Feeds:
פוסטים
תגובות

בע"ה

רשימה לפרשת משפטים

מעמד הר סיני מוקף משני צדדיו בהלכות ש"בין אדם לחברו": בתחילת פרשת יתרו, "ושפטו את העם בכל עת", ובפרשת משפטים שלפנינו.   

מדרש רבה ממשיל זאת למטרונה שהיתה מהלכת, ומלפניה ומאחוריה הולכים שומרי הראש, אנשים חמושים בכלי זין. "כך התורה דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע" (פרשה ל, פסקה ג).

אפשר ללמוד מכאן על חשיבות היושר וההגינות ביחסים בין בני אדם.

שח לי חסיד גור הרב הרשל מורגנשטרן זצ"ל, מייסד מכון " אוצרות גאוני פולין". פעם בא חסיד לאדמו"ר "בית ישראל" מגור וסיפר בשבחו של פלוני, שהוא צדיק וירא שמים מרבים. הרבי שאל אותו קצרות: זאת מניין לך,  האם היה לך עסק (ממוני) איתו? כלומר יראת שמים נמדדת במבחן הכסף. קנה המידה ליראת שמים זו הגינות עסקית !

בהקשר זה אני מבקש להציג את המסמך הבא.

מצאתי אותו על  דלפק הספריה לפני כשנה ואינני יודע מי הניחו שם.

בסך הכל  זהו דף נייר פשוט, שכנראה היה תלוי על מזוזת פתח אחד הכוללים או על לוח מודעות סמוך.

במודעה, ראש הכולל גוער בתלמידיו על הנוכחות שלהם ב"כולל" ועל  הזלזול בשעות הלימוד. הכאב ניכר מקירות ליבו של הכותב וניסוח הדברים חד וחריף.

 

אברכים

 

בס"ד

לכל האברכים ה' עליהם יחיו!

רצוני להזכיר למי שאולי שכח שכל יציאה שהיא למעלה מרבע שעה נרשמת, ונא אל תבואו בטענות במקרה שנשב על כסא דין בסוף החודש.

יש לציין שזה מכעיר (אולי צ"ל מעכיר) את האוירה, מבלי להביא בחשבון את הדבורים על דא ועל הא, עם חברותא אחרת ועוד,

[יש בילקוט שמעוני יחזקאל ט"ז ורש"י שם, שכאשר עבדו למולך היה מגיע הכהן של אותה ע"ז [עבודה זרה] ודופק על דלת פלוני ואומר לי היאך אתה, יושב בשלווה, המלך שלחני לומר לך שכל משפחה מכובדת באזורך מסרה בן אחד שימות על קידוש המולך והרבה קבלו עיטורי כבוד ואתה באחור גדול, אומר לו אותו אדם, חכה אשאל עם אשתי, וכשבאה  נועצו בניהם, הנה נפתלי שלנו עובד יחד אתנו בשדה ולא נוכל למוסרו, ויהושע עובד במכולת, גם עליו לא נוכל לבטל, אה! שמעון לומד ניתן לומר עליו, נמסור אותו כפרה כדי שלא נפגר…

וכך במציאות המרה בתקופתנו, אם יש דבר כלשהו לסדר. עושים חשבון ודאי בזמן הפנוי מחוץ לסדר הלימוד בכולל א"א [אי אפשר] להקדיש כי צריך לעזור לאשה, ע"ח [על חשבון] המנוחה א'"א כי הגוף יתעייף והוא לא יהיו מוכשר לדבר בזמן הסדר, על חשבון האוכל ודאי א'"א. אבל כן ישנו סדר של ד' שעות, אמנם שעה וחצי לסרוגין הולכים בשה"י פה"י [בשבת היום, פסח היום]. אבל בכל זאת נותרו שעתיים וחצי, וזמן זה של למוד התורה, הגוף מתעייף, ניתן לסדר את העסק ע"ח  הלמוד כי זה חיוני לפי עצתו של היצר. וזה שאמרו חז"ל עוסק אדם בכל עניני העוה"ז [העולם הזה] מדבר דברים ולא מתעייף, קם ללמוד קם להתפלל ומתעייף]

תוכן המכתב  מהדהד.

