Feeds:
פוסטים
תגובות

לשון הקודש

"לא שינו את לשונם"

רבי הונא בשם בר קפרא אמר: בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה.

[שיר השירים רבה, פרשה ד, אות יב]

%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%991

הרב  יונה דוב בלומברג הדפיס ביפו בשנת תרע"ד (1914) את "מאמר  הדבור העברי", קונטרס דק שנכתב על רקע "מלחמת השפות"  בארץ ישראל באותה עת.

המחבר טוען בלהט בעד הדיבור בלשון הקודש וכנגד הטענה שלשון הקודש אינה צריכה להיות שפת הדיבור החולי, היום-יומי.

לקריאת החוברת ראה נא כאן.

בספריית הרמב"ם שני עותקים מחוברת זו. באחד מהם נוסף הפתק הבא, מודבק לשולי העמוד ובו הערה לנאמר. נראה לי שהיא הוספת המחבר בעצמו.

מהערה זו עולה חשיבותו של השימוש בשפה העברית לא רק בארץ ישראל אלא גם בגלויות שבחוץ לארץ.
%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%94%d7%93%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%992

א) (לדבור העברי דף ט ע"א א"מ רש"י שם)

וגם זאת כי גם רבותינו חכמי התלמוד שבבל לא חדלו להשתמש

בשפת עבר בכל מקום המצאם כמו שראינו מרב יהודה שאמר

בהיותו בבית המרחץ ודבר בלה"ק הביאו לי נתר

הביאו לי בורית (שבת מ"א א') לאפוקי מאלה

האומרים כי אסור לדבר בלה"ק רק במקום קדוש בלבד, ובאמת

הרי לא יצויר שתהא האומה מוכרחת להשתמש דוקא בשתי שפות

 לעניני קודש וחול לכל ענין לחוד ולכוון לדבר בשפה לפי המקום

זהו שלא מן השם הוא כלל, אלא שבכל מקום המצאה

צריך שיהא לה רק שפה אחת חיה בפיה.

 

"בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים… ולא שינו את לשונם"

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

בע"ה

"וימת יוסף… ויישם בארון במצרים"

פסוק אחרון של חומש בראשית

רשימה לפרשת ויחי

אחד הפרסים התורניים הוותיקים ביותר, הוא פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב יפו. הפרס, שתחילתו בשנת תש"ג (1943), ניתן ברציפות עד היום.

משנת תשס"ד (2004) הפרס מחולק אחת לארבע שנים וניתן בשתי קטגוריות: לספרות תורנית מקצועית, לספרות מחקר וספרי עזר תורניים. סכום הפרס הוא  18,000 ש"ח לכל זוכה. שני זוכים בכל קטגוריה.

%d7%a4%d7%a8%d7%a1

שער החוברת שיצאה לאור לכבוד חלוקת השבע עשרה של הפרס, י"ח תשרי תשכ"ב (1961). אוסף ספריית הרמב"ם

 

רשימת זוכי הפרס עד כה מכובדת מאד. ניתן לצפות בה באתר עיריית תלאביב, ראו נא כאן.

לקראת חלוקת הפרס בשנת תשי"ד (1954) התכנסה הועדה והחליטה להעניק את הפרס לספרות מחקר וספרי עזר תורניים לד"ר יהושע בראנד על ספרו:

 

 

%d7%97%d7%a8%d7%a11%d7%91%d7%97%d7%a8%d7%a11%d7%92

מדובר בעבודת מונומנטלית של יהושע בראנד העוסקת בזיהוי ותיעוד של כל מגוון כלי החרס המוזכרים במקורות. הספר עב הכרס  מכיל ‫ 31, [ה]-תרלד, [1], V ע’ .

לבסוף יהושע בראנד  לא קיבל את הפרס. שמו אינו מופיע ברשימה הנ"ל. הסיבה לכך היתה חזרתו של הרב שלמה יוסף זוין מחתימתו על ההמלצה.

במכתב ששיגר למנהל ועדת הפרסים העירונית נימק הרב זוין את סירובו בדברי כפירה שמצא בספר שחיבר ד"ר יהושע בראנד.

בראנד כתב כי קבורת יוסף בארון הייתה מנהג מצרי, ואילו אצל האבות מופיע הביטוי "ויאסף אל עמיו" בלבד. לדעתו קבורה בארון בארץ ישראל היא תופעה מאוחרת של ימי הבית השני, והיא תוצאתה של השקפת עולם חדשה אודות אחריות הפרט על מעשיו לעומת השקפה קודמת שבחנה את האדם רק כחלק ממכלול של משפחה או שבט.  (לקריאת הפרק על "זמן הופעת הארון"  ראו נא כאן).

הרב זוין ז"ל שלל זאת מכל וכל, וראה בדבריו כפירה גלויה בעיקרי האמונה.

להלן העתק נוסח מכתבו של הרב זוין, מארכיון ספריית הרמב"ם.

%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%96%d7%95%d7%99%d7%9f-%d7%97%d7%a8%d7%a11

הרב שלמה יוסף זוין

ירושלים, יונה 6

ב"ה ירושלים יום ג' ח"י אד"ש תשי"ד

לכבוד מנהל ועדת הפרסים של עת"א, מר א.ז. בן-ישי, שלום

היות ולצערי נכשלתי וכשלו חברי השופטים בועדת לספרי מחקר ועזר של פרס הרב קוק, ולא עברנו היטב על הספר "כלי חרס" למר ברנד, שכן בעמודים מ"ט-נ' של הספר נמצאים דברי כפירה גלויה בעיקרי האמונה, בקודש הקדשים של היהדות, שכן הוא קובע: א) שלפי תורת משה אין הפרט אחראי למעשיו, ולכן לא היה מקום לקבורה יחידית בארון, המסמל את אחריות הפרט לגבי שכר ועונש, ואמונה זו התגבשה רק בסוף תקופת בית שני; ב) שיחזקאל הנביא נ ל ח ם נגד ההשקפה שבתורה שכן בתורה משמשים המונחים "האסף אל עמיו" לראיה שהפרט רק מצורף להכלל ואינו אחראי כפרט ו י ח ז ק א ל   נ ל ח ם נגד זה  (ו"האסף אל עמיו" נאמר בתורה: בקבורת אברהם ויעקב, בדבר ד' אל משה ואל אהרן ובדבר ד' אל נתן הנביא, והוא בעצמו מציין שם הפסוקים!), והיות אם בעד ספר זה תקבע עירית תל=אביב פרס , ופרס על שמו של מרן הגראי"ה קוק זצ"ל, תהיה זו שערוריה צבורית גדולה, ואין אני יכול בשום אופן להסכים "להפריס" ספר זה.  לכן אני מתכבד להודיע בזה שאני מבטל בזה את חתימתי על החלטת=ההצעה המוקדמת שחתמנו עליהו בדבר להציע לעירית תל=אביב ליתן לספר זה פרס.

ואני מבקש מאת אדוני לשלוח העתק ממכתבי  זה לחברי השופטים, הרש"ח קוק ור"י גוטמן. חושבני, שגם הם יצטרפו לדעתי, שאי אפשר לתת פרס על שם הרב קוק ז"ל לספר שבו דעות כאלו.

והיה אם יסכימו להיועד יחד ולדון על ספר אחר – אני מוכן לבוא בזמן שיקבע מר. בכל אופן – חתימתי הנ"ל מתבטלת.

בכבוד רב

    ש. י. זוין

שבת שלום

אבישי


לקהל לקוחותינו !

ספריית הרמב"ם ממוקמת ב"בית אריאלה", הוא בניין הספריות המרכזי של תל אביב.  "בית אריאלה" נמצא כעת בעיצומם של שיפוצים נרחבים. עוברים קומה אחר קומה ומשפצים. כעת נפתחו מחדש ספריות העיון וההשאלה (כדאי לבוא ולהתרשם…). הקומה בה אנחנו מצויים, יחד עם אולם עיתונות וכתבי עת וספריית אחד העם, נכנסת לעבודה. כתוצאה מכך ספריית הרמב"ם נודדת למקום זמני בבנין "בית אריאלה" בקומה מינוס 1. קבלנו אולם קטן ובו נתמקם למשך השנה הבאה.

במצב זמני זה יהיה צמצום משמעותי בגישה לאוצרות הספריה, שברובם הגדול יאופסנו במחסנים בזמן השיפוצים. אנחנו נמשיך לתת שירות סריקה דרך הדואר האלקטרוני, במידת האפשר, תוך התבססות  על מאגרי המידע ומעט הספרים שירדו עמנו לקומה מינוס 1. עמכם הסליחה !

—————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

נא פנה אלינו

"אחת עשר אחי יוסף"

בע"ה

"והקול נשמע לאמר, באו אחי יוסף"

רשימה לפרשת ויגש

 

השבוע נשר מתוך עותק של ספר זהר (דפוס יוזפוף, תרל"ג 1873) הפתק הבא. הפתק היה מונח בספר  ולא שמנו לב אליו עד כה. נציין שאין כל קשר בין הפתק לבין הספר המודפס והוא היה מונח בתוכו כעין גניזה.

הפתק  כתוב בכתב יד והוא חתוך בחלקו העליון.

 

%d7%90%d7%97%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%a32

עיון בטקסט מגלה שלפנינו חלק מהפיוט "אחד מי יודע", המושר בכל עדות ישראל בסוף ליל הסדר בחג הפסח.

מה שתפש את עיני הוא השינוי במספר אחד עשר.

הנוסח המקובל הוא: "אחד עשר מי יודע? אחד עשר אני יודע. אחד עשר כוכביא" (כוכבים).

ואילו בפיוט שלפנינו הנוסח הוא "אחת עשר מן הוא? אחת עשר אחי יוסף".

פרופ' שמעון שרביט נר"ו חקר את הנוסחאות השונות של פיוט "אחד מי יודע"  והראה כי מדובר בפיוט קדום, ושיש לו גם נוסחים לא ידועים במזרח.

הוא פרסם שני מאמרים בנידון:  אור חדש על "אחד מי יודע" (בתוך ספר שפירא, בר אילן ט, תשל"ב), הנוסח המזרחי של "אחד מי יודע" (תרביץ מא תשל"ב).

עיון במאמרים אלו מראה שבנוסח ששוררו בו יהודי קוצ'ין ושינג'ילי בחתונותיהם מופיע גם כן "אחד עשר אחי יוסף".

כפי הנראה, לפיוט שלפנינו ישנו פזמון. המילים "ינחיל משה", המופיעות בסוף כל שורה, הן תחילתה של שורת הפזמון. לא מצאתי סימוכין במקום אחר לפזמון דומה.

שוחחתי אמש עם פרופ' שרביט טלפונית ובקשתי את עצתו. לשמחתי, אמר לי שהוא עובד על מאמר נוסף מקיף על הפיוט, וברצון ימסור לי את חוות דעתו על הנוסח הנ"ל אחרי בדיקה מעמיקה.

כשאקבל את תשובתו אשתף אתכם בידיעות החדשות.

שבת שלום

אבישי

——————-

בע"ה, יום שלישי.

להלן מכתב שקבלתי היום  מפרופ' שרביט, שהואיל בטובו לתת כיווני חשיבה לאחר קריאה ראשונית.

למר אבישי אלבוים הנכבד שלום רב,
לדאבוני, מחשבי שבק חיים ורק עתה עם בואי למכללה יכולתי להשיב לך. ועמך הסליחה.
ראה נא גם את מאמרי בספר לכבוד אורה שורצוולד : מחקרים בעברית החדשה ובלשונות היהודים.
הנוסח משונה : 1.יש בו צורות ארמיות  שאינן באחרים: תמניא, תלתה. וכן השאלה: מן הוא [היש לה זיקה לערבית?]
2.אחי יוסף,ידוע לנו ממקורות אחרים.
3. מדת רחמים ושבטי ישורון- לא חידוש ממש
4. החידוש העיקרי הוא  בפזמון "ינחיל (משה.)". לא מוכר לי משום מקור אחר.  שמא יש זיקה לפסוק
המקראי: טוב ינחיל בני בנים(משלי יג,כב) וצע"ג..
לכשיתחדש לי דבר מה אעדכנך.
יום נעים וגשמי ברכה
שמעון שרביט

 


נ. ב.

חדש… חדש… חדש…

הגיע אלינו ספר חדש של הרב ראובן מרגליות,  מנהלה הראשון של ספריית הרמב"ם.

%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%99%d7%9d

 

ספר "כבוד מלכים" על הרמב"ם. נערך ונסדר על ידי הרב נתן דוד רבינוביץ. (ניו יורק-ירושלים. תשע"ו).  רכד עמודים.

הספר מכיל  הגהות קצרות שכתב רבי ראובן מרגליות על עותק משנה תורה לרמב"ם, בו השתמש כל ימי חייו, בתוספת ביאור רחב של המביא לבית הדפוס.

תודה לחנניה וינברגר מרחובות, ב"א של הרב ראובן, שטרח והביא לנו את הספר החדש.

—————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

צפנת פענח

בע"ה

"ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח"

                                                          (בראשית פרק מא, 45)

צפנת פענח – מפרש הצפונות, ואין ל'פענח' דמיון במקרא (רש"י)

באחד מאוספי בית אריאלה ראיתי את הכרוז הבא, המבשר על בואו מאמריקה של הרב בנימין מרגליות, בעל צפנת פענח.

הרבה כוחות טמירים וסגולות מצויים בר' בנימין לפי הכתוב בכרזה. הוא מומחה בחכמת היד, בקי בסגולות ורפואות וקורא מחשבות בני אדם. כל מי שיבוא לבקרו "בלי לספר את השאלה, כי הוא בעצמו יגיד לו".  אפילו אלו שאינן מאמינים ימצאו תועלת רבה.

%d7%a6%d7%a4%d7%a0%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%97-%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a9%d7%98%d7%a9

מי הוא הרב בנימין מרגליות? מתי חי?  במה זכה לכוחות טמירים?

יצאנו להתחקות אחרי האיש.

בתחתית הכרזה מצאנו את המפתח לפתרון במשפט הבא.

כל מי שמביא עמו המודעה הזאת, יקבל במחיר פעוט את ספרי "אמתחת בנימין". 

ספר אמתחת בנימין נדפס בניו יורק בשנת תרצ"ב (1932) וברובו הוא אוטוביוגרפיה של המחבר לרגל הגיעו לגיל שבעים (70).

עותק לצפיה קיים במאגר Hebrebooks.

(אין להחליפו עם ספר אמתחת בנימין, ענייני סגולות ורפואות, שחברו בנימין בינוש בן יהודה ליב, ונדפס בוילהרמשדורף, תע"ו ‬(1716))

%d7%90%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%aa

שער הספר. מועתק ממאגר Hebrewbooks.

המעיין בספר יראה שחייו של ר' בנימין לא היו נוחים ופשוטים, בלשון המעטה, ואולי זה בבואה לדלות היהודים במזרח אירופה בשלהי המאה התשע עשרה.

המחבר היה  יליד הוסיאטין בגליציה  בשנת תרי"ט (1859), נעוריו עשה ברומניה. לארה"ב היגר בשנות בגרותו כשהוא נשוי+2.

בספריה הלאומית מופיע פרסום נוסף שלו משנת תרע"ה (1915), המכיל [16]  עמודים בלבד.

%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa

 

שימו לב אל השימוש שעושה המחבר  בבקשת הממ"ן. היא מופיעה בשער "אמתחת בנימין", במכתבו בעד נשיא ארה"ב רוזוולט, [לצפיה במכתב זה ראו נא כאן], ובשער "משא בנימין", בבקשה על מפלת וארשא. בקשת  הממ"ן בנויה באופן שכל המילים בבקשה מתחילים באות מ"ם. ר' ידעיה הפניני, משורר ימי ביינימי ידוע, השתמש בזה בספרו "בחינת עולם". 

ידידי חנוך גוטליב מצא ב"מסע בזמן", אוסף האפמרה של של הספריה הלאומית, את הדפים הבאים. אלו מלמדים כי  ר' בנימין מרגליות גר בירושלים בשכונת אחוה בשנת תרצ"ה (1935), וכינויו "המגלה טמירין ובעל עצה טובה".

 

%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d

%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d1

נמצנו למדים שהכרזה הנ"ל על "צפנת פענח" נתפרסמה כנראה בשנות השלושים של המאה הקודמת.

במה היה כוחו של המחבר? אולי בנבואה?

ראו את העמוד הבא ובו "נוטריקון שדרשתי ונבאתי…"

 

%d7%a0%d7%91%d7%95%d7%90%d7%94

כל היודע פרטים נוספים על האיש, ר' בנימין מרגליות, נא יודיעני.

 

חנוכה שמח

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

קרעים שאינם מתאחים

בע"ה

"קרעים שאינם מתאחים"

רשימה לפרשת "וישב"

השבוע אנחנו נפגשים במחלוקת בין השבטים, בין יוסף לאחיו. בכל מחלוקת הקו האדום הוא שיהיו מתחתנים אלו באלו ולא יווצרו שתי קהילות נפרדות. כך שנו חכמים לגבי מחלוקת בית שמאי ובית הלל:  "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי" (יבמות פרק א משנה ד).

אחת המחלוקות הגדולות בהיסטוריה היהודית היתה בין היהדות המסורתית ל"קראים", המכונים גם בני מקרא, שדרכם לשמור על חוקי המקרא ללא הפרשנות המסורתית וללא קבלת סמכות חכמינו.

אין ברצוני להיכנס לדיון ההלכתי, האם צאצאי הקראים ברי חיתון ברבנות. נשברו על כך קולמוסים רבים  וסקירה ממצה קיימת בספרו של  מיכאל קורינאלדי על "המעמד האישי של הקראים"  (ירושלים, ראובן מס, תשמ"ד 1984).  נציין כי קיימת דעה כי הקראים הם בבחינת "קרעים שאינם מתאחים", ואף כי להלכה רבו הפוסקים המתירים זאת בתנאים והגבלות מיוחדים.

אחד המדפים בספריית הרמב"ם מוקדש ל"קראים". אפשר לשאול מה לספרי כת הקראים בספריית הרמב"ם? אך גם ללא הסבר זו עובדה. קיים כאן אוסף של ספרי הקראים וכן מחקרים על משנתם ההלכתית והפרשנית.

אשתף אתכם בשתי "מציאות" באוסף הספריה הקשורות לקראים.

1.

ספר "תורת אל-מות" (ורשה, תרכ"א-תרכ"ג 1863-1860), שחיברו ר' אפרים מנקין, הוא דוגמא יוצאת דופן לספר שהיו לו מהלכים הן ביהדות המסורתית והן אצל הקראים. נושא הספר הוא הישארות הנפש אחר המוות. הספר ערוך במתכונת של שיחות  בין ידידיה ושלמה, שני בניו של אבשלום שנפטר ממחלה, וידיד האב "מאמין", שסעד את האב בימיו האחרונים.

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d1

למרבה הפלא מודפסות בספר שתי רשימות של הפראנומעראנטען (החתומים מראש). באחת מופיעות שמות של יהודים מרחבי רוסיה ובשניה של קראים ממקומות מושבותיהם.

מה שמעיד על תפוצת הספר הן בקרב היהדות הרבנית והן אצל ריכוזי הקראים ברוסיה.

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d2%d7%90

רשימת מנויים רגילה. אורכה בספר בחלקו הראשון כארבעה עמודים ומחצה. רשימה נוספת מופיעה בחלקו השני.

%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%9d6%d7%901

רשימת המנויים של הקראים. כשני שליש העמוד בלבד

בנוסף גם נדפסו "מכתבי תהלה" מרבנים חשובים (כדוגמת הנצי"ב מוולוז'ין) בראש הספר וכמותם גם "מכתבי תהלה" מחכמי בני מקרא כנספח בסופו.

2.

