Feeds:
פוסטים
תגובות

על שפת ים כנרת

ב"ה, ערב חג פסח תש"פ

בית הכנסת הישן של חסידי קרלין בטבריה

אילו זכינו…

לימים כתיקונם, כותרות החדשות היו עוסקות במפלס ימת כנרת, שאו-טו-טו מתמלאת עד שפתה.

אילו זכינו…

חותמת נאה מעטרת את דף הסוגר של עותק הספריה בספר אסיפת זקנים – שיטה מקובצת – שאסף וקיבץ רבי בצלאל אשכנזי, דפוס ליוורנו תקל"ד 1774.

סביב החותמת כתוב:

שיך לבי"הכנס כולל וואלין בע"הק טבריא ת"ו

במרכז החותמת מצוייר בנין גדול עם כיפה נאה עליו ומוקף במים ומתחתיו רשום "ים כנרת".

למי שייך בית כנסת זה?

תולדות היישוב החסידי בטבריה התחילו עם עלייתו של ר' מנחם מנדל מויטבסק בראש עליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת תקל"ז 1777.

בשנת תקמ"ו 1786 בנה ר' מנחם מנדל מבנה גדול על שפת הכנרת. הקומה ראשונה שימשה כבית דירה ומעליה שכן בית הכנסת. רעידת אדמה שפקדה את הגליל בשנת תקצ"ז 1837 החריבה את בית הכנסת.

חסידי קרלין גאלו את חורבות בית הכנסת והקימו אותו מחדש במצוות רבם, האדמו"ר השני לחסידות קרלין.

חסידי קרלין חנו תחת תמיכת כולל וואהלין ונהנו מכספים שנאספו בפולין. (להבדיל מעדת חסידי סלונים שנהנו מחסות כולל רייסין, תרומת כספים שנאספו ברוסיה ואוקראינה).

רעי היקר חנוך גוטליב מצא חותמת דומה באחד מגליונות "בית אהרן וישראל".  החותמת מצויה במכתב שנשלח מטעם גבאי בית הכנסת לפקוא"מ בשנת תר"ס 1900.

שימו לב לכיתוב שמלוה את החותמת:

 

קובץ "בית אהרן וישראל". שנה לא גליון ה (קפה) עמ' קפט

בתמונות המצויות כיום של מראה בית הכנסת חסר כיפה. מכיון שלא מצאתי תמונה אחרת סברתי שאולי הוסיפו לבית הכנסת כיפה לתפארת, כדרך בתי הכנסת הגדולים בירושלים.

מקור: ערכו בויקיפדיה

חומר רב לתולדות חסידות קרלין נדפס בחוברות "בית אהרן וישראל" היוצאים מידי חודשיים בקביעות על ידי החסידות ברצף של עשרות שנים.  בכל חוברת יוצאים לאור כתבי יד מאוצרות הרבי.

שמחתי לקרוא את המאמר שכתב אברהם אביש שור "לתולדות בית הכנסת העתיק "בית אהרן" לחסידי קארלין בעיה"ק טבריה ת"ו" (בית אהרן וישראל, שנה ב גליון ג (ט) עמ' צט-קיא. ראו נא כאן), שם  מצאתי את הערה כדלקמן, המלמדת כי היתה כיפה מקומרת לבניין בהבנותו.

תוספת:

בשיח שהיה בין פרופ' אלחנן ריינר מהספריה הלאומית וד"ר ראובן גפני חוקר בתי הכנסת על אודות החותמת, העלה ראובן השערה שהציור בתמונה הוא של האתר הקדוש הסמוך, קבר רבי מאיר בעל הנס, מבנה ועליו כיפה. לביסוס השערתו צירף תמונת חותמת אחרת של בית  הכנסת קרלין בטבריה ובו ציור קבר ר' מאיר בעל הנס.  אלחנן סובר שהתמונה היא של בית הכנסת היושב על הים, וראיה לכך מספר החלונות הרב של המבנה, המתאימים להלכות בית הכנסת: שנים עשר במספר.


לפני חג פורים פורסם בבתי הכנסת של חסידות קרלין מנשר המצורף כאן.

הוראות אלו היו אז סנונית ראשונה למצב הקשה שאנחנו כעת בעיצומו.

האדמו"ר מקרלין-סטולין שליט"א היטיב לקרוא את העתיד לבוא ופעל גם בהמשך בעצימות גבוהה לקדם פני הסכנה.

