"בין איש לאשתו"
במדבר פרק ל פסוק יז
(לפרשת מטות)
כתובה:
שטר התחייבות שהבעל נותן לאשתו בשעת הנישואין ובו מפורטות כל חובותיו כלפיה והסכום שיתן לה כשיגרשנה או לכשימות (אנציקלופדיה תורנית מרוכזת).
הכתובה היא המסמך המכונן של חיי הנישואין. ערך כתובה תופש 180 עמודות בחלק החדש של האנציקלופדיה התלמודית. טופס הכתובה הוא קבוע (לפי כל עדה), והרב מסדר החופה מוסיף את הפרטים המתאימים לזוג ולחתונה המסויימת. בכל טקס חתונה נקראת הכתובה תחת החופה והבעל מוסר אותה לאשתו באותו מעמד. מקובל שעותק של הכתובה נשמר במשרדי הרבנות [*]. בספריית הרמב"ם מהדורה נדירה של "ספר כתובה". מדובר ביוזמה של רב בארה"ב להדפיס טופסי כתובה מאויירים, הניתנים לתלישה בקלות מתוך הספר. בכל טופס ישנו חלק גדול – הכתובה הרשמית – וחלק קטן, הוא הספח הנשאר אצל הרב. לספר ישנו מבוא ובו "כל הדינים הנחוצים למסדר הקידושין".
בעותק הספריה הלאומית (ניו יורק, מהדורת תרס"ח 1908) רשום שכל החלקים הגדולים חסרים. דהיינו הספר היה בשימוש עד כלות.
עותק ספריית הרמב"ם (ניו יורק, מהדורת תרפ"ח 1928) מצויים כל הדפים בשלמותם, למעט שתי הכתובות הראשונות שנתלשו.
בחלק מהכתובות יש גם צד שני ובו תרגום הכתובה לאנגלית בצירוף תמונה של מעמד החופה. פרט מעניין כשלעצמו.
[*] על מנהג רבני ישראל לכתוב "העתק" לכתובה ועל המעמד ההלכתי של ההעתק, ראו נא :
נתיב הכתובה. הרב יהושע זאב זנד. פתח תקוה תשס"ג. עמ' 340-342.
—————————————————————-
מוקדש לבתי משואה ולחתני אורי איגרא, לאירוסיהם. שיזכו בע"ה לבניין של שמחה.
עם הספר 
להשאיר תגובה