ראויים הדברים לתשומת לבנו, איש על מלאכתו ועל מקומו !

שבת שלום

אבישי

————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

לא תחמוד !!!

בע"ה

לא תחמוד !!!

על גניבות מתוך ספרים

ה הקמיע

בשבת פרשת יתרו אנו קוראים על עשרת עשרת הדיברות שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.

מידי שנה אני עושה תרגיל מחשבתי עם עצמי ואני מבקש כאן להמליץ עליו לאחרים.

שוו  לעצמכם שאתם צריכים לכתוב את לוחות הברית, ואתם צריכים לבחור את עשרת המצוות החשובות שיחוקקו על הלוחות.

במה אתם בוחרים? אלו מצוות מעצבות את חיינו כיהודים וכבני אדם?

קחו עט ונייר ורשמו…

בדקו כעת, אלו מצוות מעשרת הדברות האמיתיים נכנסו לרשימתכם ואלו לא?

סביר להניח שמצוות האמונה בה' והכפירה בעבודה זרה – בפנים. וכן שבת ולא תרצח. האם כיבוד אב ואם בפנים?

ומה עם  ברית מילה? כשרות?  עליה לרגל וקרבן פסח?

– – – – – – – – – – – – – – – – – –

האם הדיבר העשירי "לא תחמוד"   נכלל ברשימה שלכם?

סביר להניח שהתשובה שלילית.

"לא תחמוד" היא דרישה מוסרית גבוהה. לא לרצות מה שיש לחברך, מה שאינו שלך.

כלשונו של רבי אברהם בן עזרא:

"אנשים רבים יתמהו על זאת המצוה, איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה שהוא נחמד למראה עיניו?"

התשובה היא אמונה גדולה,  "כי ככה כל משכיל צריך שידע, כי אשה יפה או ממון לא ימצאנו אדם בעבור חכמתו ודעתו, רק כאשר חלק לו השם".

הדיבר "לא תחמוד"  הסוגר את עשרת הדברות,  מבטא אמונה גדולה בהשגחת ה' בעולמו , ומביא את הדיבר הראשון, "אנכי ה' אלוקיך", למימוש בחיי כל אדם והנהגותיו.

בספריה, לצערי הרב, אני פוגש מקרים  בהם אנשים לא עמדו בפיתוי ותלשו מתוך הספרים את שחמד ליבם ותאוה נפשם.

מנסיוני,  אחד התחומים שבהם נפוצה התופעה הוא מדור הסגולות והקמיעות בספריה.

הנה לפניכם דוגמא אחת.

קמיע2

קמיעות. דף מספר "הקמיע היהודי". הוד השרון. הוצאת אסטרולוג 2004

לפני שנים רבות נהגתי להסתפר במספרה בדרום תל אביב, בשולי שכונת התקוה. יום אחד גליתי שבחנות סמוכה נמכרים  ספרי עצות, סגולות ותפילות. נכנסתי להתרשם ורכשתי שם עבור הספריה את הספר "הקמיע היהודי". מחבר הספר, אברהם גרין, מציג את עצמו בהקדמת הספר כאספן של חפצי יהדות. בספר מוצגות קמיעות מאוסף משפחת גרין. רובו של הספר מוקדש לפענוח ראשי התיבות בקמיעות. המחבר  אסף את ראשי התיבות השונים והמוזרים אשר ישנם בקמיעות, פענח אותם וסידר אותם בטבלאות מפורטות.

קמיע5א

עמוד מספר "הקמיע היהודי"

 

כפי שכתוב על כריכת הספר ובדף השער, לספר נלווה תקליטור (דיסק)  לחיפוש ממוחשב במאגר הנתונים שבנה המחבר.

בספר שקניתי היה דיסק מודבק לכריכה הפנימית. לצערי, הדיסק נעלם מתוך הספר המונח על מדפי ספריית הרמב"ם. מאן דהו חמד אותו לעצמו.

לא חבל ?

שבת שלום

אבישי

————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

הגדת פנטון

בס"ד

"הגדת פנטון"

לשבת "שירה"

קריעת ים סוף

"קריעת ים סוף" ©

הרב ד"ר צבי פנטון היה ד"ר פרמקולוג, אחראי רישום תרופות במשרד הבריאות והיה זה שהכין את רשימת התרופות הכשרות לפסח הראשונה שהתפרסמה בארץ.

