אשר לשלמה
רשימה לפרשיות ויקהל-פקודי.
וַתִּשְׁלַם֙ כׇּל־הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְ-הוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת־קׇדְשֵׁ֣י דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת־הַכֶּ֤סֶף וְאֶת־הַזָּהָב֙ וְאֶת־הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְ-הוָֽה. (מלכים א פרק ז)
פסוק זה שהוא פתיח לחנוכת בית המקדש בימי שלמה המלך, פותח את הפטרת פרשת פקודי. אך השנה לא נקרא הפטרה זו עקב הפטרת "פרשת החודש".
ספר" אשר לשלמה" נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרס"ו (1906), וחזר ונדפס במהדורה מפוארת על ידי ר' יעקב תורג'מן בשנת תשע"ו (2015). המחבר של הספר, ר' שלמה אבן דנאן, שימש כראב"ד בעיר פאס במרוקו.
כדרכם של מהדורות חדשות הוסיף המהדיר מבוא מקיף על המחבר ושיטתו וממנה גם פינה לחיי היהודים במרוקו.
אני מבקש להעיר בקצרה על השמטה אחת קטנה במהדורה החדשה.
בסוף סימן כג בספר "אשר לשלמה" מופיע תאריך כתיבת התשובה:
"דברי החו"פ (החונה פה) כיבראלטאר (גיברלטר)… דהאי שתא (בזאת השנה) תרנ"ז (1897) הישר בעיני ה' לפ"ק (לפרט קטן)".
מקובל בספרות הרבנית לרשום את השנה גם בגימטריה. "הישר בעיני" עולה בחישוב ערכם המספרי של האותיות ל 657 = שנת תרנ"ז.
האם זו דרך כבוד להשתמש בפסוק ובו שם ה' לצורך מידע כגון לציון השנה?
בשאלה זו דן ר' שמואל לנדא, בנו של ה"נודע ביהודה", ותשובתו היתה שבדיעבד זה כשר. התשובה נדפסה בשו"ת נודע ביהודה תניינא יו"ד סי' קפא. רבו החולקים עליו ומתירים זאת לכתחילה. (על סוגיה זו כתב פרופסור יעקב שפיגל בספרו עמודים בתולדות הדפוס העברי: בשערי הדפוס. ראה נא כאן).
ר' חזקיה מדיני מחברון, בעל ספר "שדי חמד", כתב הסכמה שנדפסה בראש הספר. בסופה מתייחס לחתימת סימן כ"ג בספר, ורואה בה פסק בשאלה הלכתית זו. הערה זו נשמטה במהדורה החדשה.
וכך כתב ר' חזקיה מדיני בסוף הסכמתו:
"בתכשיטין שבפנים ראתה עיני בסוס"י (בסוף סימן) כ"ג והוא פסק דינו של רב משרשיא רח"מ רחמתיים הרה"ג ן' נאים יחיה כימי השמים מטמין ברמ"ז פרט השנה הישר בעיני ה', חפץ חיים למען דעת טעמיה דרב אי משום דלא חייש מר לחומרת הגאון מוהרש"ל (מורנו הרב שמואל לנדא) שבנו"ב (שבנודע ביהודה) תניינא יו"ד סי' קפ"א כלל או משום דשניא דא (ששונה זו) דאין השם מן המניין ובדדמי לדמוהרש"ל חיישי לה רבנן (ובדומה לדברי מוהרש"ל חוששים לו חכמים)? ואני הדל כתבתי בספרי (העומד עתה במכבש הדפוס) במערכת ה' סוף אות ל"ה דמוכח מכמה ספרי דבי רב דרבנן קשישאי לא חיישי לה ומשתמשים בשמות הקדושים לרמז פרט השנה. ואולי גם כן דעת הרב הפוסק יפרח כמו ששונה לפ"ק. דברי פי חח"מ הי"ו".
נפלא לראות איך ר' חזקיה מדיני כ"מסכים" עבר על הספר ומצא לנכון להתייחס לחתימת אחת התשובות, ובה מצא מקום לשאלה שדן בה בספרו ההולך ונדפס "שדי חמד" בעת כתיבת הסכמתו בשנת תרס"א 1901.
שבת שלום
אבישי
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
כתבו אלינו:
rambaml1@gmail.com
לר' אבישי שלום וברכה
כרגיל החכמתנו, ניסיתי לראות את מקור הדברים בשדי חמד. (דרך אגב הרב מדיני כתב קונטרס שלם להוכיח שאין בעיה בשם הספר למרות השם ש-ד-י המצוי בו). וראיתי הפניות מעניינות בספר קדש לה'.
כל טוב
חג כשר ושמח
יוסף
—————-
בע"השלום יוסי
יישר כוחך. השאלה על שם הספר "שדי חמד" היא שאלה שונה. היות שהכתיב הוא כאחד מהשמות שאינם נמחקים אבל הכוונה כאן היתה למשמעות של חול.
בשורות טובות !שבת שלום וחג שמח.
אבישי
יישר כח על המאמר המיוחד.
נ.ב.
1. כאשר השדי חמד הוציא לאור את ספרו – התעורר פולמוס על שם הספר, אשר תחילתו זהה לשם ה'. והשדי חמד הוכיח את צדקתו. יתכן וזו הסיבה להתייחסות המיוחדת לשם ה' כגימטריה.
2. מהמאמר נראה כי בתרס"א טרם נדפס השדי חמד, ובפועל בשנה זו חלק מהחלקים כבר יצאו וחלק עתידים לצאת.
שבת שלום
שז"ב
——————————–
שלום
יישר כוחך.
א. אכן גם זו סוגיא משיקה לנושא שלנו. השדי חמד בבקיאותו הרבה מרחיב בזו וגם בזו.
ב. הכרך המסויים היה באותה עת על מכבש הדפוס, כפי שציינת.
בשורות טובות !
שבת שלום
אבישי