Feeds:
פוסטים
תגובות

כנריות וציפורי שיר

המשל על  גידול ציפור שיר – כהכנה לראש השנה 

רשימה לפרשת כי תבוא

בשבוע האחרון עסקתי במיון ודילול של ספרים ישנים  במחסני הספריה. "מי בקיצו, מי לא בקיצו".  משך את תשומת לבי עותק של ספר "ארח מישור" (לודז', תרצ"ד 1933) ובו מופיעה חותמת בעלים, החוזרת ומופיעה פעמים רבות מאד באותו העותק . אני ספרתי ארבעים (40) פעמים !

Image_00132

 

לחותמת  נוסח מיוחד, המעיד על בעל הספר שהוא ממשפחה מיוחסת. בשולי החותמת מצויירים שני דגים.

(מי יודע, כיצד הדגים הגיעו לכאן ???).

Image_00133א

הקטן יוסף ברוך ריבאק בנן של קדושים / בן רבינו שליט"א נין ונכד הרבי זצללה"ה (=זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא) / זי"ע (=זכותו יגן עלינו) ועכי"א (ועל כל ישראל אמן) מוואלבארז יצ"ו (=ישמרהו צורנו ויחיהו) בב"א (=במהרה בימינו אמן) בעל מחבר / ספר עבודת יששכר על התורה.

מי האיש ומי הם אבותיו הקדושים ?

כמבואר בחותמת, הבעלים הוא צאצא של מחבר ספר "עבודת יששכר" על התורה, הרבי מוולבארז.

עיון מהיר באנציקלופדיה לחסידות של הרב ד"ר יצחק אלפסי  הביא אותי לדף הבא.

 

Otzar HaHochma

מייסד השושלת הצדיק רבי יששכר דוב בריש טורנהיים. בנו וממלא מקומו הוא רבי יעקב משה.

תולדות הצדיק וקורות משפחתו  כתובים בקונטרס מיוחד בסוף ספר "אהל ישכר" (ירושלים תשכ"ב 1962).

בקונטרס נרשם כי חתנו החמישי של רבי יעקב משה מוואלבארזש היה הרה"ח ר' בנימין רוביק שו"ב בלודז'. בניהם: ר' חיים דוד ומשפחתו, החסיד המופלג ר' יוסף ז"ל ניספו בשואה, בנם שנשאר לאריכות ימים הר' צמח רוביק. לעיון בקונטרס ראו נא כאן.

החסיד רבי יוסף הוא כנראה בעל החותמת הנ"ל.

———————————————————————–

אני מבקש להתמקד בתיאור מיוחד שכתב הרב אלפסי על רבי יעקב משה, האדמו"ר השני בשושלת:

Otzar HaHochma

שימו לב: "חילק כל כספו לצדקה. מפורסם באוסף הכנריות הגדול שהיה לו בבית, בהם טיפל אישית."

הכנריות הן ציפורי שיר. גידול ציפורי שיר כתחביב אישי של הצדיק הינה תופעה יוצאת דופן. הצדיק ראה בזה ערך והקדיש להן מזמנו היקר.

(לענ"ד, אין לנו להתפלא על "תחביב זה", לפי דברי רש"י במסכת בבא מציעא דף קיג ע"ב: ישראל בני מלכים ויש להם לגדל עורבים לנוי ולשחוק").

כיון שבאנו לדבר על ציפורי שיר, הנה לפניכם גלגולו של סיפור-משל  מקסים  על ציפורי שיר המתאים הן לפרשת שבוע והן כהכנה לראש השנה.

המקור לסיפור הוא דרשה שנשא הרב גדליה סילברסטון מוושינגטון בהקשר לפסוק בפרשת "כי תבוא", ואחר כך עשה הסיפור הסבה להכנה לראש השנה על ידי סופר בן זמננו.

הסיפור הוא על אדם עני, שרצה לחקות את העשירים, וקנה ציפור שיר לביתו. על מה שקרה לו בהמשך… תקראו בעצמכם.

הסכיתו ושמעו.

תחילה הנוסח החדש, פרי עטו של הסופר שלום מאיר וולך, בספרו המומלץ  "שערי ארמון": משלים לימים נוראים (בני ברק תשנ"ג 1993).

Image_00139

מתוקן1

המקור לסיפור הוא ספר דרשותיו של הרב גדליה סילבסטון, "כסף נבחר" (סט. לואיס, תרע"ט-תרפ"ד 1919-1924) חלק ראשון עמ' 25.   שם מופיע הסיפור בהקשר אחר לחלוטין, כחלק מדרשה שכותרתה:

Otzar HaHochma

המחבר מתלונן כי הרבנים לא חיים בשלום זה עם זה. כשמגיע רב חדש חושש הרב המקומי מהסגת גבולו.  אמנם עם הרב בא כ"מלמד תינוקות", אזי הרב המקומי אינו חושש מהסגת גבול ומקבל אותו בברכה.

על מחלוקת סביב הרבנות  המשיל הוא משל:

Otzar HaHochma

Otzar HaHochma

 

הסיפור המובא ב"שערי ארמון" מקורו במשל של הרב סילבסטון, (כך הוא הציון בסוף הסיפור ב"שערי ארמון"), אבל הנמשל שונה.  נשארה התמיהה, איך בישל הסופר מאיר שלום ולך מטעמים לראש השנה מציפור שיר?

שבת שלום

ושנה טובה

אבישי

 

————————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

תלמיד חכם וספרן

 הרב ראובן מרגליות

מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם: ליום הזכרון ה – 44 לפטירתו.

(ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971)

———————————————————————————————————–

 

מתנה1

סגן ראש העיר אברהם עופר מעניק שי לרב מרגליות זצ"ל עם יציאתו גימלאות

הרב ראובן מרגליות,  מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם,  שימש בתפקידו תקופה ממושכת מאד.  סמוך להקמת הספריה בשנת תרצ"ה (1935) מונה כמנהלה ועד שנת תשכ"ז (1967) עמד על משמרתו.  שלושים ושתים שנים [!]  בהם עיצב את דמותה של הספריה והעמיד לה את שמה הטוב. הרב מרגליות היה תלמיד חכם עצום, גאון עולם, מפורסם בידענותו המופלגת ובספריו המקוריים בכל שטחי התורה.  הספריה זוהתה עם שמו.

