המגפה השחורה
ברשימתי הקצרה לפרשת השבוע ("עלי ספר", שבת בשבתו לפרשת וארא תשע"ג) עסקתי ב"מגפה השחורה" ותוצאותיה הרי האסון לקהילות היהודיות באירופה.
קצרה היריעה במדורי הנ"ל לספר את כל הסיפור הנורא של המגפה השחורה וספיחיה בעם ישראל.
אינני יודע אם נברא העט והסופר שיכול לתאר פרעות ורצח ברברי על ידי אנשים שפלים כפי שחוו אבותינו.
בבלוגי אבקש להרחיב מעט את הידע שלנו על גבי הנרשם ברשימתי.
מקובלת היא העובדה כי מספר היהודים שמתו במגפת הדבר היה מועט, גם ביחס לחלקם באוכלוסיה הכללית. לכן יצאה העלילה על היהודים שהם מרעילי הבארות.
לדוגמא:
הרב יעקב כהן כספרו המונומנטלי "אוצר הגדולים" כתב בלשונו הארכאית והציורית:
דור ה"א קוף -קן (1340-1390).
הנה קראתי דור הזה דור עני, כי מיום נורע לנו השתלשלות קשרי תורה בדורות ראשונים, הנה בדור הוה שניות קוף קן כמעט מועטה בלי נוכל לצייר סדר השתלשלות. והטעם כי בשנת קח קט היו מגפות גדולות בכל ארצות אירופא, שנת אלף שמח לנוצרים, ואז נסתבב שמיהודים מתו מועטים, ואז העלילו על יהודים שהשליכו סם המות בבארות ובנהרות, ואז נהרגו ונשללו כל היוהדים באירופא, וכמו שכתוב באורך בזה בספרי קורות היהודים. ולכן מועטים מאוד הספרים ויריעות מדורות אילו ואבאר הדברים באורך. חלק א עמ' קכד.
האמנם כך הוא ?
לאחרונה פורסם מאמר "על התמותה במגפה השחורה" בתוך ספרו של שלמה איידלברג "בנתיבי אשכנז" (ניו יורק תשס"א 2001) ובו מגיע הוא למסקנה כי "גם ההסבר, שהמוני הפורעים חשדו ביהודים שהרעילו את בארות המים, מפני שהתמותה היתה קטנה יותר בין היהודים בגלל סדר חייהם המיושב, אין מקורו אלא ברציונליזציה של שנאת ישראל".
המחבר נסמך על מחקר היסטורי שנעשה ופורסם לראשונה ב REJ בשנת 1948.
לקריאת המאמר המעניין במילואו לחץ כאן.
המאמר המקיף על מהלך האירועים, שהביאו לפוגרומים כנגד היהודים ב"מגפה השחורה", נכתב על ידי פרופסור מרדכי ברויאר ופורסם בקובץ "שנאת ישראל לדורותיה" (ירושלים, תש"ם). אני מעריך שיד רוב הקוראים אינה ממשמשת בספר זה, ולכן כשירות לציבור סרקתי את המאמר במילואו, והרי הוא לפניכם בלחיצת כפתור.
"המוות השחור ושנאת ישראל" / מרדכי ברויאר
הרשימה עסקה בדמותו של בעל "ספר האגודה" המיוחס לרב אלכסנדר זוסלין הכהן, שנהרג על קידוש השם בפרעות של אותה תקופה בעיר ערפוט.
הקביעה כי אכן נהרג הוא על קידוש השם נכתבה כמוסכמה באנציקלופדיות ועל ידי חוקרים תלמידי חכמים מובהקים.
כך נרשם בערכו באנציקלופדיה העברית חלק שלישי עמודה 631
כך כתב פרופסור שרגא אברמסון בתוך דבריו: "כלום נזכר ספר האגודה בתשובות מהר"ם מרוטנברוק", שפרסם בכתב העת הוותיק סיני כר' נח תשכ"ו (1966) עמ' קפח.
וכך גם ציין הרב יצחק שילת בספרו "על הראשונים" ובו סקירה תמציתית על רבותינו הראשונים וחיבוריהם ההלכתיים.
לא נעלם מנגד עיני כי יש המערערים על קביעה זו, וטעמם עמם.
חכמי הדור הסמוך ונראה לפרעות המגפה השחורה נוהגים להוסיף את התואר "קדוש" , לכל מי שנהרג על קידוש השם. בכל האזכרות של בעל ספר האגודה לא מצאנו לו תואר שכזה.
בהקדמתו של המהדיר הרב אליעזר בריזל לספר האגודה (ירושלים תשכ"ו-תשל"ט 1966-1979) , שנכתבה בפתיחת חלק נזיקין, העיר על כך :
"לפי המבואר בספרי קורות הדורות, העתקות מפנקסאות הישנים ממגנצא, מבואר שנהרג הרב בשנת הגזירה דשנת קח, מיהו זה חידוש שמהרי"ל ועוד ספרי חכמי זמנו לא מזכירים אותו בשם הקדוש כמנהגם על הקדושים, וצריך לזה עוד בירור" (עמ' יז)
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
כתיבת תגובה