Feeds:
רשומות
תגובות

שנה חדשה – ספריה חדשה

בע"ה

שנה חדשה – ספריה חדשה

שלום לקהל קוראינו.

שמחים לבשר שבמועד פתיחת שנה חדשה פתחנו את אולם ספריית הרמב"ם המחודש לקהל.

שימו לב לשעות הפתיחה החדשות:

ימים ראשון עד חמישי בין השעות 11:00- 18:00

בערבי חג ובחול המועד סוכות אנחנו סגורים.

יתכנו עיכובים בשירות ספרים מן המחסן.

אין לנו טלפונים [עדיין…]. לשאלות נא להתקשר אל הנייד הפרטי שלי: 0528850112.

 

התמונות הבאות צולמו על ידי מאיר שפירא, צלם הבית. מאיר ליווה בתמונותיו את כל שלבי השיפוץ של הספריה, מהתחלה ועד הגמר.

זה מול זה. ישן מול חדש. התמונות צולמו בזויות דומות.

 

כך היה:

ישן. אדר תשע"ה / מרץ 2015

 

ישן. טבת תשע"ז / ינואר 2017

 

ישן. טבת תשע"ז / ינואר 2017

———————————————————————————————————————————————————————————————————————

כך הווה:

חדש. אלול תשע"ח / אוגוסט 2018

 

 

חדש. אלול תשע"ח / אוגוסט 2018

 

 

חדש. אלול תשע"ח / אוגוסט 2018

 

ברוכים הבאים בשם ה' !

שנת לימוד פוריה !

 

בשם צוות הספריה

אבישי

——————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

מודעות פרסומת

כַּלֵה שעיר וחותנו

בע"ה

כַּלֵה שעיר וחותנו 

רשימה לפרשת נצבים

ערב ראש השנה תשע"ט

בתפילת ראש השנה  ופיוטי הסליחות הקודמים לה אנו מתפללים להרמת קרן ישראל ולגאולתן.

במסגרת זו גם מופיעות בקשות למיגור מלכות הרשעה, ובלשון אחד הנוסחים: "כַּלֵה שעיר וחותנו".

שעיר הוא עשיו וחותנו הוא ישמעאל, על פי הנאמר בחומש בראשית פרק כח פסוק ט.

במקורות שלנו ישנן ארבע מלכויות המשתעבדות בעם ישראל במרוצת הדורות. מלכויות אלו יש להן שמות שונים בדברי חכמינו.

בקשות מעין אלו "זכו" במהלך הדורות למחיקה על ידי הצנזורה (הפנימית או החיצונית) ונעלמו בתקופות מסויימות.

במיוחד אנחנו מכירים תופעה זו בהדפסות שונות של התלמוד הבבלי.

בספריית הרמב"ם מצוי עותק של מסכת יומא דפוס פרג ת"ר (1840). ברשותנו כרך בודד מסט שלם  שנדפס על ידי משה לנדא, נכדו של ה"נודע ביהודה".

בעותק הספריה נוספה הערה ארוכה בעמוד הקודם לשער הספר.

כותרת ההערה: 

מצאתי  בש"ס ישן נושן מה שהשמיטו המגיהים בש"ס שלנו מפני חלול השם.

ביומא דף ע"ז ע"א בגמ'…

 

בדף ע"ז  מדפי המסכת שימו לב ל'מתג' ההפניה בשולי העמוד השמאלי וזו לשונה:
עיין בהגהה בראש המסכת

בראש העמוד בשני צדדיו רשום מספור העמוד: ע"ז (ע"א) =עמוד א. כלומר דף ע"ז עמוד א, במתכונת התלמוד הנפוצה, נמצא כאן בשני העמודים. עקב הפורמט הקטן של דפוס זה כל דף מחזיק עמוד אחד מהדפוס הגדול המקובל.

נקדים ונאמר שהקטע המושמט עוסק במאבקו של המלאך גבריאל במלכות פרס ובמלכות יוון שלא ימשלו על ישראל.

