בע"ה
"ויהי בנסוע הארון"
רשימה לפרשת בהעלותך
בשעה טובה השיפוצים לקראת סיום, אנחנו מתכוננים לשיבתנו לאולם הספריה המקורי. המדפים החדשים כבר במקומם, הספרים הועלו מהמחסנים, עדיין בארגזים מחכים לפריקתם והעמדתם לפי סדר.
לצורך ארגון הספריה מחדש, תלינו השבוע על דלת הספריה הזמנית מודעה, וזה לשונה:
הודעה חשובה
ספריית הרמב"ם החלופית תיסגר לקהל החל מיום ראשון, כ' סיון תשע"ח / 3.6.18, ועד להודעה חדשה, לצורך התארגנות לקראת פתיחתה המחודשת.
חלל אולם ספריית הרמב"ם. צילום: מאיר שפירא.
על מועד פתיחת הספריה מחדש תבוא הודעה בהמשך. ההערכה היא שנהיה סגורים חודשיים-שלושה.
—————————————————————————————————————————————————
תלמידי ישיבת מיר בשאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942. התמונה לקוחה מערך "ישיבה" בויקיפדיה. שימו לב ! לפני כל תלמיד עומד סטנדר.
תגלית: הסטנדר הוא רהיט של בית כנסת !
מתי הומצא הסטנדר? מה מקורו?
כשהתחלנו לחקור – אני, חגי וחנוך גוטליב – את תולדות הסטנדר, ראינו שהפריט מוזכר לראשונה בספר "טורי זהב" בהלכות בית הכנסת.
שלחן ערוך, אורח חיים, סימן קנא, אות ג.
הגהות הט"ז (=טורי זהב) לשלחן ערוך נדפסו לראשונה בשנת תנ"ב (1692) , כעשרים וחמש שנים אחרי פטירת המחבר רבי דוד בן שמואל הלוי.
בהמשך אנו מוצאים פריט זה בדיונים רבים על קדושת בתי כנסת, עד שפוסקים אחדים ראו בזה "מנהג ישראל", שאין לשנותו.
סקירה מקפת על הסטנדר בבתי הכנסת כתב ר' יחיאל גולדהבר בתוך מאמרו "מנהגי צורת בית הכנסת", בקובץ צהר ז (תש"ס, עמ' שפו-שפז) ובספר "מנהגי הקהילות" (ירושלים תשס"ה, עמ' כג-כד).
האם סטנדר הוא רהיט חובה בישיבה ?
אני חניך ישיבת "מרכז הרב". בישיבה בה למדתי היו רק סטנדרים. שולחנות היו בספריה לא בהיכל הישיבה. כך היה מקובל אז בכל הישיבות.
חריגה היתה בזמנו ישיבת "הר עציון" באלון שבות (גוש עציון) . שם היו שולחנות ולא סטנדרים.
מתברר שגם ב"גוש" השינוי לא עבר חלק. על הוויכוח בין ראשי הישיבה כתב ד"ר יוסי זיו ברשימה ל"דמותו של הרב ליכטנשטיין", שפרסם ב"עין חינוכית" גליון 153:
סוגיית הסטנדר והשולחן עלתה לדיון מרכזי בישיבה. ישיבת הר עציון הוקמה בשנת 1968 על ידי חנן פורת ז"ל והרב יואל בן נון ייבדל לחיים ארוכים, שהזמינו את הרב עמיטל לבוא ולכהן כראש הישיבה. לאחר כשנתיים שלח הרב עמיטל מכתב לרב ליכטנשטיין לשמש לצדו כראש הישיבה. בפנייה זו יש ענווה רבה, חשיבה מקורית ופריצת דרך, הקיימת היום כדבר מובן מאליו בישיבות רבות. לא פעם נשאלו ראשי הישיבה: "כיצד זה עובד – שני ראשי ישיבה?" השיב הרב עמיטל: "קבענו לעצמנו כלל, כל אחד אומר את דעתו בצורה גלויה וישירה, וכאשר יש חילוקי דעות קובעים לפי מי ש'הדבר בנפשו' ".
כאשר בנו את בית המדרש החדש, הרב עמיטל, כבוגר ישיבת חברון, ביקש לרהט אותו בסטנדרים, כפי שהיה בבית המדרש הישן וכמקובל מדורי דורות בעולם הישיבות. "הסטנדר הוא חלק ממהות הישיבה", טען הרב עמיטל. לעומתו, הרב ליכטנשטיין הציע להכניס למקום שולחנות כדי לאפשר לכל תלמיד לפתוח בד בבד מספר ספרים. הוויכוח התעצם, אולם הרב ליכטנשטיין עמד על דעתו בעניין זה. "ראיתי שזה בנפשו", סיפר הרב עמיטל לאחר שנים, "והחלטתי לוותר". בשולי בית המדרש הוצבו מעט ספסלי עץ וסטנדרים, סוג של פינת זיכרון.
כריכת הספר שיצא לאור על ידי ישיבת הר עציון, אלון שבות, תשע"ד 2014. שימו לב ! התלמדים מסבים ליד שולחנות
מעניין שמרדכי מאיר במאמרו "והלך לפניך צדקך"; שימוש בחפצים המזכירים את זכויות הנפטר בעת ההלוויה / "סיני" קלב, ד (תמוז-אלול תשס"ג)/ מביא מעשים רבים שבו תלמידי חכמים בקשו שיכינו את הארון לקבורתם (כמנהג חוץ לארץ) מהשולחן או מהסטנדר שעליו למדו.
לסיום:
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום. משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
rambaml1@gmail.com
עם הספר 