המקור כאן.

שבת שלום

חג כשר ושמח

בשורות טובות

אבישי

 

בע"ה

…ומעריבים וזמירות ישראל

רשימה לפרשת ויקרא – ראש חודש ניסן

שלום.

בשבוע וחצי האחרונים סגרנו את בתי הכנסת בקהילה ואנחנו מתפללים מניין מצומצם תחת כפת השמים. בתי הכנסת בכל השנה משמשים אותנו לתפילה בציבור וללימוד משותף בבוקר ובערב. חסרונם מורגש ביותר בימים אלו. בע"ה נשוב אךליהם במהרה בבריאות טובה ונתפלל לרפואה שלמה לכל החולים.

בשער עותק ספריית הרמב"ם של ספר "מראה עיני הכהן" (ברעסלא, תקע"ו 1816) ישנה חותמת מחוקה במקצת וממנה מבצבץ כיתוב המשייך אותה לבית כנסת מסויים. הכיתוב משולב אותיות עבריות ולועזיות.

חלק ראשון מספר מראה עיני הכהן (ברעסלא, תקע"ו 1816). המילים חלק ראשון מחוקות.

אם נתבונן מקרוב בחותמת ונהפוך אותה כדי לקרוא אותה  מכל הכיוונים נבחין במילים הבאות:

  1. במרכז החותמת כתוב:

    Scarborough St Synagogue

חיפוש במרשתת של בית הכנסת, אשר שכן ברחוב Scarborough, מעלה כי מדובר בבית כנסת צנוע בעיר לונדון, שיש לנו ידיעות על פעילותו  בין השנים 1873-1920. בית הכנסת מנה עשרות חברים.

2. בסובב לכיתוב הלועזי מופיע כיתוב עברי אשר מחוק בחלקו. ניתן לקרוא בבירור את המילים:

ומעריבים וזמירות ישראל

בטרם נפנה לפענח את המילים המחוקות נסב תשומת לבכם לחותמת נוספת דהויה בתחתית עמוד השער.

פענוח:

19SEP05

Rabbi  A Hyman

st, South London […]

רבי a hyman הוא הרב אהרן היימן. אישיות שאני מכירה היטב דרך הספרים שכתב, אלו העומדים במדף ספרי היעץ מאחורי דלפק הספרנים. נציין שתי יצירות מופת של איסוף וסידור:

  1. תולדות תנאים ואמוראים. לונדון תר"ע 1910 (מהדורה ראשונה)

2. כרכי "תורה הכתובה והמסורה", המקיפים את כל מקורות חז"ל לפי סדר פסוקי התורה והנ"ך. תל אביב תרצ"ז – 1937

על קורות האיש המיוחד ראו נא ערכו באנציקלופדיה של תדהר עמוד 1, עמוד 2.

בהקדמה שכתב בנו בראש ספר "תורה הכתובה והמסורה" ובו תיאור חייו של הרב אהרן מופיע גם בית הכנסת שלנו:

"משכימים ומעריבים זמירות ישראל" 

הרב אהרן זכה לגמור את לימוד הש"ס בצבור ארבע פעמים בבית כנסת זה.

עתה נשוב לחותמת הראשונה ונשלים את המילים המסתתרות ונקבל את הכיתוב המלא:

שייך לחברה ש"ס המשכימים

ומעריבים וזמירות ישראל

בבית כנסת קטן זה, ששכן בדרום לונדון, התקיימו בקביעות לימוד תורה ואמירת תהלים ("זמירות ישראל"?) בהשכמת הבוקר ובערוב היום ("המשכימים ומעריבים").

הרי זו דוגמא אחת, נפלאה, על מרכזיותו של בית הכנסת בחייו של היהודי.

שבת שלום

בשורות טובות

אבישי

נ.ב. תודה לרעי חנוך גוטליב על עזרתו הרבה בפענוח החתימות ובהכנת הרשימה.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

הלכתא למשיחא

בע"ה

הלכה כבית שמאי?!

רשימה לפרשת ויקהל פקודי

הציפיה לביאת המשיח עולה לשיח הציבורי בימים קשים אלו.

האם אנחנו בפתח תקופה חדשה?

הרשימה השבוע עוסקת ב"הלכתא למשיחא".