זהו הקטע החסר בתלמוד הבבלי-מסכת יומא, דפוס פרג ת"ר (1840), אשר הושלם בכתב יד בראש הספר:

"א"ר יוחנן באותה שעה הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד ומחיוהו שיתין פולסי דנורא אמרו ליה אי לא עבדת לא עבדת אי עבדת אמאי לא עבדת כדפקדוך ועוד דעבדת לית לך אין משיבין על הקלקלה אייתוה לדוביאל שרא דפרסאי ואוקמיה בחריקיה ושמש עשרים ואחד יום היינו דכתיב ושר מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס יהבו ליה עשרין וחד מלכי ופרוותא דמשהיג אמר כתיבו לי לישראל באכרגא כתבו ליה כתיבו לי רבנן באכרגא כתבו ליה בעידנא דבעו למיחתם עמד גבריאל מאחורי הפרגוד ואמר שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא מאי כן יתן לידידו שנא א"ר יצחק אלו נשותיהן של תלמידי חכמים שמנדדות שינה בעולם הזה וזוכות לעולם הבא ולא השגיחו עליו אמר לפניו רבש"ע אם יהיו כל חכמי או"ה בכף מאזנים ודניאל איש חמודות בכף שניה לא נמצא מכריע את כולם אמר הקב"ה מי הוא זה שמלמד זכות על בני אמרו לפניו רבש"ע גבריאל אמר להם יבא שנאמר ואני באתי בדבריך אמר להו ליעול אעיילוהו אתא אשכחיה לדוביאל דנקט ליה לאיגרתיה בידיה בעא למרמא מיניה בלעה איכא דאמרי מיכתב הוה כתיבא מיחתם לא הוי חתמא איכא דאמרי אף מיחתם נמי הוה חתמא כדבלעיה מחיק לה מיניה היינו דבמלכותא דפרס איכא דיהיב כרגא ואיכא דלא יהיב כרגא ואני יוצא והנה שר יון בא עוי עוי וליכא דאשגח ביה"

נתמקד במשפט הסיום של הקטע "ואני יוצא והנה שר יון בא עוי עוי וליכא דאשגח ביה", ובפירוש רש"י:

עוי עוי: צעק וצווח גבריאל על זאת שלא ימשלו מלכי יון על ישראל.

למעונינים הנה הדף  השלם עם תרגומו לעברית במהדורת הרב עדין שטיינזלץ.

 "מצאתי בש"ס ישן נושן" מאימתי ?
ב'הגהות וציונים' בשולי העמוד של ש"ס עוז והדר נרשם כי קטע זה "הלך ובא" לאורך היסטוריית הדפסת התלמוד.
הוא נשמט בדפוס בזל בשנת של"ח 1578
חזר והופיע בדפוס אמשטרדם בשנת ת"ד 1644
נעלם שנית בדפוס פרנקפורט דאודר בשנת תנ"ו 1696
ושב להופיע בדפוסי וילנה המאה של התשע עשרה למניינם.
עולה מהערה זו כי ש"ס ישן נושן הוא אחד מהדפוסים שקדמו לשנת של"ח 1578.

מתוך 'הגהות וציונים' במהדורת עוז והדר

שיתקבלו תפילותינו בפני אדון כל !

כתיבה וחתימה טובה

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

הגביר רפאל הלוי מאזמיר

 

בע"ה

"ברוך אתה בעיר, וברוך אתה בשדה"

דברים פרק כח פסוק ג

רשימה לפרשת כי תבוא

בשער ספר בגדי יום טוב, שחברו הדיין הרב יום טוב קריספין, מחכמי העיר איזמיר, מופיעה הקדשה הכתובה בכתב הספרדי המקובל המכונה "חצי קולמוס".

הספר נדפס בשני חלקים. הראשון בשנת תרל"ד (1874) והשני בשנת תרמ"ז (1887). לפנינו שער החלק הראשון.

 

הנה ההקדשה בהגדלה:

 

 

וכך הוא נוסח הכתוב:

ב"ה

להגביר המפואר השר

והטפסר תפארת ישראל

הגביר הרב ועצום

כמוה"ר ג'י רפאל

הלוי נר"ו יאיר

אורו נסו"א ממני

המחבר הי"ו 

(תודה לידידי אלי שטרן על הפענוח).

