בע"ה, רשימה לט"ו באב, שבת "נחמו", תשפ"ב
שער ספר מכילתא, עם פירוש "זה ינחמנו" לר' משה פרנקפורט, דפוס אמשטרדם תע"ב (1712).
עותק ספריית הרמב"ם (בית אריאלה).
איך בודקים מיתה?
אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים…
(משנה. תענית. פרק ד). רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר.
רש"י:
שכלו מתי מדבר – דתניא: כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר: צאו לחפור! והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו, שמא ימות קודם שיחפור. ולמחר הכרוז יוצא וקורא: יבדלו חיים מן המתים! וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא.
וכל שנה היו עושין כן, ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים. וכיון שראו כך תמהו ואמרו: שמא טעינו בחשבון החדש, חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר. וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם, ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו. קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט.
———————————————
בשנת תקל"ב (1772) פקד הדוכס ממקלנבורג על הקהילה היהודית שלא לקבור את מתיה עד שיעברו שלשה ימים, שמא המת לא מת רק התעלף. פקודה שעמדה בסתירה להלכה שאין מלינים את המת ללא צורך. בשווערין – בירת המחוז – כיהן אז הרב מרדכי יפה. הרב ופרנסי הקהילה הריצו מכתבים לרב יעקב עמדין (היעב"ץ) ולמשה מנדלסון ובקשו את התערבותם.

חלופי המכתבים בין היעב"ץ למשה מנדלסון וביניהם לפרנסי העיר שווערין התפרסמו בשו"ת שאילת יעבץ (חלק שלישי, סימן מד-מז. מהדורה חדשה, תשע"ו 2016) ובכרך כתב העת של המשכילים "בכורי העתים" (משנת תקפ"ד 1824).

פרשה זו יש בה ממשק למפגש בין רפואה והלכה והיא תוארה בהרחבה, על ספיחיה והשתלשלותה ההיסטורית, במאמרו של משה סמט בכרך השלישי של "אסופות" של יד הרב נסים. פרק מהמאמר ראו נא כאן.
ממאמר זה למדתי שמנדלסון במכתבו לדוכס תמך בעמדה המסורתית ללא סייג, ובמכתב שכתב לרבני שווערין טען שיש לקבל את דרישת הדוכס.
אין בידינו פרטים רבים על הרב מרדכי יפה, ויש להניח שאלמלי אותו פולמוס משמעותי לא היה שמו נודע ברבים.
באחד מעותקי ספר "זה ינחמנו" המונח בגנזי ספריית הרמב"ם ישנה הקדשה (שצויינה בחץ אדום בראש הרשימה), ולפיה ספר זה ניתן במתנה לחתונתו של יעקב בנו של הרב מרדכי יפה משווערין.

מתנה לדורן דרשה לש"ב (=לשאר בשרי) הב"ח (=הבחור החשוב) המופלא כהר"ר יאקב בהרב המופלא מה"ו (=מורנו הרב) מרדכי יפה נר"ו אב"ד דק"ק שווערין במדינת מעקלין ברג ממני הק' שלום סג"ל מ[…]
בסופו של פולמוס התקבלה עמדתו של הרב מרדכי יפה משווערין, שהיא העמדה המסורת מקדמת דנא בהלכה היהודית, ולפיה בדיקת המוות ניתנת לידיעה ולהבחנה בזמן אמת/המת ואין להלין את המת ימים נוספים.
שאלת קביעת רגע המוות היא רלוונטית מאד גם כיום ונוגעת להשתלות לב.
טו באב שמח.
שבת שלום
אבישי
הורים המעוניינים לשחק ב"אתגר הכתר" (חינמי!) עם ילדיהם או בקיטנות הורים בחופשת הקיץ נא הזמינו מקום מראש.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
כתב לי ידידי דוד אורן:
איידי דהזכרת בפוסט השבועי את פירוש "זה ינחמנו", אשמח אם תוכל להקדיש רשימה לפירוש המופלא הזה (לדעתי – הפירוש הטוב ביותר שיש כיום על המכילתא) שכמעט ולא מצאתי מידע ביוגרפי על מחברו.
שמא אתה תוכל להחכימנו.
ולגבי מיקום הנותן, נראה לי שהמילה האחרונה בהקדשה היא "מליסא".
כפי שניתן לראות, ליד המילים "זה ינחמנו חלק ראשון" ניתן לראות רישום שם לא כ"כ ברור (אולי – הק' שלום סגל), אך גם בו המילא האחרונה נראית "ליסא", מה שמלמדנו שזה היה העותק הפרטי של המעניק קודם שהוא ניתן במתנה.
מתחת לחץ האדום שסימנת יש גם כיתוב בעלות "הק' יעקב שוערין".
——————-
בע"ה
שלום דוד.
יישר כח. .
לא שמתי לב לרישום למעלה של שלום סגל (זה של יעקב שווערין ראיתי. מעניין שכבר נקרא ע"ש עירו. לעומת אביו שבמכתב למנדלסון, שצילומו מ"בכורי העיתים" מופיע ברשימתי, הוא מברלין עדיין…)
משה פרנקפורט היה דיין באמ"ד נפטר בשנת תקל"ב בן 90! היה גם דיין, גם סופר וגם בעל בית דפוס. ראה מה שנכתב עליו במצורף (בפרטי). ואכמ"ל.
ידידך. אבישי
בדיוק בימים אלו עסקנו במכתב מבנו השני שלמה זלמן
מכתב בו הוא מביע רצונו ללמוד רפואה בעיר ברלין ומבקש תמיכה כספית מנכבדי העיר ברסלויא (ורוצלב) ואת הכסף הוא מבקש להעביר לכתובתו של רבי עקיבא איגר בפוזן שם הוא חונה כעת…
בזמנו, שמעתי שגם הגאון ר' שלמה קלוגר מלבוב נדרש להשיב לשלטונות, שבקשו ממנו לציין מקור לדין זה של איסור הלנת המת.
הגר"ש השיב: הלוא זה פסוק מפורש: '
תצא רוחו, ישוב לאדמתו ביום ההוא.'