מתוך ספר "רבי אליעזר דון-יחייא": מגילת חייו. ירושלים תרצ"ב 1932

בסוף שנת תרצ"ט 1939, חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, הוציא לאור הרב בן ציון דון יחייא את חלקו השני של שלחן ערוך חלק אורח חיים בצירוף חידושיו וחידושי אביו, הרב אליעזר דון יחייא.

הרב אליעזר דון יחייא היה דמות יוצאת דופן בעולם הרבנות. היה בעל כוחות מיוחדים בכל המובנים (רוחני ופיזי), כמתואר במגילת חייו.

הספר נדפס בעיר לודזא – לוצין (לטביה). מהדורה זו נדירה בספריות בגלל סמיכות ההוצאה למלחמה, ששטפה והחריבה את היישוב היהודי כולו במזרח אירופה.

אנקדוטה מקומית: ברשימת החתומים הנכבדה (ששה וחצי עמודים בדפי הספר, מכל הגלובוס)  מופיעה גם הספרייה ע"ש הרמב"ם בתל אביב.

בספר זה נדפסה הסכמה ארוכה של הרב אברהם יצחק קוק משנת תרצ"ה 1934, חודשים ספורים לפני הסתלקותו. בהסכמה דן הרב קוק באריכות בשאלה, האם במחלוקות הלכתיות הנוגעות לשאלות עתידיות – "הלכתא למשיחא" (הלכה לימות המשיח) – ישנה הכרעה על פי הכללים הנקוטים בימינו. הבסיס לכל הדיון הוא דברי המהרי"ק בתשובותיו סימן קס"ה אות ד. בפתח דבריו ציטט הרב קוק דעת המהרי"ק: "דכללי ההוראה שנאמרו מחז"ל… לא נאמרו אלא בשביל הענינים הנוהגים בזה"ז (בזמן הזה) ולא בשביל דברים שהם הלכתא למשיחא".

בעותק הספריה נוספה על כך הערה בכתב ידו של הרב ראובן מרגליות, מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

וזה נוסח ההערה:

הטעם משום דלע"ל (לעתיד לבוא) תהיה ההלכה כבית שמאי וממילא אנן אחרי הבת קול דהלכה כבית הלל אין לנו להכריע לע"ל. ר"מ (ראובן מרגליות).

הרב מרגליות מתייחס לאחד הכללים הידועים: הלכה כבית הלל כנגד בית שמאי.

כדברי  הגמרא במסכת עירובין דף יג:

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי א-להים חיים הן והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי א-להים חיים, מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן ? מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן.

בספרי אחרונים מצאנו חידוש גדול: לעתיד לבוא תהיה הלכה כבית שמאי.

הלכה מחודשת זו מקורה בחוגי המקובלים. במאמר מרתק של הרב ישראל דנדרוביץ, "הלכה לעתיד לבוא – כבית שמאי ?!", (אור ישראל, שנה יז חוברת א) יצא המחבר לחפש היכן הוזכרה לראשונה. בדפוסים מצאה בספר "חלק שמעון" בשנת תמ"ז (1687) ולאחריה בספר "ויקהל משה" בשנת תנ"ט (1699). ראו נא כאן המאמר במלואו.

הרב ראובן מרגליות בהערתו נסמך על החידוש שההלכה תתהפך לעתיד לבוא ותהיה כבית שמאי. לפי זה אין לנו להתחשב בבת קול הנוכחית, שפסקה כבית הלל.

האם כוונתו שתצא בת קול חדשה? או שבת הקול התאימה למצב רוחני מסויים?

אשמח לשמוע איך הבנתם את כוונתו.

שבת שלום

בשורות טובות

אבישי


נ.ב.

האם הרמב"ם מסכים לשיטת המהרי"ק?

  1. תוספות יום טוב במסכת כלים פרק שלישי משנה ב: "לפי שראיתי למהרי"ק בתשובה שרש קפ"ה שכתב דהנהו כללות דהלכה כמר לגבי מר לא אמרו על הדינים הבלתי נהוגים בדורינו.

על זה כתב תוספות חדשים שם: אבל הרמב"ם לא ס"ל כן שתמיד הולך בכל ספרו אפילו באינם נוהגים בכללות אלו עצמו מלספר גם לא היה אפשר לחבר חיבורו ולפסוק הלכה אם לא על דרך זה. וכן מוכח בגמרא מנחות דף נ"ב ע"א דפליגי ר"י ור"ש ובברייתא אחרת נשנה דבריהם להיפך וקאמר הי מינייהו אחרנייתא ופירש"י דקי"ל ר"י ור"ש הלכה כר"י ונדע דנסמוך עליה…וכל אלו אינם נהוגים בזמנינו.

