בע"ה. ערב שבת קודש פרשת "תרומה" תשפ"ד 2024
תבנית בית שני
כל מי שעוקב אחר מלחמת "חרבות ברזל" יכול להבין שהחמאס סימן לנו כמטרה את ירושלים ובמרכזה הר הבית.
האם אנחנו שם?
באולם הספריה אנחנו מארחים גם קוראים רבים שבאים לבית אריאלה ומחפשים מקום פנוי ללמוד. אין להם קשר לתכניה התורניים של הספריה שלנו. אחד מהם מרבה לשבת אצלנו בשבועות האחרונים. איש מבוגר ללא כיפה ותמיד בא במכנסיים קצרים. יושב עם המחשב האישי שלו שעות רבות. יום אחד ניגש אלי והסביר לי על מה הוא עובד. להפתעתי הוא סיפר לי עד כמה הוא קשור להר הבית. הוא אחראי על הצד האומנותי של סרטים איכותיים מאד בהפקת מכון מגלי"ם ללימודי ירושלים הקדומה. ממליץ מאד להתרשם מהפקות אלו. כדוגמא הציצו בסרטון בית המקדש – פאר היצירה בימי הורדוס.
—————————-
בספרון קטן בשם "הדרת קדש" מצאתי מפה מקופלת של תוכנית בית המקדש השני.
הספר נכתב על ידי הרב עזריאל ברילל, שהיה דיין ומו"צ בעיר פסט. נדפס בשנת תקפ"ז 1827.
במבוא לספר כתב על מעלות חיבורו, ובאות ( ו ) התייחס לציור:
"… מה רבה היגיעה אשר יגעתי בו לתארהו כראוי… כי הציור כאשר הוא בגמ' מדות בסוף מקולקל הוא מאד בדמותו ובצלמו, הוריד העליון והעלה התחתון, הימין השמאלי, והשמיל הימיני, ואני בעזרת ה' הכינותי את הבית הזה על מכונו…
הציור בית המקדש נדפס לראשונה בסוף מסכת מידות במהדורת התלמוד הבבלי דפוס פרנקפורט דמיין בשנת ת"פ (1720). ממנה נלקחו והועתקו כל הציורים במהדורות הבאות.
בהשוואה בין ציור בית המקדש במהדורה זו לציורו של עזריאל ברילל לא מצאתי הבדל !
האם לנגד עיניו עמדה מהדורה אחרת ?
ראו נא זה לעומת זה:
הדרת קדש. אופן תקפ"ז 1827
תמונת בית המקדש השני. תלמוד בבלי. מסכת מידות. פרנקפורט ת"פ 1720. מועתק מאתר hebrewbooks.
בשולי העמוד: "מעשה ידי אצבעתי… נלקטין… מתוך הש"ס ופירושיו ושאר ספרים… יהונתן… מראזנאי’ מדינת ליטא". הוא מחבר הספר ישועה בישראל, פרנקפורט דמיין ת"פ, שנדפס באותו הזמן באותו בית דפוס עם הש"ס. [הערת מפעל הביבליוגרפיה]. אין ספק שצייר זה היה בר סמכא.
בחיפוש אחר שרטוטים נוספים של בית המקדש בקטלוג מפעל הביבליוגרפיה מצאתי עוד שני שרטוטים במשניות שנדפסו באותו בית דפוס וקרובים זה לזה בתאריך הדפסתם, אף כי שורטטו בידי ציירים שונים!
לא הצלחתי למצוא עותק שלהם באחד האתרים.
- משניות. הוראדנא וווילנא : דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקע"ח [1818]. בסוף חלק קדשים: [1] דף: תבנית המיקדש… ציירתי גם פתחתי אותה נאום דוב בער בלא"א מ"ו יוסף יוזפא ז"ל קופפער שטעכר מק"ק ווילנא.
- משניות. וילנא והוראדנא : דפוס מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תקצ"ב (1832). בסוף ספר קדשים: דף קנז: תבנית המקדש… פיתחתי אליעזר שלמה בלא"א מו"ה נתן נטע מץ.
בין שתי הדפסות אלו הופיעה ציורו של ר' עזריאל ברילל בשנת תקפ"ז 1827. האם נבדלו הציורים אלו מאלו ?
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
כתיבת תגובה