בראשי תיבות.
בשבוע שעבר שיגרתי מכתב קצר בדוא"ל {בדואר אלקטרוני} לעמיתה המנהלת ספריה ציבורית אי-שם. במכתבי השתמשתי בראשי תיבות מצויים: ספה"ל {=ספריה הלאומית} וחתמתי שב"ש {=שבת שלום}.
קבלתי מיידית תשובה נוזפת: אתה גם מדבר בראשי תיבות? או רק כותב???
שאלתי: ספה"ל=ספריה הלאומית. לא ברור?
ונעניתי: ברור מאד, רק שכל שורה אני צריכה להפעיל את גלגלי מוחי בפיענוחים…
מתברר, אפוא, ששימוש בראשי תיבות הוא סוג של כתב חידה ומפריע לרצף הקריאה.
כל המצוי בספרותינו התורנית לדורותיה יודע עד כמה השימוש בראשי תבות היה נפוץ והוליד בעקבותיו מחקרים, תהיות וטעויות לא מועטות.
מיודענו פרופ' יעקב שפיגל הי"ו {=ה' יחייהו וישמרהו} כתב על כך סדרת מאמרים מרתקת בקבצי "ישורון" . מאמריו מכילים, כדרכו בקודש, ידיעות רבות בהיקף עצום.
הפניה ביבליוגארפית: ר' יעקב שמואל שפיגל. השימוש בקיצורים ובראשי תיבות שאינם שכיחים. ישורון כרך י'. ניו יורק-ירושלים, תשס"ב, עמ' תתיד ואילך. מטעמים ידועים לא מופיע שם תוארו האקדמי, ואף בתואר "הרב", כאחד הכותבים האחרים בקובץ, לא זכה להיעטר. אלל"ב אלל"כ [*]
פרופ' שפיגל אמר לי כי בע"ה ספרו החדש, שיהיה המשך לשני חלקי "עמודים בתולדות הספר העברי", יכלול פרק מקיף על השימוש ראשי תיבות ועל ספרות העזר לפענוח ראשי התיבות.
[* אלל"ב אלל"כ = אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה]
כולם מכירים ספרי עזר לראשי תיבות. אחד הטובים שבהם הוא "אוצר ראשי תיבות" של שמואל אשכנזי ודב ירדן (ירושלים, ראובן מס, תשכ"ה 1965). ספרים אלו נותנים מענה לפיצוח ראשי תיבות. אמנם במקרים רבים רשומים מספר אפשרויות שונות לאותן ראשי תיבות ועל המעיין לנסות להתאים את האפשרות הסבירה למקרה שלו.
מכיון שראשי תיבות הינם קוד פנימי, הברור למי שמצוי באותה סוגיה, נדפסו גם רשימות ראשי תיבות לתחומים מסויימים. נביא שתי דוגמאות :
1. ראשי תיבות וקיצורים בספרות החסידות והקבלה / מאת הרב עדין שטיינזלץ. תל-אביב : ספרייתי, [תשכ"ח, 1968]. 47 עמ'.
2. בית העמרמי : ראשי תיבות / מאת שאול אזייני . ירושלים: תשל"ו. [2], כז ע’, 220 עמודות, 4 עמ’. מכיל ראשי תיבות המופיעות בספרות, במסמכים ובכתבי יד של רבני המערב הפנימי (חכמי צפון אפריקה).
אם נהיה ממוקדים יותר, נראה שיש ספרים שבתוכם נדפס לוחות ראשי תיבות. לוחות אלו נכונים באופן ייחודי לספר המסויים ונועדו לפרשן את הנכתב באותו ספר.
לאחרונה הגיע לידי בספרייה סט "דת כלולה": חמשה חומשי תורה, שנדפסו בעיר מץ בדפוס משה מאיי’, בין השנים תקכ"ו-תקכ"ז (1767-1766). הסדרה כולה מאופיינת בהדפסה איכותית , ויש בה וריאנטים קישוטיים מיוחדים .
החומשים כוללים את הפירוש המלא של שפתי חכמים על רש"י. בראש כל כרך נדפסה רשימת ראשי תיבות:
כשנארגן את ראשי התיבות לשתי קבוצות, האחת ראשי תיבות מקובלים בכל הספרים והשניה ראשי תיבות של חכמים המיוחדים לספר "שפתי חכמים", ניווכח כי יש רוב גדול לרשימת ראשי התיבות של הקבוצה השניה.