3.  קובץ שיעורים לר' אלחנן וסרמן, מסכת בבא בתרא אות תצט. ד"ה הלכתא כוותן או הילכתא כוותייכו.
…ובתוס' שבת ע' כתבו בהא דפסיק רבא כר"י לגבי ר"ל, דאפשר דהוא רק בדברים הנוהגים בזה"ז, וכן כתב בתוי"ט רפ"ג דכלים בשם מהרי"ק, ובתוס' חדשים שם כתב דדעת הרמב"ם אינו כן… ובאגרות הרמ"ה נגד הרמב"ם הובאו שם דברי הרשב"א על התוס' בדברי הרמב"ם בעיר הנדחת שפסק כר"ל כנגד ר"י וכתב הטעם משום דאינו נוהג בזה"ז, וזה שלא כדברי תו"ח הנ"ל בדעת הרמב"ם דאין לחלק בזה.

4. הרב קוק בהסכמתו הנ"ל (בסוף דבריו)
וע"פ דברינו אלה אין לנו ראיה כלל מדברי הרמב"ם שאיננו מסכים לדברי המהרי"ק ואדרבה מקומות בודדים ישנם בדברי הרמב"ם שהם נגד הכללים שיתישבו דוקא עפ"ד המהרי"ק אלא שברוב המקומות לא מצא הרמב"ם הוכחות נגד הכללים ועל כן סמך גם בהם אף שהיו דברים שאינם נוהגין בזה"ז על הכללים שכללו לנו חז"ל שמ"מ גם בהם אנחנו מוצאים מדת הכרעה במדה ידועה, וראוי להאריך בכלל גדול זה הרבה לבארו לעומקו ולפרטיו אבל אין הזמן גרמא לי כעת להאריך בזה.


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

נתבעים ונותנים

בע"ה

נתבעים ונותנים

"אמר רבי בא בר אחא אין את יכול לעמוד על אופי של אומה הזאת – נתבעין לעגל ונותנין, נתבעין למשכן ונותנין"

תלמוד ירושלמי, מסכת  שקלים 

– רשימה לפרשת כי תשא –

***עצה בעת צרה מהרב אליהו לופיאן זצ"ל. ראו בסוף הרשימה***

מן המפורסמות שישנו קשר בל יינתק בין קמח לתורה, בין עשירים לתמיכה במפעלים תורניים, בין נדיבים להדפסת ספרים.

דוגמא לכך מצאתי בספר "דברי חיים", שנדפס בשנת תרל"ב 1872 באיידטקונהען (כיום Chernyshevskoye), עיירה קטנה בליטא.

המחבר חיים זאב וולף ירושלם, יליד רוסיה, כתב ספר זה במטרה לממן את עלייתו לארץ ישראל.

באחד מעותקי ספריית הרמב"ם ראיתי בשער הספר חותמת חלשה/דהויה. במבט ראשון רואים שמחזיק הספר היה תושב מוסקבה MOSCAU.

במוסקבה היתה קהילה יהודית מצומצמת. רשיונות ליהודים להתגורר במוסקבה ניתנו במשורה ולבעלי זכויות. לכן גיליתי עניין בחותמת זאת והסתקרנתי מי בעליו של עותק זה.

 

בטרם נפתור זאת, נספר משהו מיוחד על ספר "דברי חיים".

בעותק שלפנינו נוסף דף שאינו נמצא ברבים מעותקי הספר. דף זה כולל הסכמות ומכתבי ברכה, חלקם משנת תרל"ד 1874 !

נזכיר שהתאריך בשער הספר הוא שנת תרל"ב 1872 (אמנם בקולפון של הספר מוזכר שהסתיים בשנת תרל"ג 1873).

בסוף אותו דף ובמסגרת מיוחדת המחבר מעתיק מכתב ברכה שקיבל מאת משה מונטופיורי.  וכן מוצא לנכון להזכיר את תמיכתם הכספית של אישים נוספים ושל "השר הטפסר האדיר האדון המפואר מהור"ר שמעון זאב וואלף המכונה באראן ווי"ק פאן ראטהשילד שליט"א מפפ"ד". שמעון זאב וולף, שכונה הברון "הצדיק" מפרנקפורט, היה חותנו של הנדיב הידוע. "ווי"ק פאן ראטהשילד" אלו ראשי תיבות של שמו הלועזי: וילהלם קרל רוטשילד.

 

תופעה של הכרת הטוב לתורמים הכספיים מוכרת לנו משערי ספרים רבים ומהקדמות מחברים.

טוב לראות שגם אישים בכירים ובעלי ממון והשפעה, טרחו ושלחו מכתבי תמיכה בכתב ידם בצירוף מענק כספי למחבר אנונימי.

בדפדוף מהיר בספר מצאתי בסוף הקדמת המחבר את אותה חותמת והפעם ברורה כשמש.

הופתעתי לראות את שמו של בעל הספר: קלמן וולף ויסוצקי Kalman Wulf Wissotzky.

קלמן זאב וולף ויסוצקי ייסד ברוסיה בשנת 1849 מפעל מצליח לייצור תה. תשלובת מפעלי תה ויסוצקי, שכולנו מכירים, מתפארת בייחוס זה.

היקף עסקיו היה עצום והוא כונה "מלך התה של רוסיה". ויסוצקי  היה דמות מרתקת בפני עצמה. דגל בדוגמא אישית. למד בישיבת וולוז'ין ואצל ר' ישראל סלנטר תקופה קצרה. בשנת תרנ"ב 1892 חגג יובל שנות נשואין ולכבודו פורסמה חוברת "מופת לרבים" ובה נכתבו זכרונותיו ומפעלי הצדקה הרבים שהקים. בהמשך חייו תמך בציונות ובאחד העם.

מקצוע: נדבן המקור: ערכו בויקיפדיה

יש לשער כי זאב וולף ויסוצקי תמך אף הוא במחבר ספר "דברי חיים". משום כך הגיע עותק של הספר לספרייתו הפרטית.

שאלה פתוחה: מדוע לא הוזכר שמו בהקדשה הממוסגרת לנדיבי עם שתמכו במחבר?


עניית אמן יהא שמיה רבה (איש"ר) בכל כוונתו

ידיד מימי ילדותי בחיפה, תלמיד חכם נפלא, ר' יחיאל רוזנבך נר"ו  התקשר עמי על עצה קלה שכתב הרב אליהו לופיאן זצ"ל לאחר עלייתו ארצה. המכתב משנת תשי"ב 1952. לפי הידוע לו המכתב מתייחס להתפרצות מגפת שיתוק ילדים (פוליו).

"ובעת כזו שהדין מתוחה על כל העולם, עננים שחורים תלויים ח"ו בעתיד, יפחד האדם אם לא יעשה עצה קלה כזו… היא בחינה גדולה אם הוא מאמין"

העצה הנקובה היא: אמירת "יהא שמיה רבה…", הנאמרת בקדיש, בכוונה מרובה.

על פי דברי חכמינו ז"ל, בכוחה של אמירה זו לקרוע גזר דין לרעה.

ממליץ לראות את המכתב במילואו כאן.

 

שבת שלום

בשורות טובות

אבישי

 

בע"ה

 יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים

מגילת אסתר פרק ג פסוק ח

שאלות ותשובות "פרי הארץ". קושטא תפ"ז 1727. כריכה פנימית קדמית. עותק ספריית הרמב"ם

שאלות ותשובות "פרי הארץ". קושטא תפ"ז 1727. כריכה פנימית אחורית. עותק ספריית הרמב"ם

 

ספר שאלות ותשובות "פרי הארץ" נתחבר על ידי ר' ישראל מאיר מזרחי, חכם ירושלמי ידוע. חלקו הראשון הדפיס בעיר קושטא (טורקיה), אליה הגיע במהלך שליחותו בשנת תפ"ז 1727.

בעותק ספריית הרמב"ם הספר כרוך בכריכה ישנה ומהודרת. כש'התקלפה' הכריכה מצאנו בתוכה דפים בודדים ממסכתות שונות.

מה שראו עינינו אלו שני דפים. האחד ממסכת מכות והשני ממסכת מגילה. הדפים בפורמט קטן. שס"ים כאלו הודפסו לצורך עוברי דרכים, שנשאו עמם בצקלונם.

פניני לידידי ר' חזקי סופר, המומחה בה"א הידיעה לזיהוי הדפסות ש"סים, ובקשתי את עזרתו בזיהוי מקור הדפים.

הדפים היו מוכרים לו (ובכך אין חידוש…). שניהם דפוס אמשטרדם. מסכת מגילה משנת תפ"א 1721 ומסכת מכות משנת תפ"ג 1723. שניהם מאותו בית דפוס, דפוס יוסף דיין באמשטרדם.

שימו לב !

ספר "פרי הארץ" נדפס בקושטא בשנת תפ"ז 1727. הדפים המצויים בכריכתו הם קודמים לו ונדפסו בשנת תפ"א-תפ"ג 1721-1723 !

אני מניח שהספר 'נסע' מקושטא ללא כריכה והגיע לאמשטרדם. שם נכרך בבית הדפוס של יוסף דיין. הכורכים השתמשו בדפים עודפים שנשתמרו בבית הדפוס מהדפסות ש"סים בשנים קודמות.

אולי אפשר לראות גם בזה "עם אחד – מפוזר ומפורד".

מפוזר גיאוגרפית –  ומאוחד בתורתו.


מֹ֮שֶׁ֤ה וְאַהֲרֹ֨ן בְּֽכֹהֲנָ֗יו וּ֭שְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵ֣י שְׁמ֑וֹ

תהלים פרק צט

רבינו החיד"א מביא בספרו יוסף תהלות (ליורנו תקס"א 1801) רעיון ששמע מפי הרב המובהק ישראל מאיר מזרחי, מחבר שו"ת פרי הארץ, על פסוק זה, "והוא חידוש עצום ורב".

 


שבת שלום

חג פורים שמח

אבישי

————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

ר' חיים דישפעק

בע"ה

ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים

הפטרת השבוע. מלכים פרק א פרק ה.

רשימה לפרשת תרומה

 

בעותק הספריה של ספר "עצי ארזים" דפוס פיורדא תק"נ (1790) יש רישום בעלות בכתב יד בראש דף השער, וזה נוסח הכתוב:

במתנה גמורה מהקצין המפורסם הר"ר וואלף ברלין יצ"ו י"ט [… …] אייר תקנ"ט […] לפ"ק […] שלא ימשלו / בו ידי זרים חלילה חתמתי שמי הק' חיים בן הרב מוהר"ר משה נר"ו […] מדישפעק לע"ע פה ק"ק פיורדא / יע"א.

ספר "עצי ארזים" נסוב על הלכות פריה ורביה, אישות וקידושין. המחבר היה חשוך בנים ורמז על כך בשם ספרו  כדבריו בהקדמתו:

הספר מלא בשולי גליונותיו הערות ארוכות  ולכן חשוב היה לי להבין מי הוא בעל הספר. מהכיתוב למעלה למדנו ששמו חיים בן משה מדישפעק, שחונה לע"ע [=לעת עתה, כלומר בשנת תקנ"ט 1799]  בפיורדא.

פניתי לסדרת ספריו של בנימין שלמה המבורגר על "הישיבה הרמה בפיורדא", שלשה כרכים עבי כרס על עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה (בני ברק, מכון מורשת אשכנז, תש"ע 2010). מצאתי שם ערכים רחבים על ר' חיים צבי הירש ברלין, מחבר ספר "עצי ארזים" ועל אחיו ר' אריה ליב ברלין, אב"ד קאסל. לאח זה יש בן, שהיה פרנס בפיורדא, בשם וואלף. לפי הכתוב בראש העותק של ספריית הרמב"ם לעיל, וואלף ברלין העניק את הספר למחזיקו חיים דישפעק בשנת תקנ"ט 1799.

שלחתי שאילתא לבנימין שלמה המבורגר, האם מכיר את חיים דישפעק? וקבלתי את תשובתו כדלהלן:

לצערי אין בידי תשובה לשאלה זו. חכם זה שהה "לע"ע פה ק"ק פיורדא", אבל לא השאיר בם חותם הידוע לי.

בטרם נצא לדרך נוסיף עובדה אחת. חיים דישפעק הרבה לחתום בצד הערותיו, בהן גם ציין את כתובת מגוריו בעת כתיבתן: "העכינגען".

דוגמא אחת לפניכם:

השורות הראשונות: העכינגען… ה'תקפ"ח לפ"ג

בעזרתו של רעי הטוב חנוך גוטליב יצאנו לחיפוש בעקבותיו של חיים דישפעק.

מה מצאנו ?

  1. במיזם החדש "כתיב", האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים, לה שותפים קרן פרידברג והספריה הלאומית, מצאנו הספד מר שנשא ר' חיים דישפעק על החצרנית קוילא קאולה בבית המדרש "קולי קולות" בהעכניגען בשנת תקס"ט 1809.ההספד מכיל 32 עמודים בכתיבה תמה. סיפור חייה של חיה'לה-קוילא קאולה ראוי לרשימה בפני עצמה. היא היתה אשה עשירה מאד ועסקיה פרחו. היתה ספקית מזון וכסף לנסיכות וורטמברג Wuerttemberg. שימשה כ"יהודי החצר" באותם ימים. עם כל זה שמרה מצוות ותמכה בלומדי תורה. בכל תמונותיה היא מכסה ראשה במטפחת. לאחר נישואיה חיה בהעכינגען ושם מצבת קבורתה עד היום. בעמוד 18 מציין ר' חיים דישפעק כי היה בפיורדא בשנת תקמ"ו (1786), עת הספיד הרב נתן אדלר את רבה של פיורדא הירש יאניף (הרב צבי הירש יאנוב).
  2. ר' חיים דישפעק נהג להוסיף הערות ארוכות בספריו.  בעותק של ספר בן פורת יוסף, דפוס פיורדא תקנ"ו 1796, שנמכר בבית המכירות "קדם" ישנן הערות נוספות ממנו. כדרכו של בית מכירות מכובד זה נעשתה עבודת חקר על מחבר ההערות, וישנה הפניה למקורות מהם עולה שר' חיים דישפעק התכתב עם חכמי דורו: רבי אלעזר פלקלש ורבי משה קוניץ.

גם בבית מכירות "ברנד" נמכר ספר "חזון למועד", דפוס פראג תקפ"ד 1824, עם הערות ר' חיים דשיפעק. ספר זה הוא קיבל מזלמן בן יעקב קוילא (יעקב היה היה אחיה וחתנה של גב' קאולה הנזכרת). ראו נא כאן.

3. חיפוש אחר מופעים נוספים של הרב חיים דישפק במאגרים וברשת העלה התייחסות אחת מפתיעה במקומה. בעיתון בריטי משנת 1965 (עמוד 8) הופיעה רשימה אודות ברתולד אוארבך (1812-1882), סופר ומשורר יהודי-גרמני ידוע. ברשימה מוזכר שברתולד היה תלמיד ישיבה בצעירותו  ולמד אצל רבי חיים דיספקר בהכניגען.

נסכם:

ר' חיים דישפעק היה תלמיד חכם, שחי בדרום גרמניה ולימד תורה בעיירה העכינגען. תקופת פעילותו בין הרבעון האחרון של המאה הי"ח לרבעון הראשון של המאה הי"ט למניינם.

 

שבת שלום

אבישי


תוספת:

ר' חיים דישפעק כתב שני ספרים:

ראה חיים על אבן העזר. מופיע בהערה בחתימת ספר "עצי ארזים".

באר מים חיים על התורה. מופיע בהערה בספר "חזון למועד".

כנראה ספרים אלו נשארו בכתב יד ואבדו מאתנו.

—————————————-

שלחתי את הרשימה הנ"ל  לר' שלמה בנימין המבורגר והודיתי לו על עבודתו הגדולה שהיתה הבסיס למחקר-זוטא שערכנו.

השיב לי :

 נפלא מאד, ברוך שמסר עולמו לשומרים. 

עכשיו שזיהית את החכם, אשלח לך מה נרשם עליו בכרטסת שלי:

רבי חיים דיספק-דישבק ב"ר משה
הערה
Biographisches Handbuch der Rabbiner. Teil 1, Die Rabbiner der Emanzipationszeit in den deutschen, böhmischen und großpolnischen Ländern 1781-1871, herausgegeben von Michael Brocke und Julius Carlebach; bearbeitet von Carsten Wilke, München 2004, p. 253
L. Loewenstein, Zur Geschichter der Juden in Fuerth, II, s. 82.
חומש "דרך סלולה", שמות, פיורדא תקפ"ד, רשימת החותמים – העכינגען.
מסכת שבת, פיורדא תקצ"ב, רשימת החותמים.
שו"ת תשובה מאהבה, ח"ג, סי' תכז.

 

———————————————-

 

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

 

נישואי בוסר

  • בעזרת ה'

וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה…  

וְאִם-לִבְנוֹ, יִיעָדֶנָּה–כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, יַעֲשֶׂה-לָּהּ.

שמות פרק כא

רשימה לפרשת משפטים

שער ספר "עצי ארזים". פיורדא תק"ן 1790. עותק ספריית הרמב"ם

בשבועות האחרונים אני מעיין בעותק ספר "עצי ארזים" ועליו הערות ארוכות פרי קולמוסו של חיים דישפק. ספר זה נדפס בעיר פיורדא בשנת תק"ן 1790 וההערות נכתבו זמן קצר אחר כך.

ברשימתי הבאה אי"ה אני מתעתד לעסוק בהרחבה בעותק זה ובדמויות סביבו. לעת עתה נביא הערה אחת הנוגעת גם לפרשת השבוע ונסבירה.

נקדים ונאמר כי מדובר בנישואי קטנה. נישואים אלו אסורים על פי החוק ומכונים נישואי בוסר.

כך לשון ההערה:

ואע"ג דאריא"ר (=דאמר  רב יהודה אמר רב) במס' קידושין דף מ"א ע"א אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, בכל זאת נ"ל להביא ראי' דאמורא בתרא לא חשו לזה כדמצינו במס' נדה דף ס"ו ע"א יע"ש: אימר דאמר רבא בגדולה אבל בקטנה לא, משמע דרבינא איעסק לברי' עם קטנה והוא בתרא ולכך פסק הריב"ש כוותי' ודוק.

וגם משמע בתוס' במס' קידושין דף הנ"ל שאם יחוש האב שלא יהא לו נדוניא ברבות הימים  ישיא את בתו כשהיא קטנה וק"ל

ביאור הדברים:

התורה מעניקה לאב זכות להשיא את בתו הקטנה. בפרשת השבוע מוזכר כי אדם המוכר את בתו הקטנה לאמה עבריה – זכאי הקונה (או בנו) לשאתה לאשה.

אמנם חכמינו ז"ל הסתייגו מנישואי קטנה.

כך לשון התלמוד במסכת קידושין דף מא:

אמר רב יהודה אמר רב [אלעזר]: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה.

במסכת נדה דף יג כתוב,  שאלו שנושאין תינוקות מעכבין את בן דוד מלבוא, כיון שבטלים מפריה ורביה כל ימי קטנותה.

למרות זאת יודעים אנו על קיום נישואים כאלו לאורך ההיסטוריה.

אברהם גרוסמן, במאמרו על נישואי בוסר בחברה היהודית בימי הביניים עד המאה השלוש עשרה, ("פעמים" גליון 45), אוסף דוגמאות לא מעטות מספרות השאלות והתשובות והפסיקה אודות נישואי קטנות.

בשולחן ערוך בהלכות אבן העזר סימן ב' מובאת להלכה תשובת הריב"ש ובו הכרה במציאות זו דה-פקטו.  כך לשונו של הרמ"א בהגהתו:

… וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לשאת אישה שאינה בת בנים כגון עקרה וזקנה או קטנה, משום שחושק בה  או משום ממון שלה, אע"פ שמדינא היה למחות בו , לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים… (ריב"ש סי' ט"ו).

נזכיר שהריב"ש היה פסוק חשוב, חי באלג'יר ונפטר בשנת קס"ח (1408). הריב"ש מעיד שכבר כמה דורות לפניו לא אכפו את איסור נישואי קטנה.

הרב חיים דישפק, בהערתו לעיל, מצא שלדברי הריב"ש יש יסוד כבר בתלמוד עצמו.

התלמוד במסכת נידה דף ס"ו מספר על רבינא שעסק בתכנון החתונה של בנו עם בתו של רב חביבא. מעיון בדיון התלמודי עולה כי בת זאת היתה קטנה.

מכאן שחכמי התלמוד האחרונים (=בתראי), שרבינא נמנה עליהם, לא קבלו את ההמלצה של אחד מראשוני האמוראים, שהתנגד לנישואי קטנה באופן גורף עד שתגדל ותאמר בפולני אני רוצה.

נ.ב. קדימון לשבת הבאה:

מי היתה האשה הכי עשירה בגרמניה וכיצד היא קשורה לרב חיים דישפק?

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com

 

%d בלוגרים אהבו את זה: