חלקים נרחבים מתוך הקטלוג האחרון של בית המכירות הפומביות "קדם" הוקדשו לצמיחתה של "עיר הפלאות" תל אביב. יפה עשו בעלי בית המכירה שייחדו פרק (אמנם צנוע) לחיי הקודש בתל אביב. בפרק זה הוצעו למכירה מסמכים הקשורים לבתי כנסת בעיר ולפעולות רוחניות שונות (כדוגמת אגודת עונג שבת) שנעשו בה.
המעיין בקטלוג כולו ימצא חומרים נוספים רלוונטיים לנושא. לדוגמא, הוצע לרבים מכתבו של מאיר דיזנגוף, ראש העיריה הראשון של תל אביב, לרב הראשי הרב אברהם יצחק קוק על שמירת השבת. במענה לפנייתו של הרב קוק מצהיר דיזנגוף כי "בעיקר תמימי דעים אנחנו… כי צריך להזהר מלחלל שבת בפרהסיה, וגם דאגנו תמיד שלא תעשה כל מלאכה ביום שבת קדש, ורק לצרכים חיוניים והכרחיים כמו הספקת מים לתושבים… אנו משתמשים בעבודת 'גוי-שבת'…" (פריט מס' 207).
ההיסטוריה של חיי הקודש בתל אביב ענפה ורחבה. היא מכילה אישים ומוסדות. חצרות אדמו"רים ופעילות תרבותית ענפה. אין ספק שאנחנו כתובת רלוונטית לפניות בנושאים אלו. הנה השבוע קבלתי בדואר האלקטרוני בקשה :
אני מתעניינת לגבי השטיבל של חסידות אמשינוב שהייתה בתל- אביב.
הבנתי ממכון "ת"א של מעלה" שיש ספר שנקרא "אהל יוסף", מאת הרב דוד הלחמי ז"ל.
האם אפשר לבקש סריקה של הדפים הרלוונטיים בספר שמספרים על הקמתו של שטיבל זה?
הבקשה נענתה במהירות וביעילות ע"י הספרן שהיה במשמרת (נאור). כעבור יום הגיעה הבעת התודה ושוברה בצדה:
המון תודה.
ממש נחמד לדעת שיש "אנשים טובים באמצע הדרך".
יש גם חומר על חסידות מודז'יץ שהייתה ברחוב דיזנגוף בתל אביב?
לי, כמנהל ספריית הרמב"ם, בתוך "בית אריאלה" הספריה המרכזית של העיר תל אביב, ישנה התלבטות עקרונית.
מהי מוטת הכנפיים של הספריה? האם אנחנו רוצים ויכולים להיות גם ארכיון?
וכפועל יוצא מכך:
האם עלי לרכוש מכתבים, כרזות ותמונות המייצגים את חיי מוסדות דת השונים (בתי כנסת, ישיבות, חצרות אדמו"רים) בבניינן ובחורבנן?
אנחנו בעידן חדש. שם המשחק הוא שיתוף: פרוייקטים מרהיבים של סריקות מאוספים מיוחדים ומפעלים שאפתניים של ספריות דיגיטליות. הכל זמין ברשת לכול.
– דווקא לעת הזאת גדלה החשיבות של הייחוד המקומי. בהקשר זה מיצוב הספריה כ"מרכז לתיעוד המורשת המקומית" הוא אחת מהאפשרויות שצריכות להיבחן.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים
פרטים נוספים פנה אלינו rambaml1@gmail.com
כתיבת תגובה