ליום העצמאות
הרב טוביה יהודה טביומי (גוטנטג) היה רב חרדי חשוב, מחסידי האדמו"ר מגור. הוא עלה לארץ בשנת תרצ"ו (1936) אחרי כהונה של עשרים ושש שנים בחוץ לארץ (בעיר סוכוצ'ין בפולין) וחי בתל אביב עד פטירתו בשנת תשי"ג (1953). בתקופת חייו בארץ לא כיהן ברבנות רשמית, "כי כבר קצה נפשי בלחם הקלוקל" (סוף הקדמתו לספרו ארץ טובה. ירושלים תש"ז). אך נהנה ממעמד לא רשמי של מנהיג רוחני.
למחרת יום העצמאות השלישי, בשנת תש"י (1950) קבל הרב טביומי מכתב מאחד ממעריציו בתל אביב ובו שאלות על יחס הרבנים החרדים לתפילות החגיגיות של יום העצמאות. המכתב נסרק וניתן לצפיה בקטלוג הספריה. להלן נוסח המכתב:
ב"ה ח' באייר תש"י תל אביב.
לכבוד הרב המאוה"ג חכם וסופר שמו נודע בשערים.
כש"ת טביומי שליט"א.
כאן
כאחד המעיין תמיד בספריו ושותה בצמא את דבריו, / ארשה לעצמי לפנות אל כת"ר בעניין שאני נבוך בו. / הח"מ הוא חניך ישיבות פולין ונחנך על ברכי החסידות / ונמצא בארץ עשרים שנה וגם כאן ממשיך בדרך הנ"ל / ומתפלל בין חסידים ידועים. והנה לפני שנה – והשנה / אני נמצא במבוכה רבה בענין יום העצמאות שלנו. / מה הסיבה שקהל התורני ודוקא החסידי איננו משתתף בפועל / בשמחת החג הזה? למה זה הביטול שחלק הזה מביע לתפילות / שחוברו ע"י הרבנים הראשיים לאר"י. כפי ששמעתי בשבת זו / איזה ד"ר המכונה רב מחבר תפילות וכו', ודוקא זה / שמעתי מאברכי בני תורה ויראה. אני כשלעצמי נבוך מאד / כי יש לי ב"ה בנים בני בר מצוה ומשתדל לחנכם בדרך / התורה והיראה. הם נולדו בארץ הם מרגישים את החרות / של מדינת ישראל, והם שאלו אותי שאלות רבות. / וכמובן שלא יכולתי לדחות אותם בקנה רצוץ. / על המחלוקת שהיתה בין המתפללים בכמה מקומות תפילה / כן להשתתף בתפלות או לא? / והם שאלו אותי שאגיד להם ברורות, מדוע הפילוג הזה / בין יהודים חרדים? הלא זה לא מפלגתיות מזרחי-אגודת ישראל / הלא זה ניתן לעם כולו. וכאו"א צריך להרגיש כפי אפשרויותיו / והשקפותיו. האם באמת היהדות החרדית אינה צריכה / עפ"י התורה להשתתף ולשמוח ביום זה? / האם כל גדולי התורה בישראל לא יוכלו לבוא לידי / הסכמה, ולתת הוראה לעם כלו בלי יוצאים מהכלל? / מדוע לבחירות להכנסת יכלו כל הרבנים והאדמו"רים המפורסמים / לצאת בקול קורא לעם התורה לבחור רק ברשימה אחת? / ודוקא בענין זה אפשרו להכניס אי הבנה בין אחד לשני / בין אב לבן ההולך בדרכי אבותיו? / כל השאלות האלו ניקרות במוחי, ולכן אני פונה לכת"ר / שיבהיר לי ברוב חכמתו וחריפותו את דעתו=דעת תורה / בענין זה. אני מקוה שכת"ר יבין לרוחי ומצבי. / ואל ישאיר אותי בספק ובמבוכה, כי לבי כואב לי מאד בזה. / ותשובתו בודאי יבהירו לי אמיתת הדברים.
ואשמח מאד לזכני בתשובה מהירה
המכבדו והמעריצו מאד
נחמיה בן-משה
תל אביב
בין כתביו של הרב טביומי, שהועברו לאחר פטירתו לרשות ספריית הרמב"ם ע"י אלמנתו, לא נמצא העתק תשובה למכתב זה ואיננו יודעים אם השיב לכותב בכלל, ואם כן – מה ענה לו.
הבה ננסה לענות "מה היה עונה הרב טביומי", תוך השענות על מה שכתב בספריו שיצאו לאור באותן שנים הרות גורל שלאחר חורבן היהדות האירופאית ונוכח תקומת עם ישראל בארצו.
האותיות המודגשות הן ציטטות מדוייקות מספריו.
לכבוד
מר נחמיה בן-משה שלום
קבלתי את מכתבך ואני מזדרז להשיב לך.
יודע אתה כמה יקר לי בנין הארץ – מרכז האומה בשעה זו, דירת הקבע היחידה של ישראל – בחומר וברוח. (טל אורות תל אביב תש"ח עמ' קפג). כמוך אני מכיר את ההשגחה הגלויה וישועת ה' כשבשעת חירום ממש. בו בזמן פלשו מכל הגבולות קלגסי האויבים בחיל רב ובציוד כבד לאה"ק, בכוונה: לקעקע ביצתן של ישראל ולהכחיד את הישוב כולו ח"ו. אחינו ובנינו נלחמו כאריות בחירוף נפש וברוח גבורה עילאית, וד' הושיעם. נתקיימה בנו ברכת ד' "כי נפל פחד היהודים עליהם" אבל לצערנו לא נתקיימה בנו ברכת ד' "ולא נפקד ממנו איש". רבים מבנינו נפלו מות גיבורים על שדה החזית למען העם והארץ (אבל כבד, ירושלים תש"ט. מתוך ההקדמה). גם אני ומשפחתי הקרובה שילמנו מחיר דמים גבוה בנפילתם של רחביה ,נכד אחי, בראשית מלחמת השחרור, בפריצת הדרך לירושלים, בין הרי יהודה, ושל ראובן אשר היה מבוני כפר עציון ומת מות גיבורים בהגנתו על כפר עציון (גב השער. טל אורות חלק שני ירושלים תשי"א). 
אך למרות כל זאת הגאולה עדיין לא שלמה היא, גאולה תרתי משמע: גאולת כל ארצנו מידי נכרים וגאולה נפשית מהשפעות הנכריות, טהרת ארץ ישראל בכלל וטהרת רוח ישראל, מטומאת תרבות עמי הנכר בפרט. (אבל כבד. תל אביב תש"ט. מתוך ההקדמה. טל אורות חלק שלישי. תל אביב תשי"ג. מתוך ההקדמה).
על כן נבוכו החכמים ורבו הדעות בין הרבנים. אלו משבחים ומהללים על לשעבר ואלו דואגים על שלעתיד.
המצפה לראות במהרה ישועת עמנו וגאולת אדמתנו ודגל יהודה מתנוסס על ערינו וגבולות ארצנו. (טל אורות. תל אביב תש"ח. חתימת ההקדמה)
טובי' יהודא טביומי
מלפנים רב אב"ד בק"ק סוכוצ'ין (פולניא)
כעת בעיר ואם בישראל תל-אביב (אה"ק) יצ"ו
ספריית הרמב"ם בתל אביב מעמידה לרשות הציבור ללא תשלום שירות סריקה מכל אוצרות הספרייה. לרשותנו כל מאגרי המידע התורניים העדכניים. משתדלים לענות בכל נושא לכל פונה תוך 24 שעות. כתובתנו rambaml1@gmail.com
עם הספר 