"וישת ידו על ראש אפרים"
לפרשת ויחי
על חבישת כובע יהודי.
סח לי חבר, שבמסגרת עבודתו מסתובב הוא תדיר בארצות מערב אירופה, כי הולך הא בכל מקום בגילוי ראש. סיבת הדבר היא בגין האנטישמיות, שהרימה ראש בכל מקום, וחושש הוא פן כיסוי ראשו יזהה אותו כיהודי ויבולע לו.
תקדים היסטורי ידוע של גילוי הראש מצאנו אצל ר' יהודה אריה מודינה, מחכמי איטליה, שהלך בגילוי ראש במקומות מסויימים. לפי עדותו נהג כך "לכבד שר גדול או מפני החום".
מעניינת היא העובדה שכך הודפסה תמונתו, בגילוי ראש, בראש ספרו על מנהגי היהודים (ונציה, 1638).
ראוי להדגיש שהספר נכתב באיטלקית וקהל היעד שלו היה הגויים.
בימים אלו התקבלו בספריה שני כרכי "אוצר הכיפה": הלכה ומנהג – חקר ועיון. (מחבר ראשי: אריה דוד וסרמן, חקר וערך: הרב עוזיאל שרעבי). עבודה רחבת היקף על כיסוי הראש לגברים. רובו של הספר עוסק בענייני הלכה. בכרך השני של הספר הקדישו המחברים פרק רחב לפולמוס ר' יהודה אריה ממודינה ולהדרת תשובותיו בנידון. שלש תשובות כתב על כך רי"א ממודינה ושתיים מהם נשתמרו בידינו בתוך ספרו שאלות ותשובות זקני יהודה: אחת ארוכה ואחת קצרה. הרוצה לעיין בתשובתו השניה והקצרה של רי"א, בתוספת הערותיו המאירות של העורך הרב עוזיאל שרעבי, מוזמן ללחוץ כאן.
פסיקתו של ר' יהודה אריה מודינה הינה ייחודית ולא מצוטטת בספרות ההלכה. כפי שהעיר עורך ספר "אוצר הכיפה" בשולי תשובותיו:
עוד יש לציין פרט חשוב ביותר, כי תשובה זו של רבי יהודה מודינא לא הוזכרה בשום אחד מספרי פוסקי ההלכה, אף באותם אלו אשר רצו לצדד שכיסוי הראש ממידת חסידות, ואף באלו שהתירו גילוי הראש במקומות ובתנאים מסויימים, מה שהדבר מלמד כי תשובה זו שונה במהותה, וזאת ניתן לשער מפני אישיותו הרבת גוונים של רבי יהודה, או בשל מה שאת תשובה זו כתב רבי יהודה "מתוך התנצלות עצמית", ולכן אולי אין לה תוקף להביאה כסימוכין לתשובות אחרות, וברוך יודע האמת.
שבת שלום
אבישי
נ.ב. תגובות נא לשלוח לכתובת המצויינת למטה.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
——————————–
תגובות:
1.
בשו"ת מלמד להועיל לרד"צ הופמן זצ"ל ח"ב יו"ד ס' נו' כתוב שבישיבתו של הרש"ר הירש זצ"ל למדו לימודי חו"ל בגילוי ראש. הרש"ר פעם העיר לרדצ"ה על שהלך עם כיסוי ראש שזה נגד נימוסי המדינה. בהוצאת "ספריית בני תורה" תשובה זו נמחקה. צבי לשם
(והנה נוסח התשובה):
שאלה: אי רשאי לישבע בערכאות שלהם בגילוי ראש.
תשובה: אין לי פנאי להאריך כעת. אבל עיין בכנה"ג לי"ד סי' קנ"ז דמיקל בשעת הדחק. ועיין בבית לחם יהודה ושער אפרים שהביאו זה ורומז על שו"ת ועיין גם בבית הלל לי"ד סי' קנ"ז דהיו נותנים שוחד שלא יצטרכו לישבע בגילוי ראש. והנה בעת הזאת הרבנים היראים במדינות אונגארן מחמירין מאד בענין גלוי ראש, עיין הבירור מש"ס ופוסקים בשו"ת נחלת בנימין סי' ל'. והנה הגר"א בהגהותיו לסי' ח' ס"ק ב' העלה שאין איסור אפילו להוציא אזכרה בג"ר אלא מידת חסידות. ומ"ש שם בתשובת נחלת בנימין שאם בבית חנוך שמו לחוק שצעירי ישראל צריכין לישב דוקא בפריעת ראש ועושין כן ע"ד אביהם וראשי העדה, זה איסור גמור משום ובחוקותיהם לא תלכו. הנה בק"ק יראים דפפד"מ בבית החינוך שנתיסד מהגאון ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל (שאני הייתי מורה שם ב' שנים וחצי) יושבים התלמידים בשעת לימוד שאר המדעים בפריעת ראש, ורק בשעת לימוד תורה מכסים ראשם (וכן הוא המנהג בבית הספר בהאמבורג) וזה נעשה שם עפ"י תקנת הרה"ג מו"ה ש"ר הירש זצ"ל. ובפעם ראשון שבאתי לביתו של הרה"ג ש"ר הירש בכובע על ראשי, אמר לי שכאן הוא דרך ארץ להסיר הכובע מעל הראש כשבאין אל אדם חשוב, ואולי יראה מורה אחר (יש בבית החינוך שם גם הרבה מורים א"י) שאני איני מסיר הכובע מעל הראש לפני ראש בית החינוך (דירעקטאר) היה מחשב זה כאילו אני מבזה אותו. ובזה וכיוצא בזה אין בו משום בחוקותיהם. ואם כן בנידון דידן אם השופט נותן רשות לכסות הראש בשעת השבועה מה טוב, וכל אחד בודאי לכתחלה צריך לבקש מהשופט לכסות ראשו ויאמר כי הוא מצווה לכסות ראשו בכל דבר שבקדושה והשבועה הוא לו בלתי ספק דבר קדושה. אמנם אם השופט אינו רוצה לתת לו רשות א"צ לקבל עליו אפי' עונש ממון ויכול לישבע אפילו בגילוי ראש, וכן פסק מהרא"י בפסקים וכתבים לסי' ר"ג, ע' שו"ת יריעות שלמה חלק א' ועיין בכור שור לשבת דף קי"ח ע"ב דהיכא שנראה מתוך מעשיו דלאו משום חוקותיהם שרי וע' בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ה (דפוס ליווארנא) אי רשאי לברך בגילוי ראש וגם מדבר שם אי יש לו על ראשו פעריקקע /פאה נכרית/ פסקים וכתבים של מהרא"י סי' ר"ג מתיר לישבע בגילוי ראש (אך צריך לי לעיין שם בפנים).
הרב ד"ר צבי לשם
אוסף גרשם שלום, הספריה הלאומית
2.
שלום וברכה
הערה קטנה אודות כיפות ראש:
כדאי לעיין במאמרו של יצחק ריבקינד בספר היובל ללוי גינצבורג. שהדפיס לראשונה התשובה של ריא"ם ושם האריך בנושא הרבה.
אין פלא שלא הוזכר דברי ריא"ם בשום פוסק, שהרי זה פשוט שלא היה ידוע מחוץ לאיטליה שמאין ידעו עליו הרבנים מחוץ לאיטליה, כמו שלא הוזכרו פסקים מרבניהם בתקופה ההיא אצל רבני מזרח אירופא כמדומני חוץ מר' שמחה לוצאטו במגיני שלמה. אך בעיקר הדבר ליחס רבני איטליה בזה ראה לשונו ריא"ם בתשובתו
"מעשה שהיה שדרשתי בענין גלוי הראש כך היה לא מלבי ולא התחלתי אני לדבר בזה ברבים כי אם אחזני בציצת ראשי והכריחני [ל"ג] לזאת ממחיצתי החכם מהר"ר יצחק גרשון במה שלא פעם א' ולא שתים כי אם בכל שבת ושבת היה קורא בגרון מקלל ומנדה ומחרים בצעקות נמרצות מי שילך או יעמוד בכובע בידו, באומרו שזהו אז"ל שחוק וקלות ראש וכו' ולא יקל אדם את ראשו וכו', והא דרב הונא דאמ' תיתי לי דלא סגינא וכו' וצוח ככרוכיא שזה מרד ופשע אין למעלה הימנו". ויען כבר רוב בני איטליאה נהגו היתר בזה בפרט פה בגיטו וגם אני בעצמי עודני מדבר עם שרים או מרוב החום ורבים מעמי הארץ היו באים ואומרים לי אם אמת דבר החכם הזה אתה למה תעשה כה ולמה לא תמחה ביד העושים כן הוכחרתי לדבר ולומר ……גם אצלי פסק ארוך מהרב פרווינצאל ממנטווה ז"ל בהיתר זה לגמרי ומגאוני' אחרים נוחי נפש. וגם הרב הרופא הבקי בדינים טובא כמהר"ר עזריאל אלאטיני יצ"ו מפירארה כתב לי פסק ברור בכך וכיוון לדעתי…."
מדבריו למדים שמהר"ם פרובנצאלי תמך בפסקו, אולם ר' יצחק גרשון צעק על זה. ולדעתי לכן לא נמצא בשום ספר על ענין זה שהרי ר' יצחק גרשון היה הבעל מגיה המפורסם בבית הדפוס בוויניציאה והוא היה מגיה ומפקח ובודק ומצנזר לכל הספרים שהיה מדפיס [ראה על זה באסופות יג, המוקדש לתולדותיו] ולכן בודאי לא היה מניח דבר כזה בספר. ואם אצל רבני איטליה לא נשאר זכר כ"ש שלא ישאר זכר בשאר מקומות.
בברכה והצלחה
יעקב יצחק הכהן מיללער
3.
בשו"ת מלמד להועיל לרד"צ הופמן זצ"ל ח"ב יו"ד ס' נו' כתוב שבישיבתו של הרש"ר הירש זצ"ל למדו לימודי חו"ל בגילוי ראש. הרש"ר פעם העיר לרדצ"ה על שהלך עם כיסוי ראש שזה נגד נימוסי המדינה. בהוצאת "ספריית בני תורה" תשובה זו נמחקה. צבי לשם
(והנה נוסח התשובה):
שאלה: אי רשאי לישבע בערכאות שלהם בגילוי ראש.
תשובה: אין לי פנאי להאריך כעת. אבל עיין בכנה"ג לי"ד סי' קנ"ז דמיקל בשעת הדחק. ועיין בבית לחם יהודה ושער אפרים שהביאו זה ורומז על שו"ת ועיין גם בבית הלל לי"ד סי' קנ"ז דהיו נותנים שוחד שלא יצטרכו לישבע בגילוי ראש. והנה בעת הזאת הרבנים היראים במדינות אונגארן מחמירין מאד בענין גלוי ראש, עיין הבירור מש"ס ופוסקים בשו"ת נחלת בנימין סי' ל'. והנה הגר"א בהגהותיו לסי' ח' ס"ק ב' העלה שאין איסור אפילו להוציא אזכרה בג"ר אלא מידת חסידות. ומ"ש שם בתשובת נחלת בנימין שאם בבית חנוך שמו לחוק שצעירי ישראל צריכין לישב דוקא בפריעת ראש ועושין כן ע"ד אביהם וראשי העדה, זה איסור גמור משום ובחוקותיהם לא תלכו. הנה בק"ק יראים דפפד"מ בבית החינוך שנתיסד מהגאון ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל (שאני הייתי מורה שם ב' שנים וחצי) יושבים התלמידים בשעת לימוד שאר המדעים בפריעת ראש, ורק בשעת לימוד תורה מכסים ראשם (וכן הוא המנהג בבית הספר בהאמבורג) וזה נעשה שם עפ"י תקנת הרה"ג מו"ה ש"ר הירש זצ"ל. ובפעם ראשון שבאתי לביתו של הרה"ג ש"ר הירש בכובע על ראשי, אמר לי שכאן הוא דרך ארץ להסיר הכובע מעל הראש כשבאין אל אדם חשוב, ואולי יראה מורה אחר (יש בבית החינוך שם גם הרבה מורים א"י) שאני איני מסיר הכובע מעל הראש לפני ראש בית החינוך (דירעקטאר) היה מחשב זה כאילו אני מבזה אותו. ובזה וכיוצא בזה אין בו משום בחוקותיהם. ואם כן בנידון דידן אם השופט נותן רשות לכסות הראש בשעת השבועה מה טוב, וכל אחד בודאי לכתחלה צריך לבקש מהשופט לכסות ראשו ויאמר כי הוא מצווה לכסות ראשו בכל דבר שבקדושה והשבועה הוא לו בלתי ספק דבר קדושה. אמנם אם השופט אינו רוצה לתת לו רשות א"צ לקבל עליו אפי' עונש ממון ויכול לישבע אפילו בגילוי ראש, וכן פסק מהרא"י בפסקים וכתבים לסי' ר"ג, ע' שו"ת יריעות שלמה חלק א' ועיין בכור שור לשבת דף קי"ח ע"ב דהיכא שנראה מתוך מעשיו דלאו משום חוקותיהם שרי וע' בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ה (דפוס ליווארנא) אי רשאי לברך בגילוי ראש וגם מדבר שם אי יש לו על ראשו פעריקקע /פאה נכרית/ פסקים וכתבים של מהרא"י סי' ר"ג מתיר לישבע בגילוי ראש (אך צריך לי לעיין שם בפנים).