בע"ה
וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר.
פרק לד פסוק ז
רשימה לפרשת מטות – מסעי
אחת הסוגיות הגיאוגרפיות/התנ"כיות הסבוכות היא איתור המקומות המציינים את גבולי ארץ ישראל.
אנחנו מכירים ארבע מערכות של גבולות הארץ:
- גבולות ההבטחה בברית בין הבתרים (בספר בראשית).
- גבולות מצוות ירושת הארץ בפרשת מסעי (בספר במדבר).
- גבולות עולי מצרים.
- גבולות עולי בבל.
לכל גבול יש משמעות הלכתית.
אנחנו נתמקד ברשימתנו בצד הצפוני של גבול עולי מצרים.
הנקודה הצפונית המוזכרת בתנ"ך בכיבושי יהושע היא "בעל גד", הנמצאת בבקעת הלבנון. היא מוזכרת בשלשה מקומות בספר יהושע בפרקים יא-יג. לראשונה כאן:
מִן-הָהָר הֶחָלָק, הָעוֹלֶה שֵׂעִיר, וְעַד-בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן, תַּחַת הַר-חֶרְמוֹן; וְאֵת כָּל-מַלְכֵיהֶם לָכַד, וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם (פרק יא פסוק י"ז).
בעל גד מזוהה כיום עם העיירה בעל בק בבקעת הלבנון צפונית מזרחית לבירות.
הרוצה להעמיק בסוגיה יפנה לספרו של יהודה לנדי "שלש ארצות לשביעית". ירושלים תשע"ד, בפרק על תחום עולי מצרים – הבנה גיאוגראפית. ראו נא כאן
תמונה מתוך ספר "שלש ארצות לשביעית".
כדרכנו בבלוג זה אנחנו מבקשים להסב את תשומת לבכם להארה ביבליוגרפית בספרותנו התורנית.
קבלתי השבוע בקשה מהרב אהוד אחיטוב נר"ו רב הישוב "בני דקלים", מרבני ההלכה של מכון התורה והארץ ורעי משכבר הימים לספסל הלימודים ב"מרכז".
הרב אהוד הפנה את תשומת לבי למחיקה בפירוש המשנה "מעשה ארג" לרבי מקומרנא, רבי יצחק אייזיק ספרין, כפי שנראה מעותק המצוי במאגר "אוצר החכמה". עותק זה הוא דפוס צילום שנעשה בניו יורק בשנת תשי"ד (1954).
התבקשתי לבדוק בעותקי הספריה את המקור כפי שנדפס במהדורות הראשונות.
השויתי עם עותק שלנו במהדורת למברג תרל"ג (1873) ואכן שם אין מחיקה !
במה המדובר?
הפסקה עוסקת במעמד של העיר עכו ושל העיר בירות הנמצאים בגבול עולי מצרים. המחבר פוסק שיש בגבול עולי מצרים קדושה – "קדוש יאמר לו" – באדמה וביושביה !
…ועד היום מי שקונה קרקע בכיבוש מצרים כגון עכו ובראט וכיוצא מה שהיא מכיבוש ראשון הרי הוא חל עליו קדושת ארץ ישראל מימות אברהם, קדוש יאמר לו, ולא נעבד בשביעית אבל נאכל שלא גזרו שם על הספיחין…
…וזה יסוד מוסד לא יזיזו אותו כל הרוחת שבעולם, לישראל הקונה קרקע בכיבוש מצרים הרי הוא בקדושות הארץ לכל דבריה מן התורה, קדוש יאמר לו והנקבר שם הוא קבור בארץ ישראל…
מדוע נמחקה "בראט" – היא העיר בירות – מהמהדורה המאוחרת?
האם סבר מאן-דהו שבירות אינה כלולה בתחום עולי מצרים והגבול עובר דרומית לה (כדעה המובאת בספר "אדמת קודש", שהגבול עובר בנחל הליטאני, קראו בפרק על תחום עולי מצרים – הבנה גיאוגראפית כאן)?
אשמח לשמוע את דעתכם!
הוסיפו תגובה לרשימה או כתבו נא אלי לכתובת הספריה המופיעה למטה.
שבת שלום
אבישי
נספח:
איך הגיע הרב אהוד לכל זה? —סיפור בפני עצמו.
ראו נא מכתבו ובו השתלשלות העניינים:
ב"ה י"ד תמוז ה'תש"פ
לכבוד
… אבישי אלבויים שליט"א
שלום רב וברכת ה' עליכם
שמחתי לדבר אתך ואשמח גם להבא בעזרת השי"ת.
בהמשך לשיחתנו אקדים שאני עורך תשובה (כנראה טיוטה) שנשאל זקני הסבא רבה שלי. שמו היה רבי נתנאל חבובא זצ"ל והוא היה סבא ישיר של אבא שיח' שקרוי כשמו, הוא נולד הרבה אחרי שסבו נפטר. הסבא רבה היה ראב"ד בדמשק עד שנת תר"ס כשבאותה שנה עלה לירושלים בה למד עם חכמי המקובלים ונפטר בשיבה טובה בשנת תרע"ז.
השאלה הייתה האם צריך לנהוג קדושת שביעית בפירות וירקות שגדלים בעיר בירות? כשלא ידוע מי השואל כשיתכן שזה אחד מבניו שידוע שהיה חי תקופה מסוימת בעיר בירות.
כפי הנראה השואל בשאלתו זכר שהתוס' יו"ט סבר שהעיר בירות היא בתחום עולי מצרים והסבא ע"ה כותב לו שהדברים אינם כתובים בתוס' יום טוב אלא בפירוש "מעשה אורג" כשהוא מצטט אותו מילה במילה, כפי שרואים בצילום של המהדורא הראשונה שנדפסה בניו יורק בברכת בנו של האדמו"ר, אך לא מצוין באיזו שנה.
הבעיה היא שדווקא המילה העיקרית "ברת" שסבא מצטט בשמו הושמטה מה במהדורת הצילום. (הדבר בולט שחסרה שם מילה כי יש רווח באמצע שורה). וכפי הנראה בעקבות אותה השמטה זו היא גם הושמטה גם במהדורות הבאות.
לענ"ד ברור שלפניו של הסבא הייתה המהדורא הראשונה, כי התשובה נכתבה לפני למעלה ממאה שנה, שהרי הוא נפטר לפני 103 שנה בירושלים, ועד פטירתו לא יצאה מהדורה נספת. כך שבין אם הוא כתב את התשובה בהיותו בדמשק ובין אם הוא כתב אותה כבר בירושלים, לא הייתה לו מהדורה אחרת.
ניסיתי באוצר החכמה אכן יש שם משניות בהוצאת המהדורה הראשונה, אך לא בסדר זרעים. כמו כן בדקתי בהיברובוקס ושם הם בכלל לא מופיעים. גם בספריה הלאומית לא מצאנו.
אשמח ואודה לך, אם תמצא אותו בספריית הרמב"ם ותשלח לנו צילום של "מעשה אורג" מס' שביעית פ"ו מ"א במהדורה הראשונה.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
——
ב"ה ל' תשרי א' דר"ח מר-חשוון ה'תשפ"א
לכבוד
ידידי ורעי
הרב אבישי אלבויים שליט"א
שלום וברכה שבוע טוב וחודש טוב וברכת ה' עליכם
זיהוי של "ברטא" כעיר בירות
כיוון שראיתי שיש המשך להתכתבות בנושא שהעלנו לפני כשלושה חודשים, מצ"ב בהמשך לשאלת הכותבים שלא ברור אם כן "ברטא" היא העיר בירות?
אכן זה נושא התשובה של מו"ז הרב נתנאל חבובא זצ"ל כשבתחילה הוא מתייחס בספקנות ש"ברטא" היא אכן בירות עם ההשלכות שיש לכך שלדעת המעשה אורג היא בתחום עולי מצרים.
אך לבסוף הקרבן נתנאל מאשש את דברי המעשה אורג לאור דבריו המפורשים בדברי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח, מהדורת בית המדרש להלכה בהתיישבות פרק יא כשבתחילה הוא דן היכן הוא הור ההר, ואז הוא כותב:
"לדעת זה ההר אי זה הוא ואנה הוא מקומו טרחתי זמן מרובה ויגעתי ומצאתי תהילות לאל דע כי מן ההר הסמוך לעכו והוא הר הכרמל ואל הצפון ימצאו קצת ראשים בים יבואו וגם בשטח הארץ כמו צור וצידון ובירות וכו'
וכן בהמשך דבריו שם ד"ה גבול צפון, כשהוא מתאר את הגבול הצפוני של ארץ ישראל, הוא מתייחס לזיהוי של "ברטא" כבירות:
"אל בירותא קורין לה היום בירות בתיו דגושא, ובפירקא דחסידי הוא שנזכר אלעזר איש ברתא".
לכן, אך טבעי הדבר שרבים מתלמידי החכמים שבכל הדורות העוסקים בגבולות הארץ בהלכה, הסתמכו על דברי הכפתור ופרח, ובוודאי בזיהוי מקומות מרכזיים שמבוססים על מסורת רבת שנים, כמו בנוגע לעיר בירות. ולכן גם טבעי הדבר שגם האדמו"ר מקאמרנא זצ"ל יקבל הנחת יסוד זה. ויהי רצון שנזכה בעזרת השי"ת לכוון לאמיתה של תורת אמת.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
————————————–
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
ראיתי את התגובה מאת הרב אריה ס. ובדיוק על זה אני שואל:
הוא כתב "ובהוצאה שלי של 'היכל השביעית' הכנסתי בחזרה", ולא ראיתי שם, אלא גם שם כתוב "כגון עכו וכיוצא", בלי ברהט/בראט.
לכן שאלתי אם מדובר על הוצאה יותר חדשה של היכל השביעית
בהיכל השביעית שבאוצר החכמה (שנת ה'תשס"ז) לא כתוב "וברהט" אלא "כגון עכו וכיוצא".
מדובר על מהדורה יותר חדשה?
——————–
שלום.
ראה נא תגובה קודמת מאת אריה ס. !!!
אבישי
שלום וברכה
ראיתי את המאמר ומאוד מעניין
אני נכד המחבר ויש לי גם את כתי"ק ושם כתוב 'וברהט'.
כשעבדתי במכון עז והדר על הירושלמי, ואחד מעבודות שלי היה על המעשה ארג של זקיני
ומה שהיה כשאני השוויתי את הנדפס לכתי"ק הכנסתי מילה זו 'וברהט' בחזרה למקומו, כי ידעתי שזה בלבנון שם
אמנם המבקר הוציאו שוב מה נעשה הוא לא ידע מה זה.
ובהוצאה שלי של 'היכל השביעית' הכנסתי בחזרה.
אמנם לא ראיתי ראיה ברורה שזה העיר ביירות, אני צריך ראיה ברורה לזה
בברכת שבוע טוב ומבורך
‐———-
תודה.
שאלת הבהרה. בכתב היד כתוב "בראט" או "ברהט"?
בברכה
אבישי
[מכתב שהקבל בדוא"ל הספריה]
שלום.
לא פעם אתה מצליח לתסכל אותי, כשאתה פותח נושא ולא עוזר להתקדם בו.
כמו בבלוג של השבוע, אתה מעורר שאלה על מחיקת העיר בירות ואתה לא מפנה לשום מקום בו ניתן למצוא את הסיבה למחיקה.
מה מעניין אותי אם מחקו, המעניין הוא – למה? ובזה אתה לא מעניק לנו אפילו טיפ.
בתודה על הכל.
דוד
—————————-
בע"ה
שלום
אדרבה ולהיפך !
התשובה יכולה להיות סתמית. טעות. חוסר הבנה וכד' של המדפיס/מהדיר.
אבל אותנו זה מעורר ללימוד מה הם גבולות עולי מצרים.
הפניתי – כדרכי בכל רשימה – בקישורית למאמר ממצה בנושא בספר "שלש ארצות לשביעית".
הדיון הבסיסי מתחיל בשאלה היכן נקודת הגבול הצפוני "הר ההר" בפרשת מסעי. אחרי זה באים לשאלת כיבושי יהושע/דוד ושלמה. יואב הגיע במפקד עד צידון בלבד.
שבת שלום
אבישי
רשימה מעניינת ביותר, תופעת השמטת מילים בין מהדורות תופעה ידועה ואכן בד״כ היא נבעה מחוסר הבנה או ידע של המו״ל או המגיה.
יישר כח ושבת שלום
ערב טוב לך ר' אבישי אלבוים,
כדרכי הנני קורא את דבריך מיד בהגיעם, ממש בעודו בכפו יבלענה.
לגבי הערתך היום בדבר העיר 'בראט'.
אינני יודע בודאות, אבל לבי אומר לי שאין מדובר בתלמיד חכם שחלק על המחבר בדינה של העיר בירות, כי אם במשהו הרבה יותר בנאלי. ושוב, אינני קובע אלא משער, שהמדובר הוא במי שהגיה את הספר לפני או תוך כדי ההדפסה ולא הכיר עיר בשם 'בראט', ומתוך מוזרותה סבר שטעות נפלה כאן ומתוך כך השמיטה.
שוב הנני מדגיש, אינני יודע מי המדפיס ולכן אינני קובע מסמרות בענין, ועדיין סבורני שכדאי לתת את הדעת גם על אפשרות שכזו.
בברכת הצלחה, ח"י כהן
לענ"ד אני מעלה השערה. שהמגיהים אח"כ לא הבינו את התיבה "בראט" כי גם היום לא כותבים כל את העיר בירות וגם ביידיש לא כותבים כך וחשבו שזה טעות לכן מחקו.
הרב אבישי אלבוים מכובדי שלום רב,
רשימה מעולה שבמעולות!
יישר כוחך ושבת שלום,
ניר