עלה לארץ בשנת ה'תשכ"ב מבריטניה, ארץ הולדתו, עם אשתו מינה ובתם הבכורה,  לשכונת בית-וגן בירושלים. שם חי עד סוף ימיו.

היה תלמיד חכם ואיש ספר שהתעניין ושלט בתחומי תורה רבים, ובספרייתו אוצר עצום של ספרי קודש. מחסידות ועד הלכה, ממדרש ועד קבלה. למד 15 שנה בישיבת המקובלים 'בית-אל' בירושלים עם הרב הדאיה, וכן עם הרב כדורי, והרב עטיה ע"ה.

בנוסף לידע הנרחב, היה הרב ד"ר צבי בעל כישרון ציור נדיר. ובהיותו יצירתי, איש חינוך ובעל מעוף רצה להנחיל לילדיו, לנכדיו ולכל ישראל את הידע וזאת בעזרת אמצעים רבים.

ראשית, בציוריו. היה הראשון שצייר סדרת 'ברכות הנהנין' ו'ברכות השחר' לילדים, אשר שימשו גני ילדים רבים.

סוכתו המפורסמת, שעל גבי דפנותיה צייר ציורים רבי משמעות, תוכן ולימוד המאגדים עומקו של פרד"ס התורה במשמעויות חג הסוכות. אליה עולים לרגל מדי שנה מבקרים רבים.

הגדה של פסח, בה כל יצירותיו  משולבים בהם דברי הלכה ומדרש.

מצורפות כאן דוגמאות מ'הגדת פנטון', הממחישות את המתרחש בפרשיות השבוע שלנו אותן אנו מציינים בליל הסדר.

נקרא לישיבה של מעלה בי"ג בסיוון ה'תשע"ה.

יהי זכרו ברוך.

תודתי לידידי ורעי יאיר פנטון, שהואיל להעמיד לרשותי תמונות מההגדה המשפחתית, מעשה ידי אביו ז"ל.

(כל הזכויות על התמונות המופיעות ברשימה זו  שמורות למשפחה. אין להעתיק, לצלם או להשתמש ללא רשות)

השתא עבדי

"עבדים היינו" ©

יציאת מצרים (1)

"יציאת מצרים" ©

 

מתוך שלל התמונות הססגוניות שצייר הרב ד"ר צבי פנטון בהגדתו אני מבקש להתמקד בתמונה הבאה, בה נראים בני ישראל עוברים את  הים באופן מופלא בתוך מנהרות !

 

קריעת ים סוף -

בני ישראל עוברים בתוך ים סוף. כל שבט בנפרד, לפי צבעי השבטים ודגליהם. ©

הרמב"ם בפירושו למסכת אבות מונה את עשרת הנסים שנעשו לאבותינו על הים (פרק ה, משנה ג). המנהרות הן הנס השני ברשימתו.

להלן ציטוט מפירוש של הרמב"ם:

הראשון – הבקעו, כפשט הכתוב: "ויבקעו המים".

והמופת השני – שאחר הבקעו התקמר, עד שנעשה כדמות תקרה קמורה, ונהיתה הדרך כאלו היא נקבה במים, והמים מימין ומשמאל ומלמעלה, הוא מאמר חבקוק: "נקבת במטיו ראש פרזו" (חבקוק, ג, טו).

לאחרונה בקרתי במצפה התת-ימי באילת. אחד המכלולים המרכיבים את האתר נקרא "עולם הכרישים",  אקווריום ענקי ובו מסתובבים כרישים ודגים רבים נוספים.  ישנו שם מעבר  הנקרא "חציית ים סוף". במקום זה אתה מהלך כשמעליך תקרת זכוכית קמורה ואתה רואה את המים מימינך, משמאלך ומעליך. ממש כפי  תיאור קריעת ים סוף שהזכרנו לעיל.

צילום: יצחק אלבוים.

IMG_7254

"מעבר ים סוף". המצפה התת ימי, אילת.

