רבי יצחק חי טייב 'לא מת'
אחד מהמיוחדים ברבני תוניסיה היה רבי יצחק חי טייב 'לא מת'.
למה מכונה ר' חי טייב בכינוי 'לא מת', כינוי שלא זכה לו אף אחד מגדולי ישראל? משום מעשה שהיה: כאשר שבק חיים לכל חי בשנת תקצ"ו חרת האומן על מצבת קברו: 'רבי חי טייב מת בשנה פלונית במקום פלוני'. האומן היה כנראה אדם פשוט ביותר ולא ידע לנסח בלשון של כבוד 'נתבקש בישיבה של מעלה', 'הלך לעולמו' וכדומה, כי אם פשוט: 'מת'. בא אליו הרב בחלום בחזיון לילה וביקש לחונקו. צרח היהודי מתוך שנתו, והרב המשיך לומר לו: 'האינך יודע מאמר חז"ל, צדיקים במיתתם נקראו חיים ? עתה תקום בבוקר ותוסיף בין השורות את המילה 'לא', השמעת ?! נחרד האיש וילפת, וכאור בוקר עמד והוסיף את המילה 'לא'. ויהי ר' חי טייב 'לא מת' לאות ולמופת בישראל. (הרב מאיר מאזוז. קונטרס איש הפלא. בני ברק תשמ"ו)
ישנה עדות ראיה על מצבת קבורתו בבית העלמין הישן בתוניס והמילה 'לא' תלויה בין השורות.
ר' יצחק חי טייב הפך לדמות נערצת עוד בחייו. אחת לשנה בי"ט כסלו, נערכת ההילולה לזכרו בקרב יוצאי העדה התוניסאית.
סיפורי מופתיו ונסיו ומעשהו כאיש פלאי נתפרסמו בקרב יהודי צפון אפריקה. עד כמה גדולה היתה הערצתו גם בקרב החכמים יעיד ערכו בספר תולדות חכמי תונס, שחיבר חכם תוניסאי, דור אחד אחרי ר' יצחק חי טייב. שם מופיע בקצרה: מהר"ר יצחק חי טייב החריף מאד, קולע אל השערה, ומספרים עליו נפלאות בקבלה מעשית כהבעש"ט בסגולותיו.
ד"ר מיכל שרף אספה סיפורים אלו בספר "צמידי הזהב" (לוד, תשנ"א 1991) ומשם לקוח הסיפור הבא, המשקף את יכולתו של ר' יצחק חי לראות "מעבר לקיר":
היה חכם אחד שהתגורר בעיר רחוקה מאד מהעיר תוניס. הוא שמע שרבי חי טייב הינו איש מופת המחולל נסים ונפלאות ואף מסוגל לראות עתידות. החליט החכם לנסוע לתוניס כדי לפגוש את ר' חי טייב, להקשות לו קושיות מסובכות ולנסות את חכמתו. נסע החכם לתוניס, עם היכנסו לנמל העיר תוניס חיפש החכם סבל שישא את מטענו לבית המלון. בינתיים ראה ר' חי טייב, בעיני רוחו, שמישהוא עומד לבוא מארץ רחוקה להציג בפניו קושיות ולבחון את ידיעותיו. הוא מיהר להחליף את בגדיו וללבוש בגדי סבל ערבי, וכך להתייצב בפני החכם. אמר ר' חי לחכם: האם תרצה שאשא את חפציך לבית המלון? השיב לו החכם: אני בדיוק מחפש סבל. נשא ר' חי טייב את המטען על גבו והלכו שניהם יחדיו. בדרכם פתח ר' חי טיב בשיחה, ושאל את האורח: מדוע באת לתוניס ? אם הגעת לכאן רק כדי להקשות קושיות לרבי חי טייב, הרי שהתשובות לקושיותיך הן כדלקמן…, והחל נושא ונותן בדברי החכם ומתרץ את קושיותיו. שמע החכם את דברי מלווהו הסבל, התפלא מאד בלבו ואמר: אם הסבל הפשוט מיטיב כל כך לקרוא את מחשבותי ולדעת מדוע הגעתי לתוניס, ואף יודע להשיב על הקושיות שטרם שאלתי אותן והן עדיין שמורות בלבי, אם כך מה הוא כוחו של אותו הרב שאני עומד לנסותו ? מיד אמר לסבל המלווה: החזר את המטען שלי לנמל, אני מבקש לשוב לעירי, האוניה שהביאה אותי – תשיב אותי. וכך היה.
כתביו וחידושיו נשרפו עוד בימי חייו ולא נשאר רק מעט מזעיר. ספרו "חלב חיטים", חידושים על מסכתות התלמוד, יצא לאור בשנת תרנ"ו (1896) כששים שנה אחרי פטירתו. בשער הספר נכתב כי שם הספר 'חלב חטים' הוא נוטריקון ( ראשי תיבות) של חכם י'צחק ח'י ט'ייב ב'סילוקו ל'א מ'ת.
פורסם במדור "עלי ספר" , שבת בשבתו גיליון פרשת וישלח תשע"ג.
בשולי רשימתי.
כשעברתי על כל ספורי ר' חי טייב בספר "צמידי הזהב", כדי לבחור מהם פרט אחד לגיליון, צדה עיני את הכותרת הבאה:
אהבתו של רבי חי טייב לטיפה המרה.
וכך מתחיל הסיפור:
רבי יצחק חי טייב היה ידוע באהבתו לטיפה המרה, היא משקה ה"בוכה" המקובל כל כך אצל יהודי תוניסיה. הוא התמכר למשקה זה כי להפיג את צערו על שריפת כל חיבוריו.
[צמידי הזהב עמ' 89. המקור: פרח שושן לר' שושן הכהן]
כך מתואר החכם בבואו לסעודת ברית מילה בבית אחד מעשירי תוניס:
לפתע נכנס לבית השמחה איש פשוט במראהו, לבוש בגדים בלויים ונעלים מרופטות ומטולאות… הוא הובל אחר כבוד לשבת בראש השולחן… האורח מיהר ליטול לידו כוס שכר, הוא משקה הבוכה (עראק) , ולשתותה עד תום. אחר כך נטה על צידו, הניח את רגליו המלוכלכות בטיט וברפש על המושב בצידי השולחן, ונרדם.
[צמידי הזהב עמ' 92-3. המקור: "שבחי הצדיקים לר' דוד עידאן)
ש. מה גרם לר' יצחק טייב צער רב כל כך ?
ת. שריפת כל חבוריו !!!
ש. מי שרף את חיבוריו?
ת. הרב מזוז מביא בקונטרסו "איש הפלא" (נדפס בראש המהדורה החדשה של "חלב חטים") מספר נוסחאות.
מוזמנים אתם לקרוא זאת כאן.
ש. האם אתם מכירים חכמים אחרים, שנשרפו, נגנבו או אבדו כתביהם ?
ת. וודאי, רבים הם. הסיבות מגוונות: מחמת מלחמות, אסונות טבע או בגזל ובגניבה.
ש. האם אתם מכירים חכם אחר, שלקח זאת אישית באופן קשה כל כך ?
ת. אני לא זוכר. אם אתם מכירים – נא כתבו לי, אשמח לשמוע ולפרסם זאת !
ספריית הרמב"ם מתקוונת אליך.
שירותי סריקה ומשלוח חומר תורני מספרים וכתבי עת ישנים וחדשים ללא תשלום
משתדלים לענות לכל פונה תוך 24 שעות.
נא פנה אלינו rambaml1@gmail.com
אני מחפשת לאמא שלי את הספר
רבי חיטייב לא מת
משהוא יודעאיפה אני יכולה לקנות
יש לי שתי שאלות לכבודו
אחת, האם באמת צדיק כמו הרב יצחק חי טייב יעשה אבל לאדם פשוט שטעה ללא כוונה רעה ?
שאלה שניה , בקברו של הרב הנ"ל המילה לא לא כתובה בין השורות אלה בשורה עצמה , למה שישאירו רווח שמספיק בדיוק למילה לא לפני המילה צת? מאיפה אנו יודעים שלא היה כתוב תחילה לא מת על קברו
צריך לדעת אחת ולתמיד כי רבי חי טייב לא היה מעולם בדכאון, מי שאומר כך הוא מעמי הארצות שלא מבין את מאמר חז"ל זכה נעשה ראש וכן זכה משמחו (יומא עו ב) רבי חי טייב אהב לשתות דבר שהיה מביאו להשגת אלוקות,כמו הסיפור הידוע של סעודת ברית המלה המהווה ראיה ברורה שרבי חי טייב אמנם שתה אבל פיו הפיק מרגליות והיה בבחינת זכה שנעשה ראש ואם נעשה ראש ממלא היה גם שמח.. לכן צריך להיות זהירים מאוד בלשוננו ליחס דיכאון לצדיק כזה ובכל פעם שמזכירים סיפור משמו לדאוג שלא תצא תקלה בידנו ואף לעשות מעשה ולהוציא מלב הקוראים שהיה חלילה בדכאון או 'נפל לטיפה המרה' וכד' כי חוטאים אנו לאמת במיוחד מי שעוסק בכתביו.
תודה מראש!אחד מנכדיו
שאלת, הידועה תגובה קשה של חכם שאבדו כתביו.
ראה מש"כ הגאון האדר"ת, בחיבורו עובר אורח, בתוך: ארחות חיים, ירושלים תשכ"ב, ב, סי' שלד, דף קעב,א.
והובא אצל הגרש"ז אוירבך, שו"ת מנחת שלמה, א, ירושלים תשמ"ו, סי' ז.
בברכה
ישראל פלס
לרב אבישי אלבוים – מסופר שלאחר שנשרפו ספריו וכתבי ידו של רבי חיים פלאג'י, הרב נפל למשכב למשך חודש שלם, עד שבנו רבי אברהם שיחזר חצי ספר מזכרונו העצום (וכמה פעמים כותב רח"פ שדברים אלו אינם לא כתיבה מחדש של חידוש שנשרף, והמקורי היה ארוך פי כמה).
לרב אליעזר בן פורת – ראיתי מהדורות חדשות של ערך לחם וחוקת הפסח.
אינני זוכר כעת במי המדובר, אך יש אחד מגדולי ישראל שכל כתביו אבדו, ומרוב צערו נסתלק לבית עולמו בקיצור ימים. אולי המגיבים יחזירו לי את אבדתי ויציינו במי מדובר.
אפריון נמטייה להאי גברא רבא מזכה הרבים כמוהר"ר הר"ר אבישי שליט"א שהביא ברשומות את דברי האי בוצינא קדישא עיר וקדיש מן שמיא נחית צופה למרחוק חכם הרגים כל רז לא אניס ליה ראש וראשון לחכמי תונס המעטירה רבנו חי טייב לא מית. מכיון שיש לי קשר עם תונס מצד אמי תליט"א והיא מזכירה את רבי פראג'י נ"ע מעניין אם יש איזה ספר ממנו או עליו ועל פעלו. מגלגלין זכות על ידי זכאי ונזכה להתבשם ממאמריו של הרב השומר על גחלתם של חכמי הדורות וישמיענו בשורות טובות ובימינו נראה נפלאות. בברכה מרדכי צבי .
כבוד הרב אבישי היקר והנעלה שליט"א:
תודה על המאמר אודות רבי יצחק טייב זצ"ל. יש לציין כי דודו היה הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל, בעל ה'ערך השלחן' ו'חוקת הפסח', ספרים נפלאים מאד. האם נדפסו ספרים אלו לאחרונה מחדש?
ספור קצר אודות כתביו של רבי מנחם זמבה זצ"ל הי"ד. לפני שנים רבות קראתי מאמר בעתון ובו דברים מאת בן אחיו, המספר כי כל כתביו של רבי מנחם נשרפו לנגד עיניו, ובראותו זאת אמר כעין לשון זו: עכשיו נשרפים עשרות שנים של עמל של כתיבה של תורה. האחיין מספר שלמראה עגמת הנפש של דודו ביקש לסכן את עצמו ולהציל את הכתבים, כי ראה בזה מעין פיקוח נפש, אך דודו זצ"ל לא הניח לו לעשות כן, באמרו שאין לסכן את הנפש להצלת כתבי קדש. יהי זכרו הקדוש ברוך.
בכבוד רב ובברכה,
אליעזר בן פורת, אטאווא