יש להניח גם שרק מי שמצוי בפרשני רש"י לדורותיהם היה מצליח לנחש לבדו את הראשי – תיבות. שהרי כאן: הרמ"א אינו הרמ"א של השו"ע ומהר"ן אינו ר' נחמן מברסלב. לכן הוספתי ליד כל מחבר פרטים מזהים.
להלן חלוקת ראשי התיבות לקבוצות:
1.
ר"ל – רצה לומר
רל"ת או רצ"ל – רצונו לתרץ
דק"ל – דקשה ל[רש"י]
2.
הרא"א – ר' אהרן אלרעי [לא מצאתי. כנראה ובמקום אלרעי צ"ל אלרבי, וכוונתו לר' אהרן בן גרשון אלרבי. פירושו נדפס לראשונה בקושטא רפ"ד (1624)]
מהרמ"ש – ר' מאיר שטערין [אב"ד אמשטרדם לקהילת האשכנזים . ה"שפתי חכמים" מביא בחיבורו דברים ששמע מפיו. דפוס ראשון של שפתי חכמים נדפס באמשטרדם ת"ם (1680)]
מהר"ן – מוהר"ר נתן [ר' נתן שפירא חיבר את "אמרי שפר" על פירוש רש"י. נדפס לראשונה בלובלין בשנת שנ"א (1591)]
ג"א – גור אריה [המהר"ל מפרג. פירושו לרש"י נדפס לראשונה בפרג של"ח (1578)]
נח"י – נחלת יעקב [ פירושו של ר' יעקב סולניק נדפס לראשונה בקרקוב בשנת שצ"ט (1639). מהדורה חדשה יצאה על ידי ר' מרדכי יעקב קופרמן. ירושלים תשנ"ג (1933) בצירוף מבוא]
הרא"ם – ר' אלי' מזרחי [גדול פרשני רש"י. מחכמי קושטא. פירושו נדפס לראשונה בקושטא רפ"ה בערך (1625)]
רמ"א – ר' משה אלבילה [ר' משה אלבילדא [!] מגולי ספרד. פירושו לרש"י נדפס לראשונה בקושטא שנת רפ"ד 1524]
רש"א – ר' שמואל אלמשונינו [ ר' שמואל אלמושנינו [!] היה מחכמי ספרד. פירושו לרש"י נדפס לראשונה בקושטא שנת רפ"ד 1524. מהד' חדשה הוציא משה פיליפ, פתח תקוה תשנ"ח, בצירוף מבוא]
דב"ט – דבק טוב [ פירושו של ר' שמעון אושנבורג נדפס לראשונה בונציה שמ"ח (1588).
צד"ל – צדה לדרך [ פירושו של ר' ישכר בר איילנבורג נדפס לראשונה בפרג שפ"ג (1623)]
רי"ק – ר' יעקב קניזל [פירושו לרש"י נדפס לראשונה בקושטא שנת רפ"ד (1524). מהד' חדשה הוציא משה פיליפ, פתח תקוה תשנ"ח, בצירוף מבוא]
מהרר"ה – מהור"ר הענדל [פירושו של ר' מנוח הענדל ב"ר שמריה הובאו בתוך ספר קצור מזרחי, פרג שס"ד (1704)]
מהרש"ל – ר' שלמה לוריא [פירושו של ר' שלמה לוריא הובאו בתוך ספר קצור מזרחי, פרג שס"ד, (1604), בספר יריעות שלמה ,פרג שס"ט (1709) ובספר מנחת יהודה, לובלין שס"ט (1709)]
ה"מ – הואיל משה [פירושו של ר' משה מת נדפס לראשונה בפרג שע"ב (1611)].
קצ"מ – קיצור מזרחי [פירושו של ר' יצחק בן נפתלי הכהן (המלוקט מפירושים קודמים) נדפס לראשונה בפרג שס"ד (1604)].
——————————————————————————-
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
בניגוד לרוח הפוסט, בצה"ל הגישה היא שיש לדבר דווקא בראשי תיבות, וכך יש לנו מח"ט וסמב"צ שעברו מאיו"ש לפד"ם בהוראת רמ"ט מז"י, ואוי לו למי שיתכתב או שידבר שלא בראשי תיבות.
י"כ, ת"ר!
תודה, נהניתי