 

שבת שלום

אבישי

 

——————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

נעליכם ברגליכם

 

"נעליכם ברגליכם"

(שמות פרק יב, פסוק יא)

חידוש הלכתי מבית המדרש של סוכנות החלל האמריקאית

1שמואל

תרשים מס' 1: זווית הראיה של האדם. (לקוח מאתר נאס"א)

 

השבוע אני מבקש לספר על שיתוף פעולה בין אברך למדן באחד הכוללים המכובדים בבני ברק לבין קצין  בכיר במערכת הבטחון, שעיסוקו בפיתוח אמצעי לחימה.

האנשים הנ"ל לא נפגשו מעולם זה עם זה וכל ההתקשרות ביניהם עברה דרכי ודרך שירות הדואר האלקטרוני של ספריית הרמב"ם.

האברך חקר את השאלה מה הוא שדה הראיה של האדם הממוצע. לשאלה זו ישנה השלכה הלכתית בסוגיות שונות ובהם גובה הסוכה וגובה הנחת נר חנוכה המקסימליים ובעניינים נוספים.

לאחר העיון התורני הועלו הדברים על הכתב ונשלחו  לאותו קצין, שהוא חבר אישי שלי, כדי שייתן חוות דעת מקצועית-מדעית.

חוות דעתו של הקצין  התבססה על  נתוני שדה הראיה, שנלקחו מאתר סוכנות החלל האמריקאית נאס"א (NASA). נלקחו בחשבון שני נתונים: א. זווית הראיה של האדם. ב. התפלגות שדה הראיה האנושי.

2שמואל

תרשים מס' 2: שדה הראיה האנושי. (לקוח מאתר נאס"א)

לאחר חלופי המכתבים  פרסם האברך מאמר בסגנון ישיבתי,  בביטאון פנימי של אברכי הכולל.  המאמר היה בגרסה מקוצרת ולא כלל את התרשימים שבחלק המדעי.

בשולי המאמר התחדש לאברך חידוש מעניין, הקשור ל"נעליכם ברגליכם".

ישנה הלכה בשולחן ערוך בסימן ב "אסור (לאדם) לילך בקומה זקופה".

מה היא ההגדרה המדויקת לאיסור זה ?

בספר 'שולחן ערוך הרב' לרב שניאור זלמן מלאדי  כתב:

"ושיעור הזקיפה: כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליו".

(המעיין בדבריו יראה שהם מבוססים על הגמרא במסכת שבת דף סב ע"ב וברש"י שם)

עכשיו שימו לב !!!

לפי נתוני NASA שדה הראייה האנכי מתחת האופק הוא כמעט 80 מעלות, וזווית ההסתכלות הממוצעת היא 10 מעלות כלפי מטה – סך הכל כמעט 90 מעלות. כלומר: האדם הממוצע רואה הכל, מקצה בהונותיו והלאה. כדי שלא לראות את הסמוך לבהונותיו עליו להיות "נטוי גרון" ולו במקצת, וככל שהליכתו תהיה יותר "בלתי טבעית" כך הוא יראה פחות ופחות מכשולות, וייאלץ ללכת יותר ויותר לאט.

כלומר, דרך ההליכה הטבעית היא הדרך הנכונה לילך. כך אתה רואה את מנעליך שעל רגליך. כל סטיה מעל זאת, כל נטיית גרון כלפי מעלה, היא אינה טבעית ומעידה על גאוה.

והדברים תואמים להסבר רש"ז.

——————————

שבת שלום

אבישי

 

——————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

בזכות שלא שינו…

בע"ה

בית יעקב 3

בזכות מה ישראל נגאלו במצרים ?

חברי הרב עזריאל (עזי) זילבר, ר"מ בישיבת ההסדר בשדמות מחולה, כתב מאמר מעניין, הבוחן את המימרא המקובלת, כי בני ישראל במצרים נגאלו בזכות שלא שינו את שמם, את לשונם ואת לבושם.

פשט הדברים, שאלו הם המאפיינים המיוחדים לבני ישראל. בזכות ההיבדלות שלהם מהמצרים,לא נטמעו בתוכם וזכו להיגאל.

האם תנאי זה התקיים לאורך ההיסטוריה ?

הרב עזריאל  מצטט במאמרו  – ובשבילי זה היה חידוש – את הרב משה פיינשטיין בספרו שאלות ותשובות "אגרות משה". הרב נשאל על מתן שמות לועזיים לילדים. בהתייחס לזה השיב הרב, שלאחר מתן תורה המצוות הן אלו שמאפיינות את עם ישראל ואין צורך להשתמש  באמצעים אחרים לבידול של עם ישראל . לכן מצאנו יהודים לאורך ההיסטוריה בשמות לועזיים, ובהם חכמים מפורסמים כמו רבי וידאל (מחבר פירוש "מגיד משנה" על הרמב"ם), ואולי גם מימון אבי הרמב"ם, ששמו אינו שם יהודי אותנטי.

לולא דברי הרב, חשבתי שייתכן לתת הסבר אחר. אם נתבונן בהיסטוריה היהודית לכל אורכה,  יהודים שמרו על שם עברי מקורי במקביל לשם  נכרי. הם דברו  בשפת המקום וגם בלשון הקודש (בוודאי בתפילה ובלימוד), לבשו בגדים בסגנון מקומי אבל גם היה להם ציצית או ארבע כנפות כמאפיין יהודי.

ברצוני להביא דוגמא אחת מתחום הספר לשילוב ביחד של עברי ולועזי. דוגמא חריגה שתפסה את עיני.

הרב יעקב היבשר, היה רב בברלין, וחיבר ספר "בית יעקב" על הגדות הש"ס. לספר שני חלקים.  הראשון נדפס בברלין בשנת תרע"ג (1913) והשני במונקטש בשנת תרצ"ב (1932). בחלק השני הדפיס המחבר הסכמות שכנראה הגיעו אליו אחרי הדפסת ספרו הראשון בשנת תרע"ג (1913).

כידוע, רוב רובם של ספרי קודש  יש בהם הסכמות מרבנים הממליצים על הספר ועל המחבר.

להפתעתי, אחת ההסכמות כתובה בלועזית, בשפת אשכנז.

לפניכם הסכמות לספר "בית יעקב" בלשון הקודש:

בית יעקב

ולאחריהן הסכמה בלשון אשכנז:

בית יעקב1

 

שבת שלום

אבישי

 

———————-

נספח:

מאת חנוך גוטליב

מי היה כותב ההסכמה? ומה היה הקשר שלו לכותב הספר?

מי היה פרופסור אברהם ברלינר –

ברלינר1
עליו –
o בגרמנית – https://de.wikipedia.org/wiki/Abraham_Berliner
o וגם ב http://www.deutsche-biographie.de/pnd11613612X.html
o וב http://www.geni.com/people/Abraham-Berliner/6000000002275045126
לימד בסמינר שייסד הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. כתב הרבה.
יש ביוגרפיה שנכתבה עליו (בגרמנית) –
Bibliographie der schriften und aufsätze des dr. A. Berliner, By Aron Freimann
בקצרה – (מתוך Dictionary of Jewish Biography (By Dan Cohn-Sherbok

קטע2

חלק מחיבוריו הרבים – http://odu/webbin/book/lookupname?nlinebooks.library.upenn.ekey=Berliner%2C%20Abraham%2C%201833-1915

וגם ב – http://data.bnf.fr/12784885/abraham_berliner/

על ההסכמה
נראה לי (לא בדקתי מילה מילה) שנדפסה כלשונה בעיתון Ost und West (מגזין חודשי יהודי שיצא בברלין) ביוני 1913
הרב היבשער היה רב בברלין (לפנים אב"ד קונסטנצא ברומניה), כתב גם בגרמנית ("לשון אשכנז") למשל ספרו על הקדיש (1912. יש בו חותמת ארכיון סמינר לרבנים בברלין), אך היה בד בבד מחובר לעולם החרדי – ראה אגרת ממנו וציון שהשתתף בדיוני מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה השלישית של אגודת ישראל בשנת תרצ"ז
הספר "בית יעקב" ח"א מוקדש לרבי מאיר הילדסהיימער (בנו של ר' עזריאל). כנראה היה קשר אמיץ וחזק ביניהם. ומכאן דרך בימ"ד לרבנים דברלין גם לפרופ' אברהם ברלינר.

——————————-
הערה מעניינת שמצאתי תוך כדי חיפוש – פלגיאט??
ראה בפורום אוצר החכמה
אחד משני הספרים 'בית יעקב' (היבשר, קראקא תרע"ג) ו'נחלת אשר' (מרגליות, ניו יורק תרע"ב) העתיק אחד מהשני את הכל, כולל ההקדמה. ההקדמה של בית יעקב קצרה מעט יותר ואינה כוללת את הפרטים האישיים. מישהו שמע משהו על הענין המוזר הזה?
ההפניות להיברו בוקס
– בית יעקב – הקדמה
– נחלת אשר – הקדמה
[התשובה שם]
אשר מרגליות היה משכיל רבני ואילו ר"י היבשר היה רב תורני אך למרבה הצער, כפי הנראה, הגנב הוא היבשר. הדברים, דומני, ברורים למעיין בשני הספרים.

ועדיין צריך עיון.

רק להמחשה תמונת העמודי הראשון בשתי ההקדמות –
הקדמה בי

 

הקדמה אשר

 

———————————————————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

המסע הארוך

בע"ה

המסע הארוך

(רשימה לפרשת שמות)

 

בפרשת השבוע משה רבינו מתחיל במסע הגדול של שיבת עם ישראל לארצו. תחילתו של המסע  בהוצאת בני ישראל ממצרים, אמצעיתו עובר דרך מתן תורה ובניית המשכן  ובסופו מגיע המסע לארץ ישראל. לא משימה קלה לקחת אנשים "קצרי רוח"  ולרומם אותם להיות בני עליה, ממלכת כהנים ועם קדוש.

הדגש הוא שמדובר כאן על תהליך. לא של יום אחד ולא של שנה. תהליך של דורות. שהרי יש לזכור  שיוצאי מצרים לא זכו להיכנס לארץ ישראל.

ישנו משל יפה לכך בספר מטה יהודה, לר' ליב אופנהיימר, שנדפס באופיבך בשנת תפ"א (1721).

חלק ניכר מהספר הוא נוסח מנוקד [!] של ברכת המזון מלווה בהערות דקדוקיות ופירוש קצר.

בשני צידי השער דמויות של משה רבינו ואהרן הכהן. בראשו גלגל המזלות המקיף את כדור הארץ וכוכביו. בציור הנ"ל יש רק 4 מעגלים מקיפים את הארץ בעוד שלפי מבנה העולם של אריסטו יש 7 מעגלים של כוכבי לכת והמעגל השמיני הוא של המזלות. על כן מדובר באלמנט קישוטי של בית הדפוס ולא ציור "מדעי" (תודה לידידי אהוד בר סיני על הערתו). צילום השער מעותק ספריית הרמב"ם

 

מחבר הספר, ר' לייב אופנהיימר,  שואל שאלה העולה מתוך השוני הלשוני בין הברכות השונות של ברכת המזון.

מקובל שברכת המזון מורכבת מארבע ברכות שונות:

  1. ברכת הזן, אותה תיקן משה רבינו במהלך מסע בני ישראל במדבר
  2.  ברכת הארץ, אותה תיקן יהושע בן נון עם הכניסה לארץ
  3.  ברכת ירושלים והמקדש אותה תקנו דוד ושלמה בירושלים
  4.  ברכת הטוב והמטיב שנתקנתה אחרי חורבן ביתר במרד בר כוכבא.

השאלה היא:  מדוע ברכה ראשונה ואחרונה הן בלשון נסתר ("כי הוא א-ל זן …") לעומת הברכות האמצעיות, שהן בלשון נוכח ("נודה לך…") ?

התשובה  לפניכם:

nyv hvusv d

מטה יהודה ב

ובעיבודו של הרב שמואל מונק בספרו "עולם התפילות":

"כדי להסביר שינוי זה רומז ר' יהודה לייב אופנהיים, בספרו מטה יהודה, על משל תלמודי  (יומא נד ע"א) בו נמשל יחסה של כנסת ישראל לה' ליחס של כלה כלפי בעלה.

כל זמן שהיא בבית אביה צנועה מבעלה, כיון שבאתה לבית חמיה אינה צנועה מבעלה, ואחרי שנתגרשה מבעלה שוב  צנועה ממנו, כי נתגרשה חזרה לחיבתה הראשונה.

כן מדברת הברכה הראשונה, שאותה תיקן משה רבינו בשעת מסעי ישראל במדבר בלשון הוא, כסימן הסתייגותה של כלה לגבי חתנה, שאינה מכירה אותו עדיין.

הברכה השנייה והשלישית שחוברו בארצנו הקדושה משתמשות לעומת זאת במלה אתה, כביטוי של אינטימיות וקירבה משפחתית.

ואילו בברכה האחרונה, שמוצאה מימי הגלות,חוזרת כנסת ישראל, אחרי חורבן הבית וביטול עצמאותה הלאומית, להסתייגות נעוריה הצנועה הקודמת, ומדברת לפני ה' שוב בלשון הוא מתוך צניעות יראת כבוד והכנעה".

תשובה נוספת לאותה שאלה, עונה האדמו"ר רבי מרדכי יוסף מאיזביצא בספרו "מי השלוח" (חלק שני) בפרשת ואתחנן . ראו נא כאן.

לסיכום:

מהלך התקרבות של עם ישראל לקב"ה דומה להיכרות בין כלה לחתן.

הריחוק הראשוני הוא טבעי ורק לאחר היכרות ממושכת המרחק מתקצר.

 

שבת שלום

אבישי

 

————–

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

התמונה לקוחה מתוך ספר "דרישת ציון", ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ב (2002)

התמונה לקוחה מספרו "דרישת ציון". ירושלים, הוצאת מוסד הרב קוק, תשס"ב.

" הנה אביך חולה… ויעל יוסף לקבור את אביו "

(מתוך פרשת השבוע, פרשת ויחי)

בקהילות ישראל מקובל היה קיומם של חבורות חסידים ואנשי מעשה, שהיו סועדים חולים ודואגים לכל צרכיהם הרפואיים. חולים אלו על פי רוב היו  עניים, שידם לא הספיקה להוצאות המרובות. בעזרת נדיבי עם, הם נהנו ממתת יד כספית, לרבות הוצאות הקבורה.

בספריית הרמב"ם מצויה הדיפלומה (אות הכבוד) שהוענקה לרב העיר טהורן, הרב צבי הירש קלישר, עם הגיעו לגיל שבעים. מעניקי הדיפלומה הם גבאי חברת בקור חולים וקדושה, והכבוד שניתן לרב הוא התמנותו לנשיא כבוד של החברה.

הדיפלומה מודפסת על גבי דף קרטון כפול ונכתבה בלשון הקודש ובשפת המקום.

????????????????????????????

 

בעמוד השני של הדיפלומה מפורטים מטרותיה של חברת בקור חולים וקדושה  בלשון יפה ומליצית:

אנחנו שלמי אמוני ישראל, אשר מימים ימימה התרעענו יחד למצות ביקור חולים וקבורת מתים, והודינו לד' הקמנו את דבר ד' לגמול חסד עם אחינו הנאנחים והנאנקים סרוחים על ערש דום, גם יד ד' היה עלינו לטובה כי אנחנו ביושר לבב התנדבנו לתת כסף מוצא לכל איש נגוע ומוכה ידוע חולי ומכאובות אשר בקש עזרתינו, ועוד נשאר בילקוטנו צדה לדרך פקודתינו די השב נפש נענה ועצמותיו נחלוץ, כי מארוכת שמי עליון נטה קו חסד על חברתינו זאת, ופקודתה הכתה שרש בלב כל מספר אנשיה, וכולם עושים באהבה ובחדוה רצון קונם וחפץ צורם.

 

????????????????????????????

לגמול חסד עם החיים ועם המתים זו מצוה גדולה. כפי שאנו אומרים מידי יום בסדור התפילה:

אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא ואלו הם:

… ובקור חולים, והכנסת כלה ולוית המת… 

שבת שלום

אבישי

————————-

נ.ב. דפי הדיפלומה בלשון לועז:

????????????????????????????

????????????????????????????

 

 

 

 

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 196 שכבר עוקבים אחריו