 

רציתי לדעת מי הוא הגביר רפאל הלוי ?

פניתי בשאלה למכובדי ד"ר דב הכהן, מרצה במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, ומומחה בעל שם בתולדות יהודי אזמיר.

מעניין לציין שדב הוא דור שביעי לאחותו של המחבר. מרים קריספין, נישאה לבנימין רודיטי ודב הוא דור שביעי לזוג זה.

בקשתי את עזרתו ונעניתי בנפש חפצה ויד רחבה.

וכך כתב לי:

"… אם לא נאמר שההקדשה מופנית לגביר (חכם) בעיר אחרת, האיש היחיד באזמיר שהתיאור הזה יכול להתייחס אליו הוא ג'יליבי רפאל הלוי (ת"ר-תרע"ד), שהיה בן למשפחת גבירים ותיקה באזמיר.

אביו היה הגביר ג'יליבי בכור חיים הלוי (תקע"ב-תרס"ה), שהיה מוכר באזמיר כבעל יכולות מופלגות בחיזוי העתיד (ראה עליו אצל גאון, יהב"י, עמ' 340. ושם, בטעות, רושם שנפטר בתרס"ח).
בשל כשרונותיו כאסטרולוג, היה נשאל גם על ידי רבנים ומסופר שבנסיבות אלו נפגש אף עם הסולטן בקושטא.
במצבתו רמוזים כשרונותיו ומעמדו הרם ("רב תכונות, סוב'ר הרזי'ם, מופיע צפונות […] במלכים יתקלס, שרים וסגנים").

גם אביו של בכור חיים הלוי, רפאל הלוי, נחשב לאדם רם מעלה. במות אשתו, רחל, בשנת תרל"ז, נכתב עליו "משרת את המלך [הסולטן?], נטע נעמן" (כתב יד מכון בן צבי, מס' 1714, עמ' 99).

ג'יליבי רפאל הלוי המוזכר בהקדשה (אם אכן מדובר בו), היה תלמידו של הרב פתח הדביר (ראה פתה"ד, ח"ב, סי' ר, אות ב, דף כד, ריש עמודה ד; ח"ג, סי' רע"ד, אות ד, עמודה ב).

בכסליו תרכ"ב הוא נשא לאשה את וידא קלארה, בתו של ר' יוסף (ב"ר חיים) פאלאג'י (ראה: אברהם את ידו, ח"ב, דרוש ב לנישואין, דף פ ע"א). לכן, לעתים הוא מוזכר בתור נכדו של הרב חיים פאלאג'י.

חמיו מזכירו בספרו ויוסף אברהם, דף יא ע"א וע"ב (ושם, בכינוי ג'י[ליבי]).

רפאל הלוי לא היה מוכר בקהילה כדמות רבנית, כפי שמשתמע מן ההקדשה הזו. הוא נפטר באזמיר בשנת תרע"ד ובמצבתו תאריו הם "הג'[ביר] כה"ר" (ראה צילום המצבה, שרכשתי מידיו של פרופ' דוד בוניס לפני למעלה מעשרים שנה, מצ"ב).

עותק של הספר בית השואבה (לר' יהודה שמואל אשכנזי, ליוורנו תר"ט) שאותו ירשתי מזקני, חכם שם טוב הכהן ז"ל (ואינני יודע כיצד הספר הגיע לידיו), היה שייך לרפאל הלוי דנן.
מצ"ב צילום כריכתו המפוארת ועליה מתנוססים שמו ושם אביו: "הצעיר רפאל הלוי הי"ו בכר [=בן כבוד רבי] חיים דמ'[תקרי] בכור ס"ט".

כל טוב,
דב

מצבת הג' (הגביר) רפאל הלוי. נפטר בשנת 5674 (לבריאת העולם).