עבודת תיזה (Ph.D) של ברנרד רוול (Bernard Revelׂׂ)  על ההלכה הקראית ויחסה לצדוקים ולשומרונים יצאה לאור באנגלית בדרופסי קולג' בפילדלפיה בשנת 1913.  בעותק הספריה ישנן חותמות של  הרב קוק זצ"ל. אינני יודע כיצד הגיע חיבור זה לספרייתו והאם עיין בו.

%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%9e%d7%aa%d7%91

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

בע"ה

עם לבן גרתי

גרתי בגימטריא תרי"ג. כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים (רש"י)

רשימה לפרשת וישלח

השבוע נפרדתי מהחומשים עם התרגום והביאור של משה מנדלסון ותלמידיו והעברתי אותם לאוסף החדש של ספרי ההשכלה בבית אריאלה.

ספרים אלו שכנו כל השנים במחסני ספריית הרמב"ם ולא על מדפי הספריה הפתוחים לקהל.

נדמה לי שהסיבה להשארת הספרים במחסן היא המחלוקת על מעמדו של משה מנדלסון ועל כשרות כתביו לבוא בקהל.

הגישה הרווחת בציבור הדתי, שמנדלסון עצמו ובעקבותיו חומשי ה"ביאור" אינם חלק מהיהדות האורתודוקסית. עם גישה זו התפלמס רפאל בנימין פוזן ז"ל ב"המעין" (גליון תשרי תשס"ט 2008) בתגובתו  "אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה – אתם מה טיבכם?".  לענייננו חשובים דבריו (בהערה 14) על גדולי ישראל שהשתמשו בחומשי ה"ביאור".

%d7%9e%d7%a021

אנקדוטה הקשורה להתנגדות לחומשי ה"ביאור", מצאתי בספר "המרד" שכתב מנחם בגין על שנות שירותו במחתרת כמפקד האצ"ל.

כאשר מנחם בגין הסתתר במרכז תל אביב, ברחוב יהושע בו נון, הוא היה מחופש ליהודי דתי בשם ישראל ססובר. ככזה פקד מנחם בגין את בית הכנסת הסמוך בקביעות.

מחוסר ידיעה הביא עמו בשבת לבית הכנסת חומש עם "הביאור", וכמעט חשף בכך את תחפושתו.

על מה שקרה עמו קראו בקטע המצורף:

 

%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f2
%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f1%d7%90

%d7%91%d7%92%d7%99%d7%9f%d7%91

 

שבת שלום

אבישי

 


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com

 

סדר יום של לימוד

בע"ה

"ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש, ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא"

                                                                                                                                                                                                                      (פרק כח פסוק יא)

 וישכב במקום ההוא – לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה" (רש"י)

בלימוד התורה אפשר לשקוע יומם ולילה. כדי להקיף את כל התורה על מקצועותיה השונים יש להקדיש זמן רב וכוחות נפש.

בעותק של ספר "חשב האפד", דפוס למברג שנת תרכ"ב 1862,  מצאתי רישום ידני של סדר יום לימוד.

%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%942

אנסה להעתיק את הכתוב לפי הבנתי. אשמח לקבל תיקונים והצעות אחרות לפענוח.

סדר היום  סובב עשרים וארבע שעות. משעה חמש בבוקר ועד למחרתו באותה שעה.

בסדר היום משולבים זמנים לאכילה ולשינה.

חמש פעמים ישנן הפסקות לשינה. הן רבות במספרן אך  קצרות ומדודות.

שיעור לימודי שיהי' […] בלנ"ד

בבוקר מן שעה 5 עד שעה 7 ש"ך פוסקים עם קצות החושן וגם נתיבות המשפט

מן שעה 7 עד שעה 10 גמ' ע"פ פשוט מס' כתובות עם ראשונים וקצת אחרונים

מן שעה 10 עד שעה 1/2 10 פסוק וגם משמות [?]

מן שעה 1/2 10 עד שעה 11 פרשה חומש וגם סדר המצוות ע"פ החינוך

מן שעה 11 עד שעה 12 כל סדר התפילה עם האכילה

מן שעה 12 עד שעה 1/2 12 שינה

————————————————————————-

אחר סעודות בוקר מן שעה 1/2 12 עד שעה 3 שעור מחודד

מן שעה                            3 עד שעה 4 כתובה אצל האלערער

מן שעה                            4 עד שעה 5 אכילה וגם השינה

מן שעה                            5 עד שעה 8 שעור אבן העזר עם אבני מילואים

מן שעה                            8 עד שעה 11 שינה

מן שעה                            11 עד שעה 12 תפילת מעריב וגם שינה

מן שעה                            12 עד שעה 3  לימוד

מן שעה                           3 עד שעה 5 שינה 

 

 

%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%943

שער הספר "חשב האפד". עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה)

 

הרשימה השבועית נכתבת לכבוד בני יצחק נ"י

שיעלה בעזר השם ויקרא בתורה  בשבת  זו בפרשת "ויצא", היא פרשת בר-המצווה שלו.

יברך ה' חילו ופעל ידיו ירצה.

 

שבת שלום

אבישי


***

לתגובות ותיקונים ראו נא  מדור תגובות, המופיעות דרך לשונית  Comments בסוף הרשימה.

תגובה אחת ארוכה בחרתי להביא בגוף הרשימה.

אבישי שלום
תודה על הפוסט המעניין מאוד
להלן הערותיי בצבע אדום.
בסוף יש גם סיכום של שעות לימוד שלא כתבת, שמסתכם ב-13.1/2, משום מה הכותב שכח משתי שיעורים בנות חצי שעה שאינם מחושבות.
תפילת מנחה לא מופיע בין סדר היום
חושב שהסדר הינו של ילד או בחור צעיר, שעדיין הלך ללמוד כתיבה אצל מורה. אבל אינו מוכרח
ראיתי בעבר מכתב שכתב נכד בקראקא לזקינו שעלה לארץ ישראל, על סדר לימוד שהיה להם במשך זמן החורף. לסיכום הוא כותב שמתבייש ממנו על מיעוט ההספק שבסה"כ נלמד בזמן אחד סך של 110 דף, ממסכתות בסדר קדשים!
מזל טוב לבר  מצוה של בנך היקר יצחק שיחי' שתזכה לראות ממנו ומכל יו"ח נחת יהודית.
שבת שלום ומבורך
מוקירך
חיים דוד

שיעור לימודי שיהי' [בעזהשי"ת???…] צאנץ ???

בבוקר מן שעה 5 עד שעה 7 ש"ך פוסק(ים/עם???) קצות החושן וגם נתיבות המשפט
=2 שעות לימוד

מן שעה 7 עד שעה 10 (כ)[ג]מ' ע"פ פשוט מס' כתובות עם ראשונים ומקצת אחרונים
= 3 שעות לימוד

מן שעה 10 עד שעה 1/2 10 פסוק וגם (משמות) [?] משניות = 1/2 שעה לימוד (לא מחושב)

מן שעה 1/2 10 עד שעה 11 פרשה חומש וגם סדר המצוות ע"פ החינוך = 1/2 שעה לימוד (לא מחושב)

מן שעה 11 עד שעה 12 כל סדר התפילה עם האכילה מן שעה 12 עד שעה 1/2 12 שינה

————————————————————————-

אחר סעודות בוקר מן שעה 1/2 12 עד שעה 3 שעור מחודד = 2.1/2 שעות לימוד

מן שעה                            3 עד שעה 4 כתובה אצל האלערער (=המורה)
מן שעה                            4 עד שעה 5 אכילה וגם השינה

מן שעה                            5 עד שעה 8 שעור אבן העזר עם אבני מילואים = 3 שעות לימוד
מן שעה                            8 עד שעה 11 שינה
מן שעה                            11 עד שעה 12 תפילת מעריב וגם שינה
מן שעה                            12 עד שעה 3  לימוד = 3 שעות לימוד
מן שעה                           3 עד שעה 5 שינה
בסה"כ יש בערך 7 שעות שינה!

————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

כתבו אלינו:

rambaml1@gmail.com