במשך שנים אני מראיין כל מבקר ותיק ומנסה לשמוע ממנו על ר' ראובן מרגליות ועל ספריית הרמב"ם של פעם. ההתרשמות הכללית שלי היא, שהרב מרגליות היה איש של "תורה שבכתב". לא איש של דיבורים.

ובכל זאת…

בשנת תשכ"ז (1967), בגיל שבעים ושבע ולעת זקנותו,  פרש הרב ראובן מרגליות מניהול ספריית הרמב"ם.

בימים האחרונים העביר לי מר חנניה וינברגר, בן אחותו של הרב ראובן, תמונות מטקס הפרידה בצאתו לגימלאות וצירף את הדף המקורי של דברי הפרידה שנשא שם הרב מרגליות.  הדף כתוב בכתב ידו של ר' ראובן עצמו.

פרידה2

לקריאת תמלול של נאום הרב מרגליות. ראו נא כאן.

נואם

הרב מרגליות נואם בטקס. משמאלו: רעייתו הרבנית אסתר, אחותו פרומט וגיסו ר' משה מרדכי שוויצר. מימינו סגני ראש העיר: ה"ה אברהם בויאר ויעקב מאיר אברמוביץ.

——————————————————————————————–

תורתו של הרב מרגליות שואבת אליה תלמידי חכמים מכל המפלגות והעדות, זקנים וצעירים.

בשנים האחרונות, במסגרת "בית מוריה" בבאר שבע, הוקם מכון שההדיר ופרסם מחדש כמה מספריו של הרב מרגליות.

ראש המכון ומייסדו, הרב אייל בן דוד, הנו תלמיד מובהק של הרב ראובן ובקי בכתביו, אף שלא פגשו מימיו… מפאת גילו הצעיר.

להלן טעימה מחדושי הרב מרגליות, שכתב הרב אייל שליט"א ליום הזכרון.

הרב אייל בן דוד

הרב אייל בן דוד

ראש המכון לההדרת כתבי הרב ראובן מרגליות זצ"ל

בית מוריה

באר שבע

דברים לזכרו של רבינו ראובן מרגליות

דברי הגמרא "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", שאומרים שאי אפשר להגיע להבנות אמיתיות בתורה בלי עושר בקיאותי, בולט מאוד בתורתו של רבינו. ההיקף העצום שלו מביא אותו להגיע להשגות והבנות שלא שערום אחרים.

והנה דוגמא אחת מני רבות:

בשו"ע או"ח סי' ק"ז כתב, שאין להתפלל תפילת נדבה אא"כ מחדש בה דבר. ונשאלת השאלה, האם כשאדם חוזר ומתפלל בלשון אחרת ייחשב הדבר כחידוש או לא.

רבינו, שדרכו תמיד לפשוט ספיקות האחרונים מדברי הקדמונים, גם כאן פושט ספק זה וכדרכו בדרך מקורית.

במדרש תנחומא: "שאל אנטונינוס  את רבינו הקדוש, מהו להתפלל בכל שעה ? אמר לו:  אסור. א"ל למה ? אמר לו: שלא ינהג קלות ראש בגבורה, לא קיבל ממנו. מה עשה רבינו הקדוש? למחר השכים אצלו, אמר לו: קירי ברא, לאחר שעה נכנס אצלו, אמר לו: אימפרטור, ולאחר שעה אמר לו:, שלום עליך המלך. אמר לו: למה אתה מבזה המלכות? אמר לו:  ישמעו אזניך מה שפיך אומר, ומה אתה שאתה בשר ודם, השואל בשלומך בכל שעה אתה אומר מבזה, מלך  מלכי המלכים על אחת כמה וכמה שלא יהא אדם מטריח  בכל שעה". עכ"ל המדרש. וכותב על זה רבינו בנפש חיה (סי' ק"ז סק"ב במהדורתינו), שמה ששאלו בתחילה קירי ברא – שאלו בלשון יון, שקירי בלשון יון משמעותו מלך (עי' עירובין נ"ב ע"ב, ובע"ז י"א ע"ב), ומה שקראו אימפרטור זה בלשון רומי (עי' מדרש רבה פרשה א אות ל"ו) ואח"כ שאלו בעברית שלום עליך מלך.

מוכח מזה שהגם ששינה בלשונו עדיין מבזה המלכות הוא ולא נקרא שמחדש דבר בתפילתו.

בוא וראה כמה גמרות נצרכות היו כדי להוכיח מכאן את חידושו, דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

כל התורה הייתה מונחת בכיסו וכולה אחת, ממדרש תנחומא יוכיח הלכה, אין אצלו ניתוק זה גמרא וזה הלכה וזה מדרש, הכל אחד.

ומה נפלא מה שכתב שם דרך אגב ליישב זוהר תמוה, שבזוהר הקדוש (ו-א דכ"ח ע"ב) על הפסוק "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר", אומר הזוהר הקדוש "קיר – דא אדון כל הארץ", שלכאורה מוזר, מנא ליה לדרוש ש"קיר" זה הקב"ה? אולם אחרי שהוכחנו למעלה, שקיר בלשון יוון זה מלך, דרשת הזוה"ק מובנת מאוד.

יהיו דברים אלו לזכרו, ותלמידי חכמים אין עושים להם נפשות – דבריהם הם זכרונם.

בכבוד

אייל בן דוד

——————————————————–

שבת שלום

אבישי

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

כרטיס אישי של הרב קוק

 (לכבוד שבת פרשת שופטים)

הרשימה השבועית מוקדשת להרב אברהם יצחק קוק, שיום פטירתו חל השבוע. רובי תורתי למדתי בישיבה שייסד, ישיבת "מרכז הרב". זכותו יגן עלינו, אמן.

הרב אברהם יצחק קוק

(ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935)

באוספי ספריית "בית אריאלה", מצוי כרטיס של הרב אברהם יצחק קוק, ועליו הוסיף בכתב ידו ברכה אישית.

תאריך כתיבת הברכה: ח' תשרי תרפ"ז (1926).

כרטיסי ברכה לשנה  החדשה היו מקובלים מאד בעבר. וייתכן שגם כרטיס זה נועד למטרה זו.

בשולי הכרטיס מופיע התואר:

מפקד הכבוד של המחלקה האזרחית אשר לאורדן הגדול של הממלכה הבריטית.

על אודות התואר, ראה נא השלמות בסוף  הרשימה .

1הרב קוק מוכן

 

 

הרב1

האיגרת נשלחה למחו' הרה"ח יקר הערך מו"ה א"י ברוידא.

מחו' = קיצור של מחותני. לרב קוק לא היה מחותן בשם א"י ברוידא.

בקשתי את עזרתו של הרב ארי שבט, מנהל ארכיון "בית הרב קוק". הוא כתב לי:

אכן, הרב משתמש בתואר החיבה: מחו'=מחותני, בצורה רחבה מאוד, לכל מי שקשור אליו דרך נישואין, אפילו גיס של בן-דוד וכדו'.

בדקתי בבית הרב ולא מצאתי קשר משפחתי לברוידא.

מי הוא, אפוא,  רי"א ברוידא? שאלה זו מופנית לציבור הרחב.

נשמח לשמוע הצעות.

שבת שלום

אבישי

———————————————–

השלמות:

אודות התואר "מפקד הכבוד של המחלקה האזרחית אשר לאורדן הגדול של הממלכה הבריטית".

מאת חנוך גוטליב.

 

1. התואר/העיטור

a. באתר ממשלת בריטניה מתוארת מערכת התארים/העיטורים ועל איזה פעילות מקבלים. יש שם גם תאור של התארים. יש כמה סוגים וכמה דרגות בתוך כל סוג. המדובר כאן הוא ב Order of the British Empire – המסדר של האימפריה הבריטית ובו שש דרגות של תארים, כש CBE הוא השלישי בחשיבותו (המקבל למשל את הרמה הראשונה מוסיף לו את התואר סיר). ראו גם במדריך למסדר האימפריה הבריטית וגם על מסדר האימפריה הבריטית.

b. בנידון דידן –Commander of the Order of the British Empire  – CBE

This is awarded for having a prominent but lesser role at national level, or a leading role at regional level. You can also get one for a distinguished, innovative contribution to any area.

ובעברית –

מפקד במסדר האימפריה הבריטית – זה מוענק על תפקיד בולט אך פחות [מהתארים הגבוהים יותר] ברמה לאומית, או תפקיד מוביל ברמה האזורית. אפשר לקבל זאת עבור תרומה מכובדת וחדשנית לכל אזור. תואר זה חולק לאנשי צבא ואזרחים ולכן מוסיפים Civil Division – החטיבה האזרחית של התואר.

c. תומר פרסיקו מזכיר זאת בבלוג שלו (כולל התפילה על הנצחון במלחה"ע הראשונה ותפילה לשלום המלך), וכותב "על יחסו המיוחד של הרב קוק למלכות הוא קיבל גם את "אות הכבוד מפקד-הכבוד של אזרחי הקיסרות הבריטית הנעלה ביותר" [[ח.ג – גם זה תרגום מילולי לא נכון! ה CIVIL בעיטור הוא לא אזרחי הקיסרות וכו' אלא בא להבדיל בין העיטור לאנשי צבא לאזרחים]] מאת הנציב העליון של פלסטינה, הרברט סמואל, ביוני 1923, על פי פקודה מהמלך ג'ורג'. הרב קוק ענד את אות הכבוד הזה והצטלם עמו, אף שהיה בצורת צלב (ולכן כיסה את אחת מזרועותיו)"

d. ראיתי בכמה מקומות ציון שגם הרב יעקב מאיר קיבל זאת (ציון קצר ללא פרטים)

2. הענקת העיטור

a. מקובל לומר שהנציב הרברט סמואל העניק לרב קוק את העיטור בשם המלך. אבל בעיתון "דאר היום" מ 8/7/1923  נכתב כי מי שהעניק לרב את התואר היה מ"מ הנציב סיר גילברט קליטון (כיהן כמזכיר ראשי לממשלת המנדט הבריטי בימיו של הנציב העליון הרברט סמואל).

הרב הראשי אצל המזכיר הראשי:

"ביום השני של שבוע העבר הרבהוזמן הראשי לא"י הגרא"י קוק אל מ"מ הנציב העליון סיר גילברט קליטון. אחרי חליפת דברי ידידות הודיע לו סיר קלייטון כי הממשלה המרכזית בלונדון מלאה את ידו למסור לו את הכבודאות "מפקד־כבוד של אורדן הקיסרות הבריטית" ,שבו כבדהו מלך בריטניה הגדולה .סיר עמדקלייטון וענד את הראשי הרב הכבוד באות בצרפו לזה גם את ברכתו הוא. הראשי הרב קם והביע בשמו ובשם היהדות ארץ־הישראלית תודה על הכבוד הזה,ויבקש להגיש את התודה והברכה להוד־מלכותו מלך בריטניה ולה.מ. הנציב העליון. אחרי הטקס הזה נכנסו בשיחה על ענינים יהודים כלליים… "

חנוך

3. נראה לי שהתרגום המופיע על הכרטיס לא מדויק בלשון המעטה. אם כי  בלשון העיתון "דאר היום" גם שם מופיע אורדן (?)

תגובות:

  1. יישר כח,

 בקשר לסימן השאלה שהותרת – המילה "אורדן" היא המשמשת בתרגומים המשפטיים הרשמיים מימי המנדט למילה "מיסדר", תמצא אותה פעמים רבות מוצמדת לתוארים כתרגום של הORDER  האנגלי.

 ראה למשל בכתב המינוי של הנציב העליון:

 http://www.nevo.co.il/law_word/law21/PG-0145-M2.pdf

 בברכה,

דרור ברמה.

 

************************

מצרף את המכתב הרשמי על הענקת  אות הכבוד ממשרד הנציב העליון לרב קוק זצ"ל.

שימו לב,  במכתב  הניסוח הוא גם כן  "אורדיר".

אבישי

הרב קוק 41 מוכן

 

 

 

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

"לשום שמו שם" (יב, כא)

רשימה לשבת פרשת "ראה"

במחסן הספריה מצאתי כרכים בודדים של תלמוד בבלי, שנדפס  בוילנה בין השנים תרס"ז – תרע"א (1907-1911), על ידי האלמנה והאחים ראם.

באופן בולט במיוחד ובאותיות אדומות נרשם בדפי השער את שם הבעלים: שלמה מענדעלאוויטש.

