על היחס להסכמות רבנים על ספרים.
בעקבות ההסכמות שנתנו רבנים לספר "תורת המלך" (יצהר, תש"ע 2010) וההתעסקות הציבורית בפרשה זו וספיחיה , עולה שאלה מעניינת על מידת הקשר בין הרב המסכים לתוכנו של הספר עליו מופיעה הסכמתו.
האם כל רב חשוב ומפורסם שכותב הסכמה לספר מסויים גם עובר על תוכנו? האם הרב מעיד על טיבו של מחבר הספר בלבד או גם על איכות החיבור ומסקנותיו ?
ההסכמות הן עניין כלכלי. בתחילה ניתנו למדפיסים [!] כהגנה על זכויותיהם (ראה על כך בהרחבה: נ' רקובר. זכות היוצרים במקורות היהודיים. ירושלים תשנ"א 1991, שער שני). כיום עיקר משמעותן של ההסכמות היא כמקדם מכירות בשוק הספרים העמוס לעייפה (ראה דוגמאות במאמרי, 'שינויים בהסכמות' בתוך 'המעיין' גל' תשרי תשנ"ח 1998) ואין לייחס להן חשיבות יתירה. זאת ועוד, יש להניח כי רבנים עמוסים בעבודה ואין עיתותיהם בידיהם לקרוא כל ספר או לראיין כל מחבר שמבקש הסכמה.
שאלה זו על טבעה של הסכמה ומשמעותה עלתה לאחרונה במסגרת דיון על "כשרות" אנציקלופדיה אוצר ישראל ("ירושתנו", ספר שלישי – ספר רביעי. בני ברק תשס"ט-תש"ע 2009-2010) . סדרת ספרים זו נדפסה בארה"ב לפני כמאה שנה ע"י יהודה דוד איזנשטיין וזכתה למהדורות רבות במשך השנים שעברו, מה שמעיד על הפופולריות של הסדרה מאז ועד היום. המחבר ידוע בכינויו 'בעל האוצרות' עקב סדרת ספריו בהם כינס אוצרות בתחומים שונים כגון אוצר מדרשים, אוצר ויכוחים, אוצר מסעות, אוצר דינים ומנהגים ועוד. רבנים חרדים מסויימים כתבו שאסור להשתמש בה מפני שנמצאו דברי כפירה בערכים שונים של האנציקלופדיה וכן בספריו האחרים של המחבר. לא ארחיב בשאלות עקרוניות העולות בעקבות פולמוס זה (ישנם גם דעות אחרות, לדוגמא דעתו של הרב מאיר מזוז שליט"א השולל גישה זו של פסילת ספרים). בין שני צידי המתרס עומדים גברי רברבי: פרופ' יעקב ש. שפיגל מאונ' בר אילן מצד אחד ולעומתו מהצד השני החוקר הרבני המלומד ר' דוד צבי הילמן (שהסתלק לבית עולמו בשנה האחרונה. תנצב"ה) . רד"צ הילמן אסף עשרות ציטיטות המעידים כנגד "כשרות" האנציקלופדיא אוצר ישראל . המעניין הוא שלספר יש הסכמות מרבנים ידועים בעלי שם: הרב חיים ברלין והרידב"ז (ר' יעקב דוד וילובסקי) , שמעידים כי מכירים את האיש ומהללים את ספרו.
מה יעשה רד"צ הילמן עם תוקף מכתבי ההסכמות של הרבנים?
על כך כתב בסוף דבריו: "חושבני שדי לקוראים תלמידי חכמים במה שליקטתי כדי לדון על אוצר ישראל ועל יוצרו. ליישב היטב את הניגוד בין מה שהבאתי לבין מכתבי הגאונים ר"ח ברלין והרידב"ז – איני יודע".
אחז הוא בפלך השתיקה. כמאמר חז"ל בפרקי אבות: סייג לחכמה – שתיקה.
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך
שירות סריקה ומשלוח חומר תורני מתוך ספרים וכתבי-עת ישנים וחדשים
פרטים נוספים פנה אלינו rambaml1@gmail.com
בהקשר זה כדי להזכיר את דברי הסטייפלר בספרו חיי עולם על ספר 'שמירת שבת כהלכתה'.