ת"ש (1940), עת נדפס החלק הראשון על בראשית.  המו"ל היה מוסד הרב קוק,  המדפיס היה "דפוס העברי" של יחיאל ורקר.

אני משער, שהיות וגם "האשה העבריה" וגם חלקו הראשון של ספר הזוהר מהדורת הרב מרגליות נדפסו אצל אותו מדפיס ירושלמי  (ורקר), ייתכן שנפגשו יחדיו – הרב מרגליות ואנשי "סיני" –  על אמהות הדפוס ומשם ההיכרות המשותפת.

במכתבו להוצאת סיני מזכיר הרב מרגליות: "ומה עם ההגהות שאצלכם". לאיזה הגהות על ספר הזוהר התכוון הרב מרגליות? להגהות נוספות שלו או של אחרים?  האם נדפסו הגהות אלו ?

לא מצאתי הדפסה של ספר הזוהר ב"הוצאת סיני" הירושלמית. ליתר דיוק, גם "הוצאת סיני" הירושלמית (להבדיל מ"דפוס סיני")  אינה ידועה. ברישומי מפעל הביבליוגרפיה לא נמצאו לה פרסומים נוספים.

מי  יכול לתרום מידע על הוצאה זו?

ל"ג שמח

ושבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

בע"ה

רשימה לפרשת השבוע  "בהר"

כתובה1

וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ (פרק כה פסוק כז)

וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ מִשְּׁנַת הִמָּכְרוֹ לוֹ עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ בְּמִסְפַּר שָׁנִים כִּימֵי שָׂכִיר יִהְיֶה עִמּוֹ (שם, פסוק נ)

בפרשת השבוע, התורה מבקשת מאתנו לעשות חשבונות. כאשר טווח המכירה – או הפדיון – הוא נגזרת של שנת היובל צריך לחשב את התמורה ביחס למועד היובל, שמגיע אחת לחמישים שנה.

שלמי שמחה1

חישובי מספרים בשערי ספרי קודש

אחת התופעות המיוחדות לספר התורני, מאז תחילת הדפוס ועד ימינו, היא רישום שנת הדפסת הספר באמצעות גימטריה. עלינו לחשב את ערכי האותיות, שבסיכומם נקבל את התאריך המתאים. לספרנים המקטלגים זאת היא אחת העבודות הקשות במקדש, לבל יטעו ויחשבו נכונה את האותיות המצרפות.

תופעה זו היתה רווחת מאד בעבר בכל הספרים, ממזרח ומערב, ועדיין משתמשים בה גם כיום.

דוגמא עכשווית.  ספר "טעמא דקרא", נדפס בבני ברק בשנת תשע"ד (2014), שנת הדפסתו נקובה בשער: שנת "שערי צדק" לפ"ק.

כדי לחשב את השנה עלינו להמיר את אותיות "שערי צדק" לערכן המספרי ולחשב את השנה.

גימטריה5

 

ישנו כאן כר נרחב לכושר ההמצאה של  מדפיס הספר לצקת גימטריה שתתאים לספר ולשנה.

לפניכם  דוגמאות מיוחדות שבאו לפני במהלך עבודתי בספריה בשבוע האחרון.

א. שימוש מסחרי.

ספר כפות תמרים לר' משה אבן חביב זכה להדפסה חוזרת בעיר למברג בשנת תרכ"א (1861).

בשער הספר: בשנת "קנו (156) הספר (345) הנחמד (103) הזה (17)" /  (156+345+103+17=621)

 

לפרט2

כפות תמרים / ר' משה ן' חביב. למברג תרכ"א 1861.

 

ב. הזכרת שם המחבר.

ספר זרעא דיוסף לר' יוסף בורג'ל  נדפס בעיר ליוורנו בשנת תר"ט (1849).

בשער הספר: שנת רבי (112) יוסף (156) בורג'ל (241) (112+156+241=609)

גימטריה 10

זרעא דיוסף / ר' יוסף בורגיל. ליוורנו תר"ט (1849)

 

מורכבת ביותר היתה מלאכת הגימטריה בספר עץ הדעת טוב, שמחברו הוא ר' עוזיאל מיזלש, נדפס בלמברג בשנת תרמ"ו (1886).

שימו לב, לצורך השלמת הגימטריה השתמשו גם בשם שמים.

בשער הספר:

לפרט רבינו (268) עוזיאל (124) בן (50) צבי (102) עבד (76) י'ה'ו'ה (26) / (268+124+50+102+76+26=646)

עוזיאל

עץ הדעת טוב / ר' עוזיאל מיזלש. למברג תרמ"ו 1886

על שימושים בשמות הקדושים בתוך גימטריה, הרחיב פרופ' יעקב שפיגל הי"ו  בפרק השביעי של "עמודים בתולדות הספר העברי" חלק שלישי. המעוניינים ראו נא כאן.