מנדל3

מנדל2

 

 

 

 

 

 

 

 

————————–

לא זוכר שראיתי בספר אחר חותמת כזאת, בולטת וחריגה בגודלה .

הסתקרנתי. מי הוא שלמה מנדלביץ' ?

אספתי פיסות מידע נוספות מתוך כריכות הספרים, בתקוה שבצירוף כולם תיפתר התעלומה.

הרי הן לפניכם:

  1.  שתי חותמות אישיות.

מנדל2א

 

מנדל4T

שם אביו היה  חיים אליעזר והוא  גר בזאלעשט.

רישום האותיות הלועזיות מורכב מאותיות וצירופים הטעונים פענוח*.

M.M. – כנראה ראשי תיבות של מחוז מרמרוש (רומניה)

צירוף אחד חוזר בשני החותמות באופן דומה: MARAGYULAFALUA / M. GUALAFALU

————————————

2.

מנדל7א

שלמה מנדלביץ' היה גבאי החברה משניות דק"ק זאלעשט.

————————————-

3. רישום לידה

מנדל5

שלשה ימים לפני ראש השנה של שנת תרע"א (1911) נולד לו בן ושמו נתנאל.

—————————————-

4.    רישום בעלות

מנדל1ג

"זה הגמרא שייך להנגיד החסיד איש יקר רוח חו"ב ה"ה כש"ת מו"ה שלמה  מענדעלאוויטש נ"י".

———————————

עם הנתונים האלו נגשתי לחפש בגוגל.

מצאתי רשומה קצרה ב MyHeritag.

שלמה סולומון מנדלוביץ, נולד ב-1889

שלמה סולומון מנדלוביץ נולד בשנת 1889, לחיים אליעזר מנדלוביץ ולשרה פסיה מנדלוביץ.

שלמה נישא לרייזל רוזה מנדלוביץ לבית דרומר.

רייזל נולדה בשנת 1890.

היו להם 7 ילדים: בן ציון מנדלוביץ', שרה פסיל מנדלוביץ ו-5 ילדים נוספים.

—————————————————

בעקבות המידע החדש על שמות הילדים נסיתי צירופים שונים בגוגל, עד שמצאתי אתר מרשים ומלא תכנים לזכרו של בן ציון מן (תרפ"ז-תשע"ד,1927-2014).

בן ציון מן הוא בן ציון מנדלוביץ, ששרד לבדו מכל משפחתו את השואה.

בתוך סיפורו האישי שזורים פרטים על אביו, ר' שלמה,  חייו ומותו.

מתוך האתר:

בן ציון מן  נולד למשפחה שהשתייכה לחסידות סאטמר והוא היחיד מכל המשפחה ששרד את השואה. ב-1948 עלה לארץ ישראל, נלחם במלחמת העצמאות ונפצע ברגלו…  

ילדותו

 בן ציון נולד בתאריך כ"ד בכסלו תרפ"ז, 18 בדצמבר 1927.
הוריו, שלמה ורייזל מנדלוביץ, התגוררו בעיירה אוקנה-שוגאטאג הנמצאת במחוז מרמרוש ברומניה, לא הרחק מהעיר סיגט. הקהילה היהודית בעיירה מנתה כמאתיים וחמישים נפשות. הוריו השתייכו לחסידות של הרבי מסיגט וגם לזרם החסידי סאטמר. הם גידלו שבעה ילדים: נתנאל, יחיאל, רפאל, שרה-פסיה, בן ציון, משה ופנחס. למשפחה הייתה חנות כלבו ובנוסף הם מכרו שתיה חריפה, טבק ודברי טקסטיל. היחסים עם המקומיים היו טובים ולאביו היה קשר תמיד עם מפקד המשטרה המקומית, שהתגורר בשכנות אליהם. הכל התקיים על מי מנוחות עד שפרצה מלחמת העולם השנייה וגם אז היה נראה שהמלחמה לא תגיע אליהם. באמונה ובתקווה הם קיוו שהמלחמה תסתיים והסכנה לא תפגע בהם. רק בתחילת שנת 1944 החלו הגרמנים להתקדם לעבר הונגריה ורומניה ואז כבר היה בלתי אפשרי להימלט מהאזור.

פרוץ מלחמת העולם השנייה

בתאריך 19 במרץ 1944 פלשו הנאצים להונגריה וסביבתה. בכ"ג בניסן תש"ד קיבלו יהודי העיירה הודעה מהשלטונות שתוך ארבעה ימים הם נדרשים לעזוב את בתיהם ולעבור לגטו ברבשט. באיסרו חג של פסח הם נאלצו לעזוב את הבית ולקחת עימם דברי לבוש וכסף ולמצוא מקום ללון בבתי היהודים בברבשט. הצפיפות הייתה גדולה ולמזלה של המשפחה האב שלמה הספיק למכור את ביתם ולקבל סכום כסף, שתמורתו הם קנו דברי מזון לתקופה בה שהו בגטו. הגרמנים אסרו על היהודים לצאת מתחומי הגטו וכך הם שהו בתנאים קשים במשך כחודש. בתאריך כ"ד באייר, 17 במאי, הם נלקחו לעיר סיגט ולאחר כיום הם הועלו על רכבות בדרך לפולין.

נסיעה האחרונה

למחנה אושוויץ-בירקנאו הם הגיעו בבוקרו של יום כ"ד באייר תש"ד. הייתה המולה ברמפה אליה הורדו היהודים בכוח ובאלימות. מיד הם הופרדו לטור של נשים ולטור של גברים והחלה הסלקציה. ברגעים אלה בן ציון היה ליד אביו והוא הבחין באמו ובאחותו שרה ובאחיו פנחס נשלחים לטור אחורי. אביו גער בו מדוע הוא אינו קורא להם שיבואו אך תוך זמן קצר נשלח אביו שמאלה. בן ציון החל לרוץ אחריו אך הוחזר ע"י החיילים. הוא שוב החל לרוץ אחרי אביו והפעם הוחזר באלימות למקומו. היות והוא היה נער.

הוא נשלח לטור הימני. רק כעבור שעות ספורות הבין כי הטור שמאלה נועד למוות ואילו הטור הימני נועד לעבודה ולחיים. במחנה אושוויץ שהה כשבוע ימים ולאחר מכן נשלח לעבודות כפייה בהנחת פסי רכבת, בחיתוך עצים ובהמשך בעבודות מטבח במחנה של הצבא הגרמני. בחודש פברואר 1945 הסתיימה המלחמה בניצחון צבא בנות הברית.

ללא משפחה

בתאריך 10 בפברואר 1945 בן ציון הנער השתחרר ממחנה העבודה ויחד עם קבוצת יהודים הם התגוררו בבית נטוש בעיירה קטנה. לאחר מספר שבועות הם נדדו בדרכים ובחודש יולי 1945 בן ציון הצליח להגיע חזרה לעיירה אוקנה-שוגאטאג מתוך תקווה לפגוש בני משפחה שאולי נותרו בחיים. הוא פתח מחדש את חנות הכלבו המשפחתית והתפרנס ממכירת מוצרים לבני העיירה. במשך כשנתיים הוא שהה בבית ילדותו הגדול והריק וקיווה לראות מישהו מבני משפחת אך לשווא. איש לא חזר מהמלחמה. בגיל 20 הוא החליט לנסות לעלות לארץ ישראל, והצליח להגיע באוניית מעפילים לחופי ארץ ישראל אך האונייה הוחזרה ע"י הבריטים לקפריסין ולאחר מספר שבועות הוא הפליג שוב בספינת מעפילים עד לחופי ארץ ישראל והגיע לנמל יפו.

תמונת נתנאל מנדלוביץ ז"ל, אחיו של בן ציון, שתאריך לידתו נרשם על ידי אביו בכרכי התלמוד (ראה לעיל רישום לידה: פריט 3). 

 יחיאל מנדלביץ', אחיו של בן ציון

הצטערתי להיווכח, כי לפני שנה נפטר בן ציון, כך שנבצר ממני להביא לפניו את הגמרות, שאביו רכש בגולה ושמו רשום עליו באותיות מודגשות.
לאתר לזכרו של בן ציון מן ראו נא כאן.
———————————————–

שבת שלום וחודש טוב

אבישי

[פורסם ביום חמישי כח מנחם אב תשע"ה, 13 אוגוסט 15]

 

*חברי חנוך גוטליב צועד מידי שבוע בעקבות הרשימה, חוקר ומעשיר את ידיעותי. אני מקווה שיענה להצעתי למסד באופן קבוע ורציף תוספת והשלמה לרשימותי. 

שלום רבי אבישי,

סיפור מאוד מעניין ותגלית לא פחות מעניינת.

איך הגיעו הגמרות לספריה?

אחר העיון כמה דברים –

  1. MARAGYULAFALUA / M. GUALAFALU – זה למעשה אותו דבר. (השני הוא קיצור MARA זה שם האזור יש שם הרבה דברים שמתחילים במרה) – זה השם ההונגרי של ז'ליושט.

ראה בטבלה למטה שמות המקומות הרלוונטיים מתוך טבלה מקיפה יותר –

Jewish Hungarian Romanian Yiddish Page הערות שלי – ח.ג
Berbest Bádfalva Berbesti ברבשט 56 אצלנו מופיע bardflau

יש כמה Berbesti ובמרמורש זה ממש קרוב.

Julest Máragyulafalva Giulesti ז'יולשט 65 מקום מגוריו של שלמה מנדלביץ

סמוך מאוד לאוקנה שוגטאט

Okna Sugatag Aknasugatag Okna Sugatag אוקנה-שוגאטאג 67

Inline image 1

  1. אכן M.M זה מחוז מרמרוש בהונגרית – Máramaros megye
  1. בחותמת כתוב שהיה שלמה גבאי בזיולשט. גם חתימת MARAGYULAFALUA מעידה על זיולשט. אע"פ שבאתר המשפחה נאמר שגר באוקנה-שוגטאט (אולי בגלל שזיולשט הוא כפרון קטן ואוקנה עיירה ומאוד קרובים)
  2. על העיירות אפשר לקרוא בספר מרמורש (כולל סופן בזמן הנאצים) (ז'יולשטברבשט אוקנה-שוגטאט)
  3. הגירוש בזמן הנאצים לגטו ברברשט – הוא למעשה ל Berbesti עיירה מעט צפונית.
  4. רישום לידתו של שלמה סלמון מנדלביץ – הוריו אליעזר ושרה פסיה – תאריך הולדתו כה אב התרמט – ממש השבוע לפני 126 שנים – מתנת יום הולדת יפה נתת לר' שלמה מנדלביץ.Inline image 2

Inline image 1

שבת שלום,

חנוך

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

לשבת פרשת עקב

פרוספקט1

פרוספקט הדפסת הש"ס: כריכה חיצונית.

אני חובב פרוספקטים.

ישנם שני סוגי פרוספקטים. אלו שמלווים את הוצאת הספר  ואלו שקדמו להוצאת הספר.

אני מכוון לפרוספקטים מהסוג השני. אלו שנכתבו בעוד הרעיון היה באיבו,  טרם קרם עור וגידים.

עד לשלב  הביצוע יעבור הרעיון שינויים, מוטת כנפיו תקוצץ וייתכן שהפרוייקט אף  יתרסק על קרקע המציאות וישאיר אחריו רק אודים עשנים. לזיכרון יעמדו לנו רק דפי  הפרוספקט, שיעידו על החזון הגדול, שהיה ולא נשלם.

אחד הפרוספקטים היפים נדפס בשנים הראשונות להקמת  מדינת ישראל. הוא מתאר את התכנית להוצאה חדשה ומושלמת של הש"ס: הש"ס הארצי ישראלי השלם . תוכנית שהושקעה בה מחשבה רבה ואלפי שעות עבודת צוות גדול של תלמידי חכמים.

לסבר את האוזן על כמות העבודה, להלן נתונים שליקטתי מתוך הפרוספקט על כמות הכרטיסיות שנאספו :

300,000 כרטיסיות של בירור נוסחאות מכתבי יד וספרי הגאונים והראשונים.

400,000 כרטיסיות של מסורת התלמוד ( ציון מאמרים מקבילים).

ובנוסף לכך נכתבו כרטיסיות בתחומים אחרים. בסך הכל למעלה ממיליון כרטיסיות !!!

פרוספקט4

מה עלה בגורל העבודה ?

שאלתי את חברי הספרן ר' דודי ארונובסקי, איש "יד הרב הרצוג".

שלום דודי.
מבקש את עזרתך. 
אני מכין רשימה על הש"ס הארץ-ישראלי השלם, שעמלו עליו עשרות תלמידי חכמים בירושלים בשנות תש"ג-תש"ח , בניפוי גרסותיו וכו'. ויצא הכרוז כי מסכתות ראשונות ירדו לדפוס בקרוב… 
לא מצאתי שבפועל נדפסה  ולו מסכת אחת…
האם ישנו קשר כלשהוא למהדורת התלמוד הבבלי  (עם "דקדוקי סופרים")  של מכון התלמוד השלם – יד הרב הרצוג?

ידוע לך משהו על כך?

תודה.

דבריו המאלפים מובאים כאן במילואם:

אבישי, שלום

אכן צוות גדול בראשות הרב מרדכי ליב זק"ש חתנו של הגרי"מ חרל"פ עבד בין השנים תש"ג-תשכ"ג על הוצאת מסכת ברכות ושבת.
במובנים רבים היה זה רעיון  שבדיעבד התברר כרעיון שהקדים את זמנו בכארבעים שנה, ומיושם כיום בדרך כזו או אחרת בהוצאות החדשות של הש"ס.
היה בש"ס זה סדר חדש ומוגה, עם שינויי נוסחאות לתלמוד ולרש"י. עם מדור עין משפט השלם  (לכל ספרות חז"ל), מדור ילקוט מפרשים המביא סכום של דברי הראשונים על הסוגיא (בסגנון אוצר מפרשי התלמוד) ועוד.
לאחר כעשר שנות עבודה התברר שישנם כת"י נוספים וקטעי גניזה שלא היו ברשותנו ולכן העבודה הופסקה עד שהם יושגו ויוטמעו בעבודה.
בערך בשנת תשכ"ו העבודה חודשה שוב על ידי צוות חדש בראשות הרבנים: ניסן זק"ש (בנו של הגרמ"ל זק"ש) ויבל"א הרב אפרים רוטמן. שבמידה מרובה התחילו את העבודה מחדש.
הצוות הנ"ל עבד כמה שנים, באמצע העבודה נודע לרב הוטנר שפרופ' אפרים אורבך רוצה להוציא משניות זרעים עם שינויי נוסחאות. הוא גייס מיד את הצוות הנ"ל ע"מ שחלילה הפרופ' לא יקדים אותנו ו"יגזול" ממנו את מה שחשב  כפרויקט חיים שלו. במקביל עסקו חלק מהצוות גם בהכנת כרך "דקדוקי סופרים" על כתובות.
בשנת תשל"ב יצאו לאור "דקדוקי סופרים" משניות זרעים א, וכתובות א. ואז חזר כל הצוות לעבוד על מסכת ברכות ואכן בשנת תשל"ג היה מוכן בדפוס כרך ראשון של הש"ס הישראלי השלם על כמחצית  מסכת ברכות.
אולם כאשר אותיות הדפוס היו כבר מוכנות (מדובר בשנת תשל"ג…) פרצה שרפה בבית הדפוס וכילתה את כל העבודה.
הדבר גרם ליאוש ורפיון גדול, ואף שניתן היה לשחזר את העבודה מהניירות, ההפסד הכספי וההשקעה שירדה לטמיון, גרמו לרב הוטנר להחליט להתרכז בהוצאת ה"דקדוקי סופרים" השלם לסדר נשים, וחלק מן המדורים שהיו אמורים להופיע בש"ס הישראלי השלם  הופיעו ב"דקדוקי סופרים" במקום. [מסורת הש"ס השלם כבר הופיעה במסכת כתובות, וציונים לראשונים החל ממסכת סוטה]
עוד לפני השרפה הגדולה, כאשר הרב צבי יהודה ראה שהעבודה על הש"ס הישראלי השלם תיקח נצח. הוא דרש וקיבל חזרה את מחברות ההלכה ברורה של הרב זצ"ל. ובשנת תש"ל הוקם מכון הלכה ברורה, שמוציא את ההלכה ברורה של הרב עם בירור הלכה, שגם הם היו אמורים לצאת בש"ס הישראלי השלם.
אני חושב שזו דוגמה מצוינת ועצובה ל"תפסת מרובה לא תפסת", אך מאידך ייתכן שהרעיונות של הרב הטנר חלחלו בדרכים כאלו ואחרות, והם אלו שעמדו בין השאר במדורים הנוספים היום לשסי"ם עוז והדר, וגשל, וילנא החדש ועוד.
————————————
פרוייקטים שכאלו, שלא הבשילו לידי גמר, יש בהם הרגשה של החמצת השעה.
אולי דומה במשהו להרגשה של משה רבינו ע"ה.  כל ימיו שאף אל הארץ המובטחת, ותיאר אותה בפרשתנו בתיאורים מיוחדים  (ארץ אשר לא תחסר כל בה…, ארץ אשר ד' אלוקיך דורש אותה …), אך לא זכה לבוא בשעריה.

שבת שלום

אבישי

 

נ.ב. החידה משבוע שעבר על מחבר גבול בנימן לא נפתרה, עדיין.

————————–

תגובות שהתקבלו בתיבת הדואר של ספריית הרמב"ם:

1.

כרגיל מעניין ומרתק.
כמה איזכורים מעניינים שהצלחתי לדלות בקציר הזמן הדוחק –
התוכנית – פרדס שנה י"ט חוברת ה' – אב תש"ה (ועמוד שאחריו) – תיאור יפה של עבודת המפעל ומטרתו, העיכובים שנבעו מהמלחמה וחידוש העבודה. בין השאר – "נוסף לפירושים התרשים ישוכלל הש״ס הא״י השלם בכמה מכשירי־עזר טכניים, שחשי­בותם מרובה מאד ללומד…. וכן מטפלים בזה שהאותיות תוכלנה להבליט במקומות המתאימים, התחלת ענין או את דברי המשנה או ברייתא, באופן שהלומד יוכל להבחין מיד בין מאמרי תנאים לדברי אמוראים (בלי שום שינוי בצורת הדף המסורתית)"
בפרדס שנה כ"ב חוברת ח' – אייר תש"ח  – דו"ח התקדמות של הרב בר אילן בביקורו באמריקה –  "עומדות המסכתות הרא­שונות להמסר לדפוס בירחים הקרובים ביותר"
ובנוסף "נוסח ההחלטות שנתקבלו ביום י״ט אדר ב׳ תש״ח בישיבת ועד ההנהלה של אגודת הרבנים הארצות הברית וקנדה בקשר להוצאת הש״ס" ובתוכם שם – " 2. אגוה״ר רואה במפעל הש״ס הא״י השלם את אחד האותות המבשרים להתחדשותה של תורת ארץ ישראל, והתקדמותה ליצירת מפעלים תורניים כבירים שערכם מרובה לדורות. 3. אגוה״ר מרימה על נס את דבר המשכת עבודת העריכה והסדור של ההוספות התורניות לש״ס אף בשעת־מלחמה זו בא״י, ורואה בזה הד של מסירת־הנפש הגדולה של חכמי התורה שבירושלים להחזיק את נר התורה בכל עת ובכל זמן ואף בשעת סכנה, כי הם חיינו ואורך ימינו." – כמה נשגבים הדברים לשעתם.
בפרדס שנה כ"ג חוברת ב' – חשוון תש"ט  – מאורע תורני-היסתורי ממדרגה ראשונה! …. מתחיל להופיע בקרוב…  לאחר חמש שנות עבודת הכנה ועריכה של 50 למדנים וחכמים בירושלים,  בנשיאותו של הרב מאיר ברלין ובראשותם של הרב הראשי הגרי״א הלוי הרצוג, הרב הגרא״ז מלצר והרב הגרי״מ חרל״פ — יתחיל בקרוב להופיע הש״ס הגדול והמשוכלל ביותר בתולדותנו. מיועד במיוחד ללמדן, לחוסר ולכל יהודי יודע־ספר.
תודה על אגלי טל מידי שבוע. תורתך שעשועי.
חנוך
——
2.
לר' אבישי שלום וברכה
כדאי להוסיף את הרב פרופ' שמואל ביאלובלוצקי  שכתב את "ילקוט פירושים" שנועד להיות חלק מהתלמוד השלם. ראה: בר אילן ספר ב עמודים  61-69 ומאמרו של הרב יהושע הוטנר שם ודוגמא לעבודתו של הרב בילובלוצקי ז"ל.
כל טוב
יוסף

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

רשימה ל"שבת נחמו"

(השבת שאחרי תשעה באב)

 

עשרה דברים נאמרו בלב: הלב רואה, הלב שומע, הלב יודע, הלב מדבר, הלב הולך, הלב נופל, הלב צועק, הלב עומד, הלב שמח, הלב מתנחם.

הלב רואה שנאמר ולבי ראה הרבה.

הלב שומע שנאמר ונתת עבדך לב שומע.

הלב יודע שנאמר לב יודע מרת נפשו.

הלב מדבר שנאמר דברתי אני אל לבי.

הלב מהלך שנאמר לא לבי הלך.

הלב נופל שנאמר אל יפול לב אדם.

הלב צועק שנאמר צעק לבם אל ה'.

לב עומד שנאמר היעמוד לבך.

הלב שמח שנאמר שמח לבי.
הלב מתנחם שנאמר דברו על לב ירושלים וקראו אליה וגו'

lev

 

פסקה יפה זו מסיימת חיבור בשם "מעשה תורה", האוסף אימרות של חכמינו לפי סדר המספרים משלש עד עשר. שם תמצא כל הנאמר בחז"ל סביב המספר שלש וכן הלאה  עד המספר עשר.

חיבור זה  נספח לספרי קדמונים שונים. אחד מהם הוא ספר כלבו (דפוס ראשון, איטליה [ר"נ, 1490] וכן בדפוסים אחריו). משם העתקתי את הסיומת היפה  בפסוק מתוך הפטרת השבוע, "שבת נחמו", על ניחום של ירושלים.

———————————

סוג כזה של ספרות, שיש בה יותר מלאכת איסוף מעיון לעומק, אינו נחשב בין עמלי התורה.

כשהגאון מווילנה המשיך בדרך זו והרחיב מאד את "מעשה התורה", כתב על כך בהסכמתו ר' יוסף שאול נתנזון (מחבר שו"ת שואל ומשיב), כי הסיבה להתעסקות הגר"א בקיבוץ זה היא חולשתו הגופנית של הגר"א:

"אשר בעת חליו והרופאים פקדו עליו לבלתי יעמיק בתלמודו. אמר בלבו לנסות כחו וגבורתו בשני התלמודים וספרי וספרא זהר ותיקונים עם כל המדרשים…"

זאת ועוד, בעל "שואל ומשיב" מספר לנו,  כי  כתב ידו של הגר"א  התגלגל ובא לפני  לפני ר' עקיבא איגר, הנחשב מגדולי הלמדנים,  אך הוא לא רצה להפסיק מלמודו כדי לחפש אחר המקורות של הגר"א.

"ואמר  כי גם חותנו  הגאון ז"ל (ר' עקיבא איגר) כאשר ראה את המחברת הלז היה נפלא בעיניו מאד, אמנם גם הוא לא מצא הרבה דברים כי מרוב טרדתו בלימוד היה מהנמנע לחפש אחר כל בדק".

 

מעשה תורה שער הגרא

מעשה תרה2

 

——————————————-

 

שער

חידה:

בספריית הרמב"ם מונחת חוברת בת ארבעים עמודים, שהיא העתק "מעשה תורה" עם הערות בשם "גבול בנימין". החוברת היא בת זמננו (נדפסה בשנת תשס"ג 2003). אך מחבר ההערות העלים שמו ממנה. ליתר דיוק, הוא חד לנו חידה בהקדמתו.

לא מצאתי חיבור זה בספריה אחרת, ואני  מבקש את עזרתכם בפענוח כתב החידה.

הקדמה1חידה

שבת שלום

אבישי

——————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 שיר על מצבו של עם ישראל בגלות.

רשימה ל"שבת חזון"

במהלך מיון עותקים כפולים במחסן ספריית הרמב"ם מצאתי בסוף ספר  "דור דור ודורשיו", (חלק שלישי, וינה תרמ"ג 1883), עמוד בכתב יד ובו שיר.

כותרת השיר:

החבצלת, העתקה חפשית משיר זשארגאני (=אידישאי)  יום א' י"ט כסליו שנת ה' תרנ"ב. חז"ע

החבצלת

לצפיה בתמלול מילות השיר, ראו נא כאן.

פניתי למומחה לשירים עבריים ישנים, חתן פרס ישראל, אליהו הכהן:

שלום וברכת ה' עליך.

בסוף ספר  דור דור ודורשיו, חלק שלישי, וינה תרמ"ג, מצאתי עמוד בכתב יד המצורף בזה.
בקשתי ושאלתי, היש חשיבות לשיר הנ"ל?
תודה !
 ————————-
במהרה הגיעה תשובתו:

שלום לך, אבישי.

כתב היד ששלחת אלי, של השיר "החבצלת", הוא תרגום נוסף לעברית של שירו ביידיש של אליקום צונזר "די בלום", שתורגם לפני כן ע"י המחבר עצמו בשם "השושנה".
זהו אחד משירי הזמר הידועים של תקופת חיבת ציון, אלא שהמקצב של התרגום הנוסף הזה אינו מתאים כל כך למנגינה הידועה.
צריך לפענח את שם המתרגם, ראשי תיבות חז"ע, כנראה ששמו הפרטי הוא חיים זליג.
 
תודה לך
 
מאליהו הכהן
——————–
 שיר "השושנה" מתאר את מצבו של עם ישראל בגלות, הדומה לשושנה יפה המושלכת על אם הדרך וכל עוברי דרך רומסים אותה. בהמשך השיר נוחת מלאך ליד פרח השושנה והיא מעלה בפניו את מצבה העגום לעומת עברה המפואר, עת היתה נטועה בגן המלך. המלאך מנחם אותה וצופה לה עתיד טוב יותר.
חוקרי השיר מצאו שיש לו שתי סיומות שונות.
האחת, באידיש, שפת המקור של השיר.  הבית האחרון מזהה את המלאך עם קיסר רוסיה אלכסנדר השני.

זאָג מיר דיין שם,   [אמור לי: מה שמך ?]

לאָמיך וויסן דעם נאָמען פון זיי. [הגד לי ואדע מה שם כבודו]

ענטפערט ער איר: [עונה ההוא (לפרח)]

דער נאָמען פון מיר [השם שלי]

איז אַלכּסנדר, קייזער פון ראַסיי. [הוא אלכסנדר, קיסר רוסיה]

השניה, הגירסה העברית הנפוצה. בסיום השיר, המלאך פונה לשושנה ומבטיח לה שאלוקים ישיב אותה לירושלים.

"זַעֲקִי לֵא-לֹהַיִךְ

עַד יְרַחֵם עָלַיִךְ,

חַכִּי עַד יְקַבְּצֵךְ צִיּוֹנָה

וִיחַדֵּש יָמַיִךְ

כִּיְמֵי עֲלוּמַיִךְ,

וְלִירוּשָׁלַיִם תָּשׁוּבִי בְרִנָּה".

הגירסה האידישאית מעוררת תמיהה. מדוע התייחס המשורר לצאר הרוסי אלכסנדר השני כמלאך טוב ?
אחת ההשערות היא, שהיחס החיובי לצאר נובע בשל "חוב אישי" של המחבר לקיסר אלכסנדר השני, שביטל את גזירת הקנטוניסטים (חטיפת ילדים יהודים לעבודת הצבא).
קובי לוריא כתב על כך במאמרו: "השושנה והצאר", שפורסם בחוברת "בקורת ופרשנות" גל' 44 (תשע"ב) עמ' 61-70. שם גם תמצאו את הנוסח היידשאי (עם תרגום מדויק לעברית) ואת הנוסח העברי  מסודרים בתוך טבלת השוואה.
לקריאת המאמר ראו נא כאן.
————————-
בדף הנ"ל ישנה  תגלית מרתקת. זהו נוסח עברי חדש ולא ידוע של השיר הייחודי והנדיר הזה. נוסח הנאמן למקור האידישאי.
שאלה שנותרה פתוחה. אינני יודע מי המתרגם. האם הוא חיים זעליג סלונימסקי, עורך "הצפירה"?
שבת שלום
אבישי אלבוים
—————–
 תגובות:
1.
כתב ידו של חז"ס חיים זליג סלונימסקי מאד דומה לכתב היד שמצאת.
אולי זיהוי השם הוא חז"ס אבל הס' דומה לע'.
והשיר הוכן בכדי להכניסו לעיתונו הצפירה.
יהודה אהרן הורוויץ
—————————–
2.

הפעם נגעת לי בנקודה רגישה מאד.

אני זוכר את ימי נעורי כשהיינו שרים נוגות שיר זה בימי בין המצרים,  רק מאיזכור לבד אני כבר דומע.

לא אחת כשישבתי אצל אחותי הבוגרת בניו יורק ניסינו לשחזר את המילים ולא הצלחנו, ועכשיו החזרת אותי בבת אחת ליובל שנים אחורה.

נעורי היו בירושלים ואת השיר למדה אחותי בבית ספרה – בית יעקב הישן.

אבל באותה מידה אני זוכר בגעגועים את השיר באידיש שהיה נורא הוד לא פחות (ואולי אף יותר), יחד עם תודתי מעומק הלב על פירסום זה, אודה לך אם תוכל לאתר את השיר באידיש ולפרסמו, כי כפי שנוכחתי לראות בתגובות לבלוג – אני לא לבד בגעגועים אלה.

ושוב תודה על הכל.

ד. נ.

———————

3.

שלום אבישי,

אכן תגלית מעניינת. אצלנו בליטא הייתה נפוצה הגרסה העברית הרגילה, וכבר הסבתא-רבא שלי נהגה לשיר שיר זה בווילנה ובקובנה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, כנראה בלא לדעת שמקור השיר ביידיש או שיש לו קשר כלשהו לצאר. מעניין שבגרסה שבפינו יש שלושה בתים בלבד (הראשון, השני והאחרון), ובשינויים קלים מהגרסה המובאת במאמרו של קובי לוריא. כדאי לציין כי במלחמת העולם השנייה "גלה" השיר עם הוריי לעבודות כפייה בקוטב הצפוני, והושר שם בערגה גדולה לציון.

בברכה,

בן-ציון קליבנסקי

—————————————

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 171 שכבר עוקבים אחריו