כרירכה מפוארת של מחזור "בית השואבה" (דפוס ליוורנו) עם רישום בעלים: רפאל הלוי הי"ו

באדיבותו של ד"ר דב הכהן אני מפרסם הקדשה נוספת של המחבר, שנכתבה לישיבת מגן שאול באזמיר, שם למד בצעירותו.

הקדשה זו נרשמה על החלק השני של ספר "בגדי יום טוב" שנדפס בשנת תרמ"ז (1887) וזה לשונה:

ב"ה
ישיבת מגן
שאול יב"ץ
ממני קטן
המחבר ה"י

יש עשיר בדעת ויש עשיר בממון.

ברוך מי שחולק מחכמתו ומתורתו לאחרים.

ברוך מי שמזיל ממעותיו לפרנסת תלמידי חכמים ולהפצת תורה בישראל.

"ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה".

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

בע"ה

וְהָיָה אִם-בִּן הַכּוֹת, הָרָשָׁע–וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו, כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר

דברים כה, ב

רשימה לפרשת "כי תצא"

ברשימות הביבליוגרפיות המכילות את כל ההדפסות של התלמוד הבבלי ישנה קטגוריה מיוחדת לרישום של הדפסת מסכתות בודדות.
גם במקומות שבהם הדפיסו את כל המסכתות  – ש"ס שלם – הוציאו בנפרד מסכתות בודדות.
מדוע הדפיסו אותן מסכתות? מה החשיבות שלהן?
הדבר הפשוט ביותר הוא שהן משקפות את הביקוש ואת המסכתות שנלמדו באותו מרחב.
ר' חזקי סופר העמידני על מציאות עותק נדיר בספריית  הרמב"ם של מסכת מכות, דפוס אנטאן שמיד, וינה תקפ"ב (1822).
מסכת זו נדפסה בנפרד אחרי הדפסת התלמוד כולו בוינה בין השנים תקס"ו-תקע"א (1806-1811).
בספריה הלאומית קיים עותק של מסכת ברכות מאותו שנה ומקום.
כאמור לעיל, הדפסת מסכת מכות וברכות יכולה להעיד על השימוש בהן במסגרות לימוד מסודרות.
בעותק שלנו ישנן חותמות, המאששות תיאוריה זו, ומראות כי מסכת זו היתה רכושו של "תלמוד תורה" וסביר להניח כי נלמדה בכיתות הגבוהות בו.
בעזרתו ובעצתו של רעי חנוך  גוטליב יצאנו למסע בעקבות חותמות המצויות על שער הספר.
אם תתבוננו בדף השער של מסכת מכות הנ"ל תבחינו  בשתי חותמות  המסומנות בחץ בצבע תכלת.
על אחת מהן כתוב: TALMUD TORA SCHULE 
כלומר, זו חותמת של מוסד חינוכי "תלמוד תורה".
היכן מקומו של "תלמוד תורה" זה ?
הפיתרון הוא בחותמת השניה, המסומנת בחץ בראש העמוד.
חותמת זו קצת מטושטשת, אך כמותה מצויה גם על גבי כריכת הקרטון הפשוטה של עותק המסכת שלנו, וזו לשונה:
G. Jaffe
HAMBURG
Parkallee 11

בהיפוך הדף תוכלו לקרוא רישום שמם של אותם הבעלים באותיות עבריות:

גבריאל אריה בן החבר ר' יעקב יפה

ק"ק ליבעקק יע"א

בבדיקה במנועי חיפוש גניאולוגים מצאנו שגבריאל אריה בן יעקב יפה נולד בהמבורג בתאריך 6 לנובמבר שנת 1873.

כמו כן מצאנו רישום שלו במרשם האוכלוסין של העיר הסמוכה ליבעק בשנת 1903.

החותמת  "תלמוד תורה שול" שייכת למוסד ידוע שנוסד 1805 בעיר המבורג והיה לבית הספר הראשון בעיר זו.

מידע רב על בית הספר ניתן לשאוב מערכו באתר בויקיפדיה (באנגלית) ובספר שנכתב עליו בשנת 2005 (בגרמנית).

