Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘ספריית הרמב"ם. ספריית בית אריאלה’

אגרת2

סדרת זוטות: 10

פנקס קטן יש לי ובו רשמתי במשך שנים  מה שתפש את עיני: פריטים מיוחדים. עותקים חריגים. זוטות וסתם פיקנטריה. לפניכם  דף נוסף מן הפנקס.

אגרת הקודש, המיוחסת לרמב"ן,  נדפסה פעמים רבות במהלך הדורות כקונטרס קטן בפני עצמו (הדפסה ראשונה, ונציה ש"ו 1546) .

עניינה של האגרת עוסק בקדושת החיבור שבין איש לאשתו.

כשרצה אליקים זולדין לשוב ולהדפיסו בשנת תקנ"א (1791) באלטונא נתקל בהתנגדות נחרצת של הרב המקומי, הרב  רפאל הכהן. כנראה, בגלל התנגדות זו נאלץ להדפיס את האגרת בבית דפוס נוכרי, למרות שהיו באלטונא באותה העת שני בתי  דפוס עבריים.

מה היתה סיבת ההתנגדות? מהו סלע המחלוקת?

בעמוד האחרון של הקונטרס מצויה גרסתו של המוציא לאור ר' אליקים זולדין*. מסמך מעניין. המעיד על התקופה שבה החלו להדפיס ספרי קבלה ולהפיצם ברבים**,  על הנפיצות והרגישות שבגילוי סודות התורה על ידי הדפסתן בספרים ועל ההתנגדות שהיתה לכך בקרב חכמי אותו הדור.

לפניכם צילום של העמוד ולאחריו פענוח הכתוב.

 

 

אגרת1

אתם אצילי משכילי עמי מה אני איש רש צעיר ונבזה כי אתוכח

עמכם וכי אריב אליכם אך משפטים אדבר בכם מה פשעי

ו[מ]ה חטאתי, כי דלק אחרי אדונינו מורינו ורבינו הגאון

הרב הגדול המפורסם בדורו מהו"רר רפאל הכהן

אב"ד ור"מ דג' ק"ק אה"ו יע"א ולא הרשה לי להביא הספר לדפוס

לחלקו ביעקב אם מפני שהוא כולל סודות עמוקים בקבלה שאין מן

הראוי לגלות לעין כל אם כן מי התיר להרבנים יושבי בק"ק קארעץ

להדפיס כל כתבי הקדש מהאר"י זצל וכל ספרי הקבלה הישנים  וממ"נ

אם יקרא בספר  הלז אגרת הקודש איש מחכמי האמת וירא שמים

בלי ספק ישעשע בקראו בו קשט אמרי אמת, כי הספר הלז הנו יקר

הערך וכל דבריו נכוחים למבין ומחברו נודע ביהודה לשם ולתהלה ואם

יקרא בו איש בור הרי הוא כדברי הספר החתום ולולי שדברי הספר

יקרו לא העתיקוהו חכמי המחקר אשר לא מבני ישראל  ללאטינא כמו

שנדפס ברוימא בשנת ש"ו לב"ה (הספר מדפוס רוימא הנזכר ומדפוס

באסיליא שמא נמצא בידי שנעתק אות באות מכתיבת יד המחבר)

זה שלש פעמים שנדפס הספר הלז ועתה יוקרו כל כך נתאמר שלא

נמצא כי אם אחד בעיר ושנים במשפחה (בלתי מקצת ממנו מלוקט

בספרים ובשנוי לשון) ולכן התעוררתי לחדש הס' בדפוס לזכות בו

יראי ה' החרדים אל דברו והקונה יקנה והחדל יחדל

 – –  –  –  –  –  –  –   –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –  –

*  לא מצאתי פרטים ביוגרפים על אליקים זולדין. על שמו רשומים החיבורים הבאים :

שפתי רננות. קופנהגן תקמ"ו 1786

שומר אמונים לחינוך הבנים ‬. קופנהגן תקמ"ז 1787

בחינת כל הפעלים. קופנהגן תקמ"ז 1787

תולדות  האדם וזכר את בוראיך בימי בחורותיך … ‬ [קופנהגן, תקמ"ח 1788 בערך]

** להרחבה ראו נא:

זאב גריס. העתקת והדפסת ספרי קבלה כמקור ללימודה.  מחניים 6 (תשנ"ד), עמ' 204-211

——————————————————————————

ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך

שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום.

משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.

rambaml1@gmail.com

Read Full Post »

הקול קול יעקב והידיים ידי עשו ?

 רשימתי  שפורסמה בגיליון "שבת בשבתו"  (פרשת תולדות, תשע"ג)  התמקדה במעשה  הזיופים בספרות התורנית. האפשרות של זיוף דברי תורה נראית לנו דמיונית אך הכרנו בעבר זיופים שהיו, ויש על כך סיפורים רבים. נתתי הצצה ל'עולם אפל' זה  דרך הסיפור על  הגניזה החסידית, הלוא היא "הגניזה החרסונית": האם היא זיוף  או לא?  כך הוא נוסח הרשימה.

עלי ספר – תולדות

למרבה הפליאה ישנם דוגמאות לא מעטות של מכתבי רבנים שזויפו כדי לשרת אידיאולוגיות  מסויימות או לחילופין  בשביל  רווח כספי עבור הזייפנים, המוכרים מרכולתם לפי דרישה.

אחד הפולמוסים הנודעים בתחום זה קשור לגניזה חסידית המכונה ה"גניזה החרסונית", אוסף מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו, שנמכרו לאספנים ברוסיה  בשנת תרע"ו  (1916) ובשנים העוקבות לה. המוכרים טענו כי מכתבים אלו  היו שמורים עד כה בארכיונים ממשלתיים בחרסון וכי הם נתגלו ונתגלגלו לידים פרטיות בשנים של גל  המהפיכות שרוסיה עברה בשנים הללו ובעקבות אי הסדר השלטוני שם. על המכתבים היו חותמת שלטונית המאשרת כי נמצאו במהלך בחיפוש שנערך בביתו של האדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין (בשנת תקצ"ח 1838), ובכך הוסיפו נופך של אמיתיות לסיפור.

כמובן, שאוצר בלום של מכתבים בחתימת בעל שם טוב בכבודו ובעצמו, של תלמידו הגדול המגיד ממז'ריטש וגדולי תלמידיהם הינו יקר המציאות ביותר, ואכן המכתבים נמכרו בסכומי כסף גדולים.

כנגד אמיתות המכתבים יצא הרב דוד צבי הילמן  ז"ל, תלמיד חכם בעל עין בקורתית,  בנספח מיוחד לספרו אגרות בעל התניא ובני דורו (ירושלים תשי"ג). רד"צ הילמן בדק שבעים ושש איגרות שפורסמו בבמות שונות וטען לזיופם. טענותיו היו:

א.      סגנון האיגרות הוא אחיד, למרות שהם מיוחסים ליותר משלושים כותבים שונים.

ב.       הלשון עילגת ומשובשת.

ג.        תיאורים וכינויים שגויים.

ד.       תאריכים בלתי אפשריים בלוח השנה.

ה.      הוספת ברכת המתים  (ז"ל) לאנשים חיים ולהפך.

בנוסף נסמך על בדיקה כימית שנערכה לשני מכתבים במעבדה בוינה. הבדיקות הוכיחו שהנייר של שני המכתבים עשוי מחומרים שמקורם בעץ וקש ולא בסמרטוטים. ככל הידוע השימוש בחומרים אלו לייצור נייר החל בתקופה מאוחרת לזו המיוחסת אליהם.

דעתו של רד"צ הילמן עוררה התנגדות תקיפה מצד חסידות חב"ד, כיון שהיתה מנוגדת למסורת שהוחזקה  ע"י אדמו"רי חב"ד  בדור האחרון, לפיהם יש לסמוך על מכתבים אלו כנאמנים למקור.

לאחרונה פורסמו בקובץ ישורון כרך כג  (תש"ע) מאמרים התומכים בעמדתו של רד"צ הילמן. הרב שלמה זלמן הבלין אסף את כל הידוע לנו על השתלשלות הפרשה  והדיונים בשאלת המקוריות של המכתבים. מסקנתו החד משמעית היא, שאין אלו מכתבי הבעש"ט או מי מתלמידיו אלא מסמכים שזויפו, ושלמסקנה זו הגיעו אדמו"רים ותלמידי חכמים גדולים שבדקו את הנושא לעומקו.  מעניין  מאמרו של פרופסור משה קופל מהמחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באונ' בר אילן על זיהוי מחברים בשיטות ממוחשבות: המקרה של "גניזת חרסון". במאמר מוצגת  שיטה מדעית המיועדת למצבים בהם יש לפנינו  קבוצה של מחברים שעבור כל אחד מהם יש לנו טקסטים שנכתבו בוודאות על ידם ובנוסף יש לנו טקסט שלגביו ידוע רק שהמחבר שייך לקבוצה הנ"ל ועלינו לקבוע מי הוא המחבר האמיתי.  באמצעות זיהוי מאפיינים טקסטואליים, הניתנים למדידה מדויקת, ניתן לייחס טקסט אנונימי למחברו האמיתי. השיטה נוסתה בהצלחה בספרות התורנית. כך  ניתן היה לזהות תשובות מסופקות אם הן לרשב"א או לריטב"א, לשייך קבצי תוספות לבתי מדרש שונים (שאנץ, איברא וכו'),  וגם להוכיח שיש מחבר משותף לשאלות ותשובות "רב פעלים" ולשאלות ותשובות "תורה לשמה", שנדפס תחת שם בדוי, והוא רבי יוסף חיים מבגדד, הבן איש חי. יישום השיטה בבעיית "הגניזה החרסונית" נעשה באמצעות בדיקת מכתבים המיוחסים לרב שניאור זלמן מלאדי , בעל "התניא", המצויים בגניזה. מכתבים אלו הושוו למכתבים אחרים מ"הגניזה החרסונית" ולאוסף מכתבים מוסכמים שנכתבו על ידי הרש"ז לכל הדעות.  תוצאות הבדיקה הראו שמכתבי הרש"ז בגניזה דומים יותר לשאר מכתבי הגניזה מאשר למכתבי הרש"ז האוטנטיים. מסתבר שיד אחת כתבה את כל המכתבים שבגניזה החרסונית, ובמילים אחרות הכתבים הם מזוייפים. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם המסקנה אליה הגיע הרב שלמה זלמן הבלין לפיו אין לסמוך על מכתבי ה"גניזה החרסונית" כלל ועיקר.

המעוניין לראות את מאמרו של פרופ' משה קופל במלואו ישלח פרטיו בדוא"ל לספריית הרמב"ם.

הרב דוד צבי הילמן

אחת מהדמויות המרכזיות בפרשה הוא הרב דוד צבי הילמן ז"ל.  נדמה שהרב דוד צבי הילמן היה יוצא דופן גם בין החכמים בבני  ברק בהיקף ידיעותיו ובאהבתו לחקר האמת.  הרוצה לעמוד על טיבו יקרא את הספדם של "איש ספר"  ושל הרב יואל קטן בפורום אוצר החכמה, אשכול משמת רד"צ הילמן בטלו אשכולות.

אף אני כמנהל ספריית הרמב"ם היה לי קשר עמו. סופר לי כי היה בצעירותו בן בית  בספריית הרמב"ם. עליתי אליו עם חבר לשמוע ממנו על הרב ראובן מרגליות זצ"ל מנהלה הראשון של הספריה.

מיוחד היה האיש ומיוחדים תחומי התעניינותו. המכתב המצורף  בזה נשלח אלי כדרכו במעטפה שיצר במו-ידיו. רד"צ חיבב מיחזור ניירות וכל מעטפותיו היו מנייר הפוך, כאשר צידו המודפס הוא פנים המעטפה וצידו החלק האחורי משמש לכתיבה על גבי מעטפה.

תוכן המכתב מתחלק לשניים.

חלקו הראשון מתייחס לצילומים שנשלו אליו לבקשתו ובהם, כנראה, נאום הרב הראשי הראשון, הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל  בפתיחת האוניברסיטה העברית.  נאום שיש לו כמה וכמה נוסחאות.

בחלקו השני הרד"צ מרענן את זכרונו מלפני "יותר מיובל שנים", אודות אזכור סמוי של החזון איש בקונטרס הנוגע ל"היתר המכירה" בשמיטה.

מתוכנו של מכתב אתה למד על כותבו: ירידה לפרטים ובדיקה יסודית "באותיות הקטנות".

מכתב הרב דוד צבי הילמן

Read Full Post »