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

רשימה ליום העצמאות

 

רשבא1

ספר חדושי הרשב"א הוא ספר למדני, שמקומו אצל חובשי בית המדרש.  בעותק של  הספר (דפוס ורשה, תרנ"ט 1899) מצאתי השבוע, להפתעתי, מנשר פוליטי [!] כתוב בעיפרון רך על דף הכריכה הפנימית של הספר.  בימים אלו, שאנו מציינים 68 שנים לעצמאות מדינת ישראל, יש רלוונטיות לדברים הבאים, המציינים את חוסר העצמאות של היהודים בארצות גלותם.

הסכת ושמע ישראל !

הרבה עמל ותלאה סבלנו בשנה העברה בהבחירה, כי למרות התסיסה הפנימית אשר הרגשנו, בע"כ  הוכרחנו לבחר הד"ר באבדינסקי . [יודעים?] אנחנו, שכל אחד ישראל אשר בחר הד"ר באבדינקסי [!]  הי' לו קיץ עצוב בלב ונפש… אבל מה לעשות? בגולה אנחנו,  ויד העו"ג [=העובדי גלולים] תקפה עלינו [ומוכרנו?].

עתה ישראל !  עתה היא העת היותר מוכשרה, עתה היא העת אשר אנחנו יכולים להוציא  שאיפתנו הפנימית לפעולה, עתה הוא העת  שלא צריכים אנו  להטות הנטיעה הטבעית אשר נטע בלב כל אחד מאתנו: לעזור את חבירו, ולא לילך אחרי עצת נכרי אשר היא נגד רצונינו.  עתה היא העת שיכולים אנו להגדיל שמו ישראל ולהראות […] כי גם לנו יש חלק [בתוכם?]  ולא צריכים אנו לילך בכל עת אחר עצתם כעבד אחר עצת רבו, עתה היא העת להראותם שגם המה צריכים לפעמים לטובתנו. עתה מוטל עלינו חוב קדוש שכל אחד מאתנו יבחר הד"ר רפאל  לנדויא מקארקא.

רשבא2

הרקע למנשר :

בשנת תרס"ז 1907 התקיימו בחירות לבית הנבחרים (הפרלמנט) בוינה.  בכל מערכות הבחירות הקודמות לא באו לידי ביטוי פרלמנטרי ריבוי היהודים במחוזות גליציה, באמצעות דרכים שונות שננקטו על ידי הגויים. אחת הדרכים היתה הצגת "יהודים מטעם" ברשימה המועמדים, יהודים מתבוללים שהיו משרתי הגויים ולא נלחמו על האינטרסים היהודים.

במערכת בחירות זו, בהשפעת הציונים, התאגדו היהודים והצביעו עבור מועמדים מתוך הקהילה.

סקירה רחבה על הפרשה ב"ספר קראקא", ראו נא  כאן .

————————————————-

לפני כשלשה חדשים יצא לאור ספר "החובות", המתאר את סדר יומו העמוס בלימודים של שר התורה הרב חיים קנייבסקי שליט"א. הספר נכתב על ידי נכדו.

 

חובות

התמונה שעל גבי כריכת ספר "החובות". בני ברק תשע"ו (2016)

סדרי הלימוד השנתיים מקיפים את כל חדרי התורה.

רבי חיים קנייבסקי שליט"א מסיים כל שנה בערב פסח את התלמוד הבבלי כולו. יש לו חלוקה קבועה של דפים לכל יום.

מכיון שכך הוא,  הוסיף העורך פרק לספר שכותרתו: "סימנא מילתא בלימוד החובות". סימנא מילתא פירושו שיש משמעות לסימנים. אפשר לראות איך בימים מיוחדים, כדוגמת ימי החגים, יש בדפים הנלמדים רמז לתוכן אותו היום.

גם יום העצמאות "זוכה" להימנות בפרק. לצערי, בדרך קלוקלת ולא ראויה.

יום אידם

 

זליגת מאבקים פוליטיים לתוך בית המדרש וממנו החוצה היא, כנראה, מצב טבעי. חכמי בית המדרש אינם מנותקים מהמתרחש מחוץ לדלתות בית המדרש.

לטעמי, כך ראוי וכך רצוי.

יהי רצון שנקיים את מאמר חכמינו: "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם"

עצמאות שמח

שבת שלום

אבישי


תגובות:

א.

כיון שדבריו של הנכד העורך נראו לי בחושי מאולצים משהו, בדקתי ומצאתי מה הכריח אותו לקשקש [במחילה…] על 'שעת הסכנה' – כדי להימנע מאיזכור מפורש באותו דף ליום העצמאות: "לשנה אחרת .
.קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה"

השתא דאתינן להכי…

כידוע בסידורי המקובלים, ומהם נכנסו אף לסידור תפילת כל פה, יש לכל חודש 'צירוף' שם ה' שונה ולכל צירוף פסוק.
אז צירוף שם הויה לחוד אייר הוא: "י-תהלל ה-מתהלל ה-שכל ו-ידוע" – לרמוז בא, לשני הללים נוספים שבחודש זה.
וכל הזכויות שמורות…
יחזקאל פרנקל
ב.

ר' אבישי חג עצמאות שמח וישר כח

דף כא: בשבת כסימן ליום העצמאות. הוא דבר נפלא. זהו המקור לחיוב הלל בחנוכה
שממנו למדו רבים גם לחיוב הלל ביום העצמאות והוא גלוי ובולט . וסימנא היא
שצריך לחפש חיפוש אחר חיפוש בדף זה משהו לגנאי כדי לתלות בו בוקי סריקי.

בועז הוטרר
 ג.

אבישי שלום,

בשבת דף כא ע"ב מופיע גם:

וכשגברה מלכות בית חשמונאי … לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דברי הגמ' המפורשים הם רמז גדול יותר מדברי רש"י …

שי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

"היד שנצרה רקתי"

בחול המועד פסח שקעתי בקריאת  ספר "תמונת דם", שמצאתי בספרייתה של אמי המנוחה. הספר פרי עטו של אוריאל אופק מספר על מחלתו במחלת דם ממארת בגיל ארבעים ושבע.  אוריאל אופק היה בן דור הפלמ"ח, השתתף בהגנת גוש עציון ונפל בשבי הירדני. פרסומו בא בשדה ספרות הילדים, בה פעל ויצר, ואף חקר אותה לעומק.

אופק

כריכת הספר "תמונת דם". תל אביב תשל"ח (1977)

 

בכל הספר אוריאל אופק  אופטימיסט חסר תקנה, לאור ניסיון החיים שלו, בו ניצל במלחמות בנס בעוד שאחרים לידו נפגעו. המינוח המלווה את הספר, על  יד נעלמת ששומרת ומשגיחה עליו. כך שמו של הפרק המתאר את ביטחונו בהצלחת הניתוח: "היד שנצרה רקתי" [לקריאת הפרק, לחץ על שם הפרק], על שם השיר שכתב אחרי שניצל ממלכודת מוות בשיירות לגוש עציון.

אופק8

חפשתי תיאור אחר, דתי ומאמין ולא מצאתי בכל דפי הספר… עד לפרק האחרון.

בפרק האחרון אוריאל אופק סוגר מעגל. הוא חוזר להתעמלות הבוקר השכם לחוף הים, בה פתח בפרק הראשון של הספר. הוא פוגש את ידידיו הוותיקים שם. כשהוא נשאל על ידי מיכאלי, ראש העיר לשעבר: מה שלומך?  תשובתו:  "ברוך אדוני יום יום".

אופקא41

יש סוף, רק צריך הרבה סבלנות.

כך  שח לי שכני, אחרי ליל הסדר, כשאביו ממייסדי קיבוץ יפתח בצפון הארץ, התארח אצלו בחג:

לקב"ה יש הרבה סבלנות.

 

נפלאות

כריכת הספר "נפלאות הבורא". ירושלים תשנ"א (1991)

נציין גם שאמירה, בתו של אוריאל אופק, חוזרת בתשובה ועוסקת בכתיבה ספרותית. הוציאה ספר בשם "נפלאות הבורא". שימו לב: נפלאות הבורא ולא נפלאות הבריאה.

—————–

נקודה מקומית:

כשאוריאל אופק חזר לאיתנו הוא הסתער על עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בראשיתה של ספרות הילדים העברית. לשם כך ביקר בספריות רבות. להפתעתי, גם ספריית הרמב"ם מוזכרת ברשימת התחנות בהם ביקר לצורך מחקרו.

אופק

ומהיחיד  לכלל:

שנזכה לראות את היד הגדולה, יד ה', המוליכה אותנו בימי פדות וגאולה, ולהבדיל גם בימי זעם ועברה.

שבת שלום

אבישי

(רשימה שנכתבה בין יום השואה ליום העצמאות)

————-

נספח:

ברשימת מכותבי הבלוג  מנויה גם  מנהלת מחלקת הספריות של תל אביב, גב' מרים פוזנר. 

אני מעריך את דעתה ושמח לקבל משובים מידי שבוע על רשימתי.

להלן חילופי מכתבים בינינו, שיש בהם כדי להוסיף ולהבהיר את המסר ברשימתי.

א. 

שלום אבישי,

הכתבה כתובה וערוכה מצוין, כרגיל, עם פתיח מושך. אבל –

מקווה שמצאת עניין גם בחלקי הספר שאינם מוכיחים כי אופק היה אדם מאמין…:)

שבת שלום, 

מרים פוזנר
מנהלת ספריית בית אריאלה ומחלקת הספריות
אגף תרבות ואמנויות
מינהל החינוך, התרבות והספורט
עיריית תל אביב – יפו
ב. 
שלום מרים
קראתי את הספר  מהאות הראשונה ועד האחרונה. צירוף מקרים שספר זה היה אצל אמי כל השנים ולבסוף גם היא חלתה במחלה דומה.
בעיני, הסיפור של אופק הוא סיפור דור הפלמ"ח ודור מקימי המדינה. דור שאני מעריץ משום שהיה נכון לכל קריאה.
מאידך,הוא דור שכבר נולד כאן ולא הכיר מורשת אבותיו, כמו הדור הקודם בני העליה השניה. משום כך החלל הרוחני שהשאיר אחריו הוא גדול.
אני מאמין ששורשים ותרבות אינן עניין דתי, ומסורת של עם משותפת לכולנו כאן.
אופק לא היה אדם דתי וגם לא מאמין (במושגים שלנו). השתמשתי בו כמטפורה לדורו.
שבת שלום
אבישי
ג. 

אבישי,

תודה על ההתייחסות. מה שכתבת כאן שונה מהרוח שעלתה מהפוסט, לדעתי. לי ההבהרה הזו דווקא היתה חשובה, אם כי אני לא מסכימה בנוגע ל"חלל רוחני". נו, אבל זה הוויכוח הגדול בין חילונים לדתיים, ואותו לא נפוגג בהתכתבות במייל – – –  

מרים פוזנר
מנהלת ספריית בית אריאלה ומחלקת הספריות
אגף תרבות ואמנויות
מינהל החינוך, התרבות והספורט
עיריית תל אביב – יפו
———————————————————————
מכתב שהתקבל  מגב' עטרה אופק, בתו של אוריאל אופק.
תודה, מעניין מאוד. אבא שלי גדל בבית מפ"מניקי ואביו הפועל (והמשורר) סלד מכל ביטוי של דתיוּת… אבל הוא עצמו היה אוהב גדול של הבריות ושל העולם, סבלני וסובלני, ואולי בהשפעת אחותי גם התחיל לומר "ברוך השם" (קשה לי להאמין שאמר "ברוך אדוניי", אולי רק בחר לכתוב כך בספר). למה מפתיע שביקר גם בספריית הרמב"ם? אבא היה חוקר נלהב והיה מוכן לכתת רגליים לכל מקום שבו יש סיכוי למצוא משהו לטובת מחקריו. שוב תודה ושבת שלום, ותודה למרים פוזנר, מנהלת בית אריאלה, שהפנתה אותי לרשימה
 תשובתי:

שלום עטרה

תודה על מכתבך. הספר "תמונת דם"  קראתי בעבר פעמים רבות ותמיד התרשמתי מאיתנות רוח האדם שבו.
בנוגע לשאלתך, הפליאה שלי היתה שיש לספריית הרמב"ם – ספריה תורנית –  מה לתרום בנושא של ספרות הילדים.
שבת שלום
אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

אכן סר מר המות

בע"ה, חול המועד פסח תשע"ו

רשימה לפרשת "אחרי מות"

רוטשילד2

כתיבת מצבה היא משימה לא קלה למשפחה. מיצוי האישיות במשפטים בודדים.

לפניכם חידה הקשורה לכיתוב במצבה שלעיל, מצבתו של הלורד היהודי הראשון  נתן מאיר רוטשילד, מהענף הבריטי  של אותה משפחה מפוארת וידועה בעושרה.

חידה זו נשלחה אל תיבת הדואר שלי בעילום שם.

בס"ד

… חשבתי שהדברים הבאים אולי יעניינו אותך:

בספר 'פרקים בתולדות יהדות בבל' מאת אברהם בן יעקב התפרסמו יומניו של הגביר המפורסם ר' דוד ששון מלונדון המכונים 'דברי דוד' . ושם בעמ' 678 כתב:

רוטשילד4

 

 

אכן, תמיהה גדולה. כיצד נכתב על מצבת הלורד שנקבר לפי צוואתו בבית קברות יהודי פסוק "אכן סר מר המות", משפט שאמרו אגג העמלקי? מה הקשר בין הנפטר לפסוק?

 

רוטשילד5א

תמונת נתן מאיר רוטשילד. (לקוחה מערכו בויקיפדיה באנגלית. אין ערך מקביל בויקיפדיה העברית)

 

כדי לעמוד על טיבו של הנפטר השתמשנו בחוברת שנדפסה בלונדון סמוך לפטירתו בשנת 1915, ובה הספדו של הרב הראשי של אנגליה באותה עת הרב ד"ר יוסף צבי הרץ.

החוברת מכילה שנים עשר דפים.  היא כתובה באנגלית גבוהה. לצורך ציטוט מהחוברת נעזרתי  בקריאתו של ידידי חנוך גוטליב. לצפיה בחוברת ראו נא כאן.

רוטשילד3

שער חוברת ההספד על לורד סר מאיר נתן רוטשילד. לונדון 1915

בחוברת תיאורים מרתקים על השילוב של יהודי שומר מצוות ומראשי הקהילה היהודית וגם לורד בבית הלורדים של האימפריה הבריטית.

להלן ציטוטים מתוך החוברת:

הוא היה איש כלבבו של ה', עושה צדק… ויצוהו ה' לנגיד על עמו. נגיד לא רק על יהדות אנגליה אלא העולם כולו ראה בו מנהיג לאחיו היהודים הרחוקים. באשר למליוני היהודים בחלקה של אסיה  והמזרח הקרוב, נראה כי עבורם הכבוד ומקומו כנגיד השיב לתחיה את המושג נשיא כל גלויות ישראל. ונראה אולי שהוא היה גאה בתפקיד שיעדו לו יהודים ולא יהודים…

כשיהודים בולטים מתים,  לעתים קרובות יש לנו הזדמנות לכסות אותם בהתנצלויות ובפרחים. כאשר אנו משקפים כמה אינטנסיבי הם חיו את שאיפותיהם, כמה חלוש קולם למען אחיהם הנרדפים, כמה לא אכפתיים היו כאשר ילדיהם החליפו מסורת ישראל ביתרונה של הבינלאומיות – אנו נוטים לחפש תרוצים עבורם של "רוח הזמן", בחינוך הלא יהודי שלהם, בהפיתויים הגדולים, או במעמד החברתי שלהם. אבל על קברו של היהודי  החשוב ביותר בעולם ביוקרה וכוח, לא היו פרחים, ולא התנצלויות. העולם הפסיד את מלך הנדבנים. ואנגליה הפסידה אזרח נעלה, אשר מותו במיוחד לפני תום המלחמה, הוא אסון לאומי…

מקומו בהיסטוריה מובטח. דרך אהבתו לישראל שמו ינון לעד שזור בישראל, ובכך הוא הופך חלק בנצח ישראל.
האם בתיאור זה ישנה הטעמה לשימוש בתיאור כל כך נדיר: "אכן סר מר המות" ?
מסופקני.
נ.ב.
לקח אותי  טרמפ  נדב שנרב (בעל מחבר ספר "קרן זוית"), ספרתי לו על המצבה, ואמר לי, בהומור, אולי משום שהיה אותו רוטשילד, היהודי הראשון בבית הלורדים ובעל תואר "סר " (האות סמ"ך בצירה) חפשו פסוק שכתוב בו "סר" ומצאו "אכן סר מר המות".
שבת שלום וחג שמח
אבישי
——————————–
נספחים:
1.
מעניין לציין את שירה של זלדה – סר מר המוות
סר מר המוות / והנשמה נפרדת / ברעד / מן התקוות הארציות.
מן האיברים / ומן הדם / הנשמה נקרעת.
הכל / הכל / טובע.
חוש הראיה העדין / מושלך / אל ים הקרח / ועל עשרו הפלאי / טובע.
תם משחק האש / האור / והזמן.
ואין שום מחיצה מבדלת / בין הנשמה והאין.
שום תשוקה, / שום גון.
תם העולם.
2.
נוסח המצבה שהצבנו ביום השלושים לפטירתה של אמי.
הפסוק  "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים פרק ל, פסוק יט), מבטא את השליחות שנטלה על עצמה בחייה.
מצבה אמא
———————————-

תגובות:

1.

מועדים לשמחה, ר' אבישי ויישר כח.
גורם מזמן היה לך לעיסוק בנושא כתובות על מצבות. יהיו דברי התורה והספר בהם אתה מעשיר את קוראיך לזכרה המבורך של אמכם האהובה.
ולעניין ה"חידה" ,  השערתי היא שהמשפט הזה מצא חן בעיני משפחת רוטשילד אוהבת החיים ובחרו בו מבלי לתת את הדעת להקשרו בסיפור המקראי.

… …

לך שלום, לביתך שלום ולכל אשר לך שלום, חג שמח ושבת שלום.
שאול ורחל יהודה.

2.

חכם אבישי, שלום. לעניות דעתי בפס' מוחבא שמו ותארו: סֶר=לורד, מ"ר=מאיר רוטשילד. המות=שם נוסף לאביו, אנשל=אנג'ל=מלאך, לומר מלאך המוות אסף אותו אל אביו.

  חג שמח!
משה אוסי
3.
חנוך גוטליב, העוזר לי במחקרי, כתב:
שלום רבי אבישי
חפשתי את תרגום הפסוק (שמואל א טו לב) לאנגלית והאם הוא מופיע על מצבות אחרות.
אכן "the bitterness of death is past" מופיע בכמה מצבות (חלקן מטושטשות אבל אפשר לראות או לקרוא באתר המתאר את המצבה) וכנראה סר רוטשילד או משפחתו לא היו ראשונים בכך. לא מצאתי כיתובים כאלה בעברית. ברשימה דלמטה נראה שכולם אינם בני ברית.
מעניין האם היתה זו צוואתו או יוזמת צאצאיו.
  1. תיאור כתוב של מצבתה של ANN THOMAS 1897
  2. תיאור כתוב של מצבתה של Phebe Murphree 1888
  3. תיאור כתוב של מצבתו של James EBERHARDT 1910 ותמונה (בתחתית קשה לראות אבל אפשרי לפחות חלק מהמילים)
  4. תיאור כתוב של מצבתה של Susan Jones 1898 ותמונה 
  5. תיאור כתוב של מצבתה של Eliza A. HOLCOMB 1862 ותמונה (לא רואים את הכיתוב).
השבתי לו:

מעניין ביותר.

באחת המצבות אף הוסיפו את הפסוק בספר משלי ח/לה: כי מוצאי מצא חיים. כלומר חוסר פחד מהמוות כי החיים הנצחיים הם אצל הא-ל.

4.

לרבי אבישי היקר שליט"א  משמוליק – מועדים לשמחה

תודה על הרשימה המעניינת סביב "חידת מצבתו של לורד רוטשילד".
 
אני מלכתחילה לא רואה שום קושי או בעיה בשימוש בפסוק כלשהו – גם אם במקורו יצא מפיו של רשע;
ולפיכך משבח אני את מנסחי המצבה על שימוש נאה בפסוק כש"סר" בא במובן של הגיע.
 
ואגב, ראה את ה"קנייה בשינוי" שעשה ביאליק בפסוק זה בשירו "שבעה":

אָכֵן סָר מַר הָאָסוֹן, בָּאָה כְתֻמָּהּ הַשֹּׁאָה,

נֶהֱרַס קַן-מִבְטַחִים וְאֹהֶל יְשָׁרִים נָמוֹט.

… …

5.

אולי הכיוון שהוא לא פחד מהמוות
סרה מרירות המוות
מסופר אל אחד הברונים רוטשילד שהיה לו קבר בביתו והיה מדי יום מתבודד לידו.

משה.

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

רשימה לערב חג פסח

ליל הסדר מתחלק לשני חלקים. חלקו הראשון עד הסעודה וחלקו השני לאחריה. גם פרקי ה"הלל" הנאמרים בליל הסדר מופרדים לשני חלקים באמצעות הסעודה. למה?

בספר "הלבוש" מסביר שיש בליל הסדר שני חלקים:

בחלק הראשון אנחנו מדברים בסיפור יציאת מצרים ואומרים את פרקי ההלל השייכים לה.

ובחלק השני, שאחר הסעודה, מדברים בשאר הגאולות ובגאולה העתידה ובהתאמה כך גם פרקי ההלל .

שפוך 1לבוש

ספר "הלבוש" לר' מרדכי יפה. הלכות פסח סימן ת"פ.

משום כך, מטעים "הלבוש",  אנחנו נוהגים לומר "שפוך חמתך" קודם פרקי הלל שאחר הסעודה, מתוך אמונה בגאולה העתידה.

בתור ילד קטן, אחת החוויות הזכורות לי ביותר בליל  הסדר, כשנשלחתי לפתוח את הדלת ל"אליהו הנביא" בעת אמירת "שפוך חמתך". משום מה, (ואולי דווקא), הילד הקטן במשפחה נשלח למשימה זו. משימה שהיתה די מפחידה ומאיימת, בהתחשב בכך שבבית הורי דלת הכניסה היתה מרוחקת משולחן הסעודה.

שפוך

הגדה של פסח. כתב יד, עיצוב ואיור: נירה קרמר. הוצאת ש. זק ושות' . ירושלים, תשמ"ח (1988)

 

ביסוס האמונה בגאולה העתידה, שתבוא  ותאיר את חשכת הגלות, היא חלק בלתי נפרד מסיפור יציאת מצרים.

מצב של 'לאחר ייאוש' של יהודים בגולה מצריך  ההתמודדות עם שאלת  "ליל הסדר":  איפה אנחנו ואיפה הגאולה?

בלילה שכולו סיפור חירות וגאולה  – ואנחנו נמצאים בפחד האומות מחמת הגלות. היש כאן תקוה לשינוי?

הקדמת פסקת "הא לחמא עניא" בתחילת הסדר גם היא באה לענות על שאלה מציקה זו.  ולכן היא מסתיימת באמונה שבקרוב מאד נגאל: "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל" (שבולי הלקט).

 

הגדשפ

בהקשר זה, אני מבקש להביא בפניכם סיפור שהיה מספר האדמו"ר מאלכסנדר. סיפור תמוה הדורש התבוננות.

הסיפור מופיע בהגדת "מפי ספרים וסופרים" (לונדון תשס"ט, 2009), אוסף מקורי ונפלא של מסורות  חסידיות וסיפורי צדיקים מפי רבי אלעזר דוד פרידמן, תלמיד חכם מופלג.

הגדה של פסח מפי ספרים וסופרים

הסיפור על "האשה המוכה"  דורש הסבר. בוודאי אין הוא  כפשוטו ויש בו כוונות נשגבות.

לעניות דעתי, אפשר שכיוון האדמו"ר בסיפורו את אותה השאלה של ליל הסדר: איך נחגוג את הגאולה כשאנחנו רואים את אריכות הגלות ומצבו השפל של עם ישראל?  זו מעין קובלנה נסתרת כלפי שמיא של הרעיה הנאמנה (עם ישראל).  איך עושים סדר בעולם שלנו, סדר שיש בו חירות עכשיו לעם ישראל, ולא רק נספר את  ההגדה על יציאת מצרים ?

 

חג פסח כשר ושמח

אבישי אלבוים

 

  • הרשימה מוקדשת לעילוי נשמת אמי מורתי מרת פנינה בת חיה הכ"מ, שאתמול מלאו שלושים להסתלקותה. דור ראשון לשבי ציון, שתמיד הביטה קדימה באופטימיות.

 

——————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

 

 

הבן החכם ועץ הארז

ארבעה בנים א

מ. אריה (מאייר): הגדה של פסח, ‫ תל אביב, תשי"ט (1959). ‬

רשימה לפרשת מצורע

ידידי ורעי  דוד בן נעים מספריית אוניברסיטת בר אילן אצר תערוכה על ציורי  ארבעת הבנים בהגדה של פסח. כל צייר ודרכי הבעתו. לצפיה במצגת התערוכה ראו נא כאן.

באחת ההגדות ישנו שימוש בצמחים כמעבירי מסרים.

הבן הרשע עומד ליד שיח הצבר הקוצני ואילו הבן החכם עומד לצד עץ ברוש ומצדו השני מין ירק.

עמידתו של הבן החכם ליד עץ הברוש, שהוא מין ממיני הארזים, הזכירה לי שאלה  יפה בפרשת השבוע ושוברה בצידה.

בטהרת המצורע כתוב:

וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. (ויקרא פרק יד)

רש"י במקום מסביר שצמחים אלו (ארז ואזוב)  מסמלים את נגע המצורע  ואת דרכי הריפוי.

הארז הגבוה והתמיר מסמל את האדם בגאוותו ובגסות רוחו.

האזוב הנמוך והשפל מסמל את התיקון לנגע המצורע, שישפיל עצמו כאזוב.

שואל ה"שפת אמת": למה לי ארז ?  למה לא די בלקיחת האזוב, שהוא הביטוי לתיקון החטא?

לשאלה זו עונה הרבי ר' שמחה בונים מפשיסחא, שכל אחד חייב שיהיה גם עץ ארז וגם אזוב.  מחד, מודעות עצמית והכרת ערכו ומאידך , ענווה ושפלות.

ובלשונו:

כי צריכים לשני עניינים. ענווה ושפלות כאזוב וכשני תולעת. ומאידך, צריך גדלות כעץ ארז שלא יפול בייאוש בעצת היצר, על דרך שאמרו חז"ל: לפיכך כל אחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. (מתוך ספר "קול שמחה", לקוטי תורות של ר' שמחה בונים מפשיסחא).

הבן החכם – המייצג את האיש השלם – צריך שיהיה לידו גם עץ ארז/ברוש וגם אזוב.

בהגדה זו ישנן גם תמונות נוספות של הבנים: תם ואינו יודע לשאול. דימוי הצומח הצמוד אליהם מעורר למחשבה.

 

ארבעה בנים גארבעה בנים ד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התייעצתי עם חברי הגנן ר' מאיר פלדהיים ובקשתי שיזהה לי את הצמחים השונים, וכך השיב לי:

לפי התמונה של דף  ההגדה ששלחת לא נראה שיש כאן כוונה לקשור בין צמח בוטני ספציפי לכל אחד מארבעת הבנים, והציורים של השיחים אינם מאפשרים זיהוי מוגדר לאיזשהו צמח. אלא ציור כללי של צמחיה שאמורה בצורתה לבטא משהו: קוצים של צבר ליד הרשע, עלים חלקים – תמימים ללא פרחים ליד התם, ברוש (גבוה?) ליד החכם ושני ברושים וכמה שיחים ליד זה שאינו יודע לשאול…,  אני לא מצליח לראות כאן משהו ברור יותר.

למה ברוש מסמל את החכם?

אולי בגלל שראשו בשמיים ובגלל ישרותו , ואולי מי שערך את ההגדה הזו הכיר את השיר "ואני ראיתי ברוש", שיר נפלא.

 

יש לכם הסברים לצמחים השונים ?

אשמח שתכתבו לי לספריית הרמב"ם (הכתובת בסוף הרשימה!)

שבת שלום וחג פסח  כשר שמח !

אבישי

 

תגובות:

א.

  1. ברוש – הגמרא במגילה מדמה את מרדכי לברוש (תחת הנעצוץ יעלה ברוש" ובעקבות זאת גם במעוז צור ("כרות קומת ברוש")..
  2. קושיית ה"שפת אמת" הזכירה לי הסברים ל"מתחיל בגנות ומסיים בשבח".

פסח כשר ושמח

אורי

ב.

כדאי לעיין בשיר הברוש והלהבה
שתי תנועות בנפש
שתי תפיסות
ואולי שני בנים

יפה. יישר כח

חנוך

 

שני יסודות  /  זלדה       (מתוך: "שירי זלדה")

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש

כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה

כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן

כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל

אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים

הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה

בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף

בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת

בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן

בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת

בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.

לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת

אֶת הַמִּמְסָד

שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה

וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ

בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.

הַבְּרוֹש שוֹתֵק,

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת

אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין

הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.

תודה ושבת שלום

 ג  

.חכם אבישי, שלום  וברכה, ראשית, יישר כח על העלונים שבהם אתה מעשיר אותנו

באשר לקשר בין החכם לברוש – ואולי: 1. כי הברוש הוא עץ מעצי א"י, בניגוד לארז הלבנון. 2. הוא מובא כסמל להפרחת המדבר ("אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" יש' מ"א י"ט , וכן כי הוא מועיל לאדם באשר ממנו עושים רהיטים "רהיטנו ברותים" – שיה"ש), בדומה לת"ח שמעשיר את שומעיו. 3. ממקלות הברוש עשו מין כלי שיר – ("וְדָוִד וְכָל-בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֱלִים"-שמ"ב ו' ה'), ות"ח מילותיו כ"שיר
.השירים". 4. ואולי גם כי הברוש הזכיר לו את ה"ראש"-ואין ראש אלא ראש ת"ח
תודה ושבת שלום
 משה

ד.

ר' אבישי יקירי,
שלום וברכה,
יישר כח על העיון המעניין בתמונות ההגדה.
התמונות של החכם והרשע, הזכירו לי מאד תמונות דומות ממגילת אסתר. כתבת על מרדכי שנמשל לברוש בדברי הפסוק, ולפי זה המן הרשע נמשל לנעצוץ,
וכך מצאתי בויקיפדיה:   ttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A5:

נעצוץ

הגה מצויה

נעצוץ הוא צמח קוצני. במאה ה-20 הוא זוהה עם הגה מצויה, עם עץ האלון, או עם החוח

על פי המסורת, ההגה המצויה הינה הנעצוץ. זהו "עשב רע" המפריע לחקלאים ולגננים, ופוצע את המרחיקים אותו. לכן נבחר לייצג את הצמח שיוחלף בברושים – כפי שאכן קרה בחקלאות בראשית ההתיישבות היהודית החדשה.

יש הסוברים כי דווקא צמח החוח, הדומה מעט במבנהו לברוש – הוא הנעצוץ, כמו שהסרפד דומה במידה מסוימת להדס מוקטן, אלא שזה קטן ומזיק, וזה גדול, ריחו טוב, והוא משמש למצווה.

מעניין שצמח הצבר, תוכו מתוק….
 יישר כח,
שבת שלום,
חג כשר ושמח!
איתן
ה. 
ראיתי שיש שכינו את הפילוסוף היהודי (השנוי במחלוקת) שפינוזה, "בן הקוץ", שכך תרגום שם משפחתו. ראו נא בפורום ספרים וסופרים, בקבוצת דיון על ר' שם טוב גפן:
שפינוזה

 

———————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 227 שכבר עוקבים אחריו