מעטפת הספר

מבנה בית הספר שופץ בשנת 2007 ושוכן בו כיום המרכז הקהילתי של יהודי המבורג.

בחזית הבנין הוצב לוח זכרון המנציח את "בית-הלמוד תלמוד תורה", כפי שמופיע באותיות עבריות ככותרת משנה על הלוח. על הלוח נכתב:

הבניין נבנה בין השנים 1909-1911 לפי עיצובים של האדריכל פרידהיים.

בית הספר הוקם בשנת 1805 בעיר החדשה.

הוא הוכר בשנת 1869 כבית ספר ובשנת 1932 כבית ספר תיכון. היה זה אחד מבתי-הספר היהודיים החשובים ביותר בגרמניה.

ב -1939 גורש בית הספר מהבניין הזה ונסגר ב -1942 במהלך הגירושים.

לוח זכרון בשער מבנה "בית למוד תלמוד תורה" בהמבורג

(תודה לגב' אוטה חדד, ברלין, על התרגום)

 

סביר להניח שהילד  גבריאל אריה יפה שנולד בשנת 1873 בהמבורג למד בבית ספר זה בתחילת שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

בספר   Tulmud Tora Schule in Hamburg מופיעה תמונה של תלמידי  כיתה א' בשנת הלימודים תרמ"ג  1882/1883.

סביר להניח שילדים אלו למדו מסכת מכות בהמשך דרכם ב"תלמוד תורה".

שנת הלימודים הראשונה 1882/3 עם המורה Daniel Isaak

 

שבת שלום

אבישי


ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

 

 

 

כתר שם טוב

 וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ–וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל-סֵפֶר, מִלִּפְנֵי, הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.

דברים פרק יז פסוק יח

רשימה לפרשת שופטים

בפסוק הנ"ל המופיע בפרשת השבוע מובע הרעיון של כפיפות המלך לתורה וחוקיה.

במסכת אבות נאמר:

רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות,

וכתר שם טוב עולה על גביהן (פרק ד משנה יג).

אז כמה כתרים ישנן? שלשה או ארבעה?

כותב הרמב"ם בפירושו למשנה כי כתר תורה הוא כתר שם טוב !

"…אבל כתר שם טוב מגיע מאת התורה, רוצה לומר ידיעתה והמעשה בה, כי בהן יגיע השם טוב האמיתי" .

בספר הבא מצאתי הקדשה מיוחדת הבנויה על המשנה במסכת אבות.

 

הפתיח הוא כך:

רבי שמעון אומר: שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות,

וכתר שם טוב עולה על גביהן (אבות ד')

וכולן נתקימו ברבי ובניו, ועדה השירה זאת כתבתיה להתקדש חג

הולדת הבחור המשכיל אברהם בן אדוני ומורי ורבי הרב הגאון ר'

עזריאל מונק נ"י, למלאת לו שלש עשרה שנה.

וכך הוא המשך הברכה:

אברהם אברהם !

אביך ישמח, תגל אמך

בר היית, זך לקחך

רב לך ברכת אביך

הלוא הוא תורתו בפיך

מצות שפתיו שמרת בקשת

מרחם משחר, מרחם הקדשת

ואתה כהן, כתר תורה כתר כהונה

נזר לראשך, וידך לאל אמונה

קרנך רמה, עטרת בנים אבותם

בך בחר אל מאשר(?) היות שר

עזרך מקדש, אל אביך ויעזרך

רב וגאון לקרית מלך רב

לפני מלכים יתיצב לעמו בקרב

יגדל שמו, ואולם שמך גם הוא ככה

נאמר לאברהם : אגדלה שמך והיה ברכה

חזק בעד עמנו ועטרת תפארת תמגנך

אברהם אברהם ! בך יברך ישראל, קבל נא […] ברכתי, והי' לך ספרי כתבתי,

ונתן הספר אל יודע ספר, וישמח לבי גם אני המחבר

דוד דוב לבית דאוידאוויטץ

 אקרוסטיכון של הברכה : אברהם מונק בערלינ חזק


נשוא הברכה הוא חתן בר המצוה אברהם מונק  (תרס"ג-תשמ"ו, 1903-1986), בנו של הרב עזריאל מונק.

הרב עזריאל מונק היה רב קהילת עדת ישראל בברלין. קהילה אורטודוקסית שייסד חותנו הרב עזריאל הילדסהיימר.

תמונת הרב עזריאל מונק. מקור התמונה אתר geni

 

 

מרתקת ההקדמה שכתבה לו קהילתו, בפתח ספר "מנהגי ביהכ"נ דקהל עדת ישראל פה ברלין", עם הגיעו לגיל שבעים בשנת תרח"ץ 1938. ראו נא כאן.

בהקדמה זו  מוזכר גם בנו  אברהם כמי שעזר בליקוט  והעתקת המנהגים.

לרב עזריאל מונק היתה בת בשם יהודית שהתחתנה עם הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (נכדו של הרב עזריאל הילדסהיימר הנ"ל). הוא היה מנהל ספריית הסמינר לרבנים בברלין ואחר עלייתו ארצה עבד בספריית הרמב"ם ואף שימש כמנהלה.

חלק נכבד מאוצרותיה של ספרייתנו, ספריית הרמב"ם, נזקף למבצע ההצלה של הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר, שעלה בידו בעת סגירת הסמינר ע"י הנאצים ימ"ש להוציא ספרים מספריית בית המדרש לרבנים מבעד לחלון נסתר ולהבריחם ארצה.

כרטיס קטלוג ישן של פריט נוסף בספריית הרמב"ם שמחברו הוא דוד דוב דוידוביץ מחבר ספר "חידות מני קדם". האות H בשורה התחתונה היא קיצור של הילדסהיימר. חוברת זו אינה נמצאת כיום אצלנו.

זכה הרב ד"ר עזריאל במעשיו לכתר תורה ולכתר שם טוב.

שבת שלום

אבישי

————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

 

 

 

בית המדרש חומה דפאציעפף

בע"ה

בית המדרש חומה דפאציעפף

רשימה לפרשת ראה

בימים אלו מסיימים לומדי הדף היומי את מאה ועשרים (120!) הדפים במסכת זבחים, מהלך של ארבעה חודשים רצופים. מיוחד הלימוד במסכת זו שהיא ראשונה לסדר קודשים.

שח לי חברי יוסי זילבר, מעשה ששגור אצל מו"ר אביו ר' יצחק זילבר (מח"ס "טבריה מכורתי", תשע"ח 2018) על דרך ההלצה. מעשה בראש ישיבה ש"תפש" שני תלמידים לומדים בספרייה מסכת זבחים במקום המסכת הנלמדת בבית המדרש בישיבה. זאת לדעת כי המסכתות הנלמדות בישיבות הינן מסדר נשים ונזיקין, ועליהם התחברו ספרי חידושים למדניים. גער ראש הישיבה בתלמידים ואמר להם: נרפים אתם נרפים, על כן אתם אומרים נלכה ונזבחה לה' ! (עפ"י שמות פרק ה פסוק יז).

לכבוד לומדי הדף היומי המתחילים במסכת מנחות בע"ה, הנה פנינה קטנה בשולי עותק ספר "אסיפת זקנים" על מסכת מנחות .

לקט "אסיפת זקנים" על מסכתות זבחים ומנחות הוציאו מרן ה"חפץ חיים" מראדין, במסגרת פועלו לעידוד הלימוד סדר קודשים, בין השנים תרס"ב-תרס"ט (1902-1909).

בעותק הספריה בשולי עמוד השער ובדף האחרון מופיעה החותמת הבאה וזה לשונה: חותם דבהמ"ד [=דבית המדרש] חומה דפאציעפף.

 

היכן היה בית המדרש הזה?

בכריכה הפנימית כתוב כי עותק זה "נקנה מהרבנית עמרמי, רמת גן" במחיר של 1 לירה.

 

באתר של חב"דפדיה מצאתי ערך על הרב משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי):

נולד בשנת תרכ"ג בעיירה פנורניצה שברוסיה, לאביו החסיד הרב נח שו"ב. נפטר בג' אלול תש"א, שימש כרב בפוצ'פ וחיבר ספרים רבים וחשובים. בסוף ימיו התגורר ברמת גן.

עוד סופר שם כי הרב פוגורלסקי ניסה במשך שנים רבות לצאת את רוסיה ולעלות לארץ הקודש, אבל השלטונות לא אפשרו לו. בסופו של דבר המאמצים נשאו פרי, ובשנת תרצ"ז קיבל רשות לעזוב את רוסיה והוא הפליג באוניה מאודסה לחופי ישראל. בישראל קיבל אותו בשמחה בנו דוב והזמין אותו יחד עם רעייתו השנייה, מרת שפרה רחל, להתגורר בבית שבנה לו בחצר ביתו ברמת גן. הוא אכן נענה להזמנה, ובבית זה התגורר עד לפטירתו, ארבע שנים לאחר מכן. במשך השנים שינה בנו דוב, את שם משפחתו לעמרמי, והרב משה מרדכי הרגיש צורך לשנות גם את שמו, כאות כבוד על כך שהתגורר אצל הבן.

הנה ברור, אפוא, דפאציעפף בחותמת שלנו היא העיירה פוצ'פ (Pochep) ברוסיה, שהיתה בה פעילות ערה של חב"ד גם תחת השלטון הקומוניסטי. 

כנראה הרב משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי) הביא עמו ספר זה בעלותו ארצה.

 

תמונת אחד מחמשת בתי הכנסת שהיו  בפוצ'פ. המקור כאן

 


מהו בית מדרש חומה?

חיפוש במאגרים מעלה שהיו עשרות בתי מדרש מפוזרים בערים ועיירות במזרח אירופה וכולם כונו בשם זה.

שתי דוגמאות לפניכם:

  1. בספר שו"ת "ברית יעקב"  לר' ברוך מרדכי ליבשיץ (ורשה, תרל"ו 1876), רב בסעמייאטיץ, ישנה תשובה העוסקת בשאלה אם אפשר לצרף עזרת נשים לבית מדרש חומה.

    "פה עירנו בנוי בית המדרש חומה זה שבעים שנה" לקריאת התשובה כולה ראו נא כאן.

2. בספר  יזכור לקהילת  אנטופול-אנטיפאליע (תל אביב תשל"ב, 1972) מסופר בהרחבה על הקמת בית מדרש חומה. הרשימה כוללת  זכרונות עם תמונת בית המדרש.

"… הבה נבנה בית המדרש "חומה"…" לקריאת הפרק ראו ראו נא כאן.

מה טעם נקראו בתי מדרש אלו בשם חומה? האם שם זה אופיני דווקא לבית מדרש?

שאלות אלו מופנות אליכם, קהל הקוראים !

השערות אפשריות:

  1. על שם צורת המבנה, שהוא גדול ומרווח ובנוי לתלפיות.
  2.  על סמך הפסוק "אני חומה…"  ודרשו חז"ל בזה (פסחים פז א) – אמר רבי יוחנן אני חומה זו תורה. (חנוך גוטליב)

אשמח לקבל תשובות במדור התגובות או כתבו אלי לפי הכתובת המצויינת מטה.

שבת שלום

אבישי


תגובות:

1.

שלום רב

בית חומה – מושג נפוץ בימים ההם והוא בניין בנוי אבן ונחשב יוקרתי ומפואר, כאשר רוב הבתים בעיירות היו עשויים עץ.

וכנראה שהוא הדין לבית המדרש חומה.

עוד על הרב עמרמי והעיירה פוצ'פ, במאמרי המצו"ב כאן.

כל טוב

שניאור זלמן ברגר

 

2.

בס"ד

שלום אבא, הרשימה השבוע היתה ממש יפה.
חשבתי אולי קוראים לבית המדרש חומה, משום שהגמ' אומרת שחכמים לא משתתפים בבניין החומה משום שחכמים לא צריכי נטירותא, ומשום שתורה מגנא ומצלא. א"כ ביהמ"ד הוא החומה שמגינה על המסתופפים בצלו.
יום טוב.
 יצחק אלבוים

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

מלחמת האביר והדרקון

"כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם?"

רשימה לפרשת עקב

כיבוש הארץ היה במלחמה פלאית מול עמים רבים ועצומים. גם בני ענק.

עם ישראל פוחד. משה רבנו מחזק את רוחו ואמונתו. הנשק הסודי בארסנל היה הצרעה !

שלש פעמים בלבד מוזכרת הצרעה בתנ"ך. כולם באותו הקשר של כיבוש הארץ.

וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ.

פרשת עקב (דברים ז, כ.)

 וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ.

פרשת משפטים (שמות כג, כח.)

וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ.

(יהושע (כטד, יב)

בפרשני התורה מצאנו שתי הצעות  על מהות הצרעה:

  1. דרכו של רש"י והרמב"ן, שמדובר בצרעה הידוע לנו ממקורות חז"ל עד ימינו.

    פירוש הרמב"ן, שמות כד

    2. דרכו של ר' אברהם אבן עזרא, שמדובר במחלה נגיפית.

    פירוש הראב"ע, שמות כד

————————————————–

להבדיל בין הקודש לחול, בין ישראל לעמים, בין מלחמה למלחמה.

השבוע נתקלתי באיור מוזר בגב שער ספר ישן-נושן.

במבט ראשון נדמה לי כקשקוש.

הספר הוא "מסכת סופרים", שהיא אחת מ"המסכתות הקטנות" (חיבור מתקופת הגאונים). מסכת זו עוסקת בדיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות.

הספר נדפס בעיר דיהרנפורט בשנת תצ"ב (1732) בדפוס המשובח של ישכר בער כ"ץ. ונלוו אליו פירושים "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" מאת ר' אריה ליב שפירא.

שער ספר מסכת סופרים. דפוס דיהרנ פורט, שנת תצ"ב 1732

שערתי שייתכן ולפני "דגל המדפיס". הלכתי אצל ספרו של אברהם מאיר הברמן ובו אוסף של דגלי המדפיסים העבריים.

שם מצאתי דגל מבית דפוס אחר שבדיהרנפורט. 

בדברי ההסבר לדגל כתב הברמן:

המדפיס יחיאל מיכל מייא, שהדפיס ספרים עבריים בדיהרנפורט משנת תקכ"ח (1768) קבע בשערי רוב הספרים שיצאו מבית-דפוסו את חותם העיר דיהרנפורט וזו צורתו: גיאורג הקדוש רוכב על סוס ומוחץ בחניתו את ראשו של הדרקון…

תורף הסיפור הוא על דרקון השוכן ליד מעיין ולא מאפשר גישה למים אלא אם יביאו קרבן אדם. בסופו של דבר האביר הורג את הדרקון וגואל את תושבי העיר ונסיכתם מצרה זו.

סיפור זה התגלגל מהמיתולוגיה המזרחית לאירופה הקלאסית ושם אומץ ע"י הנצרות.

למתעניינים בפרטים, ראו כאן בהרחבה (בפולנית), ובערכו בויקיפדיה (באנגלית) ראו כאן

אם נחזוור ונעיין בציור שלנו נראה את ראש דרקון ואת ראש האביר ודגלו בולטים מעל הכל. כנראה זו וריציה לאותו סיפור מיתולוגי של מלחמת האביר בדרקון בבית דפוס בעיר דיהרנפורט.

 

שבת שלום

אבישי

 


בהדרכתו של יובל מלחי, מטובי מגישי הפודקסטים בארץ, התחלתי לשדר פרקים מתוך הבלוג "עם הספר" בפודקאסט חדש.

אשמח אם תאזינו ותשלחו לי הצעות לפרקים נוספים.

גם ביקורת בונה תתקבל בברכה.

אז לחצו כאן ונסו…

מחכה לתגובותיכם במייל הרשום מטה.

————————-

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

%d בלוגרים אהבו את זה: